^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עעעע

די לדמעות
הינך חזקה
הבכי אויבך הגדול
הקלה כה טובה
אינך מי שהיית
ניתנת לשליטה
עצמך תהיי

למה זה חייב להיות ככה??

אמרת שאתה אוהב אותי אך לא מוכן להתחייב...
אמרת שלי אתה דואג, אך אינך מראה שום סימן וזה פוגע וכואב...
אני כבר הראתי לך את רגשותיי, התמסרתי לך בגוף ובנפש אני לא מצטערת אך אני נכזבת.!
אתה צריך להבין שלפעמים צריך לקחת אחריות. אתה אומר שבי אתה לא רוצה לפגוע
אך לי אתה נותן לפתח רגשות וציפיות ואז בין רגע הכל מתפורר ואין ערך למילותיך
אתה אומר שאתה מבולבל ואתה לא יודע מה אתה רוצה מחייך אולי תשתף אותי ואז נמצא את הפיתרון לבעיה?
הרי אתה יודע, טובים השניים מן האחד!!!

איגור איך הלכת
אני עצוב
אני בודד
אין מילים בפי
אני בלעדיך כמו עץ ללא עלים כמו יפנים לפנים
אני ואתה עד סוף העולם

אייל בר איתן,,,
לאן נעלמת? ולאן נעלם מעיין שירך המלא מים חיים?
הרוצה רוחני...

זאת שאוהבת,
גם אני קוראת את שירייך, והם כל כך נוגעים.. והם כל כך כואבים,,,
נתת לי לחוש את תחושותיו של אישי, שגם הוא מייחל ועורג למילים שאמרתי פעם...
ושכל כל קשה לי לומר היום,,, כואבים לי תחושותייך, כואבים לי תחושותיו של אישי,,,
אך הלב, הלב רוצה משהו אחר,,, משהו אמיתי,,, משהו רוחני,,,
הרוצה רוחני...

_הזמן לוחש לי בשקט
לגמוע ממך עוד דקה
לתת לך ללכת,_

זאת _שאוהבת
אני קוראת!
שירים קשים ועצובים במקצת..


זה רק קסם של חליל
מתנגן ברקע
מזכיר לי את הזמן
הרוטט ומשיל
בי קצוות ותקוות
לא לבקש יותר
מה שיש לנו
זה כבר נפלא,
זה כבר אחר.

הזמן לוחש לי בשקט
לגמוע ממך עוד דקה
לתת לך ללכת,
צללית גבר מחויכת.

צחוק ודמע אצלי בגוף
יפה הייתי
תחת ידיך החמות
מוחה את הדמעות.

(אמנם אני רואה שאף אחד לא קורא, אבל אני מרגישה טוב להתבטא כאן, אז...)

אתה אוהב אותי?
אז למה אתה הולך?
כל פעם מחדש נקשרת אליך,
כל פעם מחדש אתה קורע.
אני אוהב אותך אתה אומר,
את הכי חשובה לי! את והתינוק.
באמת?
גם אתה הכי הכי....

אז למה אתה הולך?


הלכת עכשיו שוב.
קשה לי לראות אותי מתנפצת על הרצפה.
כל פעם לרסיסים יותר קטנים.
כל פעם, נשאר ממני פחות ופחות.
כל פעם, הדבק לא מספיק להתייבש.
כל פעם- אני רחוקה ממך יותר ויותר.
כבר לא מסתכלת על הרצפה.
כבר לא מסתכלת קדימה.
כבר לא מסתכלת בכלל.
אני מפחדת-
אולי כבר אין שם כלום?
אולי כבר אין אני?


אין אני, אני יודעת
יש אנחנו.
והאנחנו נשבר כל פעם.
ואתה,
אתה מחכה שאני אאסוף,
ואדביק את ה"פאזל" הבלתי אפשרי הזה חזרה.
ואתה רק מסתכל עליי.
לא מציע עזרה,
לא מציע חברה,
לא מציע.
לא מציע אהבה,
לא מציע חיבוק.
לא מציע.

אתה אוהב אותי?
תגיד שכן.
תתנהג שכן.
תראה שכן.
אל תעזוב ככה.
אל תעזוב.

רציתי לכתוב על עינייך הטובות
אבל אני לא רואה אותן- כי אתה לא מסתכל.

רציתי לכתוב על החיבוק המלטף שלך
אבל שכחתי כבר איך הוא מרגיש.

רציתי לכתוב על המילים שלחשת לי
אבל אתה כבר לא מדבר אליי.

רציתי שתתקרב אליי, ותפייס
אבל אתה רחוק כל-כך.

רציתי לאהוב אותך
ולא נשאר לי כוח.

תאהב אותי אתה, תחזיק אותי.
למה אתה לא?

אני נופלת בלעדייך-
אתה לא רואה?

לא, אני מניחה שלא.
אתה עסוק בלראות אחרים.

אתה רואה אותי בכלל?
הולכת לישון בוכה.
שוב, הפנית אליי את גבך.

אני קיימת שם, בליבך?
רק תגיד לי מילה טובה,
איני מרגישה אהובה.

האהבה שלי חזקה לך מדי?
למה אתה מתרחק?
למה אתה לא מחבק?

כולם קיימים בעולמך.
לכולם אתה אומר שלום, ותודה.
לכולם אתה נותן תשומת לב,
רק אני כאן לבד עם הכאב.

תסתכל עליי- זאת אני
אותה אחת שאמרת לה
אני רוצה איתך ילדים.
תסתכל עליי- זאת אני

אתה רואה אותי בכלל?
קמה כל בוקר בוכה.
שוב הלכת ככה, סתם
בלי לאמר מילה.

אתה אומר אני אוהב,
אבל נוהג אחרת.
אתה מליון מילין רחוק
עם כל מילה שנאמרת.

תסתכל עליי- זאת אני
אותה אחת שאמרת לה
שאף פעם לא תכאיב לה.
תסתכל עליי. זאת אני

אתה לא רואה אותי
אני שקופה לך כל-כך

אף אחד לא רואה אותי
אני הרי אטומה כל-כך.

בעצם,
אף-אחד בכלל לא מסתכל.

הַיוֹם

כְּבר פַּתחתִי הצוֹהַר

אֵליךָ,

לִבלוּב בּעֵינייךָ

וְעֳצי הֵהָדַר,

רוֹמזִים עַל זמָנִים יָפִים

שֶל...אֶפשָר.



אֶפשָר

שֶאוֹתן נגִיעוֹת עדִינוֹת

יוֹבילוּנִי

אֶל עוֹמקָן

שֶל מַנגינוֹת.

קרן של אור נוֹרֵית מליבּךָ

דמותך מסביבי
הילת-אהבה

מְפַעֳפַּעַת
פָּז.

פִּתְאוֹם.

שֶׁלךָ

מאוהבת בך אני נשבעת.
כמו מלאך הגעת מארץ רחוקה.
ראיתיך לא יותר מפעם.
כניראה שזה היה יותר מדיי.

פתאום חלום הוביל אותי אליך,
והדמיון עובד כאילו הוא תמונה שלך.
מחשבות רצות רק אחריך.
תבין אני אוהבת רק אותך.


האם תתן לי לאהוב אותך?
האם תיהיה ללי כמו שאני רוצה להיות שלך?
עכשיו הכל פתאום תלוי בך.
האם אזכה לצעוד יחדיו איתך?

אם היום יאיר לי את פניך,
וכוכב אחד מואר עוד יחייך אליי.
אם תתן סימן בשתי עיניך,
אז אדע שאני אהיה שלך.

בוא תתן לי יד! רוצה אליך!
רק תאמר לי עכשיו קרוב אליי.
אם אהיה לבד כאן בלעדייך,
יהיה קשה מאד קשה מדיי.

האם תתן לי לאהוב אותך?
האם תיהיה ללי כמו שאני רוצה להיות שלך?
עכשיו הכל פתאום תלוי בך.
האם אזכה לצעוד יחדיו איתך?

הלכתי איתו
כעיוור שהולך, וסומך על כלבו
אך כלבי הוליכני שולל
שלא במודע-גררני אחריו
לתוך עולם אכזר-גשמי כל כך
מלא בשקר וכזב
אהבתיו יותר מעצמי
ואת עצמי לא ידעתי כלל
וכשידעתי את עצמי
מצאתי-הרי אין אהבה בכלל-
ונטשתי.

אתה, שברוב גאוותך איבדת הכל -
שוטה כדבריך -
אתה, שברוב גאוותך אינך מסוגל לאהוב -
אינך לומד לקח -
נכון שהכל הבל הבלים
ואין חדש תחת השמש -
אך דווקא אתה, שברוב גאוותך
הלכת ולמדת תורה
ויודע אתה מצוות והלכה -
יודע שיש תשובה
ובכל זאת, אינך חוזר
ובכל זאת אינך אוהב -
ברוב גאוותך - אתה נופל
אל תוך תהום שחורה
ומסביבך גולגלות צחורות
צוחקות לך -
כי שוטה בחרת להיות!

ושוב אתה
אפוף סוד ורמזים
דורש ומטיף..
ואני מקשיבה, יראה
אותך, את אלוהים

אך פרא אתה
מקומך אינו כאן
צרח בהרים
צעק מזמורים
דרוש דרשות
מלמל תפילות
הרי חופשי ומאושר אתה -
הנח לי מעט
הרי אנחנו יחד, אחד
אוהבים
רחוקים או קרובים
האמנם -

חורף, נרקיסים, שלכת
אהבה בין השמייכות - בחלומות
לעיתים השמש יוצאת ומלטפת
ואתה כמו אידיוט
מסתגר לך בדלת קירות
ומתרחק ונמוג..
עצים עירומים, טהרה מסביב
עוד מעט - ויגיע אביב
אני לבדי, שתדע -
לילותי טרופים, מוחי מיוגע
מתקשה להבין, לקבל - אייך..
תמהה, כמהה, רעבה אליך
מתייסר אתה, אני בטוחה
(בורא עולם אנא סלח לי)
הרי לא ניחנת בשיכחה
המשך נא בדרכך
אני בדרך אליך
אנא,
חכה לי...היה סבלני
הרי רק...כמעט אשה הנני
ואתה - הו, ריבון העולמים
שמור נא לי על גבר שבגברים-

אהבה טהורה
בלי מילים
בעיניים, בלב.
משגל בתולי
פורקן, ריגושים -
עד איבוד החושים
אהבה מצטברת
שנים - בתת הדעת
חומה מפרידה, איש ואשת
עתה - רוגעת.
אך לא הלב
הוא הומה בקרבו
מתייסר וזועק
בוא -

קטנה

עת עיניך נוגעות את הנוף
רגליך דורכות את החוף
ושמש פניך חום אהבה
חיבוק זרועותיך אדווה.

אז אין לי מילים
לחפות על היתר,
אין לי כלים
להרים את הסכר,
והזמן העוטף את חיי
בגלימות של עינוג לימי
את, עיניך נוגעות אל הגוף
רגליך רוקדות עד הסוף
אל שמש אוהבת וחום
אל נפש רועדת בתום.

לדעת לאהוב,זה מתת אל,
להיות בשביל האחר
להשתלב בתנועות גופו
במאוייו,בחויותיו
לחלום ולהגשים
להבין ללא אומר
להבחין היכן זה כואב
לסלוח ולסלוח
לותר ,הרבה לותר
אך לא להתבטל בפניו
פן אהפך למישהו אחר,
לתת שלא על מנת לקבל
ולשמוח,כי כל יום שעובר
זה מתת אל.

בְּרֶגֶשׁ רַךְ
נִמְלֵאתִי
הַצָפַת אֲהַבָה כָּזוֹ
לוּ יַכוֹלְתִי
לֹא הַיִיתִי מַבְדִילָה
הַיִיתִי אוֹהֶבֶת
אֶת הַעוֹלָם כֻּלוֹ
כַּף יַד כְּעַלֶה
לֹא אַבְחִין
בֵּין מוּשְׂאֵי אֲהַבוֹתַי
הַיִיתִי אוֹמֶרֶת: קוּר דַּק שֶׁל עֶצֶב
מִשִׂפְתֵי אַהֲבָתִי לְשִׂפְתֵי אַהֲבָתִי
לוּ רַק יַכוֹלְתִי לְהַחֲזִיקוֹ בְּאֱמֶת
לִפְרוֹט בְּאֶצְבַּע
כְּגִבְעוֹל
צְלִילֵי שִׁטְפוֹן עֱרְגָה
שֶׁהֵד נוּגֶה בְּשׁוּלַיו
הַיִיתִי אוֹמֶרֶת אַפִילוּ
לוּ יַכוֹלְתִי
בְּאֱמֶת
לְנַגֵן אַהֲבָתִי

_הַקְּמָטִים שֶׁלָהּ מְחַיְּכִים אֵלַי
שְׂעָרָהּ אָסוּף לְאָחוֹר
לא הייתי מאמין שֶׁאָפוֹר
יכול להיות כל-כך חי_

איל בר איתן אני קוראת שוב ושוב את שיריך ממש מקסים אבל הציטוט הזה צץ לי כל פעם מחדש משום מה מזכיר לי את אימי שאינה איתי עוד
בשיערה האסוף והאפרפר. מחכה לעוד כאלה שירים נוגעים:-)

הלכתי והשער נפקח
כאשר עצרתי הייתי בבדידותי
כאשר נפסעתי לאורך שבילו
היינו אחד ועוד אחד
עד שגם העיניים נפקחו
השער והעיניים כאחד
יצרו בי לב

הלב עתים מסרב
או שמא אומר המוחין
יש מקום בו אהובי ואני הננו
יש מקום בו אין מקום
מעבר לכל הצער

כאשר נפסעתי ואהובי לצדי
טבעת זהב הפכה את הדרך התחלה ללא סוף, התחלה ללא סוף
וחוזר חלילה אהבה

מרומם נפש הדף הזה!

בֶּן שִׁבְעים וחָמֵש

הַקְּמָטִים שֶׁלָהּ מְחַיְּכִים אֵלַי
שְׂעָרָהּ אָסוּף לְאָחוֹר
לא הייתי מאמין שֶׁאָפוֹר
יכול להיות כל-כך חי

אני מַבִּיט בָּהּ וּלְרֶגַע
נָחוֹת עָלַי עֵינֶיהָ
בְּרוֹךְ
בִּתְבוּנה מְפֻיֶסֶת

שַׁלְוָה מִתְפַּשֶּׁטת בֶּחַלָל הֶחָזֶה
אני כּוֹרֵךְ את עצמי על צַוָּארָהּ
מִתְרַפֵּק כמו פַּעם
בְּעֶצם לא -
כְּמו היום

כמו שעכשיו אני יודע
רק עכשיו נודַעתי בְּשָׁרְשֵׁי תוֹכִיוּתִי
שֶׁהִיא שֶׁלי
לא רק אִתִּי
גם לא כמו שֶׁבַּעַל קוֹנֶה בְּאִשְׁתּוֹ

כמו שֶׁאָדם שַׁיָךְ לְלִבּוֹ
כמו שֶׁצִפּוֹר שַׁיֶכֶת לָאָוִיר
כמו שֶׁדְּמָעוֹת שַׁיָכוֹת לִי עַצְמִי
כמו שֶׁהַצְּחוֹק שַׁיָךְ לְרַעֲיָתִי

(דצמבר 2002)

תודה רבה, כייף לקרוא אותך גם, את מיוחדת ריח מנטה!
כתבתי לך בדף הבית שלך.

ניקול את מלאת השראה כיף לקרוא.

שיר שכתבתי לאהובי....
הצומח והחיות מלאי הפתעות.
יש אנשים שמחיכים כל היום
ויש שרע להם בכל מקום,
יש רקפות בישניות, כפופות ראש
ויש עצים זקופי גב כמו הברוש.
בין שתי נקודות צריך למצוא קו ישר אחד,
כל אחד רוצה לגעת ולו פעם אחת.
צריך ללכת בראש מורם,
בסוף מצליחים לגעת במוחשי הקיים.
בסתו עלי הצמחים יבשים,
השמים מתבהרים לפעמים, קרני שמש צוחקות,
סנאי משוטט על עלים נושרים
וציפור שרה שיר הנדודים.
גם כשהסתיו נגמר והיורה מזכיר את החורף הקר
צריך להמשיך לחייך, אהובי היקר,
הפוך את החיוך לצחוק ועשיהו גדול -
שישמעו אותו בכל מקום.
אולי הוא יגיע אלי, עכשיו, כמו יום חדש.
והנה מחזירה אני לך חיוך מלא אהבה ממש.
חייך כל חייך.
מקדישה את השיר הזה לכולכם!!!

מאת ריח מנטה
ילדי הקט ילדי החכם
בך מביטה ונשטפת בגל חם
מלטפת את ידיך
וחושבת מה הם מחשבותיך?
האם טובות הן
האם רעות הן
מה שבטח כה תמימות הן
פניך כפירות מתוקים
פה דובדבן לחיים תפוחים
עיני שקדים
ככה רואים שמביטים בילדים.}{

מאת ריח מנטה
אהוב יקר אהוב שלי
כמו הטבע אתה בשבילי
רוח חמה ומלטפת
בשיערי נוגעת ועוטפת
כמו הטבע אתה בשבילי
שמש שולחת אליי קרניים
מחמם אותי באלה הידיים
כמו הטבע אתה בשבילי
ים אדמה ושמיים
אתה לי אהובי בתוך העיניים
כמו הטבע אתה בשבילי
לראות בדמיון גם כשאתה לא לצידי|L|

מאת ריח מנטה
מביט בעינייך הכחולות הטובות
כמו שתי בריכות עגולות
זוג ברבורים לבנים
שם שוחה כזוג מחשבות
ליבי אלייך יוצא אהובתי
נשמתך לחבר בנשמתי
אז תני לי את כף ידך
וקחי אותי צועד לצידך
ביחד נצעד לכיוון הים
ואת הברבורים נניח שם
כי לא בעינייך מקומם
אסיר דאגה ומחשבות מליבך
אגן עלייך אהובתי כי אני אהובך
ביחד נהפוך לגוף אחד
ונצעד בחיים תמיד יד ביד|L|

האמנתי בזריחה שקימת כל יום חדש,
בחשכה המופיעה כל ערב ממש,
בחורף המביא איתו רעמים וברקים
וגשם שבוכה איתי ללא מלים,
בסתו המעמיד אותי עירמה ללא עלים,
בקיץ המשחים את גופי, הים מלא גלים,
האמנתי באהבתך שזרוה בשושנים
במילים יפות, בתקוות, בחלומות מלאי כוכבים,
בטחתי ברצונך,בטוב לבך
בהרגשתך הנפלאה.
נשארתי בשלכת ללא מלים
עירמה ללא אהבתי
פורשת ידי לחיים חדשים.

אין לאהבה מילים יש בה נקודות חיות של צבעים כהים.
הייתי רוצה בלי סיבה להבין.
נכון, לא תמיד זה אפשר.
נכון, אין לי רגע נותר.
אכסה את גופי בגופך הערום.
ואתן לעצמי להשתייך לחלום.

הייתי רוצה להיות הפרח ואת הפרפר,
ממני תשתה צוף שלעולם לא נגמר.
הייתי רוצה להיות השמש החמה,
שכול בוקר תזרך למענך.
הייתי רוצה להיות החלון בביתך,
ממני תראה את השקיעה היפה.
הייתי רוצה להיות ציפור על גג ביתך,
שהשיר את שירי למענך.
אבל הכי הייתי רוצה ,
זה להיות איתך תמיד,
בהווה,בעבר,והכי בעתיד.
רוצה שתרגיש את האהבתי,נשיקותי,חיבוקי.
שתשמע תפילותי ,שתגשים משאלותי.
ושתבין שאותך אני האהבתי ,
ואותך אני אוהבת,
ואותך אני יואהב.
אתה הנשיקה לה ציפיתי,
ההתרגשות לה חיקיתי,
האהבה לה חלמתי.
אתה הכול מהכול.
ואתה לא שלי...

אינך שם,אתה בזכרוני המתערפל
כי הזמן עובר והימים מתקצרים,
כבר חודש לא ראיתי את השמש שוקעת
אחרי הגלים, בסוף האופק,
רגלי לא שקעו בחול הרך,ידיך לא לפתו אצבעות ידי
הרוח לא פרעה שיערותי,
וגם אצבעותיך לא...
כל כך מתגעגעת,
כל כך חבל שלא הצלחת עדיין
לעמוד על מצבי הרגשי
להבין עד כמה זה מכאיב
וכמה זה לא נכון להקריב,
כי בסופו של דבר, הקורבן
זועק לעזרה, לחילוץ
ובדיוק לרגע זה , ממתינים הזאבים
שם בחוץ.

שירים יפים:-D

איך מתגברים על נטישה?
מעמידים פנים
זה לא קרה
אלה הם החיים שהם יפים,
לאחדים שזכו בהגרלה
כאשר יצאה בת קול בלידתם
והכריזה-בהצלחה.
היה גבר שאהב
ולא יכל לממש אהבתו
ולפתע הלך לעולמו
לא נפרד
ולא בקש סליחה
הביך אותה ובני משפחתו,
כי הותיר עקבות מרשיעות לאהבתו-
בתיקו.
היה בעל שנטש
חיכתה לו אחרת במיטתו
מהר לעזוב
פן תעלם בערוב
היום הארוך,
ולא בקש סליחה...
העצב התידד עם הבדידות.

אהובתי אהובתי,
נתנו שנינו חלקת אלוהים ביננו
כל אחד נתן מעצמו
וביחד גן פורה של חוויות ועוצמות
שמעלינו ודרכנו
התפתחו להיות שנינו.
ואין יותר ביננו
רק אנחנו.

אמא של יונת

תודה ידעתי שזה מוכר וזה שיגע אותי!!!

פטריוט כחול לבן,
מחקתי את השיר ש מתנחלת אלמונית הכניסה, מטעמי הפרת זכויות יוצרים.
שם השיר "אתה לי ארץ", המלים של יורם טהרלב והלחן של נורית הירש.
תוכל למצוא אותו -- ועוד המון שירים אחרים -- באתר שירונט .

מתנחלת אלמונית

זה שיר יפהפה. מותר לשאול מאיפה הוא?

שיר יפה כתבת ,כל הכבוד על האומץ לעשות זאת..........

אני עפה אל לב העולם
אני פונה אל לב האדם
אני מרחפת אליכה ואומרת לך
"אני אוהבת אותך"
נותנת נשיקה ומחבקת אותך
שואלת רוצה לצאת?
והוא עונה "כן"
ואז שיצאנו אספתי אותו
מביתו
ונתתי לו עוד פעם נשיקה
ואומרת לו
"אני אוהבת אותך"ושואלת אותו:
רוצה להיתחתן שנייה גדולים?
והוא ענה לי "כן"
סיפרתי תסיפור הזה כי אני אתחלתי
עם בן ככה

אני טס וחוזר

אני טס מול עינייך הירוקות,
אני שט אל תוך ליבך החם,
שניות אין ספור של התאהבות,
רגש עז ומהפנט אני חש בידייך.

זה דפיקת לב חזקה,
זה התנשמות עמוקה,
זה דיבור מתוך איבוד שליטה.

בואי ביחד נצייר את החיים,
בואי ביחד נבחר את הצבעים,
משפטים ארוכים של תת מודע,
יום יום אפור לבן דהוי מחכה תמיד מעבר לפינה,
שאלה /תשובה ,שיחה מתוך שתיקה,
ומי אמר ומי ויתר ועד מתי כאן נשאר?
אני קם ,שותה עוד מים,את אומרת"לשיחה צריך כאן שניים",
ומי אמר ומי ויתר ועד מתי כאן נשאר?
אני טס מול עינייך הירוקות וחוזר.