על ידי תבשיל_קדרה* » 21 ספטמבר 2011, 09:20
אם מותר לי לענות, טרה -
קודם כל, למלא ולפנות מדיח, להעביר ממכונה למייבש, אלה בדיוק משימות שקטנים יכולים למלא, ואפילו שנראה לך שזה כולה משימה קטנה וכמה זמן זה כבר לוקח, זה מעביר אליהם איזושהו אחריות על יצור שלם.
אחר כך, מה שעובד אצלינו זה עקרון הלהקה. לא כיף להם משימות ביחיד, מסתדרים מצוין במשימות קבוצתיות. אפשר לשכלל את זה לכמה משימות קטנות באותו איזור של הבית שמבוצעות בו"ז.
(אם שמת לב, רוב מריבות ויללות בנוגע למשימות שגרתיות הם מסוג "זה לא פר, למה היא יושבת" או "קראתי לו והוא לא בא").
ועוד משהו שעוזר הוא קביעת לוח זמנים לשעות הקרובות, בו יש גם סידור, וגם משהו שעושים שהם אוהבים. (לפעמים אני אפילו הולכת לישון, משאירה משימות, וכשקמה פנויה ומלאת כח לעשות עם הילדים משהו).
לגבי קיפול כביסה, זו משימה שאצלינו עושים יחד, די הרבה פעמים יחד איתי.
ככה כשקטנות, אפשר שאת תקפלי לערמה אחת, בלי לקום בלכל, והן ימיינו לערמות אישיות, ויפזרו למקומות.עם הזמן ילמדו לקפל. זה עובר דרך - המצב הנוכחי שלנו - בגדים שלא מקופלים כל כך טוב בארונות, אבל מה אכפת לי מאיזה קמט על חולצה, כשהמשמעות היא ילדים שיכולים לקחת על עצמם סידור בארונות הר כביסה של 2-3 ויותר מכונות?
רשימה של מה שעושים אצלינו בשגרה (בכל מיני צירופים של ביחד/לחוד):
- פינוי מתקן ייבוש כלים
- פינוי וניקוי שיש
- פינוי וניקוי שולחן אחרי ארוחה
- פינוי ערמה של מה שטיאטאתי באיזשהו חדר (מכירה את הגישה? אני מטאטאת הכל לערמה ואז קל יותר לראות מה צריך לשים במקום ומה לזרוק).
- משימות מסוג "כל אחד לוקח X חפצים מלוקיישן Y [רצפה או ערמה על איזה שולחן] למקום".
- פיזור קניות במקרר/ארונות (עם הדרכה צמודה של מוצר-מוצר).
משימות פחות אהובות:
- טיאטוא כנ"ל.
- פינוי ערמה שלמה (להבדיל מ -X חפצים.)
- פינוי וניקוי שיש בחדרי רחצה.
משימות בהן נדרשת נוכחות ועזרה שלי:
- סידור ארון אישי (בגדים או צעצועים).
- סידור/שיקום חדר הילדים כשהוא במצב קטסטרופלי.
והכי חשוב, בבסיס, שיתוף הפעולה מגיע מהמקום בו הסברתי שאני לא יכולה הכל לבד.
יותר מזה - אם אני עושה את כל עבודות הבית, לא נשאר לי זמן להקדיש לילדים באופן ממוקד/אישי.
אם מותר לי לענות, טרה -
קודם כל, למלא ולפנות מדיח, להעביר ממכונה למייבש, אלה בדיוק משימות שקטנים יכולים למלא, ואפילו שנראה לך שזה כולה משימה קטנה וכמה זמן זה כבר לוקח, זה מעביר אליהם איזושהו אחריות על יצור שלם.
אחר כך, מה שעובד אצלינו זה עקרון הלהקה. לא כיף להם משימות ביחיד, מסתדרים מצוין במשימות קבוצתיות. אפשר לשכלל את זה לכמה משימות קטנות באותו איזור של הבית שמבוצעות בו"ז.
(אם שמת לב, רוב מריבות ויללות בנוגע למשימות שגרתיות הם מסוג "זה לא פר, למה היא יושבת" או "קראתי לו והוא לא בא").
ועוד משהו שעוזר הוא קביעת לוח זמנים לשעות הקרובות, בו יש גם סידור, וגם משהו שעושים שהם אוהבים. (לפעמים אני אפילו הולכת לישון, משאירה משימות, וכשקמה פנויה ומלאת כח לעשות עם הילדים משהו).
לגבי קיפול כביסה, זו משימה שאצלינו עושים יחד, די הרבה פעמים יחד איתי.
ככה כשקטנות, אפשר שאת תקפלי לערמה אחת, בלי לקום בלכל, והן ימיינו לערמות אישיות, ויפזרו למקומות.עם הזמן ילמדו לקפל. זה עובר דרך - המצב הנוכחי שלנו - בגדים שלא מקופלים כל כך טוב בארונות, אבל מה אכפת לי מאיזה קמט על חולצה, כשהמשמעות היא ילדים שיכולים לקחת על עצמם סידור בארונות הר כביסה של 2-3 ויותר מכונות?
רשימה של מה שעושים אצלינו בשגרה (בכל מיני צירופים של ביחד/לחוד):
[list]
[*] פינוי מתקן ייבוש כלים
[*] פינוי וניקוי שיש
[*] פינוי וניקוי שולחן אחרי ארוחה
[*] פינוי ערמה של מה שטיאטאתי באיזשהו חדר (מכירה את הגישה? אני מטאטאת הכל לערמה ואז קל יותר לראות מה צריך לשים במקום ומה לזרוק).
[*] משימות מסוג "כל אחד לוקח X חפצים מלוקיישן Y [רצפה או ערמה על איזה שולחן] למקום".
[*] פיזור קניות במקרר/ארונות (עם הדרכה צמודה של מוצר-מוצר).
[/list]
משימות פחות אהובות:
[list]
[*] טיאטוא כנ"ל.
[*] פינוי ערמה שלמה (להבדיל מ -X חפצים.)
[*] פינוי וניקוי שיש בחדרי רחצה.
[/list]
משימות בהן נדרשת נוכחות ועזרה שלי:
[list]
[*] סידור ארון אישי (בגדים או צעצועים).
[*] סידור/שיקום חדר הילדים כשהוא במצב קטסטרופלי.
[/list]
והכי חשוב, בבסיס, שיתוף הפעולה מגיע מהמקום בו הסברתי שאני לא יכולה הכל לבד.
יותר מזה - אם אני עושה את כל עבודות הבית, לא נשאר לי זמן להקדיש לילדים באופן ממוקד/אישי.