על ידי פפריקה_הונגרית* » 10 אוקטובר 2007, 22:41
_הרגשתי שאני רוצה ללוות אותו במסע אל עצמאותו והאפשרות להרדם בכוחות עצמו, בלי להזדקק אלי ורק אלי, או לפיקסציה אחרת.
אני רוצה לעזור לו למצוא את הכלי הבסיסי שמשחרר אותו לשינה נינוחה ורגועה כאשר הוא עייף, בלי אוטומטים וכבילויות.
אנחנו מחפשים._
רציתי לספר על הפשושי- בן שנה וחודשיים, עם תהליך חיפוש מאוד ארוך, וקשוב.....
בהתחלה ההרדמות שלו היו מאוד קשות (מאז שנולד.) אם זה לא היה במנשא, הוא לא היה ישן בלעדי- זאת אומרת שאם הייתי מנסה להזיז את הידיים לקראת הנחה על המיטה הוא היה מתעורר בבעתה, מה שממש זעזע אותי- כמה הוא סבל להתנתק ממני. (אמרו לי שאני מוותרת לו מדי, אבל אני לא מאמינה- עובדה- )
לפני זמן מה (בערך בגיל 9 חודשים), פשוט הנחתי אותו על המיטה, הוצאתי את הידיים לאט לאט, ובפעמים הראשונות (ועד היום לפעמים-לפעמים כשהעיתוי עדיין לא מוצלח) הוא היה מתעורר מוחה על השינוי, והייתי מניקה בשכיבה לידו עד שהיה חוזר לישון. תהליך ההנקה הזו התקצר, עד לכדי דקה -דקה וחצי....
לא מזמן, הוא פשוט הפסיק כמעט לגמרי להתעורר בלילות, אני מניחה שזה בא בעיקר כי גילה שנוח לו לישון על הבטן. וכשהתעורר, לא רצה לינוק, אלא פשוט להתקרב אליי, לדעת שהוא לא לבד במיטה (הזוגית הגדולה, עליה הוא נודד תוך כדי שינה) ושאני שם , מחבקת. הצעתי לינוק, אבל סורבתי )-: , ולאט לאט, תוך שבוע לערך, הוא פשוט הפסיק להתעורר.
פשוט ככה.
כיום הוא מתעורר קלות, משנה תנוחה, מחפש מיקום יותר נוח בין השמיכות והכריות (בעיניים עצומות, זה מצחיק לראות את זה...), וחוזר לישון. לבדו, בלעדיי.
מה שבאתי לספר כאן- זה שהתהליך הוא שלו, קשה למצוא נוסחאות- פשוט להציע, ולתת לו לחפש לבד גם כן, עד שימצא את הדרך להרדם.
אמנם הגיל הוא אחר, וכל מערך ההתנהגות שונה, אבל רציתי לתת לכן תקוה -
אינדי אנית ואורי ה , שבסוף, איכשהו זה מסתדר...
מעניין, שמכל הדברים הקשורים לגמילה, שעדיין לא במחשבתי אפילו, הכי חששתי מהלילה, בעיקר אחרי מה שקראתי על חוויות של אחרות... לא היה לי שום ספק, שאת הלילה אשאיר לסוף, ומצחיק ומעניין לי לראות איך זה קרה מעצמו, ממנו, בתהליך כזה עצמאי ואישי....
(הוא עדיין יונק, ונרדם בהנקה, וגם מתפנק ומתכרבל באמצע היום, וגם בבוקר הוא יונק וחוזר לישון לעוד שעתיים של חסד...)
_הרגשתי שאני רוצה ללוות אותו במסע אל עצמאותו והאפשרות להרדם בכוחות עצמו, בלי להזדקק אלי ורק אלי, או לפיקסציה אחרת.
אני רוצה לעזור לו למצוא את הכלי הבסיסי שמשחרר אותו לשינה נינוחה ורגועה כאשר הוא עייף, בלי אוטומטים וכבילויות.
אנחנו מחפשים._
רציתי לספר על הפשושי- בן שנה וחודשיים, עם תהליך חיפוש מאוד ארוך, וקשוב.....
בהתחלה ההרדמות שלו היו מאוד קשות (מאז שנולד.) אם זה לא היה במנשא, הוא לא היה ישן בלעדי- זאת אומרת שאם הייתי מנסה להזיז את הידיים לקראת הנחה על המיטה הוא היה מתעורר בבעתה, מה שממש זעזע אותי- כמה הוא סבל להתנתק ממני. (אמרו לי שאני מוותרת לו מדי, אבל אני לא מאמינה- עובדה- )
לפני זמן מה (בערך בגיל 9 חודשים), פשוט הנחתי אותו על המיטה, הוצאתי את הידיים לאט לאט, ובפעמים הראשונות (ועד היום לפעמים-לפעמים כשהעיתוי עדיין לא מוצלח) הוא היה מתעורר מוחה על השינוי, והייתי מניקה בשכיבה לידו עד שהיה חוזר לישון. תהליך ההנקה הזו התקצר, עד לכדי דקה -דקה וחצי....
לא מזמן, הוא פשוט הפסיק כמעט לגמרי להתעורר בלילות, אני מניחה שזה בא בעיקר כי גילה שנוח לו לישון על הבטן. וכשהתעורר, לא רצה לינוק, אלא פשוט להתקרב אליי, לדעת שהוא לא לבד במיטה (הזוגית הגדולה, עליה הוא נודד תוך כדי שינה) ושאני שם , מחבקת. הצעתי לינוק, אבל סורבתי )-: , ולאט לאט, תוך שבוע לערך, הוא פשוט הפסיק להתעורר.
פשוט ככה.
כיום הוא מתעורר קלות, משנה תנוחה, מחפש מיקום יותר נוח בין השמיכות והכריות (בעיניים עצומות, זה מצחיק לראות את זה...), וחוזר לישון. לבדו, בלעדיי.
מה שבאתי לספר כאן- זה שהתהליך הוא שלו, קשה למצוא נוסחאות- פשוט להציע, ולתת לו לחפש לבד גם כן, עד שימצא את הדרך להרדם.
אמנם הגיל הוא אחר, וכל מערך ההתנהגות שונה, אבל רציתי לתת לכן תקוה - [po]אינדי אנית[/po] [po]ואורי ה[/po] , שבסוף, איכשהו זה מסתדר...
מעניין, שמכל הדברים הקשורים לגמילה, שעדיין לא במחשבתי אפילו, הכי חששתי מהלילה, בעיקר אחרי מה שקראתי על חוויות של אחרות... לא היה לי שום ספק, שאת הלילה אשאיר לסוף, ומצחיק ומעניין לי לראות איך זה קרה מעצמו, ממנו, בתהליך כזה עצמאי ואישי....
(הוא עדיין יונק, ונרדם בהנקה, וגם מתפנק ומתכרבל באמצע היום, וגם בבוקר הוא יונק וחוזר לישון לעוד שעתיים של חסד...)