על ידי יונת_שרון* » 19 מאי 2004, 01:46
תודה, כרמית -- אכן התכוונתי להטיה שלא במזיד. ואין כאן שום האשמה של הממסד הרפואי, זה קורה גם בתחומים אחרים. טוב, בשביל להדגים איך זה קורה, הנה הסיפור מתחום הפיסיקה, שבו בטוח לאף אחד לא הייתה שום סיבה לרמות:
מיליקן היה פיסיקאי גדול. הוא אחראי לכמה מהניסויים החשובים ביותר של תחילת המאה ה-20. אחד הניסויים האלה היה מדידת היחס בין המטען החשמלי של האלקטרון למסה שלו. אחרי מיליקן, חזרו פיסיקאים אחרים על המדידה הזו. עם השנים וההתפתחות הטכנולוגית, הם יכלו לבנות כלי מדידה מדוייקים יותר ויותר והגיעו לתוצאות קרובות יותר ויותר לערך האמיתי.
עכשיו בא הקטע המעניין: אם מסתכלים מה הערכים שהתקבלו מהניסויים האלה במהלך השנים, מסתבר שהערך עולה עם השנים. כלומר: בניסויים שערכו בשנות השלושים הגיעו לערך גבוה יותר באשר בשנות העשרים, בשנות הארבעים הגיעו לערך גבוה עוד יותר, ובשנות החמישים הוא עלה עוד קצת. וזאת למרות שהאלקטרונים לא השתנו...
מה קרה כאן? ההסבר די פשוט. מאחר שאף מדידה אינה מדוייקת לחלוטין, הרי שברור שיהיה הבדל כלשהו בין הערך הנמדד לערך האמיתי. מסתבר שהערך שמיליקן מדד היה נמוך במקצת מהערך האמיתי. החוקרים שבאו אחריו הושפעו כל כך מהתוצאה שהוא קיבל, שהם כנראה נטו לפטור תוצאות שהיו רחוקות ממנה מדי כשגיאות מדידה, או שהם כיילו את הציוד כך שיתאים יותר לתוצאה "הנכונה" (כלומר, זאת של מיליקן), וכדומה.
לסיכום: אף אחד לא זייף, אבל התוצאה בכל זאת הושפעה לא רק מהפיסיקה אלא גם מהפסיכולוגיה והסוציולוגיה.
ולענייננו:
תעודת פטירה היא ממצא עוד פחות מדוייק ממדידת היחס בין מטען האלקטרן למסה שלו. ייתכנו שגיאות ואי-דיוקים. וכן, אפילו מסיבות לא-רפואיות. כמה זה לא מדוייק? על זה אפשר להתווכח, וזה כנראה גם תלוי במדינה. אני יודעת שלפחות בחלק ממדינות ארה"ב זה מאוד לא מדוייק. ואני לא יודעת על אף מדינה שמחייבת נתיחה בשביל לכתוב תעודת פטירה, ככה שבכל מקרה זה לא מדוייק מאוד.
גם עיבוד של סטטיסטיקות זה דבר שנתון מאוד להשפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות, בטוח שיותר מעיבוד של תוצאות מדידות פיסיקליות. ואני לא מדברת על זיוף במזיד, אלא על העובדה שהאמונה/תפיסה של החוקר משפיעה על הבנתו את הנתונים.
ולגבי השאלה: אז לא לסמוך על מחקרים?
הגישה המדעית היא גישה ספקנית. אם מאמצים אותה אז צריך להתייחס בספקנות לכל קביעה ולבדוק את הפרטים, גם אם מזכירים את מלת הקסם "מחקר".
תודה, כרמית -- אכן התכוונתי להטיה שלא במזיד. ואין כאן שום האשמה של הממסד הרפואי, זה קורה גם בתחומים אחרים. טוב, בשביל להדגים איך זה קורה, הנה הסיפור מתחום הפיסיקה, שבו בטוח לאף אחד לא הייתה שום סיבה לרמות:
מיליקן היה פיסיקאי גדול. הוא אחראי לכמה מהניסויים החשובים ביותר של תחילת המאה ה-20. אחד הניסויים האלה היה מדידת היחס בין המטען החשמלי של האלקטרון למסה שלו. אחרי מיליקן, חזרו פיסיקאים אחרים על המדידה הזו. עם השנים וההתפתחות הטכנולוגית, הם יכלו לבנות כלי מדידה מדוייקים יותר ויותר והגיעו לתוצאות קרובות יותר ויותר לערך האמיתי.
עכשיו בא הקטע המעניין: אם מסתכלים מה הערכים שהתקבלו מהניסויים האלה במהלך השנים, מסתבר שהערך [b]עולה עם השנים[/b]. כלומר: בניסויים שערכו בשנות השלושים הגיעו לערך גבוה יותר באשר בשנות העשרים, בשנות הארבעים הגיעו לערך גבוה עוד יותר, ובשנות החמישים הוא עלה עוד קצת. וזאת למרות שהאלקטרונים לא השתנו...
מה קרה כאן? ההסבר די פשוט. מאחר שאף מדידה אינה מדוייקת לחלוטין, הרי שברור שיהיה הבדל כלשהו בין הערך הנמדד לערך האמיתי. מסתבר שהערך שמיליקן מדד היה נמוך במקצת מהערך האמיתי. החוקרים שבאו אחריו הושפעו כל כך מהתוצאה שהוא קיבל, שהם כנראה נטו לפטור תוצאות שהיו רחוקות ממנה מדי כשגיאות מדידה, או שהם כיילו את הציוד כך שיתאים יותר לתוצאה "הנכונה" (כלומר, זאת של מיליקן), וכדומה.
לסיכום: אף אחד לא זייף, אבל התוצאה בכל זאת הושפעה לא רק מהפיסיקה אלא גם מהפסיכולוגיה והסוציולוגיה.
ולענייננו:
תעודת פטירה היא ממצא עוד פחות מדוייק ממדידת היחס בין מטען האלקטרן למסה שלו. ייתכנו שגיאות ואי-דיוקים. וכן, אפילו מסיבות לא-רפואיות. כמה זה לא מדוייק? על זה אפשר להתווכח, וזה כנראה גם תלוי במדינה. אני יודעת שלפחות בחלק ממדינות ארה"ב זה מאוד לא מדוייק. ואני לא יודעת על אף מדינה שמחייבת נתיחה בשביל לכתוב תעודת פטירה, ככה שבכל מקרה זה לא מדוייק מאוד.
גם עיבוד של סטטיסטיקות זה דבר שנתון מאוד להשפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות, בטוח שיותר מעיבוד של תוצאות מדידות פיסיקליות. ואני לא מדברת על זיוף במזיד, אלא על העובדה שהאמונה/תפיסה של החוקר משפיעה על הבנתו את הנתונים.
ולגבי השאלה: [u]אז לא לסמוך על מחקרים?[/u]
הגישה המדעית היא גישה ספקנית. אם מאמצים אותה אז צריך להתייחס בספקנות לכל קביעה ולבדוק את הפרטים, גם אם מזכירים את מלת הקסם "מחקר".