[list=1]
[*] 3.2011
[/list]
יש עוד דרך לשים סימניה וירטואלית כדי לדעת איפה עצרתי?
קוראת בשקיקה. ומקבלת המון, המון.
מקווה לגלות שמה שצריכה יכנס וישפיע.
אבל מחר יום חדש, ויש 3 ילדים בבית.... אז הולכת לשון מהר מהר לפני הזריחה וההשקמה.

קראתי בנשימה אחת... מרתק...

שמועות על איוורור בגג ירושלמי בקרוב

[u]עד החתונה נניח ?[/u]
חחח לא הייתי מתחתנת איתו אילו הוא עדיין היה בקטע, אז אולי זה עובר אחרי הצבא? שתינו נצטרך פשוט לחכות ולראות (-:

עד החתונה נניח ? :-)

כן, כל פעם שאני שומעת את זה שוב אני פשוט אומרת "בנים S-: " (מצד שני, אבא שלו בהחלט לא בקטע, כבר לפחות 19 שנה, זה מידע אישי (-; אז יש תקווה שגם אצל הצאצא זה יעבור עם הגיל...)

בשמת מהחשיפה שלי למגדר הXY זה לא עיניין של גיל. ראי סרטי אדם סנדלר ושו"ת

[u]שאם אומרים תחתתחתתחתתחתתחתפלוץ זה קורע ברמות[/u]
יש לי אחד מהז'אנר הזה בבית S-: (זוכרת בן כמה הוא כבר?)

:-)

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שמונה וחצי שבועות (אבל מי סופר) של חירפון חושים.... (-:
ג'

:-D

זה יותר שמונה וחצי שבועות של חירפון חושים. ארוטיקה אקולוגית מתכלה

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

ואני התאפקתי לא לכתוב "עד כלות הנשימה" - חנ"ב הגל החדש (-:
ג'

רק השנים שביליתי בחינוך ביתי סיגלו לי את היכולת להעריך את הרטוריקה השנונה של ילדי

זו ההגדרה שחיפשתי. פילם נואר קומי אקולוגי. גודאר פוגש את אדם סנדלר ליד ערימת קומפוסט תולעים

התכוונתי לנזוף בך, בסבר חמור, שפה זה אתר חנ״ב אז וקשה לא להתבכיין, אבל התחתפלוץ הותיר אותי ספיצ׳לס! ריספקט סיסטר! ;-)
(

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הוווא!
זה פילם נואר קומי אקולוגי! (-:
נשמע קורע ברמות, מקווה שאין צורך בהרבה תפרים..
גבירצ

הקומיק רליפס מורכבים בעיקר מקטעי סלפסטיק לא חינניים בעליל של ילדים המחליקים על הסמורקים של עצמם כתחליף יעיל לקליפות בננות ומכונית שקורסת באמצע הדרך דונול דאק סטייל. הפנצ' ליין הוא לגלות שאם אומרים תחתתחתתחתתחתתחתפלוץ זה קורע ברמות

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

נשמע שעלית על ז'אנר חדש...
מקווה שאת יוצאת למספיק קומיק רילפ'ס (-:

הגבירה ממחשב שכן @}

בשבועות האחרונים אני חוקרת את מגבלות הז'אנר. שלושה שבועות לתוך החופש הגדול עם בן זוג שמגיע אחרי עשר, שני ילדים בבית ואשה אחת שמרגישה כמו כלב על שרשרת קצרה מדי מתמצים לידי הגדרה של דרמה קומית המאימת לגלוש לטרגדיה משפחתית.

סוף של שרשרת אסוציאציות ארוכה במיוחד http://www.youtube.com/watch?v=DNuPX0e407Y

מקשיבה גם

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]מריחה את ריח הביצהעינבליפיכסה ורואה את מה שמחכה לי[/u]
בהחלט זווית לא מחמיאה לחיים.

מקשיבה.

גם אני במקשיבות (())

@}

[u]יש סוף טוב[/u]
ידעתי!
{@

זה סיפור בהמשכים לפי מה שהנסיבות יאפשרו :-). יש סוף טוב

גם אני כאן... זה נקרא סיפור שנקטע באמצע... (())

מקשיבה לך.

[u]החיים שלי עושים לי בחילה[/u]
מתה עליך

לפני בערך שנה התחלתי לפגוש את הריצפה שלי באופן תדיר. לא פגישות מהסוג הפולני מרוקאי הבודק את האפשרות לאכול ממנה בבטחה אלא מזוית מחמיאה פחות. הזוית שבה נישכבים עליה בתנוחת עובר כי העולם מסתחרר. אחרי שהיתי מושכת את עצמי בכוח מהמיטה, לובשת "לא חשוב מה אבל שיהיה שחור", מגיעה לתחתית המדרגות, מריחה את ריח הביצהעינבליפיכסה ורואה את מה שמחכה לי היה עולה בי גל בחילה שאי אפשר היה להיתעלם מקיומו.
בהתחלה חשבתי על וירוס, אחר כך על חיידק, אחר כך על PMS אחר כך על עייפות ואחר כך על עוד אין סוף סיבות אחרות. מה שלא רציתי לחשוב עליו למרות כל הניסיון הטיפולי שלי ויכולת האבחנה המדויקת שלי זה שהחיים שלי עושים לי בחילה.
לכודה בתוך סצנה מסרט מהסוג שבו כל השחקנים נראים יפה אבל הסרט עצמו מכוער. לכאורה החיים שלי היו כל מה שביקשתי. בן-זוג,ילדים,עבודה שאני אוהבת והיתחלתי לחזור אליה, בריאות סבירה, ולמעשה כל מה שיכלתי לחשוב עליו בלופ היה "אנירוצהלמות,אנירוצהלמות,אנירוצהלמות...." מין פסקול מורבידי שליווה את רוב ההתנהלות שלי כמו הסקסופון בסרטים הישנים.

רסקיו בתחת שלי
ג'יזס הצלוב.
אחרי כל גלי המחשבות הבחילות הרגשות והזעמים
חשבתי גם על האשה שמצולמת שם.
היא אשכרה שיתפה עם זה פעולה.
אני לא יודעת מה מזעזע אותי יותר. המחשבה שהיא הצטלמה ככה או האופציה שזה פוטומונטאז' בלי אישורה.

עננים, סחטן.

וגם
http://rescuetape.co.il/

http://www.d.co.il/1870470/49380/
המוצר נקרא רסקיו טייפ

הי, אני כבר ראיתי את הפוסט שלך בפייסבוק ושיתפתי כמובן.
אולי תוכלי להוסיף בפוסט את שם החברה / המוצר, כדי שיהיה קל יותר לזהות אותו בחנות ולא לקנות (לדעתי אמא שלי קנתה כזה בדיוק בשבוע שעבר).
אם זה באמת מה שהיא קנתה, אני יכולה לראות אם יש על זה כתובת או טלפון של היבואן, כדי לפנות אליו ישירות בתלונה.

אצלי הוא עובד

הלינק האחרון לא מוביל לקבוצה להורדת הפרסומת...אשמח לקבל לינק אחר...

מועתק מדף הפייסבוק שלי

היום העליתי פוסט בדף שלי אחרי לילה ארוך על אש קטנה.
לא רציתי לצאת מתלהמת, אשה היסטרית, חסרת חוש הומור ופמיניסטית שעירת רגליים.
גם אחרי לילה ארוך לא נרגעתי ומהבוקר ועד היום יש כבר מעל 200 שיתופים
אני מבקשת מכן להיכנס לדף שלי ולשתף.יותר חשוב, בקשו מהגברים שבחיים שלכן, בני זוג, אבות, בנים, אחים , לעשות את אותו הדבר. לנקוט עמדה לצידכן.

כשאני מבקשת מבן זוגי לתמוך בי מול מודעות מהסוג הזה אני לא מבקשת את הגנתו, עזרתו וסמכותו הגברית. בבקשה שלי אני מבטאת את האמון שאני רוחשת להיותו גבר שמסוגל להבין מה עומד מאחורי מודעה כזו. זו לא מלחמה בין המינים זו קריאה לנשים וגברים לשים סוף לתופעה שפוגעת בכולנו. גבר שתומך בנשים שבחייו תומך בעצמו ובילדו ועוזר להפוך את העולם למקום טוב יותר.

זה נשמע פלצני, זה נישמע יפה נפש, זה נשמע רוחני, ככה זה בחיים. לא על הכל אפשר לשתוק רק כדי לצאת קולית ובעלת חוש הומור.
הרוע הוא בנאלי

זו תמונה מפרסומת

לא למרכז לטיפול באלימות במשפחה
לא למרכז לסיוע לנשים מוכות
אפילו לא לחברה לאבטחה

פרסומת לסרט לאטימת נזילות.

אני והפה שלי עומדים באותה שורה עם דליפה בצנרת הרכב, בצנרת בבית ובגן ובחיבורים דולפים. אני והפה שלי זקוקים לתיקון (מותחים עוטפים והבעיה נפתרה)
אני ופה הג'ורה שלי שאותו אני לא מצליחה לסתום עצמונית זקוקים לאטימת חירום מיידית. חובה בכל בית. (היי, הפטנט הזה כבש את אמריקה ועכשיו הוא בישראל)

לפני שאנחנו רוקדים נגד אלימות, מזדעזעים מהאונס בהודו או יוצאים בקמפיינים יקרים על מעמד האישה .בואו נתחיל מזה שפרסומות כאלו יפסלו בשלב הרעיון. הרבה לפני שאני שזה מגיע לשלב הצילום, לשלב הקופירייטינג, הקריאייטיב הסטיילינג ההגהה וההדפסה.

נשים אל תתנו שיסתמו לכם את הפה

גברים אל תשתפו פעולה עם מי שרצה לסתום לנשים שאתכם את הפה

אל תעשו לייק, תשתפו ,כדי שעוד אנשים יוכלו להגיד "לא" בפה פתוח ובקול רם

קישור לדף http://www.facebook.com/dina.diamant

קישור לקבוצה להורדת הפרסומת http://www.facebook.com/events/472464956135460/

[u]והחיים כדרכם הם רצף של רכבות הרים שנוסעות בלופ.....מתעסקת הרבה עם המישור השישי של הבריאה, זה שבו חוקי היקום מבהירים את עצמם ובעיקר חוק הפעולה והתוצאה.[/u]
enjoy the ride וחיבוק.
(אפילו שלפעמים כל מה שמתחשק, זה לסנן איזה "ססססססאמאמ.." מתגלגל).

[u]לכל פעולה תהיה תוצאה ואין לנו שום דרך לדעת מה היא תהיה בטווח הרחוק.[/u]

_בקשר ישיר למה שכתבת על פעולות ותוצאות
לא מאמינה בצירופי מקרים
הכל קשור_

ואני תמיד אומרת שעבורי להגיד שהכל מקרי או להגיד ששום דבר לא מקרי - זה להגיד בדיוק את אותו הדבר....
זה כמו המאבק הנצחי בין ההינדואיזם ובודהיזם: הראשון טוען שבכל דבר יש יסוד נשגב, איכות נצחית ובלתי משתנה שממנו הוא נובע והבודהיזם אומר שאין שומדבר, הכל אשליה, מלבד התודעה הקוסמית.
אני לא מבינה, מה אף אחד לא באמת רואה שזה ממש לומר את אותו הדבר, כשהדבר היחיד ששונה זו הדרך שמובילה לאותה תוצאה? (אני אגב, אישית חושבת שהרבה יותר קל ומנחם להתמקד ביש מאשר באין).

[u]מידי פעם הדף שלך צץ לי מול העיניים ואני פותחת אותו בסקרנות ותמיד מוצאת יופי.[/u]
גמני. @}

מוחות גדולים ידה...ידה..ידה.. :-)

[u]מיקריות ממוזלת ביני ל7[/u] :-)

בקשר ישיר למה שכתבת על פעולות ותוצאות
לא מאמינה בצירופי מקרים
הכל קשור
גם כשנראה שולי, גם כשלא רואים את כל התחנות של המסלול.
לפעמים נראה לי שאני חיה בשביל לחזות בתוצאות, המיידיות, מרחיקות הלכת, הקטנות והעצומות.
של הפעולות שלי, של הדברים שקרו לי ולא הבנתי, של גלגלי הסדר.

ובהווה המיידי משחקת בחיילים שלי בזהירות
תוך כדי ידיעה שלא רק אני מזיזה אותם.

ועל הדסקטופ שלי אחד הצילומים החזקים עבורי ביותר של אחד האמנים והאנשים החזקים עבורי ביותר
מרסל דושאן משחק שחמט מצולם מלמטה
כמו אלוהים.

בכל מקרה
את ואני חושבות על אותו שיר באותו זמן ושמות אותו כאן זה משהו שעושה לי טוב.

מיקריות ממוזלת ביני ל7 :-)

זה מקרי שאת ושבע הבאתן את אותו השיר הבוקר או שראית את זה אצלה?


[u]תוהה מה יכולה להיות התוצאה בטווח הרחוק[/u]
אני כל כך מזדהה עם המחשבה הזאת.
יש לי דוגמא מטורפת לזה מחיי שאני לא אביא כאן כי זה פרטי מידי אבל באופן מובהק משהו שעשיתי לפני 20 שנה ובמשך כל השנים האילו נחווה על ידי כטעות חמורה בסוף הביא לדבר מהותי שהציל את הזוגיות שלי.
לעולם אי אפשר היה להעלות על הדעת את צירוף המקרים הזה.
[u]לכל פעולה תהיה תוצאה ואין לנו שום דרך לדעת מה היא תהיה בטווח הרחוק.[/u]

נכון שיש את הדפים הקבועים שפותחים בבאופן? אז יש לי את הדפים הקבועים שאני לא נעה מהם לרב כדי לא ליצור עוד התמכרות או שוטטות בלתי רצויה אבל מידי פעם הדף שלך צץ לי מול העיניים ואני פותחת אותו בסקרנות ותמיד מוצאת יופי.

http://www.youtube.com/watch?v=7Uc8KPSIzAc

והחיים כדרכם הם רצף של רכבות הרים שנוסעות בלופ. הזמן האחרון מורכב מסדרה של טלטלות וסיבובים ורק הנס ההנדסי שממנו מורכב הדי.אן.אי שלנו מונע מאיתנו להיתפרק לחומצות אמינו.
מתעסקת הרבה עם המישור השישי של הבריאה, זה שבו חוקי היקום מבהירים את עצמם ובעיקר חוק הפעולה והתוצאה.
לכל פעולה תהיה תוצאה ואין לנו שום דרך לדעת מה היא תהיה בטווח הרחוק.
חושבת על הפעולות שעשיתי, על אילו שלא ועל אלו שבא לי לעשות ואני לא.
תוהה מה יכולה להיות התוצאה בטווח הרחוק

לא, לא זה, אני פשוט קוראת נורא לאט ;-)

אם יש לך סטוקים של בגדים ואוכל שהספיקו מיולי 2011 אני ממליצה לעשות סדר דחוף בארון ובמזווה :-)
ותודה :-)

קראתי מההתחלה עד הסוף, עם הפסקה אחת ביולי 2011 כדי לבשל ולהפעיל מכונת כביסה.
צחקתי, בכיתי, צחקתי ובכיתי ביחד.
את כותבת נפלא את החיים
ומעירה קשת שלמה של רגשות.
@}

[u]יש לחיים נחמן ביאליק יום הולדת והוא לא הזמין אותי[/u]
זה לגמרי אחד הגדולים

הבת של אחותי בקושי נרדמה בלילה מרוב מחשבות מה ללבוש ליום ההולדת של חיים-נחמן.

:-D

אוי מסכנון... (-:

הההה D-:

לא פשוט...(-:

סצנה קורעת לב בהשכבה.
הגדול מסתובב זעוף ולא מרוצה, כשאני שואלת מה קרה הוא פרץ בבכי ואומר "יש לחיים נחמן ביאליק יום הולדת והוא לא הזמין אותי"
אני באמת צריכה לתפוס שיחה עם הגננת, מה את כולם הזמינו ורק אותו לא :-)

כייף!!

[u]שמתי לחם להתפחה, עצים בתנור ועליו סיר מרק שיתבשל, אספתי ביצים מהלול של התרגולות והחתולה וחבצתי חמאה. הכי אפוקליפסה עכשו בבית קטן בערבה[/u]
[u]כמעט יכולתי לסמן וי על הכל[/u]
גוד נייט ג'ון בוי... שתיכן מרשימות אותי :-)
<אנחנו עשינו טקס קט. הדלקנו נרות. רקדנו. קפצנו. פתחנו צ'אקרות, ובעיקר אהבנו. ככה זה כשיש שתיים. :-)>

במיקסר, משמנת מתוקה עם תבלינים, בואי נהיה ראליות :-)

[u]וחבצתי חמאה[/u] 0-: כמעט יכולתי לסמן וי על הכל, רק שאז קראתי שחבצת חמאה ולרגע הלסת שלי נשמטה... בראבו!

שמתי לחם להתפחה, עצים בתנור ועליו סיר מרק שיתבשל, אספתי ביצים מהלול של התרגולות והחתולה וחבצתי חמאה. הכי אפוקליפסה עכשו בבית קטן בערבה

בידי ,
בעדינות
כך
מביטה בי
מלטפת
כל טיפת טל
כל רוח

מתבוננת בעיני בלי להסיט
מבוכה
ושוב
הרכות שבידיים
הממששות
באהבה

בחסד
באור
בקרן שמש ללב
המפרפר שלי.
אני כאן
עכשיו
כאן
נושמת
אור

נושמת
אהבה.
פשוטה

_הולכת להדליק את הנרות שלי
לקראת ליל מהפך החורף מזמינה את האור לחזור לחיים שלי.
הללויה
אמן_
תודה . מקוה שיעזור גם לגרש מחשבות מנקרות מהראש..
הרבה אור. (())

[u]הולכת להדליק את הנרות שלי[/u]
[u]הללויה[/u]
[u]אמן[/u]

[u]מזמינה את האור לחזור לחיים שלי[/u]
הרי זה נעשה, אומרים בתטא.

שנעלה בחירות וחמלה, בריפוי ואמונה. באהבה.
[url=http://www.youtube.com/watch?v=FytMNBUR2CQ]וזה כי קסמים זה עניין שבשגרה[/url]

כל כך יפה
[u]בשנה האחרונה דברים השתנו, מתו, נולדו מחדש, או נקברו ונשכחו. לקראת ליל מהפך החורף מזמינה את האור לחזור לחיים שלי.[/u]
אמן

[u]נר ירוק לריפוי, נר אדום לתשוקה, נר צהוב לבהירות,כחול לתקשורת וכתום ליצירה כולם מודלקים בנר לבן של אהבה.[/u]
קראתי ושמעתי ואז... הקישור
"הורגת אותי ברכות" כמו ששבע פעם כתבה
שהכל יתגשם |*|
הולכת להדליק את הנרות שלי
חג שמח! שיהיה הרבה אור ואהבה
amen והללו יה

https://www.youtube.com/watch?v=llyADThAg5o

יום מעבר ועליית תדר, סתם יום של חול, נר חמישי של חנוכה, ערב שקט.
כל הגברים שבחיי נעדרים כרגע, שניים חורפים אחרי מסע עם אמא ואחד משחק בלהיות אסטרונאוט (סיפור ארוך שמתחיל בחליפת חלל וניגמר בפרסומת) ואני מדליקה נרות לבד בחושך.
נר ירוק לריפוי, נר אדום לתשוקה, נר צהוב לבהירות,כחול לתקשורת וכתום ליצירה כולם מודלקים בנר לבן של אהבה.
בשנה האחרונה דברים השתנו, מתו, נולדו מחדש, או נקברו ונשכחו. לקראת ליל מהפך החורף מזמינה את האור לחזור לחיים שלי.

איך פספסתי אותך בכל החודשים האחרונים.
מצחיק שכתוב חווה אלברשטין ואריק סיני ויש ביצוע אחר לגמרי :-)
שתדעי שאת מוזמנת כשעמוס לך. טבעון לא רחוקה.

[u]וככה זה עכשו[/u]
יופי... [sup]עוקבת בשקט[/sup]

וככה זה עכשו
https://www.youtube.com/watch?v=m-[po]f d3DC10g[/po]

באתי בגלל הסשה...(אבל אז גיליתי שמדובר בסשה אחר)
נשארתי בגלל הרעידת אדמה והריח של הפרחים
@}

מקוה שעברה שבת של [u]חסד , סליחה ואהבה.[/u]
שיהיה לך שבוע מפויס- עם עצמך ,עם יקירייך, עם העולם. חיבוק.

וגם סשה |L|

פעם, הייתי בהופעה של סשה ארגוב ומתי כספי ביבנאל. יש דברים שאתה לא יודע עד כמה הם עצומים ברגע שהם קורים. רק אחרי שהם הולכים לבלי שוב ואתה חושב "שיואו. ראיתי את סשה ארגוב בהופעה".
מקדישה לך משהו
https://www.youtube.com/watch?v=5aNkCNT2oeQ

ובמקרה הספציפי הזה (כדברי מיכל הבזית), ביאליק מאת רחל שפירא :-)

[u]זה כל כך מצא חן בעיני שלא ראיתי סיבה לא לעשות רפרנס[/u]
מעולה, כן ירבו.
ואכן, מסתבר, שלפעמים אין ברירה וצריך להודות של"קוטר הלאומי" בכל זאת יצא לפעמים טוב (-:

ברור שבהיתיחסות :-)
הכל יחסי

זה כל כך מצא חן בעיני שלא ראיתי סיבה לא לעשות רפרנס

[u]ובאמת שלפעמים אין ברירה וצריך את ביאליק[/u]
את כותבת את זה בהתייחסות ל"אין ברירה" שלי על ביאליק?
אם כן, כיף לגלות את זה ככה במקרה,
ואם לא, עוד יותר מופלא לגלות את ההדהוד.
(()) בכל מקרה

רחל שפירא...

חייבים אשה לשיר הזה.

מרגש
כמה אהבה.
{@

https://www.youtube.com/watch?v=29ca8E5xPws

וכמו תמיד, אמרו את זה קודם, לפני, אבל לא משנה
ובאמת שלפעמים אין ברירה וצריך את ביאליק :-)


השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו
יצאנו לדרכנו שקטים ונדהמים.
עקבות הסערה היו בכל מקום
כמו צללים גדולים, כמו עדים אילמים.

השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו
מילים שלא אמרנו הכונו בשתיקה.
עקבות הסערה היו בכל מקום
ידענו שצפויה עוד דרך ארוכה.

אחר כך עלתה השמש מול עיננו הלאות
והאירה באור חדש את הקור והבדידות
וכל מי שהיה שם יכול היה לראות
כמה אותות קטנים חמים של ידידות.

אחר כך הלכנו יחד מול השמש העולה
שהאירה את עולמו של כל איש באור חדש,
הבטחנו לעצמנו ללמוד מהתחלה
מה פשר טוב או רע, טמא או מקודש.

השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו.
הפקרנו את פנינו לרוח הקרה,
עקבות הסערה היו בכל מקום
כמו חותם בוער, כמו צעקה מרה.

אחר כך זרחה השמש על אחינו הנחים
והאירה באור חדש את פצעינו הגלויים,
לאט לאט למדנו שוב להבחין
בכח המופלא של החיים.

אחר כך זרחה השמש ברוך וברחמים
והאירה באור חדש את האימה והתקווה,
וכל מי שהיה שם ביקש לו ניחומים
בחסד ומסירות, סליחה ואהבה.

השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו...

גם אני שמתי פה אחד עצוב והיה נראה לי דרמטי מידי אז מחקתי.. והמחייך מחייך מידי...
אז אולי זה וזהו @}

אחותי היקרה (()) (סליחה על החיוך הדבילי אבל השני יוצא עצוב ויש גבול לדרמה שאפשר לייצר עם הפרצופים הצהובים. ) רוצה לבוא לפוש קצת אצלנו באוקיינוס? מוזמנת בחום.

{@

[u]ומתוך זה אני פותחת עיניים ומסרבת לפחד.[/u]
תבורכי

קוראת פה תמיד, בהתענינות והתפעלות ממך.
[u]בגללי, בגללו, בגלל שככה זה בחיים.[/u]
כן...
נראה שאת מצליחה תמיד להשאר קשובה לעצמך. גם כשהאדמה רועדת.
מאחלת ימים טובים ושהשקט יחזור.

אני שלמה עם עצמי. לא מאושרת כרגע כי כל המבנה המורכב הזה שנקרא בית מזדעזע. בגללי, בגללו, בגלל שככה זה בחיים. חילופי עונות וחילופי מילים.
כשהדברים יפסיקו לגעוש אפשר יהיה להגיע לאיזון מחודש, כזה או אחר.
אבל בתוך כל זה אני שלמה עם עצמי ומתוך זה אני פותחת עיניים ומסרבת לפחד.

מה קרה לך עננים? רק לפני כמה זמן היית מאושרת ושלמה עם עצמך. קרה משהו חיצוני? או שאלו תהליכים שקורים לך בתוכך? זה כבר קרה לך בעבר?