והכי גרוע כשזה בא יחד עם האינטונציה של יעלי מהסרט (גבעת חלפון אם אני לא טועה) זה לא יאמן כמה אנשים חושבים שהם באמת הראשונים שעשו הרגע את ההקשר ושזה מקורי כל כך להגיד יעעעעלללי
אוי נורא. כמה עשו לי את זה. כשהייתי קטנה זה היה הכי גרוע, חלק מההתעללות שעברתי בבי"ס יסודי.
עכשיו כבר לא עושים לי את זה, וכשעושים פעם במיליון שנה זה כבר לא פוגע.
האמת, היום כשקוראים לי יעלי בחיבה זה נעים לי. לא אנשים זרים חלילה, אלא חברים, גם אם נעשיתי חברה שלהם לפני עשר דקות.
אם בנאדם זר יקרא לי יעלי, הוא יקבל ממני מבט חד שלא משתמע, כזה שמיד יגרום לו להפסיק לחבב אותי ואי לכך לקרוא לי בשם חיבה.
מזכיר לי שפעם אבא שלי, ששמו אהרון וכולם מכירים אותו בשם החיבה רוני, חזר מהבנק מזועזע. פקיד הבנק נפרד ממנו ב"יום טוב, אהרלה"
יש בשכונה שלי איש אחד זקן, עולה מרוסיה - כנראה עולה די ישן אבל עדיין לא יודע כל כך עברית.
נראה לי שרוב היום הוא מסתובב בחוץ, כי בכל פעם שאני יוצאת מהבית אני נתקלת בו.
מההתחלה היה ברור כשמש שאני מוצאת חן בעיניו, הוא מסתכל עלי במבט מצועף של זקנים חרמנים. כמה פעמים הוא עצר לדבר אתי, כאילו שיחה ידידותית, אבל סוג של התחלה (+ מחמאות). בפעם השלישית כבר חתכתי את השיחה הזאת בראשיתה (בנעימות רבה) בצורה שנתנה לו כנראה להבין שהוא אמור להתספק בשלום שלום וזהו. כי מאז זה אכן מה שקורה. רואים זה את זה ברחוב, שלום שלום ודי.
עד כאן לא מפריע לי.
מה מפריע לי? בימים האחרונים, כל פעם שהוא רואה אותי הוא אומר לי "שלום, יפה", "בוקר טוב, יפה".
זה מעצבן אותי. אני יודעת שהוא בסך הכל נותן לי מחמאה, אבל זה לא לעניין בעיניי.
"כן, אני יודעת שאני יפה. אני כבר יודעת שאתה חושב שאני יפה. הבנתי את זה בפעם הראשונה שדיברת אתי. מעבר לזה, זה שוב התחלה.
ולא, אני לא מעוניינת שתתחיל אתי. אני נשואה ואמא (כפי שאתה יודע) ואתה יכול להיות סבא שלי.
זה עושה לי הרגשה מגעילה, לדעת שזקן כמוך מתחרמן ממני, אנא שמור את המידע הזה לעצמך."
-- זה מה שהייתי רוצה להגיד לו, וכנראה לא אומַר.
[u]והכי גרוע כשזה בא יחד עם האינטונציה של יעלי מהסרט (גבעת חלפון אם אני לא טועה) זה לא יאמן כמה אנשים חושבים שהם באמת הראשונים שעשו הרגע את ההקשר ושזה מקורי כל כך להגיד יעעעעלללי[/u]
אוי נורא. כמה עשו לי את זה. כשהייתי קטנה זה היה הכי גרוע, חלק מההתעללות שעברתי בבי"ס יסודי.
עכשיו כבר לא עושים לי את זה, וכשעושים פעם במיליון שנה זה כבר לא פוגע.
האמת, היום כשקוראים לי יעלי בחיבה זה נעים לי. לא אנשים זרים חלילה, אלא חברים, גם אם נעשיתי חברה שלהם לפני עשר דקות.
אם בנאדם זר יקרא לי יעלי, הוא יקבל ממני מבט חד שלא משתמע, כזה שמיד יגרום לו להפסיק לחבב אותי ואי לכך לקרוא לי בשם חיבה.
מזכיר לי שפעם אבא שלי, ששמו אהרון וכולם מכירים אותו בשם החיבה רוני, חזר מהבנק מזועזע. פקיד הבנק נפרד ממנו ב"יום טוב, אהרלה" :-0
[hr]
יש בשכונה שלי איש אחד זקן, עולה מרוסיה - כנראה עולה די ישן אבל עדיין לא יודע כל כך עברית.
נראה לי שרוב היום הוא מסתובב בחוץ, כי בכל פעם שאני יוצאת מהבית אני נתקלת בו.
מההתחלה היה ברור כשמש שאני מוצאת חן בעיניו, הוא מסתכל עלי במבט מצועף של זקנים חרמנים. כמה פעמים הוא עצר לדבר אתי, כאילו שיחה ידידותית, אבל סוג של התחלה (+ מחמאות). בפעם השלישית כבר חתכתי את השיחה הזאת בראשיתה (בנעימות רבה) בצורה שנתנה לו כנראה להבין שהוא אמור להתספק בשלום שלום וזהו. כי מאז זה אכן מה שקורה. רואים זה את זה ברחוב, שלום שלום ודי.
עד כאן לא מפריע לי.
מה מפריע לי? בימים האחרונים, כל פעם שהוא רואה אותי הוא אומר לי "שלום, יפה", "בוקר טוב, יפה".
זה מעצבן אותי. אני יודעת שהוא בסך הכל נותן לי מחמאה, אבל זה לא לעניין בעיניי.
"כן, אני יודעת שאני יפה. אני כבר יודעת שאתה חושב שאני יפה. הבנתי את זה בפעם הראשונה שדיברת אתי. מעבר לזה, זה שוב התחלה.
ולא, אני לא מעוניינת שתתחיל אתי. אני נשואה ואמא (כפי שאתה יודע) ואתה יכול להיות סבא שלי.
זה עושה לי הרגשה מגעילה, לדעת שזקן כמוך מתחרמן ממני, אנא שמור את המידע הזה לעצמך."
-- זה מה שהייתי רוצה להגיד לו, וכנראה לא אומַר.