על ידי צוויליך* » 10 דצמבר 2012, 01:14
שיהיה ברור שזאת שאלה שאני מתמודד איתה בכל חג וגם בין החגים - גם בעת ההצתה הפתאומית עם הערך הקומי (טראגי בעיני חלק מאיתנו) בהצגה המדוברת.
כמובן, איני בא מהמקום האמוני להתמודדות עם חנוכה. אנו מדליקים נרות ומברכים שציוונו ושעשה ניסים. כמו שמדליקים נרות אחרי כניסת השבת או קוראים חצי הגדה בפסח (אבל יוצאים ידי חובה (-: ).
דומה ש"מתעלמים ממשמעותו" תהיה הבחירה הקרובה למציאות. לעיתים מחפשים משמעות משלנו, לעיתים ניראה שזה לא באמת בא מהלב.
ואהההמממ, אין לבאופן קו. כמה פה עושים חנ"ב? זה הרי המקור והלוז של האתר. אולי נאמר, פלורליזם. איפשור. צריך להיזהר לפני שמישהו יזכר לומר "מהות!" והכל יתמוטט לנו על הראש D-: .
התייחסות חיובית אל החגים שלנו? דא, כזה ודאי כאילו??!!!1111 (שולטטטתתת וכו')
החגים הם זכרונות יפים של משפחה ואירועים משמחים ונק' ציון בחיים, סוכה ע-נ-ק-ית מצינורות השקיה בקיבוץ (אבא בא לבקר וניגן באקורדיאון), יצירת נרות בטבילת פתיל (ילדים הם עם סבלני כשצריך ורפטטיבי עד מאד) בחנוכה עם אותן מגזרות בריסטון שחור וצלופן צבעוני של כד קטן וסביבון, שולחן הסדר ברוממה אצל הדודים כל שנה, ללכת עם סבא לביה"כ בכיפור ולשחק בשולחן המתרומם שלפני המושב שלו ואח"כ כבר ללוות אותו כדי לשמור עליו...
וגם מסלול ללמוד ולהתקשר להיסטוריה שלנו ולסיפורים המיתיים שלנו, על המרד הגדול ועל דוד מול גולית.
ודאי שחיובי.
ולזכור תוך כדי שבעורמה רבה ניצלנו מלחמות ירושה בתוך אצולת הפלח הסמוך של האימפריה היוונית המפולגת והדועכת, כדי להשיג עוצמה מדינית גדלה והולכת עד כדי עצמאות ברמה זו או אחרת.
וכמדובר בדף הלא אפוי על הסמלים של חנוכה, מה היה לפני כן? לא חגגנו כלום בתקופה של החושך הגדול? לא הדלקנו מדורה גדולה בתירוץ כזה או אחר?
הדלקנו.
אז אני מדליק את החנוכיה כי זאת הדרך שלנו לשמוח את התקווה של האור המוקף בחושך. אור קטן מגרש חושך גדול. גם בלי כד קטן לשמונה ימים, זה העידוד שזקוקים לו בחורף, שתכף יחזור היום הארוך ושפע האוכל באביב, ואולי בעצם אין הבדל פנימי בין הצורך הרגשי של הח'בירו לבין הצורך הרגשי של 31 השבטים שהיו בכנען לפניהם, הם יכלו לחגוג את אותו החג יחדיו - הם חוסלו, גורשו או הוטמעו כי הח'בירו היו מספיק חזקים כדי לתפוש חזקה על כנען וכשבאו חזקים מהם נגמר הסיפור.
כפי שקורה עד היום בכל העולם ומי שמספר לך משהו אחר מוכר לך משהו. האמריקאים? האוסטרלים? הרוסים? הסינים? הבריטים? הקנדים? הארגנטינאים?
אבל לא משנה מי ניצח, אנחנו את החיווי, האירופים את האינדיאנים, כולם הדליקו מדורה ורקדו סביב העץ של האם הגדולה בלילה הכי ארוך.
רגע, מצאתי את עצמי בחלקים לא ממופים של ההכרה שלי. אייכי?
האם הייתי מתיוון? נצטרך לברר מה זה מתיוון. האם הכוונה למי, שכיוָונים, חוקר את העולם מסביבו, מחפש הסברים ותבניות, מוכן לשלב בתפיסתו זוויות חדשות ולהטמיע אותן בראייתו - אם הן עובדות עבורו?
או שהכוונה שלך היא למשקל התרבותי של המושג אצלנו כבוגד, נוטש, הופך עורו, בזוי, מנודה, בן מוות?
שזה לקרוא בשמות. לך, יא חתיכת מתייוון!
בקונטקסט ההיסטורי של לפני 2200 שנים ניסה אנטיוכוס - לצערו - לחסל את קיום המצוות בכח, ובכך הפך את ההלניזם - "היווניות" - לסמל האויב ליהדות.
אבל ההלניזם לא ראה בדתות אחרות דמות אויב ואנטיוכוס עשה מה שעשה מסיבותיו המשוערות הפוליטיות שלו. ההלניזם ראה את הכוחות האלוהיים תחת כל השמות השונים.
כך שאיני מתייוון במובן אנטיוכוס. הוא ניסה לכפות.
אני עומד על זכותי לבחור בדרך שלי.
ואם זה עושה אותי מתייוון, זה ודאי לא מן הסתם , אלא בכוונה ובמחשבה.
ועדיף לי כך מאשר קיום מצוות בנות 3500 שנה מן הסתם .
ומי שלא מתאים לו להכליל בראיית העולם שלו שגם אנו לקחנו את חגי העכו"ם (חגים -> מעגלים -> מחזור השנה האסטרונומי -> מזלות ) והורשנו אותם בתורנו לנצרות ולאיסלם (חבל שלא השכרנו), או שנתנו שמות חדשים לאלים ישנים והחלטנו לא לדבר על זה יותר וקראנו לזה חילול קודש,
חבל, אבל למה לא, לא חייבים להתווכח על אמונה. כל הוויכוחים האלה תלויים בסוף על מסמר קטן וקורסים לפני שאתה מספיק לומר פסח מצה ומרור.
על ענינים רציונליים אפשר להתווכח ולנמק וגם להינות מזה ועוד לאכול לביבה עם שמנת חמוצה.
מתנצל אם הכברתי, תודה על השאלות המעוררות.
צוויל
שיהיה ברור שזאת שאלה שאני מתמודד איתה בכל חג וגם בין החגים - גם בעת ההצתה הפתאומית עם הערך הקומי (טראגי בעיני חלק מאיתנו) בהצגה המדוברת.
כמובן, איני בא מהמקום האמוני להתמודדות עם חנוכה. אנו מדליקים נרות ומברכים שציוונו ושעשה ניסים. כמו שמדליקים נרות אחרי כניסת השבת או קוראים חצי הגדה בפסח (אבל יוצאים ידי חובה (-: ).
דומה ש"מתעלמים ממשמעותו" תהיה הבחירה הקרובה למציאות. לעיתים מחפשים משמעות משלנו, לעיתים ניראה שזה לא באמת בא מהלב.
ואהההמממ, אין לבאופן קו. כמה פה עושים חנ"ב? זה הרי המקור והלוז של האתר. אולי נאמר, פלורליזם. איפשור. צריך להיזהר לפני שמישהו יזכר לומר [b]"מהות!"[/b] והכל יתמוטט לנו על הראש D-: .
התייחסות חיובית אל החגים שלנו? דא, כזה ודאי כאילו??!!!1111 (שולטטטתתת וכו')
החגים הם זכרונות יפים של משפחה ואירועים משמחים ונק' ציון בחיים, סוכה ע-נ-ק-ית מצינורות השקיה בקיבוץ (אבא בא לבקר וניגן באקורדיאון), יצירת נרות בטבילת פתיל (ילדים הם עם סבלני כשצריך ורפטטיבי עד מאד) בחנוכה עם אותן מגזרות בריסטון שחור וצלופן צבעוני של כד קטן וסביבון, שולחן הסדר ברוממה אצל הדודים כל שנה, ללכת עם סבא לביה"כ בכיפור ולשחק בשולחן המתרומם שלפני המושב שלו ואח"כ כבר ללוות אותו כדי לשמור עליו...
וגם מסלול ללמוד ולהתקשר להיסטוריה שלנו ולסיפורים המיתיים שלנו, על המרד הגדול ועל דוד מול גולית.
ודאי שחיובי.
ולזכור תוך כדי שבעורמה רבה ניצלנו מלחמות ירושה בתוך אצולת הפלח הסמוך של האימפריה היוונית המפולגת והדועכת, כדי להשיג עוצמה מדינית גדלה והולכת עד כדי עצמאות ברמה זו או אחרת.
וכמדובר בדף הלא אפוי על הסמלים של חנוכה, מה היה לפני כן? לא חגגנו כלום בתקופה של החושך הגדול? לא הדלקנו מדורה גדולה בתירוץ כזה או אחר?
הדלקנו.
אז אני מדליק את החנוכיה כי זאת הדרך שלנו לשמוח את התקווה של האור המוקף בחושך. אור קטן מגרש חושך גדול. גם בלי כד קטן לשמונה ימים, זה העידוד שזקוקים לו בחורף, שתכף יחזור היום הארוך ושפע האוכל באביב, ואולי בעצם אין הבדל פנימי בין הצורך הרגשי של הח'בירו לבין הצורך הרגשי של 31 השבטים שהיו בכנען לפניהם, הם יכלו לחגוג את אותו החג יחדיו - הם חוסלו, גורשו או הוטמעו כי הח'בירו היו מספיק חזקים כדי לתפוש חזקה על כנען וכשבאו חזקים מהם נגמר הסיפור.
כפי שקורה עד היום בכל העולם ומי שמספר לך משהו אחר מוכר לך משהו. האמריקאים? האוסטרלים? הרוסים? הסינים? הבריטים? הקנדים? הארגנטינאים?
אבל לא משנה מי ניצח, אנחנו את החיווי, האירופים את האינדיאנים, כולם הדליקו מדורה ורקדו סביב העץ של האם הגדולה בלילה הכי ארוך.
רגע, מצאתי את עצמי בחלקים לא ממופים של ההכרה שלי. אייכי?
האם הייתי מתיוון? נצטרך לברר מה זה מתיוון. האם הכוונה למי, שכיוָונים, חוקר את העולם מסביבו, מחפש הסברים ותבניות, מוכן לשלב בתפיסתו זוויות חדשות ולהטמיע אותן בראייתו - אם הן עובדות עבורו?
או שהכוונה שלך היא למשקל התרבותי של המושג אצלנו כבוגד, נוטש, הופך עורו, בזוי, מנודה, בן מוות?
שזה לקרוא בשמות. לך, יא חתיכת מתייוון!
בקונטקסט ההיסטורי של לפני 2200 שנים ניסה אנטיוכוס - לצערו - לחסל את קיום המצוות בכח, ובכך הפך את ההלניזם - "היווניות" - לסמל האויב ליהדות.
אבל ההלניזם לא ראה בדתות אחרות דמות אויב ואנטיוכוס עשה מה שעשה מסיבותיו המשוערות הפוליטיות שלו. ההלניזם ראה את הכוחות האלוהיים תחת כל השמות השונים.
כך שאיני מתייוון במובן אנטיוכוס. הוא ניסה לכפות.
אני עומד על זכותי לבחור בדרך שלי.
ואם זה עושה אותי מתייוון, זה ודאי לא [u]מן הסתם[/u] , אלא בכוונה ובמחשבה.
ועדיף לי כך מאשר קיום מצוות בנות 3500 שנה [u]מן הסתם[/u] .
ומי שלא מתאים לו להכליל בראיית העולם שלו שגם אנו לקחנו את חגי העכו"ם (חגים -> מעגלים -> מחזור השנה האסטרונומי -> מזלות ) והורשנו אותם בתורנו לנצרות ולאיסלם (חבל שלא השכרנו), או שנתנו שמות חדשים לאלים ישנים והחלטנו לא לדבר על זה יותר וקראנו לזה חילול קודש,
חבל, אבל למה לא, לא חייבים להתווכח על אמונה. כל הוויכוחים האלה תלויים בסוף על מסמר קטן וקורסים לפני שאתה מספיק לומר פסח מצה ומרור.
על ענינים רציונליים אפשר להתווכח ולנמק וגם להינות מזה ועוד לאכול לביבה עם שמנת חמוצה.
מתנצל אם הכברתי, תודה על השאלות המעוררות.
צוויל