^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חיבוק חזרה
(שכחתי איך עושים)

ואנחנו גרועים בזה.
אה, כן. הזכרתי "אפשרות". לא כתבתי שאנחנו מצליחים לממש באופן קבוע אפילו בתדירות נמוכה. P-:


מתארת לעצמי שכן.
התגעגעתי.

בעלי לא מוכן לזרוק כלום.
אצלנו זאת אני..
בעלי היה זורק כבר מזמן הרבה דברים, אני מתקשה להפרד ולתת להם ללכת.. (ואז גם מקבלת הוכחות מדי פעם לכמה היה מוצלח ששמרתי, או כמה לא היה מוצלח שהוא זרק.. כאשר בטוחה שיש לזה לגמרי גם צד שני של עומס גדול מדי על הבית באגירת החפצים האלו)
כנראה אצל כל זוג זה אחרת

יש אפשרות גם לזמן פרטי (בשונה ממקום פרטי): זמן שהגדולה יושבת או יוצאת עם אמא/ אבא. ולאו דווקא הגדולה.
זה אכן שונה. ומכיוון אחר. ואנחנו גרועים בזה. כל פעם שניסינו לעשות את זה זה היה כל כך הרבה מאמץ שבסוף זה ירד מהפרק.


<פלוני אלמונית, את מי שאני חושבת, נכון?>
מתארת לעצמי שכן
את מזהה את סגנון הכתיבה והנפשות הפועלות כנראה..

הרבה פעמים עיצוב נכון שיוצר את התחושה הנכונה.
אני בבעיה הפוכה - בית גדול כ 70 מטר לשלוש נפשות ומאובזר מידי לדעתי.... בעלי לא מוכן לזרוק כלום.

מה עם להשמיש חלק מהחצר עם דק וצילייה / פרגולה
יש. באמת דאגנו לזה. ובימים אחרים הילדים אכן מבלים שם הרבה. באוגוסט זה פשוט נורא במשך היום. מאוד מאוד חם. הם בכלל לא רוצים לצאת. בחורף דוקא סביר, כי החורף הישראלי לא כזה קר,בטח לא בשעות הצהריים. ויש בחוץ שולחן ילדים קטן וכסאות, וסל לכדורסל.
אני חושבת שאני צריכה קצת לעשות מבצע סידור וניקיון החצר. שתהיה עוד קצת מזמינה (אולי בעיקר עבורי..)



אני חושבת שחלק מהצורך בפרטיות שיש בימינו, זה פשוט חוסר במיומנות בלהיות ביחד. אנשים לא יודעים איך להיות ביחד בצורה שתעבוד, אז הם מוותרים על הביחד ומעדיפים את הפרטיות.
זה משפט מאוד מעניין. ודיבר אליי בול. כי אולי זאת אני עצמי. אני קיבלתי משלב מסויים בחיי חדר לבד, ומאז הסתגרתי לי שם, זה היה לי נוח הרבה יותר מלהתמודד עם ההורים שלי והאחים שלי. אולי זו אחת הסיבות שקשה לי כל כך הבית הקטן והצפוף,ובכלל,האינטנסיביות של גידול הילדים, כי הפרטיות שלי אבדה לי. הילדים ישנים לי במיטה, משחקים לי בחדר. הולכים אחריי לכל מקום.
אולי לכן אני לא רוצה שזה יקרה עם הבת שלי. שלא תתכנס בעצמה ובפרטיות של עצמה (יש לזה סיכוי גבוה ומתאים לאופי שלה). גם חוששת שאין ממש דרך חזרה,אם היא תקבל חדר לבד,יהיה יותר קשה אחר כך לקחת את זה ממנה.
תודה על החשיבה. את מחזקת את עמדתי לנסות למצוא פתרון אחר לעכשו. ובשלב שזה יתאפשר כן אפריד חדרים לבנים,בנות.
מנסה לחשוב איך להפוך את החדר הקטן שכיום מלא במשחקים,למשהו שיהיה נעים ומתאים גם לה. שגם היא תרגיש בו שיש לה מקום, והיא תוכל ללכת לקרוא בו למשל. או אפילו לארח חברה שם. אבל זה עדיין יהיה החדר של כולם ולא רק שלה אישית. וכמובן אצטרך למצוא עוד מקום בשביל הדברים שלה. היא רוצה לאסוף דברים,היא רוצה לקשט סביבה.

אפשר למצוא פרטיות בבית, ובספרייה, וברחוב, ובתוך מגלשה עגולה גדולה כזו באיזשהו מקום, ובגני שעשועים, ובעוד המון מקומות. באמת המון.
יש אפשרות גם לזמן פרטי (בשונה ממקום פרטי): זמן שהגדולה יושבת או יוצאת עם אמא/ אבא. ולאו דווקא הגדולה.

<פלוני אלמונית, את מי שאני חושבת, נכון?>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עם להשמיש חלק מהחצר עם דק וצילייה / פרגולה כדי שיהיה אפשר להיות שם גם בימים חמים או אפילו בגשם? זו לא חסימה של החצר ועדיין יוכל להיות אזור משחקים בחוץ, כך שבחדר הקטן יהיה אזור שקט לקריאה או פאזלים והחדר הגדול יהיה חדר שינה לכולם, כולל התינוק + הציוד האישי שלהם.

מעניין אותי מה את רואה?
את הניתוק. בחברה שלנו אפשר לראות כמיהה גדולה מאוד לקהילתיות שצצה בהמון המון מקומות, ומצד שני אורח חיים שכולל ניתוק. החיים ביחד, הם יוצרים איזשהו קשר מיוחד. גם קשר בין האחים, וגם פשוט מיומנות בסוג כזה של קשר, בלחיות ביחד, בלהיות קרובים.

אני חושבת שחלק מהצורך בפרטיות שיש בימינו, זה פשוט חוסר במיומנות בלהיות ביחד. אנשים לא יודעים איך להיות ביחד בצורה שתעבוד, אז הם מוותרים על הביחד ומעדיפים את הפרטיות.

ואני חסידה גדולה של להיות לבד. אולי בגלל זה הפער בין באמת לרצות להיות לבד, לבין לבחור בזה בתור פשרה כשהרצון האמיתי הוא להיות ביחד, כל כך בולט לי.

בעיני להיות ביחד זה סדר הדברים הטבעי במשפחה, ולהפרדה יש מחיר. ויש המון דוגמאות קטנות שאני יכולה להביא, אבל הן כולן דוגמאות ולא המהות. וחלק מהדברים אני משווה בכלל למיטה מלאה ילדים שנרדמים יחד (אבל הפער בין זה לבין חדר הוא לא גדול ממש לדעתי).

לדעתי יש המון דברים שמושפעים מזה, אבל לא נובעים מזה. נניח, ילדים שלא רוצים ללכת לישון. כי כייף יותר ללכת לישון כשזה יחד. או פחד מהחושך. או כל החסרונות של מיטה לא משפחתית. או טאטוא בעיות מתחת לשטיח (כשחיים באותו חדר עם האח היו מונעים את זה). וגם... הצורך בפרטיות. כי אין את הידע העמוק שנובע מניסיון, שאפשר להיות בחדר עם האח ולא להרגיש שהפרטיות נפגעת.
וגם - כל מיני דברים שמשתלבים עם דברים אחרים, ומגבירים אחד את השני, אבל אם אין אותם מלכתחילה אז לא מרגישים אותם (מזכיר לי שיחה שהייתה לי עם בן הזוג על שכונות ועל האפשרות לצאת מהבית בלי לנעול את הדלת. בעיני, לקחת מפתח זה בעיה. זה דורש או להחזיק אותו כל הזמן ביד, שזה באסה, או לקחת תיק. אצלו זה טריוויאלי. בכל מקרה חייבים לקחת מפתח בגלל דלת נסגרת אוטומטית וחתולים.)

אבל כל זה, זה לא באמת מה שאני מתכוונת. מה שאני חושבת עליו זה איזשהי הרגשה שאני לא יכולה לבטא במילים, שככה נכון - וכל הסבר נוסף מיותר. אבל ברור לי שאת תחושת הנכונות הזו אי אפשר להעביר במילים, ועוד דרך האינטרנט...

מה שמציק לי, הוא שאני רואה את הנזק שבחדר לכל ילד. אני לא יכולה שלא לראות.
מעניין אותי מה את רואה?
כי זה באמת בדיוק חלק מההתלבטות שלי. לכן אני לא רוצה שהיא תהיה בחדר לבד לגמרי, אלא לחפש דרך לספק את זה בדרך אחרת. במיוחד גיל 10 זה גיל צעיר בעיניי לחדר לבד.

אבל באמת מעניין אותי.
מהרושם שלי (בתור מי שהספיקה לגדול כשעוד היה פה טבע ממש קרוב ומחנה וחבורת ילדים בשכונה) - הצרכים לא השתנו. הציפיות אולי השתנו, אבל הן חברתיות. ואני? אני צריכה פרטיות. בטח שאני צריכה. אבל מצאתי פרטיות בכל הרבה דרכים שונות ומגוונות, שלהנעל על חדר בצור הדרך היחידה לפרטיות נראה לי מאוד.. מוגבל.

אין לי פתרונות קסם. לא סתם ארתי שזה הצעה לשינוי מחשבתי ולא רעיון פרקטי. אפשר למצוא פרטיות בבית, ובספרייה, וברחוב, ובתוך מגלשה עגולה גדולה כזו באיזשהו מקום, ובגני שעשועים, ובעוד המון מקומות. באמת המון. לא הרגשתי אף פעם שחסרה לי פרטיות.

מה שמציק לי, הוא שאני רואה את הנזק שבחדר לכל ילד. אני לא יכולה שלא לראות. אני לא אומרת לך מה לעשות - אני אפילו לא יכולה באמת להציע לך אפשרויות אחרות לפרטיות. אני רק אומרת לך - תראי, יש עוד אפשרויות. לכל אפשרות יש מחיר. גם לחדר לילד וגם להעדרו. כל אפשרות היא פשרה, ובעיניי אין אפשרות אחת ויחידה. עכשיו תבחרי.

אני בטוחה שפעם לא היתה פרטיות בכלל.
אני לא. נתקלתי בכמות עצומה של סיפורים על מישהי (או מישהו, אבל התעניינתי יותר בנשים) שחייה באיזשהי קהילה ורצתה פרטיות, ולכן היא הייתה לוקחת את המשימות שמאפשרות את זה. יוצרת ללקט פטריות, או פירות יער, או לחפש צמחי מרפא. כשיש כמות עצומה של טבע מסביב, קל להשיג פרטיות. פשוט צריך לצאת החוצה. וכל האגדות על מכשפות ושמאנים ונזירים מתבודדים?

אני חושבת שמידה מסויימת של פרטיות וצורך בו הייתה קיימת, לפחות אצל חלק מהאנשים. רק הדרכים למילוי הצורך הזה השתנו.

וזו המטרה של ההודעה שלי, להגיד שיש דרכים רבות שונות לספק את הצורך הזה, ואין פתרון אידיאלי. (וגם שהפרטיות מבוססת במידה רבה על מוסכמה חברתית, על מוכנות של אנשים לא להפריע ולהתערב בעניינים של זר, ולכן אפשר למצוא פרטיות רבה גם במקומות ציבוריים, כזו שתתאים לרוב הצרכים). וגם שיש מחיר להפרדה.

השאלה היא מה הכי מתאים לילדים שלך ולך? ואין לי מושג מה התשובה לשאלה הזו. אבל אני מקווה שנתתי לך עוד כמה אפשרויות לחשוב עליהן.

באופן כללי, אני בטוחה שפעם לא היתה פרטיות בכלל. אמא שלי גרה עם כל אחיה, הוריה וסבתה, בבית קטנטנן של 2 חדרים (ובאמת פרשו מזרונים על הרצפה כשהלכו לישון והרימו אותם כשקמו בבוקר). פרטיות לא ממש היתה לה בבית. אני כבר גדלתי אחרת, ואני מרגישה שהצורך שלי בפרטיות גדול. אם הייתי גדלה אחרת,האם הצורך שלי היה שונה?

דוגמאות.
זה משהו שמתאים לישון עליו באופן יומיומי? זה נראה כמו שק שינה
וזה אכן באמת חתרני. תוהה אם הילדים בעצמם יסכימו. אבל לפני כן באמת אני אהיה צריכה להסתגל לרעיון שכזה שאין מיטה ממשית קבועה.

אישה במסע
זה מעניין הטענה שלך. בטוחה שיש בה ממש. יש לנו חצר,לא יודעת אם זה יכול לספק את הצורך.
אבל באמת מעניין אותי, נשאלת השאלה, האם הזה שהשתנו התנאים כיום, לא השתנה גם משהו בציפיה האנושית? אם הבת שלי רואה שבהרבה בתים של חברות שלה כן יש איזו פינה פרטית. וזה ממש לא חייב להיות חדר לבד (לדעתי רובן לא גרות בחדר לבד), יכול להיות מיטה פרטית (ולא כזו נפתחת כמו שלנו) או שולחן אישי, או ספריה פרטית. האם זה לא מעורר ציפיה וממנה גם צורך כלשהו?
ואם אכן, אי אפשר ממש לספק את הצורך על ידי פרטיות בטבע (כי בכל זאת אנחנו באזור מאוד מיושב) האם הפרטיות הזו לא צריכה או יכולה להיות מסופקת על ידי פרטיות בתוך בית?

זה יכול להיות דרך חדר לבד,או בדרך אחרת.
לא שיש לטענה שלי תועלת פרקטית, אבל אולי זה יאפשר מבט שונה על הסיטואציה. היסטורית, פינה פרטית, אם הייתה קיימת, הייתה בטבע מחוץ לבית. ואילו בבית לא הייתה פרטיות. זה נכון בערך לכל ההיסטוריה האנושית. פרטיות בבית זו המצאה ממש חדשה, ומאוד מודרנית.

זה לא יעזור לך אם אין טבע באיזור שלך, אבל אולי זה יערער את הקונספציה ש"אמורה להיות פינה פרטית בבית לכל ילד", ושזה לא בסדר אם אין. לא אמורה להיות, אמורה להיותל פינה פרטית בחוץ. ומהניסיון שלי (בתור ילדה), זה יותר ממספיק.

מכירה את החשש הזה, ורוצה לומר שאם אתם כהורים בוחנים את כלל השיקולים והצרכים, ורואים מול עיניכם את טובת כל ילד עד כמה שאפשר, ולבסוף מחליטים החלטה ושלמה אתה - שוב, עד כמה שאפשר - יהיה לכם קל יותר לעמוד מול הילד ולהודיע לו את החלטתכם, והוא יקבל אותה.
אני אחשוב על מה שאת אומרת
האמת שבעתיד בעצם הבן הצעיר יותר הוא זה שיהיה עם התינוק. ונחלק חדרים לבנים בנות מן הסתם. רק עד שיגדלו עוד קצת אני מרשה לעצמי עוד לערבב אותם.
זה באמת קשה העניין הזה. כי מצד אחד אני מרגישה שמאוד יועיל לגדולה כרגע שתהיה לה פרטיות, פינה משלה. מצד שני, מעבר לזה שזה לא פייר כלפיו,אני לא בטוחה אם זו הדרך. אני כן בעד שאחים יגורו יחד. רק שאני לא מצליחה ליצור לה פינה פרטית בצורה אחרת. אולי זה מה שאני צריכה לחשוב, איך לעזור לה למצוא לעצמה פינה פרטית, זה יכול להיות דרך חדר לבד,או בדרך אחרת.


שיטה יפנית, של פוטונים אישיים, שמגלגלים בבוקר.
מה זה פוטונים שמגלגלים?

חוששת מהתגובה של הצעיר יותר לגבי זה שהגדולה תהיה בחדר לבד.
מכירה את החשש הזה, ורוצה לומר שאם אתם כהורים בוחנים את כלל השיקולים והצרכים, ורואים מול עיניכם את טובת כל ילד עד כמה שאפשר, ולבסוף מחליטים החלטה ושלמה אתה - שוב, עד כמה שאפשר - יהיה לכם קל יותר לעמוד מול הילד ולהודיע לו את החלטתכם, והוא יקבל אותה. לפעמים נראה לי שילדים מרגישים ממורמרים, כי ההורים מצפים למרמור, מצדיקים אותו בתוכם ועסוקים בהתנצלויות, בהצטדקויות ובפיצויים.
יחד עם זאת, לא רואה פסול בהדגשת היתרונות של ההחלטה החדשה. כן נכון בעיניי לשווק לילד את היתרונות, ואפשר גם לקנות משהו חדש ומגניב לקראת השיבוץ המחודש (נגיד, מצעי ספיידרמן P-:).

אולי מכירים פה אתר שאפשר בו לעשות ניסיונות וירטואלים לגבי חפצים שאתה מסמן מראש את גודלם? יש דבר כזה?
לא כל כך מכירה. אני עובדת בשיטה הישנה של שרטוט החדרים, גזירת "רהיטים" מבריסטול והסעתם על גבי הבריסטול.


שיטה יפנית, של פוטונים אישיים, שמגלגלים בבוקר.
רעיון מעניין!

כיוון חתרני - לעבור לשיטה יפנית, של פוטונים אישיים, שמגלגלים בבוקר. אולי לילדים אפילו לא צריך פוטונים גדולים (לא יודעת אם אפשר להשיג פוטונים בגודל ילדים).
כך אפשר לפנות את החדרים ביום במידה רבה, וגם אפשר אולי שתהיה נזילות של מי ישן איפה, וכך המשאב של חדר לבד יכול להיות שיתופי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בכל זאת, חושבת שכדאי לשקול את הרעיון הזה. החדר ממוזג?
לא ממוזג. המזגן של הבית רחוק ממנו. והחלון בחדר די קטן.
התקרה בחדר מעט נמוכה משאר הבית. זה מורגש למרות שזה לא הבדל מאוד משמעותי.אז 4 ילדים בחדר נראה לי יותר מדי. אולי אני עצמי קצת קלסטרופובית (שזו שאלה איך אני גרה בבית כזה פצפון..) גם טכנית-הכנסת 2 מיטות קומתיים לחדר תחסום את הכניסה לחדר. כי הכניסה לא בדיוק באמצע קיר אלא בצד.ומכייון שהכל בול(אם נמצא כזה), אז לא יכנס.


_אפשרות אחרת: לפצל את הילדים לחדרים השונים. נניח, הגדולה בחדר הקטן ולעתיד לבוא גם התינוק.
ולכל ילד בחדרו - גם מה שמתאים לשינה (מיטה...) וגם למשחק, ללמידה וכו'._

לפצל זה יותר מתאים בעיניי. רק לא בטוחה איך לחלק את הציוד כי זה לא ממש לא חדרים שווים.
גם לגבי הילדים. חוששת מהתגובה של הצעיר יותר לגבי זה שהגדולה תהיה בחדר לבד (אפילו אם נקרא לזה שהיא עם התינוק)
לדעתי בחדר הקטן יכולה להכנס מיטה לילדה ומיטת תינוק. וזהו. זה אומר שבחדר הגדול יותר כל השאר. גם ארונות וגם ספריות עם משחקים וספרים. וגם שולחן מתקפל לקיר וגם מיטה נפתחת. אולי זה יוצא צפוף מדי? סך הכל גם החדר הגדול הוא די קטן 2.5X3

מתלבטת אולי ש4 הילדים יהיו יחד בחדר הגדול דוקא. ולנסות להשאיר את החדר הקטן כמה שיותר פנוי. אם הוא יהיה פנוי לגמרי,אפילו בלי הספריות בקירות (או אולי רק אחת בלבד) אז יהיה יותר נעים שם?

מכל הדברים הנל המסקנה שלי היא יותר ויותר שצריך להשקיע זמן ולמיין ולזרוק דברים מהבית. זה יתן טיפה יותר סדר בכל הבלאגן והצטברות החפצים שיש לנו כאן. למרות שאת הריהוט נצטרך עדיין להכניס בחדרים איכשהו, ולהשלים עם זה.
אולי מכירים פה אתר שאפשר בו לעשות ניסיונות וירטואלים לגבי חפצים שאתה מסמן מראש את גודלם? יש דבר כזה?
או בכלל, אתר שנותן רעיונות לדירות קטנות. לא כזה שדורשות עיצוב מחדש של החלל והחדרים,כי להזיז קירות זה לא יתאפשר לנו, אלא רק בתוך החללים הנתונים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את חושבת שאלו השפעות שליליות? לי שינה של אחים יחדיו נשמעת טובה, ואילו העדרה של האנרגיה הזו נשמע לי בעייתי (גם אם מקובל מאוד בחברה המודרנית, השואפת להפריד ולבודד אנשים מעצמם ומשפחתם).
לא התכוונתי שכל אחד ישן בחדר נפרד (גם לו היה לי מקום בבית לא הייתי עושה את זה, בטח לא בשלב זה). אלא אחד מעל השני, שזה שונה מאשר שינה ביחד. שונה גם מאשר שינה בתוך אותה מיטה. לפעמים יש דברים שאת קוראת ונתפסים לך, וקשה לך לשחרר אותם, לעומת דברים אחרים שנראים לך שטויות,או שבכלל לא נרשמים אצלך. נדמה לי זה היה מהפנג שואי.

לא זוכרת איפה קראתי שהאנרגיות של הילד שישן למעלה משפיעה על הילד שישן למטה
את חושבת שאלו השפעות שליליות? לי שינה של אחים יחדיו נשמעת טובה, ואילו העדרה של האנרגיה הזו נשמע לי בעייתי (גם אם מקובל מאוד בחברה המודרנית, השואפת להפריד ולבודד אנשים מעצמם ומשפחתם).

היי,
צודקת. לא חשבתי מספיק על רוחב המיטות. חשבתי על רוחב של 80 ס"מ, אבל אפילו כך כורסה לא רלוונטית, ואפשר לפתוח ביניהן רק שמץ ממיטה תחתונה, שזה כן יכול להתאים לתינוק בשלב מסוים.
עדיין סבורה שאפשר להכניס שתי מיטות קומתיים כמו המיטה הנפתחת הספיציפית , בהינתן שהן לא ארוכות מדי. גם אצלנו יש מיטה באורך 2 מטר בול, שנושקת למשקוף הדלת. לפעמים מנצלים כל סנטימטר...
חשבתי להעמיד כוננית גבוהה של איקאה ברוחב של כ-30 ס"מ, אבל - שוב - את צודקת, אם מכניסים את כל המיטות אי אפשר יהיה להכניס כלום, אולי מדף.
בכל זאת, חושבת שכדאי לשקול את הרעיון הזה. החדר ממוזג?
אם זה חדר שמיועד ממש רק לשינה ולקריאה - אולי לא נורא, והילדים יכולים אפילו להרגיש מגובשים במין קן, ובשעות הערות ירוויחו חדר מרווח יותר שפנוי לעיסוקיהם.
אולי אפשר לשאול לדעתם.
מעולם לא נתקלתי בקטע שמתייחס להשפעה אנרגטית של ילד על ילד במיטה כזאת. אולי יעזור לך רעיון כמו שהיה אצלנו מתישהו - החלפת מקומות במיטה בכל פעם שמחליפים מצעים.
אפשרות אחרת: לפצל את הילדים לחדרים השונים. נניח, הגדולה בחדר הקטן ולעתיד לבוא גם התינוק.
ולכל ילד בחדרו - גם מה שמתאים לשינה (מיטה...) וגם למשחק, ללמידה וכו'.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תוספת. ראיתי מיטה כזו באיקאה, אבל הגודל שלה גדול מדי. כי היא מאוד ארוכה ומאוד רחבה (המיטות של איקאה זה 2 מטר על 90 ס"מ)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא פיתרון לכל הצרות, אבל אולי לבנות מיטה גבוהה בחדר הקטנטן, מעל כל המשחקים, שם בת ה 10 תוכל לקבל קצת שקט ופרטיות?
את מתכוונת מיטה ממש גבוהה? כך שזה לא יהיה חדר ממש שלה, אלא עדיין של כולם. ורק ההבדל יהיה שהיא תישן בו?
זו אופציה לחשוב עליה (ולריב עליה עם האח הצעיר יותר... גם שיקול..)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על הרעיונות תפילה לאם
אני לא חושבת שהבנתי את כוונתך

החדר הוא 2 מטר ולא יותר (אולי אפילו ס"מ פחות) אורך של מיטה הוא בדרך כלל לפחות 2 מטר. אז גבולי אם מיטת קומתיים תכנס. הרבה פעמים זה כמה ס"מ יותר. והם קריטיים. המיטה הנפתחת הספיציפית שלנו כנראה כן תכנס ממש בול כי היא יחסית מינימלית.
רוחב מיטה הוא בדרך כלל 90 ס"מ בערך (כי רוחב המזרון הסטנדרט המינימלי למיטות ילדים הוא 80 ס"מ ויש עוד קצת שוליים למיטה זה יוצא 90 ברוטו), זה אומר שאפילו אם יהיו שתי מיטות שכן יכנסו לחדר זה יהיה רק שתי מיטות וזהו, כל החדר יתפס. וישארו 20 ס"מ באמצע. אותו דבר לגבי מיטה נפתח ל-3. לא יפתחו 3 מיטות ברוחב חדר של 2 מטר. כאשר רוחב המיטות הוא 80, והקטנות יותר 70.
השאלה הנשאלת מעבר לשאלה אם יכנסו או לא המיטות. זה האם זה נעים לישון ככה? זה מאוד מאוד צפוף. החלון לא מאוד גדול, לא בטוחה שזה נעים ככה 4 בחדר. גם אין אויר לכולם.

כרגע בחדר הקטן יש מדפים. כל הקירות הם מדפים ועליהם משחקים וספרים. זה עדיין יוצר חדר צפוף שאין בו מקום לשחק, וגם עמוס בעיניים. יש מדף לכל ילד ומגירה לכל ילד (אני מרגישה שזה לא מספיק להם. כי המדף בעצם לדברים של בית הספר).
מה הכוונה? : או בכונניות צרות שעומדות לפני המיטות.
איזה כונניות? ואיפה למקם?
ולא הבנתי אם בנוסף לכל זה גם כורסא אמורה להכנס? אולי לא הבנתי נכון למה את מתכוונת

אני לא כל כך אוהבת מיטת קומותיים. לא זוכרת איפה קראתי שהאנרגיות של הילד שישן למעלה משפיעה על הילד שישן למטה. וזה לא מצא חן בעיניי בזמנו. בטח לא באופן קבוע. אז מעדיפה מיטות נפתחות.

הקטן תינוק.
מזל טוב! @}

מדמיינת את החדר הקטן (2X2) כחדר שינה לארבעתם, שכולל שתי מיטות קומתיים. אם משתמשים ב{{}}מיטה נפתחת ל3 , אפשר לפתוח בזמן השינה את המיטה התחתונה בין שתי המיטות מצדיה, והתינוק תחום היטב. עשיתי משהו דומה עם הקטנה שלי. וגם להשכיב על מיטה תחתונה רגילה עם קרש מגן, נראה לי בסדר גמור לבן שנה פלוס. ויש אופציה גם שתעמידו שם מיטת קומתיים (הנפתחת לשלוש מיטות) וליד הקיר הנגדי מיטת גלריה, שמתחת לה אפשר להכניס מיטת תינוק/ מיטת מעבר.
אפשר למקם חלק מהציוד על מדפים (ספרים, חומרי יצירה, קופסות עבור דברים אישיים של הילדים שהם רוצים לשמור , משחקי קופסה וכד') או בכונניות צרות שעומדות לפני המיטות.
אולי אפשר גם לבחור מיטה אחת עם ארגז מצעים, אבל לאחסן בו דברים שלא צריך להוציא באופן שוטף, כי הנגישות כנראה לא תהיה נוחה בטירוף.
נראה לי שזה משאיר מקום להכניס כיסא או כורסה בין המיטות, אם מישהו מעדיף לקרוא שם בישיבה. ואפשר לשחק על הרצפה או על מיטה נמוכה.
בצורה כזאת החדר הגדול יותר יכול להיות חדר ארונות, שביניהם נשאר חלל למשחקים.

מקווה שמשהו ממה שכתבתי ריאלי ולא מנותק מדי מהמציאות.

לא פיתרון לכל הצרות, אבל אולי לבנות מיטה גבוהה בחדר הקטנטן, מעל כל המשחקים, שם בת ה 10 תוכל לקבל קצת שקט ופרטיות?
וכמובן למיין ולסדר את כל הצעצועים שם.

בקשת עצה.
בית קטן.
מטבח-סלון מחובר קטן.
חדר הורים קטן.

2 חדרים נוספים לילדים
4 ילדים
חדרי הילדים: חדר אחד פצפון בגודל 2X2
חדר שני בגודל 2.5X3 בערך
בנים ובנות מעורבב.
חושבת איך לחלק את החדרים והציוד כך שיהיה נוח.

הקטן תינוק. כרגע איתנו. בעריסה. לא יודעת מה יהיה הלאה כי מיטת תינוק לא נכנסת אצלינו, החדר שלנו קטן - מיטה וארון וזהו. העריסה תהיה קטנה לו, ואין מקום להוסיף עוד מיטה או עוד מזרון על הרצפה אפילו. בקושי העריסה הזו נכנסת. משערת שישן איתנו במיטה כמו שהאחרים היו, כי ממילא זה כך הרבה מהזמן כי הוא יונק. אבל אני כן אוהבת שיש עוד מקום לשים תינוק חוץ ממיטת הורים. שהיא לא בטיחותית כי היא גבוהה. (אנחנו לא נוריד מזרונים לרצפה, כי יש לנו ארגז מתחת למיטה שמאוד מאוד משמש אותנו כמקום איחסון).

בקיצור, שני החדרים הנ"ל אמורים להספיק ל4 ילדים. לארונות בגדים לכל הילדים, למדפי משחקים וספרים . (הגדולה בת עשר, הקטן תינוק - מגוון צרכים ואביזרים). לאביזרי בית הספר (תיק, מחברות, ספרים). דברים אישיים של הילדים שהם רוצים לשמור. שולחן מתקפל לקיר שיהיה אפשר לשבת לצייר/ללמוד/לכתוב (גם שאר הבית קטן,זה לא שיש מקום אחר לעשות את הדברים האלה).
מחפשת רעיונות איך לחלק את החדרים מבחינת הציוד, מבחינת שינה של הילדים. ובצורה כזו שיהיה לפחות חדר אחד שיהיה אפשר לשחק בו על הרצפה עם חברים. ממש הכרחי.
כרגע יש לנו מיטה נפתחת ל3 בחדר הגדול. מיטה קצת רעועה שקנינו בזמנו בזול יד2. מתלבטת בקשר אליה. כל ה3 הגדולים ישנים בחדר הגדול יותר. שם גם נמצא ארון בגדים. שם לרוב מזמינים חברים לשחק על הרצפה.
כל המשחקים והספרים בחדר הקטן שנהיה קצת מחסן (מאוד צפוף, ילד אחד או שניים יכולים לשבת שם לשחק בקושי ורק אם מסודר).
מרגישה שהצרכים של הגדולה לא מסופקים. היא כבר לא משחקת במשחקים. רק קוראת ספרים. מחפשת לעצמה מקום פרטי להיות לעתים קרובות. כשהיא לבדה או עם חברה.


נקודת האור שלנו זה שיש חצר. אז בקיץ עכשו היא לא רלוונטית רוב היום. עד 18-19 חם נורא. בעונות המעבר ובחורף הישראלי הלא מאוד קר, אפשר להיות בחוץ במשך היום. לא כל כך רוצים לחסום את כל החצר על ידי מחסן. (יש לנו 2 מחסנים קטנים בחוץ, באחד מהם נמצאת מכונת כביסה. באחר קצת ציוד, איחסון בגדים.)

הסידור הזה נראה לי לדעתי לפחות ל3 השנים הבאות. תלוי במצבינו הכלכלי ובעוד כמה גורמים שלא תלוים בנו כרגע, ועוד לא ידועים לנו כרגע. אז מוכנים כן להשקיע קצת כלכלית כדי לארגן את הבית נוח יותר,אבל לא יותר מדי כי יותר מאוחר נעבור דירה. ורצוי שאם נקנה ציוד כלשהו,נוכל אחר כך לקחת אותו איתנו. הבית לא שלנו כך שאין אפשרות לשפץ אותו או לגעת במבנה הקירות.


(אין לנו איפה לאחסן חפצים מעבר לכאן. להורים שלנו אין מקום לחפצים שלנו)

ממש אשמח לקצת הארות מכל כיוון
ראיתי למעלה למשל הצעה לחדר נעים כזה כמו זה הקטן שלנו. אלא איפה אפשר לשים את כל הציוד ולישון,אם כך.

סליחה, לא קיבלתי מנדט לתת יותר פרטים על המגורים של אחותי

בשמת א, אשמח לתיאור מפורט: בני כמה הילדים? ואיך החלוקה הפנימית בתוך החדר? על פניו נשמע לי מרשים ביותר..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הילדים אומרים שטוב להם ולא רוצים לעבור דירה! אין להם בעייה עם החדר המשותף, הם אוהבים את הבית מאוד, המיקום מושלם להם.

גם אצלנו הבת הגדולה אמרה השבוע שהיא כל כך שמחה שיש לנו בית קטן, כי ככה הבית הוא "בית הרפתקאות" עם גומחות ודברים, ולא בית רגיל שבו לכל דבר יש מקום מסודר.. ואגב הרעיונות של כריסטופר אלכסנדר מאד נכונים לנו, ובפרט החלוקה בין פרטיות לאזורים ציבוריים (חזרתי לקרוא בדפים עליו שוב, והם מוצלחים מאד)

ירושלמית (ממחשב אחר)

לתכנן עומק/ גובה לפי אורך הושטת היד.
גובה הארונות העליונים נקבע לפי התקרה... עומק הארונות העליונים ייקבע לפי החלון... כל גודל המטבח 1.70 מ'...

איזה כיף. שני איזורים של יעילות ונינוחות.

המלצה בתכנון מטבח קטן: למדוד את עצמכם ולהתאים אליכם את הארונות (לתכנן עומק/ גובה לפי אורך הושטת היד). מי שלא נמוך לא חייב להיצמד לסטנדרט

השאלה היא עד כמה יכול להתאפשר לאורך זמן? ובעיקר בראי הילדים המתבגרים.
זה כל כך אישי ומשפחתי שאי אפשר לענות על זה.
אחותי, לא בחינוך ביתי, גרה בדירת 3 חדרים, קומה שנייה ללא גינה פרטית וללא גישה לחצר המשותפת של הבניין. לשני הילדים חדר אחד משותף קטן. ממש קטן. יש שתי מיטות ומכתבה ביניהן. בן ובת בגיל ההתבגרות. ההורים דואגים שצריך לעבור למען חדר לכל ילד וכדומה - הילדים אומרים שטוב להם ולא רוצים לעבור דירה! אין להם בעייה עם החדר המשותף, הם אוהבים את הבית מאוד, המיקום מושלם להם.

בשמת א, האם אתם עדיין ב-49 מ"ר שלכם או שהתרחבתם משם?
אותה דירה. בסמוך לאחותי (-:
עוד סיבה לשביעות הרצון של כל 4 הילדים וחוסר הרצון לעבור דירה...
כיוון שהבנתי שאני לא מתכוננת לעבור דירה בקרוב, אני עומדת לשפץ סוף סוף את האמבטיה והמטבח (-:

4 חדרים היא שאיפת ההתרחבות או המצב העכשווי? אצלנו דירה (לא בית פרטי) 60 מטרים או אולי מעט יותר (מוגדרת כדירת 2.5 חדרים). חצר משותפת לבניין (מאד מאד בשימוש ע"י הילדים). חדר שינה גדול שבו הילדים ישנים (אחד בגומחה עם וילון, אחת בגלריית שינה, אחת בחלל הפתוח שנשאר) לכל אחד מהילדים יש סוג של מרחב אישי תחום. וגם לנו ההורים (חדרון שהוא בעצם סוג של מרפסת סגורה עם מקום למיטה ארון וזהו בערך אבל פרטי ושקט). הכול מנוצל עם תום - מרגיש מרווח כי הסלון גדול יחסית ויש אוירה לופטית בבית מצורת הבנייה שלו והרבה אויר ואור. השאלה היא עד כמה יכול להתאפשר לאורך זמן? ובעיקר בראי הילדים המתבגרים. בשמת א, האם אתם עדיין ב-49 מ"ר שלכם או שהתרחבתם משם? אום איילי כנ"ל? היו הרבה כותבות פה בדף, האם הן עדיין כאן או שנשברו ועברו ל"תכנון החלל בדירה גדולה"?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה זה קטן? כמה קטן?
והאם יש לכם חצר או דירה?
כמה ילדים יש לכם?

באופן אישי ילדיי עוד קטנים אבל מרגישה מאוד צפוף לגור בבית קטן למרות כל הארגון שלו. ומקווה מאוד מאוד שיום אחד נוכל להתרחב קצת. אבל אולי אנחנו לא מדברים על אותו דבר? אני חושבת ריאלית במושגים של דירת 4 חדרים (3 חדרי שינה) ו3-4 ילדים.

שוב מנסה להחיות את הדף הזה (הדף הכי מוצלח בבאופן, לטעמי...). אנחנו חיים בבית קטן (מאד) בפשטות ובשמחה, אבל הילדים מתחילים לגדול ולחצות אל תוך גיל ההתבגרות, ותוהה, עד מתי זה ימשיך להרגיש מוצלח ומרווח? כבר היו נגיעות בנושא הזה לאורך השנים אבל אשמח לשמוע עוד - איך חיים בחלל קטן עם מתבגרים? האם זה אפשרי (לא כברירת מחדל) אלא כבחירה אמיתית? אשמח לשמוע רעיונות ומחשבות בנושא

בתחתית מתחת לאדמה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רעיון מעניין
את מתכוונת שמראש להפוך את כל החדר למיטה
מראות אני לא כל כך אוהבת בחדר שינה - לא יודעת למה, אולי כי אני לא אוהבת מראות בחושך זה עושה לי רע ונראה מפחיד


הבעיה היא שאם ראדון מצטבר בתחתית אז דוקא עדיף לא לישון כל כך קרוב לרצפה בעצם...
הרעיונות האחרים לאחסון חמודים נורא


מישהו יודע מה לגבי קרינה בתוך חדר כזה? דיבור בטלפון נייד? ויי-פיי ?

ראדון מצטבר בתחתית של מרתפים/ בורות מים וכו (מתחת לאדמה), חבל על הדיס-אינפורמציה ההפחדתית

הייתי עושה:

מיטה רחבה לשני הילדים (120?) : מזרון על הרצפה. מוסיפה כריות רכות/ פוף קטן עליה.

תולה מדפים צרים ממש ממש (עד 10 סמ!) עם קאנט כדי להשעין עליהם ספרים - כמו בתצוגת ספרים חדשים בספריות...- בצבע לבן.

אפשר לתלות באיזור הרגליים ערסל לבובות (לאלתר למשל ממתלה לנעליים מבד.)

מראה/ כמה מראות במסגרות צבעוניות

פינת קריאה/ הירגעות/ לילה

תאורה עם דימר.
מכוונת אל הקיר ולא אל התקרה (תאורה מגדילה את החלל כשהיא שוטפת, וממסמסת את הפינות)

אם אתם חושבים על שיפוץ, לא הייתי נוגעת דווקא בקירות של הממ"ד.
זה לא בית שלנו אז זה לא רלוונטי לנו לשפץ.
זה גם לא בית שנגור בו לאורך זמן ולכן לא נשקיע משהו לטווח ארוך שבו הילדים יגדלו אלא יותר לתקופה הקרובה יותר.

בעניין הממ"ד, אצלנו המטבח בבית הוא 2X2, לא מרגיש קטן וצפוץ בשום צורה, נראה לי שהענין הוא לא גודל החלל אלא הקירות, התאורה, ומשהו בהרגשה הנגזר משני אלו.
מעניין שלא מרגיש לכם צפוף - איך זה? האם את כוללת בגודל הזה רק את הרצפה או כולל הארונות?
לגבי חדר שינה אני חושבת שתחושת הצפיפות נגזרת מזה שבעצם בזמן שינה מיטות יתפסו את כל החלל של החדר, ושלא בזמן שינה המיטה תתפוס כמעט חצי חדר.
כרגע ילד אחד יכול לשחק בחדר הזה, אבל אם יש חבר זה כבר מרגיש קצת יותר צפוף, במיוחד אם נכנס גם אח ורוצה לשחק ליד ומוציאים כמה משחקים (אני לא עומדת על כך שקודם יאספו משחק ואז יפתחו חדש אלא אם הכמות ממש חריגה, חושבת שזה פוגע בזרימת וכיף המשחק).

יותר ויותר נראה לי לא ריאלי שהם ישנו שם, וזה קצת חבל לי כי את החדר שהם כן ישנים בו כרגע (וגם הוא די קטן,רק לא באותה רמת צפיפות) רציתי לפנות ולהניח שם ספה במקום בסלון-מטבח הקטן שכרגע הספה נמצאת. חשבתי שאם יהיה חדר אחד שהוא חדר מגורים כזה שיהווה סלון ושם יהיה אפשר לשחק ולשבת ולקרוא או מול מחשב נייד וזה היה נעים יותר(שלא כמו בסלון-מטבח שכל הזמן בלאגן ולכלוך והכיור בעיניים, והרצפה מלוכלכת וקשה לשמור על הניקיון)

מה שהצלחתי לקרוא בעבר על ראדון הרגיש לי מגמתי מדי (של חברות שעושות בדיקות) ושבכלל אין מודעות לנושא ולכן לא הצלחתי יורת מדי לקרוא. אולי לא גיגלתי מספיק טוב.

לגבי ראדון - במידה ומוצאים אפשר להתקין איוורור מיוחד שפותר את הבעיה. אם אתם יושבים על קרקע חולית (אזור המרכז) גם אמור להיות פחות סביר שיימצא ראדון. זה המידע שאני ליקטתי בזמנו (אני לא מומחית לעניין אלא פשוט דרך שיטוט אינטרנטי, ממה שאני זוכרת מצאתי די הרבה מידע).

ובעניין הממ"ד, אצלנו המטבח בבית הוא 2X2, לא מרגיש קטן וצפוץ בשום צורה, נראה לי שהענין הוא לא גודל החלל אלא הקירות, התאורה, ומשהו בהרגשה הנגזר משני אלו. וגם נשמע לי שהשאלה שלך היא לא שאלת ממ"ד אלא שאלת ארגון הבית כולו (איזה פונקציות צריכות להיות באיזה מקום). מוזמנת לתאר את הבית וננסה לחשוב (גודל, מבנה, גיל הילדים וכמובן מה מרגיש שחסר עכשיו...)

כמה מחשבות שעלו לי.
אם אתם חושבים על שיפוץ, לא הייתי נוגעת דווקא בקירות של הממ"ד. אני לא יודעת מה בדיוק נבנה אצלכם, אבל קירות של ממ"ד מתוכננים כך שיוכלו לעמוד כנגד עומסים שקירות אחרים לא עומדים בהם. אם שוברים או מחוררים אותם, זה כבר לא יתפקד כממ"ד. ובכלל, לפני ששוברים קירות, כדאי להתייעץ עם מהנדס. אם אתם גרים בבניין, יש מצב שהקירות האלה המשכיים.

לגבי שימוש בחדר קטנטן:

1. קודם כל נראה לי שכדאי לרוקן אותו עד כמה שניתן. ואם מכניסים ריהוט - מינימלי.
2. לצבוע בצבע בהיר ולחשוף את החלון עד כמה שניתן. אפשר לתפור וילון כפול כך שתהיה אפשרות לאטום מאור, אבל בשעות שרוצים, להכניס אור.
3. ללא קשר לתפקוד החדר, הייתי הולכת על אחסון בגובה, כמה שפחות נוגע ברצפה. נגיד, מדפים היקפיים לצעצועים או ספרים.
4. אפשרות נוספת כדי שגם שהילדים יוכלו להגיע לחפצים, הייתי מגבילה את האחסון ומנסה "להעלים" אותו באחד הקירות. למשל כוורת על כל הקיר, לא עמוקה מאד (אולי 30 ס"מ). זה יכול להיות משהו לא סימטרי, עם חלקים פתוחים וסגורים ואפילו לאפשר בחלק התחתון שלו דברים על גלגלים כמו ספסל או קופסאות (או שניהם גם יחד). אולי אפילו שולחן כתיבה שמתקפל לתוכו. תצטרכו נגר טוב.
5. לי מרגיש פחות מתאים לשינה אבל למשחקים של קטנטנים זה יכול להיות מרחב נחמד. אפשר להניח מזרן (שקל לגלגל ולנקות מתחתיו) או פרקט (בגוון בהיר, זה לא צריך להיות יקר כל כך לגודל כזה). וכשהם יגדלו, זה יכול להפוך למרחב למידה, וסוגים אחרים של משחק, במיוחד אם האחסון יהיה גמיש וחכם. זה יפנה מרחב בחדר השינה שלהם, ויוציא ממנו גירויים מיותרים.
6. בשום אופן לא הייתי שמה שם מיטת קומתיים.
7. לא יודעת לגבי ראדון. תחפשי באתר של המשרד להגנת הסביבה אולי.

ועכשיו מפריעים לי...

תודה על הרעיונות

פינת עבודה זה היה יכול להיות רעיון טוב עקרונית, אבל אנחנו לא צריכים פינת עבודה, לא עובדים מהבית ולא לומדים (וטוב שאנחנו לא צריכים,למצוא מקום גם לזה לא נראה לי אפשרי בכלל).

יותר משאני מעוניינת לנצל את החלל הספיציפי הזה,אני הייתי רוצה יותר לפנות חלל אחר (החדר שבו כרגע נמצאת המיטה ותופסת מקום) לשהיה משפחתית ולמשחק, מכיוון שאין לנו ממש סלון אלא יותר סלון-מטבח די קטן. כרגע יש בחדר הקטנצ'יק הזה משחקים וספרים, אבל הילדים בקושי משחקים שם בגלל שזה קטן (ואולי לא בגלל שזה קטן,אלא כי תמיד ילדים מעדיפים לשחק ליד אמא ולא בחדר אחר?)




ובעיני במקרה הכי גרוע להשתמש כמחסן עם מדפים מהרצפה עד התקרה (ולהשאיר מקום לבני המשפחה לשהות בנוחות במקרה שבכל זאת צריך להשתמש בו כממ"ד).
תחשבי שזה 4 מ"ר אי אפשר להשתמש בזה גם כמחסן וגם להשאיר מקום מספיק לשהות בנוחות אם צריך ממ"ד, מלכתחילה זה לא נראה לי מקום שנוח לשהות בו כל המשפחה כי הוא קטן (באמת שאני לא כל כך מבינה מה חשב מי שבנה את זה ככה)



נשמע לי שאפשר פשוט לנסות (לישון שם/לשחק/לשהות)
נראה לי שמה שנעשה בסוף זה לא יהיה רק לנסות. כי זה אומר לשנות את כל הבית כולל קדיחות בקירות (לספריות -השינוי הזה משפיע על כל תכולת הבית) ומכיוון שנעזר במישהו אחר מהמשפחה בשביל כל זה (כי לי אין ידים מספיק טובות, ולבעלי בכלל לא), אז אני לא הולכת לטרטר אותו ואז להפוך הכל חזרה (למרות שממש בא לי פשוט לנסות זו האפשרות הכי טובה, כרגע בגלל מה שכן יש שם בחדר אני מתקשה לדמיין איך זה יראה וירגיש אחרת) . ובעלי בכלל לא מבין מה אני רוצה ולמה אני רוצה להפוך הכל מחדש.

לגבי ראדון - מי יודע איפה אפשר לקרוא על זה מידע , מידע מהימן או מידע מכמה כיוונים. כי זאת מילה שמרחפת באויר ואין לי מושג מה זה אומר בכלל. במה ממ"ד שונה מבייסמנט למשל (הבית שלנו הוא סוג של, אבל לא לגמרי)?
ואם מזמינים בודק ואם יוצא שיש בבית ראדון-מה אמורים לעשות? לפנות את הבית? בחיים לא שמעתי שאנשים פינו את ביתם בגלל ראדון לצמיתות, יש איזה פתרון לזה? דרך לנקות/לאוורר? זה משהו שנוצר מחדש כל פעם, זה משהו שמתרוקן בבת אחת? בעבר ניסיתי לקרוא על זה קצת ולא הבנתי כלום לגבי מסקנות מעשיות.

תודה שאתם עוזרים לי לחשוב על זה מעוד כיוונים

נשמע לי שהתחושה שלך היא שהחלל קלסטרופובי ולא נעים אבל מסיבות פרקטיות (חלל קטן וכו') את מעוניינת לנצל אותו. מה לגבי פינת עבודה? ובכל זאת חדר ארונות/אחסון? או פינת משחק/מחבוא/קריאה לילדים? ובכל מקרה - נשמע לי שאפשר פשוט לנסות (לישון שם/לשחק/לשהות) ולראות מה מרגיש מתאים. ובעיני במקרה הכי גרוע להשתמש כמחסן עם מדפים מהרצפה עד התקרה (ולהשאיר מקום לבני המשפחה לשהות בנוחות במקרה שבכל זאת צריך להשתמש בו כממ"ד).

בעניין הראדון, אפשר להזמין בודק (לא זול אבל מרגיע)

לגבי גז ראדון החדר מאוורר, יש דלת וממול חלון
איך אפשר לדעת יותר על כאלה דברים?

ממש לא מומלץ לתת לילדים לישון בממ"ד, נוטה להצטבר שם גז ראדון או משהו כזה (?)

תודה על המחשבה
מיטת קומותיים איכשהו לא בטוח נכנסת. אבל גם אם נכנסת,האם זה נראה סביר שילדים ישנו בחדר כל כך קטן? בין אם זה מיטת קומותיים או מיטה נפתחת אני חושבת בכלל האם זה לא סוגר מדי, קלסטרופובי מדי. זה בעצם רק לשינה, כי ישחקו במקום אחר. אבל אולי גם לשינה זה לא טוב?
חדר ארונות זה לדעתי ממש לא לבתים קטנים, בבית קטן אין מקום לבזבז על חדר מיוחד לארונות, עדיף שארונות יהיו צמודים לקירות ולא יבזבזו חללים. מה גם שאם זה ממד זה גם אמור להיות אפשרי לשימוש במקרה הצורך, לא עלינו (ע"ע שנה שעברה) אי אפשר לחסום אותו בארונות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אפשר אולי מיטת קומתיים? אפשר לעשות מהחדר חדר ארונות ?

אגב, יש חלון בחדר אבל הוא לא כל כך גדול ורחב. ואין שם תריס,אבל חשבתי לשים וילון אטום בשביל האור

זה נראה לי דף מתאים להתלבטות

יש לנו חדר פצפון בבית ממש 2 מטר על 2 מטר
זה נראה ריאלי לתת לילדים לישון שם? או שזה צפוף מדי? (זה בעצם ממ"ד ממש מינימלי)
הבית קטן מאוד והשטח של החדר הזה לא מנוצל בכלל, חשבתי שאם נשים שם מיטה נפתחת זה יפנה לנו חלל בחדר אחר שבו כרגע המיטה נמצאת ויהיה מרחב יותר גדול לילדים לשחק, ובכלל לכולנו לשבת ולהיות.
(הילדים קטנים, אבל מיטת מעבר כבר לא גדולה מספיק). העניין הוא שהחדר הזה יהפך להיות חדר לשינה בלבד, וכל חלל החדר יהיה מלא במיטות כשהמיטה פתוחה.

אשמח להרהורים נוספים

המון זמן לא ביקרתי כאן. אם מחפשים אותי לעזרה וייעוץ אפשר למצוא אותי בפייסבוק או במייל [email protected] אשמח שתתנו לי קריאה להגיע כי אני לא נכנסת לכאן תמיד.

הי אני בירושלים מתגוררת בדירת חדר זערורית ומתקשה מאוד להרגיש בה בבית. אני נשארת בינתיים כי עדיין לא מצאתי את ביתי וכלכלית אני לא יכולה לעמוד בשכ"ד גבוה יותר. אשמח לעזרה בתכנון נכון יותר לרווחתי. אוכל בתמורה לשלם בבישולים /אפיות, בייביסיטרים, ייעוץ לגינה קטנה ושתילות וכיו''ב




אני לא טיפוס נזירי להיפך אני מהאוגרים..
ואם מישו יודע על מחסן יד 2 טוב במחיר ממש טוב אשמח לשמוע.

הי ירושלמית
אמנם פרשתי מלימודי האדריכלות, אך עדיין נהנית לבחון תוכניות ולעזור בתיכנוני חלל. בקיצור, אני לא יודעת אם זו החלודה אצלי או שהשרטוט קטן מדי (אין אופציה נוחה להגדילו) אבל קצת קשה להבינו. הפרופורציות נראו לי לא הגיוניות. בכלאופן, אני מסייגת כי אני לא לגמרי מהתחום היום...
בענין הגלריה, קל לי להסכים עם אום איילי שיש משהו כוכי בגלריה כ״חדר״ של ממש ואולי כדאי לחשוב על אופציה של חלוקת המרחב לא באופן ורטיקלי. כפי שנהוג לומר, שתי פרוטותיי. בהצלחה

הלו?? העליתי שרטוט, אשמח לתגובות.. (אומ איילי? אמא של הלה?). מחכה בסבלנות..

תודה על הקישור, מנסה בשנית:


מקווה שהפעם זה יעבוד, וכך או כך אשמח להתיחסויות וירטואליות, חוזרת על הנתונים: חדר ילדים מלבני 3X4.2, הכניסה לחדר דרך הפאה הצרה (והצפונית), חלונות בצד הדרומי והמזרחי, תקרה גבוהה (3.5 מ') ומחשבה על בניית גלריה מלבנית לאורך הפאה הדרומית עד קצת פחות מאמצע החדר (עד גבול החלון המזרחי בערך). התלבטות לגבי הגובה - האם לבנות בגובה 1.70 או 2.00 או איפשהו באמצע בינהם (חברה הציעה לי למדוד את האיש הגבוה ביותר בבית, ולבנות את הגלריה 2 ס"מ מעליו, וכך להשאיר אפשרות לכל בני הבית לעמוד מתחת לגלריה, ולילד עד גיל 14 בערך לעמוד מעליה).
ושוב, אשמח להתיחסויות, זו שאלה גם של נוחות וגם של שיקול אסטתי (מרחב, חלל ואור). תודה...

נתת קישור לאי מייל. קובץ שנמצא במייל הפרטי שלך אנחנו לא יכולים לראות.
אם מדובר בתמונה תראי כאן איך ניתן להעלות לאתר: העלאת תמונות

אי אפשר להעלות קבצים לאתר.

אוף,, חשבתי שלמרות היותי כה מאותגרת טכנולוגית הצלחתי.. זה נמצא אצלי במייל, יכולה לשלוח למישהו שיודע להעלות את זה לאתר

ירושלמית, לא הצלחתי להיכנס.

טוב, נראה שהצלחתי.. מוזמנים להסתכל ולחשוב, ורק מזכירה - תקציב השיפוץ מינימלי, כך שלא הולכים להזיז מטבח, אמבטיה ושאר חדרים מורכבים (חדר האמבטיה ענק ומקסים, מיד בא לי להפוך אותו לחדר שינה אבל זה כנראה לא יקרה בקרוב..)

טוב, אם כך בגבורה ובאומץ מנסה להעלות קישור של התוכנית. המחשבה היא להזיז את דלת הכניסה לקיר המאונך, היכן שכיום נמצא מחסן צמוד לחדר השינה הגדול, ולסגור את הקיר בין המטבח לפינת האוכל/עבודה ולהפוך את האחרונה לחדר שינה הורים. את הגלריה חשבנו לבנות במה שהוא היום חדר האורחים, בחלקו הדרומי של החדר, עד קצת אחרי גבול החלונות.

מקווה שאחרי כל הפירוט אכן אצליח להעלות את הקישור..
https://mail-attachment.googleuserconte ... ttid=[po]f h0ihm0mt2[/po]&safe=1&zw&saduie=AG9B P-bn-zlsH8RTRg0UsOMLlT0&sadet=1340909131395&sads=iGw6raXte8tUy2bhl3rBKRazDpo

גם אני מוכנה להסתכל על התכניות ולגלות רעיונות

אני כנראה האדם האחרון בארץ בלי שני אלו
דווקא לא D-:

אום איליי תודה רבה על ההגעה המהירה.. facebook אין לי (היה וסגרתי, וגם אייפון לא - אני כנראה האדם האחרון בארץ בלי שני אלו..). וגם איף מצרפים תמונה לכאן אני לא יודעת.. אבל יכולה לשלוח במייל או להעלות לכאן אם מישהו יראה לי איך.. חדר אחר רלוונטי בדירה אין.. זו דירה פיצפונת (63 מ"ר) הסלון גדול אבל ללא חלון משלו אלא מחובר בדלת גדולה למטבח שכולו חלונות (כך שהוא מואר אבל אין בו אפשרויות משחק כרגע, אולי רק בעתיד הרחוק מאוד לגלריית שינה עבורנו), חוץ מזה חדר השינה הקטנטן להורים וחדר הילדים הגדול יחסית.

אולי צריך לעשות סוג של מפלסים שהאזור של השינה נמוך יותר אבל לכל אחד מהחללים יש אזור גבוה
האם הכוונה היא שמי שמסתכל על תקרת החדר יראה צורה של מדרגות הפוכות (כלומר שלושה גבהים שונים)? בקיצור, מסתמן שאכן היתה מועילה כאן תמונה..

דבר נוסף, אולי ניתן "למצוא" חדר נוסף בדירה ולא בגלריה של אותו חדר. אם תשלחי לי תכניות אוכל להסתכל על זה.

קראו לי אז באתי:-)
אפשר למצוא אותי בפייסבוק בשמי rachel tzirin
לדעתי זה בעייתי. זה אולי נחמד לתקופה מסויימת אבל לא נוח וכוכי מידיי כחדר זה "בסדר" לכוך שינה או ל"מחבוא" פינת קריאה פרטית וכדומה אבל לא חדר!
אולי צריך לעשות סוג של מפלסים שהאזור של השינה נמוך יותר אבל לכל אחד מהחללים יש אזור גבוה (כמו לו היו ישנים במיטת קומותיים) נאמר להשאיר 200 לפחות באזור אחד ואת השאר נמוך יותר ממטר וחצי ובו מיטה +.
עוזר?

וגם , שכחתי לציין, שהגלריה אם נמקמה נמוך, חוצה שני חלונות (בחלק העליון שלהם) אבל זה יאפשר כניסת אור מבחוץ לגלריה ובהמשך אפשרות לסגור ממש (סגירה אקוסטית) של החלל

פלונית, תודה רבה על תשובתך. נראה לי שמתוך עיסוק היתר שלי שבנושא כבר חשבתי על הנושא מכל הכיוונים האפשריים..
ראשית, לא אמרתי שמבוגרים לא יוכלו לעמוד, אמרתי שמבוגרים גבוהים לא יוכלו לעמוד (אני למשל אוכל, בן הזוג יצטרך להתכופף קצת..) ובכל מקרה מדובר רק על החצי הפנימי של החדר, כי חלל הכניסה של החדר ישאר בגובה 3.5 מ'. לנקות, ממילא לא קורה הרבה.. להרדים - למדנו - שמהרגע שמפסיקים להרדם אצלנו במיטה עוברים אוטומטית לרצון להרדם (ולקרוא לפני זה) בפרטיות במיטותיהם. בעניין חדר ההורים (חדרנו), הוא חצי חדר שצמוד לחדרם, נדמה לי ששמונה מטרים רבועים בלבד, מקום למיטה ואולי ארון וזהו, אז אין כאן אפשרות משחק. נראה לי שמבין האופציות הגלריה הזו היא הרעיון הכי טוב, אני פשוט בהתלבטות רצינית באיזה גובה למקם אותה.. והאם בשני חדרים של 1.70 כל אחד לא יצאתי קרחת מכאן ומכאן ועדיף בכל זאת חדר אחד נורמלי בגובהו וגלריית שינה בגובה 1.40 (הנחתי 10 ס"מ לגובה הגלריה עצמה, ואולי גם כאן המעטתי?)

אומאיליי
עדיין כאן?
מצטרפת..

אומאיליי
עדיין כאן?

לי זה נשמע סיוט שמבוגרים לא יוכלו לעמוד בחלל הזה. איך תנקו, איך תרדימו, איך תחליפו מצעים במיטה? הם עדיין בגיל שהם צריכים התערבות מסיבית יחסית שלכם, בלתי אפשרי שהחדר שלהם יהיה כל כך לא נוח לנגישות.
פתרון אחר הוא לחלק את החלל לשני חלקים באמצעות וילון מקיר לקיר, שאפשר להסיט ולסגור לפי הצורך. כך שני החללים המתקבלים לא יהיו "חנוקים" לגמרי, אבל עדיין כשהיא תרצה היא תוכל לסגור וילון. בסך הכל גם הפתרון של גלריה לא ייתן לה פרטיות מלאה לגמרי מבחינת אקוסטיקה למשל.
ופתרון אחר שלמדתי מאדריכליות האתר מה גודל חדר ההורים? בד"כ ההורים הם אלה שזקוקים לחדר שינה קטן יותר, מיטה+שידה וזהו בערך, כי גם כך את רוב החיים הם מנהלים בשאר חלקי הבית. הילדים הם אלה שמשתמשים בחדר בשעות שונות של היום, זקוקים למרחב משחק וכולי. לכן אם חדר ההורים גדול יותר, אולי תתנו אותו לילדים. נראה לי קריטי לאור העובדה שהם שלושה ושנות הגדילה שלהם עדיין לפניהם...

נראה לי שלא.. יש הבדל דרמטי בין 3 ל-3.5 מטרים ונראה לי שזו שאלת חלל קטן יותר מאשר שאלת גלריה, לא? אבל אסתכל בדף הרלוונטי בכל מקרה..

ירושלמית,
האם אפשר להעביר את הודעתך לדף גלריה בשלושה מטרים גובה ?

אשמח להתייעצות עם אדריכלי האתר (וגם עם כל מי שירצה לחוות דעה..). הנתונים הם כאלו: בשעה טובה קנינו דירה קטנה למשפחתינו הגדולה (זוג הורים, שלושה ילדים בני 9,7 ו-3, שתי חיות בית). חדר הילדים בגודל 3X4.2 מטר, הכניסה אליו דרך החלק הצר של המלבן. התקרה בגובה 3.5 מ'. חשבנו לבנות גלריה בגובה 1.7 מ' על חצי חדר (2X3 מטרים) כך שתחצה את החדר לשניים (גם בגובה) ותאפשר שני חדרים שהילדים יכולים לעמוד בהם (אבל מבוגר גבוה לא יוכל לעמוד באף אחד מהם..). מה דעתכם? אני יודעת שבד"כ מקובל לבנות בגובה כזה גלריית שינה בלבד (בגובה 2 מטר לפחות), אלא שהבת הגדולה מאוד רוצה חדר ממש לעצמה (בגלריה). אשמח לכל מחשבה ורעיון בעניין..

השראה:
http://www.xnet.co.il/design/articles/0 ... 07,00.html

קטן ביפן - http://www.xnet.co.il/architecture/arti ... 50,00.html

איזה דף קסום.
אני מאוד אוהבת עיצוב פנים ומינימליזם.

לאחסון מתחת למיטה שהוא מוכפל בגלל הרצפה הגבוהה
גם אותי מאוד מעניין איך זה נראה...אם יש ריצפה גבוהה ובכמה רמות ובמיוחד עם היא ריצפת עץ, היתי מוותרת על מיטה ומשתמשת במיזרון בלבד.

היי. מישהי יודעת איך בונים או מי בונה בית על גלגלים?

לגבי הכיור מקערה - חמוד, אך זאת לא הבעיה. אנחנו מנסים להשיג משהו מוכן (ידיים שמאליות) שמאפשר גם להזרים את מי הניאגרה כמו מברז לתוך הכיור.

תנסי את זה
אולי קצת יותר מהתקציב, אבל נוח מאד. אני נהנית מזה כבר כמה שנים טובות

מישהי מכירה היכן אפשר לרכוש מיטה שהיא גם ספה ברוחב גדול יותר מהרגיל, כלומר לא לנוער, יותר דומה למיטה וחצי עם מ שענות (כלומר כאלה שאפשר לשים בהן כרית לראש ולצפות בטלויזיה בנוחות) ושמתאימה להראות כמו ספה איכותית ועדיין אורטופדית?

חיפשתי ביומיים האחרונים באינטרנט ולא מצאתי. אשמח להפנייה למשהו מתאים או להמלצה על נגר לא יקר (התקציב למיטה ולמזרון עד 3,000 ש"ח).

כיור - מה עם קערת מתכת שמנקבים בה חורים בתחתית? במילא כיור חרסינה אמיתי יהיה כבד מדי לפלסטיק של הניאגרה, לא?

אחלה רעיון. איך עושים את זה? כל נגר? אפשר להשתמש באותה דלת?

אני מציעה להחליף את הדלת בשירותים לדלת שנפתחת החוצה !!!! עושה המון מקום בחדר שירותים הפיצפון . מניסיון .

מחפשים רעיונות להוספת כיור לשטיפת ידיים לשירותים פצפון - רוחב 80, אורך 125. פותחים את הדלת פנימה ונופלים על האסלה, ומעליה חלון קטן. תקרה מונמכת בגלל בוידם. חשבנו לשלב כיורון פיצי על קיר צדדי שצמוד לאמבטיה, אבל האם יש לאומ-איליי או לבעלי ניסיון רעיון איך למחזר את מי שטיפת הידיים לשטיפת האסלה? אולי יש כבר בשוק כיורים על הניאגרה?

_מי שכן מבקש לגור במקום קטן או יכול לאפשר לעצמו רק מקום קטן , בחלוקה הנכונה של החללים אפשר לחיות כך לא רע בשטח קטן , לא כבתוך מחסן,
לא בתוך ארון שמסתיר את המטבח האמבטיה וכו'_
מסכימה מאוד. גם אנחנו בבית חכם ולא מתחכם/מתוחכם זוג הורים+ 3 ילדים ב36 מ"ר נעימים.

לאחסון מתחת למיטה שהוא מוכפל בגלל הרצפה הגבוהה
מה הכוונה, ואיך בונים/מבצעים את זה בפועל?
תודה @}

אני רוצה רק לחדד משהו קטן, קצת בהקשר לדירה שיעלילה הכניסה קישור, יש גם את הדירה של האדריכל צאנג שפורסמה רבות וגם שם קירות זזים דברים סמויים ומתגלים כשמשהו נפתח ומשהו נסגר. הדברים האלו הם יחסית יקרים , נגרות יקרה ופרזול יקר.
אצלנו הדברים גלויים , מה שרואים זה מה שיש פרט כמובן לאחסון מתחת למיטה שהוא מוכפל בגלל הרצפה הגבוהה אבל הדירה הזו תוכננה ונעשתה בתקציב קטן והמטרה שלי בכתיבה הזו היא שמי שכן מבקש לגור במקום קטן או יכול לאפשר לעצמו רק מקום קטן , בחלוקה הנכונה של החללים אפשר לחיות כך לא רע בשטח קטן , לא כבתוך מחסן, לא בתוך ארון שמסתיר את המטבח האמבטיה וכו' שטח הדירה שלי בעיניי אינו קטן, עם עוד 8 מ"ר היה אפילו משרד נפרד או חדר משחקים נפרד בגובה הנכון אולי אפילו שניהם:-) צריך לחשוב אחרת!

הסרטון של יעלילה הזכיר לי דירה ששכרתי פעם לכמה שבועות ברומא- 15 מ"ר והיה בה הכל!!! מטבחון, חדר אמבטיה זעיר, מיטה זוגית, שולחן עבודה, פינת ישיבה+טלויזיה, ארון בגדים ויציאה למרפסת קטנה. היא גם היתה בקומה גבוהה בבית ישן בלי מעלית ולכן נזכרתי בה כשראיתי את הסרטון
לא דירה שאפשר לגור בה עם ילד, אבל היא היתה מאד נוחה ונעימה וניצול החלל היה מעולה.

<אני בכלל לא שייכת לפה. מאז שיצאתי מבית הורי גרתי תמיד בדירות מרווחות הרבה יותר ממה שהייתי צריכה... בורחת>