שלום פולי והדס.
לגביי מציאת צוואר הרחם - אני מקווה שזה עדיין רלונטי לכן.
קודם כל כדאי לעשות קצת סדר במונחים.
צואר הרחם הוא בעצם החלק התחתון של הרחם עצמה, הבולט אל תוך הנרתיק בקצהו העליון, כמו שאפשר לראות בצילומים שהזכרתן.
זו אינה מחיצה אלא בליטה, קצת כמו קצה האף, או יש שזה מזכיר להן את קצה הפין...
על פני צואר הרחם ישנו הפתח. (דרכו יוצא דם הוסת, הפרשות פוריות ולא-פוריות, נכנס זרע, וזה החלק שנפתח לגמרי ב"פתיחה מלאה" בלידה.
כשמדברים על "מחיקה", מדברים על צואר הרחם גופא, החלק הבולט במעלה הנרתיק, שמתדקק ו"נעלם" בלידה ולאחריה חוזר לקדמותו.)
כלומר, למצוא את צוואר הרחם ולמצוא את פתח הצואר זה שני דברים שונים בתוך אותו עניין.
במהלך המעגל המחזורי הנשי, צואר הרחם "מתקרב" ו"מתרחק" במעלה הנרתיק בהתאם לתנודות ההורמונים.
לכן בהחלט ייתכן שלפעמים תמצאי אותו קרוב יותר ולפעמים תצטרכי להכניס אצבע יותר לעומק.
אצל חלק מהנשים אגב באמת יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע אליו עם אצבע, אבל אלה המיעוט. רובנו אמורות להגיע לשם,
כי אורך הנרתיק הוא בערך אצבע - והצואר כאמור בולט קצת לתוך הנרתיק.
עוזר למצוא את צואר הרחם בתנוחת כריעה ("ישיבה בדואית"), או בעמידה עם רגל אחת על האסלה או האמבטיה.
לגביי איזה חלק של האצבע אמור לפגוש בצוואר ובפתחו - זו שאלה של מבנה של כל אחת.
מאד הגיוני שמצאת אותו עם הכרית ולא עם הקצה העליון.
זה גם חלק של האצבע שיותר מורגל במישוש וזיהוי... אני מציעה לא להפריד ביניהם פשוט. קצה האצבע זה דבר תלת מימדי, שווה להשתמש בצדדים ובזויות השונים שלו.
אחת הדרכים היעילות למצוא את צוואר הרחם, היא לעלות עם כרית או קצה האצבע במעלה הנרתיק, צמוד לדופן הנרתיק,
וכשאת מגיעה גבוה ולא יכולה להמשיך לעלות, להיכנס עם קצה האצבע כלפיי פנים, כלפיי מרכז חלל הנרתיק. אבל בלי להתנתק מרקמות הגוף אלא על-גביהן.
קל להמחיש את המהלך הזה כך:
אם פותחים את הפה ומכניסים קצת את הלשון פנימה (כמו ב-ר' אמריקאית),
והולכים עם אצבע מהשיניים התחתונות אל תוך הפה על גבי האזור שתחת הלשון,
בשלב כלשהו אי אפשר יותר להיכנס פנימה (בגלל הלשון המקופלת) וצריך להתחיל לטפס כלפיי מרכז הפה על פני הלשון.
אותו עיקרון בדיוק עם צ.הרחם. (מקווה שזה מובן..)
אחרי שמוצאים אצ הצואר עצמו, צריך לגשש על פני השטח שלו כדי למצוא את פתח הצואר, שהוא מעין נחיר כזה, גומחה, על פניו.
גם הגומחה הזאת זזה (כלומר הזוית של הפתח משתנה) לאורך המחזור - המעגל - ביחס להורמונים השונים.
(אגב, לפעמים מרגישות בליטה קטנה על פני צואר הרחם כשמחפשות את הפתח. זאת כנראה "ציסטת נבותיאן", והיא תקינה לגמרי ונעלמת מעצמה.)
מקווה שזה עוזר. בהצלחה
שלום פולי והדס.
לגביי מציאת צוואר הרחם - אני מקווה שזה עדיין רלונטי לכן.
קודם כל כדאי לעשות קצת סדר במונחים.
צואר הרחם הוא בעצם החלק התחתון של הרחם עצמה, הבולט אל תוך הנרתיק בקצהו העליון, כמו שאפשר לראות בצילומים שהזכרתן.
זו אינה מחיצה אלא בליטה, קצת כמו קצה האף, או יש שזה מזכיר להן את קצה הפין...
על פני צואר הרחם ישנו הפתח. (דרכו יוצא דם הוסת, הפרשות פוריות ולא-פוריות, נכנס זרע, וזה החלק שנפתח לגמרי ב"פתיחה מלאה" בלידה.
כשמדברים על "מחיקה", מדברים על צואר הרחם גופא, החלק הבולט במעלה הנרתיק, שמתדקק ו"נעלם" בלידה ולאחריה חוזר לקדמותו.)
כלומר, למצוא את צוואר הרחם ולמצוא את פתח הצואר זה שני דברים שונים בתוך אותו עניין.
במהלך המעגל המחזורי הנשי, צואר הרחם "מתקרב" ו"מתרחק" במעלה הנרתיק בהתאם לתנודות ההורמונים.
לכן בהחלט ייתכן שלפעמים תמצאי אותו קרוב יותר ולפעמים תצטרכי להכניס אצבע יותר לעומק.
אצל חלק מהנשים אגב באמת יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע אליו עם אצבע, אבל אלה המיעוט. רובנו אמורות להגיע לשם,
כי אורך הנרתיק הוא בערך אצבע - והצואר כאמור בולט קצת לתוך הנרתיק.
עוזר למצוא את צואר הרחם בתנוחת כריעה ("ישיבה בדואית"), או בעמידה עם רגל אחת על האסלה או האמבטיה.
לגביי איזה חלק של האצבע אמור לפגוש בצוואר ובפתחו - זו שאלה של מבנה של כל אחת.
מאד הגיוני שמצאת אותו עם הכרית ולא עם הקצה העליון.
זה גם חלק של האצבע שיותר מורגל במישוש וזיהוי... אני מציעה לא להפריד ביניהם פשוט. קצה האצבע זה דבר תלת מימדי, שווה להשתמש בצדדים ובזויות השונים שלו.
אחת הדרכים היעילות למצוא את צוואר הרחם, היא לעלות עם כרית או קצה האצבע במעלה הנרתיק, צמוד לדופן הנרתיק,
וכשאת מגיעה גבוה ולא יכולה להמשיך לעלות, להיכנס עם קצה האצבע כלפיי פנים, כלפיי מרכז חלל הנרתיק. אבל בלי להתנתק מרקמות הגוף אלא על-גביהן.
קל להמחיש את המהלך הזה כך:
אם פותחים את הפה ומכניסים קצת את הלשון פנימה (כמו ב-ר' אמריקאית),
והולכים עם אצבע מהשיניים התחתונות אל תוך הפה על גבי האזור שתחת הלשון,
בשלב כלשהו אי אפשר יותר להיכנס פנימה (בגלל הלשון המקופלת) וצריך להתחיל לטפס כלפיי מרכז הפה על פני הלשון.
אותו עיקרון בדיוק עם צ.הרחם. (מקווה שזה מובן..)
אחרי שמוצאים אצ הצואר עצמו, צריך לגשש על פני השטח שלו כדי למצוא את פתח הצואר, שהוא מעין נחיר כזה, גומחה, על פניו.
גם הגומחה הזאת זזה (כלומר הזוית של הפתח משתנה) לאורך המחזור - המעגל - ביחס להורמונים השונים.
(אגב, לפעמים מרגישות בליטה קטנה על פני צואר הרחם כשמחפשות את הפתח. זאת כנראה "ציסטת נבותיאן", והיא תקינה לגמרי ונעלמת מעצמה.)
מקווה שזה עוזר. בהצלחה :-)