על ידי אורי_ה* » 02 יוני 2007, 23:04
אני רוצה להצטרף לדיון ולשפוך קצת אור על מושג התמחור, מנקודת מבט של היוצר.
ראשית חשוב לדעת: טקסטיל בארץ זה עניין יקר.
אין כמעט בכלל ייצור מקומי של חומרי הגלם, הכל מיובא ולא מאוד בזול, אם עסקינן בבדי איכות. אחד הדברים הכי חשובים בטקסטיל הוא איכות הבד.
עין בלתי מקצועית תטעה לחשוב ששני בדים זהים זה לזה בעוד שמדובר באריגים בהפרשי איכות ותמחור עצומים.
עד שהוא מגיע לצרכן (גם אם הוא סיטונאי, במקרה שלי) הוא עובר הרבה ידיים שצריכות להתפרנס, ואנחנו מתחילים את המלאכה עם חומר גלם בעלות לא נמוכה.
הבחירה לתפור בארץ ולספק עבודה בשכר הגון לתושביה, היא בחירה מצפונית ומאוד לא כלכלית.
אני בוחרת בה יום יום מחדש ובלב שלם.
אני לא מעוניינת להוזיל עלויות על גבם של בני העולם השלישי ולהיות שותפה לניצול ולעוול.
משם ואילך יש ההובלה, המחשבה, הגזירה, העיצוב, הניסוי, התהייה והטעייה, התחבירים, התפירה, השיווק, החנויות (שבד"כ לוקחות 50% מהמחיר שאתן משלמות על כל מוצר), מס הכנסה, מע"מ, רואה החשבון ומנהל החשבונות, העובדים, שכר הדירה של הסטודיו, החשמל, קו הטלפון ועוד ועוד. כל אלה נגזרים מאותו מנשא, או זוג מכנסיים, או קובייה.
במקביל לכל תחום עיסוק, גם במקרה שיש בו מוצר נרכש, הצרכן משלם לא רק על סך חומריו ושעות העבודה.
השלם הוא הרבה יותר מכך.
הוא תולדה של לימוד, כלים, תחושות, הקשבה, שיווק, פרסום, ובמקרה האופטימי גם כשרון.
עו"ד יקבל עבור פגישה מקצועית שכר שאיננו סך הדקות , שכר הדירה ומחיר הנייר עליו סוכמו הדברים.
הוא משולם על כל שנות לימודיו, השכלתו ונסיונו המצטבר, כשרונו ויכולתו לתת מענה ספציפי ואפקטיבי לצרכי הלקוח.
כך גם בעיצוב, או בייצור.
אם קיבלת מענה הולם ומדוייק לצרכיך, אני מניחה שהמחיר השתלם, אם המענה חלקי או לא מותאם, לא משנה כמה בזול קנינו אותו.
אני יודעת שאני, כצרכנית, ולא רק כיצרנית, עושה הפרדה בין שני מושגים.
בין מה שעולה הרבה כסף, למה שבעיני יקר.
הרבה כסף, זה אומר שזה הרבה כסף.
בשבילי.
אולי באופן אובייקטיבי.
אבל אם המוצר מצדיק אותו, ויש ביכולתי להגמיש את כיסי לצורך העניין, אשקול זאת ברצינות.
יקר זה משהו שלא בפרופורציה למקבילות שלו בשוק או שמתח הרווחים בו עבור היצרן מופקע.
במקרה כזה, אני לא קונה. גם אין לי היכולת, וזה גם מנוגד לתפיסת עולמי.
נדמה לי, ומשם אני פועלת, שהמקום הנכון מונח איפה שהוא בינות לתחומים שבין:
סך ההוצאות שיש ליצרן, הכבוד למקומו ולמקוריותו, המחיר המקובל עבור מוצרים מקבילים בשוק, ומשהו שנדמה שאנשים יוכלו לעמוד בו, גם אם במאמץ.
המוצרים נולדים גם הם במאמץ. גם באהבה, ובעבודה קשה. נדמה לי שנכון יהיה לזכור גם את זה.
אני רוצה להצטרף לדיון ולשפוך קצת אור על מושג התמחור, מנקודת מבט של היוצר.
ראשית חשוב לדעת: טקסטיל בארץ זה עניין יקר.
אין כמעט בכלל ייצור מקומי של חומרי הגלם, הכל מיובא ולא מאוד בזול, אם עסקינן בבדי איכות. אחד הדברים הכי חשובים בטקסטיל הוא איכות הבד.
עין בלתי מקצועית תטעה לחשוב ששני בדים זהים זה לזה בעוד שמדובר באריגים בהפרשי איכות ותמחור עצומים.
עד שהוא מגיע לצרכן (גם אם הוא סיטונאי, במקרה שלי) הוא עובר הרבה ידיים שצריכות להתפרנס, ואנחנו מתחילים את המלאכה עם חומר גלם בעלות לא נמוכה.
הבחירה לתפור בארץ ולספק עבודה בשכר הגון לתושביה, היא בחירה מצפונית ומאוד לא כלכלית.
אני בוחרת בה יום יום מחדש ובלב שלם.
אני לא מעוניינת להוזיל עלויות על גבם של בני העולם השלישי ולהיות שותפה לניצול ולעוול.
משם ואילך יש ההובלה, המחשבה, הגזירה, העיצוב, הניסוי, התהייה והטעייה, התחבירים, התפירה, השיווק, החנויות (שבד"כ לוקחות 50% מהמחיר שאתן משלמות על כל מוצר), מס הכנסה, מע"מ, רואה החשבון ומנהל החשבונות, העובדים, שכר הדירה של הסטודיו, החשמל, קו הטלפון ועוד ועוד. כל אלה נגזרים מאותו מנשא, או זוג מכנסיים, או קובייה.
במקביל לכל תחום עיסוק, גם במקרה שיש בו מוצר נרכש, הצרכן משלם לא רק על סך חומריו ושעות העבודה.
השלם הוא הרבה יותר מכך.
הוא תולדה של לימוד, כלים, תחושות, הקשבה, שיווק, פרסום, ובמקרה האופטימי גם כשרון.
עו"ד יקבל עבור פגישה מקצועית שכר שאיננו סך הדקות , שכר הדירה ומחיר הנייר עליו סוכמו הדברים.
הוא משולם על כל שנות לימודיו, השכלתו ונסיונו המצטבר, כשרונו ויכולתו לתת מענה ספציפי ואפקטיבי לצרכי הלקוח.
כך גם בעיצוב, או בייצור.
אם קיבלת מענה הולם ומדוייק לצרכיך, אני מניחה שהמחיר השתלם, אם המענה חלקי או לא מותאם, לא משנה כמה בזול קנינו אותו.
אני יודעת שאני, כצרכנית, ולא רק כיצרנית, עושה הפרדה בין שני מושגים.
בין מה שעולה הרבה כסף, למה שבעיני יקר.
הרבה כסף, זה אומר שזה הרבה כסף.
בשבילי.
אולי באופן אובייקטיבי.
אבל אם המוצר מצדיק אותו, ויש ביכולתי להגמיש את כיסי לצורך העניין, אשקול זאת ברצינות.
יקר זה משהו שלא בפרופורציה למקבילות שלו בשוק או שמתח הרווחים בו עבור היצרן מופקע.
במקרה כזה, אני לא קונה. גם אין לי היכולת, וזה גם מנוגד לתפיסת עולמי.
נדמה לי, ומשם אני פועלת, שהמקום הנכון מונח איפה שהוא בינות לתחומים שבין:
סך ההוצאות שיש ליצרן, הכבוד למקומו ולמקוריותו, המחיר המקובל עבור מוצרים מקבילים בשוק, ומשהו שנדמה שאנשים יוכלו לעמוד בו, גם אם במאמץ.
המוצרים נולדים גם הם במאמץ. גם באהבה, ובעבודה קשה. נדמה לי שנכון יהיה לזכור גם את זה.