על ידי לב_שומע* » 16 פברואר 2016, 16:34
לי עזר מודעות ווסת של מירב שרמן, שזה לרוקן את דם הוסת שהומלץ כאן.
ואני נוטה להאמין שבתהליך ארוך טווח, גם מחול מזרחי יכול לתרום.
אם אני לא טועה מירב שרמן עצמה מדברת או דיברה על כך.
מסכימה מאוד עם כל מה שכתבו מעלי:
דווקא אם את חושבת שזה קשור לחיבור לנשיות, אז עוד יותר כדאי בעיני לאפשר שימוש במשככי כאבים כאפשרות.
נראה לי טבעי שחיבור של נערה שחיה בעולם מודרני להיבט הנשי שבגוף שלה יעבור דרך חקירה, דחייה, היגעלות וחזרה חיבור או ידלג על החלק של דחייה קצרה באותה מידה.
אולי בחברה שבטית זה לא היה קורה.
אבל אם יש לה חברות בגילה, והיא מדברת איתן לפעמים, טבעי בעיני שזה יהיה חלק מהמסע כמו שטבעי שלא.
בכלל אני חושבת שחלק מסיפור של נשיות עשוי לעבור דרך הסתרה, מכל מיני סוגים, הסתרה קסומה והסתרה מבורכת והסתרה תוקעת ויוצרת תקיעויות. חלק מהמבנה הגופני, בעיני, הוא נסתר.
וחלק מהחוויה ההתבגרותית עשוי ולא חייב להיות לפעמים לעמוד נדהמת מול הכוחות של הטבע שעושים בגוף שלך מה שהם רוצים ולא מה שאת רוצה. ובקצב ובמינון שלהם.
ולפעמים סתם להתבאס מלהיות אישה כי יש גם רגעים שכאלה וזה הכי טבעי שבעולם כשהגוף לא תואם לתוכניות, נניח, או מהווה מקור לכאב או סתם לתחושות בעוצמה גבוהה מידי.
משככי כאבים אם בא לה להשתמש בהם יכולים ליצור קצת ספייס בינה לבין הגוף שלה שבתוכו אפשר קצת להתרווח ולתת מקום לתהליכים יותר ארוכים שצומחים לא באופן לינארי.
נורא מבאס להיות חייבת להתחבר לנשיות שלך או להתעסק בצורה שלא בא לך עליה עם הגוף רק כי האלטרנטיבה היא סנקציה בדמות חוסר אונים מול כאבים..
וחלק מהחיבור לנשיות הוא גם ספייס מהורה או מדרכים טבעיות שת'כלס נכנסות לך לגוף אם לא מתאים לך כרגע, כמו מודעות ווסת..
כמה שזה עדין, אם לא בא על זה, ובייחוד לנערה, זה יכול להיות מציק ממש.. כי זה נכנס לפינות יותר עדינות מסתם לקחת כדור.
לדעתי: משככי כאבים זה בסדר.
פשוט להיות מסוגלת להכיל את הסבל עד שיעבור זה בסדר.
דרכים טבעיות זה בסדר.
הכל זה בסדר, כל עוד שזה בבחירה ובהעדפה שלה.
כי תחושת האוטונומיה על הגוף יותר משמעותית בעיני בשלב הזה משיקולים אחרים.
(כל עוד שאת שמה את זה בתוך הקשר של סבל מכאבים ושאלת חיבור לנשיות. אילו היית כותבת על רקע של בעיית בריאות כלשהי נניח או משהו אחר ייתכן שהתמונה כולה היתה מיתרגמת בעיני אחרת).
לי עזר מודעות ווסת של מירב שרמן, שזה לרוקן את דם הוסת שהומלץ כאן.
ואני נוטה להאמין שבתהליך ארוך טווח, גם מחול מזרחי יכול לתרום.
אם אני לא טועה מירב שרמן עצמה מדברת או דיברה על כך.
מסכימה מאוד עם כל מה שכתבו מעלי:
דווקא אם את חושבת שזה קשור לחיבור לנשיות, אז עוד יותר כדאי בעיני לאפשר שימוש במשככי כאבים כאפשרות.
נראה לי טבעי שחיבור של נערה שחיה בעולם מודרני להיבט הנשי שבגוף שלה יעבור דרך חקירה, דחייה, היגעלות וחזרה חיבור או ידלג על החלק של דחייה קצרה באותה מידה.
אולי בחברה שבטית זה לא היה קורה.
אבל אם יש לה חברות בגילה, והיא מדברת איתן לפעמים, טבעי בעיני שזה יהיה חלק מהמסע כמו שטבעי שלא.
בכלל אני חושבת שחלק מסיפור של נשיות עשוי לעבור דרך הסתרה, מכל מיני סוגים, הסתרה קסומה והסתרה מבורכת והסתרה תוקעת ויוצרת תקיעויות. חלק מהמבנה הגופני, בעיני, הוא נסתר.
וחלק מהחוויה ההתבגרותית עשוי ולא חייב להיות לפעמים לעמוד נדהמת מול הכוחות של הטבע שעושים בגוף שלך מה שהם רוצים ולא מה שאת רוצה. ובקצב ובמינון שלהם.
ולפעמים סתם להתבאס מלהיות אישה כי יש גם רגעים שכאלה וזה הכי טבעי שבעולם כשהגוף לא תואם לתוכניות, נניח, או מהווה מקור לכאב או סתם לתחושות בעוצמה גבוהה מידי.
משככי כאבים אם בא לה להשתמש בהם יכולים ליצור קצת ספייס בינה לבין הגוף שלה שבתוכו אפשר קצת להתרווח ולתת מקום לתהליכים יותר ארוכים שצומחים לא באופן לינארי.
נורא מבאס להיות חייבת להתחבר לנשיות שלך או להתעסק בצורה שלא בא לך עליה עם הגוף רק כי האלטרנטיבה היא סנקציה בדמות חוסר אונים מול כאבים..
וחלק מהחיבור לנשיות הוא גם ספייס מהורה או מדרכים טבעיות שת'כלס נכנסות לך לגוף אם לא מתאים לך כרגע, כמו מודעות ווסת..
כמה שזה עדין, אם לא בא על זה, ובייחוד לנערה, זה יכול להיות מציק ממש.. כי זה נכנס לפינות יותר עדינות מסתם לקחת כדור.
לדעתי: משככי כאבים זה בסדר.
פשוט להיות מסוגלת להכיל את הסבל עד שיעבור זה בסדר.
דרכים טבעיות זה בסדר.
הכל זה בסדר, כל עוד שזה בבחירה ובהעדפה שלה.
כי תחושת האוטונומיה על הגוף יותר משמעותית בעיני בשלב הזה משיקולים אחרים.
(כל עוד שאת שמה את זה בתוך הקשר של סבל מכאבים ושאלת חיבור לנשיות. אילו היית כותבת על רקע של בעיית בריאות כלשהי נניח או משהו אחר ייתכן שהתמונה כולה היתה מיתרגמת בעיני אחרת).