על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 05 מאי 2009, 00:23
היי אליס, שמחה שבאת, ושראיתי את התגובה שלך לפני שאני הולכת לישון...
בינתיים, נראה שאתם בדרך הנכונה
גם לי נראה ככה אבל כל כך קשה לי להאמין שבאמת הכל יהיה בסדר... אז אני שמחה, אבל בשקט: ) ומנסה לא להתלהב מדי. חוץ מזה שכפי שאמרתי, יש דברים שעוד קצת מפריעים לי בתסריט ובעצם נראה לי שהמורה יותר מאמינה בו ממני...: ) אבל אני מעדיפה את זה ככה מאשר ההיפך. אני מנסחת ממש גרוע אבל זה בגלל שאני כבר די שפוכה מעייפות...
ממש מענין לקרוא את מה שכתבת על הזמן הזהה שלוקח לקרוא על תמונה ולקלוט את התמונה - אשמח לעוד תיאורים!
על רגל אחת: בעיקרון, כל מידע חשוב מתמצתים למשפט (או שניים) חשוב. משפט חשוב במיוחד עומד בפני עצמו, ובדרך כלל יתורגם וויזואלית לתמונה (PLAN) נפרדת. למשל, בתסריט שלנו יש תליון שהוא חפץ חשוב לדמות הראשית (מסמל עבר שאבד, משפחה). התליון הזה נמצא בחדר שבו יושב הגיבור. מאחר וזה חפץ חשוב, כשנראה אותו לצופה המיקוד יהיה רק עליו, ולפני ואחרי יהיה CUT לתמונות אחרות. אנחנו לא נראה אותו תוך כדי תנועת מצלמה, או באותה תמונה עם אלמנטים חשובים אחרים. זה נשמע מובן מאליו כשכותבים את זה ככה, וזו גם דוגמה די בנאלית... אבל כל ההתבוננות הזאת בטקסט ובמה חשוב, מה פחות, מה בא לפני מה ולמה, זה ממש מרתק. היו לנו שיעורים ממש מאלפים עם המורה הזה בשנה שעברה שבהם הוא נתן לנו טקסט קצר והיינו צריכים לבחור איך לספר את אותו סיפור בדרכים שונות, כשכל פעם המיקוד הוא על משהו אחר. וזה כמובן יוצר גם סיפור שונה לחלוטין. ממש תרגיל שפותח את הראש. חבל שהיו רק שני שיעורים כאלה...
זה באמת מעניין, ההקבלה הזאת בין טקסט לתמונה, וזה באמת עובד. אם כי לפעמים אנחנו משהים משפט מסויים קצת מעבר לזמן שצריך, כדי להכניס את הצופה לאווירה מסויימת. זה בעיקר תקף להתחלה, שהיא רגועה יותר. בהמשך יש לנו סצנות עם יותר אקשן ושם אני תוהה איך הזמן שלוקח לקרוא טקסט שמתאר פעולה מאוד "דחוסה" ומהירה יכול להקביל לתמונה. אם כי אני חושבת שבימינו הסרטים נעשו מהירים מדי ולפעמים פשוט לא מספיקים להבין מה קרה בדיוק וכבר העין צריכה לקפוץ הלאה. כך שאולי הקצב הנכון הוא בכל זאת כמו קצב קריאה, גם אם מהיר יותר, וכשסרט לא מכבד את זה אז באמת ההבנה נפגמת. אחזור לדווח כשנגיע לחלק המהיר יותר...
תגידי, יש מצב שתקשרי פה לסקיצות או שאסור לפרסם תוך כדי התהליך?
כרגע עוד אין לנו שום דבר וויזואלי להראות. בהמשך אני בהחלט מתכוונת לקשר לתמונות שילוו את כל התהליך. אני חושבת שעדיף להימנע מלפרסם את התסריט, כי כבר היו מקרים שבשני בתי ספר שונים נעשו סרטים דומים מאוד באותה שנה...: ) ועדיף לא לקחת סיכונים. אבל אני חושבת שעם תמונות אין בעיה (בגבולות הסביר כמובן: )). חוץ מזה אני חושבת שיהיה מעניין להראות גם תמונות מסך משלבי עבודה שונים כדי להסביר ממש איך כל דבר נעשה, כי התהליך הוא ארוך, ובעיני לפחות, מרתק.
היי אליס, שמחה שבאת, ושראיתי את התגובה שלך לפני שאני הולכת לישון...
[u]בינתיים, נראה שאתם בדרך הנכונה[/u]
גם לי נראה ככה אבל כל כך קשה לי להאמין שבאמת הכל יהיה בסדר... אז אני שמחה, אבל בשקט: ) ומנסה לא להתלהב מדי. חוץ מזה שכפי שאמרתי, יש דברים שעוד קצת מפריעים לי בתסריט ובעצם נראה לי שהמורה יותר מאמינה בו ממני...: ) אבל אני מעדיפה את זה ככה מאשר ההיפך. אני מנסחת ממש גרוע אבל זה בגלל שאני כבר די שפוכה מעייפות...
[u]ממש מענין לקרוא את מה שכתבת על הזמן הזהה שלוקח לקרוא על תמונה ולקלוט את התמונה - אשמח לעוד תיאורים![/u]
על רגל אחת: בעיקרון, כל מידע חשוב מתמצתים למשפט (או שניים) חשוב. משפט חשוב במיוחד עומד בפני עצמו, ובדרך כלל יתורגם וויזואלית לתמונה (PLAN) נפרדת. למשל, בתסריט שלנו יש תליון שהוא חפץ חשוב לדמות הראשית (מסמל עבר שאבד, משפחה). התליון הזה נמצא בחדר שבו יושב הגיבור. מאחר וזה חפץ חשוב, כשנראה אותו לצופה המיקוד יהיה רק עליו, ולפני ואחרי יהיה CUT לתמונות אחרות. אנחנו לא נראה אותו תוך כדי תנועת מצלמה, או באותה תמונה עם אלמנטים חשובים אחרים. זה נשמע מובן מאליו כשכותבים את זה ככה, וזו גם דוגמה די בנאלית... אבל כל ההתבוננות הזאת בטקסט ובמה חשוב, מה פחות, מה בא לפני מה ולמה, זה ממש מרתק. היו לנו שיעורים ממש מאלפים עם המורה הזה בשנה שעברה שבהם הוא נתן לנו טקסט קצר והיינו צריכים לבחור איך לספר את אותו סיפור בדרכים שונות, כשכל פעם המיקוד הוא על משהו אחר. וזה כמובן יוצר גם סיפור שונה לחלוטין. ממש תרגיל שפותח את הראש. חבל שהיו רק שני שיעורים כאלה...
זה באמת מעניין, ההקבלה הזאת בין טקסט לתמונה, וזה באמת עובד. אם כי לפעמים אנחנו משהים משפט מסויים קצת מעבר לזמן שצריך, כדי להכניס את הצופה לאווירה מסויימת. זה בעיקר תקף להתחלה, שהיא רגועה יותר. בהמשך יש לנו סצנות עם יותר אקשן ושם אני תוהה איך הזמן שלוקח לקרוא טקסט שמתאר פעולה מאוד "דחוסה" ומהירה יכול להקביל לתמונה. אם כי אני חושבת שבימינו הסרטים נעשו מהירים מדי ולפעמים פשוט לא מספיקים להבין מה קרה בדיוק וכבר העין צריכה לקפוץ הלאה. כך שאולי הקצב הנכון הוא בכל זאת כמו קצב קריאה, גם אם מהיר יותר, וכשסרט לא מכבד את זה אז באמת ההבנה נפגמת. אחזור לדווח כשנגיע לחלק המהיר יותר...
[u]תגידי, יש מצב שתקשרי פה לסקיצות או שאסור לפרסם תוך כדי התהליך?[/u]
כרגע עוד אין לנו שום דבר וויזואלי להראות. בהמשך אני בהחלט מתכוונת לקשר לתמונות שילוו את כל התהליך. אני חושבת שעדיף להימנע מלפרסם את התסריט, כי כבר היו מקרים שבשני בתי ספר שונים נעשו סרטים דומים מאוד באותה שנה...: ) ועדיף לא לקחת סיכונים. אבל אני חושבת שעם תמונות אין בעיה (בגבולות הסביר כמובן: )). חוץ מזה אני חושבת שיהיה מעניין להראות גם תמונות מסך משלבי עבודה שונים כדי להסביר ממש איך כל דבר נעשה, כי התהליך הוא ארוך, ובעיני לפחות, מרתק.