תחושת חוסר שייכות ובדידות

שליחת תגובה

קושי אינו בהכרח סבל
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: תחושת חוסר שייכות ובדידות

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוני_אלמונית* » 04 מרץ 2015, 15:35

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני המחפשת ס ....אני לא מאמינה עד כמה שמה שאת אומרת ומה שאת מסבירה נופל בול עלי , חשבתי שמעולם לא אמצא משהיא או משהוא שמרגיש וחושב כמוני
ומעמיק בנפש כדי להתפתח , חברת נפש או חבר נפש ,נפש פירושו שמעמיק וסבלני להשמיע ולשמוע ולהביע דעות נפשיות עמוקות עם אינטליגנציה רגשית ופחות
שיחות על דה ועל הא , אני לא בגילך ,ואני בוגרת ממך אך תמיד ועד היום נפשי כמהה לאותה חברה /חבר עמוקה וכלילה רצינית ופתוחה ,מעמיקה ומבינה ויודעת
להבין ואוהבת להבין ואז להמריא אל על לאושר ושייכות לעולם, והלוי שיהיו עוד כאלה ,כמה שאני רוצה את הדמות הזאת שתופיע בחיי ,אני אזהה אותה מיד ונאה לי
שגם היא תזהה אותי בחושים שלה .

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טוהר_אהבה* » 05 מאי 2012, 11:07

שלום לכל החייזריות הבודדות

כמי שחיה כל חייה בתחושה שהיא לא שייכת לשום מקום ולאף אחד, אני יודעת היום,אחרי 40 שנה: אני באמת לא שייכת לכאן.
אני מכירה היום את המקום שממנו הגעתי ומודעת לסיבה הגבוהה שלשמה אני כאן
גם אתן יכולות להתוודע למקום הזה, מתוך חיבור לחושים הפנימיים שלכן
אני יודעת היום שהשונות שלי היא היא התרומה המיוחדת שנועדתי לתת לעולם
רק כשמצאתי את המקום הפנימי שבו אני שלמה עם מי ועם מה שאני-רק אז מצאתי עבורי גם מרחב פיזי -ארצי שבו אני יכולה להתנהל בעולם מתוך תחושה של מימוש עצמי ותחושת שליחות-לתת את מה שנועדתי לתת לעולם,בדרכי המיוחדת.

התפאורה איננה המהות. היא הרקע: מקום המגורים,החברים,שכנים,משפחה,מסגרות לימודים ועבודה- כל אלו הם רק חלקי תפאורה. הם חסרי משמעות כשלעצמם,אלא רק כשהם תומכים במימוש הייעוד שלכן. אם החלקים האלו מגבילים או מפריעים לכם בדרככן למימוש העצמי - הסירו את השכבות האלו, ללא פחד,ללא חשש, באומץ. השילו את השכבות המגינות-אין לכן צורך בהם יותר. עידן מערכות ההסתרה מסתיים. הכל גלוי יהיה בקרוב. ואז, אז תיווכחו כמה חסרות משמעות הם כל חלקי התפאורה שכבלו אתכן למסגרות כופות שאינכן באמת צריכות להיות שם. אל תחששו לפרוץ עבור עצמכן,בעצמכן,דרך חדשה,אל עצמיותכן, אל היותכן מי שאתן.

גם אם המילים שלי נשמעות תיאורטיות,דעו זאת: למילים יש כוח. הן יכולות לברוא מציאות. המחשבות שלכן,הרצונות שלכן, מתורגמות למילים ומשם עליכן להוציא את המילים מהכוח לפועל. הכוח הזה -הוא האנרגיה שזמינה עבורכן לעשות את מה שאתן צריכות לעשות
אני יודעת, כי אני חווה היום כמה כוח יש למחשבות ולמילים שלי . כמה עוצמה טמונה בהן. הרבה יותר מכל תמיכה של חברה/שכנה/אמא/בעל/...

צעירה יקרה: אשרייך שאינך כבולה במחוייבות למסגרות תלותיות של מערכות יחסים שאולי כבר לא משרתות אותך יותר. את חופשייה כציפור דרור. עופי לך אל מרחבי האינסוף,אל ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות.
המקום הזה קיים, אני יודעת. אני מכירה אותו מקרוב. משם הגעתי ואחרי הרבה שנים של בדידות-אליו חזרתי . אני חיה אותו עכשיו, בתודעתי המתפתחת ועוסקת במימוש ההבנות האלו בחיים הארציים-בחיי היום יום שלי.
את מוזמנת ליצור קשר . אינני מטפלת. לא אוכל לעזור לך לפתור את בעיותייך. כן אוכל ללוות אותך בתהליך שינוי תודעתי , אם תחליטי שמדוייק עבורך עכשיו להיפרד מהתלות באחרים-חברות במקרה שלך שיאהבו,יתעניינו /יעסיקו אותך. כשתצליחי לאהוב את עצמך ולחוות את עצמך כעולם ומלואו- לא תזדקקי לאף אחד שיסיר את בדידותך.
אם אינך יודעת מהו ייעודך-התחילי לשאול שאלות וצאי למסע התפתחותי: מה מניע אותך? מה תעשי שיהיה לך טוב?חפשי מקום שבו תוכלי לתת את האיכויות שיש בך. שם ,כשתמצאי את המקום המדוייק הזה: שם גם תמצאי חברים וכל שאר השפע שיהיה תואם לתדר המדוייק עבורך.

בהצלחה

אהבה
נעמה

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי עכשיו_טוב* » 05 מאי 2012, 00:17

לצעירה המיואשת.. אל תתיאשי כל כך מהר יש הרבה אנשים טובים, צריך רק למצוא אותם ולעזור להם למצוא אותך.
מה מעניין אותך? מה את אוהבת לעשות? אילו דברים חשובים לך?
את יכולה להתחבר לארגון כלשהו שעוסק במשהו שחשוב לך - למשל אנונימוס (למען טבעונות ונגד ניצול בעלי חיים לכל מטרה),
לחפש גינה קהילתית קרוב למקום מגורייך, להתחבר לתנועת נוער, האם את אמורה להתגייס? אם את עוד בי"ב את יכולה לצאת לשנת שירות
שנה מאד משמעותית של תרומה לחברה בתוך קבוצה שמתגוררת יחד - הזדמנות מופלאה ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים.
את יכולה לעשות קורס פרמקלצ'ר או קורס ב"שומרי הגן" ולעבור למידה משמעותית עם אנשים טובים
שבוודאי עם חלקם יווצר קשר שהוא מעבר לקורס.
מאחלת לך בהצלחה, את מוזמנת לכתוב לי בדף הבית איפה את גרה ואולי אוכל לכוון אותך.
ותמיד יש לצורך רגעי ועד שיהיו חברות פורומים למיניהם וקווי ייעוץ בטלפון, נדמה לי של על"ם ושל נוער מקשיב לנוער

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוני_אלמונית* » 02 מאי 2012, 21:59

תקראי את הספר "אמנות האהבה" של אריך פרום.

וגם, לפני איזה שבוע, הייתה כתבה מאוד מעניינת באתר "נומיינד" או "נמסטה". ממש על הנושא הזה. תחושת חוסר שייכות. מאמר מאוד חזק ומחזק ומעניין. תמצאי אותו.

בהצלחה :)

כולנו גורשנו מגן עדן. וחיינו הינם מסע למצואו ולחזור אליו. דרך ארוכה פנימה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי צעירה_מיואשת* » 02 מאי 2012, 19:25

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

די נמאס לי אני רק בת 18 ואין לי חברות אתם לפחות נשואות עם בעל וילדים ולי כ ל ו ם (יש לי כמה אחים/יות מעצבנים) הכל התחיל לפני שנתיים כשהייתי בת 16 היו לי חברות ואז עברנו דירה ועד עכשיו לא מצאתי לי חברה טובה ואני כל היום בוכה ולאף אחד לא איכפת גם עכשיו הדמעות זולגות אין לי נפש קרובה לדבר איתה ולשפוך תלב........

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מרינה_מאוהבת_בים* » 09 פברואר 2012, 08:39

היי שגית,
בן כמה הוא? האם יש קשר מבחינתו בין ה לא מוצא את עצמו אין לו חברים_ לבין _ניסה לשים על פניו ניילון נצמד?

באופן אישי מעניין אותי הקשר בין חשיפה מעטה לחברה בילדות לתחושת בדידות בחיים. יש ? אין? דווקא קשר הפוך?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי שגית* » 08 פברואר 2012, 22:38

יש לי ילד בחינוך ביתי לא מוצא את עצמו אין לו חברים
היום ניסה לשים על פניו ניילון נצמד
אמר שזה כי רצה לראות איך זה מרגיש
אני מייד צעקתי שיוציא את זה כי זה מסוכן
זה רק אני או שיש פה משהו

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אדוה* » 08 פברואר 2012, 13:27

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום לך,
מה שלומך?
קראתי את מה שכתבת ורציתי לכתוב את דעתי מהמקום שאני נמצאת בו. אני רוצה לספר לך שמעל לחצי מחיי הרגשתי לא שייכת. הייתי הרבה חולמת בהקיץ וחיה במקביל במציאות, כך קרה שלרוב הייתי צעד אחד אחורה.בנוסף, שכבר הייתי במציאות,רציתי להיות במקום אחר -מקום שמדבר אלי.
עכשיו אני תמיד נמצאת במקום שטוב לי ושאני שייכת, כך שהשורה שכתבת שאת לא רוצה כל החיים להיות בודדה- יקירתי!זה לא יקרה!את לא תהיה בודדה!
אני התחלתי להרגיש שייכת שהבנתי שזה בסדר גמור שאני אקרא לקבוצת אנשים משעממת, במקום שהם יקראו לי. כל הזמן ניסיתי להתחבר לאנשים מסוימים שנחשבו מעניינים- בורי, הם לא מעניינים אותי. אמרתי שלום וחיפשתי אנשים אחרים עם תחומי עניין כמו שלי. היום עם האינטרנט והפיסבוק כל כך קל למצוא קבוצות עם אותו עניין! למשל ההתכנסות של האנשים כאן בפורום...
בנוסף, יצרתי בעצמי עניין סביב מה שאני אוהבת. פשוט באתי ושיתפתי. אנשים שאוהבים אותי- כמו למשל משפחתך (כי אהבה ממש לא קושה לתחומי עניין) התעניינו בנושא שלי והפכו אותו לשלהם. כשהם דיברו על משהו שלא הרגשתי שייכת- עשיתי גם מאמץ להתעניין בו, בשבילם.
היום אם אני מוצאת את עצמי עם חברים ושמתחיל לשעמם לי אני לא הורסת להם -הם הרי נהנים, אני הולכת לעשות משהו שכיף לי. חברים אחרים למשל.אירועים משפחתיים- בואו נודה בזה, זה משעמם. לא אכפת לי מלא נעים- אני פשוט לא הולכת.
עו שיטה לעבור אירועים וחגים משעממים: לרדת על הכל האנשים עם חברה בפלפון...

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי סקאלד_מודרני* » 08 פברואר 2012, 12:44

ממליץ על הספר- 'אדם רגיש מאוד - ד"ר איליין ארון'

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי שלי* » 08 פברואר 2012, 10:50

היי בנות קוראים לי שלי בת 30 מירושלים וגם לי אין "חברות" טובות ואני אשמח אם מישהי תרצה להיות אני נשואה +2 וחברה טובה מבחינתי מכל גיל הפלא' שלי הוא 054-2011155

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי נינה* » 17 אוקטובר 2011, 19:28

סוכות, זה חג לא קל, כל כך הרבה זמן (שאמור להיות) משפחתי,
ואלה שלבד- זה כל כך הרבה זמן לבד,
ואין לי אף אחד, ז"א אף אחד קרוב, ויש כזה שיר שנקרא "הכי קרוב לבד" (משהו ישן של אביב גפן, אל תתפסו אותי על המילה (:), אז מעדיפה לבד מאשר "להיות אורחת" להצטרף לחיים של אחרים, להיות נימוסית, לעזור עם הילדים, לעזור בלהיות נחמדה, להעביר להם את הזמן, עד שמשכיבים את הילדים, הרי הם לא אוהבים שהם מול מסך הטלויזיה או מחשב, עדיף אותי, שגם מידי פעם עוזרת לפנות מהשולחן,
אולי אני נשמעת אנטיפטית משו,הרי מארחים אותי מכינים בשבילי אוכל,וכל זה, זה עולה כסף גם, שלא אני הוצאתי, אבל ריבונו של עולם, זה לא פייר, לא רוצה ככה יותר, אני כבר לא ילדה קטנה, אז למה אתה משאיר אותי במקום הזה של ילדה קטנה ? למה כל החברות שלי התחתנו וילדו ילדים ואני לא ? למה אתה לא שולח לי את בעלי ?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי יונת_שרון* » 19 אוגוסט 2011, 07:43

אחלה. אז כל אלה דברים שאת יכולה לשתף בהם את בני שיחך בלי להיות שטחית, לא?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אהבת_עולם* » 19 אוגוסט 2011, 01:39

מי אני, אני לא בטוחה שאני בכיוון, אבל ממה שתיארת זה הזכיר לי תסמונת אספרגר.
(הקושי שלך בתקשורת, הקושי לתמלל רגשות, זה שאת מרגישה מוזרה, ועוד נקודות שכתבת...)

האם את מכירה את הנושא של אספרגר? מה דעתך?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי רוזמרין* » 18 אוגוסט 2011, 23:46

מי אני, האם קראת את הדף מתחילתו? אם לא, כדאי לך.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 אוגוסט 2011, 23:00

אני אוהבת לבשל, לא תמיד לפי מתכון אלא לקחת מתכון כבסיס ועליו לאלתר ולהרכיב משהו אחר.. אני אוהבת לתפור ולסרוג.. אני אוהבת ממש לטייל בארץ וטיולי קמפינג.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 אוגוסט 2011, 22:57

יש הרבה תחומים שמעניינים אותי, למשל: באומנות אני אוהבת ליצור דברים עם הידים, לשפץ רהיטים, לצבוע, לצייר. בספורט אני אוהבת לרוץ, לרקוד לטייל בים, דברים שמעניינים אותי פסיכולוגיה פילוסופיה, זרמים באומנות...

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי יונת_שרון* » 18 אוגוסט 2011, 22:13

מי את,
מה מעניין אותך? מה את אוהבת?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מיכל_בז* » 18 אוגוסט 2011, 20:12

אני חושבת שזה נובע בעיקר מלחץ.. לחץ משתיקות רועמות..

למה? מה מלחיץ בשתיקות? מה יקרה אם תשתרר שתיקה בשיחה?

זאת אחריות שלך להחזיק את השיחה? למה?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 17:59

אני חושבת שזה נובע בעיקר מלחץ.. לחץ משתיקות רועמות..

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מיכל_בז* » 18 אוגוסט 2011, 17:51

ואני מודעת לדברים אלו ומנסה באמת לעבוד על עצמי ולשנות את הפגמים הללו. אבל אז אני מרגישה שאני פחות טבעית בהתנהגות שלי. ואני נראת עוד יותר לא אמינה ומוזרה

יש לי הרגשה שכל ה"פגמים" האלה (לא פגמים ולא נעליים. מה זה זה?), נובעים ממקור אחד. זה לא ילך בלחץ, זה בטוח.

כדאי לך לקרוא אולי לעירת לוי או נועה ברוך לפה. הן טובות בלהסביר למה רכות עם עצמך זה הצעד הראשון לכל שינוי.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מיכל_בז* » 18 אוגוסט 2011, 17:45

זה לא נשמע לי כל כך מעצבן.

את יודעת אבל מה הייתי עושה, לוקחת כל אחד מהסעיפין האלה ומנסה להבין למה אני עושה את זה.

גם אני יכולה לסתור את עצמי לפעמים בשיחה (היום כבר פחות מבעבר), זה קורה לי כשאני מנסה לרצות את מי שאני מדברת איתו. או כשאני פשוט מתבלבלת, כי אני מאוד מתרגשת. איך זה אצלך?

לשקף את מה שהאדם חווה ולספר על חוויה דומה שאני עברתי. במקום להביע דיעה או לחקור מעט יותר ולשאול כפי שאת אומרת על התחושות, המחשבות, והסיבות שגרמו לחוויה זו..

זה דווקא נשמע לי מאוד הגיוני. לרוב, זו בדיוק הדרך בה שיחה תתגלגל.

גם לי זה קורה, בעיקר כשאני להוטה מאוד לשתף. בעיקר אנשים חדשים או להיפך, ותיקים מאוד. ועדיין, אני מעידה על עצמי שאני אשת שיחה טובה. אז אולי זה רק עניין של תפיסה? (או שאני מגה יהירה?)

להגיד לפעמים דברים לא הגיוניים.

מה זאת אומרת? כמו מה?


להרצות בפני האדם שאיתי במקום לדבר.

למה?

אני מנסה לחשוב... אני נמצאת הרבה עם אנשים כבדי שמיעה ואני שמה לב שהם נוטים להרצות. זה קורה כי כשאת לא שומעת טוב, את הרבה פעמים מעדיפה לדבר מאשר להיכנס לשיחה רבת מאמץ ואי הבנות.

את מרגישה שלדבר עם אנשים זה מאמץ מטורף? זה שדה מוקשים? שאת לא תמיד בטוחה שאת מבינה מה אומרים? למה את מרצה?

(אם אני בוטה, בבקשה תגידי לי. אני לא יכולה לראות את הבעות הפנים שלך ושפת הגוף שלך ולדעת אם אני פוגעת או לא בכיוון. )

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 17:27

:) מה שאת אומרת מאוד נכון, והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מראיינת וגם זה מעצבן. אנשים נפתחים ומספרים על חוויות כאלה ואחרות. אבל אני מוצאת בסוף השיחה שלא ממש תרמתי להתפתחותה. ולכן היא הגיעה למבוא סתום. ואני ארחיב ברשותך על "תרומה להתפתחות השיחה".

הבחנתי במספר דברים מעצבנים בטירוף שאני נוטה:
  1. לשקף את מה שהאדם חווה ולספר על חוויה דומה שאני עברתי. במקום להביע דיעה או לחקור מעט יותר ולשאול כפי שאת אומרת על התחושות, המחשבות, והסיבות שגרמו לחוויה זו..
  2. לסתור את עצמי יותר מפעם אחת בשיחה.
  3. להגיד לפעמים דברים לא הגיוניים.
  4. להרצות בפני האדם שאיתי במקום לדבר.
ואני מודעת לדברים אלו ומנסה באמת לעבוד על עצמי ולשנות את הפגמים הללו. אבל אז אני מרגישה שאני פחות טבעית בהתנהגות שלי. ואני נראת עוד יותר לא אמינה ומוזרה

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מיכל_בז* » 18 אוגוסט 2011, 16:18

כשאין מה לומר (ובעצם רוצה לומר, ש גם כשיש מה לומר) כדאי מאוד להביע התעניינות באחר. ברגע שאת שואלת אדם שנמצא איתך, את מאפשרת לו להשתחרר ולהתקרב אליך, את מורידה מעצמך את הצורך לדבר שנראה שמאוד מפריע לך, ואת נותנת פתח לעצמך גם ללמוד דבר חדש, וגם לסייע לגלגול השיחה למקומות חדשים...

אני חושבת שזה הסוד. חשבתי על זה המון כי אישי האהוב קצת משעמם אנשים לפעמים. זה התמיה אותי, כי אותי הוא מרתק. אני מכירה אותו. אני משוכנעת, אגב, שגם את מרתקת. הם פשוט צריכים באמת להכיר אותך.

ויש לי שאלה, אנשים מעניינים אותך? (לא שאלה קנטרנית, מיד אני מסבירה.)

כי נגיד, אני מכירה אנשים שאנשים אחרים פשוט לא כל כך מעניינים אותם. למה אני מתכוונת במעניינים? מעניין אותך לדעת, למשל, למה החברים שלך עושים בחיים את מה שהם עושים? מעניין אותך לדעת מה הם חושבים על דברים?
מעניין אותך לדעת איך הם הגיעו לאן שהגיעו? איך הם התגלגלו למקום שבו הם גרים? מה הם חושבים על ההחלטות שאת מקבלת? איך הם היו עושים דברים אחרת?

אני שמתי לב שהסקרנות הטבעית שלי היא פותחת לבבות גדולה. העובדה שהסיפורים של אנשים מעניינים אותי באמת, תמיד תגרום לשיחה לעלות שלב. זה טריקי, כי לפעמים אני הופכת למראיינת וזה הצד השני של אותה מטבע וגם די בודד, אבל לרוב עניין כנה פותח אנשים וגורם להם גם להתעניין בך.

ועוד משהו: אנשים שמודעים לכך שיתכן והם משעממים לא באמת יכולים להיות משעממים. בטח לא לאורך זמן. מודעות עצמית מעניינת!

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 15:08

הבדידות שלך אינה קשורה ליכולת שלך לפתח שיחה מעניינת.
אני נוטה לחשוב אחרת.. חוסר היכולת לפתח שיחה עם עניין / רבדים עמוקים יותר משיחות חולין יום יומיות אנשים משתעממים לרוב ומתרחקים. בדידות לפעמים נובעת מתקשורת בין אישית לקוייה.
כיצד ניתן להיקשר למישהו שלא ממש מתקשר ושתמיד אומר את המובן מאליו זה...? או מדבר כאילו הוא מקריא מספר.... או מרצה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 14:21

אפשר בהחלט לאחד בין שני הנושאים..

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי נותנת_אור* » 18 אוגוסט 2011, 12:34

קטע יפה,נותנת אור, כתבנו ביחד אותו רעיון.
יא! כנראה שזה רעיון לא רע ;-)

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי רוזמרין* » 18 אוגוסט 2011, 12:31

קטע יפה,נותנת אור, כתבנו ביחד אותו רעיון.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טלי* » 18 אוגוסט 2011, 12:30

תחשבי להשתתף בקבוצה כלשהי, למשל חוג מחול או קבוצת דיאטה או כל תחום שמדבר אליך, ככה יש גם נושא משותף. אנשים משתנים, אולי היום יש אנשים שיש להם תחומי עניין יותר רלוונטים אליך . יש גם קבוצות טיפוליות. כלומר קבוה שיש מנחה שהוא איש מקצוע, וזו הזדמנות טוה לקבל משוב אמיתי על ההתנהלות שלך ע אנשים בזמן אמת וגם להתנסות בקשרים באופן לא שיפוטי . זה עובד מדהים

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי רוזמרין* » 18 אוגוסט 2011, 12:29

אני חושבת שהוא הצליח לתאר במס' משפטים קצרים ובחלקם פוגעים ומעליבים. מה שאנשים סביבי מרגישים

לא מה שאנשים אחרים מרגישים, אלא מה שהוא מרגיש. את יודעת מה? אולי הוא אפילו לא מרגיש כך אלא פשוט רצה להעליב אותך ולפגוע בך. יכול להיות שאת פגעת בו, אפילו בלי לשים לב, והוא מחזיר לך.


תחושת הבדידות הפכה ממש קשה להכלה
הבדידות שלך אינה קשורה ליכולת שלך לפתח שיחה מעניינת. (אגב, מה שאת כותבת כאן הוא בכלל לא טכני ולא משעמם, לתשומת לבך). את מוזמנת לקרוא את הדף תחושת חוסר שייכות ובדידות ואולי תמצאי כמה אמירות שיהדהדו לך. ואולי גם כדאי לאחד את הדף שלך לשם ולהמשך לשוחח. מה דעתך?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי נותנת_אור* » 18 אוגוסט 2011, 12:27

מי אני יקרה, שלום.
לי נראה שזה לא שאת לא "מעניינת" (אין דבר כזה בעיני מישהו לא מעניין, בכל אחד יש משהו מעניין, פשוט יש כאלו שזה פחות גלוי בהם בתקופות מסוימות). זה מרגיש שאת פשוט קצת לא בטוחה בעצמך (כמה שאני מזדהה...). אני חושבת שהצעה של שרית יפה, אבל אני מתחברת אליה בגלל המקום של החוסר ביטחון שלי במה שאני כרגע. ברגע שאני מעשירה את התוכן הפנימי שלי, לומדת ומתחזקת עם עצמי, אפילו אם זה דבר קטן, אני מרגישה יותר בטחון בעצמי. בתוכי אני לא חושבת שבהכרח צריך ללמוד כדי להרגיש טוב עם עצמך, כי את ממש בסדר כמו שאת אבל אם זה יכול לסייע לך, שווה לך להתחיל לעשות משהו קטן שיחזק אצלך את התחושה.
אבל דווקא ממה שסיפרת נראה שיש לך דברים מרגשים ומעניינים שאת אוהבת, שיש לך מקום שהוא שלך. חידוש הרהיטים נשמע בעיני מאוד יצירתי ויפה! מורגש שאת עושה אותו ממקום יצירתי ואוהב... לפעמים לא צריך להכביר במילים כדי להעביר לאדם השני ששומע. הזיק בעיניים שלך יכול לדבר הרבה במקום המילים.
כשאין מה לומר (ובעצם רוצה לומר, ש גם כשיש מה לומר) כדאי מאוד להביע התעניינות באחר. ברגע שאת שואלת אדם שנמצא איתך, את מאפשרת לו להשתחרר ולהתקרב אליך, את מורידה מעצמך את הצורך לדבר שנראה שמאוד מפריע לך, ואת נותנת פתח לעצמך גם ללמוד דבר חדש, וגם לסייע לגלגול השיחה למקומות חדשים...

רציתי לבקש משהו קטן בנוגע דף שפתחת. בלינק שמופיע לפני כל פתיחת הודעה חדשה מופיעות כמה הנחיות חדשות לפני פתיחה של דפים חדשים. כאן: דף חדש.
בסעיף הראשון ב{{}}דף חדש כתוב: 1. לפני יצירת דף חדש, כדאי לחפש דפים קיימים בנושא
אז מצאתי דף בנושא זהה למה שכתבת שנקרא תחושת חוסר שייכות ובדידות. דברים שנכתבו שם יוכלו גם לתת לנו טיפים בנושא מאנשים שכבר כתבו שם. כדאי לרכז את כל מה שנכתב פה ושם יחד כדי לקבל תמונה מלאה יותר, ולכן כדאי שנמשיך את הדיון בדף המקביל. זה בסדר מבחינתך שאעביר את הדיון שהתחלנו פה למקום המקביל? @}

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי ההולכת_בדרכים* » 18 אוגוסט 2011, 12:18

זה בערך מה שאני עושה בכל שיחה. מדברת ברמה הטכנית מה שקראתי, ראיתי, עשיתי.. ואני משערת שפה הטעות שלי.
נכון, בדיוק פה הטעות :-)
הסברים כאלה אפשר גם לקרוא באינטרנט, העניין הוא איך להביא את עצמך כיצור רגשי, את החוויה האישית שלך ממה שאת עושה ועוברת.
זה מה שמעניין ויוצר תחושת קירבה, וייתכן שלא קל לך לעשות את זה כי לא היתה לך השראה לזה בבית, או שיש לך חשש להיפתח ולהיחשף רגשית.
אפשר לעבוד על הדברים האלה, אל ייאוש :-)
את יכולה להתחיל בלנסות לתצפת ולהקשיב לאנשי שיח מעניינים, מתוך כוונה להבין ולהרגיש מה הופך אותם לכאלה.
ואז - לנסות לשחק בדברים ולקבל השראה, או לראות מה מפחיד אותך בלהיות "כזו" ומשם להתחיל בעבודה הפנימית.
בהצלחה @}

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 12:03

כבר כמה ימים שאני בוכה ללא כל סיבה. תחושת הבדידות הפכה ממש קשה להכלה. היום מישהו שאני מכירה אמר לי שאני לא מעניינת כל כך.. שאני מזכירה לו את השלב שילדים עדיין לא יודעים לדבר אז עושים "בכאילו" אבל זה לא באמת דיבור רק להם זה נשמע ככה שאני נחמדה ואני מנסה אבל אנשים לא מסתדרים עם זה, אנשים מחפשים קצת עניין..
שאני בהחלט עושה רושם שאני יודעת בדיוק מה לא מעניין את כל אחד שאני מדברת איתו..לא רק פרחים אני מייבשת.

אני חושבת שהוא הצליח לתאר במס' משפטים קצרים ובחלקם פוגעים ומעליבים. מה שאנשים סביבי מרגישים.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 11:54

שרית זה בדיוק מה שאני מרגישה שאין לי מספיק תוכן בחיים, שהעולם הפנימי שלי מאוד צר ושיטחי.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 11:47

אני לא מצליחה לעבור את שלב שיחת החולין עם אנשים. נושאים ותחומי עניין נשארים בדרך כלל בשלב הבסיסי כשאני מדברת עם חברות אין התפתחות לשיחה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי שרית* » 18 אוגוסט 2011, 11:40

אני מרגישה בתקופות של בדידות שאין לי מספיק תוכן בחיים כדי לשתף אחרים, ואז אני הולכת ללמוד משהו והחיים שלי מתמלאים תוכןף ובאופו אוטומטי זה מקרב אליי אנשים.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 11:37

עד כה מרבית מערכות היחסים שלי עם גברים היו הרסניות... במבט לאחור ביטלתי את עצמי באופן טוטאלי ונתתי מעצמי כדי לרצות את הצד השני מבלי להציב גבולות או לשמור על הכבוד העצמי שלי.
כבר 4 שנים כמעט שאני נמנעת מקשרים עם גברים מהפחד שינצלו אותי וחוסר האמון העצמי.
יש נושאים רבים שאני מוצאת בהם עניין, למשל בתקופה האחרונה הייתי בעיצומו של מעבר דירה והחלטתי בהשראת ידיד למכור את כל הרהיטים הישנים שהיו לי ולקנות רהיטים ישנים ולשפץ אותם ובעצם לתת טאץ' אישי ונשי לבית. כדי שתהיה אווירה טובה ונעימה כשאני חוזרת הביתה. והתחלתי להתעניין בשיפוץ רהיטים ויצירה בפימו, ייבוש פרחים ועוד. אבל בין זה לבין לשתף אנשים באופן שזה יעניין גם אותם. הרי בסופו של דבר השיחה ממצה את עצמה אחרי חצי שעה של "הסברים". ההבנה שסידור רהיטים בצורה מסויימת חוסמת אנרגיות או שרהיטים קטנים יוצרים תחושה של חלל גדול יותר. זה מאוד מאוד טכני ומשעמם. אומנם זה רק נושא אחד קטן אבל זה בערך מה שאני עושה בכל שיחה. מדברת ברמה הטכנית מה שקראתי, ראיתי, עשיתי.. ואני משערת שפה הטעות שלי.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי יערת_דבש* » 18 אוגוסט 2011, 11:25

גם לאנשים משעממים יש חברים. תמיד יכול להיות מישהו שתענייני אותו, אפילו בזכות הפשטות.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אמא_לעתיד* » 18 אוגוסט 2011, 11:15

הי לך

דבר ראשון יופי שאת משתפת בקושי, בטוחה שתמצאי כאן תמיכה וחיבוק גדול.
אשמח שתספרי יותר על המערכות יחסים שאת מנהלת ומה היית רוצה שיהיה בהם אחרת.
איזה נושאים מעניינים אותך שהיית רוצה לשתף בהם? האם את משתפת ברגשות שלך?
האם את מנסה ליזום פעילויות שאת אוהבת עם האנשים?
למי את מרגישה הכי קרובה בחיים?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי מי_אני* » 18 אוגוסט 2011, 11:06

בזמן האחרון אני מתחילה לשים לב שכל הקשרים שלי מאוד רדודים ושטחיים.. אני גם מאוד סגורה ואולי יש לזה חלק בעניין.. בכל מקרה, אני מרגישה שאני מפספסת את העניין של חברות אמיתית, ומה אפשר לעשות בשבילה.. אני שמה לב שבשיחות שלי עם אנשים אני נוטה להגיד את המובן מאיליו ונוטה לשעמם את האדם שאיתי. לפעמים זה מגיע למצבים שאנשים מסתכלים עליי בצורה מוזרה. או מתרחקים ונמנעים ממני. אני מרגישה שיטחית. וזה כבר מתחיל לייאש. אני מרגישה בודדה. למרות שיש לי ידידים, אני לא מרגישה שאני מכירה אותם מספיק ושהם מכירים אותי.
מה עושה את ההבדל בין חברות שיטחית לאמיתית ואיך מגיעים לזה?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוניתי* » 11 אוגוסט 2010, 21:31

מקפיצה, אולי למישהו יש מילות עידוד בנושא הזה של בדידות

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי רומי* » 04 מאי 2010, 16:15

חייזרית, אני מציעה לך ללכת לסדנת מודעות כלשהי: שיטת ימימה, העבודה של ביירון קייטי, סינרגיה או אחרים,
לצאת קצת מתחושת הניכור ביחס לסביבה.
יש אפשרול להגיע למקום, שיש סביבנו לשון הרע, ואנחנו יכולים להתבונן בדברים בסלחנות, בשלווה, בלי צורך להתנתק ולהתנכר לסיטואציה, ובעצם לעצמנו ולאנשים סביבנו.
יש בתיאור שלך כאילו התבוננות עצמית מושלמת, שלא מאפשרת חיבור אמיתי לכלום, התנשאות מעל לדברים.
אין יתרון להחזיק דווקא בעמדה שכזו. מאחלת לך הצלחה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי כרית_רכה* » 04 מאי 2010, 13:28

מי נוסעת לעמק יזרעאל?אני רוצה לבוא,,
נדמה לי שכמוני כמו חייזריות אחרות אולי, קשה לקום לעשות מעשה לצאת מן המחסה מן הבית ולעשות צעד קדימה.
לו הייתי באמת מבינה שאני יכולה באמת לצאת באמת לקחת את עצמי,
צפונה, למעלה, לאנשהו, החוצה ממני-ואולי אלי- אל משהו חדש מהקושי
אז הייתי מזמן בדרך.
מחכה בבית שידפקו לי בדלת שיבואו אלי.
מדי פעם יוצאת-ושוב חוזרת להשתבלל
(בואו אלי! לבורגתה כרגע, בעמק חפר,ועוד מעט שוב עוברת דירה, לאן לעבור? איפה מחכים לי?איפה הבית שלי האמיתי, שבלולית כל כך חשוב לה הבית, למרות שביתה בגופה הולך איתה ולא יוצאת)
רוצות לעשות מעגל חייזריות ביום עיון?
מה קורה כשקבוצת חייזרים נפגשת?
יש מובילה לשיחה? מסתכלות זו בזו בחשש?
נשיקות לכולן ולפרחים היפים שפורחים לנו בלב@}
מיה 0503888963

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי נ_ע_מ_ה* » 04 מאי 2010, 06:30

דלעת , חייזרית , וכל מי שרוצה... מוזמנות לבקר .
אני ברם און,עמק יזרעאל
weiss נקודה naama שטרודל גימייל נקודה קום

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי דלעת_ושני_ארנבונים* » 03 מאי 2010, 18:35

אני קוראת כאן כבר די הרבה זמן
והיום פגשתי בזה...
תודה.
אני מרגישה כאן מים זכים
מן באר שמימיה טהורים פשוטים
מן שקט של קבלה .
חשבתי לעצמי אז אולי נפגש יחד ופשוט נעשה מן מעגל של להיות ...

אני חושבת שכמדובר בהרבה מקרים של שייכת או לא זה קשור לתהליכי הריון ולידה מתוכננת רצויה או לא וכו

כמו עיפות מלרצות להתאים להראות ששוה שבאתי...
שיש כאן איזשהוא צופן להתיר, לנשום.
זוגיות לא יכולה לתת את הפאן הזה בעיני היא לא מסוגלת
ואנחנו מבקשות מבני הזוג שלנו והם גם מאיתנו לפעמים בלי מילים להיות הכל .
אני מרגישה שאני כבר לא יכולה.

נעמה.את כל כך אמיצה להחשף כך.זה מעודד ומרענן את ליבי דווקא היום.
שולחת לכל הלא שייכות חיבוק רך ועוטף.
מעניין אותי לראות אם יש קשר להריון והלידה.

..."תהליכי לידה מודעת מחדש למציאות חדשה."

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 מאי 2010, 10:56

גם לי אין זמן לבזבז על שיחות חסרות תכלית של "הא ודא" בגן השעשועים

גם אני מתרחקת מרכילות ולשון הרע כמו מאש
זה סוג של לשון הרע על אלה שכן מדברות על הא ודא בגן השעשועים

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי הדס_מצוי* » 03 מאי 2010, 08:48

נעמה,
המילים שלך נכנסו הישר אל תוך החלק הבודד שבי.
תודה!

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי ליהי_פאי_תפוחים* » 03 מאי 2010, 07:51

וואו נעמה תודה על השיתוף ממש מחזק ומרגש כאחד.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אינטו_איציה* » 02 מאי 2010, 23:41

וואו.
אין מילים.
תחושה של עוצמה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי נ_ע_מ_ה* » 02 מאי 2010, 23:01

לא יודעת למה דווקא עכשיו יצא שנכנסתי לדף הזה

משך שנים,שנים רבות ,רבות מאד,רבות מדי, חשתי כמוך. עד ממש לא מזמן כששאלו אותי איך היה לגור בבאר אורה (בקצה הערבה,ליד אילת) הייתי משתמשת בניסוח המדוייק שלך : "חייזרית על הכדור הלא נכון" . ממש במילים האלו.המהות של המילים האלו ליוותה גם אותי משחר ילדותי.
והנה,אני קוראת אותך כאן,כמו קוראת את עצמי,את נפתולי ליבי והלכי נפשי,את מי שהייתי עד לא מזמן ואת מי שעדיין הנני

ובכן,מה השתנה?
וואו,.... כמה הרבה השתנה!
השתנה משום שהייתי זקוקה לשינוי הזה,אפילו לחלקים הפחות נעימים שבו-אלו שהותירו אותי ללא בן זוג אחרי 18 שנים של יחד
צחוק הגורל. איך החיים מביאים אותך דרך חתחתים ארוכה ומפותלת,במהלכה אינך יכול להבחין בדבר מבעד לאפלה
וכמה אבסורד הוא שדווקא בעת שנותרתי לבד,דווקא אז באה הישועה לבדידותי
והישועה הזו לא נפלה לי כנס משמיים . הישועה הזו איננה תלויית מקום פיזי כזה או אחר. ותהה הסביבה תומכת ומפרגנת ככל שתהיה.
הישועה היא פנימית: הישועה היא הכוח הפנימי שנסך בי האל לעשות שינוי מהותי בתפיסה שלי את עצמי, את מי שאני רוצה להיות.
הקץ לבדידותי הגיע משום שקצתי בחיי הבדידות והעמדתי את השיקול החברתי בראש סדרי העדיפויות
אם יש לי עכשיו חברת נפש קרובה ונגישה כמו זו שאת מייחלת לה? לא,עדיין לא בהישג ידי
אבל אני בדרך.
אני נפתחת לעולם,אני מאפשרת לעצמי יותר זמן להיכרות עם הסביבה האנושית במקום מושבי הנוכחי
וראה זה פלא,כמה צפוי: כשידייך פתוחות לקבל-אתה מקבל בדיוק את שאתה זקוק לו
ואני זקוקה.
אז הנה,העולם שלח לי אותך,אחות תאומה שחווה את המציאות מתוך דמיון מפחיד למציאות שלי:
גם אני אמא בחינוך ביתי,עם ארבעה ילדים (ועכשיו גם חד הורית...),
גם לי אין זמן לבזבז על שיחות חסרות תכלית של "הא ודא" בגן השעשועים
גם אני צמאה לחברות נפש עמוקה,כנה,תומכת,מכילה, כזו שאוכל לתת בה אמון ולקבל בחזרה אהבה ושמחת חיים, אופטימיות
גם אני מתרחקת מרכילות ולשון הרע כמו מאש
גם אני רוצה למצוא רגעי חסד בהם תחושת יחד תלווה את שגרת יומי העמוסה,
גם אני מייחלת לחוות תחושת שייכות למישהו/משהו - שותפות גורל, חיבוק קטן על הדרך,מילה טובה,חיזוק פה ושם,כתף לבכות עליה ולהתנחם

ואת יודעת איפה אני מוצאת את כל אלו?
בתוכי,כן..כן...
כשאני מצליחה להוציא מעצמי טוב החוצה-אז הוא מושך אליי טוב
כשאני מצליחה להיות במקום של נזקקות-אני משדרת לעולם שאני פנויה לקבל-ורק אז הוא שולח

לא כל הצרכים מקבלים מענה מאותו מקור, זה ברור
אולי זה בעצם לא ברור
לי זה לא היה ברור.
משך כל שנות זוגיותי, ציפיתי לקבל מענה לכל צרכיי מאותו האחד והיחיד-זה שכבר לא מעוניין יותר להיות מובן מאליו עבורי ,כרס תחת עומס הציפיות שלי אחרי שנים של מאמצים להיות גם החבר וגם החברה וגם וגם וגם-הכל...
אז לא. זה כבר ברור לי היום שזה לא נכון-לא לו ולא לאף אחד כנראה.
רק לאחרונה מתבהרת לי מציאות שבה אני מרגישה שייכת- לא למקום/אדם/קהילה האחת והיחידה,המושלמת, אלא למקום -זה שאני שלמה איתו,זה שבו אני חשה עצמי. (ולא במקרה מכונה אלוהים בשם "המקום")

תמיד כמהתי למצוא אדם כמותי
והרי זה לא ייתכן
כי הרי אני,מעצם היותי אני,שונה ומיוחדת מ"כולם"
לא אמצא מי שיילך בדרכי,משום שזו דרכי האישית,שאני פילסתי בהתאם למה שנכון עבורי
קורה די הרבה שמתלווים אלי לדרך מי שרואים בי איזה "גורו" מוערץ, אבל לא בהם חפצה נפשי. אינני מתיימרת להיות מורת דרך עבור אחרים . אני מורת הדרך שלי עצמי, וזו חתיכת משימה לא פשוטה כלל

בצעירותי,בין הצבא והילדים, הייתי מדריכת טיולים. משך 10 שנים מחיי, הובלתי אנשים בשבילים בטבע, שבילים שאני עצמי התוודעתי אליהם לפעמים לראשונה בחיי,אבל הובלתי אחריי שיירה של מטיילים ללא שום בעיה. הם הלכו אחרי כעדר עוור . לא באלו חפצה נפשי כעת.
טוב לי לפסוע עכשיו בשביל הצדדי,הלא מוכר,עם ילדיי,במסע שלי אל עצמי. זה הטיול הכי מרתק ומהנה שיצאתי אליו בחיי.
לארצות רחוקות שמעבר לים הגעתי,חציתי יבשות ואוקיינוסים,הכרתי תרבויות נכחדות,פגשתי עמים ואנשים,מקומות,אתרים
כלום,כלום מכל אלו לא מתקרב אפילו לטיול האמיתי שלי אל עצמי,בחיק משפחתי (שגם היא הרי מראה של עצמי...)

רק מהמקום של ה "אין", אחרי תהליך אבל על אובדן בן הזוג,חילול קדושת שלמות המשפחה, מהחושך,רק משם יכולתי להבחין בניצוצות האור הקטנים שצצים לאחרונה בחיי
הם לא רבים ולא מציפים אותי באור זוהר כמו בפנטזיה,אבל הם בפירוש ניצוצות אור
ואני מודה על היותן כאלו עבורי

מודה לכל רסיס ,לכל ניצוץ,לכל חברה שמתחברת לעולמי
כבר לא מצפה לכלום
רק מהמקום הזה-הריק,הנקי,הצמא לרוות, הפתוח לקבל, רק משם מצליחה לראות את ניצוצות האור


ומי יודע,אולי עוד נפגש פעם בצד הדרך...
אם תיהיי מספיק צמאה,תמצאי מי שירווה את צמאונך

בהצלחה
נעמה

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טוהר* » 01 מאי 2010, 23:58

מקפיצה, אולי למישהו יש מילות עידוד בנושא הזה של בדידות

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 מרץ 2010, 13:57

היום נתקלתי במצב כזה שהרגשתי בצד מול אנשים ונזכרתי בדף הזה, ונזכרתי שזה לא כל כך נורא לא להיות שייכת לקבוצה מסויימת של אנשים, וזה עזר לי מאוד.
תודה על הדף הזה.(())

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי בובה_זהבה* » 17 מרץ 2010, 13:07

הי,
נראה לי שאני מבינה, אולי חלק ממה שכתבת.
לי יש חברה אחת שאנו מקיימות קשר כזה כפי שתיארת של שיחות התפתחותיות-רוחניות אני קוראת להן מכיוון שתמיד אני יוצאת מהשיחות האלה איתה עם ערך נוסף, אחר שלא היה שם קודם, עם הסתכלות אחרת על החיים/המצב/הסיטואציה/עצמי. אני מברכת על הקשר הזה מאוד, עם זאת אני בספק אם התרומה שלי אליה זהה בגודלה ועוצמתה. כ"כ אני תמיד בתחושה שאני מפריעה אם אני מתקשרת, אבל זה אצלי וממש לא אצלה. יש לי את התחושה הזו עם כולם כמעט, חוץ מהמשפחה הקרובה שחושבת 20 פעם אם להתקשר כי אני מפריעה.

לאחרונה התחלתי לחוש יותר בדידות ואני מאוד רוצה להרחיב מעגל חברתי, אך כמוך - שיחות על הא ודא לא עושות לי את זה ואני גם לא טובה בהן, וגם אם אני צולחת אותן עיקר הקושי שלי הוא להעלות מדרגה קשר "מכרי" קיים לקשר משמעותי יותר (למשל עם אמא של ילד הלומד בכיתתו של בני).

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טהר* » 15 מרץ 2010, 20:08

חייזרית, מה איתך?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אורי_יורמן* » 10 מרץ 2010, 20:11

וואו
רק רציתי לומר שזה כנראה האתר הכי מתאים לדף הזה, לפחות שלי יצא להכיר. מקווה שיהיה לך לעזר

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טהר* » 10 מרץ 2010, 16:51

_אני מרגישה לא רצויה
למה?_
מה את לא אוהבת בעצמך? - תאהבי, במה את מתביישת?- תתגאי,
לפני פגישה עם אנשים שאת לא מרגישה איתם בנוח, תרפי...תבואי מוכנה, אל תתני לעצמך להלחץ, שימי לב לדיבור שלך שיהיה שקט ורגוע, הבעת פנים נינוחה, לב מלא באהבה שקטה לאנושות, לקיום, לראות את המעבר לפרטים, האויר הנעים, הנשימה, האפשרות להיות בין אנשים, מקבלים אותך, בכל מקרה. שימי לב לעצמך ולקיומך- בהתחלה תתאמצי ותעבדי על זה עד שזה יהיה טבעי ויהפוך להיות חלק ממך, וכבר ה"מוזרות" שלך לא תפריע אלא להפך- זו המיוחדות שלך, מה שאת מביאה לעולם. הייחוד המיוחד רק לך שאין כמוך אפילו עוד אחת.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טהר* » 10 מרץ 2010, 16:40

גם אני מחפשת חברה טובה
אך זה קצת מביך פגישה עיוורת למטרת חברות לשיחות עמוקות.... זה נשמע מוזר.... אך העובדה להגיד את הרצון הזה "בקול רם" ולראות שאת לא היחידה כבר מוביל לכיוון, (())
חברה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טהר* » 10 מרץ 2010, 16:35

יקרה,
עובדה שהרבה מזדהות איתך.... כנראה כולנו חייזריות באותו כוכב....
_רסיסים של אור|Y|

סמול טוק מבאס אותי ולא מספק אותי, כל כך משמח לקרוא שאני לא היחידה, ופתאום זו נשמעת לי תכונה מעולה ורואה את החיוביות בזה ולא רק את הבאסה. אנחנו עמוקות, רוחניות, אין זמן לבלה בלה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי ממש_מזדהה_איתך* » 10 מרץ 2010, 16:20

אהלן "חייזרית"
אני כל כך מזדהה איתך

כשיש סיטואציות חברתיות אני תמיד מרגישה בחוץ ולא מבינה מה אני אמורה "לעשות" או להגיד. סמול טוק מבאס אותי ולא מספק אותי, וקשה לי ליצור קשרים משמעותיים עם אנשים. יש לי כל מיני חברים, אבל חסר לי את העומק.
גם אני מחפשת חברה טובה מעבר לתא המשפחתי שלי והחברי-חולין.
בקיצור, אולי ניפגש? :-)

אם זה מדבר אלייך, כיתבי לי ל
[email protected]

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 10 מרץ 2010, 13:26

זה כואב ומבלבל ואני מרגישה שזה עמוס בכל כך הרבה רבדים
אני זקוקה להפסקה רגע
אתן, כתבו חופשי....

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 10 מרץ 2010, 13:23

אני מרגישה לא רצויה
למה?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 10 מרץ 2010, 13:18

רסיסים רק עכשיו ראיתי, כתבנו דברים דומים

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 10 מרץ 2010, 13:17

בנות המילים שלכן כל כך מחבקות (())

בקשר להמלצה על טיפול פסיכולוגי כדי לחוות
_שיחות על תהליכים נפשיים, הבנות רגשיות,חוויות רוחניות, פתיחות וכנות
עמוקות שעוזרות לי להבין יותר את עצמי,_
אני עם עצמי חווה את כל זה, אני מרגישה שאני בתהליך אינסופי של היכרות
עם עצמי, לא הייתי רוצה לשלם למישהו כדי לשתף בזה, הייתי רוצה מישהו שישתתף בזה,
זאת אומרת שישתף אותי בחוויה העמוקה שלו וההפך ונוכל ככה לצמוח ביחד.

יש לי הרבה את עצמי ויש לי הרבה את אהובי שאיתו אגב אני מקבלת פידבקים של עבודה פנימית
שמעיפים אותי ממש רחוק, חסר לי משהו...

קראתי שוב את הדף, ואני מנסה להבין מה יש פה, יש פה שני דברים
האחד קשור בשם שבחרתי לעצמי- חייזרית ומדבר על החוויה שלי את עצמי
כשונה ומוזרה מידי ביחס לסביבה ועל הקושי שלי להבין ולפענח את הרגשות,
התגובות וההתנהלות של אחרים וההפך כמובן.
והדבר השני משתקף בשם הדף- תחושת חוסר שייכות ובדידות, וזה מדבר
על החוויה שלי את עצמי כלא שייכת, נכון הדברים קשורים אחד בשני בקשר
לא ניתן להפרדה, אבל יש שם עוד משהו,

אני לא מצליחה להרגיש שייכת, זה נורא, אפילו אצל אנשים שממש ממש אוהבים אותי,
אני תמיד מרגישה...שאני לא יכולה לנוח, להרגע, להיות חלק,
זה יותר מזה לפעמים אני מרגישה ממש לא רצויה.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי רסיסים_של_אור* » 10 מרץ 2010, 12:42

מניסיוני - שחררי לעולם / לאלוהים את הרצון הזה שלך, תאמרי אותו בקול, תבקשי עליו ופתאם, בלי שתשימי לב, מבעד לכל מיני מסכי ערפול תגלי שתפילתך נענתה והנה, דווקא מהמקום הכי לא צפוי נמצאה הישועה !! אל תתייאשי, לדברים לוקח זמן וגם, בדרך שלי גיליתי, שהמתנה הזאת עוברת גם דרך להיות החברה הטובה של עצמי, ללמוד להכיר את עצמי ולעשות עם עצמי תהליך עומק (זה לא במקום זה רק עוד משהו, לא קטן בכלל, בדרך) - ולהפסיק לייחס לעצמי כינויים כמו "מוזרה" או "אחרת"...

בהצלחה {@

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי עשב_השדה* » 09 מרץ 2010, 22:55

זהו דף תמיכה
איך עושים שהדף הזה יהיה באנרגיה תומכת?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אני* » 09 מרץ 2010, 21:55

_לשיחות על תהליכים נפשיים, הבנות רגשיות,חוויות רוחניות, פתיחות וכנות
עמוקות שעוזרות לי להבין יותר את עצמי,_
אז למה שלא תלכי לטיפול פסיכולוגי ? הייתי ממליצה גם הומיאופתיה קלאסית
בהצלחה

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי פלונית* » 09 מרץ 2010, 20:37

אישה אישה, תכתבי.. תשפכי.. תוציא, תשתפי... על תעצרי

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי טהר* » 09 מרץ 2010, 20:26

))(( ))(((())
שלום אישה יקרה, איזה מוזר. כאילו אני כתבתי.. הכי הרבה מבינה אותך.. אני גם בהתבודדות ורוצה קצת לצאת מזה,
חיפשתי דף בנושא הזה ולא מצאתי, אז שמחה שפתחת אותו ומחכה להמשך.....

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אנונימי » 09 מרץ 2010, 18:46

שלום אישה יקרה, איזה מוזר. כאילו אני כתבתי.. הכי הרבה מבינה אותך..
Small talk גורמות לי לאיבוד אנרגיה.. מרגישה מזוייפת, מזייפת,
מרגישה שזה מיותר. פשוט בורחת מהן.
הקריאה שלך כל כך נוגעת ללב. כל כך חזקה..
אבל בווירטואליות הזאת זה כמו לא מספיק. זה טיפה בים.. ואת צריכה קשר אמיתי עם אישה שתהיה לך חברה טובה ואת תהיי לה.
זה חייב להיות משהו הדדי כדי שיחזיק מים ויחזיק זמן.
מאחלת לך את זה מכל הלב ובמהרה

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי שלוות_חולין* » 09 מרץ 2010, 15:11

אין לי תובנות, אני מאד מזדהה עם חלק מהדברים.
((-))
אני מאחלת לך שתמצאי בסופו חברה אמיתית, בדיוק כמו שאת רוצה.
מאחלת לך (וגם לעצמי) שתלמדי להיות חברה ממש טובה של עצמך. אני יודעת, לפעמים זה נשמע לא שווה (לי, לפחות)- להיות חברה של עצמך, אבל אני מרגישה שכשאני מצליחה להיות חברה טובה לעצמי, פתאום אני מוצאת גם חברות בחוץ.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית מכוכב אחר* » 09 מרץ 2010, 13:19

. את אוהבת שיחות הגות? למה שלא תקחי קורס בפילוסופיה?
לא פילוסופיה, התכוונתי לשיחות אמיתיות על איך אני מרגיש ומה אני עושה עם זה ומה אני מבין מזה ואיך אני מתקדם דרך זה,
שיתוף ברמה יותר עמוקה שמשלב קרבה, פתיחות עם הבנה והתפתחות.
אני מקוה שיצאתי ברורה, אני אצטט שוב:
_לשיחות על תהליכים נפשיים, הבנות רגשיות,חוויות רוחניות, פתיחות וכנות
עמוקות שעוזרות לי להבין יותר את עצמי,_

אני באמת אמא בחינוך ביתי, לגבי שאלתך
האם את עם הילדים כל היום? כתבת שאם הילדים את לא מסוגלת לנהל שיחות חולין עם מבוגרים, אז לא הבנתי מתי בדיוק את רוצה לדבר עם מבוגרים
אבל אם הייתה לי חברה באיזור הייתי מוצאת את הזמן.

לאיזו עזרה את זקוקה? למצוא חברה כלבבך? ללמוד לשוחח גם "סמול טוק"? להשתנות?
איזו שאלה קשה, בפנטזיה, העולם משתנה, אנשים נפתחים, מדברים מהלב וכולם בתהליך מודע של היכרות עצמית,
מתוך זה העינין האמיתי באחר עולה מעצמו.

אגב, מאז שיש לי את "באופן", אני יכולה לוותר על מינון גבוה של שיחות מפרות עם החברים האמיתיים.
רוזמרין, התחליף הזה לא מספק אותי [איך עושים פרצוף מלא דמעות?] זה רק תחליף, ואני חושבת שהרבה אמהות בבאופן
סובלות מבדידות וניכור אחרת הקהילה הזאת לא היתה כל כך ענפה [זאת רק ההשערה שלי] אבל אני רוצה לחיות את
הדבר האמיתי, אני לא מחפשת חברה, אני מחפשת תחושת שייכות.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי רוזמרין* » 09 מרץ 2010, 12:19

ואני זקוקה לעזרה
לאיזו עזרה את זקוקה? למצוא חברה כלבבך? ללמוד לשוחח גם "סמול טוק"? להשתנות?

אני מבינה לליבך, גם אותי שיחות סתם הן מעייפות. אבל למדתי להשתתף במינון נמוך, למדתי לא לשבת עם יותר מאשר שניים-שלושה בדרך כלל, למדתי למצוא את החלקים המעניינים בכל אחד (ולכל אחד יש).
לעומת זאת, האנשים שאוהבים אותי למדו על מה כדאי ואפשר לשוחח איתי ועל מה לא. ומי שהתעקש לא להתחשב, הוזז בעדינות מהמעגל הקרוב ומהקשר הרציף.

אגב, מאז שיש לי את "באופן", אני יכולה לוותר על מינון גבוה של שיחות מפרות עם החברים האמיתיים.
חברים בחיים זה לדברים שבעיניי הם חשובים הרבה יותר . אהבה ואכפתיות ותמיכה ברגעים קשים והשתתפות בשמחות ועזרה אחד לשני.

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי לפעמים_גם_אני_מוזרה* » 09 מרץ 2010, 12:17

הזדהתי עם חלק ממה שכתבת, גם אני מרגישה לפעמים לא שייכת. מישהי המליצה לי בעבר על שיטת ביירון קייטי ולי זה עוזר להתמודד עם חרדות

תשמעי מה אני אגיד לך, לכל אחד יש איזה שריטה אחת, או כמה. את אוהבת שיחות הגות? למה שלא תקחי קורס בפילוסופיה? נראה לי שיותר קל כשמוצאים אנשים עם שריטות דומות לשלנו
בין השורות הבנתי שאת לא עובדת. האם את עם הילדים כל היום? כתבת שאם הילדים את לא מסוגלת לנהל שיחות חולין עם מבוגרים, אז לא הבנתי מתי בדיוק את רוצה לדבר עם מבוגרים

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 09 מרץ 2010, 11:22

עכשיו אני על סף דמעות כי נמאס לי,
נמאס לי להתנהל בבדידות חיים שלמים
ואני זקוקה לעזרה
יש פה כל כך הרבה נשים חכמות [גם גברים, פשוט לא הרבה]
אז בבקשה אשמח לשמוע- הבנות, הארות, השגות, כל דבר.............

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 09 מרץ 2010, 11:17

_חמישית אני נמשכת מאוד לשיחות על תהליכים נפשיים, הבנות רגשיות,חוויות רוחניות, פתיחות וכנות
עמוקות שעוזרות לי להבין יותר את עצמי, וזאת בעצם הנקודה הכי חשובה...._
פעם בהמון זמן מזדמנת לי שיחה כזאת, ואני, כל מה שאני רוצה זה לחיות על שיחות כאלה....
מצאתי שני אנשים [הם זוג] שמצליחים להפרות אותי ברמה הזאת, אבל הם כל כך רחוקים...

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 09 מרץ 2010, 11:11

אני זקוקה לחברה טובה, קרובה,
היו לי כמה כאלה בחיים ואנחנו עדיין בקשר,
אבל אנחנו רחוקות וכבר שנים שאני בודדה ולא מוצאת לי מישהי קרובה,
אני כבר שנים מעבירה ימים שלמים לבד, בלי אף אחד לדבר איתו,
חוץ מבעלי כשהוא חוזר מהעבודה, והילדים כמובן, אבל זה לא מספיק,
זה ממש בעייתי לי למצוא מישהי לחברה כי יש לי המוווון הסתיגויות,
רגע לפני זה אני רק אציין שאני בן אדם מלא ביטחון עצמי, אני כמעט חסרת בושה,
אז לא פה העיניין.
ההסתיגויות: אני לא מסוגלת להכיל דיבור שלילי שמתבטא באסונות, או ראייה פסימית
מידי על העולם, האנושות וכ"ו, למרות שבמידה קטנה, זאת אומרת כשיש מצב רוח ממש רע
וחייבים לפרוק סבבה, אבל קשה לי מאוד עם אנשים שבאופן טבעי לוקחים דברים לכיוונים קשים.
אני מאוד רגישה בתחום הזה וזה יכול ממש לערער אותי רגשית לכן אני גם ממש מנותקת מחדשות
פרסומות וטלויזיה בכלל.
שנית אני לא רוצה להחשף לרכלנות, כשאני שומעת משהו רע על מישהו, אני ממש נפגעת.
שלישית קשה לי מאוד עם שיחות חולין, הן גורמות לי לאי שקט, שיחות על כלום מעייפות אותי.
רביעית אני לא מסוגלת להקשיב או לדבר כשהילדים בסביבה, הרעש שהם יוצרים והקטיעות בשיחה
גם מביאים אותי לעייפות קיצונית.
חמישית אני נמשכת מאוד לשיחות על תהליכים נפשיים, הבנות רגשיות,חוויות רוחניות, פתיחות וכנות
עמוקות שעוזרות לי להבין יותר את עצמי, וזאת בעצם הנקודה הכי חשובה....
רגע נקפיץ...

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 09 מרץ 2010, 10:50

במפגשים חברתיים אני לא תמיד מבינה את ההתנהלות הפנימית,
לא תמיד אני מבינה מה אנשים אחרים מרגישים למרות שאני בן אדם רגיש
שחווה ומכיר את כל קשת הרגשות בעוצמות [לפעמים גבוהות מידי לטעמי]
כשאני לא מנסה לעשות רושם נורמאלי ולא מתאמצת להשתלב ופשוט משתחררת
ונותנת לעצמי להיות מי שאני [מול מעט האנשים שמכירים אותי ואוהבים אותי זה בסדר, הם מקבלים אותי כמו שאני
למרות שגם איתם אני לא מרגישה שייכת] בדרך כלל באיזה שהוא שלב אני רואה שעוברים מבטים של "זאת מחופפת"
וזה כואב

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי חייזרית_מכוכב_אחר* » 09 מרץ 2010, 10:42

מאז שאני ילדה ממש קטנה [בת ארבע נגיד] אני מרגישה שונה,
שונה מכל מי שמקיף אותי, איך שאני מדברת, איך שאני מבינה
או הרבה פעמים לפי אחרים, לא מבינה דברים,
ההתנהגות שלי ההתנהלות שלי, הכל,
הרבה פעמים הקרובים אלי במבוכה [מול החברה] ממני,
פעם אלו היו אמא שלי ואחיות שלי, אחר כך חברים, היום בעלי
ואני ממש מקווה שזה לא ימשיך עם הילדים שאגב גם הם היום נחשבים לילדים מוזרים,
לא יודעת אם הם הפכו למוזרים בגללי או שבאו מהכוכב שלי.
כתוב שכולנו זקוקים לחסד
איך עושים שהדף הזה יהיה באנרגיה תומכת?

תחושת חוסר שייכות ובדידות

על ידי אנונימי » 01 ינואר 2000, 00:00


חזרה למעלה