איכס רזה

שליחת תגובה

איך הומור מנטרל אלימות? בבת צחוק.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: איכס רזה

איכס רזה

על ידי מישי* » 28 ספטמבר 2017, 11:44

לאחר קריאה נוספת
מטעמי עיכול ובריאות לא אוכלת סוכר, חיטה, בקר, אוכל מעובד מכל סוג, פירות וירקות חיים ועוד
לא יודעת להגיד יותר מידי על בעיות העיכול, מניחה שכבר בדקת את הנושא אבל אם לא שווה לברר עם אשת מקצוע אם זה משהו שניתן לפתור או לשפר, ואם לא לוודא שהתזונה שלך מאוזנת ומיטיבה תחת המגבלות.

איכס רזה

על ידי מישי* » 28 ספטמבר 2017, 11:39

רזונית לא נראה לי שיש פתרון ל"בעיה"
אמות המידה ליופי מביאות את כולנו למקומות של ביקורת, שיפוט ואשמה.הציצים חייבים להיות גדולים, תחת עגול ו"עסיסי" אבל לא גדול מידי, שומן זה מכוער אז תהיי רזה, אבל לא מאוד מאוד כי זה לא "נשי" אה וכמובן שרירים זה יפה אבל רק במידה, אל תהיי מנופחת.

שנים כיליתי בלשנוא את עצמי ואת הגוף שלי עד שהלכתי לסדנה שקשורה לנושא ושם התחלתי להבין שזה הגוף שיש לי, עם זה ננצח וחבל להחזיק את כל ההתנגדות הזו (אני כמובן עדיין בתהליך)
בסדנה גם היו תרגילים שעזרו להבנה הזו נגיד -
  • לדאוג שבארון יהיו רק בגדים שמתאימים ומחמיאים שאני נהנית מזה שהם שם, ולהעיף את השאר (ההקלה הייתה שאם יש לי איזה מכנס או חולצה שאני רוצה לשמור מטעמים סנטימנטליים אבל לא עולים עליי אז לפחות לדאוג שיהיו בלמעלה/למטה/ארון אחר ולא מול העיניים)
  • לנסות ולהסתכל במראה כאילו אני מסתכלת על מנורה או עציץ - ללא שום שיפוט וכשעולה מחשבה מבקרת אז להסיט את המבט לשאר החדר ואחרי דקה שתיים לחזור למראה.
  • או תרגיל נוסף שנשמע כמעט מנוגד, להסתכל במראה ולהתרכז במה שאני כן אוהבת
לא אעמיד פנים שאני מאוהבת בעצמי, כמובן שיש ימים שבהם אני מרגישה לא משהו עם עצמי, אבל היום אני יכולה להגיד שאני לא שונאת את הגוף שלי ואובייקטיבית לא יותר מידי השתנה בו

איכס רזה

על ידי פלונית_רזונית* » 27 ספטמבר 2017, 20:17

טוב איך משמינים לכל הרוחות? לא משנה מה חושבים עלי אני חושבת שזה מכוער ולא בריא. רוצה לעלות 5-7 קילו לפחות אבל תקועה המון זמן על 45 קילו (כמעט מטר שבעים). לא יכולה לדחוף כמויות כי זה כואב לי ואחרי זה צריכה לצום עד שהקיבה נרגעת. עושה ספורט כמעט יומיום, בעיקר מתיחות וקצת משקולות בידיים.

אוכלת טחינה גולמית, שקדיה, ביצים, לחם ועוד מטעמי עיכול ובריאות לא אוכלת סוכר, חיטה, בקר, אוכל מעובד מכל סוג, פירות וירקות חיים ועוד. ממה שמעכלת טוב אוכלת כמה שאפשר ולא משמינה גרם. מתוסכלת.
לזאת שהזכירה את עניין החזה - אין לי כמעט כלום. שטוחה כמו בת 11.

איכס רזה

על ידי שם_בדוי* » 16 יולי 2006, 23:16

לא מצאתי דף מתאים, אבל נראה לי מספיק קרוב פה-
אחרי 4 שנות הנקה (מחולק לפעמיים) לא נשאר לי חזה. יכוליות שזה קשור להנקה, או שפשוט התרגלתי שהוא מלא ועכשיו הוא הצטמק לו פתאום?
תמיד הייתי רזה, ותמיד היה לי חזה מיניאטורי. אבל פתאום אני ממש נזכרת בחלחלה בגיל 16 (ו- 17 ו- 18...) שהרגשתי נורא ליד כל החברות. עכשיו אני מרגישה נורא לבד עם עצמי.
מרגישה שאני נראית זוועה. לא מושכת. לא מגרה. חזה פצפון ונפול. אני עוד צעירה, ומקווה שעוד הנקה או שתיים לפניי, מה עושים???

איכס רזה

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 23 אפריל 2005, 17:49

תמר,
אני תורם סיפור עתיק, שהפך שם-דבר במשפחתנו:
אמא שלי סבלה תמיד מרזון-יתר. עשתה כל הזמן מאמץ להשמין, לשוא. פעם בשנה, כמנהג הימים ההם, יצאה (בלי אבא ובלעדי) ל"בית הבראה של קופת חולים"כדי להתפטם, וזה עזר טיפטיפה לזמן קצר.
פעם חזרה לעבודה אחרי שבוע פיטום בבית-הבראה, וחברה טובה בעבודה החמיאה לה: "את נראית נהדר! השמנת כמו חזיר!". המחמאה הזאת נחשבה אצלנו במשפחה כבדיחה קלאסית.

איכס רזה

על ידי המתעגלת* » 08 ינואר 2005, 20:14

טוב, האמת שלפי המקובל רזה זה נפלא , והשמיים הם הגבול. לרב הנשים שאני מכירה יש מידה כזו או אחרת של בעיות אכילה. ביניהן שלוש עם תעודות;-) מעולם לא חשבתי שיש מישהי שתעלב אם אומר לה כמה היא רזה מדי. אנחנו חיים בעולם כזו שאם חלית וירדת כמות קילוגרמים מכובדת אז זה נפלא.
והצעה: אם מישהו אומרלך שאת רזה מדי ,לשקף אותו: "אתה חושב שאני רזה מדי, יכול להיות שבעיניך זה אפילו מחמאה,אני לא נהנית שמזכירים לי את זה"
יותר מכל זה קשור לדימוי הגוף.מסכימה. אולי תספרי מה את כן אוהבת בך?

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 04 ינואר 2005, 23:31

תודה :-)

איכס רזה

על ידי מיק_רוני* » 04 ינואר 2005, 23:19

אני לא מאמינה שיש עוד אנשים כמוני...
מאז ומתמיד רזה מקל ותמיד - תמיד אנשים מרשים לעצמם להעיר אפילו ברחוב... פעם מישהי שאלה אותי "תגידי, את אנורקסית"? אז עניתי לה (בריפלקס): "תגידי, את מטומטמת"? כמובן שהמבט שעל פניה לא יימחק לי מהזיכרון לעולם אבל היא הבינה את הרמז הדק...
בכל אופן אני תמיד אומרת שאני לא רזה אני מתומצתת !
>מיקרוני שמחה לגלות שהיא לא לבד בעניין הזה<
אה לחצתי מהר מידי, רציתי להוסיף מזל טוב לתמר ס !

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 21 נובמבר 2004, 09:25

וכואב לו לשבת הרבה על כסאות נטולי ריפוד...
וואלה. לא ידעתי אפילו להגדיר את זה ככה עד שכתבת.

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 20 נובמבר 2004, 22:33

בגגל שאני זאת שפחתי את הדף הזה, אני מרשה לעצמי לספר בגאווה שאני מאוהבת טוטאלית באיך שאני נראית. שבוע 23 עם קצת בטן :-)

איכס רזה

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 נובמבר 2004, 21:06

אה...............
וגם לי קוראים מיכל

איכס רזה

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 נובמבר 2004, 21:05

יש יש סוף סוף סוף מצאתי אנשים שיש להם בעיות כמו שלי
גם אני כול החיים שלי סובלת מאנשים שאומרים לי איזה רזה את .כמו חוצפנים באמצע הרחוב למה למה למה זה ממש חוצפה
יש כאלה שעושים לי תשבוע ואומרים איזה גוף יפה יש לך אבל אחרי שבוע יש תבן זונה שיגיד לי מה זה את לא אוכלת ואני בדיכאון שחבל על הזמן אני מיואשת

איכס רזה

על ידי מיכל_שץ* » 15 אוגוסט 2004, 21:40

הלב שלך שמן ורחב
בדיוק!
אז מה זה משנה אם את רזה מדי. וחוצמזה בקרוב תשמיני.

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 15 אוגוסט 2004, 14:34

ובכלל, את לא כזו רזה. יש רזות ממך
איך אני אוהבת אותך. איך.
ואם גמני אמרתי לכת זה פעם. אצל עינת ודנידמה לי... אז בכלל..

איכס רזה

על ידי אם_הבנים_שמחה* » 15 אוגוסט 2004, 10:54

אין לך מזגן?
לא במשרד.

"וואי, איך את נראית טוב, השמנת".
גמני אמרתי לכת זה פעם. אצל עינת ודנידמה לי...

ומה שרציתי לאמר הוא בעינין הלבוש. לבוש רחב מאד מרזה רזות כמו שמשמין שמנות. אם את לובשת מאד רחב זה נראה כאילו רזית מבגדיך והם תלוים עליך. זה לא מסתיר.
לבשי בגדים במידתך תמרי. עיניך מאירות וזה יופיך האמיתי. ובכלל, את לא כזו רזה. יש רזות ממך.

איכס רזה

על ידי ענבל* » 14 אוגוסט 2004, 02:00

הדימוי הגופני שיש לך על עצמך קובע כלכך הרבה דברים לגבי ההתנהלות שלך בחיים. תמיד הייתי גבוהה, רזה . רוב חיי הרגשתי חסרת מיניות נשית. לא הרגשתי נשית מספיק. חזה קטן מידי (לטעמי) תרם גם כן לתחושה הזאת. שנים רבות חיפשתי אישור לנשיות שלי בעיניים במבטים ובאמירות של גברים. כתבתי את הסיפור המסובך שהיה לי עם בן הזוג הקודם שלי ב נאמנות מינית . ברור לי שסיבה אחת מיני רבות למה שהייתי מוכנה לעבור איתו היתה : חוסר הביטחון בנשיות שלי.
איכשהו צלחתי את זה בשלום. היום אני נראית בדיוק כפי שנראתי לפני 10 שנים (מזל גדול של רזות) וסוף סוף מרגישה מבפנים שניראית טוב. זה לא מעליב אותי שאומרים לי: רזית. זה מחמיא לי כי בדרך כלל אני חשה כמה הבן אדם שאמר את זה היה רוצה להיות במקומי.
אשמח לתגובות בעיקר לגבי מה שכתבתי ב נאמנות מינית

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 13 אוגוסט 2004, 17:33

חם לי מכדי לכתוב יותר...
אין לך מזגן?

פגשתי השבוע מישהי שאמרה לי "וואי, איך את נראית טוב, השמנת". זה המשפט הכי כייפי שאפשר לומר לי. כמו שלשמנה אומרים "איך רזית. בול.

איכס רזה

על ידי חלי_ש* » 13 אוגוסט 2004, 00:14

אולי אנשים מרשים לעצמם להעיר יותר לרזות מאשר לשמנות
אמת לאמיתה. מנסיון. משפט שאמרו לי יותר מפעם אחת: תאכלי קצת, תראי איך את נראית (נא לקרוא במבטא פולני). תארו לעצמכם מישהי אומרת למישהי מלאה: תפסיקי לאכול, תראי איך את נראית.

איכס רזה

על ידי אם_הבנים_שמחה* » 12 אוגוסט 2004, 16:25

מצרפת כיסא ליד גילה
רק בשבילאמירותאלה האתרזה שוה.

תמרי, אני אוהבתותך, זהו.
חם לי מכדי לכתוב יותר...

איכס רזה

על ידי דיאנה_ב* » 12 אוגוסט 2004, 01:38

טוב, גם אני היום מהצד השני, אבל מה שכתבת לי על זה שכל אחד מרשה לעצמו להגיד לך משהו מזכיר לי את הימים בהם לא נתנו לי לתרום דם כי לא הגעתי למשקל המינימום, ואמירות "טובות לב" שקיבלתי בצבא, אחד מריכוזי "טוב הלב" הגדולים שהייתי בהם. למשל, אני זוכרת את אחת מאלה שנלחמו בדיאטות כל הזמן אומרת לי "אין לך בכלל גזרה! אין לך טליה! את רזה מדי! הבגדים ממש תולים עליך!".
ובאמת, כשאני חושבת על זה, אני לא מקבלת הערות היום כשאני בעודף... אולי אנשים מרשים לעצמם להעיר יותר לרזות מאשר לשמנות. או שאני פשוט נמצאת עם אנשים קצת פחות רעי לב מאשר בצבא...
מה שהחלטתי לעשות היום זה לקבל את עצמי, לשמור על בריאות וזה אומר להשתדל לאכול בריא ולהתעמל אבל לא לנסות להוריד במשקל, ולקנות בגדים חדשים שמחמיאים לגזרה הנוכחית שלי, במקום לחכות עד שהבגדים הישנים שלי יעלו עלי שוב. אולי זה יעבוד גם אצלך, בכוון ההפוך.

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 09 אוגוסט 2004, 07:41

:-). לוידת מה להגיד. אז אני לא אומרת.

איכס רזה

על ידי מרב_א* » 08 אוגוסט 2004, 23:00

תמרי,
א. כל הכבוד על האומץ (-;
ב. אני מהצד השני, את יודעת, אבל בהחלט יכולה להבין אותך. מה עזר לי לקבל את עצמי (ולהשלים שרזה אני לא אהיה בגלגול הזה, גם אם ארזה)- כשהרפיתי. פשוט הפסקתי עם הדיאטות, בעיקר עם המטורפות. ואני בטוחה שגם דברים אחרים שעשיתי למען עצמי. וגם הידיעה שאבי אוהב אותי- יותר רזה, יותר שמנה- אבל אוהב. והאימהות, הרבה מאוד.
אני גם מאוד בעד להגיד לעצמך בראש איזה משפט מדי בוקר (או לילה) שעוסק בקבלת הגוף שלך. גם אני, את יודעת, רואה אנשים. נכון, אני רואה שאת רזה, אבל הלב שלך שמן ורחב (-: (ואת בוודאי יודעת שזה מה שחשוב)

איכס רזה

על ידי עידית_ק* » 08 יולי 2004, 16:50

אין הרבה מה להוסיף , גם אני דיי רזה אבל רזה שרואים שאוכלת ( יש מה לתפוס...)
בתקופות שאני מתעמלת אני מעלה במשקל וגם נראית טוב יותר הגוף מעוצב עם שרירים.
חוץ מזה לרזים יש פחות בעיות בריאות לא?

איכס רזה

על ידי פלוני_אלמונית* » 08 יולי 2004, 13:25

גם אני רזה מאוד ואני לא יודעתי מה לעשות התחלתי לנסות לשפר את המראה שלי והתחלתי לאכול ארוחות טובות והצלחתי להשמין אני עדיין מנסה אבל אני בדרך הנכונה....
זה יפה להיות רזה אבל לא יותר מידי ואוליי הוא מאיר לך כי הוא אוהב אותך ולא צריך להיסתקל על זה ככה כחי את זה בתור מחמאה שהוא רוצה לעזור לך....... אבל את רואה את הדברים ככה וחבל ותשימי על מה שהוא אומר לך כי אוליי הוא דואג לך יאללה ביוש...;-)

איכס רזה

על ידי שרה_ק* » 12 מרץ 2004, 23:52

גם לי יש את אותה הבעיה שאומרים לי שאני רזה מדי. כל הנשמות הטובות והסבתות מנדנדות לי: נו, שרה תאכלי כבר, או לא אכלת כל היום ואת מניקה את נורמלית?
אין לי מה להציע לעשות חוץ מלהתלבש בבגדים יפים שהשוק מציע בנדיבות רק לרזות, וגם מה שאת כן אוכלת, שיהיה אוכל בריא הרבה פירות וירקות ודגנים מלאים והכי חשוב: להתעמל! זה נותן צורה. אז במקום להיות רזים מקל בסיגנון ברגן-בלזן, תהיה צורה חתיכית כמו ברבי. למה לא?

איכס רזה

על ידי בשמת_א* » 12 מרץ 2004, 15:56

כל הכבוד!!!!!!
אני שמחה שאנחנו נותנים לך גם כוח וגם תשובות! יחי האתר!

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 12 מרץ 2004, 13:36

טוב, העזתי.
פגשתי חברה שאמרה לי "וואו, נורא רזית, לא?"
אמרתי "כן, זה מההקרנות". היא היתה בשוק, החוירה. אמרתי "סתם סתם, רק שלשמנ לא היית אומרת משהו דומה".

איכס רזה

על ידי מים_שקטים* » 10 מרץ 2004, 20:34

תמר ס ,
אולי תתחילי להסתכל על החלקים שאת כן אוהבת ואז תראי איך הם מתחברים יפה ובשלמות עם החלקים שאת לא אוהבת ואז תתחילי לאהוב גם אותם.
לי תמיד קראו בשמות (בלי כוונה רעה וגם עם) - ביאפרה, רבע עוף, חצי עוף (זה כבר היה מחמאה) וכו'. מאז שאני ילדה. אני לא העזתי להסתכל על עצמי במראה - פחדתי פחד מוות. עד כיתה י' בערך. יום אחד ברחוב אמר לי מישהו חוצפן (אבל זה שינה לי את כל היחס לגוף) - "איזה טוסיק שובב יש לך" - פתאום הבנתי שקודם כל יש לי חלקים יפים. דבר שני הכל בעיני המתבונן. וכשהעזתי להסתכל על הגוף - התחלתי לגלות עוד דברים.

איכס רזה

על ידי טרה_רוסה* » 10 מרץ 2004, 18:30

חברה הכי טובה שלי בעולם שלא ראיתי הרבה זמן ירדה 10 קילו. לא אמרתי כלום כי לא ראיתי והיא כ"כ נעלבה.

גם אני ככה. אני פשוט מסבירה שגם אם הייתה עולה 10 קג לא הייתי שמה לב.

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 10 מרץ 2004, 18:27

מיכל, אני לא מסוגלת לראות את עצמי בבגדים שנולדתי בהם. למרות שכשאני מסתכלת על עצמי אני לא רואה רזה, אני רואה את עצמי כמו שתמיד הייתי.
אבל אתמול דווקא אהבתי את עצמי קצת יותר. הסתכלתי (!!! זה כשלעצמו התקדמות רצינית בשבילי) על עצמי עם בטן(או חור בבטן, לא חשוב כרגע) וחשבתי שזה יפה.
בשמת, אני לא זוכרת שאת רזה. בחיי שלא. אבל זה לא אומר כלום , אני לא רואה אנשים שמנים או רזים, אני רואה אנשים. (חוץ מההיא הרזה עד גועל שבגללה הבנתי שאני באמת רזה). חברה הכי טובה שלי בעולם שלא ראיתי הרבה זמן ירדה 10 קילו. לא אמרתי כלום כי לא ראיתי והיא כ"כ נעלבה. אוף.

עוד לא יצא לי לענות כי אף אחד לא אמר כלום. לא יודעת אם יהיה לי אומץ, תלוי מי זה יהיה.

איכס רזה

על ידי תבשיל_קדרה* » 10 מרץ 2004, 14:08

"תשמעי, גם את FTT (Failure to Thrive, מה נעשה איתך?"
משפט כ"כ דואג, שהיה גורם לי לפרוץ בבכי.
|Y| לרופא.

איכס רזה

על ידי מיכל_שץ* » 10 מרץ 2004, 13:33

אז עניתי לו, שיש לנו בעיות ואנחנו באמת בטיפולים ולא מצליחים אח... בשמת, הלוואי והיה לי האומץ...
ועכשיו ברצינות, ברצינות, תמר, קודם כל סבתא שלך בחיים וזה כבר פרס, אז מה זה משנה אם את רזה או שמנה (סתאאאם, אני מקנאה)
[
_ומה בעצם אני רוצה? לא רוצה להשמין, לא יכולה. אני אוכלת מצויין, רק שהכל נעלם ממני. בדקתי הכל, ואני בסדר.
אני רק רוצה לא לשנוא את זה כ"כ._

נראה לי שעלית על הנקודה, זה לא שבאמת יש לך בעיה עם להיות רזה (את יודעת שזה יותר בריא וכאלה) יש לך בעיה עם לקבל את עצמך כמו שאת, אז אולי תנסי תרגילים בקבלה עצמית? לעמוד בבגדים בהם נולדת מול המראה, ולהגיד לעצמך בקול שאת יפה, שאת בריאה ושאת אוהבת את עצמך ושרזה זה יפה, ככה יום יום חודשיים שלושה, בסוף תתחילי להאמין לעצמך, ובסוף גם תריגשי כך. זה אחד התרגילים הכי קשים שיש אבל מי שמצליח מרוויח (אני עדיין מנסה, ואני בצד השני של הסקאלה).
זה מבית מדרשו של איזה פסיכולוג (שלמדתי אותו פעם ושכחתי את שמו) שהסיסמא היומית שלו, שצריך להגיד היא "בכל יום בכל דרך אני הולכ/ת ומשתפר/ת" (every day in every way I get better and better).
מקווה שלא עשיתי בלגן בכל הדיסיפלינות, מי שרוצה/יכול מוזמן לתקן.

מה שבטוח זה שאנחנו אוהבים אותך כמו שאת!

דף תמיכה או לא דף תמיכה ?

איכס רזה

על ידי בשמת_א* » 10 מרץ 2004, 13:01

ואגב תשובות שנונות, היה מישהו שהציק לי לגבי "נו, מתי הילד הבא? צריך לעשות הרבה ילדים צפוף!"
אז עניתי לו, שיש לנו בעיות ואנחנו באמת בטיפולים ולא מצליחים (בואו נגיד שזה לא היה מדויק).
זה השתיק אותו קצת.

איכס רזה

על ידי בשמת_א* » 10 מרץ 2004, 12:59

כן, ואני באה עם הינוקא לבית החולים והרופא האבהי שלנו מסתכל עלי בדאגה, "תשמעי, גם את FTT (Failure to Thrive, מה נעשה איתך?" כי הרי ירדתי בבת אחת חמישה קילו מרגע שהתחלתי לאכול את הפורמולה המפורקת במקום מזון...
דווקא בביקור האחרון הרופא היה מרוצה ממני ואמר שלדעתו הירידה שלי במשקל נעצרה. נו, בטח, עכשיו מותר לי לאכול בשר ואף על פי שאני ממש לא אוהבת בשר אני אוכלת אולי 200 גרם ליום...

פעם אחת באתי עם מכנסי פוטר ספורט כאלה וחולצת הנקה במידה שלי (ולא גדולה קצת, כמו תמיד - פשוט גם האמריקאים וגם מובי בארץ לא מייצרים מידות קטנות כמו שלי) אז ממש הבהלתי את הרופאים שם. בביקור שאחרי זה הקפדתי לחזור לג'ינס ולחולצת ההנקה שגדולה עלי קצת...

איכס רזה

על ידי א_גרויסע_מויש* » 10 מרץ 2004, 10:55

מאמצת את התשובה. ברצינות. זה מה שאני הולכת לענות.
באמת באמת?
כי אני תמיד מחליטה על תשובות אנטיפטיות ושנונות להפליא שישמחו את ליבי (בד"כ על מנשאים)
אבל בסוף משתפנת.

<מצרפת כיסא ליד גילה, ומחכה לשמוע איך היה>

איכס רזה

על ידי תבשיל_קדרה* » 10 מרץ 2004, 07:30

מאמצת את התשובה. ברצינות. זה מה שאני הולכת לענות.
ספרי איך היה, שנהנה גם (-:

> גילה לא כותבת כאן, כי לא רק שהיא מהמנוּעים, היא גם לא אכפת לה כל כך. <

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 10 מרץ 2004, 07:14

מאמצת את התשובה. ברצינות. זה מה שאני הולכת לענות.

איכס רזה

על ידי יונת_שרון* » 10 מרץ 2004, 06:59

יש לנו חבר רזה מאוד. פעם מישהי אמרה לו ברחוב "יו! כמה שאתה רזה!" והוא ענה לה בלי להתבלבל "זה מההקרנות."

איכס רזה

על ידי ורד_לב* » 10 מרץ 2004, 00:16

תמר, כידוע לך אנחנו באותה הסירה ;-) ומה ש מ י כ ל (ווי, כמה מקפים! help) כתבה על האמהות מאד מתאים למה שקרה גם אצלי!
השבוע קלטתי שרזיתי עוד יותר בזמן האחרון וזה קצת ביאס אותי, גם בגלל ההערות (מכירה גם את זה) וגם בגלל שאני מבינה את המשמעות הגופנית של זה.
ובשביל הרקורד גם אני לא ממש מצליחה להשמין ואוכלת הרבה וטוב וכו' חוצמבהריון בו עליתי 21 קילו!!! ראיתי לאחרונה תמונות שלי מאחרי הלידה וממש נהניתי לראות את הצ'אביוּת...
כל אחת וצרותיה.
בתכלס, זה הדפוס הגופני שלי, אני מבינה את זה היום, למרות שהיו לי תקופות מלאות יותר (טוב, אז אכלתי בעיקר ג'אנק). אני מקבלת באהבה את הגוף שלי, או לפחות מנסה בד"כ ושיקפצו כל הנודניקים האלה שחושבים שמותר להם...וזה בסדר...והם יכולים... מי הם בכלל?
|L| יוּ

איכס רזה

על ידי מ_י_כ_ל* » 09 מרץ 2004, 23:21

האמת שלסבתות אני מתייחסת יותר בסלחנות בהקשר הזה. ראשית, הן סבתות (וכדבריך מותק של סבתא :-)). שנית, כי רבות מהן באמת מזהות שמנמנות עם בריאות, ואולי יותר מכך, עם העדר מחסור.
סבתא שלי, שתבדל לחיים ארוכים, ממש ממש ממש (ממש!) לא מבינה איך אפשר 'לא לגמור מהצלחת' או לא לאכול כל מה שעובר מתחת ליד, כי 'מי יבטיח שגם מחר יהיה'. כמעט 40 שנה בארץ, אבל עדין נוקטת במדיניות האגירה וההאבסה 'על כל צרה שלא תבוא'. מזכרת מחורף בערבות אמא רוסיה? טראומות מלחמה? לא יודעת. אבל זה שם.

אשר לאנשים זרים - באמת חוצפה להכנס כך לחיים הפרטיים של אחרים. נקודה. זה עוד יותר מקומם כשזה נעשה בדרך כל כך לא מעצימה ומחזקת. אם באמת אותה עמיתה שלך דואגת לשלומך, מדוע לפתוח בהצהרה המעליבה של 'את נראית זוועה'?!? לא ברור לי.
מה שכן, אני מניחה שהיא לא הייתה אומרת משפט דומה לאדם שמן, מן הטעם הפשוט שבתרבות שלנו 'שמן' נחשב עלבון בעוד ש'רזה' לא, ו'המנעות מאכילה' נתפסת כקשה לביצוע מ'אכילת יתר'. לא הצדקה, חלילה, רק הסבר לשאלה ששאלת...

<אישה חסרת טקט כקורבן תרבותי. אני באמת נעשית סלחנית מידי...>

איכס רזה

על ידי א_גרויסע_מויש* » 09 מרץ 2004, 21:11

ולאלה שבבעיה שמהצד השני, אל תהפכו לי את הדף הזה למה יותר גרוע, שמן מדי או רזה מדי.
או קיי, גם אני מנועה מלהגיב כאן את רוב רובן של טווח התגובות האפשריות שלי.
אפשר להציע הסכם עודפים?

אבל ברצינות, אני כל כך מבינה אותך. מה זה משנה אם מרגישים רע עם הגוף בגלל חוסר או עודף? רע זה רע.
ולמה באמת אנשים מרשים לעצמם להעיר הערות כאלו? (כיוון מחשבה מחתרתי: אולי הם שמנים שנהנים סופסופ להשמיץ קצת את הרזון הנכסף?)

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 09 מרץ 2004, 21:01

איזה כיף. כל תגובה כייפית בצורה מיוחדת משלה.
בקי-בטח תשאלי, מה יש לי להפסיד? למרות שמספיק להסתכל לי בפרצוף ולראות את הרזון הצורח....
מ-י-כ-ל, זה לא שאני לא רוצה להשמין, אני פשוט לא יכולה. ניסיתי, לא הולך.. הבעיה שלי באיך אני רואה את עצמי, לא באיך אני באמת נראית. כי האמת היא שאני מאלה שלא איכפת להם איך הם נראים, איכפת לי רק איך אני מרגישה.
גם אצלי מאז שאני אמא הראיה שלי שונה טוטאלית. רק שעל עצמי אני לא מצליחה לעשות את זה.

ומה עוד מעצבן אותי? אנשים. איזה מין דבר זה לבוא אלי סתם ככה באמצע החיים ולומר לי "את נראית זוועה, את חייבת לאכול" או "למה את מתלבשת ככה? יהיה לך מה זה יפה צמוד/קצר". לפחות פעם בשבוע מישהו טורח לומר לי שאני נראית נורא. אתמול סבתא שלי, היום מישהי בעבודה. סתם מישהי, אין לי כלום איתה. שאלתי אותה "תגידי, היית מעיזה לומר למישהי שמנה שהיא נראית זוועה וחייבת להפסיק לאכול?" היא הבינה.
לסבתא שלי אמרתי "סבתא, את נראית נורא, מה זה הקמטים האלה? הזדקנת מהפעם האחרונה שראיתי אותך" (על משקל "רזית מהפעם האחרונה שראיתי אותך") היא התגלגלה מצחוק, חיבקה אותי. גם היא הבינה. מותק של סבתא.

איכס רזה

על ידי מ_י_כ_ל* » 09 מרץ 2004, 20:42

ולאלה שבבעיה שמהצד השני, אל תהפכו לי את הדף הזה למה יותר גרוע, שמן מדי או רזה מדי.
המממ...אז כבר לא נשאר לי הרבה לומר...;-)

וברצינות - עומר הוא זוגך? אני, כפי שהבנת, באה כיום מן הכיון ההפוך. גם זוגי חושב שאני נהדרת כמו שאני. תמיד. והוא כבר ראה אותי בתקופות רזות, כמו גם בתקופות מעוגלות. כבר מזמן הפנמתי את העובדה שהוא רואה אותי קודם כל עם הלב, ורק אח"כ עם העיניים (הוא מכחיש את התיאוריה הזו נמרצות, אבל זה די צפוי...). אז נכון, זה לא מעלה ולא מוריד לגבי עצם ההתמודדות האישית עם סוגית המראה, אבל זה מאוד נעים ומחזק בכל הקשר אחר, לא?

לגבי ההתמודדות האישיות - לפחות לגבי עצמי, שמתי לב שמיום שהפכתי לאם, אני פחות שופטת את המראה שלי בעינים לא-אוהבות. אני עדין ביקורתית (אם כי למילה הזו יש הקשרים שלילים שאיני מכוונת אליהם), אבל עכשיו זו ביקורתיות תוך קבלה, או במילים אחרות, היום להבדיל מימי טרום האמהות, אני ביקורתיות אך לא שיפוטיות.
עכשיו, כשאני חושבת על זה (וואו, תודה לך!), אני מגלה שהשינוי הזה הוא אינו מוגבל להתבוננות אישית או לנושא המראה, זה שינוי תפישתי הרבה יותר גלובלי - כך אני מסתכלת כיום (כמעט) על הכל ועל כולם.
למדתי שיעור בסלחנות?

לסיום, מאוד מענין אותי לשמוע, רק אם תרצי לספר, כמובן, כיצד נוצרה אצלך הדיכוטומיה הזו של מחד, לשנוא את הרזון, ומאידך,לא לרצות להשמין. לא שאני איני מלאה בסתירות פנימיות, אבל אולי דווקא משום כך מאוד מענינות אותי סתירות שכאלה באחרים...:-)

איכס רזה

על ידי יערת_דבש* » 09 מרץ 2004, 13:54

אין לי מושג בתחום שלך.. אני בטוחה שאת סובלת.
מה שכן, לפעמים החשק שלי להיות רזה, נובע מזה שהאופנה מותאמת לרזות. כאילו ככה לא'כפת לי להיות מלאה- רק תנו לי בגדים פצצתיים ליד!
אני בטוחה שבמבחר הרחב, והמאד יפה שיש היום, תוכלי למצוא דברים שיקפיצו את המראה שלך ושתשמחי ללבוש.
כן, אני יודעת שאת בכלל לא אוהבת ללכת לקנות בגדים.
ושזה משהו עמוק מזה.
לפעמים דווקא הרדוד משפיע על העמוק.

איכס רזה

על ידי עדי_יותם* » 09 מרץ 2004, 12:26

גם בעיניי את יפהפייה! אבל קחי (()) בכל זאת. (כתבתי עוד כמה התייחסויות מבודחות, אבל מחקתי).

איכס רזה

על ידי עוף_החול* » 09 מרץ 2004, 11:57

דווקא מאד מבינה אותך.
דווקא מהמקום של ללמוד לאהוב את מה שרואים במראה.
שנים הלכתי עם בגדים ש"הסתירו" אותי. גדולים או גבריים. לפני שנתיים בערך למדתי לאהוב את עצמי יותר והתחלתי לקנות בגדים מחמיאים. כי בואי נודה על האמת זה לא משנה מהן מידות הגוף שלך, יש בגדים שכשלובשים אותם נראים כמו מיליון דולר ויש כאלה שנראים בהם שמו דחליל.
למה שלא תלכי לחנות בגדים יפים ותמצאי שם בגדים שאת מרגישה בהם יפה.
אם את רוצה אני אשמח לשאול חברה טובה שלי. היא רזה מאד ומתלבשת נורא יפה. עם טוניקות ומכנסיים מבדים רכים. תמיד היא ניראת רזה אבל מקסימה. למרות שהיא מאד רזה הרזון שלה לא נראה מאיים.

איכס רזה

על ידי מיכל_מ* » 09 מרץ 2004, 11:24

(())

איכס רזה

על ידי תמר_ס* » 09 מרץ 2004, 11:21

איזה כותרת, אה? סופסופ העזתי.

שנים שאני סובלת מזה. שונאת את זה. שונאת. מילה קשה אבל ככה זה.
מתי הבנתי שאני באמת שונאת איך שאני נראית? הלכתי עם עומר ברחוב יומאחד. לידינו עברה שלד מכוסה חלקית באי אילו פרטי לבוש. כמעט הקאתי. ומה הוא אומר לי? "את יותר רזה ממנה". כ"כ רע אני נראית? אח"כ עוד המשכתי לשכנע את עצמי שאני לא באמת נראית כ"כ רע כי אני לעולם לא הולכת צמוד, כל הבגדים שלי אוהלים. לא באמת רואים שאני רזה. איזה בולשיט./-:

עומר מעריץ אותי ככה. חושב שאני הכי מושלמת בעולם. זה לא עוזר. אני שונאת לפתוח את הארון, לא נכנסת לחנויות, לא מסתכלת בראי. ואם בטעות מסתכלת מיד נהיית עצובה.

ומה בעצם אני רוצה? לא רוצה להשמין, לא יכולה. אני אוכלת מצויין, רק שהכל נעלם ממני. בדקתי הכל, ואני בסדר.
אני רק רוצה לא לשנוא את זה כ"כ. (או לחילופין להיות בהריון ולהתפעל מכמה שאני אוהבת את עצמי).

ולאלה שבבעיה שמהצד השני, אל תהפכו לי את הדף הזה למה יותר גרוע, שמן מדי או רזה מדי. אנחנו באותה בעיה בדיוק. גם אני נכנסת לפעמים לדפים שלכם ולא מבינה כלום. פשוט סינית.

חזרה למעלה