טוב. כבר כתבתי היום בדף
הריון בשבוע 41 אבל פה אני אפרט קצת יותר, כמו ב"יומני היקר"
יש לי צירים.
אי אפשר להתעלם מהם.
הם כואבים. בבטן תחתונה ובגב.
לא צרצורים. לא בריקסטונים, צירים.
האם אני מאמינה להם?
ככככןןןןן ייייששש לללייי צצצצצצציייר עכשיו.
אני לא מתזמנת אותם, הם עוד קצרים ואני מקווה שאוכל לישון קצת לפני שעצמתם תתגבר.
היינו בהילולת יום העצמאות במושב עם הקטנטנה. היה מאד כיף. הלכנו ברגל... נהננו.
כבר מהבוקר הייתה לצרצורים הרגשה שונה. מיקום אחר. הם הופיעו מדי פעם והתעלמתי מהם.
לא נחתי בכלל- לקראת צהריים קיבלתי עיסוי קצרצר מבעלי, בשביל הכיף. אח"כ נסעתי למשתלה וקניתי שתילים חדשים לגינה ואז עבדתי בגינה. ניקשתי עשבים, שתלתי... היה כיף.
אח"כ נחתי קצת. במיטה עם המחשב, וביקרתי פה בכל מני דפים.
ואז היא התעוררה, או כמו שהיא אומרת: "היתותותוררה".
וראינו יחד תמונות במחשב, נשנשנו ענבים במיטה, ונסענו היא ואני להחזיר 5 חבילות חיתולים לסופר- כי כבר לא צריך. קנינו קצת שטויות, לפני שנעשה הזמנה אורגנית וחזרנו לאסוף את אבוש לגן שעשועים.
גם שם היו צירצורים. קצת יותר חזקים.
אח"כ בבית הם כבר התחזקו יותר, בערך מ-18:00. ובינתיים תכיפותם ועצמתם עולה לאט, בהדרגתיות. יש כאלו שכואבים יותר ויש כאלו שפחות.
אח"כ הכנו ארוחת ערב, שטפנו כלים, קילחנו הקטנטונת, הלבשנו כחול לבן ויצאנו להילולה.
אני עדיין מעט סקפטית, אבל ביממות הקרובות אני אלד תינוק.
המרגיעון שלי אומר: "בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה"
כן.
אני חושבת שמבחינתי, מילולית, הילד שלי מבקש הכרה. הוא שוכן בקרבי ורוצה החוצה. אז עוד מעעעטטט יייצצצאאאא (צצצצצצציייירררר)
טוב. כבר כתבתי היום בדף [po]הריון בשבוע 41[/po] אבל פה אני אפרט קצת יותר, כמו ב"יומני היקר"
יש לי צירים.
אי אפשר להתעלם מהם.
הם כואבים. בבטן תחתונה ובגב.
לא צרצורים. לא בריקסטונים, צירים.
האם אני מאמינה להם?
ככככןןןןן ייייששש לללייי צצצצצצציייר עכשיו.
אני לא מתזמנת אותם, הם עוד קצרים ואני מקווה שאוכל לישון קצת לפני שעצמתם תתגבר.
היינו בהילולת יום העצמאות במושב עם הקטנטנה. היה מאד כיף. הלכנו ברגל... נהננו.
כבר מהבוקר הייתה לצרצורים הרגשה שונה. מיקום אחר. הם הופיעו מדי פעם והתעלמתי מהם.
לא נחתי בכלל- לקראת צהריים קיבלתי עיסוי קצרצר מבעלי, בשביל הכיף. אח"כ נסעתי למשתלה וקניתי שתילים חדשים לגינה ואז עבדתי בגינה. ניקשתי עשבים, שתלתי... היה כיף.
אח"כ נחתי קצת. במיטה עם המחשב, וביקרתי פה בכל מני דפים.
ואז היא התעוררה, או כמו שהיא אומרת: "היתותותוררה".
וראינו יחד תמונות במחשב, נשנשנו ענבים במיטה, ונסענו היא ואני להחזיר 5 חבילות חיתולים לסופר- כי כבר לא צריך. קנינו קצת שטויות, לפני שנעשה הזמנה אורגנית וחזרנו לאסוף את אבוש לגן שעשועים.
גם שם היו צירצורים. קצת יותר חזקים.
אח"כ בבית הם כבר התחזקו יותר, בערך מ-18:00. ובינתיים תכיפותם ועצמתם עולה לאט, בהדרגתיות. יש כאלו שכואבים יותר ויש כאלו שפחות.
אח"כ הכנו ארוחת ערב, שטפנו כלים, קילחנו הקטנטונת, הלבשנו כחול לבן ויצאנו להילולה.
אני עדיין מעט סקפטית, אבל ביממות הקרובות אני אלד תינוק.
המרגיעון שלי אומר: "בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה"
כן.
אני חושבת שמבחינתי, מילולית, הילד שלי מבקש הכרה. הוא שוכן בקרבי ורוצה החוצה. אז עוד מעעעטטט יייצצצאאאא (צצצצצצציייירררר)