אני לא יכולתי לשבת על זה. זה היה כאבי תופת.
כנ"ל בדיוק

אני לא יכולתי לשבת על זה. זה היה כאבי תופת.

בשרפרף ההולנדי אין שום דבר מיוחד. הוא כבד מאוד ומסורבל הרבה יותר פשוט זה לשבת על מיטת הלידה . תבקשי שיורידו אותה ויסירו את החלק התחתון. לתמיכה של הידיים אפשר להשתמש ברגליות או בקשת לידה במידה ויש להם. חשוב לשבת זקוף ומעט קדימה כמו שאנחנו יושבות בשירותים.
דרך אגב חשבת לנסות לשבת הפוך? אני מתכוונת לשבת על הברכיים ולהניח סיר או כריות בתמיכה לישבן . בתנוחה הזו אפשר להרפות ולנוח מצויין בין הצירים.
בהצלחה.

ככה זה Birth]עולה Stool[/po].html
לדעתי זה פשוט הזוי בשביל מה שמקבלים.
למה לא להכין בעצמך או ללכת לנגר? יעלה לך פחות מעשירית להערכתי. זה לא צריך להיות כזה מדוגם.

כנראה יש למיילדות בית (אולי אפשר לשכור מהן)
או לשאול אותן היכן להשיג.

אני ילדתי על שרפרף כזה בלידה האחרונה, בבי"ח בלונדון במרכז לידה הטבעי שלהם.
בשעה האחרונה הייתי באמבטית לידה אחרי 33 שעות של צירים , בלי פקיעת מים ובלי התקדמות כמה שעות בלידה. החליטו לפקוע לי את המים אבל לא יכולתי לשכב בשום צורה על מנת שיפקעו ורק על הכיסא הזה אפשר היה לעשות זאת. ברגע שפקעו את המים התינוק נפל לתוך האגן ודקות מספר א"כ היה בחוץ.
מבחינתי הכיסא הזה הציל אותי מלידה כואבת וארוכה שלא זזה. כשהציעו לי אותו זאת היתה הפעם הראשונה ששמעתי וראיתי דבר כזה.
מקוה שתמצאי אחד ושתהיה לך לידה קלה ונעימה.

כנראה יש למיילדות בית (אולי אפשר לשכור מהן)
נסי לשאול את שרה לה.
יש לה משהו כזה.

אני כנראה אלד בהדסה עין כרם ולא נראה לי שיש להם כזה.... אשאל את הדולות שאני מכירה....

אני ילדתי על שרפרף כריעה עם חור בלידה הראשונה בהולנד (לא ידעתי שזה טיפוסי הולנדי) ובלידה השניה בבי"ח אסף הרופא, היה להם גם כזה במחסן.

גם אני חיפשתי לפני הלידה האחרונה
כנראה יש למיילדות בית (אולי אפשר לשכור מהן)
הבנתי שהתנוחה הזו עלולה להיות אינטנסיבית מידי

בזמן האחרון אני שומעת מיילדות שונות שאומרות שלידה ראשונה הכי כדאי לעשות בתנוחת חצי ישיבה חצי שכיבה (התנוחה הסטנדרטית בבתי החולים) כיון שהיא מונעת קרעים.
קשקוש בלבוש. זאת תנוחה שהכי נוחה למיילדת, במיוחד אם זה על מיטה של בית חולים והיא לא צריכה להתכופף.

אני מחזקת את הפלונית מלמעלה, בספר "לידה פעילה" יש הרבה עיצות מועילות,
וגם אני הבנתי מהמיילדת שלי (30 שנה בתחום) שתנוחת שש טובה למניעת קרעים, פחות לחץ על הפרינאום.
בכל אופן מה שלא יהיה: תנוחות שכיבה או חצי ישיבה ממש לא מומלצות כיוון שעצמות האגן סגורות, אין שימוש בכוח הכבידה המולא שיעזור לתינוק לצאת, ויש לחץ על הפרינאום- מה שמעודד המתחות והיקרעות העור.

לכל היולדות באתר: קנו לכן תמצית קלנדולה ותמצית היפריקום בבית מרקחת טבעי.
לאחר הלידה מהלו 4-5 טיפות מכל תמצית לכוס מים ושיטםפ להנאתכן את האיזור הפצוע/ משופשף/ קרוע, השניים האלו מרפאים את העור כליל ומורידים עצמת הכאב.
תערובת זו מעולה גם לצלקות של ניתוח קיסרי (וכל ניתוח אחר), לאחר ברית מילה, ובקיצור: לכל עור פגוע, פצוע, וכואב.
(למי שתוהה לגבי המהימנות: אני הומיאופתית קלאסית, אלו לא רמדיס הומיאופתיות, אלא תמציות צמחים)

למרבה הפלא, אותן מיילדות אמרו שזו התנוחה הגרועה ביותר.
אני קצת מצטערת עכשיו שלא התעקשתי כששמעתי את האמירות האלו לברר את מקורן והאם הן אכן מבוססות.

אמנם אני לא מומחית אבל זה נשמע ממש לא היגיוני. אשמח לשמוע האם זה מבוסס.
אני קראתי איפשהו שתנוחה טובה כדי למנוע קרעים בפירניאום זו עמידת שש (אם אני לא טועה ב"לידה פעילה").

שאלה לכל המבינות:
בזמן האחרון אני שומעת מיילדות שונות שאומרות שלידה ראשונה הכי כדאי לעשות בתנוחת חצי ישיבה חצי שכיבה (התנוחה הסטנדרטית בבתי החולים) כיון שהיא מונעת קרעים.
לא הצלחתי למצוא מחקרים עדכניים בנושא וזה די מנוגד לכל מה שאני יודעת על רצפת האגן.
בכל זאת חשבתי לעצמי שאולי יש משהו חדש שאני לא שמעתי עליו.
מישהי שמעה? מכירה?

מזל טוב! אני חודשיים אחרי לידה ומתרגשת עד דמעות מכל אישה הריונית או יולדת טריה... כיף לשמוע על לידות קלות, שלי היתה ארוכה וכואבת מעל המצופה ובסוף לקחתי משככים אבל גם אני מאוהבת מחדש בבנזוגי וכמובן בבתי. שוב מזל טוב!

רציתי לעדכן ולהודות:
עמית נולדה בשבוע שעבר, בלילה בין שלישי לרביעי, באחת הלידות היותר קלות ומדהימות (לא שיש לי למה להשוות), והמיילדת הסכימה איתנו בקביעה הזו..
כאבי הרגליים מהבצקות חלפו להם כפלא עם תחילת הצירים, ככה שלפני הקבלה לחדר הלידה מצאתי את עצמי עולה ויורדת שלוש קומות ברצף, הלוך וחזור - פעולה שלא נצפיתי עושה אותה כבר 3 חודשים לפחות..
שלב הצירים (הראשון) היה ממש קל ונסבל, לווה בעזרת הרבה מוזיקה, פיזיו-בול ואפילו ריקודים, ולשאלת הרופאים (החוזרת ונשנית) אם אנחנו מעוניינים במשככי כאבים, ענינו: איזה כאבים?
צירי הלחץ החלו כמעט מייד לאחר פקיעת מי השפיר, בפתיחה מלאה, ונמשכו כשעה וחצי, עד ליציאתה של עמית (אז עוד ניקי..). כאב, אני לא אגיד שלא, אבל בהחלט משהו שניתן לעמוד בו, ואם לא- אז לשבת או אפילו לשכב. בסופו של דבר, הלידה הסתיימה בשכיבה על הגב (חצי שכיבה-חצי ישיבה) עם הרגליים על טל ועל המיילדת, כי הסתבר שזו היתה התנוחה הכי טובה בשביל הפיצקית כדי לצאת לחלוטין, אבל לפני זה ניסינו כל מיני דברים אחרים (כולל עמידת שש על המיטה ושכיבה על הצד) כך שזה ללא ספק עזר לה לצאת יותר בקלות..
גם עיסוי הפירינאום בשמן שקדים היה מאוד יעיל והנזק הסתיים בקרע אחד שנתפר ועוד אחד קטן ('שריטה' ממש) שדווקא יותר הציק מהשני..
זהו, עכשיו בזמן הפנוי אני מקווה שנכתוב ונשמור איפשהו את סיפור הלידה שלנו, כי הוא באמת היה מדהים ומרגש אבל גם די משעשע (אנשים לא מאמינים שאחרי שבוע אפשר ומותר כבר לצחוק על זה - אנחנו צחקנו כבר אחרי יום).
אני מאחלת לכולן לידה כזאת, וגם ילדה כזאת ובעיקר בנזוג כזה..
מאוהבת מחדש,
אמא של עמית.

סמדר נ
המון תודה,
מקווה שאוכל לעדכן, מנסיון, בקרוב..

האם התנוחה הראשונה טובה פחות לפירינאום? למה?
א. ממה שהבנתי, הראש של התינוק מפעיל יותר לחץ בתנוחה אנכית, ואז יש יותר סיכוי לקרעים.
ב. טכנית, תנוחת הצד מאפשרת למיילדת לתמוך ולעסות את הפרינאום.
האם זה נכון שגם ללא תרגול מקדים מספק, לעיסוי בזמן הלידה עצמה ישנה אפקטיביות רבה גם ככה?
איזושהי אפקטיביות בטוח יש. אני לא יודעת מה זה "רבה". גם תלוי בסוג העור שלך ובגמישותו -- לא בכל אפשר לשלוט.

סמדר,
המון תודות, אני מקווה שזה יעזור באמת. אני משתמשת עכשיו, לתרגול, בכדור פיזיו כדי להישען עליו ולהוריד לחץ גם מכפות הידיים (כן, כל הגפיים שלי נפוחים, זה די מתסכל עכשיו..) ואני גם בטוחה שבאיזושהי רמה הכאבים של הצירים (בשלב הראשון) יטשטשו את הכאבים מהרגליים (ברכיים וכפות רגליים), אז אני מקווה שזה יעבוד, זו נראית לי התנוחה העדיפה עליי (לשלב הראשון, לפחות)..
לגבי השכיבה על הצד (שמאל, נכון? ככה קראתי..), הבנתי שזה באמת יותר נכון בשביל היציאה של הראש, ונראה לי שבשלב הזה אני גם כבר אהיה עייפה מדי בשביל לעמוד בכל צורה שהיא..
"כדי לשמור על הפרינאום. מבחינתי הייתי מעדיפה ללדת בתנוחה הראשונה, אבל היה חבל לי על חודשיים של עיסוי" - האם התנוחה הראשונה טובה פחות לפירינאום? למה?
ויש לי שאלה נוספת לגבי עיסוי הפירינאום: זה קצת מסובך לי עכשיו, לתרגל, כי לא נוח לי ואני לא מגיעה לשם כמו שצריך ולא ברור לי אם מה שאני עושה נכון. בנזוגי המקסים עוזר ומעסה מדי פעם, אבל אני כבר בשבוע 38 ואנחנו לא "מגיעים לזה" כל יום...
קניתי שמן שקדים חדש לבית החולים - האם זה נכון שגם ללא תרגול מקדים מספק, לעיסוי בזמן הלידה עצמה ישנה אפקטיביות רבה גם ככה?
תודה מראש..

מומלץ בחום הספר "לידה פעילה" של ג'נט באלאסקז. יש שם גם המון הסברים וגם המון צילומים. מעולה.

וחוץ מזה: אולי כדאי להפוך את רשימת התנוחות שבתחילת הדף, כך שהראשונות יהיו כריעה, שש וכל אלה, הלפני אחרונה תהיה שכיבה על הגב, והאחרונה - עמידה על הראש? אם כבר להיות יסודיים, אז שיהיו את כל גווני הקשת...

אם כבר, זה חצי עמידה...

אני רואה שלגבי התנוחה הראשונה כתוב שהיא חצי ישיבה, אבל אני לא רואה מה חצי ישיבה בזה.

אומניקי,
א. עמידה על הברכיים על מיטת הלידה עם הפנים למשענת והשענות על גב המיטה - חצי עמידת שש וחצי ישיבה...
ב. על הצד כשהרגל העליונה מוזזת הצידה ע"י היד (אני מניחה שאפשר גם שמישהו יחזיק לך אותה, אם את לא יכולה).
אגב, שתי התנוחות האלה שימשו אותי בלידה, בלי שום קשר לבצקת, שלא היתה לי -- הראשונה לשלב הלחיצות והשנייה ליציאת הראש (כדי לשמור על הפרינאום. מבחינתי הייתי מעדיפה ללדת בתנוחה הראשונה, אבל היה חבל לי על חודשיים של עיסוי...). את שתיהן לא תכננתי. בחיי היומיום אני דווקא טובה בעמידת שש, וכריעה היא תנוחה מועדפת עלי להרבה פעולות -- אבל דווקא בלידה יצא אחרת.

יש לי בעיה לא כל כך קטנה:
אני נורא רוצה ללדת בעמידת שש או בכריעה, אבל הרגליים שלי מבוצקות נורא ואני בכלל לא מסוגלת לשים עליהן את כל המשקל שלי..
יש למישהי עצות לגבי תנוחות שהמשקל יורד, כמה שאפשר, מהרגליים, אבל עדיין לא שכיבה או חצי ישיבה?

באתר "אומנות הלידה" www.leida.co.il

איפה אפשר לקרא או ללמוד קצת יותר על תנוחות בלידה?
אני יודעת שאני לא רוצה ללדת בשכיבה, שזה לא טבעי ולא מסייע לתהליך, אבל לא כל-כך מכירה את האופציות האחרות.
ממי לומדים? קורס הכנה ללידה? דולה? ספרים?

כן.. ללדת בחצי ישיבה זה היה מבאס. 2 המיילדות תפסו אותי בכוח.. מזל שלא חתכו לי אמרתי להן שאם מישהי תעיז להתקרב עם המספריים תקבל בעיטת קראטה, יש לי חגורה חומה בקראטה. זה שכנע אותן

שכיבה על הגב, וחצי ישיבה, הן שתי התנוחות הגרועות ביותר ללידה - נוגדות את כוח המשיכה, ומקטינות את מפתח האגן. שכיבה על הגב גם לוחצת על אחד העורקים הראשיים ועלולה לגרום למצוקת עובר (כנראה כשמצטרפים עוד גורמים, ובכל זאת, למה להוסיף?).
מעבר לכך - אני לא מתכננת. נראה מה ארגיש ברגע האמת. אני משאירה לעצמי פתוחות גם את אופציית ה-לידה במים כמו גם על מזרן יבש... אני מעריכה שהגוף שלי ינחה אותי מה מתאים, ואם יהיה צורך בשינוי, אני סומכת על המיילדת שתציע (לא סומכת על הזכרון שלי שכדאי לשנות תנוחה - לכל תנוחה אחרת שאולי תעבוד יותר טוב) - זה עוד אחד מהיתרונות ב-לידת בית. בבית חולים, באמת קצת בעייתי לסמוך על המיילדת במובן הזה...

אני ילדתי בעמידה ובצירים תפסתי במוט וכרעתי. בלניאדו, לידה פרטית. היה מדהים, אגב. אני חושבת שאנחנו צריכות להחליט על התנוחה ברגע המכריע בלבד לפי מה שהגוף דורש.

אני לא בטוחה שלא דברו כבר על התנוחה הזאת אבל - עמידה על הברכיים על מיטת הלידה עם הפנים למשענת והשענות על גב המיטה - חצי עמידת שש וחצי ישיבה...

הגעתי הנה בעקבות דפים באקראי. רעיון מצויין.
אני ישבתי על הכסא ההולנדי. כמו כריעה, אבל עם תמיכה. קל מאוד להושיט את הידיים קדימה ולהרגיש את הראש ולהוציא את התינוק לבד.

ממש לפני יציאת התינוקת,הדולה שלנו ישבה מאחורי על המיטה והחזיקה לי את הרגליים במשיכה חזקה לאחור..זו בעצם היתה לידה בישיבה,לא כריעה,ועל המיטה. אחרי שרוב הלידה היתה על הרצפה,הסוף היה למעלה ,לאכזבתה הלא מוסתרת של המיילדת רוזי,שקיוותה לקבל לידה אל הרצפה ממרומי המיטה,בעמידה שלי,תוך שהיא יושבת מתחתי....שווה לכן להצפין וללדת לזרועותיה החסונות של המיילדת הזו.עמידה על שש בזמן שהתחילו הלחיצות היתה כבר בלתי נסבלת,והתמיכה של גוף חזק מאחור בישיבה על המיטה עזרה מאד.

מיטת בית החולים המשוכללת והמדהימה שימשה אותי נהדר ,נשענתי עליה עם שתי ידיים כשעמדתי וילדתי...

אם אתן בבית חולים ורוצות כריעה על המיטה, המיטות המשוכללות מגיעות עם "ח" שניתן להוסיף למיטה בעת הצורך ולפי בקשת היולדת להישענות קדימה והיתלות.

יש תרבויות בהן יש עמוד לידה, או חבל לידה תלוי מהתקרה, והיולדת מחזיקה בו כשהיא כורעת ללדת.

אפשר להיעזר בכל מיני דברים כגון: שרפרף, או כסא הולנדי (נראה כמו אסלה אבל פתוח מקדימה ובלי חיבור לביוב), כדאי להיעזר בפוף לעמידת 6 לבין הצירים.

בהמשך לסיפור הלידה שלי -
התקשרתי לחדרי הלידה בבי"ח מאיר וביקשתי לדבר עם אורנה, האחראית (אני לא בטוחה מה התואר הרשמי שלה)
סיפרתי לה שהייתה לי לידה טובה (ובעיקר קצרה) אבל שהמיילדת התעקשה שאשכב על הגב.
היא הקשיבה לי בסבלנות רבה, ונתנה לי תשובה ששימחה אותי מאוד:
רוב המיילדות, אמרה, שמות את הצד הבטיחותי בראש מעייניהן, ומרגישות הכי בטוחות ליילד כשהיולדת שוכבת
(כן, אבל מה עם מה שאנחנו מרגישות ???)
בכל אופן, בי"ח מאיר מתחיל עכשיו להכשיר את כל המיילדות לקבל לידות בכל תנוחה - כלומר, לתת להן יותר נסיון וידע, על מנת שירגישו שהן יכולות ליילד בבטחה בכל תנוחה.
אלו הבשורות הטובות!

חוץ מזה, אתן מוזמנות לכתוב כאן על תנוחות בזמן יציאת התינוק. הנה אלה שאני מכירה:

• בשכיבה על הגב
• בישיבה 45 מעלות
• על הצד
• בכריעה
• בעמידת 6
• בעמידה ?

ראו גם: מדור הריון ו-מדור לידה.