<t>זו שאלה שמטרידה ומעסיקה אותי רבות.<br/> הייתי בזוגיות ארוכה שהתחילה בחברות מאוד טובה שהסתיימה ברע מאוד- התעללות רגשית מלווה באלימות מרומזת כלפי ופחות מרומזת כלפי הילדים.<br/> ולמרות זאת עדיין מוצאת שקשה לי והוא חסר לי- לא מצליחה לשחרר ותוהה איזו מבין שתי האפשרויות היא הנכונה,<br/> תסמונת שטוקהולם...

גם מעונינת לשמוע פרטים. אני ב 052-6528181. תודה

מודה על ההתגיסות וההענות, תומך ומחזק בשעות קשות שחיי ניקלעו אליהן בתקופה האחרונה. בזכות נשים כמו סיגל ב אני נוכחת שיש אפשרות לאור בקצה המנהרה. עדיין לא מעיזה לחשוף פרטים אישיים.
המרגיעון שלי "האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר"

רוב תודות על כל ההמלצות, זהו עשיתי את הצעד הראשוני ונראה מה יהיה הלאה... מקווה שטוב

<t>ואצל בת ה-5 שלי הבחירה בבגדים שלה בלבד ( מלבד ייעוץ נקודתי נדיר לפני "ארועים" ) מאז גיל שנה וחצי.<br/> והיו פעמים שלבשה מעיל בשיא החום בקיץ והיו שלובשת בשיא הקור קצר ויחפה, וכמובן מלווה בהערות "מה לא חם/קר לה מנגסות מהסביבה...<br/> מסתבר שיש להם (כמה מפתיע) יכולת לווסת לבד את הצורך אם מאפשרים להם...

יש גם סדרה של הספרים על הבלשית. גדול חבל"ז. כלומר מוסרט.

למרות כל מה שנאמר, יש גם גברים שהפגיעה שלהם כל כך עמוקה שרק לאחר שנים של זוגיות, ולאחר שהם כבר "תפסו ביטחון", כל התסמינים המתעללים- פוגעים צצים. וגם הם מאד בהדרגה ותוך צחוק, ומגולגלים גם לילדים.