באופן טבעי

<r>ואוו, <PO><s>[po]</s>חילזון מנוקד<e>[/po]</e></PO>, אני קצת מעודדת לקרוא את מה שכתבת, הרבה ממה שכתבת נכון גם לגבי, הרבה זמן קיבלתי רושם שזה קטע שעובר, כל הזמן אומרים לי מסביב שכשיהיה לי יותר ביטחון בעצמי, "כשאגדל קצת" זה יעבור, גם אני הרבה פעמים שומעת את הקול הזה בראש אומר לי שאני בטוח ...

<t>יום לימודים בפיג'מה, עוד שבוע מבחן גדול, הכי מלחיץ מבין אלו של סמסטר א' ושנה א' בחוג שאני לומדת. אני עייפה, מרגישה שאני לומדת ולומדת ולא מגיעה לרמת הבנה שנדרשת ממני, ובכלל הערב כבר איבדתי ריכוז, אין לי כוח יותר, קר לי ואני עייפה. הייתי אמורה ללכת ללמוד גם עם אחרים היום וזה בוטל, וכשלא ה...

<t>הלימודים מאוד מציפים, המבחנים מתחילים עוד מעט אז זה צפוי מאוד. בצורה די מפתיעה אין בי קול שתוהה האם אני במקום הנכון, אני פשוט פה, לומדת מה שאני לומדת ועושה כמיטב יכולתי. יש בי לחץ מסוים בגלל המבחנים, התנאי סף קשים בתוכנית שאני לומדת, מעיפים מהחוג אם נכשלים בכמה מקצועות, הגדולים והחשובים ביניהם, ו...

<t>התכוונתי לכתוב כבר כמעט שבוע, אבל איך שהוא תמיד לא יצא, לא בטוחה למה, אבל זרמתי עם זה. הימים עוברים, המבחנים מתקרבים מאוד ואני לומדת, אבל לא רק. יציא לי להתמודד לא מעט עם איך אני כשאני חולה, עם איך שאני מול הממסד הרפואי ומול עצמי בסיטואציות האלו. מחלות מוציאות ממני את החלקים שצריכים איש...

<t>רק עכשיו שמתי לב לזה שלא הייתי כאן כבר די הרבה זמן, לא כתבתי. הלימודים מעסיקים אותי הרבה, עוד מעט סוף הסמסטר ותקופת הבחינות ויש הרבה דברים לעשות. עכשיו זה הזמן להתפקס על הלימודים ולעבור למצב נפשי של ריכוז ומרכוזז עצמי על המשימות שאני צריכה לעשות, יש משמעות מיוחדת לזמן הזה בגלל איך שחוויתי את...

<t>לא התכוונתי ליצור קשר עם אותה אחת מהעבר, האמת שזה באמת קרה בטעות, שילוב של פליטת יד פרוידיאנית ובעיה טכנית בפלאפון שלי, אז התקשרתי והיא חזרה אליי והציעה שניפגש מחר, לצורך כך אני צריכה לחזור מוקדם יותר הביתה. קבענו שנדבר, תלוי באם יהיה לי שיעור תגבור או לא, כנראה שלא, ועכשיו היא לא עונה. אני ...

<t>יש בי הרבה עצב שנורא רוצה לצאת בימים האחרונים, ממש תחושה של כובד ובכי, הרבה מוסיקה רכה והרבה חיפוש אחרי רכות. כ"כ הרבה יותר נוח לי לקבל את זה פתאום, לא לנסות להיות שמחה, לא לנסות להתנגד ולא להתגבר על זה כמה שיותר מהר. אני מאפשרת לעצב לעלות ולהיות ככה כמה שהוא רוצה. שבוע שעבר חשבתי על הנושא ש...

<t>נקודה למחשבה- ליחה ושיעול ובגלל תחושה של גודש באף ובדרכי הנשימה לבסינוסים. ברור שזה כי הגזמתי עם המוצרי חלב בשבועיים האחרונים, וזה שהורדתי אותם בחצי מאוד עזר, אבל... יש לי הרבה להגיד, הרבה דברים שמכבידים עליי מבפנים, ואין מי שיקשיב, לא מי שאני רוצה שיקשיב לפחות, אז מצטברת ליחה...

<t>אני מתקדמת מהר ב"עקרון הרצף", באיזשהוא מקום אני מרגישה שהספר והתיאוריה שלה רק אומרת במילים דברים שאני כבר יודעת, פתאום הרצף האנושי שהיא מדברת עליו הרבה בספר מחבר הרבה מאוד דברים שעלו בי ועברו לי בראש במהלך השנים ובזמן האחרון, זה מסביר הרבה תחושות שעברו בי וחוויתי. יש בזה משהו נחמד ונעים, להר...

<t>הבוקר ירדתי במדרגות מאיזה משרד עלום באוני', ולרגע האוויר היה נעים וקריר ומלטף, השמש זרחה והיה לא קר ולא חם מדי, הדשא נפרס בפני והרגשתי את הרוך האופטימי הזה, את הרגע הבהיר הזה שבו אני מבינה ורואה טוב כ"כ ורכה כ"כ כלפי עצמי. לפני הרבה זמן הלכתי לראיון קבלה לתואר המסויים שאותו אני באמת לומדת, ז...

<t>לוקחת הפסקה קלה מהלימודים, הימים האחרונים היו מאוד עמוסים ריגשית. החיים החדשים שנכנסים למידה מסויימת של שיגרה העלו לפני השטח כמה התמודדויות. אני שמחה שיש לי מקומות שאני צריכה לתת בהם ומקומות שבהם אני צריכה לקבל וגם לחשוף מעצמי ולהציע מעצמי לאחרים. יש בי חלק שנורא נורא מתקשה להיפתח ולעשות דבר...

<t>בסוף יום עם חברה טובה, יום כיף בעיקרון, אבל הרבה יותר מזה- היה מותר להיות אני בלי לשמוע את הקול החושש בפנים שאולי אני לא בסדר, בלי לשמוע את הקול שאומר שצריך להתיישר באיזו שורה, להבין ולהקשיב ולעקוב, פשוט להיות אני כמעט 12 שעות. אני לומדת מקצוע טיפולי ויש לנו לא מעט שיעורים שהמטרה שלהם היא לע...

משפט אחרון
או שורה תחתונה-
זה בסדר לדרוש לפעמים, בעיקר בלי לפחד שאחרים יאהבו אותי פחות בגלל זה.

<t>חוזרת לנקודה הקטנה מהפעם האחרונה שכתבתי- כבר כמה חודשים שאני נורא מנסה לעבוד על עצמי בהקשר של הרגשות שמעלה החברה הספציפית הזאת שכתבתי עליה, עולה הרבה מאוד כאב ותחושת חוסר, יש בי חלק שכל הזמן מרגיש שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה לקבל, יש בי חלק שמרגיש נורא בודד וכועס בגללה, שמציף בהרבה עצב. בשבועות ...

<t>הלימוד באקדמיה מעמת אותי עם החלק בי שנורא רוצה להיות בסדר, צודק ונכון כל הזמן. בלימוד באקדמיה שבה יש נכון ולא נכון כל הזמן- מקורות מידע שמותר להשתמש בהם, דרך נכונה ודרך לא נכונה לכתוב עבודה, רשימת מקורות לעבודה, ואפילו לבנות משפטים ולהתנסח בזמן שיחה, מתן ביקורת ומשוב, ציונים ומבחנים ושיטה סדורה כ...

<t>חזרתי הערב בחושך הביתה, הלכתי ברגל בערך את אותו מרחק לדירה השכורה שלי כאן, שהייתי הולכת לדירה השכורה שלי בחו"ל כשלמדתי שם. הרגשתי באותה סיטואציה לרגע. זה קורה לי לא מעט מאז תחילת הלימודים, שתחושה שאני באותו מצב, אבל לא בדיוק- העייפות מקליטה של דברים חדשים בכל כיוון ודבר שאני עושה, ההכרות עם דברים...

<t>בימים האחרונים יצא לי לחשוב לא מעט על השם שלי פה- אבודה ומחפשת. ימים ראשונים בהרבה דברים, תחילת לימודים (התחלנו קצת קודם, אבל עכשיו זה באמת, ולא קורסי מבואות והכנות, וכולם הצטרפו אלינו השבוע להמולה גדולה של תחילת שנה), כל דבר חדש ומוזר ולא מוכר באמת. הרבה פעמים מצאתי את עצמי אבודה ומחפשת- חד...

<t>נגמר השבוע התארגנות, ומחר ככל תצטרף כל האוני' ונתחיל את הלימודים באמת. המפשט הצהוב אומר שקושי הוא לא בהכרח סבל, ואני ממש צריכה שיזכירו לי את זה עכשיו. יש לי משהו שקשה לו בהתחלות, עוד שבוע, שבועיים וחודש כבר יהיה הרבה יותר בסדר, עכשיו הכל נראה מאיים כזה- גוש גדול ולא מוכר של דברים חדשים ...

<t>מחר אני מתחילה מסגרת חדשה, מה שעד עכשיו כמעט היה "השנה הבאה" הפך פתאום להיות מחר, ואני מרגישה את הפחד מהלא מוכר מטפס במעלה הגוף. ברגע שאמתחיל, שאהיה שם, שאדע אפילו הכי בפשטות- איפה אני צריכה לראות, איך זה נראה פיזית, איך קוראים לאנשים שאיתי, יהיה לי הרבה יותר קל, זה הלילה שלפני כל דבר חדש שמלבה א...

<t>תודה סאלי הדגש שלך על השורה הזאת דווקא, עזר לי לחדד את הדברים לעצמי. אני לחוצה, כלומר מזוהה ומוצפת ע"י הלחץ שלי בעיקר מהצורך לעשות הרבה דברים טכניים שלא ברורים לי, לגבי דברים "גדולים" ו"חשובים" שנותנים לי תחושה שאם אטעה התוצאות יהיו מרחיקות לכת, ומצד שני מה שאני צריכה לעשות לא לגמרי ברו...

<t>חזרתי לפני כמה שעות מחו"ל, נסיעה בהפתעה נשמע טוב ונחמד וספונטני, גם היה כזה לעיתים, אבל גם לא מעט שלא. קשה לי להגיד שהיה לי רע- נסעתי דחוף ומהר מהר בהחלטה של רגע לקרוב משפחה חולה בחו"ל- פתאום היה חלון והיה קצת כסף לפני תחילת הלימודים וזה היה סוג של הזמן הנכון. משפחה זה כבד לי, להתארח אצ...

והשורה הצהובה שלי שואלת מה אני רוצה,
אני רוצה היום ועכשיו להוריד קצת את הענן הכבד והכואב הזה שעוטף אותי כבר יותר משבוע
זה הכל

<t>התגובות שלי מאוד אמוציונליות בימים האחרונים, אני מסיימת שבוע שלישי של דברים שקורים וצריך להתמודד איתם, לעזור לאחרים להתמודד איתם- חברה שמאושפזת כבר אישפוז מתארך בגלל מחלה לא ברורה, אמא של חברה אחרת שכנראה חולה המחלה ממארת, קרוב משפחה צעיר שנהרג בתאונה טיפשית ומצערת. בין לבין אני לומדת בקורס מבואו...

<t>לא כתבתי כבר הרבה מאוד זמן, סתן יצא ככה בגלל מילואים ארוכים ואחריהם תקלות טכניות באינטרנט בבית. קרו הרבה דברים ולא קרה כלום, על רגל אחת- עברה שנה מאז שחזרתי מחו"ל ומאז שכתבתי פה פעם ראשונה, הרבה השתנה אבל שום דבר לא נעלם. בהזדמנות אחרת, עכשיו אני לומדת למבחן חשוב. והמשפט הצהוב...

<t>שבוע שעבר האולי שריחף מעלי הפך לכן פשוט וויזואלי מאוד- שורה ירוקה וסתמית בדף אינטרנט שינתה את המסלול שעליו הייתי עד עכשיו. מאז יש בי זרמים קטנים בעוצמות משתנות של תקווה, התחדשות ובנייה של דברים חדשים לעצמי, של פחד והכרה בתלישה שלי משיגרה שנוצרה מהכרת מסויימת עם מי שאני עכשיו ושל לחץ, פחד וקפ...

<t>עוד יום מחלה בבית נגמר, זה קצת כאילו הימים האלו נוזלים לי מבין הידיים, נעים לי ושקט לי, אני עושה דברים לאט וחיה בשקט, בין שינה טרופה של מחלה לעשייה איטית שמתאפשרת לי, אני לא צריכה להיות שום דבר בשביל אף אחד, לא חייבת לעמוד בשום סטנדרטים או ציפיות וזה מאוד מקל, בערך באותה מידה שזה מקשה עליי, יש בי...

<t>בדידות אלקטרונית מעצבנת- דממה בכל המכשירים ובכל אמצעי הקשר האפשריים. זה נהיה בולט יותר כשיש כ"כ הרבה ערוצי תקשורת ואפציות. הימים האחרונים קשים לי פיזית, אני מותשת כ"כ, חולה אבל לא מספיק כדי לקבל אישור מהסביבה לנוח ובאמת לדחות את רצף הדברים שאני חייבת לעשות. פיסת הבנה קטנה נוחתת למקום של...

<r><s>[b]</s>סאלי<e>[/b]</e> עניין הדורות מאוד נכון בשבילי, ההורים מסמלים בעיני את קול ההיגיון הכלכלי והפחד מעניני כסף והמחסור שלו בעיקר (כשהייתי קטנה בגן הייתי מבקשת שיהיה להורים שלי עוד כסף תמיד, כי אז נוכל להיות משפחה שמחה, רק לאחרונה נזכרתי במחשבה הזאת). יש בי חלק שמאוד חשוב לו כסף וביטחו...

<t>הרבה זמן שלא הייתי פה, המשפט הצהוב שלי אומר שלפעמים הדרך לנצח היא להיכנע, זה מביא אותי לגל דמעות מחודש. רגעי הבנה דקיקים ושקופים כמעט, כשדברים קטנים, חלקים עדינים מחיי בהווה והעבר ובעתיד מתיישבים אחד לצד השני ויוצרים רצף של הבנה, אלו הרגעים היפים ביותר שהיו לי בשבועות האחרונים. שוב מחלה...

<t>הימים האחרונים כבדים בעבודה, אני גם קצת חולה פיזית, אלרגית להרבה דברים שמתפרצים עכשיו, ככה שכבד לי פיזית ונפשית מאוד ביחד. יש תחושה שכולם בעבודה נאבקים, מנסים, כבדים עם עצמם, חוזרים אחורה אחרי התמודדות עם לקוחות עייפים וקצת מוציאים את העצבים האלו אחד על השני. מכל הדברים הקשים שנאמרו לי השבוע...

<t>מתחיל להיות עמוס יותר בעבודה, אני נהנית מהמשמרות הקשות האלו, קל יותר לבוא לעבודה כשהיום הוא סוג של רצף פעולות, בלי הרבה זמן ריק, בלי הרבה סימני שאלה, פשוט שרשרת של מטלות ואנשים עם כמה הפסקות באמצע. יש בי חלק שממש צריך להרגיש שאני עובדת קשה, שאני ראוייה למשכורת שאני מקבלת, ל"מקום" שאני תופסת בעולם...

מחשבה אחרונה שרק עכשיו שמתי לב אליה- המפשט הצהוב שהיה לי
"המחשבה מתחלפת- האדם לא"
יפה ונכון ובדיוק בשבילי ברגעים האלו של חיבה מתפרצת לחברה שאני נוטה להיות מאוד מסוייגת לגביה.

<t>כבר יום חמישי וכבר יוני, עוד כמה חודשים תיגמר השנה הזאת ואתחיל ללמוד, אין לי מושג איך נהיה קיץ שוב, לאן נעלמה השנה הזאת שכאילו "נכפתה עליי" (ההורים שלי בטוחיםם בזה עד היום וזה מצחיק אותי בשלב זה, כי אני מאוד מאוד שמחה שדברים קרו כפי שהם קרו), מה עשיתי עד עכשיו? יש לי נטייה נורא לחוות זמנים מ...

<t>הזמן עובר די מעצמו, אני לא מרגישה את השבועות חולפים, ומצד שני מאוד מנסה לשרוד ולהעביר את הזמן בקלות וכמה שיותר מהר בעבודה, וככה השבועות עוברים מהר אבל הימים והשעות עוברים לאט וכל סוף שבוע הוא סוג של הפתעה. ככל שתחילת השנה קרובה יותר הזמן שלי בעבודה הנוכחית נהיה קצוב יותר, ברור לי שאין לי למה...

<t>קראתי קצת בדף של התלבטות אם לעזוב עבודה או לא, עם הרבה הזדהיתי, למרות השוני הגדול בין המקום בחיים של כותבת הדף ושלי. חברה טובה מהעבודה עזבה, היום היה היום האחרון שלה, זה היה לי קשה משחשבתי. היא התחילה כמעט באותו זמן שאני, היינו ה"החדשות" ביחד ובגדול דומות באופי, בהתנהגות ובהתנהלות, הרבה אנשי...

<r>השבוע האחרון עבר כסוג של רצף של דברים לעשות- משמרות בעבודה שלאחר כל אחת מהן יצאתי בהרכבים שונים ולמקומות שונים. היה סוג של שבוע טוב מבחוץ, אם היה לי פייסבוק והייתי מעלה תמונות מהשבוע היה נראה שיש לי חיים מדהימים ומלאים, וגם אני די נהניתי מדברים מסויימים, אבל אני רחוקה מהתדמית הפלסטיקית שתמונות פי...

<t>מחוויות "הגל השני" כמו שאני קוראת לזה- קשה לי קצת ואני מרגישה קצת אבודה בתוך הרגשות שלי, אבל אבודה מחפשת (כמו הניק), שזה טוב מאוד, זה מטלטל אבל נופלות תובנות מהטלטלות האלו. כשיצאתי היום מהעבודה היה לי קשה וכואב וכבד נורא, אבל גם שמתי לב שאני מחייכת, סם לעצמי ואולי קצת לאחרים וזה קורה לי בלי שליטה...

<t>אני מנסה לנשום עמוק ולהבין מה עובר עליי, זה נראה לי כמו הגל השני- אחרי שעבדתי על הרבה דברים, ששמעתי הרבה חלקים וקיבלתי אותם ואת עצמי במידה מסויימת, אני מתפנה להמשך ומגיע הגל השני- כבר לא קולות הביקורת השונים מבפנים ומבחוץ איתם אני מתחילה התחלתי, אלא הרבה כאב וקושי ועצב ופחד שבאים ממעמקים מודחקים ...

<t>לא חשבתי על זה מהכיוון של מה השגתי כבר- נראה לי קצת ברור מאליו שאהיה ככה בעבודה, לא חשבתי כמה אני מאפשרת לעצמי כשאני עומדת עם עוד כמה חברים מהעבודה וצוחקת מבדיחות משותפות, רק עכשיו אני חושבת אחורה ונזכרת שלא היה ולו לרגע אחד את הקול הביקורת הפנימי והאובר מודעות השלילית. זה כיוון מחשבה מרענן ...

ובכלל שכחתי לספר על התחושת ביניים הזאת- כאילו אני עומדת על שפת הבריכה, לא קופצת ולא מחליטה לא לקפוץ, כל הזמן מתלבטת בין שתי האפציות, רגע לכאן ורגע לכאן.
אני שונאת את הביניימיות של המתב הזה; במיים תהיה מכת קור אבל אוכל להתחיל להתגבר, אם אחליט לא לקפוץ אמשיך הלאה.

<r><s>[b]</s>נועה<e>[/b]</e> כבר כמה ימים שאני הולכת עם מה שכתבת לי, מהרהרת בזה מכל מיני כיוונים, ובינתיים החיים ממשיכים לתת לי חומר למחשבה בנושא, אבל המילים שלך ממשיכות איתי ועוזרות לי לכוון מחשבה. עוברים עליי ימים שיגרתיים מבחוץ ועדיין סוערים למדי, מעבר למלחמות של מגיע לא מגיע לי בעבוד...

<r>יש סיכוי גדול שהקושי הזה עולה וקורא לך לסמוך יותר על עצמך. <s>[b]</s>נועה<e>[/b]</e> זה בדיוק הקושי שאני מרגישה שאני ניצבת מולו עכשיו- החלקים חסרי הביטחון שבי, שמרגישים תלויים מאוד באחרים, ששוזרים את מצב רוחי, את הערכתי העצמית ואת היכולת שלי להרגיש טוב ביחסים עם אנשים אחרים. התחו...

<t>בשבוע האחרון יצאתי הרבה מאוד לשתות, הייתי בכלל הרבה עם אנשים, רק חלק עם חברה טובה מאוד שמאוד נוח לי איתה, יצאתי הרבה עם אנשים מהעבודה, שהיה נחמד אבל מעייף וממצה מאוד בעיני. רוב חיי חייץי בתחושה מסויימת לגבי האופי שלי, לגבי חיי החברה שלי ולגבי מה מתאים לי, תמיד הרגשתי צורך להסתיר את "העדר החיים" ש...

<t>אורי בעיקר בעיני עצמי פה הוא כי אני מרגישה טוב עם עצמי מבפנים. הרבה בנות שאני מכירה מרגישות טוב עם עצמן כשיש להן בן זוג שאוהב אותן בכל מצב, או כשיוצאים ובנים מתחילים איתן- מישהו אוהב אותן, אנשים רוצים אותן, מחמיאים להן, הן פיזית ירדו במשקל וכ"ו. מעט מאוד נשים ובנות שאני מכירה מרגישות טוב עם ...

<t>רגעים שאני רוצה לשמור לי: ליל סדר עם המשפחה, אני מרגישה טיבעית ויפה ורזה בעיקר בעיני עצמי, וחלק ממשהו; ממשפחה ומהמון רב של אנשים בכל מיני מקומות ובכל הסביבה שהולכים לעשות את אותו ליל סדר שאני עושה פחות או יותר. קשה היה לי שלא להתרגש מהמחשבה על היום לפני שנה, כשהלכתי עם עוד כמה ישרלאים ש...

<t>בימים האחרונים אני מרגישה סוערת כ"כ, מלאת רגש ורגשות, זה לא מפריע כמו פעם, אני לא מנסה לשלוט בשום דבר ונותנת לדברים האלו לקרות לי ולעבור עליי. מישהו כתב על איך שהוא מנסה להיות בן אדם נחמד טוב וזה הורג והוררס את מי שהוא באמת, עד כדי כך שהוא הופך מרושע ממש כלפי עצמו, אני נזכרתי והרהרתי בכמה שר...

<t>אני מתחילה לקבל ולהתרגל לזה ש"הכל בסדר" זה הרבה עליות וירידות קטנות יותר או פחות, הבסדר הזה לעולם לא יהיה קו לינארי וממוצע כזה, יש ימים שאני רגישה יותר, יש ימים שבהם אני מרגישה הרבה יותר, שכל תחושה בגוף, אמירה אל אחרים, דברים שאני עושה מלווים בהירהורים ומחשבות ומעוררים תחושות אחרות. בימים אחרים ה...

<t>הרבה זמן לא כתבתי פה, האמת שהחיים פשוט קרו סביבי וגם קצת הייתי עסוקה, ואז חולה וגם קצת לא היה לי משהו בוער לכתוב עליו. הרבה דברים ממשיכים להיות כרגיל, כמו שהיו, כמו שכבר סיפרתי עליהם וכתבתי עליהם פה- העבודה היא עדיין העבודה שלי, מצד אחד אני לא מתאימה לסביבה הזאת והיא לא מתאימה לי, ומצד שני א...

<t>תודה על החידוד, גם ההורים שלי הם דוגמא מצויינת לאנשים שהתגלגלו קצת רחוק ממה שלמדו במקור ושניהם די אוהבים את העבודות שלהם, אבל אני חייבת להגיד שהעבודה הנוכחית שלי מציבה לי מראה מסויימת של מה קורה כש"מתגלגלים לא טוב". עובדים איתי צעירים בני גילי שלומדים או עומדים ללמוד וזו בשבילם עבודה זמנית בדרך ל...

<t>עברו כמה ימים ואני ממשיכה להתלבט על העתיד שלי ומה אלמד שנה הבאה. אני רוצה כיוון מסויים וההורים לא מאוד מרוצים ממנו, האם לא אבחר את הכיוון הזה כי ההורים לא מרוצים? לא, לא נראה לי, אבל זה מעורר אצלי הרבה לבטים ומחשבה על עצמי. מצד אחד מה שההורים שלי אומרים הוא ביטוי של פחדים וחששות שלי עצמי מפנ...

<r><PO><s>[po]</s>אום אל קיצקיצ<e>[/po]</e></PO> תודה על מה שכתבת, כנראה שאצלי זה יהיה סוג של הפוך בדיוק ממה שתארת על חברה שלך, אבל זה כ"כ נכון, אני מרגישה שזרקתי את עצמי בכל הכוח על תוכנית לימודים כזו או אחרת והפכתי אותה לכל מטרתי בעולם, אבל לא זכרתי והזכרתי לעצמי למה אני רוצה לעשות את הדברים האלו,...

<t>כתבתי משהו ארוך ויפה לפי דעתי, סיימתי אותו בחיוך וכמעט לחצתי הוסף לדף, והא נעלם בכלל לחיצה לא נכונה. אין לי כוח אפילו לחשוב על מה זה אומר ומה יכולה להיות המשמעות של כל זה, האמת שזה לא משנה. בקצרה עכשיו- אני מרגישה שגדלתי מאוד, כמעט עברתי קפיצת גדילה בימים האחרונים. דווקא כישלון או אי הצ...

<t>אחרי בוקר קשה, הייתי בראיון קבלה שהלך לא טוב, ניסיתי וניסיתי לשפר את הרושם שהיה למראיין עליי וזה ממש לא עבד ואפילו החמיר את המצב. אח"כ בכיתי ונעלבתי קצת, הרגשתי שאני סוחבת שק של כשלונות ודחיות כהוכחות לכמה אני חסרת יכולות ונכשלת ומצד שני האמונה שלי מעצמי היא הדבר היחיד היא מחזק ומחזיק אותי א...

<t>אני נתקלת הרבה באנשים מהארץ האירופאית שאירחה אותי שנה שעברה- בעבודה היתה קבוצה של לקוחות שנכנסו פתאום, מההורים שחזרו מאירופה לא מזמן, ברחוב מדי פעם שמעתי, אוכל משם, אפילו מישהו שאבא שלי עובד איתו. לפעמים אני נזכרת ברגעים מהחיים שהיו לי שם- הרגע שפותחים את הדלת לדירה שהיתה לי ומקבלים מכת חום מטורפ...

<t>היה שבוע סוחט כוחות ואני שמחה שהוא מתקרב לסופו, ההורים בתהליכי חזרה מחו"ל ואני "מעבירה להם את המקל" חזרה. האמת, שאני מאוד שמחה שאין לי משפחה, בעיקר כי אין לי כוח למשפחה שלי ולהתמודדות איתה, זה לא הדאגה לבית ולאחות הקטנה שלי כמו שזה הריצה אחרי האחרים שיעזרו מצד אחד והריצה של סבתא שלי לעזור לנו רק ...

<t>פיטרו את אחד הבוסים שלי בעבודה, הוא פשוט כינס חלק מהאנשים באמצע משמרת והודיע ככה, שפיטרו אותו, היו הרבה דמעות מאנשים שלא חשבתי שאראה בוכים, לא בגלל עזיבה של האדם הזה, שגם עובד במקום עבודה שלי כמעט עשור. קשה לי להגיד את זה אבל היה משהו מעליב כל היום הזה- היינו "החדשים" שנשארים לעמוד מול הלקוחות ול...

<t>אני שמה לב כמה אני ניזונה מהאנרגיות והמצב רוח של אחרים בחיים ובעבודה. אתמול "ברחתי" בדיוק בזמן, על הדקה מהעבודה כמעט בשיא של הבלאגן של שישי בצהרים אצלנו פשוט אמרתי שסיימתי את המשמרות שלי כשביקשו ממני לעשות משהו, משהו באווירה ובטונים, האנרגיות שבאוויר הרגיש לי כמו ביצה תובענית וטובענית, הלכתי כי ל...

<t>הרבה זמן לא כתבתי פה, מרגיש לי הרבה מאוד אפילו, נראה לי שהייתי מאו דעסוקה להעביר את הימים בעבודה ולשרוד, היו כמה שבועות עמוסים וקצת קשים לי אישית וכללית במקום העבודה שלי. השבוע יש סוג של רגיעה שבתיאוריה אמורה להישמך עד פסח בערך, בפועל אין לדעת מה יהיה. באחד הימים השבוע שכחתי לקחת איתי עט ובז...

<t>שוב חוזרת מהעבודה עייפה נפשית בעיקר, מישהו תפס אותי כבר בדלת היציאה לחילופי דברים די קשים, עד עכשיו אני מרגישה צריבה מסויימת כשמדי פעם אני חוזרת וחושבת מה יכולתי להגיד שיהיה יותר טוב. שוב ושוב אני חושבת ומתלבטת לגבי העבוגה הארורה הזאת, אני ממשיכה לחפש משהו אחר ולא מוצאת משהו טוב יותר, לא כרג...

<t>אני טיפה נסערת עכשיו, קצת מוזר לי להרגיש איך מישהו אחר יכול להיכנס לי לתוך החיים בלי רשות ובלי להכיר אותי בכלל, לפלוש לי למחשבות ולקיום בצורה קצת גסה, בתואנה שהוא רוצה את טובתי. אפשר בכלל לרצות בטובתי של מישהו שפגשת רק שעה במסגרת לימודית טכנית גרידא? אפשר להגיד למישהו שאתה רוצה את טובתי ויודע מה ...

<t>התמודדות חדשה ומוזרה בשבילי- המאבק בין הצד שרוצה ללמוד ולצאת מהבועה שלי ומהקיום ההכרחי, הצד שרוצה להרחיב אופים ולהיות מה שאני יכולה להיות, לגעת ברוממות הרוח. לעומתו הצד השני שרוצה להגן על הכלום החביב שאני אוהבת לעשות, על הבקרים העצלים שלי בימים שבהם אני עובדת בערב או לא עובדת בכלל, על שיגרת שקט ב...

<t>אתמול היה סוג של הארה, שכבתי במיטה בשעות שבעיני הן הכי מגעילות ביום- כאני כבר לא ישנה אבל שוכבת עדיין מתחת לשמיכה החמימה, דוחה את הקץ ואת תחילת היום, אז הכל נראה לי הרבה יותר מלחיץ ומאיים. היה ערב כיף של העבודה עם ארוחת ערב במסעדה שאני לא אהבת וחלק גדול של אנשים שאני לא נהנית להיות איתם ואין לי מ...

<t>קראתי את הדף הזה בהתחלה קצת, רפירפתי על מה שהיה ומה שקרה מאז שכתבתי את ההתחלה. מוזר לי לחשוב על מה שעברתי וקרה לי מאז, לרגע אני נהיית נוסטלגית ונזכרת בלילה שהתחלתי את הבלוג הזה, קשה לי להזדהות עם מה שהרגשתי, כל מה שאני זוכרת זה את הימים האלו ואת הליל ההוא בדירה השכורה שגרתי בה אז בארץ אחרת. ...

<r>בוקר נעים ושקט בבית, פינוק קטן של ימים שאני עובדת בערב- בקרים של שקט וזמן בבית, החיסרון הוא באשלייה של יום חופש, שכחתי כמעט שאני צריכה לעבוד היום. השבוע שעבר היה עמוס ותובעני בעבודה, מלא גועל דביק כזה שנדבק בי גם כמה זמן אחרי וכאילו לקחת יאותו איתי הביתה. חשבתי לא מעט על האמירה של <PO><s>[po...

<t>לאט לאט שכבות נפרמות ונפתחות קצת ועולות בי מילים והגדרות חדשות כאילו משום מקום. בתור נערה מתבגרת הייתי בודדה ולא חברתית וחברותית למדי, כל מבוגרי המשפחה המורחבת התגייסו לפתור לי את הבעיה הזאת, להציע לי חברת בני גילי, לדחוף אותי לילדים נחמדים ואיכותיים כמוני, כי איתם בטוח אוכל להתחבר. כמו שקרא...

<r>חשבתי כבר כמה ימים על מה שכתבת, אולי באמת בחרתי בסביבת עבודה לא נכונה, בעבודה הלא נכונה. אני חושבת לעזוב כל הזמן, אבל עדיין נשארת, טכנית כי אני צריכה את הכסף, כי אני מחכה שיהיו יותר משמרות וכאלה. תכלס, באמת, כי יש רגעים טובים, כי אין לי כוח לחפש, אבל בעיקר בגלל האנשים הנחמדים בעבודה, אלו שכמוני ל...

<t>בימים האחרונים עולים דברים שונים שקושרים למה שבאמת גורם לי בעיקר להמנע מלעשות, או לא להיות מי שאני רוצה להיות. אני לא יודעת אם אני מעמידה לעצמי אמות מידה מאוד גבוהות לגבי מי שאני רוצה להיות, אבל הרבה נובע מחוסר ביטחון שלי, חוסר האמונה שלי בעצמי באמת ובתמים. יש לי רתיעה מאנשים שמראים שהם אוהב...

<t>אני לא חושבת שאני מאשימה את עצמי על מה שאותו ידיד עשה, המשכנו להיות ידידים אח"כ וזו באמת היתה בדיחה סתם, אבל אני לא יכולה שלא לזכור ולהיזכר מדי פעם בהלם שהיה לי אחרי אותו רגע- נתתי את היד לידיד שביקש אותה סתם ככה וחטפתי מכה בלי שום סיבה. מדי פעם הזיכרון של העלבון וההלם הקצת ילדותי הזה חוזר אליי, ...

<t>קוראת לאט לאט את "שמי ישמעאל", כבר כמה זמן שאני קוראת פרק ונותנת לו לשקוע, ואז עוד אחד עם הזמן שלו ועוד אחד ועוד אחד. יש לי זמן יחסית עכשיו בגלל מחלה וחופשה כפויה מהעבודה מחר בסוף. בספר הוא כותב על החוקים של החברה המערבית שנבנים מלכתחילה במחשבה שיפרו אותם ואיך חברו שבטיות חוקקו חוקים כדי לעז...

<t>היום לפני שנה, היה משחק שאהבתי נורא לשחק עם עצמי בין שיעורים בלימודים בחו"ל, הייתי פותחת את היומן תזכורות ורואה איפה הייתי ומה עשיתי באותו היום שנה קודם- פרוייקטים בעבודה, שינוי שעות, סידורים, לימודי ערב, אירועים משפחתיים, ככה בכיתי את חיי שהיום פעם. החיים שהיו לי היו סתמיים כ"כ, בדיוק כל הד...

<t>בימים האחרונים אני מרגישה מבודדת כזאת, מרגישה את החומה שאני מקיפה בה את עצמי, אולי דווקא כי אני יחסית הרבה עם אנשים, יוצא לי להיות קצת עם חברות ולדבר עם אלו שאני לא יכולה לראות. אני מתחילה לראות איך העולם שסביבי כמו מחולק לשתי קבוצות- אלו שצריכים להיות לבד וקצת עם אנשים, ואלו שצריכים להיות עם אנש...

<t>כבר כמה ימים שאני מתלבטת ומתחבטת בסוגיה שקורית בעבודה וגולשת למעבר לכאן ועכשיו של חיי- האם אני עדינה מדי. במקום העבודה שלי יש נוהג של הומור פוגעני ומלא קללות בין העובדים ואני מנסה לזרום עם זה, מדי פעם זה גולש לעבודה- אני שואלת שאלת עבודה בטון רציני ורגיל לחלוטין ונענית באותו טון רציני בקללות...

<t>אני לא אוהבת חיבוקים וממש לא מחבקת, לפעמים בין אנשים אני מרגישה שזה די מזוייף להתחבק ולהנשק כשנפגשים עם חברים, בתיכון זה היה קטע חברתי כזה של בנות להתחבק ולהתנשק בבוקר כשנפגשים ותמיד נעשה בחברות הבנות מ"המעמד החברתי הגבוה" ונראה כמו סמל סטטוס. רק לאחרונה, אחרי ניתוק פיזי ארוך מישראל וחברים טובים ...

<t>אהה, וכמעט שכחתי: היום הרגשתי משהו חדש, תחושה של לחץ בגב העליון. זה כאילו נשארה לי כוויה קטנה במקום שבו לטשו בי מבט זועם ולא מרוצה, אחרי אחרי שצעקו עליי וכעסו עליי, או חמור מזאת- שעשו לי פרצוף לא מרוצה ומאוכזב, או שהטיחו בי בקול שקט ורציני נאום תוכחה. זה נשאר איתי הלאה כשאני הולכת לדבר הבא ש...

<t>יוצאים לי דברים נורא ארוכים ומאוד משעממים לאחרים נדמה לי. האמת שאני חיה עם זה, כל עוד זה הגיוני בעיני. יום מעייף בעבודה, אני עייפה עדיין והאמת שעדיין קצת בקשיי התאקלמות. החזרה לעבודה ולחיים ולציוויליזציה היא לא כ"כ חלקה וטיבעית. אתמול בצורה אלגנטית המנהלת העבירה אותי "רק לראות" את העבודה השנ...

<t>חזרתי היום ממילואים היה לי מוזר לצאת למילואים, מבאס קצת אפילו, בבוקר יום ראשון שנסעתי ליעד לא ברור אי שם בדרום, הייתי עצובה ומבולבלת, לכמה דקות מוזרות כשיצאתי מהבית בבוקר הרגשתי את העצב של חו"ל- את התחושת כאב הזאת שהיתה לי כל פעם שהייתי צריכה לעזוב את חיי מאחור כדי לנסוע לעיר בה למדתי בחו"ל,...

<r>מחר בבוקר אני צריכה לקום מוקדם, לעלות על אוטובוס לעיר שמעולם לא הייתי בה די בדרום, ולפלס את דרכי בין המוני חיילים כאלו ואחרים לבסיס בדרום מרכז הארץ לכשבוע ימי מילואים (נראה לי שכתבתי על זה כאן כבר) בתנאים שאני לא יודעת עליהם כלום. אני מפחדת מדברים שאני לא יודעת מה יהיה בהם, אני נלחצת ומתעסקת...

<t>ביום שיצאתי מהמבחן ההוא בפקולטה בה למדתי בחו"ל, ידעתי שאני כבר לא רוצה את הלימודים האלו, הרגשתי את עצמי עולה במדרגות של הפקולטה ומעלה את עצמי על מסלול חיים חדש, אחרי חודש ושנה של קושי ודמעות וכאב, זה הרגיש טוב ונכון. מישהו שאל אותי השבוע אם הייתי מוכנה לבדידות שבלבד שבחו"ל, האמת שלא. אנ...

<t>אני חושבת שמה שאולי קצת מטריד אותי בזה ולא מושך אותי, הוא התחושה שקונים אנשים, שכשיש לך הרבה כסף אתה קונה גם מעמד. במקום העבודה שלי, אם מגיע מישהו נחשב- מליונר או איש עסקים חשוב (שרובם מסתבר הם אנשים לא מפורסמים בעליל, סתם אנשים עשירים מאוד מכל מיני סיבות) הוא יקבל יחס הרבה יותר טוב, שירות ב...

<t>מה אני מוכנה לעשות בשביל כסף לא מה שזה נשמע... השאלה הזאת עלתה לא מעט פעמים במהלך החיפוש עבודה שלי עכשיו, מה אני מוכנה לעשות, מי אני מוכנה להיות ואיזה חלקים בעצמי אני מוכנה לכבות בשביל כסף ופרנסה. כבר שבוע שאני נכנסת כל יום לעולם של מעמדות וכסף, מ"הצד הלא נכון". אני עולה על מדי עבו...

<t>אני עייפה וכמעט ולא מגיעה לכתוב הרבה דברים. האמת שקשה לי לא לעשות כלום, לא לעבוד כאילו. יש משהו בזה שנחמד לי, במיוחד אחרי שנה לא טובה במיוחד באירופה. העבודה נותנת לי חופש ואולי גם אשלייה של חיים, של עשייה ומשהו חיצוני, רק שלי. חוץ מזה שאני מרגישה שיש לי זכות יותר- להוציא על עצמי כסף, לנ...

<t>האמת שהרבה זמן לא בדיוק היה לי מה לכתוב, הדברים קרו יותר משחשבתי או הרגשתי שאני צריכה לדבר או לכתוב עליהם, הכל התבשל בתוכי קצת לאט. ביום שישי שבתי בחדר של חברה שלי בדירה השכורה שלה, פה בארץ, בעיר ששתינו גדלנו בה והיה לי נורא כיף ושקט ונעים. פתאום הכל נראה לי נורא אחר. לרגע התגעגעתי לחדר שלי ...

<t>בהשראת הדף תפסתי היום טרמפ, זה היה הרבה יותר נחמד ממה שזכרתי. בתור עירונית לחלוטין, עד השנת שירות בצפון לא חשבתי אפילו לקחת טרמפים, זה היה איסור חמור אצלנו, בעיקר אחרי בת גילי שנרצחה מירושלים שנרצחה כשתפסה טרמפ אחרי שאיחרה את האוטובוס האחרון הביתה. רק בשנת שירות בצפון גיליתי שזה דבר לגמ...

<r>הייתי חולה בימים האחרונים, וירוס מוזר ומייאש קלות, כל המתח של הגוף והנפש יצא בסוף בצורת מחלה פיזית (שוב...), חום וכאלה. זה החיסרון בלגור עם עוד הרבה אנשים- כשמישהו חולה כולם נהיים חולים מהר מאוד, ככה מצאנו את עצמנו ביחד על הספה חולים ומיואשים, האמת שזה גם היה היתרון שבזה, יותר כיף להיות חולה עם ע...

<r><PO><s>[po]</s>אורי יורמן<e>[/po]</e></PO> תודה רבה, אני מסמיקה... להחזיר לך קצת באותו מטבע- הדף שלך על השנה ההיפית שלך אחרי הצבא עזר לי מאוד. אנצל את הכתיבה לתעד לרגע: אחרי השיחה ההיא ביום חמישי המתח ירד לחלוטין כמעט, זה שוב אני לבד בגוף שלי ובחיים שלי. אין לי שום דרך להסביר את הת...

<r>_פרעת קשב וריכוז היא כשאדם שומע דברים לא רלוונטיים למה שהוא "אמור" לשמוע, ודעתו מוסחת בנקל. לכן הדוגמא הקלאסית היא ילדים בבית ספר שאמורים להקשיב למורה, אך הם לא מסוגלים להתרכז בזה ו"שומעים" דברים אחרים מסביב._ <URL url="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA%5Bu%5D%...

<r><s>[b]</s>נחמה<e>[/b]</e> למה הפרעות קשב וריכוז? זה נראה לי ההפרעה האחרונה שיש לי- הייתי תלמידה טובה מאוד בתיכון ובלימודים בכלל, תמיד הקשבתי וכתבתי הכל, יש לי יכולת ריכוז גבוה מאוד בדר"כ, שאני נהנית ממנה מאוד (עושה פאזלים, סורגת, עסקתי בעבודות קטנות ועדינות של תכשיטנות וכ"ו). לפי ה שא...

<t>_נראה את מרגישה שמשהו גדול עומד להכנס לחיים שלך, בהצלחה_ נכנסתי עכשיו בגלל מתח וחוסר שקט פיזי נפשי כזה, רק אתמול בערב הבנתי קצת שזה כנראה בגלל שיחת טלפון טעונה שאני מתלבטת אם אני צריכה לעשות, כנראה שזה הדבר שאני צריכה להכניס לחיים שלי, למרות שהרעיון מאחורי זה הוא להוציא החוצה, להתמודד ס...

<t>חוץ מזה שכבר יומיים בערך שאני מרגישה מכווצת מבפנים, בהתחלה זה נראה לי לחץ כזה או אחר מכמה שיחות טלפון לא פשוטות וטעונות למדי שאני צריכה לעשות, ואז סבבי ראיונות עבודה, אבל היום אני כבר לא בטוחה יותר. זה כאב בטן נפשי לחלוטין, ואני עייפה ממנו, לא יודעת אם זו הדרך של הגוף שלי להיות להבהיר לי עד כמה ע...

<t>חזרתי כמעט יחד עם האתר, האמת שאני לא בטוחה למה אני כותבת כרגע, מין לנסות לתעד את התקופה הזאת, לא רק למשוע דיעות ותגובות. קרו הרבה דברים מאז שהתחילה תקופת "אחרי החגים", כלפי חוץ אני לא עושה שום דבר, במיוחד כשההורים שואלים אותי בסוף כל יום או בתחילתו, אם יהיה משהו אמיתי אודיע להם, בינתיים אני ...

החיפוש הניב 107 תוצאות