אולי תתנו לו ריטלין
סתם סתם..הייתי חייבת

דלקת בדרקכי השתן מסמלת כעס כל בן הזוג. אבל הבת שלי בת 4 סובלת מדלקות נשנות ... הרופאים אומרים שזה בגלל נטייתה להתאפק לפיפי הרבה. אשמח לשמוע אם מישהי יכולה לחשוב איתי על הסבר ברוח לואיז היי ועל הגדים שאני יכולה לומר איתה

בת שלוש שהפסקתי את ההנקה שלה לפני חצי שנה ויותר מבקשת לינוק . פתאום הסיבות להפסקת הנקה דאז כבר לא רלוונטיות. אז הבעיה היתה שהיא היתה מכאיבה לי מאד והיה לא נעים וגם נמאס לי.
עכשיו נראה לי שאני יכולה להתמודד יותר טוב.
לא יוצא כלום בהנקה לדבריה ואני תוהה האם יש דרך להחזיר את החלב?

שלא יעלו לך הגאזים לראש, תוססת אחת.
שבת שלום @}

הדף הזה מזכיר לי שיר של יהודה אטלס מתוך "והילד הזה הוא אני":
הפתעה נעימה
שיכולה להיות
למצוא בוטן אחד
בשקית חמניות


וגם כל הדברים שכבר נכתבו כאן (במיוחד לקום בבוקר ולגלות שישנתי לילה שלם. )

<t>ויטמין E או שמן נבט חיטה שמאוד עשיר בויטמין עוזרים להגלדה של צלקות ולאיחוי (שמן נבט חיטה אינו מומלץ למי שרגישים / אלרגיים לחיטה ) ניתן לרכוש אותם בבקבוקים קטנים בבתי טבע או דרך סוכנים כמו של חברת שלוס. לא יקר, לא כואב ולא מסובך לשימוש. פשוט למרוח טיפה על הצלקת. אם ההגלדה כבר הסתימה מזמן חוששתני ש...

והרי ידוע שחול ואדמה הם מהחשובים באבות המזון9-:

והרי ידוע שחול ואדמה הם מהחשובים באבות המזון9-:

<t>אינני יודעת מה עם הלב, אבל בתפיסה הכוללת שלי את ההורות תפקידי הוא לתווך להם את העולם, כי לשמור עליהם מפניו לא אוכל. כבר בגילם הרך הם נחשפים למידע , לפעמים גם כזה שאני מנסה להסתיר מפניהם (איך לעזאזל הם גילו שאפשר לטבול בסוכר של החמשושים אחרי שאני טענתי בתוקף שזה לא אכיל וצריך לזרוק את זה לפח...). ...

<r>רציתי לגריין את רוב דבריו האחרונים של צוויליך אבל לא מצליח לי ...<br/> רק כמה מילים בקשר לכתבה ב"הארץ": בציטוט חפשי , נאמר שם על ידי אחד מאנשי המקצוע בתחום הטיפול שלאורך השנים ניתקלו בעשרות מקרים של התקפים פסיכוטיים על רקע שימוש בקנביס. עד כאן ציטוט ועכשיו הרשו לי להתפעל -וואו! עשרות מקרים <B><s>...

איזה דיון מפרה ומלמד. תודה לכולכן!

<t>כמו כולן כאן גם אני חושבת שזה לא נורא בכלל להשאיר עם סבתא וסבא אבל את גם צריכה לשאול את עצמך לגבי מידת ההנאה שלך מהחתונה עם הילדה או בלעדיה. אני מודה שאפילו בילד השלישי אני מוצאת שעדיף לי הסירבול של התינוק שתלוי עלי במנשא מהחשש שמא משהו לא מסתדר (אפילו שילדי אוהבים את סבתא שלהם כמעט כמו את הוריהם...

סלוני - ברכות קודם כל!
לשלושת ילדי הקשקשת לא עברה בכלל (הקטנה כבר בת שנה וחצי והגדול עוד מעט בן 6 !) ואחרי שנואשתי מכל העצות - כולל את אלה שמצאתי פה פשוט הפסקתי לחפוף להם את הראש בשמפו ולסבן אותם בסבון. השינוי היה דרמטי כבר אחרי כמה ימים ועכשיו חודש אחרי המצב ממש יותר טוב.

<t>נגעת בחיי. המילים שלך מלוות אותי כבר שלושה ימים או קצת יותר מאז שנחשפתי לבלוג שלך דרך ההמלצות. בכל רגע פנוי (והם נדירים ויקרים) חזרתי לקרוא עוד קצת - אתמול אפילו שרפתי את ארוחת הערב כי את יודעת איך אנחנו עושות תמיד שלושת אלפים דברים בבתאחת.<br/> _אם לא היכל זהוב אז כלום? זה כל כך ממצה את האכזבות ...