באופן טבעי

בחלון שלי בבית החולים היה קן של יונה עם שתי ביצים. בבוקר אפרוח אחד בקע. מדי פעם בין הצירים התבוננתי בהם. מתפלאת. לפנות בוקר למחרת, אחרי הכל, גם הגוזל השני בקע וביצה שלישית הופיעה. כשהאיש הגיע מעט מאוחר יותר ניגשנו שוב להתבונן. הביצה נעלמה.

כשהתעוררתי ידעתי שבחרתי לחיות.

<t>האחות לחוצה. יוצא ממני המון דם. קוראת לרופא. הוא מתחיל ללחוץ לי על הבטןוזה בלתי נסבל. האחות לוקחת את התינוק. אני מנסה לשתף פעולה. מנסה לבקש מהרופא שנעבוד ביחד אבל הוא בכלל לא שומע אותי. הוא נורא לחוץ וכבר מתקשר לחדר ניתוח. שניהם רצים להבי אלי עירוי ושוב אנחנו לבד. אני אומרת לאיש שאני עומדת להתעלף...

<t>בלילה מתחילים צירים קטנים. אני לא נרדמת. קוראת פה באתר. מדברת עם נשים שעברו. אני לחוצה מהרגע שהוא יצא. לראות או לא לראות. להחזיק או לא להחזיק. עונה לעצמי שרוצה להחזיק בעיניים עצומות. אחת הנשים שאני מדברת איתה מספרת על מישהי שביקשה מראש מהמיילדת שתעטוף את התינוק בסדין וכך החזיקה. מחליטה שכך יהיה ל...

<t>הרופא שולח אותי למיון. מבקש שלא אתעכב כדי לראות שאני בסדר. אם כן אפשר לעבור את הלידה מחר. במיון בהחלפת משמרת אחות אחת מתארת אותי כ-missed גדול. באמת missed גדול אני אומרת. יש לי קצת חום אבל חוץ מזה בסדר ומסכימים שאלך הבייתה להתארגן ולארגן את הילדים. בבית אנחנו מספרים לילדים, א...

העובר הפסיק בשבוע 19 בערך. לפני חודש שלם קשה ונוקשה

<t>כמה ימים אחר כך. אני כבר בשבוע 23. אני מתבוננת במראה והבטן נראית לי קטנה. אתמול חשבתי שאולי הרגשתי תנועות. מחר יש לי סקירה. אני בבוקר חופשי ובימים האחרונים תהיתי אם יש לי פטרייה. מחליטה לרדת לרופא להיבדק. כשאני יושבת וממתינה אני רגע מכינה את עצמי, אולי עכשיו זה יקרה. הרופא אדיב, לא חושב...

<t>שבוע 20. אני מרגישה רע. לחוצה. עדיין לא בטוחה שמרגישה תנועות וזה לא מרגיש לי טוב. לא יודעת איפה לשים את החרדה ומחליטה להניח בצד עד למפגש בשבוע הבא עם האחות ליווי הריון. אני מביאה אליה את הפחד כמו שהוא, והיא מרגיעה שהשלייה הקדמית ממסכת, כמו כרית בין העובר לבין דופן הבטן. אני יוצאת משם מאורגנת...

<t>הריון שלישי. שונה. בהריונות הקודמים הייתי חרדה ונרגשת. בכל ביקור בשירותים הייתי בודקת שאין דם. עכשיו אני בעיקר מרגישה נורא. מנומנמת, קצת קהת חושים. שבוע .12 מתחילים כתמים. קלים. בידיוק יש לנו שקיפות עורפית והכל מצויין. אני עוברת למנוחה והדימום מפסיק אחרי כמה ימים. אני מתחילה לבדוק אם יש דם ב...

השבוע עברתי לידה שקטה בשבוע 23. בזמן שהמתנתי להתפתחות הלידה קראתי כאן סיפורי לידה שקטה שעזרו לי להתכונן, להתארגן, ובעיקר להיות קשובה לעצמי.
אני כותבת את הסיפור שלי, מנסה לפחות, בתקווה שיעזור לנשים אחרות.
תודה לכל מי ששיתפה בסיפורה.

מנסה להחיות את הדף.
האם אתם חושבים שילדים צמחונים-טבעונים רזים יותר?
בתי די קטנה ביחס לבני גילה. אני מנסה לא להלחץ ולומר לעצמי שהיא פשוט לא אוכלת את כמויות החלבון המוטרפות שתינוק ממוצע אוכל.
ועדיין, חרדה.
לא נראה לי שיש איזה עיכוב בהתפתחות או משהו כזה

הי לך
אנחנו בארה"ב, חוזרים עוד שבועיים ומיד עוברים דירה
ראיתי את ההודעה שלך ממש בין הארגזים ולא הספקתי לענות
אז, נראה שנישאר וירטואלים אה?
או שעוד נארגן לנו מפגש או החלפת בתים או משהו?
בינתיים קיץ שקט וטוב
גלית

זקוקה להמלצה על רופא עיניים לילדים
תודה

יאללה שלישי!
אנחנו בלי אוטו אבל.. נדבר מחר

הי מיכל
אני בבית עם הילדים החודש, בימי ראשון ושלישי פנויים
הגדולה שלך גם בחופש? תרצו להפגש?

היה נראה לי זול אך כפי שכתבתי לא מתמצאת. דרך אגב יש דף שלם על הנושא אם אני זוכרת נכון

חמאת שיאה אורגנית אפשר להזמין בזול באינטרנט ממיכל סבון טבעי
אני לא מתמצאת בתחום ולא ידעתי למה לצפות. . באופן אישי לא הרגשתי את הסגולות הנהדרות של זה פועלות עלי, אבל המחיר ככ זול ששווה לכם לנסות בעצמכם

<r><s>[u]</s>אין דבר כזה חולה סופני - יש רק כאלו שמסרבים (או לא יודעים) להתרפא או שהרופאים מקצרים את חייהם.<e>[/u]</e> אם רק הייתי יודעת לערוך.. בבקשה, מי שלא היה שם שלא יכתוב שטויות חסרות טקט מצטרפת להמלצה על הספר של אליזבת קובלר רוס. אני קראתי אותו רק אחרי שאחותי נפטרה ...

מיכל שרביט רשמית היא מטפלת בקינסיולוגיה נראה לי
עושה בדיקת רגישויות, פרחי באך, קצת חופרת לך (בצורה שהיתה לי מאד מעצבנת) ועוד כל מיני
זה די עובד ברגע. אני יודעת גם על חברים שהיא עזרה להם, בעיקר עם בעיות עור.

אם כי בענייני עור לא יודעת כמה לרפואה מערבית יש מה להציע. מה שאצלנו עזר בסוף היה טיפול אצל מיכל שרביט. עבד על אף הציניות והאמביוולנטיות שלי

רופא עור טוב עם גישה לילדים
אנחנו הלכנו עם בננו כשהיה בן 3 לדר ליאון גלעד (הסדר עם הכללית). עשה עלינו רושם מקצועי והיה מקסים עם הילד

ואני מחפשת מישהי אמינה לעבודת נקיון ביום שישי הקרוב, אחרי צביעת הבית
בדף בית

המלצות על צבעי מומחה
השבוע יטפל בביתינו גדוש העובש אדם בשם נחום שעושה רושם הגון ומקצועי, קיבלנו עליו המלצות מחברים. חפשי בגוגל walls r us

<r>מצטרפת <PO><s>[po]</s>ל לרדת<e>[/po]</e></PO> מהמיטה כמה שיותר מוקדם וללכת הרבה_ הבן שלי היה בטיפול נמרץ בפגייה אחרי הקיסרי שלי ולכן התרוצצתי די מהר אחרי הניתוח וההתאוששות היתה ממש קלה לא הבנתי האם זה יהיה קיסרי ראשון או שני? אם זה ראשון, ויחיד אולי, אני חושבת שאת עוד יותר י...

בשני המקרים, אם הייתי רוצה עוד ילד, הייתי עושה את זה
לדעתי זאת השאלה
גם אני דמיינתי הרבה ילדים לפני שהיו לי ילדים. המציאות לפעמים משנה את הפנטזיות. אני תוהה, אולי השאלה על ילד נוסף הייתה עולה בכל מקרה גם בלי העניין של הקיסרי

מצטרפת לגמרי למרגיעות
לי היה קיסרי חירומי ראשון, עם התאוששות קלה ביותר
השנייה נולדה רגיל, כשכל הלידה הקיסרי עמד שם ברקע, מה שנחווה לרגעים כאיום, לרגעים כמרגיע
ובגדול פשוט כעוד משהו שאולי יצטרף לסיפור שלי ואולי לא

<r>אני מלאה מלאה בשבחים על מחלקת הביות המלא בעין כרם אבל <s>[u]</s>מה שדמדי סיפרה קורה גם בעין כרם<e>[/u]</e> קרה לי גם בביות, בשלב של בדיקת הרופא והאחות בקבלה למחלקה כשעלינו למחלקה אני הייתי מעולפת לגמרי, הלכתי לנוח והשארתי את האיש העייף והלא מאד אסרטיבי עם התינוקת לבדיקה. אחר...

שמעונוביץ חמוד. נכנסתי אליו כרופא תורן מס פעמים בהריון החרדתי האחרון..
הוא רגוע ודי מקצועי אך אני לא באמת מכירה לעומק

הי מיכל
לא התקשרתי.. קצת עומס (התחלתי לעבוד מעט) וקצת מתפדחת..

זה מאד מצער וקשה לשמוע. מקווה שיש לך תמיכה ושאת בטיפול כלשהו.
שולחת לך כוחות.

גם לי הייתה היפרדות מלאה בהריון הראשון. כשתהיי פנוייה לזה כדאי לברר קרישיות (גם אם יגידו לך שזה "רק" מקרה אחד).

<t>הי שירה כיף שכתבת. נעים לשמוע שלפחות בתחושות שלי אני לא לבד.. אנחנו חשבנו שכשנגיע לשלב של גן זה יעזור לנו להכיר אנשים ולהיטמע. זה לא קרה (בללכת לבית כנסת אנחנו לא ככ טובים) בשבוע שעבר לקחתי את הבן שלי לחבר אחה"צ. אנחנו מההורים הבודדים שלא משאירים לצהרון. בקיצור, לקחתי אותו לחב...

בקשה ממי שרוקדת עם תינוק על הגב:
אנא בידקו שהראש שלו תמוך. ראיתי נשים רוקדות בהתלהבות רבה בלי לדעת אילו טלטלות ראש התינוק עובר

ותודה אפרת על השיחה הקצרה והכנה

<r><s>[u]</s>בדקתם את תקוע או נוקדים ?<e>[/u]</e> הפנטזיה לגמרי מבוססת על תקוע הבעייה עם תקוע זה המרחק הפסיכולוגי. אני מאד פחדנית בנסיעות (מה מצב האבנים עכשיו?) אבל אני מניחה שאתרגל. לעומת זאת, אני לא רואה את ההורים שלי, או את אמא של בעלי שהיא לגמרי דמות משמעותית בחיים של הבן ש...

נשמעת מסתייגת בSMS.. האומנם?
דווקא היה לי נעים שם

כן אני יודעת שזה נשמע מתבכיין.. הקסם של השכונה אכן השאיר אותנו כאן הרבה שנים אבל באמת אני מרגישה בודדה
ואולי אני מאלה שבכל מקום ירגישו קצת בודדים..

הי מיכל
ניפגש בכיף
אהיה בקשר בשבוע הבא

ובאופן כללי אשמח לשמוע מכאלה שיצאו מהעיר. תוהה אם הפנטזיה שלי על התרחבות הלב בעקבות יציאה מהעיר קרובה למציאות

<t>אשמח לעזרה אנחנו חולמים לצאת מירושלים, אבל רוצים להישאר קרוב בגלל עבודה ומשפחה דיבורים על מעבר קיימים כבר שנים אבל מתקשים לממש. עכשיו הגדול מתקרב לגיל בי"ס וזה מעודד אותנו להתחיל לחפש ברצינות. קצת עלינו: בני 30 וקצת, עם שני ילדים, בן חמש ובת ארבעה חודשים. אנחנו דתיים ומחפשים מקום ע...

הי מיכל
איך הייתה הלידה בסוף? שלי הייתה ארוכה ומטורפת בשבוע 34!
אנחנו בטוב אפשר לומר. מסתגלת ללהיות אמא לשניים. חולמת יציאה מירושלים, למקום עם אנשים תמימים וחינוך טוב לגדול שמתקרב כבר לכיתה א'
ואיך עוברים לך הימים?
גלית

בעניין ההצלבות, אגב, אני תוהה
אני לא עובדת כמרפאה בעיסוק, ככה שהידע לא יושב אצלי חזק, אבל באינטואיציה מרגיש לי שאולי לתינוק קטנטן ההצלבות זה עניין מתקדם מדי? לא תואם את הבשלות המוחית?

<r><s>[u]</s>מכירה מישהי שמיומנת בעיסוי הזה ומתגוררת במרכז?<e>[/u]</e> לפני כמה שנים עברתי קורס הדרכת עיסוי תינוקות למרפאות בעיסוק. העבירה אותו מישהי אמריקאית מפתח תקווה שלצערי אני לא זוכרת את שמה.. העיסוי די זהה למה שראיתי בסרטון (אך לא על רגלי האם, וללא ההצלבות) למי שרוצה ללמוד את...

<r><s>[u]</s>אש הרצון ואוויר התודעה ניצחו במלחמה על החומר: אין יותר פוליו בישראל!!!<e>[/u]</e> נכנסתי כדי לשאול מי יודע מה שלום הפוליו היום וראיתי את זה אגב, לתמימים שבינינו אין פייסבוק.. מה כתוב שם? אז אכן כך? אני בדיוק בשלבי תהייה האם לחסן את בתי בת החודשיים בחיסון המומ...

<t>אני רוצה להוסיף קצת חיוביות לדף לפני חודש היינו בביות מלא בעין כרם והיה ממש טוב ברור שבכל מקום יש קטעים מעצבנים אבל בגדול לא הפרידו בינינו לרגע, אף אחד לא אמר לי להוציא אותה מהמיטה שלי, לקראת השחרור האחות רצתה שאבוא לראות איזה סרט הדרכה מטופש ואפילו הציעה לי לבוא עם הבייבי על הידיי...

כדי לסדר את המחזור אפשר ללכת לדיקור
עובד

<t>מתפקדת שבוע 40+5 היום הייתי במעקב הריון עודף לראשונה והיה ממש חגיגה. עשיתי מוניטור שעה וחצי! בהתחלה עוברית לא זזה כל כך. כשהתחילה לזוז זה הזיז את המוניטור והוא הפסיק לקרוא. כשהאחות (סוף סוף) באה לסדר הציצה ואמרה " העובר רדום, צריך עוד רבע שעה טובה.." אמרתי לה שכל הדקות האחרונו...

<t>אכן על הקצה. האמת אני רק בשבוע 39 אבל משום מה חשבתי שאלד מוקדם וזה קצת שיבש לי את המערכת אולי בגלל שההריון הקודם הסתבך לי בתחילת תשיעי עכשיו דווקא אני מרגישה שמצליחה יותר להרפות ולהאמין שהיא תגיע מתי שמתאים לה ובינתיים כנראה שטוב לה בפנים בסוף לא הלכתי לאהובה.. חמותי, שהיא בא...

אני אלד בעין כרם ככל הנראה
אני אחרי קיסרי שהציל את חיינו, אבל זה לא סיפור להריוניות.. בכל מקרה, צריכה ללדת בבית חולים, עם ניטור רציף וכל העניינים
ואת?

יא! תודה על ההמלצה. רעיון גאוני
דווקא עשיתי פעם וואטסו (בבית זית) ובאמת היה מדהים.

<t>אני מלטפת אותו בעדינות. מפחדת להוציא צינורות מהמקום. ככה אני פוגשת את הבן שלי. בהיסוס. די מהר מוציאים אותי משם. אני לא יכולה להישאר בזמן הסבב, אולי זאת היתה החלפת משמרת? בכל מקרה, שוב אף אחד לא עונה לי על שאלות. בדרך חזרה למחלקה אני במעלית עם אותה רופאה בכירה שבאה לייעץ בזמן האולטראסאונ...

<t>הוא יפה התינוק שלי. מחובר להרבה צינורות אבל כבר נושם בעצמו. בלילה, כשהחצי שאל את אחד הרופאים מה יהיה איתו, הרופא ענה "עכשיו זה תלוי בו". אחר כך, אחרי שנגמל מהחמצן יחסית במהירות, אותו רופא אמר שהוא צריך שם חזק.. החצי אמר שאנחנו באמת חושבים על כפיר או משהו בסגנון. הרופא עונה "כפיר זה קטן עליו"...

<t>החצי מספר לי שאולי יצטרכו להעביר את אורי לטיפול נמרץ בהר הצופים, אם לא יגמל מהחמצן בשעות הקרובות. הוא גם עדיין פולט דם וגם משהו בויסות הסוכר שלו לא מאוזן. לפנות בוקר מעבירים אותי למחלקה. היא לא בקומה של הפגייה. יש החלפת משמרות ואף אחד לא ממש מטפל בי או עונה לי מתי אוכל לראות את הבן שלי. בערך...

<t>אני עדיין בחדר התאוששות. עדיין לא מסכימה שנתקשר לאף אחד לפני שאני רואה אותו. לא יודעת מתי אני רואה אותו. מגיעה המרדימה שלי לבדוק מה איתי. מספרת שאיבדתי המון דם ושהכל עבר בסדר. בדרך אגב אומרת "היה קשה להחזיר אותך" או אולי "לא רצית לחזור". אני עייפה מדי בשביל לנסות להבין מה היא מתכוונת. ע...

שבוע טוב ושינה מתוקה
תודה על קבלת הפנים לאתר

<t>אני שומעת קולות נשיים שקוראים בשמי. אחר כך אני שומעת קולות גבריים שמדברים ערבית. זה נשמע כמו שירה נעימה ורגועה ואני חושבת לעצמי "איזה קטע, בשמיים מדברים בערבית" אחר כך אני פוקחת עיניים והחצי לידי. אני שואלת אם אני חיה. הוא אומר שכן. אני שואלת אם אורי חי והוא אומר שכן. אני שואלת אם אני אוכל ש...

האמת שהם היו די בסדר.. אולי אני פשוט אסירת תודה על זה שהם הצילו אותנו..

אצלי היא מכוסה בהרבה לכלוכים תרבותיים (:

<t>אז עכשיו זה קורה? לא הבאתי את התיק ללידה. לא התכוננתי ללידה. אורי שלי צריך לצאת מחליטים לפקוע לי את המים ולראות מה יקרה. אולי תתחיל לידה מניחים סיר מתחתי. פתאום מתחילים להשפך ממני מים אדומים אדומים. עוד ועוד. המיילדת אומרת שהכל דם. אני, ברוב הגנותי, שואלת "זה טוב?" הם מחייכים אלי כ...

<t>המוניטור כנראה לא משהו אבל גם לא מפחיד אף אחד. אני מחוברת די הרבה זמן, האחות באה להציץ, קצת מעקמת את האף והולכת. חוזרת, "אולי התייבשת". אני יודעת שלא התייבשתי. מחברת אותי לעירוי נוזלים. לא לפני שלוקחת לי דם. אחרי זמן אומרת לזו שלידי, גם היא הגיעה בגלל מיעוט תנועות, שאצלה הכל בסדר. "כאן", היא...

<t>השעה אולי 14:00, אולי אחרי, אני נודדת בין המיטה, לשירותים, לשוקולד שבמקרר. החצי בא לידי והולך לסלון ושוב בא והולך. תמיד כשאני קצת לא מרגישה טוב אנחנו נהיים רחוקים. בסוף אנחנו מחליטים שאם עד מוצאי שבת לא ארגיש תנועות ניסע לבדוק. מוצש הגיע ולא הרבה השתנה. אני כן מרגישה קצת יותר חזקה. במדריך הה...

<t>למחרת, ביום שישי, אנחנו הולכים להרצאה על חיסונים. אני עדיין חלשה אבל כנראה שלא מאד, עובדה אני הולכת לא מעט ברגל, מצליחה גם להתארגן לשבת. בשבת בצהריים אנחנו אוכלים אצל חברים. שוב אני מרוקנת מאנרגיה. שוב אני מרגישה צורך להתרוקן. הולכת מלא לשירותים וזה לא עוזר. בין לבין מתנהגת רגיל, בתוכי מרגיש...

אני מחליטה בנחישות להרגיש את הילד הזה זז. אני אוכלת מלא שוקולד, שמה את הדיסק של שולי רנד בפול ווליום וקופצת על הכדור. בשיר "אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות" הוא מתחיל לבעוט. אני שוב בוכה וחוזרת למיטה.

<t>אני מנסה את השוקולד וזה לא עוזר. מתחילה להיות לחוצה. מתקשרת לחצי שנמצא עמוק בעבודה. כל ההריון אני בחרדה וזה לא מרגש אותו.. אני לא חד משמעית, האגו שלי לא רוצה לפעול ולהפעיל את כולם מתוך חרדה.. מחליטים לחכות עוד ולדבר מאוחר יותר אני מתקשרת גם לדולה שלי. כל ההריון עשיתי אצלה יוגה.. היא כל הזמן ...

בת 30 אוטוטו. חיה ונושמת בירושלים עם החצי ועם בני הקסום

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הרבה זמן, שנים אולי, אני נוסעת סמויה פה. רוצה לכתוב את עצמי ומשום מה לא מעיזה לעשות את הצעד
לקראת לידה שנייה, אני מחליטה לנסות להתמך על ידי האתר הזה, אולי גם לי הוא יוכל להיות בית?

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> השנה היא 2008. אני בהריון ראשון. אחרי די הרבה נסיונות והמתנה. אני מתרגשת וחרדה. אני יפה ועגולה. לבן שבתוכי אני קוראת אורי ושרה לו שירי אהבה. שבוע 37, זה יום חמישי ואני בישיבת צוות בעבודה. מרגישה חלשה, מוזר, לא ...

<r><s>[sup]</s>+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+<e>[/sup]</e> מתחילה תשיעי. נדודי שינה. זה הריון שני אחרי לידה מפחידה שנגמרה בילד נפלא שהיום כבר מעל 4. פתאום בער בי הצורך לכתוב את הסיפור הזה, לנימי נימיו, מהר לפני הלידה אולי רצון לעשות לו למקום, ולפנות מקום למשה...

החיפוש הניב 67 תוצאות