הלילה, כמה אופייני, דיברנו (הוא ואני) שיחה קשה וחשובה בעודו בנסיעה.

את מצליחה לדבר אתו טוב יותר כשהוא נוהג?
ממליצה לך ממש, אבל ממש, לעיין בדף הזה

לחיות ולא לחיות עם בעל היפראקטיבי

<r>אני ניסיתי פעם להסביר לידיד קרוב ואהוב למה יש שאלות שפשוט לא. הוא טען באופן סוחף - מה הבעיה לשאול, מי שלא רוצה לא יענה. אני לקחתי כדוגמא את השאלה - "האם את מוכנה בכסף?" - למישהי שמפלרטטים אתה. הוא לא הבין מה הבעיה - מכסימום תגיד לא, למה זה צריך לפגוע. אני לקחתי את חוסר ההבנה שלו עמוק פנימה, וניסי...

<r><U><s>[u]</s>אולי הן כן קיימות ו אנחנו לא מרגישים אותן?<e>[/u]</e></U><br/> <br/> הממ...<br/> <br/> עצות נפלאות, המון המון תודה. מיטה משפחתית לא באה בחשבון כי היא תפוסה וחראם על הקטן שעדין תורו שם, והילדה, גם בעיתות שלום, צריכה אור ותנועה הרבה אחרי שההכי קטן וההכי גדול (אבא) כבר ישנים.<br/> <br/>...

<r>תודה לכל התגובות והמזדהות <E>:-)</E><br/> <br/> היום נתתי לה לצייר את הלילה. היא ציירה שתי מפלצות שחורות, ואמרה שהן ממתינות ללילה שיגיע ובחשכתו הן מתכננות לפגוע בה כך וכך. ניסיתי להסביר לה שהמפלצות האלו לא באמת קיימות, ונקלענו לויכוח בו היא הסבירה לי שעובדה שפעם חשבו שאין חשמל והיום יש, ופעם חשבו...

לא, לא משהו חריג ממש.
היא מדברת על שדים ומכשפות חושך שבאים אליה מהחלון כשיורד הלילה ותוקפים אותה.

<t>בתי הבכורה בת שמונה וחצי. באופן רגיל אנו מתחילים בנוהלי שינה בשעה שמונה בערב, בשמונה וחצי כבר במיטות. בתשע כשכולם ישנים מתחיל יום העבודה שלי, שכולל בעיקר לימודים ועבודה מול המחשב (בצמוד לחדרי השינה).<br/> מזה כחודשיים הילדה הולכת לישון מאד מאוחר. לקראת שתיים שלוש בלילה! כולנו סובלים מזה מאד.<br/>...

שיבולת, תודה על ההתעניינות

אני בסדר גמור. היו שבועיים מאד עמוסים בבית (יומולדת, הכנות לחג) ושקעתי בתוכם. כיף שהקפצת שוב את הדף, כתובים בו דברים נפלאים.

<r>דני, מה פתאם להתנצל <E>:-)</E><br/> הדברים שכתבת העשירו אותי מאד, ושמחתי לקרוא אותם.<br/> <br/> הבעיה שהעלתי היא בפשטות: אין לי מספיק זמן לפתח את הצדדים הלא -קשורים-לאמהות שלי, ומצד שני כשהזמן מתפנה הראש עודו אתם.<br/> <br/> הפקתי הרבה מהדף הזה, וכל מה שנאמר כאן תרם לי בצורה זו או אחרת. ואולי לעו...

• העדרות ארוכה - משמע למשל ערב לא מוגבל (ולא חודש, כפי שזה עשוי להשמע )

<r><U><s>[u]</s>מול הצרכים האמיתיים שלך.<e>[/u]</e></U><br/> <br/> תודה על כל הדברים המחזקים והיפים, ובעיקר תודה על המשפט הזה. כאילו שאני זקוקה לאיזושי לגיטימציה להגיד, הצרכים האמיתיים שלי כוללים דברים שהם מעבר לילדים. מכאן חוסר הנוחות שגרמה לי ההודעה של דני, שהיתה כל כך יפה שהרגשתי לא בסדר שאני לא ...

<t>טוב, מתבקש שאני איישב את הסתירה, נכון?<br/> <br/> ובכן, על הנייר יש לי די הרבה עיסוקים, לחלקם יש כותרת אינטלקטואלית מרשימה. בפועל, אני מוקפת בילדי ומתעניינת בעיקר בהם.<br/> כך, הופכים העיסוקים האחרים לטכניים ורוטיניים, ואובד בהם הניצוץ. המצב הזה מעמיד אותי בסיטואציות של חסר, למשל כשאני נפגשת עם ח...

<t>תודה על התגובות.<br/> דני, אתה כותב כל כך יפה. תודה רבה על כל מילה. בשמת, תודה גם, אני צריכה לחשוב על הדברים של שניכם.<br/> <br/> בינתיים כמה תשובות קצרות:<br/> הקטן בן שנתיים, ואין שום פתרון זמין במסגרת בני המשפחה. את העצה האחרונה שלך ניסינו במלואה, אבל לא מצאנו את עצמנו בבית הקפה.<br/> <br/> עו...

<t>בגיל 16 במלון עם אמא וסבתא. בחור צעיר ונאה עובד כחדרן וכמלצר, ומנסה לקשור שיחה בכל מיני הזדמנויות. מאשים אותי שאני מתעלמת ממנו כי הוא ערבי, וישר אני מפסיקה להתעלם כי לא נעים. מדברים יום מדברים יומיים. אמא וסבתא עושות פרצופים שלא מפריעים לי.<br/> <br/> הולכים לים ואני שוכחת משהו בחדר. עולה לחדר וה...

<t>שלום שמש,<br/> <br/> תודה על מה שכתבת, אני מעריכה מאד את העובדה שהעלת דברים העשויים להתפס כלא פופולריים כאן.<br/> <br/> לכאורה יכולתי לפתור את הפן הפיזי, ולמצוא סידור לילדי באופן תכוף וסדיר. בפועל אינני שלמה עם הפעולה הזו, וקשה לי להנות כשאני מנותקת מילדי. זה לא קשור בהכרח לנקיפות מצפון - אלא לחש...

ואם התפנה מקום, סימן שנוצר מקום למשהו חדש, ואנחנו מכינות לו את הקרקע בגעגועים לניצוצות שהיו.

תודה.

<r>הבעיה בעיקרה אינה ביני ובינו. הבעיה שהעלתי אינה גלויה כל כך, ולמעשה היא אפילו חוששת קצת מלהתהדר באצטלה של בעיה. אין לי משהו שאוכל להצביע עליו בגאון ולומר - בו האשם. להפך, אני מחפשת משהו נעדר, משהו שהיה ונמוג, ואפילו נבהלת קצת מהנוחות שבלעדיו.<br/> <br/> זוכרת שיחות עמוקות ורוויות לתוך הלילה עד דב...

<r>הי אמא פלונית, איזה כיף שאת פה.<br/> <br/> גם אני קיויתי שהדף יהיה שוקק חיים, מלא הצעות ופתרונים <E>:-)</E><br/> <br/> עניינה אותי מאד ההפרדה שלך בין <PO><s>[po]</s>באופן טבעי<e>[/po]</e></PO> ובין באופן מחושב, כשכתבת על הלינה המשפחתית. זה דבר שמעסיק אותי לא מעט, אם הזרימה החופשית הזו עם הילדים ו...

<t>שתי פנים אפשריות לצאת מן השעמום.<br/> <br/> האחת, לבד. השניה, ביחד.<br/> <br/> לבד, משמע להשאיר את האיש בבית עם הילדים, מדי פעם בערב, ולצאת לעולם. כך אוכל להעשיר את עצמי, ו אולי לרענן את הזוגיות בתכנים והשפעות חיצוניות.<br/> ביחד, משמע ללמוד להעזר בשמרטפים ולצאת מדי פעם ביחד לחפש חוויות. כך נעבור...

תודה בנות יקרות

אכתוב עוד אחר כך.

<t>שממון אישי.<br/> <br/> חברויות הולכות ונמוגות. רובם גרים רחוק, פיזית או מנטלית, ואני מנסה ליצור מעגל של חברים חדשים שיתאימו לאורח חיי הנוכחי. החברים נמדדים לפי גיל הילדים וקרבתם הפיזית. החברים המעניינים יותר הם אלו שמדברים בשפתי, אולם עם אלו אין שום אפשרות להפגש בלי הילדים. מין פרדוקס שכזה. חברים...

<t>משעמם לי.<br/> <br/> אנחנו לא מצליחים לעשות דברים מעניינים ביחד. כל חיינו סובבים סביב הילדים, כל השיחות, כל הפעולות, כל מה שביחד. אין לנו כמעט שום מגעים חברתיים שלא בחברת הילדים - בעיקר לא לי שאני בבית. אין לנו עזרה בשמירה על הילדים, וגם איננו ששים להעסיק זרים בכך. לא יצאנו לבלות ביחד כמעט חמש שנ...