באופן טבעי

<r>לא נלחמים. זורמים. את בדיכאון וזה יכול להשתנות. <s>[u]</s>מה עושים?<e>[/u]</e> יוצאים להליכה. מחפשים מקום מואר שיש בו צמחייה לשתות בו כוס תה/ קפה/ לימונדה. יוצאים וקונים מפיות יפות במיוחד ו/או זר פרחים או עוגיות טובות. אם את קרובה לים רדי לחוף ותנשמי עמוק. מס...

<r>אם את סובלת מ PTSD כדאי לך לקרוא על <URL url="http://clinicaldesktop.googlepages.com/cbt-trauma"><s>[url=http://clinicaldesktop.googlepages.com/cbt-trauma]</s>PE<e>[/url]</e></URL> אני רק בתחילתו של הטיפול אבל מקווה שזו הדרך החוצה. הקושי (סוג של גיהנום) שכרוך בטיפול הזה שווה אם אשתחרר ...

<r><PO><s>[po]</s>מאמץ יומיומי<e>[/po]</e></PO>, איזה שם מדויק בחרת לך <E>:-)</E> _שקבוצת תמיכה או אפילו סתם חברות בין אנשים שחוו דיכאון או חווים דיכאון יכולה להיות דבר מה חשוב ומועיל_ אני בטוחה שאת צודקת. <s>[u]</s>רוצה להיות חברה שלי?<e>[/u]</e> תודה על המחמא...

מיואשת יקרה, זה לא משנה מה סוג הכדורים שעזרו לי. הם לא בהכרח יעזרו לך. יכול להיות שהסרוקסט כן יהיה מצויין בשבילך.
מי הרופא שרשם לך את הכדורים? את יכולה להתקשר ולדבר איתו/ איתה?
יש איזו דרך ליצור קשר ישיר איתך?

גמני קורתותך בדף ההוא

ובאתי לאחל שנה טובה טובה!

<t>יש לי חברה טובה שחיה עם סרוקסט כבר הרבה שנים כולל שני הריונות. שני ילדים בריאים שאף ינקו כל אחד למעלה מחצי שנה. היא תגיד לך רק דברים טובים על התרופה הזו. אני לעומת זאת סבלתי מהתרופה הנ"ל מאוד מאוד. ניסיתי לקחת אותה מכיון שהיא נחשבת בטוחה בזמן הריון ושנה סבלתי מאוד. כל התופעות שסבלתי מה...

<t>אני מטפלת בעצמי תוך לקיחת אחריות מלאה על מי שאני. מסרבת להאשים מישהו אחר מסרבת לראות בנסיבות חיים סיבה. כי אדם אחר באותן נסיבות היה מצליח לא ליפול לבורות האלה. ואני בוחרת במחשכים. אבל החפירה מתחילה לסדוק קצת את הגישה הזו שלי. ואני מוצאת את עצמי נשאלת ושואלת שאלות קשות. אנשים שאני אוהבת מאוד ...

<t>קשה לי לכתוב. אבל הכתיבה עוזרת לי. אני לא מרוצה. קשה מאוד לרצות אותי. אני אוהבת דברים בדיוק כמו שאני אוהבת אותם. פשוטים אבל מדוייקים. אני מתרגזת משטויות. אני כועסת כשהזוגי אומר שיהיה בבית תוך 10 דקות ומגיע אחרי 30. אני לא יכולה לסבול בעלי מקצוע שלא עומדים במילתם או באיכות עבודה ירודה. ל...

כתבתי לך אצלי

אני שמחה. כתבתי ומחקתי כל כך הרבה פעמים. כל מה שכתבתי נראה לי לא לעניין או "דביק" מדי.
בסוף החלטתי שאני כותבת ומוסיפה לדף בלי לקרוא שוב.

לגבי מה שכתבת בהמשך. כל מילה. אם אני אצליח סוף סוף לכתוב(בלי למחוק) אני אתייחס בבלוג.
ותודה לך. שוב.

אני עוקבת וקוראת. את חכמה ורגישה, יש לך לב חם וענק.
גם ברגעים הקשים אנחנו לא יכולים לשנות אחרים אבל מהמקום שלך, ממי שאת תוכלי לתת גם לסבתא שלך וגם לאבא שלך תמיכה ועזרה לסגירת מה שצריך לסגור כדי לזכות במעט שלווה.
אשרי סבתך שיש לה נכדה כמוך.

<r>נוסעת, <s>[u]</s>הדיכאון שאת מביאה לדף הזה הוא דיכאון מאוד אסתטי<e>[/u]</e> כן. כי זה מה שאני מסוגלת לחשוף ממנו. אני לא אנונימית כאן. חשבתי, כשהתחלתי לכתוב בכינוי הזה, שתחתיו אני אוכל לחשוף הרבה יותר. אבל אני לא מעיזה. ואני אמנם לא מוכרת בו כמו בכינוי אחר אבל גם לא נעלמת ולא חסרת...

<t>תודה על העידוד, החיזוקים והמילים החכמות. אני זזה עם התחושות שלי כל יום. שלא לומר כמה פעמים ביום. עזר גם שכתבתי כאן. אח"כ יכולתי גם לתמלל את התחושות עם חברה וזה עזר מאוד לעשות קצת סדר. ההנקה לא נעימה לי. לפעמים כואבת מאוד. במשך היום אני מצליחה לעניין אותו בשתייה, אוכל, ח...

אתמול אחה"צ עד החושך היינו בים.
הילד שלי לא ינק כל היום אתמול רק בלילה התעורר אחרי שהעברנו אותו מהרכב למיטה וביקש.
כמה מילים חכמות מחברה ואני מנסה לרכז את הפוקוס שלי על מי שאני ואל מה שטוב לי ועל השמחה הקיימת וגם זו החדשה בחיי.
לא קל. אבל יותר טוב.

<t>לבד בבית. לראשונה מזה חדשים ארוכים אני לבד. אמא שלי מתקשרת לספר עד כמה הילד שלי מדהים ואני מחייכת ונהנית אבל גם חושבת- יש לי עוד פחות משעתיים לבד. אל תקחי לי את הזמן הזה. אני בדיכאון. שקטה שקטה. מרגישה כאילו משהו ייצא מתוכי ויבלע אותי אם לא אצרח אבל נשארת שקטה. כל החברות שלי עוברות...

<t>אני נותנת מעצמי לכולם ולי לא נשאר. לי ולזוגי. אז התחלתי לפתוח חלונות לאור. לשנות. להזיז. אין לי כוח ואין לי סבלנות. אבל יש לי בן. פרח. ויש לו אבא. פרח. אז אני לא מדברת בטלפון. כמעט. ולא רואה את המחשב. כמעט. והמשפחה שלי שממנה הגעתי למשפחה שלי שבה אני חיה היום מקבלת ממני קצת פחות.<br...

דקל נור, רק עכשיו ראיתי. לא עולה בקישור שלך שיר.
איזה שיר נתת לי?
תודה בכל מקרה.

<t>על הדשא בחצר אצל חברה טובה. השכנים הם בני בית והילדים עוברים בין הבתים כל הזמן. חברים. השכנה צועקת מהחצר שהם יוצאים למסיבת סיום של הבכור והצעירה רוצה להשאר עם בתה של חברתי. הבת בתגובה נועלת את שער החצר ונכנסת בכעס לחדר שלה. טורקת דלת. אמא שלה קמה ונכנסת אחריה. בינתים מצטרפת אלי ואל...

תודה.
השקט ממקום טוב עכשיו.
אני עסוקה במשפחתי הקטנה והאהובה.
אחזור לכתוב כשיתאים. @}

)':
כל מילה

לא נעלמתי. רק נאלמתי. קשה לי מאוד. אכתוב שוב כשאוכל.

<r><s>[u]</s>איך היה הקשר ביניכם לפני הלידה, לפני הדיכאון?<e>[/u]</e> אותו דבר פחות או יותר, אלא שהוא מכיר את הדיכאון שלי עוד מלפני שהפך להיות זוגי. זה חלק ממני ועל כן גם חלק מהמערכת הזוגית. <s>[u]</s>האם הקושי שלך לעשות לעצמך מקום מחריף כשאת בדיכאון?<e>[/u]</e> אנ...

<r>האם אני באמת יכולה לקבוע? אני יכולה לקבוע שיהיה סדר ויהיה לי טוב. כמה שליטה יש לי על תחושות שלי. עד כמה אני יכולה ליצור את המציאות שלי? אני עמוסה. יותר רגשית מכל דבר אחר. זה גורם לכל מטלה להיות קשה ולכל בקשה להעמיס ולהכביד. אני נחנקת. הכל יותר מדי בשבילי. אנחנ...

תודה ב-דרך. מקסים.
תודה תמר.

העלם כל מה שאינו ידיד לגופך.
שולחת מחשבות טובות, אהבה וכוחות לילד ולהוריו

תודה.
את נעימה לי מאוד.

בכלל לא בטוח שלא רלוונטי. כרגע מתקשה לנסח את הקושי.
אם קל לך יותר לכתוב בדף הפחות אופטימי גם אפשר,
אל תרגישי מחויבת להגיב בכלל על ההצעה הזו.

בכל מקרה אני עוקבת אחריך גם בדפים אחרים

.

<t>מחשבות על הוירטואלי כראי לחיי. יכולתי אולי לפנות ולבקש להשאיר את הדף הקודם כדף "שלי". לנקות משם את מה שהפריע לי אחרי זמן ולהמשיך. בחרתי לא לפגוע ולא להזיז אף אחד אחר. יצאתי אני מהמקום שבו התפתח דיאלוג משמעותי עבורי. כדי שאוכל למצוא לי שקט. כדי שאוכל להתבטא. להרפא. אבל אם...

<t>קצת נסערתי.. לא הצלחתי לכתוב בדף הראשון שפתחתי. ופתחתי בלוג אחר במקום. אולי אם הייתי מכריזה עליו כבלוג הייתי מרשה לעצמי לבקש או להזיז את מה שמפריע לי שם. עכשיו רציתי לערוך לבלוג החדש את מה שמשמעותי לי וגילית שזה כמעט הכל. אז אני עוזבת את זה בינתיים. בכל מקרה עצם שינוי השם של ה...

<r>_"שיבינו את הצורך שלי" זו סתם משאלה ילדותית, שהסובבים אותי "יבינו" ואז יפטרו אותי מכל עול, יעשו הכל במקומי וכו. שטויות, בקיצור._ בכלל לא <s>[u]</s>שטויות<e>[/u]</e> ! לפעמים מספיק שמישהו אחד מבין הסובבים יבין ויפטור, אפילו לתקופה קצרה מאוד, מכל עול. וגם נסי לתת לע...

<r><s>[u]</s> יש מקום לכולם, גם לי.<e>[/u]</e> ובכל זאת קשה לי להמשיך ולכתוב כאן. נעשה לי עמוס. אני מרגישה לא הוגנת לכתוב את זה כי היו כאן התייחסויות שעזרו לי מאוד. מאוד. אבל אני צריכה מקום לעצמי. אז אני עוברת למקום שאולי יהיה לי נוח יותר לפתוח בו חלונות לאור ולרוח....

<t>סוף סוף שקט. עכשיו אני מנסה ללקט את כל המילים שזרמו והמחשבות שנחשבו בימים האחרונים. מאוד רציתי לכתוב. להוציא לאויר את מה שמישהו אולי יוכל להרים ולשלוח אלי חזרה כך שאוכל לנשום עם ולא על יד. את יום הזיכרון ביליתי בסידור בגדים שקיבלנו ממשפחה ומחברים. אלו קטנים. אלה יהיו קטנ...

בבקשה תכתבי מה שאת חושבת.
אני לא כותבת כמעט מרוב שאני מתלבטת מאוד איך לנסח את הדברים.
עד עכשיו הבאת תמיד משהו שהייתי זקוקה לו.
@}

"ההיפך מפחד זה אהבה"

מעניין. מה שהיקום מזמן לנו.
המטפל הסיני שלי מקשר את הדיכאון שלי עם פחד. אחד לאחד.
"אין ממה לפחד חוץ מהפחד עצמו".
ועכשיו שוב אהבה. האהבה תמוסס את הפחד??

באלי חופש, אני אמנם אמא לקטון אבל נראה לי ש חופש של הילדים ממסגרותיהם_ הוא לא _מבחן בזמן אמת.

הפתעת אותי בעצמת התשובה שלך. תודה@}
עניתי לך באותו הדף.
אשמח אם תמשיכי ותבקרי.

<r><s>[u]</s>אני יכולה לומר לך שלדעתי הכדורים מראים לנו לאן אנחנו יכולים להגיע לבד, בלי הכדורים.<e>[/u]</e> <s>[u]</s>יש לך את הכוח ויש לך את הידע את רק צריכה להיזכר.<e>[/u]</e> הזכרת לי כמה אנשים בדרך שהאמינו בי. גרמת לי לחשוב אחורה לימים שהיה לי יותר כח. הזכרת לי למה א...

<r><s>[u]</s>איך את רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים?<e>[/u]</e> מהלכת בקלילות בשבילים. רואה מרחבים. מריחה פריחה. שומעת חיים. עוד ילד אחד לפחות. אולי שניים. בזוגיות מחזקת. אוהבת. נוגעת. זורמת. משוחררת מהחרדה והפחד שעוד רגע יקרה משהו נורא. משוחררת מהמתח והעצבנות. רגוע...

<r><URL url="http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=10&itemNo=571337"><s>[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=10&itemNo=571337]</s>לעצמי<e>[/url]</e></UR...

אני עוקבת אחרי דרכך ב בלוג שלום מאוסטרליה. כתבתי משהו שאולי יעניין אותך בדף דרך שונה להתמודד עם הדיכאון ב 30.04.2005 09:25
אשמח אם תקראי ותשתפי אותי במחשבותייך.
תודה. גם אם תבחרי שלא. @}

<r>לא קראתי. אם אחזור אי פעם לקרוא יותר ממה שמופיע ב <PO><s>[po]</s>מה חדש<e>[/po]</e></PO> אנסה להגיע לזה. אבדתי את אהבת החיים. פעם הכל היה עושה לי את זה; לחם טוב, פרח בר, ספר טוב, שיחה עם חברה, חוף הים. היום רק הבן שלי משמח אותי באמת. פעם יכולתי להאריך גם קושי ומחלה ותהלי...

<r>נוסעת אין לי מה לומר. מה שכתבת מרגיש לי מדויק. <s>[u]</s>התרופות מנקות אצלי שכבות של אבק שחור מהחלון שדרכו אני רואה את העולם, ומאפשרות לאישיות האמיתית שלי להתגלות, ולי עצמי לחיות, לעשות עבודה עם עצמי, להתפתח ובסופו של דבר ללבלב.<e>[/u]</e> ואצלי התרופות מסוככות ומגוננות מכל מה שח...

מיסוך הכאב והפחד באמצעים כימיים שונים טוב עבורי פחות מלמצוא את המקור לכל אלה. אבל לפעמים הכמיהה לקצת מנוחה ושקט מפתה מפתה. אבל אני כאן. בלי כדורים.
ואני אמצא דרך שונה להתמודד.

<r>במקום אחר אני קוראת חלקים ממני <s>[u]</s>:"זה לא שהשיעור לא נלמד, זה היה לבדוק האם הוא אכן נלמד?"<e>[/u]</e> (<PO><s>[po]</s>תמר בן חור<e>[/po]</e></PO> בשלום מאוסטרליה). וגם אני מרגישה ששום דבר אינו מקרי ושמה שמגיע אלינו קשור בנו. אני יודעת שאצלי השיעור לא נלמד. ולכן הוא חוזר ו...

נוסעת תודה@} ובכל זאת אשמח אם תמשיכי לשתף אותי במחשבותייך

<r><s>[b]</s>אין ממה לפחד אלא מהפחד עצמו<e>[/b]</e> אין לי אויר. אני יוצאת החוצה לתלות כביסה ומזכירה לעצמי לנשום. הכל מכווץ מבפנים. חיה בתוך ענן אפור של בהלה. משהו נורא עומד להתרחש. לא מאפשר לי לנשום. לא מאפשר לי לזוז. מקפל אותי פנימה. פחד. כשהבן שלי עלי הכל נפ...

מייק, אני גרה כאן לא משוטטת

מה מונע ממך לרקוד עכשיו?
נוסעת, יכולתי לכתוב רשימה של דברים אבל בסופו של דבר
אני.
רק אני תקועה ומונעת ומציבה סדרי עדיפויות שלא מאפשרים.
אני.

לרקוד. אני צריכה לרקוד.
מזכירה לעצמי.

שורדת.
משתדלת לזכור לנשום וגם לזכור שיבואו ימים קלים מאלה.
תודה.

כל הגוף תפוס.
הצלחתי לצאת להליכה ראשונה מאז הלידה שלשום בערב. הליכה בחוץ. לבד. בלי ילד במנשא.
בקושי יכולתי לזוז. הרגשתי שאני הולכת בתוך ענן כבד.
הבוקר יוגה.
הלוואי ואצליח להחזיק מעמד.

<r><s>[u]</s>מבחינתך, מה ההבדל בין מניפולציות על מצב הרוח באמצעות תזונה, פעילות גופנית או חשיפה לאור, לבין מניפולציות באמצעות טיפול תרופתי?<e>[/u]</e> הטיפול התרופתי מביא איתו תופעות לוואי לא סמפטיות. הוא גם מסכן הריון טבעי ובריא. חלק מהתרופות אסורות בכלל בהריון וחלקן אסורות ב...

<t>האיש במילואים. הפעוט השכים ב-05:30 ולא רצה לחזור לישון. שיחקנו במיטה עד שהוא גלש לו, נעמד ליד הדלת ודרש לצאת. גם ככה הימים עכשיו קשים וההשכמה הזו לא ממש הועילה. יצאנו לגן שעשועים בדרך עברתי במכולת > את לא צריכה להכנס לכאן זה ייגמר לא טוב. נכנסתי > הגוף שלך...

<r>סיפרתי השבוע לחברה נוספת מה מצבי ומה אני עושה כדי לטפל בעצמי. היא הקשיבה. הלכה לחדר אחר וחזרה עם הספר "שביל הזהב לריפוי טבעי" של שרה חמו. זה ספר שלא הייתי קוראת בו יותר מכמה עמודים בכל תקופה קודמת בחיי ופתאום זה בדיוק מה שהתאים לי לפגוש. אני רושמת למעלה את הציטוט שמצאתי בעמ' 2...

נוסעת תודה!
נעים לדעת שאת כאן@}.

<t>רוצה לעצור את העולם ולרדת. אני אעלה חזרה כשיחזרו כוחותי. זה לא עובד ככה. אני צריכה למצוא את הכוחות תוך כדי תנועה. הפסיכיאטרית שטיפלה בי פעם אמרה לי שאני בתנאי סביבה נכונים אפרח. והיא צדקה. אבל עכשיו אני לא מצליחה להגיע לאיזון הזה וגם לא מצליחה ליצור את הסביבה הנכונה לי. ...

<t>אני אוספת רגעים של שמש כדי להמשיך הלאה. נסעתי לרופא הסיני למרות הכל. שלוש פעמים קבעתי. פעמיים ביטלתי. הדרך ארוכה ועוברת במקומות שונים שיש להם נגיעות בעברי. אני מתענגת על השמש החמימה. על בוקר עם אישי, אהובי. שותקת. מקשיבה למוזיקה חדשה. המילים לוקחות אותי איתם למקומו...

ביטלתי את הפגישה עם הרופא הסיני. שעה וחצי נסיעה לכל כיוון. גדול עלי.

נוסעת, תודה על העידוד. יהיה טוף.

<r>תודה נוסעת. <s>[u]</s>את לא נשמעת לי כמו פרח משוגע כלל וכלל<e>[/u]</e> בחרתי בניק בגלל השיר. לא מרגישה משוגעת. ובכל זאת מתביישת בדיכאון. מסתתרת. <s>[u]</s>איפה בנזוגך בתמונה הזו?<e>[/u]</e> איכשהו נראה לי שזה עיקר הבעיה. הדיכאון אינו בשלו. כלומר הוא אינו הג...

אני לא מרגישה את הטירוף המתואר בדפים שונים העוסקים בדיכאון.

נעה בין עייפות גדולה לעצבנות ומתח.
מותשת

תודה@}

שתי שיחות.
שתי חברות.
יציאה מהארון.
למה זה כל כך מפחיד? דיכאון.
רק מעצם שיתוף החברה הראשונה הוקל לי.
משיתוף חברה נוספת קיבלתי מספר טלפון של מטפל בדיקור וצמחים. רופא סיני.
נתחיל מכאן

<r>אלה הדברים שמתארים את המציאות שלנו _שקט? חיבוק? פינוק? מסאז'? זמן לקרא? זמן לצייר? אמא? כתף לבכות עליה?אוכל בריא? להתלח בשקט? להוריד שערות ברגליים? כן, תודה, כולם חסרים. הבנתי בימים האחרונים שאני לא מרגישה שזה לגיטימי לקחת לעצמי זמן לדברים האלו._ <s>[u]</s>אני חושבת שהגעתי...

<r>קראתי. מפתיע כמה אני (לא) לבד בבדידות הזו ובקושי. אני לוקחת איתי את דברי החכמה של יונת <s>[u]</s>אפשר לקחת את הכסף שהיית מוציאה על פרוזאק, ולהוציא אותו על עזרה<e>[/u]</e> ונראה לי שכשיהיה לי זמן אקרא שם שוב. יש שם הרבה חיזוק. חלק מהדברים ש מדוכאת כותבת הם תיאור מדויק של...

<r><s>[u]</s>לא להשאר במיטה וQאו לישון יותר משמונה שעות ביממה<e>[/u]</e> אני אמא ליליד 2004. אין חשש שאני עושה אחד מן השניים אני גם מניקה אז אני נשמרת מ4. ו6. בכל מקרה. אני בטיפול (שיחות) ולא רוצה לפנות לטיפול תרופתי. הייתי שם. שנים. הדרך למקום הטוב היתה ארוכה ...

כן. דף בית אישי.
תודה

עינב ו חני בונה תודה.

<r><PO><s>[po]</s>Pלונית אחרת<e>[/po]</e></PO> קראתי. תודה! לא את הספר את החוו"ד. <PO><s>[po]</s>טרה רוסה<e>[/po]</e></PO> תודה. ניסיתי למצוא את הרשימה ללא הצלחה. אבל קראתי בדף <PO><s>[po]</s>תרופה נגד דיכאון<e>[/po]</e></PO> : <s>[u]</s>אני מכירה אשה שלוקחת סרוקסט כבר שנים ול...

<t>כדי להביא את הפרח שלי לעולם הייתי צריכה להפסיק לקחת כדורים ששימשו שלי עור ומגן מפני העולם. זה לא היה פשוט אבל היה שווה. אני כבר יותר משנתיים ללא הכדורים. הפרח שלי יונק. לא רוצה ולא יכולה לגמול אותו. אבל אני שוב בדיכאון. קושי עצום לצאת מהבית. קושי לשמור על קשרים חברתיים או...

החיפוש הניב 68 תוצאות