<t>לחברתנו שאך ילדה היה רצון עז בשבת בבוקר. רצון כה עז, ואנו לא ניעתר? היא פתחה במתאבן של מעשיית זינדלאק חביבה, בעלת מבע עז של מתח צרוף נקודות הולמות, הוא העדיף לפתוח בשיר מאת בנימין ואן קוגל, שהיה מעט יבש, אך למרות זאת גם הותיר רושם עז מבע של טפטוף פניני לשון דקיקות.<br/> לעיקרית, שנמסכה אל שולחננו...