באופן טבעי

ראיתי את המודעה בעיתון הבוקר.
יהי זכרו ברוך. תנחומי למשפחה.

יקירותי, אני צריכה פייז אאוט מהאתר לזמן מה. אל תדאגו לי, אני בסדר גמור.

(אני מנחשת ש"אי מולי" זה כנראה בסדר, כמו "בצודי את הצבי")
(או את הפטרוזיליה)

תודה!

אכן, אבל גם אי חיתוך עונה על צורך מנומק היטב של שייכות.
אולי לעיתים. במקרה לא אצלי (כמו שכתבתי, אני לא שייכת לשום קבוצה שלא מלה). אבל עם אי-חיתוך אין לי בעיה, לא משנה מאיזו סיבה.

אני חולמת על מסאז', על עיסוי בארומתרפיה, על שיאצו, על טוינא
זה לא בשבילי.
על איזה צימר מעץ במקום שקט עם נוף מדהים בגליל ליד חנויות חמודות עם דברים מעץ ומבד
נפלא! ומה יש לאכול? P-:

"מ'ז'תומרת, אני הכרתי את הבנאדם."
מעולה.

וגם לפנק אנשים אחרים.
נכון!

<r><s>[u]</s>אבל לתחושה הזאת של ההתפנקות, בהחלט כן.<e>[/u]</e> נכון! אני משתדלת להחליף את המתוקים שלא טובים לי במשהו שכן טוב לי, או להכין לי משהו בבית (מרשה לעצמי לעיתים רחוקות איזה קרואסון או עוגה של בית קפה, לא של סופר). אבל עדיין לא הצלחתי למצוא דרך לפנק את עצמי שאינה קשורה לאוכל...

לא סותר בכלל. הוא קרנף גאוני, וגם מצפוני.

אמרת שהוא קרנף.

שיחות, אני לא יודעת, אבל תודה לך על הפסקול שלי לימים הקרובים. או הקשים. או גם וגם.

שלחתילךמייל

התגובה הבאה הועברה מהדף אולי בכלל הבעיה בשינה:

עודד, תודה על העדכונים.

<r><s>[u]</s>במובן החברתי, ברית המילה היא למעשה כריתת ברית או החלטה של ההורים לצרף את הילד שלהם לחברה שרובה כן מוהלת את ילדיה.<e>[/u]</e> הילדים שלי שייכים לחברה שבה רוב הבנים נימולים. במחשבה שנייה, הילדים שלי שייכים לחברה שבה לא מתעסקים במה שיש לילדים אחרים בתחתונים. אף אחד לא ביקש...

יונקי ביב
ואללה? - אז לא שכחתי, פשוט אל ידעתי. תודה!

<t>החלטתי שאם יוצא לי עוד לחם טעים, אזי פיצחתי את הפורמולה, ואכן יצא נחמד, לכן אני מכריזה בזאת שאכן פיצחתי. אבל מעצבן אותי שהלחם יוצא נמוך וקטן. הבצק תופח מצויין, אבל שכשאני צרה ממנו כיכר ושמה בתבנית, הוא תופח לצדדים ולא למעלה. יש עצות בעניין הזה, או פשוט ללכת ולמצוא תבנית יותר קטנה? בחנות אמרו לי ש...

<r>מויקיפדיה (זהירות, תמונות של פינים לרוב למי שמפריע לו): <URL url="http://en.wikipedia.org/wiki/Foreskin"><s>[url=http://en.wikipedia.org/wiki/Foreskin]</s>ערלה<e>[/url]</e></URL> כמעט לכל היונקים - חוץ מהקבוצה שאני לא זוכרת כרגע איך קוראים לה בעברית, המוזרים האלה שמטילים ביצים כמו הברווזן - ...

כן, באמת תהיתי.

(הגאולה לא תבוא מן המסך, יאללה לכבות עכשיו)

<r><s>[u]</s>אפידורל בלידה מזיק יותר מעשרה ג'וינטים בהנקה, אז מה?<e>[/u]</e> האם יש לך קישור למידע הזה? לא מתאפקת שני דברים קטנים ואולי קטנוניים. <s>[u]</s>אני בטוחה שיש תינוקות שהתמסטלו באופן קשה מהעישון של אימותיהן כשם שאני בטוחה שיש כאלו שלא ויש כאלו שיצאו יותר אינטילגנטי...

שוב משהו חורק, אחרי תקופה כל כך טובה. זה יחלוף כלעומת שבא, או שהנה מתחילה עוד "תקופה"? הישארו עמנו.
(או בגרסת שנות השמונים: כל זאת, ועוד, בפרק הבא של "בועות").

<r><s>[u]</s>ואם שעודנה מגלגלת עיניה בתסכול לכל זר שבמקרה נמצא לידנו ברחוב כאשר יש לה ביקורת עליי (תמיד)<e>[/u]</e> אאוץ'. והרגשת בדיוק כמוה? אני מנסה להבין למה, ומשהו שעולה לי, זה שאולי גם לך היתה "ביקורת" על הבן שלך, כלומר כעסת עליו שהוא צורח, ולמרות שרציונלית ידעת שהוא קטן, והוא חווה ...

אבל את לא כמו אמא שלך., כי כל תפיסת ההורות שלך שונה ואני בטוחה שהחוויה של הילדים שלך - גם נקודתית באירוע המדובר, ובטח שבאופן כללי - שונה לחלוטין.

מי הסוטה שהמציא את הגואש??
בדיוק.

עמוד 320, כך שחצי ספר. רוצה לישון.

<t>לעזאזל, השארתי את שמונה עשרים דקות לבד בבית עם חברה וגואש ({{}}|אוף|{{}}) כשהלכתי לאסוף את חמש וחצי מחבר. חזרתי לשתי ילדות ערומות (עשו אמבטיה), סלון מוצף בגואש, ספה חדשה מושפרצת בטיפות גואש, והעותק החתום בידי המחברת של "דוקטרינת ההלם" ספוג מי גואש. הטיפול הרגיל שאני נותנת לספרים במקרה כזה הו...

<t>אימשלו, אני שואלת על תחושת ההקרבה שלך, כי לדעתי קשה להיות במצב מתמיד של הקרבה, וגם במצב מתמיד של מישהו שמקריבים בשבילו. זה לא בר-קיימא - זה מצב נפיץ. בין השאר, אולי זה עושה אותך עוד יותר רגישה לאמירות מקטינות, בלי לזלזל לרגע (!) במקטינוּת האובייקטיבית של האמירות האלה. אני יודעת שככה זה היה משפיע ע...

טוב, עגבניה זה לא חוכמה.

עלה חסה רענן, מהבהירים האלה של אמצע החסה, טרי מהגינה, פריך ומתוק!
(מנסה לשתול לך דימויים סקסיים של חסה. תמיד יש פעם ראשונה)

(קוראת בהנאה)

<r>אימשלו. ראשית, אפילו לפי תפיסה קנאית לעקומות, אחוזון שלושים זה ממש בסדר! אי אפשר מתמטית שכולם יהיו מעל לחציון. שנית, איזו התנהגות מעצבנת של אמא שלך, אני ממש נעלבת וכועסת בשבילך. ושלישית, מה שכולם אמרו: את יודעת יותר טוב, ומי שיודע הכי טוב הוא הילד עצמו. אם הוא רעב הוא יאכל, וכל ההתעסקות הזאת...

<r>הרגע סיפר לי האבא-של-הילדים-שלי שהוא הלך איתם ללונה פארק, ובדרך הסביר לחמש-וחצי, שאם שואלים אותו, כדאי שיגיד שהוא בן שש, כי יש מתקנים שמותר רק מגיל שש, והוא יותר קרוב לשש מאשר לחמש (קצת!), אז זה בסדר. הילד סירב באצילות נפש: הוא לא מוכן "לעבוד על אנשים". אח, איזו נחת. <s>[sub]</s>וא...

<r>במסגרת הפרוייקט "ספר בכל לוקיישן": גמרתי את <s>[b]</s>דילמת השפע<e>[/b]</e> של מייקל פולאן, ובמקומו - הספר שאני קוראת תוך סריגה - <s>[b]</s>דוקטרינת ההלם<e>[/b]</e> של <s>[b]</s>נעמי קליין<e>[/b]</e>{{}}. אצל החבר שלי, גמרתי את <s>[b]</s>צייד בודד הוא הלב<e>[/b]</e></...

איזה כיף. אכלתי סלט. היה צבעוני, ריחני, עסיסי וייצרי. וחייתי.

אגוז מלך טרי זה סקסי, עסיסי וייצרי. סלט של לבבות חסה מתוקים ופריכים עם אגוזי מלך זה ייצרי וחייתי ומגרה.
(סלחו לי, אני סרה לרגע למטבח).

כן, מאד מפותחים לגילם.

יש יותר נוראים?

מה עושה מרקורי בימים אלה?

אין לי חשק ליום הזה. אין לי מצב רוח. אני רוצה לקחת יום מחלה, לזחול למיטה ולא לצאת. אין לי כוח לשום דבר ולאף אחד. אני רוצה להיות עצובה ולא משנה שאין לי סיבה (טובה. סיבה טובה. או מציאותית. או הגיונית).

פוליפרופילן שמתפורר לחלקיקים פצפונים שמפעלים יהירים קוראים לו מתכלה.
זה ממש מרגיז. אבל בשוק האיכרים ביום שישי מוכר התעקש לתת לי סחורה בשקית ואמר שהיא "ביודגריידבל". ויש לי כלים חד פעמיים שעשויים מעמילן תירס ומקנה סוכר.

פוליפרופילן שמתפורר לחלקיקים פצפונים שמפעלים יהירים קוראים לו מתכלה.
זה ממש מרגיז. אבל בשוק האיכרים ביום שישי מוכר התעקש לתת לי סחורה בשקית ואמר שהיא "ביודגריידבל". ויש לי כלים חד פעמיים שעשויים מעמילן תירס ומקנה סוכר.

פעם הייתי רגילה לאכול יוגורט עם פירות וגרנולה בבוקר. אחר-כך גיליתי שלא בא לי יותר על היוגורט ועברתי לאכול רק פירות. לאחרונה גיליתי שהקפה של הבוקר מחזיק אותי עד 10:00-11:00 בלי להיות רעבה, ואז אני אוכלת סלט, די קבוע. כמה את רעבה בבוקר, ומתי?

בישראל בחיים זה לא יקרה כי האוכלוסיה שלא מחסנת די חופפת ל- (או לפחות נמצאת בתוך ה-) אוכלוסיה שלא שולחת לבי"ס
על סמך מה את קובעת את זה?

<t>הדוגמה שלי: בוקר - אספרסו גדול בלי סוכר ובלי חלב (לא שאני ממליצה על זה, זה בשביל הגילוי הנאות). לפני הצהרים - סלט של מגוון ירקות, עלים, אגוזים וגרעינים. צהרים - ארוחה מבושלת, בדרך כלל אורז מלא, תבשיל קטניות, מדי פעם עוף או בשר, ופירות. אחרי הצהרים - עוד פירות. ערב - עוד ס...

פעוטון ברמת אביב - אם אפקה טוב לך, יש את גן כיף לי של ענת ויוסי. הבן שלי היה אצלם פעם והייתי מרוצה מאד. לצערי אני לא מוצאת את הטלפון.

כשאני עוברת דירה, המקינטה לא נכנסת לשווווום ארגז. המקינטה באה איתי באוטו והיא החפץ הראשון שמגיע למקומו (ומקומו הוא על הכיריים).

(לא יפוטרו לאלתר, התכוונתי, אני ממליצה להציץ גם בהם)

(וגם הטוקבקים)

<r><PO><s>[po]</s>אחת שקוראת<e>[/po]</e></PO>{{}}, את חושבת שאילו מישהו היה טוען שמשהו שאת עושה מזיק לילדיך, והיה טוען את זה בטון כזה שבו את בוחרת, היית בוחנת אם יכול להיות שהוא צודק? (ודרך אגב, <URL url="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1107519.html%7B%7B%7D%7D%29"><s>[url=http://www.haa...

אולי, אבל בעלי היה אומר שהיא לא אוהבת את הילדים שלה...
...ואני הייתי אומרת גם עליו שזכותו להתבטא באופן חריף.

זו שיטה שגורה אצלך גם עם הילדים?
ונניח שכן? האם אז לא היינו אומרות שכל אחד הוא שונה ויש לו את הדרך שלו לתקשר עם ילדים? או להתבטא? (מהרהרת)

איך תקראו לו?

אולי תאמצו מטאור.

<r>הבעיה שלי, נקודות, עם האמירות הספציפיות האלה, היא לא האגרסיביות אלא הפאסיב-אגרסיביות. כלומר, אפשר להגיד להורים: סליחה, הילדים שלי רעבים, תנו להם לאכול מייד! ואפשר להגיד: טוב, בבית הזה לא מקבלים שום דבר לאכול, אז בואו נלך לאכול במקום שבו <s>[b]</s>כן<e>[/b]</e> אוהבים אותנו (דוגמה קיצונית ל...

_מזל טוב לארנבת!
מזל טוב לנסיך_ (למרות שכבר כתבתי)
תתחדשו על הבית
ואיך פספסתי:
רק בשביל כמות האבק שמוצאים מאחורי כל מיני דברים שווה לעבור דירה.
אמת גדולה.

קהל שבוי

שחף היא האלטר אגו.
לא נכון, אני האלטר אגו.
שחף חיה בעולם של ספרות ילדים ופנטזיה. רואלד דאל, מיכאל אנדה , ההוביט, נרניה - עולם שבו החוקים אחרים
רגע, אז אולי אני שחף?..
את כותבת כל כך מדוייק, ואת מעוררת כל כך הרבה הזדהות.

איל, תודה, עכשיו הבנתי את קו המחשבה. אני צריכה לחשוב על זה.
או קיי, חשבתי. אני לא מתלהבת מהרעיון של לשבת בכלא. מה בעצם קורה אם אני משלמת ואתה לא משלם? מי יושב בכלא? רק אתה? רק רוזנטל? או כולנו?

אמא שלי מספרת בגאווה ש"הילדים ממש לא אוהבים את האוכל שלך"(תצחקו, אבל זה פוגע בי.
אני ההיפך מצוחקת. זה נורא פוגע.
אהבתי את מה שכתבת, ב עילום{{}}. אבל זו עבודה קשה.

כן, זה סיפור מטריד לאללה. אבל הפרשנות היונגיאנית אחלה!

<r>דרך אגב, קרוטונית, כשכתבתי מה שהיה לי בראש זה מה שכתבה <PO><s>[po]</s>פלוני אלמונית<e>[/po]</e></PO> שפתחה את הדף, לא חשבתי על הסיטואציה הספציפית שאת תיארת. וגם לא דיברתי על נזיפות או כעסים, אלא רק על איומים ועונשים. בסיטואציה שאת מתארת, בעצם הסיבה שהוא צריך ללכת לישון היא שהוא מפריע לך להרדים את...

<r><s>[u]</s>אבל העלילה מסתבכת כשיש אמא עם עומסים נפשיים ופיזים שלה.<e>[/u]</e> הו, ברור. הרי אני רק כותבת מה עדיף בעיני באופן כללי, בלי לטעון שכולם חייבים להתנהג תמיד ובכל מצב, או אפילו שככה אני מתנהגת תמיד ובכל מצב (הו, לא). אחרי הכל, אנחנו יושבות פה עם תמונת העולם שלנו, האמהות, ומתייע...

<r><s>[u]</s>ומה ההבדל בין שיטת התוצאות הטבעיות "הלכת לישון מאוחר, לכן אתה עייף ולא תיסע לסבא" לבין האיום?<e>[/u]</e> אה, הבנתי אותך. טוב, אני חושבת שזה קשור למה שאת (לצורך העניין... או אני, או כל אחת) מרגישה כשאת אומרת את זה. אם את מרגישה שזה עונש או איום, זה מה שזה. אבל אם את מרגי...

<r><s>[u]</s>שאנחנו רואים את כל התמונה והפעוט לא.<e>[/u]</e> אסנת, אני מסכימה עם כל מה שכתבת חוץ מזה. אנחנו לא רואים את כל התמונה של הפעוט. קל לנו לראות את מה שאנחנו רואים והוא לא - כבר מאוחר, צריך לקום בבוקר, הרעש מפריע לשכנים ועוד - אבל אנחנו בדרך כלל לא רואים למה הפעוט מתעקש על אותה ה...

<r>_"יאללה ילדים, הולכים הבייתה. עוד מעט תהיו רעבים ופה אין אוכל". "ילדים, אנחנו נשאר פה מעט זמן כי לסבתא אין אוכל במקרר לאורחים..."_ אפעס פאסיב-אגרסיב בעיני. מצד שני, לבוא עם אוכל מהבית נשמע לי כמו פתרון טוב לבעיה הנקודתית. מצד שני, אם את מרגישה שאת <s>[u]</s>הבת שלהם שעליה מ...

<r>תפסיקו לכתוב בזמן שאני כותבת! (:< <s>[u]</s>גם אני שואלת את עצמי לאחרונה, מה ההבדל בין "אם לא תירדם עכשיו לא יהיה לך כוח לשחק מחר" לבין "אם לא תירדם עכשיו לא תיסע לסבא מחר!" או "אם תשתולל לא תקבל גלידה!"<e>[/u]</e> הבדל מהותי, לדעתי. <s>[u]</s>השאלה אם בשביל כזו תקשורת וכ...

<r><s>[u]</s>אני מרגישה שזה לא נכון לאיים אם אין כוונה לקיים.<e>[/u]</e> אני לא חושבת שנכון לאיים. זוהי כמובן דעתי האישית בלבד, אבל אני תומכת בה. <E>:-)</E> כן להצביע על תוצאות אמיתיות, כולל זה שלחתול לא נעים, וכולל זה שלאבא/אמא לא נעים ולכן בפעם הבאה אני לא ארצה לצאת איתך החוצה. למעשה מ...

<r>אוי, <PO><s>[po]</s>או רורה<e>[/po]</e></PO>{{}}. כולי הזדהות פה. קרה לי, לא פעם. אני דוקא מרגישה כמוך, שהדבר הנכון כלפי הילד היה להתייצב לצידו. אני חושבת שמה שחמותך אמרה, אני לא יודעת באיזה טון זה נאמר, אבל זה נשמע לי די לעניין. סליחה, הילד בן שנתיים, קורה שילדים בני שנתיים (!) צועקים, ובבק...

למי ששואל-הוא הצביע בעד ואפילו לא היו מתנגדים

ואללה.

_אבל אף מלה על הגורמים שמעל הח"כים.אנשי ההון.
שום קשר שלהם לדברים._
כן. ככה זה. תמיד. ממליצה על "דוקטינת ההלם" של נעמי קליין כדי ללמוד עוד על איך עובדת המגה-שקשוקה בעולם.

אשה, הכאב שלך מהדהד כל כך חזק שכמעט לא העזתי לכתוב.
אני גם לא כל כך יודעת מה לכתוב. רק שקראתי.

<r><s>[u]</s>ויכול להיות שאם הם יתנו ויגידו שזה כל מה שהם יכולים אז שום חברות לא תיפגע.<e>[/u]</e> בהחלט. לגבי נטייה לקמצנות, לי יש נטייה לקמצנות, לא היפותטית, ממשית לגמרי. כמובן שיש לי שמות תואר יותר יפים לזה, אבל אני מוכנה לחיות גם עם "קמצנית". אם אני אצטרך לפעול נגד הטבע שלי כדי ...

<r>רוזמרין, כמו שאמרת מההתחלה, יכול להיות שיש סכום שהם מסוגלים, כלכלית ונפשית, לתת ולהישאר חברים; ויותר מזה לא. ומה אם יבקשו מהם שוב? ושוב? אני מוכנה לטפל בילדים של חברים מדי פעם, שוב ושוב, כי זה לא גוזל ממני משאב בלתי-מתחדש (ואם כן, אז אולי אני לא אהיה מוכנה). אבל לתת כסף שוב ושוב, זה שונה. אנ...

ואם יכולים לצלם אותנו בטכנולוגיה כל כך פולשנית בלי שנדע בכלל, אז לא צריך אפילו אמצעי תקשורת ופרסום.

שניה, תן לי לנחש: זה היה לא חוקי כי החוק עדיין לא עבר כאשר התמונות צולמו?
וברצינות: אם לא היה חוק נגד זה, אז מבחינה טכנית זה חוקי, לא?
(ובבקשה אל תתנפלו עלי, אני לא תומכת בחוק, רק שואלת שאלה!)

איל, תודה, עכשיו הבנתי את קו המחשבה. אני צריכה לחשוב על זה.

<r><s>[u]</s>אתם יוצאים מתוך נקודת הנחה שהוא יפסיד במשפט???<e>[/u]</e> בכלל לא. אני חושבת שהוא יזכה, או במקרה הגרוע, הוא יפסיד - אבל יחוייב בתשלום נמוך משמעותית ממה שהם דורשים. עדיין, אני צריכה לדעת איפה אני עומדת אם אני מתחייבת לתשלום, ככה שלחתום בלי כוונה לשלם זה בסיכוי מסויים - גם אם ...

בחיי. מסקנה: Question authority.

כל המתכונים וההוראות נכונים בערבון מוגבל וצריך לנסות ולהחליט מה אוהבים.

<t>עוד סיפור... קודם כל, הוצאתי יום אחד את שאור והוא נראה מוזר וכמעט-מקולקל. נבהלתי, זרקתי את השכבה העליונה - נשארה שכבה דקה של שאור שנראה בסדר - וחידשתי את השאור שלי, הפעם במרקם הרבה יותר סמיך, בעקבות מה שקראתי פה. בהמשך גיליתי, בדרך הקשה, שאם השאור יותר סמיך, ואני גם משתמשת בפחות כי קיץ, אז צ...

כן, ראיתי שאפשר להצטרף בלי לפרסם את השם. אבל ברשימה שכן מתפרסמת, יש די הרבה שמות בראשי תיבות, שאני מניחה שזה מה שהזינו בטופס בתור שם מלא. לגבי הנוסח, הוא נראה לי בסדר גמור.

אדרבא
אוי, איך החמצתי את זה קודם? אדרבא זה שם מצויין!

<r><s>[u]</s>עברנו את ה 1000<e>[/u]</e> אני שואלת כמי שמזדהה עם הפעולה: זה כולל את כל אלה שחתמו כא' או ק"ד? איפה רוזנטל ימצא אותם אחר-כך כדי לבקש את הכסף? ובנוסף, מה משמעות ההתחייבות כשאייל, למשל, אומר <s>[u]</s>אני כבר הצטרפתי לא ברור אם אשלם<e>[/u]</e>{{}}? צריך לספור רק את אלה ...

שם יפה לבן זה "להלן". או "לעיל". בעצם אלה שמות יוניסקס. לו היו לי תאומים, או תאומות, או תאום ותאומה, הייתי קוראת להם/ן להלן ולעיל.

<r>Now my kids are gone, and my boyfriend's away And I ache in the places where I used to play (ואין לי כרטיס) (ואני לא בדיסקונט) (דו דם דם דם דה דו דם דם) ההורים שלי לקחו את הילדים אליהם לשבוע. נפרדתי מהם בהרבה חיבוקים, עד שחמש וחצי אמר, כמו שאני אומרת לו כשהוא ...

לקנב זה להסיר מירקות את הקנובת!

אולי אם אני אחזיק מעמד ואתן להם למצות את ההשתוללות שם הם ירגעו מעצמם ואני אכעס פחות..
גם אני חושבת ששווה לנסות.

<r><s>[u]</s>אני יודעת שזה נשמע סופר לא קשוב לקצב הטבעי של הילדים<e>[/u]</e> אני לא חושבת ככה. וחוץ מזה, גם לך יש קצב טבעי. וגם אני זקוקה לזמן לעצמי בערב, והילדים שלי יודעים את זה. הפשרה שלי היא שבשעות כאלה, אחרי "טקס האשכבה", <E>:-)</E> אם הם לא ישנים, הם מסתדרים בעצמם במידת הצורך ומשתד...

<r><s>[u]</s>שלושה ילדים שמוציאים דברים מהמקרר, מכינים סנדביצים או מנשנשים מהסיר של הצהריים בתשע בערב...אני מתקשה עם זה<e>[/u]</e> באמת? אבל למה? דרך אגב בני כמה הם? עוד שאלה: אם אתם בחינוך ביתי, למה חשוב באיזו שעה הם ישנים? סליחה מראש, אני לא בחינוך ביתי ולא יודעת איך זה הולך ...

<t>יש לי רק עצה אחת שאולי תעזור, אולי לא. תשע וחצי זה בהחלט זמן שבו לא מתחשק לי להכין ארוחות. אז אני לא! אם אחד הילדים קם רעב בתשע וחצי, אני מזכירה לו (בדרך כלל בצורה רגועה ועניינית...), שאני בשעה כזו לא מכינה ארוחת ערב, והוא מוזמן / היא מוזמנת להסתדר לבד. אז הם לוקחים להם פרי, או ירק, או משהו ...

החיפוש הניב 1539 תוצאות