אני מאוד ממליצה לך להמליץ לו על ציפרלקס. אחרי חודש הוא בן אדם חדש במהדורה משופרת. מבטיחה לך! יש מרשם, יש כדורים, מחכים בסבלנות שהנוסע יחליט שהוא מוכן לקחת אותם.
המתעתע והמעצבן הוא שאחרי כל התקף או נפילה באה התאוששות ותקופה טובה. בכל מקרה, יש חפיסה במגירה.

<t>החרדות של הנוסע שלי התחילו כך. ההתקף הרציני הראשון היה בעקבות נפילה בטיול ופציעה קלה, ההתקף השני גם הוא היה בעקבות איזה תסמין שלי נראה לא יותר מניג'וס ומטרד אבל רחוק מאוד מלהיות סכנת חיים, ולו נראה היה כאילו השמים נופלים. בעקבות הטריגרים האלה התחילה תקופה של חרדות, שהתגלגלו לדיכאון. הוא ניסה ומנס...

איך לא חשבתי על זה קודם (איפה האייקון שדופק את הראש במחשב?)
ברור כל כך.
תודה.

<t>תודה צפריר, אתן לו לקרוא ולהחליט מה מתאים לו. כרגע תוקפים בכל החזיתות - המדקרת + עשבים סיניים מסתוריים, מדיטציה, פעילות גופנית. את הפסיכולוגית כאמור הוא מיצה אחרי שתי פגישות. היום אלך לקנות רסקיו.<br/> <br/> מאשפוז אנחנו רחוקים מאוד מאוד (טפו חמסה!!!) אבל אתמול שוב עלה נושא נוגדי הדכאון. הדבר הזה...

<r><PO><s>[po]</s>גם אני<e>[/po]</e></PO> - את מילותיך החכמות אני מבטיחה לגזור ולשמור. כמובן שאני חייבת לשמור שהבית והילדים <U><s>[u]</s>יתנהלו ביציבות ובשמחה<e>[/u]</e></U>, לא לבקש דיווח כל חמש דקות איך הוא מרגיש, ובטח ובטח לא לרחם עליו או לעשות ממנו נכה. כי הוא ממש ממש לא.<br/> <br/> אני מתמודדת ...

<r><PO><s>[po]</s>גם אני<e>[/po]</e></PO> - תודה רבה על השיתוף. עוזר לי מאוד מאוד (מאוד) לשמוע סיפורים של אחרים, לדעת שהנוסע אהובי הוא לא היחיד בעולם שחווה את הגועל-נפש הזה.<br/> מותר לשאול מה הוביל להחלטה שהכיוון הוא נוגדי דכאון? בדיוק מה שהנוסע אמר, שהעצבים רופפים ומגיבים חזק על מחשבה שבימים כתיקו...

<t>גם אנחנו במועדון, כבר חודשיים ומשהו. בדיוק כשהחיים התחילו להסתדר כמו שרצינו, בדיוק כשהגענו למשהו שמזכיר מנוחה-ונחלה (כמובן, ממש לא - אבל בדרך). הנוסע חטף התקף חרדה רציני ראשון, ובדיעבד נזכר שהיה לו עוד התקף אחרי נפילה בטיול - אבל אז הוא שייך את התופעות הפיזיות לנפילה.<br/> המסלול שעברנו בחודשיים ...