<t>נראה לי שהדוגמא שהבאתי, של הורים תמימים שלא העלו בדעתם מה קורה, חשפה אותי בשורה התחתונה להתרחשויות לא רצויות לדעתי, בעיקר בשל התחושה שבמידה מסוימת הדברים נעשו תחת לחץ, תחת השפעה, ואלה דברים רגישים והתחום רגיש. כך נראה לי כיום. ושוב, כפי שכבר כתבתי, איני באה לקבוע מסמרות, אלא לומר שוב שנדרשת עירנו...

באיזה גיל התחלתם להסביר להם איך בא תינוק לעולם? אני עוד לא הסברתי לילדי... גיל 5, ועדיין לא שאלו אותי...האם כדאי לחכות לשאלה, או לספר לפני שזה יגיע בצורה "עקומה" לאוזניים עדינות?

בדיוק ראיתי מה שכתב צפריר בענין הפקרה / הפקרות, בדף הפקרות בחינוך הביתי - כדאי שתראי שם.

<r>תודה...<br/> אין לי ספק שלא היה להם מושג בכלל על מה שקרה. בתמימותם הם הפקירו אותי...<br/> ברור לי שאלה דברים שבזמנו היה <PO><s>[po]</s>אסור לומר<e>[/po]</e></PO> אותם ואולי אפילו לא חשבו עליהם.<br/> כאשר סיפרתי להם, בנוכחות אחי, אחרי הרבה מאד שנים, הם היו בשוק טוטאלי.אמיתי.<br/> אני לא כועסת עליה...

<t>אני מתלבטת כמה ימים אם לכתוב או לא..<br/> אז ככה, ברמה של תחושות אני מרגישה שיחסי מין הם דבר עמוק, וכאשר אין בשלות לזה, הן מותירות תחושה של חלל ריק, פגיעות, ו"חילול קודש" מסוים. זו היתה ההתנסות שלי בבגרותי המוקדמת (גילאי 19-20). התנסות במשחקי מין ללא חדירות, עם אהבה, הותירה תחושות של כיף והנאה (ג...