אמא חולת נפש או שלא
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
שלום מתוסכלת, קראתי בעצב גדול את מה שכתבת...אני לא חושבת שלאף ילד מגיע שיקללו אותו, שירביצו לו, שיחנקו אותו, וזה לא משנה מה הוא עשה או לא עשה, מה הוא אמר או לא אמר.... כתבת שהמצב כך כבר עשר שנים.... בכל עשר השנים הללו מרביצים לך ומקללים אותך? זאת אומרת שמאז שהלכת לגן אמא שלך עושה לך את זה?.....
בן כמה אח שלך?
מה אבא שלך עושה כשאמא שלך מקללת אתכם, חונקת אתכם?
סטודי.
בן כמה אח שלך?
מה אבא שלך עושה כשאמא שלך מקללת אתכם, חונקת אתכם?
סטודי.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
למה שנשפוט אותך, יקרה? מה עשית רע? מותר להתלונן, להרביץ ולקלל ולא לאהוב את הילדים שלך, אסור
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
איך את מרגישה עכשיו אחרי ששיתפת כאן?
סטודי
סטודי
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 24 אוקטובר 2020, 22:07
אמא חולת נפש או שלא
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
קראתי והתעצבתי מאוד
ניסיתם כאחים לדבר עם מישהו מהמשפחה ולשתף אותם? סבא סבתא? דודים?
קראתי והתעצבתי מאוד
ניסיתם כאחים לדבר עם מישהו מהמשפחה ולשתף אותם? סבא סבתא? דודים?
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
מתוסכלת, לילד לא מרביצים ולא מקללים אותו ולא משנה מה הוא עשה ומה הוא לא עשה.... האם זה קורה כל יום כבר עשר שנים? ההתפרצות?
אני ערכתי את מה שכתבתי על לא לאהוב. שיניתי את זה לזה שעל ההורים מוטלת החובה לאהוב את הילדים. ולהיות אלימים זו לא אהבה. מאוד עצוב לי שככה את חיה.....
סטודי
אני ערכתי את מה שכתבתי על לא לאהוב. שיניתי את זה לזה שעל ההורים מוטלת החובה לאהוב את הילדים. ולהיות אלימים זו לא אהבה. מאוד עצוב לי שככה את חיה.....
סטודי
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
עשיתי רע שאולי בגלל שהרוב אמהות פה יבינו יותר את אמא שלי כמה שקשה לה. ואני לא שמה לב לזה.
אפשר להבין את אמא שלך, אבל לא להצדיק אותה. לא עשית שום דבר רע. עשית משהו טוב. שיתפת במצוקה שלך. אני מצדיעה לך.
אפשר להבין את אמא שלך, אבל לא להצדיק אותה. לא עשית שום דבר רע. עשית משהו טוב. שיתפת במצוקה שלך. אני מצדיעה לך.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
לילה טוב
את אמיצה מאוד ובוגרת מאוד.
את אמיצה מאוד ובוגרת מאוד.
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 24 אוקטובר 2020, 22:07
אמא חולת נפש או שלא
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב
אני ממליצה לדבר בצורה שקטה עם בת דודה קרובה, אחת שאת יודעת שאפשר לסמוך עליה
שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב
אני ממליצה לדבר בצורה שקטה עם בת דודה קרובה, אחת שאת יודעת שאפשר לסמוך עליה
-
- הודעות: 36
- הצטרפות: 19 ספטמבר 2012, 20:19
אמא חולת נפש או שלא
כל הכבוד על השיתוף, ליבי איתך
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
את צודקת, הכאב של המכה עובר מהר, הכאב של הקללה - ממש לא.
קטנתי - על כל מה שאת עוברת ועברת ניתן להתגבר ולהשתקם ממנו וכמו שאם אמא שלך גונבת זה ממש לא אומר שאת תגנבי, אז ככה אם אמא שלך פוגעת בך כל כך זה לא אומר שגם את תפגעי בילדים שלך.
את בחרת לבקש עזרה, זוהי החלטה אחראית ובוגרת, ומאוד אמיצה.
ילד הוא ילד הוא ילד. אין הצדקה לקלל ילד, להזניח ילד, להיות אלימים כלפי ילד. גם אם הילד שורף כל יום את הבית, אין הצדקה להתנהג ככה כלפיו. ההתנהגות של אמא שלך לא היתה ולא תהיה באשמתך, לא באשמת אחיך, ולא באשמת אף אחד. האחריות לתקן את ההתנהגות הזאת היא של שני הורייך. לא שלך. ילד לא יכול לשנות מבוגרים. לצערנו.
לא מגיע לך להיות בעולם לבד עם כל זה, לאף ילד לא מגיע.
לגבי הפסטה: האם סיננת ושטפת אותה אחרי שבישלת אותה? האם הוספת שמן למים הרותחים? פסטה בלי רוטב לא טעימה לכל אחד. יש רוטב מוכן של חברת ברילה, אולי שווה לך לנסות אותו?
מתכון לפסטה:
מרתיחים שני קומקומים חשמליים של מים ושמים על האש. סיר גדול של מרק. מוסיפים חצי כף מלח ושתי כפות שמן ומערבבים. מחכים לרתיחה ברורה - הרבה בועות. מוסיפים את הפסטה. מערבבים מדי פעם. שוב מחכים לרתיחה ברורה. כשמגיעה הרתיחה הברורה אפשר להנמיך את האש ולבשל יותר זמן, או להשאיר את האש גדולה ואז זה לוקח פחות זמן. בכל מקרה צריך לטעום את הפסטה, שתהיה רכה (-: וכשהיא רכה שופכים את המים והפסטה למסננת. כדי שלא ישפכו עליך המים הרותחים תשימי את המסננת בכיור לפני, ועדיף שלא יהיו בכיור כלים (-:
אחרי כן כשהפסטה בתוך המסננת שוטפים אותה טוב במי ברז קרים. אחרת היא באמת יוצאת דביקה... וזהו...
סטודי
קטנתי - על כל מה שאת עוברת ועברת ניתן להתגבר ולהשתקם ממנו וכמו שאם אמא שלך גונבת זה ממש לא אומר שאת תגנבי, אז ככה אם אמא שלך פוגעת בך כל כך זה לא אומר שגם את תפגעי בילדים שלך.
את בחרת לבקש עזרה, זוהי החלטה אחראית ובוגרת, ומאוד אמיצה.
ילד הוא ילד הוא ילד. אין הצדקה לקלל ילד, להזניח ילד, להיות אלימים כלפי ילד. גם אם הילד שורף כל יום את הבית, אין הצדקה להתנהג ככה כלפיו. ההתנהגות של אמא שלך לא היתה ולא תהיה באשמתך, לא באשמת אחיך, ולא באשמת אף אחד. האחריות לתקן את ההתנהגות הזאת היא של שני הורייך. לא שלך. ילד לא יכול לשנות מבוגרים. לצערנו.
לא מגיע לך להיות בעולם לבד עם כל זה, לאף ילד לא מגיע.
לגבי הפסטה: האם סיננת ושטפת אותה אחרי שבישלת אותה? האם הוספת שמן למים הרותחים? פסטה בלי רוטב לא טעימה לכל אחד. יש רוטב מוכן של חברת ברילה, אולי שווה לך לנסות אותו?
מתכון לפסטה:
מרתיחים שני קומקומים חשמליים של מים ושמים על האש. סיר גדול של מרק. מוסיפים חצי כף מלח ושתי כפות שמן ומערבבים. מחכים לרתיחה ברורה - הרבה בועות. מוסיפים את הפסטה. מערבבים מדי פעם. שוב מחכים לרתיחה ברורה. כשמגיעה הרתיחה הברורה אפשר להנמיך את האש ולבשל יותר זמן, או להשאיר את האש גדולה ואז זה לוקח פחות זמן. בכל מקרה צריך לטעום את הפסטה, שתהיה רכה (-: וכשהיא רכה שופכים את המים והפסטה למסננת. כדי שלא ישפכו עליך המים הרותחים תשימי את המסננת בכיור לפני, ועדיף שלא יהיו בכיור כלים (-:
אחרי כן כשהפסטה בתוך המסננת שוטפים אותה טוב במי ברז קרים. אחרת היא באמת יוצאת דביקה... וזהו...
סטודי
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
עדכני אם יצא טעים (-:
בישול תמיד מתפקשש בהתחלה, לכולם (-:
האם אתם אוכלים בבית ארוחת ערב? מה אתם אוכלים בערב?
בישול תמיד מתפקשש בהתחלה, לכולם (-:
האם אתם אוכלים בבית ארוחת ערב? מה אתם אוכלים בערב?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
אני עכשיו כותבת ממחשב אחר ולכן זה כותב ככה.
אני אותה מתוסכלת
אני אותה מתוסכלת
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
לכן זה כותב פלוני אלמונית.
(פעם כבר כתבתי כאן בבאופן מהמחשב הזה בתור פלוני אלמונית ולכן אני לא חדשה)
(פעם כבר כתבתי כאן בבאופן מהמחשב הזה בתור פלוני אלמונית ולכן אני לא חדשה)
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
לי זה לא יצא דביק, לאמא שלי כן._ אה, פספסתי את זה. סליחה. העיקר שכתבת שיצא בסדר. באמת כל הכבוד (-: לגבי הרוטב -למדתי להכין כשהייתי בפנימייה, ללא ריסוק עגבניות, אלא חותכים את העגבניות לריבועים קטנים, מוסיפים רסק ותבלינים ויוצא טעים. אבל אפשר לקנות רוטב ברילה ולחסוך את הכנת הרוטב אם רוצים. _מה זאת אומרת שטפתי? שמתי מתחת לברז את הפסטה בתוך המסננת? כן, לזה התכוונתי.
את צריכה מתכון לפתיתים? זה אפילו יותר קל מפסטה, ואין צורך להכין רוטב
סטודי
את צריכה מתכון לפתיתים? זה אפילו יותר קל מפסטה, ואין צורך להכין רוטב
סטודי
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
יש הרבה דברים שקל יחסית להכין ואין בעיה של דבק, צ'יפס, צ'יפס בטטה, פשטידות.... את צריכה עזרה בכך?
סטודי
סטודי
-
- הודעות: 5
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2020, 11:31
אמא חולת נפש או שלא
בעיקר פסטה, פתיתים, קוסקוס...
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
איך שרדת 8 שנים??? אמאלה. אני לא יכולה שבועיים... חחחחח. אני שואלת את עצמי את אותה שאלה.
לא הכנתי אף פעם קוסקוס...
פתיתים כן. אפשר לעשות פתיתים מקמח מלא, זה יותר בריא. אבל דווקא אני הכנתי פתיתים רגילים.
מחממים בסיר שתי כפות שמן ושמים מעט פתיתים לבדוק שהוא חם מספיק. אם הוא מבעבע כששמים את הפתיתים - הוא חם.
לוקחים שתי כוסות פתיתים ושמים בסיר. מערבבים שתיים שלוש דקות מדי פעם. מתבלים באבקת מרק עוף (חצי כפית - כפית) , מלח ופלפל.
מוסיפים שתיים וחצי כוסות מים רותחים. מערבבים, מחכים לרתיחה ברורה, מכסים את הסיר ושמים טיימר לעשר דקות. מנמיכים את האש להכי נמוך.
אחרי עשר דקות מכבים את האש ומשאירים את זה לעמוד מכוסה חמש דקות, ואז פותחים את המכסה ומערבבים. צריך לאכול את זה מייד אחרת זה נדבק...
לא הכנתי אף פעם קוסקוס...
פתיתים כן. אפשר לעשות פתיתים מקמח מלא, זה יותר בריא. אבל דווקא אני הכנתי פתיתים רגילים.
מחממים בסיר שתי כפות שמן ושמים מעט פתיתים לבדוק שהוא חם מספיק. אם הוא מבעבע כששמים את הפתיתים - הוא חם.
לוקחים שתי כוסות פתיתים ושמים בסיר. מערבבים שתיים שלוש דקות מדי פעם. מתבלים באבקת מרק עוף (חצי כפית - כפית) , מלח ופלפל.
מוסיפים שתיים וחצי כוסות מים רותחים. מערבבים, מחכים לרתיחה ברורה, מכסים את הסיר ושמים טיימר לעשר דקות. מנמיכים את האש להכי נמוך.
אחרי עשר דקות מכבים את האש ומשאירים את זה לעמוד מכוסה חמש דקות, ואז פותחים את המכסה ומערבבים. צריך לאכול את זה מייד אחרת זה נדבק...
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
אשתדל לענות מאוחר יותר על שאר שאלותייך (-:
אמא חולת נפש או שלא
יכול להיות שמה שכתבתי בקשר לאוכל שהיא לא מכינה טוב, שאנחנו לא אוהבים לאכול כלום ואנחנו אשמים..
יש גם הרבה דברים שאנחנו אשמים, שהיא אומרת לעשות ככה 4 פעמים ואנחנו לא, ואז זה קורה.
עשיתי רע שאולי בגלל שהרוב אמהות פה יבינו יותר את אמא שלי כמה שקשה לה. ואני לא שמה לב לזה.
מתוסכלת אמיצה יקרה, גידלתי ארבעה ילדים שהיום הם בני עשרים ומשו. לפעמים הם היו מעצבנים, חלקם היו "בעייתיים" עם אוכל, הרבה פעמים לא שמעו בקולי. כן, היה לי קשה. לפעמים התחשק "לחנוק אותם", אבל רק כביטוי מילולי. רק כשחרור של קיטור מול חברות עייפות כמותי. זה לא קל להיות אמא, ואחד האתגרים הוא להבין שילדים הם קצת שובבים, קצת בועטים במרות, יש להם חוש טעם עצמאי וכו' וכו', והם לא אשמים, הם ילדים רגילים שיגדלו להיות אנשים עם עמוד שידרה ורצון עצמאי.
גם את ואחייך ילדים רגילים, בנסיבות משפחתיות מורכבות. אתם ראויים לאהבה, לסלחנות ולכבוד כמו כל ילד. את לא אשמה!
מהדרך שבה את מתנסחת ומנתחת את המציאות את נראית לי נערה בוגרת, רגישה ומאוד ואינטילגנטית. את מסתכלת למציאות בעיניים באומץ לב. שולחת לך חיבוק גדול, הערכה ואהבה.
יש גם הרבה דברים שאנחנו אשמים, שהיא אומרת לעשות ככה 4 פעמים ואנחנו לא, ואז זה קורה.
עשיתי רע שאולי בגלל שהרוב אמהות פה יבינו יותר את אמא שלי כמה שקשה לה. ואני לא שמה לב לזה.
מתוסכלת אמיצה יקרה, גידלתי ארבעה ילדים שהיום הם בני עשרים ומשו. לפעמים הם היו מעצבנים, חלקם היו "בעייתיים" עם אוכל, הרבה פעמים לא שמעו בקולי. כן, היה לי קשה. לפעמים התחשק "לחנוק אותם", אבל רק כביטוי מילולי. רק כשחרור של קיטור מול חברות עייפות כמותי. זה לא קל להיות אמא, ואחד האתגרים הוא להבין שילדים הם קצת שובבים, קצת בועטים במרות, יש להם חוש טעם עצמאי וכו' וכו', והם לא אשמים, הם ילדים רגילים שיגדלו להיות אנשים עם עמוד שידרה ורצון עצמאי.
גם את ואחייך ילדים רגילים, בנסיבות משפחתיות מורכבות. אתם ראויים לאהבה, לסלחנות ולכבוד כמו כל ילד. את לא אשמה!
מהדרך שבה את מתנסחת ומנתחת את המציאות את נראית לי נערה בוגרת, רגישה ומאוד ואינטילגנטית. את מסתכלת למציאות בעיניים באומץ לב. שולחת לך חיבוק גדול, הערכה ואהבה.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
_אגב, אני יודעת (נראלי) להכין צ׳יפס
בתנור או במחבת? בריא או פחות?
בתנור זה כמו נקנקיות ובמחבת זה כמו... כמו מה?_
במחבת זה פשוט פריך. כמו במקדונלד'ס. באמת הרבה יותר בריא בתנור, יפה שאת אוכלת בריא. אפשר לחתוך באיזה צורה שרוצים, אני אוהבת מלבנים יחסית קטנים ולהוסיף שמן ואבקת מרק עוף ולשים בתנור, אפשר להוסיף שיני שום פרוסות, את יודעת איך חותכים? זה מוסיף טעם. יש אנשים שמוסיפים עלי רוזמרין, גם כן מוסיף לטעם. לפני שמכניסים לתנור צריך לערבב כדי שהאבקת מרק וכל מה שהוספת לטעם יתפשט לכל הצ'יפס.
בטטה יותר בריאה מתפוח אדמה. אבל שניהם בריאים. אם עושים צ'יפס בטטה בתנור אפשר לערבב איתה סילאן. טעים, מתוק ובריא.
מצטרפת לכל מה שאמרה מישהי. וטוב שהיא הביאה לכאן נקודת מבט של אמא.
בתנור או במחבת? בריא או פחות?
בתנור זה כמו נקנקיות ובמחבת זה כמו... כמו מה?_
במחבת זה פשוט פריך. כמו במקדונלד'ס. באמת הרבה יותר בריא בתנור, יפה שאת אוכלת בריא. אפשר לחתוך באיזה צורה שרוצים, אני אוהבת מלבנים יחסית קטנים ולהוסיף שמן ואבקת מרק עוף ולשים בתנור, אפשר להוסיף שיני שום פרוסות, את יודעת איך חותכים? זה מוסיף טעם. יש אנשים שמוסיפים עלי רוזמרין, גם כן מוסיף לטעם. לפני שמכניסים לתנור צריך לערבב כדי שהאבקת מרק וכל מה שהוספת לטעם יתפשט לכל הצ'יפס.
בטטה יותר בריאה מתפוח אדמה. אבל שניהם בריאים. אם עושים צ'יפס בטטה בתנור אפשר לערבב איתה סילאן. טעים, מתוק ובריא.
מצטרפת לכל מה שאמרה מישהי. וטוב שהיא הביאה לכאן נקודת מבט של אמא.
-
- הודעות: 179
- הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
- דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*
אמא חולת נפש או שלא
טוב אני אתחיל בפשוט - מתכונים קלים ופשוטים להכנה, שגם הגורה בת ה-9 שלי מצליחה ונהנת להכין, ככה שהם ממש פשוטים:
אורז
הרתחה של מים בקומקום
כוס אורז לבן
לשטוף במסננת עם חורים קטנים את האורז מתחת לברז
לטגן עם כף שמן חצי דקה ככה, תוכדי ערבוב
לשפוך על כל כוס אורז שתי כוסות מים (כוס וחצי זה גם בסדר
להוסיף חצי כפית מלח
לערבב, ולכסות עם מכסה
להשאיר על אש גבוהה עד רתיחה (בועות גדולות בסיר, ז"א נסי להסתכל חמש דקות אחרי שכיסית עם סיר)
אחרי הרתיחה - להנמיך אש, להשאיר לבישול עוד חמש דקות
לכבות את האש השאיר עם מכסה סגור עוד חמש דקות
סה"כ - רבע שעה בישול (בערך 5 דקות עד בעבוע, 5 דקות על אש נמוכה, 5 דקות בלי אש ע מכסה סגור)
אם יוצא דביק מדי - להפחית במים בפעם הבאה, א לא יוצא מבושל מספיק - להוסיף מים ובישול בפעם הבאה
אחרי שתצליחי להכין אורז כמו שצריך, תנסי לטגן בצל לפני האורז, ולצרף לבצל את האורז
אח"כ אפשר להשתדרג ולהוסיף לבצל לפני אורז תפו"א/בטה/ירקות של סנפרוסט (אפונה/תירס קפואים) ועליהם להוסיף אורז...
אורז זה בסיס להמון תבשילים שוני ונחמדים
פסטה
כבר קיבלת מתכון נהדר לפסטה, עקבי אחריו.
אני אוהבת לטגן בצל (3 כפות שמן כי שמן זה טעים ), להוסיף רסק עגבניות מקופסא, להוסיף חצי כפית פפריקה ומים, ולהמשיך במתכון ש{{}}הסטודנטית פוחדת נתנה לך, ככה שהפסטה מתבשלת בתוך מי-רסק-עגבניות, אני מוותרת על סינון במקרה הזה, וממש נהנת לאכול אותה דביקה ואדומה
אנטי פסטי
לחתוך תפו"א, בטטה, קישואים, גזר, שומר, סלק, כרובית, ברוקולי, קולורבי (- מה שיש לך בבית, מה שאת אוהבת, לא חייבת הכל בכלל. מה שבא לך) לחתיכות לא עבות מדי ולא דקות מדי ולא גדולות מדי ולא קטנות מדי
לתוך קערה גדולה
לשפוך שמן, מלח וקצת פפריקה
לשטוף ידיים ממש טוב עם סבון
לדחוף ידיים לקערה ולעשות מסאג' לירקות שלך
כל ירק קיבל מסאג' ומכל הצדדים מרוח בשמן מלח ופפריקה - לשים בתבנית של התנור שיש עליה נייר אפייה פרוש (שהכנת מבעוד מועד), בצורה מסודרת
להכניס את התבנית/תבניות לתנור, לחמם על 200 מעלות בטורבו (הסימן של המאורר עם פס בולט מעליו ופס בולט מתחתיו)
לחכות נניח..15 דקות?
לפתוח את התנור, לנעוץ מזלג בירקות ולראות כמה הם רכים...אם זה רך - זה מוכן
אם זה שרוף קצת זה בסדר, להניך את החום ל-180 מעלות, להשאיר עד שרך
להוציא ולקרר לפני הגש כי זה חםםםםם
צריכה ללכת
תנסי להכין משהו מכאן, ותחזרי לספר?
אני בקרוב אופיע שוב, ואסביר לך באריכות למה לא משנה מה אמא שלך אומרת לך, זה לא יכול להיות אשמתך
אבל עכשיו אני חייבת ללכת לארגן את הגורות שלי לשינה....
שולחת חיזוק מרחוק
אורז
הרתחה של מים בקומקום
כוס אורז לבן
לשטוף במסננת עם חורים קטנים את האורז מתחת לברז
לטגן עם כף שמן חצי דקה ככה, תוכדי ערבוב
לשפוך על כל כוס אורז שתי כוסות מים (כוס וחצי זה גם בסדר
להוסיף חצי כפית מלח
לערבב, ולכסות עם מכסה
להשאיר על אש גבוהה עד רתיחה (בועות גדולות בסיר, ז"א נסי להסתכל חמש דקות אחרי שכיסית עם סיר)
אחרי הרתיחה - להנמיך אש, להשאיר לבישול עוד חמש דקות
לכבות את האש השאיר עם מכסה סגור עוד חמש דקות
סה"כ - רבע שעה בישול (בערך 5 דקות עד בעבוע, 5 דקות על אש נמוכה, 5 דקות בלי אש ע מכסה סגור)
אם יוצא דביק מדי - להפחית במים בפעם הבאה, א לא יוצא מבושל מספיק - להוסיף מים ובישול בפעם הבאה
אחרי שתצליחי להכין אורז כמו שצריך, תנסי לטגן בצל לפני האורז, ולצרף לבצל את האורז
אח"כ אפשר להשתדרג ולהוסיף לבצל לפני אורז תפו"א/בטה/ירקות של סנפרוסט (אפונה/תירס קפואים) ועליהם להוסיף אורז...
אורז זה בסיס להמון תבשילים שוני ונחמדים
פסטה
כבר קיבלת מתכון נהדר לפסטה, עקבי אחריו.
אני אוהבת לטגן בצל (3 כפות שמן כי שמן זה טעים ), להוסיף רסק עגבניות מקופסא, להוסיף חצי כפית פפריקה ומים, ולהמשיך במתכון ש{{}}הסטודנטית פוחדת נתנה לך, ככה שהפסטה מתבשלת בתוך מי-רסק-עגבניות, אני מוותרת על סינון במקרה הזה, וממש נהנת לאכול אותה דביקה ואדומה
אנטי פסטי
לחתוך תפו"א, בטטה, קישואים, גזר, שומר, סלק, כרובית, ברוקולי, קולורבי (- מה שיש לך בבית, מה שאת אוהבת, לא חייבת הכל בכלל. מה שבא לך) לחתיכות לא עבות מדי ולא דקות מדי ולא גדולות מדי ולא קטנות מדי
לתוך קערה גדולה
לשפוך שמן, מלח וקצת פפריקה
לשטוף ידיים ממש טוב עם סבון
לדחוף ידיים לקערה ולעשות מסאג' לירקות שלך
כל ירק קיבל מסאג' ומכל הצדדים מרוח בשמן מלח ופפריקה - לשים בתבנית של התנור שיש עליה נייר אפייה פרוש (שהכנת מבעוד מועד), בצורה מסודרת
להכניס את התבנית/תבניות לתנור, לחמם על 200 מעלות בטורבו (הסימן של המאורר עם פס בולט מעליו ופס בולט מתחתיו)
לחכות נניח..15 דקות?
לפתוח את התנור, לנעוץ מזלג בירקות ולראות כמה הם רכים...אם זה רך - זה מוכן
אם זה שרוף קצת זה בסדר, להניך את החום ל-180 מעלות, להשאיר עד שרך
להוציא ולקרר לפני הגש כי זה חםםםםם
צריכה ללכת
תנסי להכין משהו מכאן, ותחזרי לספר?
אני בקרוב אופיע שוב, ואסביר לך באריכות למה לא משנה מה אמא שלך אומרת לך, זה לא יכול להיות אשמתך
אבל עכשיו אני חייבת ללכת לארגן את הגורות שלי לשינה....
שולחת חיזוק מרחוק
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הי מתוסכלת (-:
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
אשמח לשמוע מה נשמע אם את רוצה לספר. אני מקווה שהיום יהיה לך ערב רגוע בבית. אם לא את יכולה לספר כאן אם את רוצה.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
ולא היו..... מילים פוגעות?
בדיוק כשכתבת את הדברים גם אני כתבתי לך דברים והאתר הודיע לי לכתוב עוד פעם, אז הנה (-: :
_חבל שאין בהבעות בצ׳יק צ׳ק צורה 2 תודה....
אם היה הייתי עושה... וחבל שאין.....
אז אני פשוט יכתוב: תודה!
Thanks!!!_
תודה לך שאת מוכיחה שבני אנוש הם יצורים מיוחדים ואמיצים.
בדיוק כשכתבת את הדברים גם אני כתבתי לך דברים והאתר הודיע לי לכתוב עוד פעם, אז הנה (-: :
_חבל שאין בהבעות בצ׳יק צ׳ק צורה 2 תודה....
אם היה הייתי עושה... וחבל שאין.....
אז אני פשוט יכתוב: תודה!
Thanks!!!_
תודה לך שאת מוכיחה שבני אנוש הם יצורים מיוחדים ואמיצים.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הכנתי פסטה (בלי רוטב בסוף), יצא כרגיל
כל הכבוד לך. קמה, עושה ויוזמת. באמת כל הכבוד.
סטודי
כל הכבוד לך. קמה, עושה ויוזמת. באמת כל הכבוד.
סטודי
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
זאת היתה השאלה שלי. אם היו קללות. כמה חבל לשמוע שהיו. את ילדה חמודה, טובה ואמיצה. וגיבורה מאוד.
סטודי
סטודי
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הטלפון ש
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
מקווה שיהיה לך יום טוב, שתרגישי גאה במי שאת, באיך שאת מתמודדת עם דברים, וגם לאחייך את עוזרת בזה שאת משתפת מה קורה אצלכם בבית, לא רק לעצמך.
גם אני עזרתי לאחיות שלי. ההורים שלנו היו.... מנותקים. אבל אנחנו שלושתינו גדלנו להיות מאוד מאושרות. אחותי משחקת בסרטי חובבים וגם למדה משחק, אחות אחרת לומדת טיפול ריגשי, אני עובדת עם ילדים ומבוגרים עם כל מיני קשיים, גם בתוך בית הספר וגם בבית שלהם.
יקירה, אולי תשאלי בבית ספר את היועצת על טיפול פסיכולוגי בשבילך? אין שום חובה לומר למה את רוצה פסיכולוגית. זאת אומרת, הרבה בני נוער מזדקקים לפסיכולוג, בגלל תחושת בדידות, ערך עצמי נמוך, חרדה מהצבא ומלהפוך למבוגר.... את יכולה להגיד שקשה לך עם הקורונה, שאת דואגת לאח שלך שלא הולך לגן, או שרק עכשיו התחיל גן וקשה לו, ממש לא חייבים להגיד מה באמת קורה. כל העולם הולך לפסיכולוגים. מכל הסיבות. מחשבות מטרידות שחוזרות על עצמן, תחושה שלא באמת מכירים אותי ואם יכירו אותי לא יאהבו אותי, תחושה שנמאס לי מהעבודה, מבית הספר, מהממשלה, מאלף דברים.... יש הרבה פעמים בגיל ההתבגרות התלבטויות שקשורות למין, לאהבה, ליחסים עם חברות, עם המורים, בעיות של ביטחון עצמי... דימוי עצמי.... יש מבוגרים ונערים.ות שמסתובבים עם תחושה של דיכאון, שאני לא מספיק מוצלחת... יש בני נוער שמתקשים ללמוד למבחנים או שלומדים ואחרי כן מתאכזבים מהציון... חבל להישאר עם זה לבד, אין סיבה לסבול, באמת שלא...
אני מבינה שהבעיה היא אצל אמא שלך ולא אצלך, אני מבינה שאמא שלך צריכה לטפל בעצמה ולא את, מעולם לא פגשתי נערה חכמה ובוגרת כמוך, ואני שמחה שיש לך קשר טוב אוהב וקרוב עם אבא שלך אבל אולי אם יהיה עוד מישהו שתומך בך ואכפת לו ממך זה יוכל לסייע, עם הזמן? וממילא זה לא יכול להזיק....
אני פעמיים בשבוע אצל פסיכולוגית, בזכותה אני מרגישה טוב, ובגיל שלך זה גם זול מאוד ואפילו אולי חינם.
מגיע לך מישהו שיקשיב לך, ואת תבחרי מה לספר ומה לא, ומתי. וגם לשבת עם פסיכולוג ולדבר איתו על סדרה שראית בטלביזיה זה לגיטימי לגמרי, על משהו שלמדת בבית ספר, על משהו שבישלת. בכלל לא חייבים לדבר על דברים שאת לא מוכנה כרגע לדבר עליהם.
וגם - יש מטפלים באומנות, במוזיקה, בצילום, בדרמה, שאיתם הטיפול הוא יצירה, ואז בכלל אין את ההתלבטות מה להגיד ומה לא להגיד ומה יקרה אם אני אגיד את זה או את זה..... גם אלה טיפולים זולים. אולי אפילו בחינם.
זה שאני כותבת לך עושה לי טוב, גורם לי להרגיש שיש מי שרוצה לשמוע את מה שאני מציעה וחושבת. שלא תרגישי לא נוח או משהו. כיף לי שאת משתפת וכיף לי להגיב אליך.
סטודי
גם אני עזרתי לאחיות שלי. ההורים שלנו היו.... מנותקים. אבל אנחנו שלושתינו גדלנו להיות מאוד מאושרות. אחותי משחקת בסרטי חובבים וגם למדה משחק, אחות אחרת לומדת טיפול ריגשי, אני עובדת עם ילדים ומבוגרים עם כל מיני קשיים, גם בתוך בית הספר וגם בבית שלהם.
יקירה, אולי תשאלי בבית ספר את היועצת על טיפול פסיכולוגי בשבילך? אין שום חובה לומר למה את רוצה פסיכולוגית. זאת אומרת, הרבה בני נוער מזדקקים לפסיכולוג, בגלל תחושת בדידות, ערך עצמי נמוך, חרדה מהצבא ומלהפוך למבוגר.... את יכולה להגיד שקשה לך עם הקורונה, שאת דואגת לאח שלך שלא הולך לגן, או שרק עכשיו התחיל גן וקשה לו, ממש לא חייבים להגיד מה באמת קורה. כל העולם הולך לפסיכולוגים. מכל הסיבות. מחשבות מטרידות שחוזרות על עצמן, תחושה שלא באמת מכירים אותי ואם יכירו אותי לא יאהבו אותי, תחושה שנמאס לי מהעבודה, מבית הספר, מהממשלה, מאלף דברים.... יש הרבה פעמים בגיל ההתבגרות התלבטויות שקשורות למין, לאהבה, ליחסים עם חברות, עם המורים, בעיות של ביטחון עצמי... דימוי עצמי.... יש מבוגרים ונערים.ות שמסתובבים עם תחושה של דיכאון, שאני לא מספיק מוצלחת... יש בני נוער שמתקשים ללמוד למבחנים או שלומדים ואחרי כן מתאכזבים מהציון... חבל להישאר עם זה לבד, אין סיבה לסבול, באמת שלא...
אני מבינה שהבעיה היא אצל אמא שלך ולא אצלך, אני מבינה שאמא שלך צריכה לטפל בעצמה ולא את, מעולם לא פגשתי נערה חכמה ובוגרת כמוך, ואני שמחה שיש לך קשר טוב אוהב וקרוב עם אבא שלך אבל אולי אם יהיה עוד מישהו שתומך בך ואכפת לו ממך זה יוכל לסייע, עם הזמן? וממילא זה לא יכול להזיק....
אני פעמיים בשבוע אצל פסיכולוגית, בזכותה אני מרגישה טוב, ובגיל שלך זה גם זול מאוד ואפילו אולי חינם.
מגיע לך מישהו שיקשיב לך, ואת תבחרי מה לספר ומה לא, ומתי. וגם לשבת עם פסיכולוג ולדבר איתו על סדרה שראית בטלביזיה זה לגיטימי לגמרי, על משהו שלמדת בבית ספר, על משהו שבישלת. בכלל לא חייבים לדבר על דברים שאת לא מוכנה כרגע לדבר עליהם.
וגם - יש מטפלים באומנות, במוזיקה, בצילום, בדרמה, שאיתם הטיפול הוא יצירה, ואז בכלל אין את ההתלבטות מה להגיד ומה לא להגיד ומה יקרה אם אני אגיד את זה או את זה..... גם אלה טיפולים זולים. אולי אפילו בחינם.
זה שאני כותבת לך עושה לי טוב, גורם לי להרגיש שיש מי שרוצה לשמוע את מה שאני מציעה וחושבת. שלא תרגישי לא נוח או משהו. כיף לי שאת משתפת וכיף לי להגיב אליך.
סטודי
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
מתוסכלת יקרה,
יש לך אמא שקשה מאוד לחיות אתה
לא משנה אם היא חולת נפש או לא, ברור לחלוטין שהיכולות האימהיות שלה הן מאוד מאוד מוגבלות.
(אפשר להיות "נורמלי" מבחינה נפשית וגם הורה מאוד מוגבל ונכה)
אבל חשוב שתביני, מה שסטודי כתבה לך ואיננה תכתוב עוד מעט:
זו לא אשמתך. מעולם לא היתה ולא תהיה אשמתך.
ברור שמפתה לחשוב שכן. כי הרבה פעמים ההתנהגות שלה באה בתגובה על דבר זה או אחר שעשיתם (אבל בטח לא תמיד).
וגם כי היא טובה בלהאשים אותכם
וזה עוד מנגנון ידוע של הורים מוגבלים: הם זורקים את הכישלונות והקשיים שלהם על הילדים שלהם.
אמא שלך היא לא היחידה בזה.
והיא לא צודקת יותר מאותם הורים אחרים שראיתי ושמעתי, שהתנהגו אל ילדיהם באופן מחפיר.
כאמא, אני רוצה לתת לך דוגמה של התנהגות הורית:
הבן הקטן שלי, היה לי מאוד מאוד קשה אתו במשך כמה שנים.
הוא לא ישן טוב בלילה, התעורר המון, ואני הייתי עייפה באופן שכבר אי אפשר לחשוב מחשבה אחת מהתחלה עד הסוף מרוב עייפות.
חוצמזה הוא היה עקשן גדול, מתווכח על כל דבר, נלחם בי כל פעם שמתחשק לו לא להסכים, לפעמים מרביץ, הרבה פעמים פשוט זורק זין כשאומרים לו משהו, תוקע את האצבעות באזניים והולך.
במשך חצי שנה, כשהוא היה בן שלוש, הייתי מרימה עליו יד, בכוונה להכות, אולי 3-4 פעמים ביום.
ממש. אני לא מגזימה. היד שלי היתה מתרוממת מעצמה, כי פשוט לא יכולתי יותר.
אבל כל עפם, כל פעם - הייתי מורידה אותה בחזרה בשקט ואוספת אותה אלי.
זה היה קורה כשהוא היה עם הגב אלי, אז הוא אפילו לא ידע
רק אני ידעתי, כמה הייתי קרובה להרביץ לו שלוש, ארבע פעמים ביום.
ולא היכיתי אותו. רק פעמיים בחיים, ואחר כך אמרתי לו במפורש שזה היה כישלון שלי, ושאני לא מתכוונת להרביץ לו יותר. לא מקובלת עלי ההתנהגות הזאת ואני לא הולכת לאמץ אותה כנורמה.
וכשהוא הרביץ לי פעם, אמרתי לו: לא בבית שלנו. אני לא מסכימה ששום אדם שהוא במשפחה הזאת יכאיב או יפגע באדם אחר.
גם אם זה קרה פעם - זו היתה שגיאה שלא מקובלת עלינו.
וכולנו צריכים למצוא דרכים טובות יותר לחיות זה עם זה.
(הרבה שנים לקח לו ללמוד איך להתנהג, ולי ללמוד איך ללמד אותו ואיך לנווט אותו. זה לא היה קל).
כי ככה זה הורים. הילדים שלך משגעים אותך - שזה נפוץ וקורה - אז תלך ותשתגע במקום אחר. צא להליכה. לך לקראטה. תשמע מוסיקה רוק-כבד ותצרח אתה ביחד. בפינה של הבית. תדברי עם חברות ותתלונני באזניהם כמה שהילדים שלך משגעים אותך. כל אמא עושה את זה מדי פעם. תפרקי את הרגשות שלך בדרכים אחרות, טובות, לא מזיקות. אבל לא על הילדים.
כי אם אתה מוציא את זה על הילדים, אתה בוגד באמונם ופוגע בהם.
ושום דבר שהם עשו לא מצדיק פגיעה כזאת. אין.
אני רוצה להוציא את מה שמעיק עלי כמה עשרה שנים. את הסבל לא אוכל לגמור כנראה לעולם עד שאתחתן, וגם לא לכתוב הכל. כל מה שכתבתי היה חלק קטן וזעיר ממה שהיא עושה, לי ולמשפחתי. אולי אני אכתוב עוד עליו, על הסבל, כדי להוציא עוד, ועוד עד שלא ישאר כלום.
אני שמחה שבאת לפה ושמצאת פה מקום.
מאחלת לך גם להישאר פה, וגם להמשיך לחפש ולמצוא מקומות שטובים לך.
(אחר כך אחזור עם מתכון לרוטב פסטה. רוצה גם מתכון לבולונז?)
יש לך אמא שקשה מאוד לחיות אתה
לא משנה אם היא חולת נפש או לא, ברור לחלוטין שהיכולות האימהיות שלה הן מאוד מאוד מוגבלות.
(אפשר להיות "נורמלי" מבחינה נפשית וגם הורה מאוד מוגבל ונכה)
אבל חשוב שתביני, מה שסטודי כתבה לך ואיננה תכתוב עוד מעט:
זו לא אשמתך. מעולם לא היתה ולא תהיה אשמתך.
ברור שמפתה לחשוב שכן. כי הרבה פעמים ההתנהגות שלה באה בתגובה על דבר זה או אחר שעשיתם (אבל בטח לא תמיד).
וגם כי היא טובה בלהאשים אותכם
וזה עוד מנגנון ידוע של הורים מוגבלים: הם זורקים את הכישלונות והקשיים שלהם על הילדים שלהם.
אמא שלך היא לא היחידה בזה.
והיא לא צודקת יותר מאותם הורים אחרים שראיתי ושמעתי, שהתנהגו אל ילדיהם באופן מחפיר.
כאמא, אני רוצה לתת לך דוגמה של התנהגות הורית:
הבן הקטן שלי, היה לי מאוד מאוד קשה אתו במשך כמה שנים.
הוא לא ישן טוב בלילה, התעורר המון, ואני הייתי עייפה באופן שכבר אי אפשר לחשוב מחשבה אחת מהתחלה עד הסוף מרוב עייפות.
חוצמזה הוא היה עקשן גדול, מתווכח על כל דבר, נלחם בי כל פעם שמתחשק לו לא להסכים, לפעמים מרביץ, הרבה פעמים פשוט זורק זין כשאומרים לו משהו, תוקע את האצבעות באזניים והולך.
במשך חצי שנה, כשהוא היה בן שלוש, הייתי מרימה עליו יד, בכוונה להכות, אולי 3-4 פעמים ביום.
ממש. אני לא מגזימה. היד שלי היתה מתרוממת מעצמה, כי פשוט לא יכולתי יותר.
אבל כל עפם, כל פעם - הייתי מורידה אותה בחזרה בשקט ואוספת אותה אלי.
זה היה קורה כשהוא היה עם הגב אלי, אז הוא אפילו לא ידע
רק אני ידעתי, כמה הייתי קרובה להרביץ לו שלוש, ארבע פעמים ביום.
ולא היכיתי אותו. רק פעמיים בחיים, ואחר כך אמרתי לו במפורש שזה היה כישלון שלי, ושאני לא מתכוונת להרביץ לו יותר. לא מקובלת עלי ההתנהגות הזאת ואני לא הולכת לאמץ אותה כנורמה.
וכשהוא הרביץ לי פעם, אמרתי לו: לא בבית שלנו. אני לא מסכימה ששום אדם שהוא במשפחה הזאת יכאיב או יפגע באדם אחר.
גם אם זה קרה פעם - זו היתה שגיאה שלא מקובלת עלינו.
וכולנו צריכים למצוא דרכים טובות יותר לחיות זה עם זה.
(הרבה שנים לקח לו ללמוד איך להתנהג, ולי ללמוד איך ללמד אותו ואיך לנווט אותו. זה לא היה קל).
כי ככה זה הורים. הילדים שלך משגעים אותך - שזה נפוץ וקורה - אז תלך ותשתגע במקום אחר. צא להליכה. לך לקראטה. תשמע מוסיקה רוק-כבד ותצרח אתה ביחד. בפינה של הבית. תדברי עם חברות ותתלונני באזניהם כמה שהילדים שלך משגעים אותך. כל אמא עושה את זה מדי פעם. תפרקי את הרגשות שלך בדרכים אחרות, טובות, לא מזיקות. אבל לא על הילדים.
כי אם אתה מוציא את זה על הילדים, אתה בוגד באמונם ופוגע בהם.
ושום דבר שהם עשו לא מצדיק פגיעה כזאת. אין.
אני רוצה להוציא את מה שמעיק עלי כמה עשרה שנים. את הסבל לא אוכל לגמור כנראה לעולם עד שאתחתן, וגם לא לכתוב הכל. כל מה שכתבתי היה חלק קטן וזעיר ממה שהיא עושה, לי ולמשפחתי. אולי אני אכתוב עוד עליו, על הסבל, כדי להוציא עוד, ועוד עד שלא ישאר כלום.
אני שמחה שבאת לפה ושמצאת פה מקום.
מאחלת לך גם להישאר פה, וגם להמשיך לחפש ולמצוא מקומות שטובים לך.
(אחר כך אחזור עם מתכון לרוטב פסטה. רוצה גם מתכון לבולונז?)
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
אפשר גם לחפש מתכונים באינטרנט. אפשר לכתוב למשל
"רוטב פסטה" או
"מתכונים מהירים" או
"מתכונים לארוחת צהריים" או "מתכונים לילדים"
אני עושה את הרבה מאוד. ואפילו אם יש לי ירק שאני לא יודעת מה לעשות איתו (למשל עכשיו יש לי המון סלק בבית), אז אני כותבת "מתכונים עם סלק" ומיד עולים הרבה רעיונות.
בהצלחה (-:
"רוטב פסטה" או
"מתכונים מהירים" או
"מתכונים לארוחת צהריים" או "מתכונים לילדים"
אני עושה את הרבה מאוד. ואפילו אם יש לי ירק שאני לא יודעת מה לעשות איתו (למשל עכשיו יש לי המון סלק בבית), אז אני כותבת "מתכונים עם סלק" ומיד עולים הרבה רעיונות.
בהצלחה (-:
אמא חולת נפש או שלא
אם תחפשי בגוגל ניקי ב
תמצאי המון מתכונים קלים וטעימים
(אפשר לראות תגובות מפרגנות של אמהות)
נסינו מספר פעמים והיה מוצלח
תמצאי המון מתכונים קלים וטעימים
(אפשר לראות תגובות מפרגנות של אמהות)
נסינו מספר פעמים והיה מוצלח
-
- הודעות: 179
- הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
- דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*
אמא חולת נפש או שלא
אני בקרוב אופיע שוב, ואסביר לך באריכות למה לא משנה מה אמא שלך אומרת לך, זה לא יכול להיות אשמתך_
הגורות משחקות בשטיח ליד, בשקט יחסי, אז אני מקווה שיהיה לי עכשיו פנאי להגיב כאן בצורה רצינית כמו שבא לי
גילוי נאות:
אני חיה בבית עם הורה עם מחלת נפש. המילים "מחלת נפש" הן לא מילים שמפחידות אותי, בכלל.
מאז שהייתי קטנה חייתי בבית עם הורה עם מחלת נפש, והורה שני/ה במצוקה בגלל הצורך לשאת את כל עול המשפחה והפרנסה מבלי שתהיה תמיכה מבן/בת הזוג - מערכת יחסים לא פשוטה בין ההורים שלי, שהייתי צריכה ביחד עם האחיות שלי, לגדול לתוכה (אני בכוונה מטשטשת כאן מי מההורים שלי חולה באיזו מחלה, כי לא נראה לי רלוונטי לכאן).
אני לא יודעת אם אמא שלך חולת נפש או לא, וזה גם כלכך לא משנה...כי זה לא שלך לטפל בו.
מה זה אומר, אם היא חולת נפש? שזאת התנהגות הורית בסדר?
מה זה אומר אם היא לא חולת נפש? שזאת התנהגות הורית בסדר?
את מבינה שהכותרת הזאת לא משנה בכלל?
מה שמשנה זה:
**איזה טיפול הורי את והאחים/אחיות שלך מקבלת?
האם את מרגישה בטוחה בבית שלך?
האם את מרגישה מוגנת?
האם את מפחדת לדבר לפעמים?
האם את יודעת להרגיש מראש כבר "משהו הולך להתפוצץ, כדאי להוריד את הראש ולשמור על פרופיל נמוך כדי שזה לא יצא עלי"?**
אם התשובות הללו הן - לא או "לפעמים", אז בפירוש אמא שלך צריכה לקבל איזושהי הכוונה הורית, כי ההורות שלה לא מיטיבה איתך.
לחיות בפחד...זה לא טוב.
לא לך ולא לאחיות/אחים שלך, וזה לא משנה בת כמה את או הן.
דיברת על הפחד מלחיות ללא אמא - אף אחד לא מוציא את אמא שלך מהבית, או מוציא אותך מהבית של ההורים שלך.
כל המערכות שקיימות במדינה שלנו, שואפות לתת כלים להורים (גם לאמהות וגם לאבות) ולעזור להם לטפל בילדים שלהם...
בין אם זה בהדרכה הורית, או בעזרה פסיכולוגית (אני נעזרתי בעבר לא מעט פעמים בשיחות עם פסיכולוגית מטעם הרווחה במועצה כאן, כדי לעזור לי להיות אמא יותר טובה ולקבל כלים שיעזרו לי להכיל את הקשיים שלי מבלי שזה יפגע בגורות שלי)
הורה (אבא או אמא, זה לא משנה) שמכה את הילדים שלו/שלה -
עושה את זה מתוך מצוקה מאוד גדולה שלו/שלה, בפירוש לא בגלל שהילדים עשו משהו (!!!)
תמרוש רוש נתנה דוגמה ממש טובה לזה - הרצון שהיא הרגישה, להכות את הילד שלה, נבע מתוך מצוקה גדולה שהיא חשה, ולא כי הילד שלה באמת היה לא בסדר.
ההבדל בין תמרוש רוש לאמא שלך, כנראה, הוא במודעות העצמי, וביכולת להכיל את המצוקה הזאת.
מצוקה, ואני חוזרת על זה שוב, שלא קשורה אליך או אל האחים והאחיות שלך.
לי, זה מאוד עזר, להבין שזאת לא אני.
וגם מאוד הכעיס!
שיטפלו בעצמם במקום להתנהג ככה!!
מאחר ואת לא המבוגרת האחראית בקשר בינכם, זה גם לא התפקיד שלך להגיד לה ללכת לטפל בעצמה
אבל מאוד יכול להקל עליך לדבר עם אשת מקצוע (יועצת בית ספר, למשל) על הקשיים שלך
יש סיכוי שהיא תחשוב שצריך לערב כאן את הרווחה, וזה בסדר, אין לך מה לפחד מהמילה הזאת שלצערי הרב יצא לה שם ממש גרוע - "רווחה"
מה שהרווחה מציעה להורים שמתקשים לווסת את עצמם זה להגיע פעם בשבוע למפגש שנקרא "הדרכה הורית" שבה הם מקבלים כלים שיחתיים (כלים תוכדי שיחה) לקשיים שעולים בהם, וככה עוזרים להם לווסת את עצמם בבית.
הרבה פ-עמים, הורים כמו אמא שלך, לא ילכו לקבל טיפול באופן עצמאי, אבל אם יגיעו אליהם מטעם בית הספר או הרשויות - הם ישמחו לקבל טיפול כזה
אני בטוחה שאמא שלך לא רוצה לפגוע בך ובאחיות שלך.
אני ממש בטוחה בזה, מבפנים
אבל במקביל אני ממש בטוחה שהיא פגועה בבפנים שלה, ומגיבה מתוך כאב של עצמה, וצריכה לטפל בעצמה, כדי לא להמשיך לפגוע בך.
הרי אם היא הייתה חולה בסרטן, מחלה שלא עוברת לבד - היית רוצה שאמא שלך תיקח טיפול למחלה הזאת, שאוכלת אותה מבפנים, נכון?
אותו הדבר עם קשיים רגשיים - יש לזה טיפולים, יש אפשרות לקבל עזרה.
בייחוד כשיש כאן ילדה, מקסימה כמוך, שנפגעת
אני מבינה מבין השורות שלך שאת חיה בבית עם אמא ועם אבא ביחד, ושאבא שלך לא פוגע בך פיזית או רגשית - הבנתי נכון?
הגורות משחקות בשטיח ליד, בשקט יחסי, אז אני מקווה שיהיה לי עכשיו פנאי להגיב כאן בצורה רצינית כמו שבא לי
גילוי נאות:
אני חיה בבית עם הורה עם מחלת נפש. המילים "מחלת נפש" הן לא מילים שמפחידות אותי, בכלל.
מאז שהייתי קטנה חייתי בבית עם הורה עם מחלת נפש, והורה שני/ה במצוקה בגלל הצורך לשאת את כל עול המשפחה והפרנסה מבלי שתהיה תמיכה מבן/בת הזוג - מערכת יחסים לא פשוטה בין ההורים שלי, שהייתי צריכה ביחד עם האחיות שלי, לגדול לתוכה (אני בכוונה מטשטשת כאן מי מההורים שלי חולה באיזו מחלה, כי לא נראה לי רלוונטי לכאן).
אני לא יודעת אם אמא שלך חולת נפש או לא, וזה גם כלכך לא משנה...כי זה לא שלך לטפל בו.
מה זה אומר, אם היא חולת נפש? שזאת התנהגות הורית בסדר?
מה זה אומר אם היא לא חולת נפש? שזאת התנהגות הורית בסדר?
את מבינה שהכותרת הזאת לא משנה בכלל?
מה שמשנה זה:
**איזה טיפול הורי את והאחים/אחיות שלך מקבלת?
האם את מרגישה בטוחה בבית שלך?
האם את מרגישה מוגנת?
האם את מפחדת לדבר לפעמים?
האם את יודעת להרגיש מראש כבר "משהו הולך להתפוצץ, כדאי להוריד את הראש ולשמור על פרופיל נמוך כדי שזה לא יצא עלי"?**
אם התשובות הללו הן - לא או "לפעמים", אז בפירוש אמא שלך צריכה לקבל איזושהי הכוונה הורית, כי ההורות שלה לא מיטיבה איתך.
לחיות בפחד...זה לא טוב.
לא לך ולא לאחיות/אחים שלך, וזה לא משנה בת כמה את או הן.
דיברת על הפחד מלחיות ללא אמא - אף אחד לא מוציא את אמא שלך מהבית, או מוציא אותך מהבית של ההורים שלך.
כל המערכות שקיימות במדינה שלנו, שואפות לתת כלים להורים (גם לאמהות וגם לאבות) ולעזור להם לטפל בילדים שלהם...
בין אם זה בהדרכה הורית, או בעזרה פסיכולוגית (אני נעזרתי בעבר לא מעט פעמים בשיחות עם פסיכולוגית מטעם הרווחה במועצה כאן, כדי לעזור לי להיות אמא יותר טובה ולקבל כלים שיעזרו לי להכיל את הקשיים שלי מבלי שזה יפגע בגורות שלי)
הורה (אבא או אמא, זה לא משנה) שמכה את הילדים שלו/שלה -
עושה את זה מתוך מצוקה מאוד גדולה שלו/שלה, בפירוש לא בגלל שהילדים עשו משהו (!!!)
תמרוש רוש נתנה דוגמה ממש טובה לזה - הרצון שהיא הרגישה, להכות את הילד שלה, נבע מתוך מצוקה גדולה שהיא חשה, ולא כי הילד שלה באמת היה לא בסדר.
ההבדל בין תמרוש רוש לאמא שלך, כנראה, הוא במודעות העצמי, וביכולת להכיל את המצוקה הזאת.
מצוקה, ואני חוזרת על זה שוב, שלא קשורה אליך או אל האחים והאחיות שלך.
לי, זה מאוד עזר, להבין שזאת לא אני.
וגם מאוד הכעיס!
שיטפלו בעצמם במקום להתנהג ככה!!
מאחר ואת לא המבוגרת האחראית בקשר בינכם, זה גם לא התפקיד שלך להגיד לה ללכת לטפל בעצמה
אבל מאוד יכול להקל עליך לדבר עם אשת מקצוע (יועצת בית ספר, למשל) על הקשיים שלך
יש סיכוי שהיא תחשוב שצריך לערב כאן את הרווחה, וזה בסדר, אין לך מה לפחד מהמילה הזאת שלצערי הרב יצא לה שם ממש גרוע - "רווחה"
מה שהרווחה מציעה להורים שמתקשים לווסת את עצמם זה להגיע פעם בשבוע למפגש שנקרא "הדרכה הורית" שבה הם מקבלים כלים שיחתיים (כלים תוכדי שיחה) לקשיים שעולים בהם, וככה עוזרים להם לווסת את עצמם בבית.
הרבה פ-עמים, הורים כמו אמא שלך, לא ילכו לקבל טיפול באופן עצמאי, אבל אם יגיעו אליהם מטעם בית הספר או הרשויות - הם ישמחו לקבל טיפול כזה
אני בטוחה שאמא שלך לא רוצה לפגוע בך ובאחיות שלך.
אני ממש בטוחה בזה, מבפנים
אבל במקביל אני ממש בטוחה שהיא פגועה בבפנים שלה, ומגיבה מתוך כאב של עצמה, וצריכה לטפל בעצמה, כדי לא להמשיך לפגוע בך.
הרי אם היא הייתה חולה בסרטן, מחלה שלא עוברת לבד - היית רוצה שאמא שלך תיקח טיפול למחלה הזאת, שאוכלת אותה מבפנים, נכון?
אותו הדבר עם קשיים רגשיים - יש לזה טיפולים, יש אפשרות לקבל עזרה.
בייחוד כשיש כאן ילדה, מקסימה כמוך, שנפגעת
אני מבינה מבין השורות שלך שאת חיה בבית עם אמא ועם אבא ביחד, ושאבא שלך לא פוגע בך פיזית או רגשית - הבנתי נכון?
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
אנחנו חושבות עליך, מתוסכלת. נהגת באומץ כששיתפת כאן מה קורה איתך. תמיד נחשוב עליך. אני תמיד אחשוב עליך.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
אני תמיד אחשוב עליך
גם אני.
גם אני.
-
- הודעות: 61
- הצטרפות: 01 נובמבר 2020, 11:23
- דף אישי: הדף האישי של מעופפת_בשמיים*
אמא חולת נפש או שלא
קראתי עכשיו את כל הדף. כל הכבוד מתוסכלת ששיתפת, הוצאת מהלב.
מאוד מעריכה אותך.
ו... כן, גם אני אחשוב עליך.
מאוד מעריכה אותך.
ו... כן, גם אני אחשוב עליך.
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
הי מתוסכלת, אני עוקבת אחרי הדף שלך.
עבדתי הרבה עם נוער בסיכון, וגם הים אני ממשיכה להתנדב בארגונים שעוזרים לילדים במצב שאותו את מתארת.
אם את רוצה, את מוזמנת לפנות אליי בדף הבית שלי, ואתן לך את המייל שלי, כך שנוכל להתכתב בנחת.
אם את מעדיפה שלא, וגם זה מקובל, אמשיך להציץ לך מידי פעם בדף, ולחשוב עלייך הרבה.
להשתמע.
ץ.
עבדתי הרבה עם נוער בסיכון, וגם הים אני ממשיכה להתנדב בארגונים שעוזרים לילדים במצב שאותו את מתארת.
אם את רוצה, את מוזמנת לפנות אליי בדף הבית שלי, ואתן לך את המייל שלי, כך שנוכל להתכתב בנחת.
אם את מעדיפה שלא, וגם זה מקובל, אמשיך להציץ לך מידי פעם בדף, ולחשוב עלייך הרבה.
להשתמע.
ץ.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
שלום מתוסכלת מאוד מעציב לשמוע מה שאמא שלך עושה לך, לאחיך ולאחותך. האם פנית ליועצת בית הספר בקשר לטיפול בשבילך? להזיק זה לא יכול.
אמא חולת נפש או שלא
אפשר לנסות להשיג כתובת להתיעצות וגם תמיכה אנונימית עם אנשי מקצוע
תרצי בכך ?
תרצי בכך ?
אמא חולת נפש או שלא
הצעתי זאת כי חשבתי שאולי מצד אחד את מבקשת איש מקצוע לחלוק אותו וגם להעזר ומצד שני דואגת שהפרטיות שלך לא תשמר.
לא קראתי כאן הכל וגם לא הגבתי קודם.
לא מתוך מחשבה על מסכנות
אלא יותר ממקום של הזדמנות
לא קראתי כאן הכל וגם לא הגבתי קודם.
לא מתוך מחשבה על מסכנות
אלא יותר ממקום של הזדמנות
אמא חולת נפש או שלא
טוב
אז כדי שאולי עבור אחרות שקוראות כאן אנסה להשיג פרטים של צ'טים ואמצעים אחרים להתיעצות אנונימית.
אז כדי שאולי עבור אחרות שקוראות כאן אנסה להשיג פרטים של צ'טים ואמצעים אחרים להתיעצות אנונימית.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
אז כדי שאולי עבור אחרות שקוראות כאן אנסה להשיג פרטים
וואלה, אני אשמח אם תוכלי לברר על משהו כזה... אבל רק אם זה בא לך בקלות.
את יודעת, מתוסכלת, כשאני קוראת אותך לא עוברת לי המילה מסכנות בראש, בכלל לא. אבל מן נשבר לי הלב, לא יודעת, מהבגרות והחכמה והאומץ שלך.
דווקא מה שהעלה דמעות בעיני היתה הבקשה שלך לעזרה בבישולים ומתכונים...
וחוצמזה, אני אשמח אם תכתבי פה כל מה שבא לך, גם אם את חושבת שזה משעמם או חוזר על עצמו. כמובן רק אם זה נחמד לך, לא בשביל לשעשע אותנו (-;
וואלה, אני אשמח אם תוכלי לברר על משהו כזה... אבל רק אם זה בא לך בקלות.
את יודעת, מתוסכלת, כשאני קוראת אותך לא עוברת לי המילה מסכנות בראש, בכלל לא. אבל מן נשבר לי הלב, לא יודעת, מהבגרות והחכמה והאומץ שלך.
דווקא מה שהעלה דמעות בעיני היתה הבקשה שלך לעזרה בבישולים ומתכונים...
וחוצמזה, אני אשמח אם תכתבי פה כל מה שבא לך, גם אם את חושבת שזה משעמם או חוזר על עצמו. כמובן רק אם זה נחמד לך, לא בשביל לשעשע אותנו (-;
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
שלום מתוסכלת זה באמת לא נעים כשכל העולם ואחותו הצולעת יודעים מזה שאת מתחילה טיפול פסיכולוגי וחבל שכך מתנהלים הדברים בבית ספר שלך.... אני אישית שולחת לך את אהבתי...
סטודי
סטודי
-
- הודעות: 29
- הצטרפות: 06 מרץ 2010, 23:30
- דף אישי: הדף האישי של השקדיה_פורחת*
אמא חולת נפש או שלא
מתוסכלת, אם את עדין בענין של המתכונים ממליצה גם כמו פלונית שהציעה את האתר של ניקי ב וגם את האתר של אפרת סיאצ'י, "מתכונים ב10 דקות". ואם את כבר לא בענין, אולי ההודעה תעזור לאחרות.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הי מתוסכלת, התגעגעתי, אז באתי. חשבתי עליך. אני מבינה שהיום יום שבת והשעה ארבע בבוקר. לא בדיוק שעה נורמאלית. אבל חשבתי עליך, אז קפצתי לביקור בדף שלך.
אוהבת
סטודי
אוהבת
סטודי
-
- הודעות: 5
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2020, 11:31
אמא חולת נפש או שלא
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
אני מאוד אוהבת לבבות ומתרגשת מהם כמו הלבבות ששלחתי לפני שבוע למישהי מהעבודה, שכל כך עוזרת לי (-:
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הי מתוסכלת, קפצתי שוב לומר שלום.
שלום
שלום
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
יש לך מה לאכול טעים? צריכה עזרה במתכונים? עשיתי סלט פסטה קר. יצא טוב.
הכנתי פסטה בצורת ביסלי גריל.
הוספתי גבינת מוצרלה (שמגיעה בכדורים קטנים).
עגבניות שרי (שחציתי לחצי)
ושלושים עלים של אורגנו (נמצא ליד החסה בסופר שופרסל) , לא לשכוח לשטוף לפני שלא יהיו גרגרי חול.
כל ההכנה לקחה אולי עשרים דקות.
תזכורת איך מכינים פסטה-
מרתיחים קומקום מים,
מבשלים את הפסטה בקומקום (מוסיפים בהתחלה שתי כפות שמן וכפית שטוחה מלח) בזמן רתיחה ברורה בערך עשר דקות.
לפני שמכבים את האש טועמים את הפסטה, היא צריכה להיות רכה.
כשהיא טעימה ורכה, שופכים אותה עם המים לתוך מסננת, ואז שוטפים היטב במים פושרים.
אוהבת,
בתיאבון,
סטודי.
.
הכנתי פסטה בצורת ביסלי גריל.
הוספתי גבינת מוצרלה (שמגיעה בכדורים קטנים).
עגבניות שרי (שחציתי לחצי)
ושלושים עלים של אורגנו (נמצא ליד החסה בסופר שופרסל) , לא לשכוח לשטוף לפני שלא יהיו גרגרי חול.
כל ההכנה לקחה אולי עשרים דקות.
תזכורת איך מכינים פסטה-
מרתיחים קומקום מים,
מבשלים את הפסטה בקומקום (מוסיפים בהתחלה שתי כפות שמן וכפית שטוחה מלח) בזמן רתיחה ברורה בערך עשר דקות.
לפני שמכבים את האש טועמים את הפסטה, היא צריכה להיות רכה.
כשהיא טעימה ורכה, שופכים אותה עם המים לתוך מסננת, ואז שוטפים היטב במים פושרים.
אוהבת,
בתיאבון,
סטודי.
.
-
- הודעות: 5
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2020, 11:31
אמא חולת נפש או שלא
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
תודה סטודי, אני ינסה..
תודה סטודי, אני ינסה..
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
שלום מתוסכלת, מאוד מאוד עצוב (ומתסכל) לשמוע מה את עוברת. חבל שאי אפשר פשוט לבוא אליך הביתה ולצעוק שזה לא בסדר להתייחס ככה לנערה ולאחים שלה... סליחה על התגובה הקצרה מאוד... זה מתחושת תסכול שאין לי איך לעזור.
סטודי
סטודי
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
גם אני קראתי ולא כתבתי לך כי מרגישה שאין לי מה לכתוב... אבל שמחה שאת כותבת ומספרת.
וגם הוקל לי לקרוא שאחותך לא שמה לב לכל מה שקרה (אם הבנתי נכון).
האם סיפרת לאבא שלך בסוף, או שהוא עדיין חושב שסתם היית בשירותים?
לדעתי זה מוגזם לעשות לי כזה דבר בגלל שאמרתי "די תרגעי".
דעתך נכונה מאוד מאוד.
תמשיכי לסמוך על המחשבות והתחושות שלך. את נערה חכמה נורא, ואת צודקת.
וגם הוקל לי לקרוא שאחותך לא שמה לב לכל מה שקרה (אם הבנתי נכון).
האם סיפרת לאבא שלך בסוף, או שהוא עדיין חושב שסתם היית בשירותים?
לדעתי זה מוגזם לעשות לי כזה דבר בגלל שאמרתי "די תרגעי".
דעתך נכונה מאוד מאוד.
תמשיכי לסמוך על המחשבות והתחושות שלך. את נערה חכמה נורא, ואת צודקת.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
חשבתי שפשוט לא נכנסים לכאן...
אני תמיד נכנסת לכאן כשרואה את שם הדף ב מה חדש .
אני אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת
אני תמיד נכנסת לכאן כשרואה את שם הדף ב מה חדש .
אני אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
לא את הדברים הרעים, כמובן! אבל אוהבת את סגנון הכתיבה שלך ואת החכמה שלך.
ואני גם דואגת לך...
ואני גם דואגת לך...
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
ואז היא אומרת "ושלא תעיזי לומר עלי מילה אחת!!!"
אני מאוד שמחה שבאת לכאן ואמרת את מה שצריך להגיד
תמשיכי לדבר.
זה לא בסדר.
היא לא בסדר.
אל תשלימי עם זה, מבפנים. זה לא צריך להיות ככה. זה לא מגיע לך ולא לשום אדם אחר.
לדעתי זה מוגזם לעשות לי כזה דבר בגלל שאמרתי "די תרגעי".
זה מוגזם לגמרי והיה מוגזם לגמרי גם אם היית צורחת עליה וגם אם היית מפרה את כל חוקי הבית.
היא לא שולטת על עצמה. היא עפה עליכן על כל שטות. היא מאשימה אתכן בחולשות שלה, וגם זה הכי לא בצדק. והיא מלמדת אותך לסתום את הפה ולחשוב שזה נורמלי.
אז זה לא. זה רע וקשה וכואב.
תמשיכי לדעת מה טוב בחיים. תמשיכי להאמין באנשים שטובים זה לזה ועדינים זה לזה. תמשיכי להאמין שיש צדק בעולם. אבל לא אתה. היא לא יודעת מה זה.
את תצאי מהגיהנום הזה בסוף, זה בטוח
אני מאוד שמחה שבאת לכאן ואמרת את מה שצריך להגיד
תמשיכי לדבר.
זה לא בסדר.
היא לא בסדר.
אל תשלימי עם זה, מבפנים. זה לא צריך להיות ככה. זה לא מגיע לך ולא לשום אדם אחר.
לדעתי זה מוגזם לעשות לי כזה דבר בגלל שאמרתי "די תרגעי".
זה מוגזם לגמרי והיה מוגזם לגמרי גם אם היית צורחת עליה וגם אם היית מפרה את כל חוקי הבית.
היא לא שולטת על עצמה. היא עפה עליכן על כל שטות. היא מאשימה אתכן בחולשות שלה, וגם זה הכי לא בצדק. והיא מלמדת אותך לסתום את הפה ולחשוב שזה נורמלי.
אז זה לא. זה רע וקשה וכואב.
תמשיכי לדעת מה טוב בחיים. תמשיכי להאמין באנשים שטובים זה לזה ועדינים זה לזה. תמשיכי להאמין שיש צדק בעולם. אבל לא אתה. היא לא יודעת מה זה.
את תצאי מהגיהנום הזה בסוף, זה בטוח
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
חשבתי שפשוט לא נכנסים לכאן...
נכנסים, אבל לאט.
יש דפים שאני מאוד רוצה להיכנס, אבל צריכה בשביל זה זמן. זמן לקרוא ולחשוב ולענות.
שלושה ימים או ארבעה או יותר בסוף אני מגיעה לזה.
נכנסים, אבל לאט.
יש דפים שאני מאוד רוצה להיכנס, אבל צריכה בשביל זה זמן. זמן לקרוא ולחשוב ולענות.
שלושה ימים או ארבעה או יותר בסוף אני מגיעה לזה.
-
- הודעות: 179
- הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
- דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*
אמא חולת נפש או שלא
אני נכנסת לכאן גם אם לא כתבו כאן כלום.
נכנסת, כותבת, מוחקת, יוצאת.
אני שומעת את ההתנהלות של אמא שלך, ומאוד מאוד מסכימה עם תמרוש רוש - זה מוגזם לגמרי והיה מוגזם לגמרי גם אם היית צורחת עליה וגם אם היית מפרה את כל חוקי הבית._
ההתנהגות שלה רק מבהירה כמה היא לא בשליטה על עצמה
היא לא שולטת על עצמה. היא עפה עליכן על כל שטות. היא מאשימה אתכן בחולשות שלה, וגם זה הכי לא בצדק. והיא מלמדת אותך לסתום את הפה ולחשוב שזה נורמלי._
אמא שלך זקוקה לעזרה חיצונית שתעזור לה.
אם הייתי מכירה אותה באופן אישי, הייתי ממליצה לה לעשות מה שאני עשיתי: ללכת לרווחה ולבקש עזרה. מה שהיא צריכה זאת עזרה ממוקדת של הדרכה הורית, שהרווחה ממש נותנים בשמחה (ובעלויות מופחתות מאוד למי שאין יכולת לשלם), ונשות המקצוע שם ממש טובות ועוזרות
אבל אין לי יכולת להגיעלאמא שלך, אני לא מכירה אותה באופן אישי
מאחר ואת אומרת שאת לא רוצה לקבל עזרה מיועצת בית הספר (אני קצת מתקשה להאמין שהיועצת הולכת ומספרת לכל צוות ההוראה על כלתלמידה שבאה אליה לפגישה...די בטוחה שבבי"ס שלך יש לפחות חמש תלמידות שפנו אליה וקיבלו עזרה. את פשוט לא יודעת עליהן)
אני יכולה רק להגיד את זה:
פה, באתר הזה, בדף הזה שלך, יש לך פינה שהיא רק שלך
ואת יכולה לכתוב כל מה שאת רוצה, או חושבת ולא יכולה להגיד בקול
ומבטיחה לך שיש לפחות ארבע נשים שנכנסות לכאן באופן קבוע לקרוא את הדברים שלך, ומאמינות לך, ורוצות את טובת - ככה שאת לא לבד
|L|L|L|L|
נכנסת, כותבת, מוחקת, יוצאת.
אני שומעת את ההתנהלות של אמא שלך, ומאוד מאוד מסכימה עם תמרוש רוש - זה מוגזם לגמרי והיה מוגזם לגמרי גם אם היית צורחת עליה וגם אם היית מפרה את כל חוקי הבית._
ההתנהגות שלה רק מבהירה כמה היא לא בשליטה על עצמה
היא לא שולטת על עצמה. היא עפה עליכן על כל שטות. היא מאשימה אתכן בחולשות שלה, וגם זה הכי לא בצדק. והיא מלמדת אותך לסתום את הפה ולחשוב שזה נורמלי._
אמא שלך זקוקה לעזרה חיצונית שתעזור לה.
אם הייתי מכירה אותה באופן אישי, הייתי ממליצה לה לעשות מה שאני עשיתי: ללכת לרווחה ולבקש עזרה. מה שהיא צריכה זאת עזרה ממוקדת של הדרכה הורית, שהרווחה ממש נותנים בשמחה (ובעלויות מופחתות מאוד למי שאין יכולת לשלם), ונשות המקצוע שם ממש טובות ועוזרות
אבל אין לי יכולת להגיעלאמא שלך, אני לא מכירה אותה באופן אישי
מאחר ואת אומרת שאת לא רוצה לקבל עזרה מיועצת בית הספר (אני קצת מתקשה להאמין שהיועצת הולכת ומספרת לכל צוות ההוראה על כלתלמידה שבאה אליה לפגישה...די בטוחה שבבי"ס שלך יש לפחות חמש תלמידות שפנו אליה וקיבלו עזרה. את פשוט לא יודעת עליהן)
אני יכולה רק להגיד את זה:
פה, באתר הזה, בדף הזה שלך, יש לך פינה שהיא רק שלך
ואת יכולה לכתוב כל מה שאת רוצה, או חושבת ולא יכולה להגיד בקול
ומבטיחה לך שיש לפחות ארבע נשים שנכנסות לכאן באופן קבוע לקרוא את הדברים שלך, ומאמינות לך, ורוצות את טובת - ככה שאת לא לבד
|L|L|L|L|
-
- הודעות: 3248
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
- דף אישי: הדף האישי של יולי_קו
אמא חולת נפש או שלא
__יש לפחות ארבע נשים שנכנסות לכאן באופן קבוע לקרוא את הדברים שלך, ומאמינות לך, ורוצות את טובת - ככה שאת לא לבד
חמש
אני נכנסת ושולחת חיבוקים, אבל לא כותבת בינתיים.
חמש
אני נכנסת ושולחת חיבוקים, אבל לא כותבת בינתיים.
אמא חולת נפש או שלא
גם אני קוראת פה ולא יודעת מה לכתוב...תחשבי על מה שאיננה כתבה לך לגבי היועצת... חיבוק חיזוק
-
- הודעות: 179
- הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
- דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*
אמא חולת נפש או שלא
אז למכנחת שלך.
את אפילו לא צריכה להגיד שומדבר מעבר ללספר שהמצב בבית מפחיד אותך ושאת רוצה לדבר עם עו"סית.
לא יועצת חינוכית, עו"סית.
זאת באמת החלטה שדורשת המון אומץ, להחליט להחשף, ואני באמת אבין אותך אם תחליטי שלא מתאים לך עכשיו...רק חשוב לי שתדעי שיש לך אפשרות תמיד לבקש עזרה מהמערכת.
התעלמות זה יותר טוב מלנסות לחנוק אותך...אני בעד התעלמות הדדית במקרים כאלו
חיבוק
את אפילו לא צריכה להגיד שומדבר מעבר ללספר שהמצב בבית מפחיד אותך ושאת רוצה לדבר עם עו"סית.
לא יועצת חינוכית, עו"סית.
זאת באמת החלטה שדורשת המון אומץ, להחליט להחשף, ואני באמת אבין אותך אם תחליטי שלא מתאים לך עכשיו...רק חשוב לי שתדעי שיש לך אפשרות תמיד לבקש עזרה מהמערכת.
התעלמות זה יותר טוב מלנסות לחנוק אותך...אני בעד התעלמות הדדית במקרים כאלו
חיבוק
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
מסכימה עם אי ננה.
אין מה לצפות מילדה / נערה שתצליח לבד-לבד להישאר תחת הלחץ הזה בלי להתעקם
מגיעה לך עזרה. מגיע לך שמישהו בעולם הזה יקשיב לך ויבין אותך ואת מצבך וייתן לך כיוונים וניחומים ועזרה.
אבא שלך היה אמור לעשות את זה, אבל כנראה שהוא מוגבל מאוד במשאבים, ולא מסוגל
אז יוצאים החוצה.
ומוצאים את האדם המתאים.
ואם פוגשים בטעות באדם הלא-מתאים... אז מחפשים ומוצאים עוד אחד.
ועוד אחד.
@}
אין מה לצפות מילדה / נערה שתצליח לבד-לבד להישאר תחת הלחץ הזה בלי להתעקם
מגיעה לך עזרה. מגיע לך שמישהו בעולם הזה יקשיב לך ויבין אותך ואת מצבך וייתן לך כיוונים וניחומים ועזרה.
אבא שלך היה אמור לעשות את זה, אבל כנראה שהוא מוגבל מאוד במשאבים, ולא מסוגל
אז יוצאים החוצה.
ומוצאים את האדם המתאים.
ואם פוגשים בטעות באדם הלא-מתאים... אז מחפשים ומוצאים עוד אחד.
ועוד אחד.
@}
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
גם אני כאן, קוראת אותך, ומחבקת מרחוק.
ההצעה שלי בעינה עומדת.
ץ
ההצעה שלי בעינה עומדת.
ץ
-
- הודעות: 3248
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
- דף אישי: הדף האישי של יולי_קו
אמא חולת נפש או שלא
מתוסכלת יקרה,
אפשר לשאול אותך כמה שאלות? (אם לא מתאים לך תמחקי או תתעלמי).
זו אמא של אמא או אמא של אבא?
אפשר לשתף אותה בעדינות ובהדרגה או שהיא תיבהל או תתרחק?
האם יש אפשרות שתעברי לגור אצל סבתא שלך לתקופה מסויימת (בתיאום עם אבא שלך ובתמיכתו, או לפי בקשה של סבתא)? זה יתן תירוץ מתקבל על הדעת כלפי הסביבה, ויאפשר לך מרחב בטוח, וביקורים קצרים בבית הוריך בשביל להיות עם האחיות ועם אבא, אבל במינון עדין.
אם תשתפי את סבתא במצב היא עשויה למצוא רעיון איך להציג את זה בצורה שתקבלי אישור מההורים, וזה יאפשר לך מרווח נשימה.
אפשר לשאול אותך כמה שאלות? (אם לא מתאים לך תמחקי או תתעלמי).
זו אמא של אמא או אמא של אבא?
אפשר לשתף אותה בעדינות ובהדרגה או שהיא תיבהל או תתרחק?
האם יש אפשרות שתעברי לגור אצל סבתא שלך לתקופה מסויימת (בתיאום עם אבא שלך ובתמיכתו, או לפי בקשה של סבתא)? זה יתן תירוץ מתקבל על הדעת כלפי הסביבה, ויאפשר לך מרחב בטוח, וביקורים קצרים בבית הוריך בשביל להיות עם האחיות ועם אבא, אבל במינון עדין.
אם תשתפי את סבתא במצב היא עשויה למצוא רעיון איך להציג את זה בצורה שתקבלי אישור מההורים, וזה יאפשר לך מרווח נשימה.
-
- הודעות: 3248
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
- דף אישי: הדף האישי של יולי_קו
אמא חולת נפש או שלא
מה דעתך?
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
סבתא זה נהדר
כל כך טוב שיש לך אותה.
כל כך טוב שהיא אוהבת אותך ורוצה לעזור.
היא ממש כמעט כמו אמא בשבילי.
בלי כמעט. מבחינה רגשית היא אמא שלך.
וזה חשוב.
אם יש לך אמא אחת טובה בעולם, גם אם היא לא האמא הביולוגית שלך, את מסודרת. יש לך פוטנציאל ויש לך כוחות שאולי את לא מודעת אליהם עד הסוף. אבל הם יתניעו אותך לכל החיים.
הסבתא הזאת שלך נותנת לך בריאות וכוח.
וזה קורע לב לשמוע שמגבילים את הגישה שלך אליה. הרי היו יכולים לנהל אתה ואתך משא ומתן על זמן מחשב ועל הממתקים. הרי את לא הולכת אליה רק בשביל הגלידות והעוגיות, נכון? את רוצה להיות אצלה כי אכפת לה ממך, כי היא דואגת לך ומטפלת בך ונותנת לך חום ואהבה בהרבה דרכים. וכי אצלה, אני מקווה, את מרגישה מוגנת.
בקיצור, אני מאמינה שיום אחד את תפרצי את גבולות הכלא הזה ותתחילי לראות אותה כמה שבא לך. אפילו כל יום
צריכה ללכת, אבל פעם אחרת אכתוב לך משהו על סבתא שלי אם את רוצה.
(היו לי שתיים. ושתיהן היו ההורים שלי)
לא כל יום היא קופצת עלי נושכת ומקללת. אבל לא כזאת התקפה כל יום. אולי פעם בשבוע.
ברור
עדיין, פעם בשבוע מספיקה בהחלט בשביל לייצר טרור.
כל כך טוב שיש לך אותה.
כל כך טוב שהיא אוהבת אותך ורוצה לעזור.
היא ממש כמעט כמו אמא בשבילי.
בלי כמעט. מבחינה רגשית היא אמא שלך.
וזה חשוב.
אם יש לך אמא אחת טובה בעולם, גם אם היא לא האמא הביולוגית שלך, את מסודרת. יש לך פוטנציאל ויש לך כוחות שאולי את לא מודעת אליהם עד הסוף. אבל הם יתניעו אותך לכל החיים.
הסבתא הזאת שלך נותנת לך בריאות וכוח.
וזה קורע לב לשמוע שמגבילים את הגישה שלך אליה. הרי היו יכולים לנהל אתה ואתך משא ומתן על זמן מחשב ועל הממתקים. הרי את לא הולכת אליה רק בשביל הגלידות והעוגיות, נכון? את רוצה להיות אצלה כי אכפת לה ממך, כי היא דואגת לך ומטפלת בך ונותנת לך חום ואהבה בהרבה דרכים. וכי אצלה, אני מקווה, את מרגישה מוגנת.
בקיצור, אני מאמינה שיום אחד את תפרצי את גבולות הכלא הזה ותתחילי לראות אותה כמה שבא לך. אפילו כל יום
צריכה ללכת, אבל פעם אחרת אכתוב לך משהו על סבתא שלי אם את רוצה.
(היו לי שתיים. ושתיהן היו ההורים שלי)
לא כל יום היא קופצת עלי נושכת ומקללת. אבל לא כזאת התקפה כל יום. אולי פעם בשבוע.
ברור
עדיין, פעם בשבוע מספיקה בהחלט בשביל לייצר טרור.
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
מתוסכלת יקרה,
את יודעת, לפעמים אנחנו יכולים להבין דברים שקורים לנו, רק אחרי שאנחנו רואים אותם דרך העיניים של אחרים.
זה מה שקורה פה באתר.
אני בטוחה שהתחלת לכתוב כי הרגשת שמשהו לא בסדר קורה אצלכם בבית, אבל לא באמת יכולת לתת לו שם, והנה כאן, עם כל המידע שאת מקבלת את לאט לאט מבינה יותר ויותר, עד כמה בעייתי אנחנו חושבות שהמצב אצלך בבית, כמו שאת מתארת אותו.
עם כל הרצון הטוב, אנחנו לא נמצאות איתך, ולא יכולות להגן עלייך בזמן שאת נפגעת, וזקוקה לעזרה. אנחנו רק כמה קוראות, תחת ניקים משעשעים באינטרנט.
אני חושבת שאת צריכה משהו יותר קונקרטי.
עו"ס - זה ראשי תיבות של עובדת סוציאלית, בדרך כלל אפשר לשתף את הרווחה בעיר שבה את מתגוררת, ולקבל סיוע.
אבל יש עוד מקורות שיכולים לעזור לך, גם ללא קשר לרווחה. אבל את חייבת לפנות, לעשות את הצעד הראשון, כי אף אחד לא באמת יכול לדעת מה קורה אצלך בבית, אם לא תספרי.
אני פה כדי להקשיב, ולחבק מרחוק, וגם כדי לייעץ. אם תרצי יותר מזה - רק תגידי, ואשלח לך את המייל שלי כדי שנוכל להתכתב, ואולי לעזור יותר.
בינתיים - אני שולחת לך חיבוק וירטואלי.
ץ.
את יודעת, לפעמים אנחנו יכולים להבין דברים שקורים לנו, רק אחרי שאנחנו רואים אותם דרך העיניים של אחרים.
זה מה שקורה פה באתר.
אני בטוחה שהתחלת לכתוב כי הרגשת שמשהו לא בסדר קורה אצלכם בבית, אבל לא באמת יכולת לתת לו שם, והנה כאן, עם כל המידע שאת מקבלת את לאט לאט מבינה יותר ויותר, עד כמה בעייתי אנחנו חושבות שהמצב אצלך בבית, כמו שאת מתארת אותו.
עם כל הרצון הטוב, אנחנו לא נמצאות איתך, ולא יכולות להגן עלייך בזמן שאת נפגעת, וזקוקה לעזרה. אנחנו רק כמה קוראות, תחת ניקים משעשעים באינטרנט.
אני חושבת שאת צריכה משהו יותר קונקרטי.
עו"ס - זה ראשי תיבות של עובדת סוציאלית, בדרך כלל אפשר לשתף את הרווחה בעיר שבה את מתגוררת, ולקבל סיוע.
אבל יש עוד מקורות שיכולים לעזור לך, גם ללא קשר לרווחה. אבל את חייבת לפנות, לעשות את הצעד הראשון, כי אף אחד לא באמת יכול לדעת מה קורה אצלך בבית, אם לא תספרי.
אני פה כדי להקשיב, ולחבק מרחוק, וגם כדי לייעץ. אם תרצי יותר מזה - רק תגידי, ואשלח לך את המייל שלי כדי שנוכל להתכתב, ואולי לעזור יותר.
בינתיים - אני שולחת לך חיבוק וירטואלי.
ץ.
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
דרך אגב, את תמיד יכולה להתקשר, בחינם, מכל טלפון למוקד למניעת אלימות במשפחה:
חיוג למספר 118 - שיחת חינם
ניתן גם לחייג לטלפון קווי שמספרו: 077-9208560
או לשלוח מסרון למספר: 055-7000128
המוקד נותן מענה 24 שעות ביממה, 7 ימים
בהצלחה.
ץ
חיוג למספר 118 - שיחת חינם
ניתן גם לחייג לטלפון קווי שמספרו: 077-9208560
או לשלוח מסרון למספר: 055-7000128
המוקד נותן מענה 24 שעות ביממה, 7 ימים
בהצלחה.
ץ
-
- הודעות: 179
- הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
- דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*
אמא חולת נפש או שלא
אני לא ידעת את זה, שיש הבדלים ביחס בין דתיים לחילונים...
גדלתי בבית דתי, אמא שלי דתיה, וכל המשפחה שלי מהצד שלה דתיים
אבא שלי חילוני וכל המשפחה מהצד שלו חילונית
אמא, שמתנהגת ככה - זה לא תקין
ולא משנה אם היא דתיה או לא דתיה....
גם אמא חילונית שתנהג ככה זה לא תקין בכלל
האמונה באל/ה כזה/כזאת או אחר/ת לא משנה את המצוקה העצומה שהיא נמצאת בה ומוציאה עליך ועל האחיות שלך
יש גם רבנים גדולים שפגעו בגברים ונשים (וילדים וילדות) שבאו לקבל מהם עצות ותמיכה נפשית...הזדהות עם דת מסויימת לא אומרת כלום על איזה מין בת אדם או בן אדם נמצא מולך
אני אמשיך לעודד אותך להרים טלפון למספר 118 ופשוט..לספר על עצמך, ולבקש רק לספר, מבלי שינסו לשכנע אותך בכלום
@} @}
גדלתי בבית דתי, אמא שלי דתיה, וכל המשפחה שלי מהצד שלה דתיים
אבא שלי חילוני וכל המשפחה מהצד שלו חילונית
אמא, שמתנהגת ככה - זה לא תקין
ולא משנה אם היא דתיה או לא דתיה....
גם אמא חילונית שתנהג ככה זה לא תקין בכלל
האמונה באל/ה כזה/כזאת או אחר/ת לא משנה את המצוקה העצומה שהיא נמצאת בה ומוציאה עליך ועל האחיות שלך
יש גם רבנים גדולים שפגעו בגברים ונשים (וילדים וילדות) שבאו לקבל מהם עצות ותמיכה נפשית...הזדהות עם דת מסויימת לא אומרת כלום על איזה מין בת אדם או בן אדם נמצא מולך
אני אמשיך לעודד אותך להרים טלפון למספר 118 ופשוט..לספר על עצמך, ולבקש רק לספר, מבלי שינסו לשכנע אותך בכלום
@} @}
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
אם נוח לך יותר לדבר עם אנשים דתיים, אני מתנדבת בארגון שמנוהל ע"י חרדית. הארגון הזה עוזר לנוער ולילדים שנמצאים במצבי מצוקה, ויש לנו המון ניסיון, גם עם דתיים, וגם עם חרדים.
הדבר שהכי לוקחים אצלינו בחשבון זה את החיסון, והסודיות. הכל מאוד ממודר וממקוד עזרה.
אני שוב מזמינה אותך לפנות אליי. את מוזמנת להשתמש באי מייל שלי lims1974 בג'ימייל com.
אם תרצי, אתן לך את הטלפון הישיר של מנהלת הארגון.
ל.
הדבר שהכי לוקחים אצלינו בחשבון זה את החיסון, והסודיות. הכל מאוד ממודר וממקוד עזרה.
אני שוב מזמינה אותך לפנות אליי. את מוזמנת להשתמש באי מייל שלי lims1974 בג'ימייל com.
אם תרצי, אתן לך את הטלפון הישיר של מנהלת הארגון.
ל.
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
ממשיכה להקשיב לך. ל.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
תחשבו על זה, אמא, דתייה, שמתנהגת ככה. לא נשמע ממש מוזר?
לצערי, לא
אני לא מכירה דת שמעניקה לאנשיה חסינות כוללת בפני מצוקות נפש, מוגבלויות רגשיות חמורות והתנהגות פוגענית מכל סוג שהוא.
רק מה, אצל אנשים דתיים מסוימים דברים כאלה נעשים בחדרי-חדרים, עם המון השתקות, המון טאטוא מתחת לשטיח, ואת הרבה פחות תדעי עליהם
מה שמחריף את הבעיה, כי זה אומר שהרבה אנשים וילדים שנפגעים מרגישים כמו מכבש את ה"לא יכול להיות" וה"אצלנו אין דבר כזה".
ולפעמים קשה להם להאמין אפילו לעצמם, שמה שהם מרגישים הוא מה שהם מרגישים. כי זה "לא היה אמור להיות ככה".
ובטח, הם לא מעלים על דעתם שיש עוד אנשים כאלה, כמוהם, שמתמודדים עם צרות דומות. ילדים כאלה לא יודעים שהם לא היחידים במצוקה ובעצב. ושזה סיפור ומוכר.
לצערי, לא
אני לא מכירה דת שמעניקה לאנשיה חסינות כוללת בפני מצוקות נפש, מוגבלויות רגשיות חמורות והתנהגות פוגענית מכל סוג שהוא.
רק מה, אצל אנשים דתיים מסוימים דברים כאלה נעשים בחדרי-חדרים, עם המון השתקות, המון טאטוא מתחת לשטיח, ואת הרבה פחות תדעי עליהם
מה שמחריף את הבעיה, כי זה אומר שהרבה אנשים וילדים שנפגעים מרגישים כמו מכבש את ה"לא יכול להיות" וה"אצלנו אין דבר כזה".
ולפעמים קשה להם להאמין אפילו לעצמם, שמה שהם מרגישים הוא מה שהם מרגישים. כי זה "לא היה אמור להיות ככה".
ובטח, הם לא מעלים על דעתם שיש עוד אנשים כאלה, כמוהם, שמתמודדים עם צרות דומות. ילדים כאלה לא יודעים שהם לא היחידים במצוקה ובעצב. ושזה סיפור ומוכר.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
החיים שבו למסלולם והכל טוב
@}@}@}
@}@}@}
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
למה אבא שלי לא מרשה לי ללכת לסבתא שלי, שהיא לא דתייה.
לא
דרך ארץ קדמה לתורה. ומשפחה קודמת להרבה מאוד דברים.
לא
דרך ארץ קדמה לתורה. ומשפחה קודמת להרבה מאוד דברים.
-
- הודעות: 49
- הצטרפות: 04 דצמבר 2020, 13:24
- דף אישי: הדף האישי של עלה_ברוח*
אמא חולת נפש או שלא
מקשיבה @}
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
במה אני יכולה להיות אשמה? מה עשיתי??
רוב הסיכויים:
זו לא את, זו היא.
וזו גם תופעה מאוד נפוצה
אנשים פגועים (ואמא שלך פגועה ללא ספק), יש להם טריגרים. דברים שמעיפים אותם משיווי המשקל, בגלל הפגיעות הנושנות שלהם.
את בסדר. באמת. אבל משהו בך דורך לה על פצעים ישנים, והיא עפה.
רוב הסיכויים, זה משהו שבכלל אין לך עליו שליטה. אולי צבע העיניים או צליל קולך או משהו שהיה בהתנהגות שלך כשהיית תינוקת, או משהו שקרה סביב ההריו והלידה שלך, פגיעות שהיתה לה באותו זמן, לכי תדעי... זה יכול להיות דבר שנראה חסר ערך מבחוץ, אבל בשבילה זה סיגנל של איום, של קטסטרופה, ואז היא מגיבה אלייך כאל אויב.
חשוב שתביני שזה לא משהו שאת עשית. ממש לא. ושאין לך אשמה ואין לך אחריות בעניין
קראתי פה פפעם סיפור שוב לב על אשה שאמא שלה התעללה בה כילדה. אמא שלה היתה אלרגית (קדחת השחת). אז האשה הזאת חיברה במוח שלה שיעולים ועיטושים לאיום ולסכנה.
וכשהאשה הזאת נהפכה לאמא בעצמה ונולדו לה ילדים, כשהילדים היו מצוננים היא היתה צורחת עליהם! "תפסיקו להשתעל!"
זה נשמע מטורף, מה את מאשימה ילד בהצטננות?
אבל זה היה הטריגר שלה.
והיא לא יכלה להסתכל על הכאב ולא יכלה לטפל בו, אז ככה זה היה וככה היא התנהגה לאורך שנים
אם היה לה כוח לעצור ולהסתכל על עצמה, ולבקש עזרה, היא היתה יכולה לטפל בזה.
ובהדרגה להשתחרר מהטריגר הישן ולראות את הילדים שלה כמו שהם: יצורים קטנים, פגיעים, שאוהבים אותה וזקוקים לה.
אבל זה לא קרה
אז היא המשיכה להתייחס אליהם כאל איום, דבר נורא ובלתי נסבל, כל פעם שעשו אפצ'י.
ויש הרבה מקרים של הורים כאלה, שילד אחת מקפיץ להם את כל הפזיוזים והם עפים עליו, ולא (או הרבה פחות) על הילדים האחרים.
זה נובע מתחושת האיום והפגיעות הפנימית שלהם.
אבל את,
את, טפלי בעצמך. לא באמא שלך. היא לא הבעיה שלך. כרגע את לא יכולה לעזור לה.
לכי לאנשים שאוהבים אותך.
דברי עם אנשים שטובים אלייך.
תמצאי לך מקומות טובים, מגנים.
תגידי לעצמך ותשמעי אנשים אחרים שאומרים לך שאת טובה וראויה ליחס טוב.
ואם את לא יכולה ללכת לסבתא שלך מדי יום כמו שמגיע לך, תביאי אותה אלייך, בדמיון:
כל בוקר וכל ערב, כשאת עוד במיטה, תעצמי עיניים ותקראי לסבתא שלך.
תרגישי אותה לידך
תראי אותה מחייכת אלייך
ותשמעי דברים שהיא אומרת לך.
תקשיבי לקול שלה בתוך ראשך.
כל יום.
כל פעם שאמא שלך עפה עלייך.
זה יעזור
רוב הסיכויים:
זו לא את, זו היא.
וזו גם תופעה מאוד נפוצה
אנשים פגועים (ואמא שלך פגועה ללא ספק), יש להם טריגרים. דברים שמעיפים אותם משיווי המשקל, בגלל הפגיעות הנושנות שלהם.
את בסדר. באמת. אבל משהו בך דורך לה על פצעים ישנים, והיא עפה.
רוב הסיכויים, זה משהו שבכלל אין לך עליו שליטה. אולי צבע העיניים או צליל קולך או משהו שהיה בהתנהגות שלך כשהיית תינוקת, או משהו שקרה סביב ההריו והלידה שלך, פגיעות שהיתה לה באותו זמן, לכי תדעי... זה יכול להיות דבר שנראה חסר ערך מבחוץ, אבל בשבילה זה סיגנל של איום, של קטסטרופה, ואז היא מגיבה אלייך כאל אויב.
חשוב שתביני שזה לא משהו שאת עשית. ממש לא. ושאין לך אשמה ואין לך אחריות בעניין
קראתי פה פפעם סיפור שוב לב על אשה שאמא שלה התעללה בה כילדה. אמא שלה היתה אלרגית (קדחת השחת). אז האשה הזאת חיברה במוח שלה שיעולים ועיטושים לאיום ולסכנה.
וכשהאשה הזאת נהפכה לאמא בעצמה ונולדו לה ילדים, כשהילדים היו מצוננים היא היתה צורחת עליהם! "תפסיקו להשתעל!"
זה נשמע מטורף, מה את מאשימה ילד בהצטננות?
אבל זה היה הטריגר שלה.
והיא לא יכלה להסתכל על הכאב ולא יכלה לטפל בו, אז ככה זה היה וככה היא התנהגה לאורך שנים
אם היה לה כוח לעצור ולהסתכל על עצמה, ולבקש עזרה, היא היתה יכולה לטפל בזה.
ובהדרגה להשתחרר מהטריגר הישן ולראות את הילדים שלה כמו שהם: יצורים קטנים, פגיעים, שאוהבים אותה וזקוקים לה.
אבל זה לא קרה
אז היא המשיכה להתייחס אליהם כאל איום, דבר נורא ובלתי נסבל, כל פעם שעשו אפצ'י.
ויש הרבה מקרים של הורים כאלה, שילד אחת מקפיץ להם את כל הפזיוזים והם עפים עליו, ולא (או הרבה פחות) על הילדים האחרים.
זה נובע מתחושת האיום והפגיעות הפנימית שלהם.
אבל את,
את, טפלי בעצמך. לא באמא שלך. היא לא הבעיה שלך. כרגע את לא יכולה לעזור לה.
לכי לאנשים שאוהבים אותך.
דברי עם אנשים שטובים אלייך.
תמצאי לך מקומות טובים, מגנים.
תגידי לעצמך ותשמעי אנשים אחרים שאומרים לך שאת טובה וראויה ליחס טוב.
ואם את לא יכולה ללכת לסבתא שלך מדי יום כמו שמגיע לך, תביאי אותה אלייך, בדמיון:
כל בוקר וכל ערב, כשאת עוד במיטה, תעצמי עיניים ותקראי לסבתא שלך.
תרגישי אותה לידך
תראי אותה מחייכת אלייך
ותשמעי דברים שהיא אומרת לך.
תקשיבי לקול שלה בתוך ראשך.
כל יום.
כל פעם שאמא שלך עפה עלייך.
זה יעזור
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
תמרוש, כתבת מקסים.
מתובלת, אני עוד פה, קוראת, ושמחה שאת קוראת מליוני ספרים.
אילו ספרים את אוהבת לקרא?
חיבוק.
ץ
מתובלת, אני עוד פה, קוראת, ושמחה שאת קוראת מליוני ספרים.
אילו ספרים את אוהבת לקרא?
חיבוק.
ץ
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
במה אני יכולה להיות אשמה? מה עשיתי??
בנוסף לדברים של תמרוש - את הבכורה. ואת גם חכמה ובוגרת מעבר לגילך ולכן אמא שלך מתאכזרת אליך יותר.
גם אצלי הגדולה היא ילדה הגיונית ובוגרת (היא צעירה ממך, בת 7) ואני ממש משתדלת ושמה לב לא להוציא עליה את כל העצבים שלי, דווקא כי היא ילדה חזקה ויכולה לספוג את זה.
בנוסף לדברים של תמרוש - את הבכורה. ואת גם חכמה ובוגרת מעבר לגילך ולכן אמא שלך מתאכזרת אליך יותר.
גם אצלי הגדולה היא ילדה הגיונית ובוגרת (היא צעירה ממך, בת 7) ואני ממש משתדלת ושמה לב לא להוציא עליה את כל העצבים שלי, דווקא כי היא ילדה חזקה ויכולה לספוג את זה.
-
- הודעות: 3248
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
- דף אישי: הדף האישי של יולי_קו
אמא חולת נפש או שלא
אמא שלי היתה הבכורה ואמא שלה היתה רעה אליה כל הזמן. לפני כמה שנים (עשרות שנים לאחר פטירתה של סבתי) התברר לנו למה. ההריון עם אמא שלי היה הריון לא רצוי, וזה אילץ את סבתי להתחתן עם אדם שלא אהבה. העובדה הזאת גרמה לסבתי לדחות את אמי כל חייה.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
כן. בכורים חוטפים יותר, איכשהו.
-
- הודעות: 3248
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
- דף אישי: הדף האישי של יולי_קו
אמא חולת נפש או שלא
נכון, סיפור קשה. אבל מעמיד מאוד במקום את חוסר השליטה של הילדה במצב הראשוני. לו אמא שלי ידעה זאת מלכתחילה זה היה מאוד עוזר לה, כי היא חשבה שהיחס הוא כזה כי היא ילדה רעה. שנים ניסתה לעזור ולשנות את התנהגותה אך היחס מאמה נשאר דומה. תמיד האשמות, עלבונות וזלזול. לו היא היתה יודעת שזה לא קשור אליה זה היה מקצר את התהליך שהיא עשתה לריפוי עצמי.
אולי ההבנה שלך שכבר קיימת, שאת בבסיס ילדה בסדר, ושהתגובות כלפיך קשורות לתהליכים ועמדות של אמא שלך ולא נובעות ממשהו שאת עושה או לא עושה, אולי הידיעה הזאת שכולנו פה תומכות בה, תעזור לך לצלוח את התקופה של השנים הקרובות שבה את נאלצת לחיות בקרבה פיזית לוחצת אליה.
אני שולחת לך חיבוק גדול והמון חיבה.
אולי ההבנה שלך שכבר קיימת, שאת בבסיס ילדה בסדר, ושהתגובות כלפיך קשורות לתהליכים ועמדות של אמא שלך ולא נובעות ממשהו שאת עושה או לא עושה, אולי הידיעה הזאת שכולנו פה תומכות בה, תעזור לך לצלוח את התקופה של השנים הקרובות שבה את נאלצת לחיות בקרבה פיזית לוחצת אליה.
אני שולחת לך חיבוק גדול והמון חיבה.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
כי היא חשבה שהיחס הוא כזה כי היא ילדה רעה.
זה הבסיס לערימה של צרות רגשיות, וזו אמונה כמעט אוניברסלית של ילדים. אם משהו ממש רע קורה לי (ואף אחד לא אומר לי בזמן שאני בסדר) - סימן שאני ילדה רעה.
אפילו ילדים שההורים שלהם נפטרו, חס ושלום, איכשהו מצליחים להאמין שזה קרה בגללם
לפחות לזמן-מה, עד שהם משתכנעים שלא.
ולכן אני אומרת לך: תקשיבי לסבתא שלך. וכשהיא לא לידך, תשנני לך אותה ותדברי בה שוב ושוב. בשוכבך ובקומך ובלכתך בדרך.
אני אוהבת לקרוא ספרים שאתן לא מכירות כנראה, אני דתייה.
נו?? ולא תחלקי אותם אתנו, שנגלה איזה חומר חדש, טעים?
בחייך תשתפי כבר...
(אני קראתי את "עריסת הבמבוק". כיף. אהבתי את כל הפתגמים בסינית)
זה הבסיס לערימה של צרות רגשיות, וזו אמונה כמעט אוניברסלית של ילדים. אם משהו ממש רע קורה לי (ואף אחד לא אומר לי בזמן שאני בסדר) - סימן שאני ילדה רעה.
אפילו ילדים שההורים שלהם נפטרו, חס ושלום, איכשהו מצליחים להאמין שזה קרה בגללם
לפחות לזמן-מה, עד שהם משתכנעים שלא.
ולכן אני אומרת לך: תקשיבי לסבתא שלך. וכשהיא לא לידך, תשנני לך אותה ותדברי בה שוב ושוב. בשוכבך ובקומך ובלכתך בדרך.
אני אוהבת לקרוא ספרים שאתן לא מכירות כנראה, אני דתייה.
נו?? ולא תחלקי אותם אתנו, שנגלה איזה חומר חדש, טעים?
בחייך תשתפי כבר...
(אני קראתי את "עריסת הבמבוק". כיף. אהבתי את כל הפתגמים בסינית)
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
כתבו פה קודם על זה שאת הבכורה, ופעם שמעתי באיזה סרט התייחסות בדיוק לזה, הם קראו לזה "תסמונת הפנקייק הראשון"... נכון כשמכינים פנקייק, אז תמיד הראשון יוצא לא טוב? או שרוף מידי, או לא מוכן לגמרי? זה קורה כי המחבת עדיין לא מכוון כמו שצריך מבחינת החום והאש, וגם הטבח עדיין לא מיומן. אז את ההתנסות עושים על הראשון.
אם תסתכלי פה באתר, תראי הרבה התמודדויות עם ילד ראשון, וגם המון התפעוליות, מפני שזו התנסות ראשונה לא קלה, ומאוד מאתגרת.
אני הכי אוהבת את הדף חוכמות של ילדים... הראשונים שלי מופעים בו לא מעט...
בכל מקרה, האלימות הקבועה שאת מתארת, איננה מקובלת, ולכן כדאי להיעזר במי שמוכן.
שיהיה לנו יום נפלא.
ץ
אם תסתכלי פה באתר, תראי הרבה התמודדויות עם ילד ראשון, וגם המון התפעוליות, מפני שזו התנסות ראשונה לא קלה, ומאוד מאתגרת.
אני הכי אוהבת את הדף חוכמות של ילדים... הראשונים שלי מופעים בו לא מעט...
בכל מקרה, האלימות הקבועה שאת מתארת, איננה מקובלת, ולכן כדאי להיעזר במי שמוכן.
שיהיה לנו יום נפלא.
ץ
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הי ילדה שצריכה להתמודד עם כל כך הרבה , איך את מרגישה היום?
עו"סית היא עובדת סוציאלית שמסייעת לילדים ולמשפחות.
אני פניתי לעובדת סוציאלית בגיל 15 וחצי.
מאוד קשה לי לקרוא איך את מקבלת כתף קרה ואחים שלך לא.
מקווה שכאן יש לך כתף חמה.
עו"סית היא עובדת סוציאלית שמסייעת לילדים ולמשפחות.
אני פניתי לעובדת סוציאלית בגיל 15 וחצי.
מאוד קשה לי לקרוא איך את מקבלת כתף קרה ואחים שלך לא.
מקווה שכאן יש לך כתף חמה.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
גם אני מאוד אהבתי לקרוא בכל תקופת הילדות והנערות. לדעתי קריאה מעידה על כך שהאדם הוא מיוחד ופתוח. מוכן להיכנס לתהליכים שלא ידוע לו מראש איך הוא ייצא מהם. התחלתי לקרוא ספר לא ממש קל שזה סיפור אמיתי ובגלל זה קשה לקרוא על כל מה שקרה לבחורה, אבל בטוחה שמתישהו בגלגול הזה אסיים חחח. זו מישהי שהיתה בתחתית של התחתית הסתבכה עם החוק ועם סמים ובסוף נהייתה מרצה באוניברסיטה.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
הי, שוב קפצתי לביקור....
מחר נגמרת חופשת חנוכה, חוזרת לעבודה.... הבנתי שאת גם כן חזרת לבית הספר (-: מזמן קראתי שכתבת על כך אז לא זוכרת בדיוק....
אני מאוד אוהבת ילדים.
אני חושבת שאם לילד לא טוב יש לא מעט אנשים שמאוד ישמחו לסייע לו. אולי הסיוע לא יהיה מושלם. אולי יהיו בו פגמים. אבל זה לא אומר שלא יהיה סיוע.
מחר נגמרת חופשת חנוכה, חוזרת לעבודה.... הבנתי שאת גם כן חזרת לבית הספר (-: מזמן קראתי שכתבת על כך אז לא זוכרת בדיוק....
אני מאוד אוהבת ילדים.
אני חושבת שאם לילד לא טוב יש לא מעט אנשים שמאוד ישמחו לסייע לו. אולי הסיוע לא יהיה מושלם. אולי יהיו בו פגמים. אבל זה לא אומר שלא יהיה סיוע.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
אמא חולת נפש או שלא
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
למה, למה זה מגיע לי?!
זה לא מגיע לך!
למה, למה זה מגיע לי?!
זה לא מגיע לך!
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
אמא חולת נפש או שלא
מסכימה עם האלמונית שמעליי, זה לא מגיע לך.
חיבוק.
ץ.
חיבוק.
ץ.
-
- הודעות: 96
- הצטרפות: 02 אוגוסט 2020, 21:23
- דף אישי: הדף האישי של הסטודנטית_פוחדת*
אמא חולת נפש או שלא
זה לא מגיע לך. אני כל כך מצטערת לשמוע מה את עוברת....
-
- הודעות: 49
- הצטרפות: 04 דצמבר 2020, 13:24
- דף אישי: הדף האישי של עלה_ברוח*
אמא חולת נפש או שלא
לא מגיע לך!!
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
אמא חולת נפש או שלא
באמת לא מגיע לך.
מגיע לך לחיות במקום שבו תומכים בך ואוהבים אותך באופן עקבי. רציף. עם חיכוכים ומריבות פה ושם, אבל בלי תחושת איום, בלי ההתקפות האלה. הן חסרות פרופורציה.
אני יודעת שיום אחד את תצאי משם ותמצאי או תבני לך מקום בטוח ויציב שאפשר לחיות ולפרוח בו. מקום טוב, גם מבחוץ וגם מבפנים. את גם תמצאי אנשים שיעזרו לך לעשות את זה.
זה ייקח זמן, וזה ידרוש כוונה ומאמץ ועזרה מבחוץ, אבל את תגיעי לשם
גם אם היום זה נראה כמו חלום @}
מגיע לך לחיות במקום שבו תומכים בך ואוהבים אותך באופן עקבי. רציף. עם חיכוכים ומריבות פה ושם, אבל בלי תחושת איום, בלי ההתקפות האלה. הן חסרות פרופורציה.
אני יודעת שיום אחד את תצאי משם ותמצאי או תבני לך מקום בטוח ויציב שאפשר לחיות ולפרוח בו. מקום טוב, גם מבחוץ וגם מבפנים. את גם תמצאי אנשים שיעזרו לך לעשות את זה.
זה ייקח זמן, וזה ידרוש כוונה ומאמץ ועזרה מבחוץ, אבל את תגיעי לשם
גם אם היום זה נראה כמו חלום @}