אמא צעירה

אנונימי

היי,
אני אמא צעירה בחיתוליה
ב דף בית אישי שלי אני אפרט קצת על עצמי, ומן הסתם אעדכן בהמשך מה שיתחדש

נשואה לבעלי המקסים שתומך (או לפחות שותק לפעמים) ומושיט יד גם בדברים שהוא לא משלים איתם
יש לי ילדה מקסימה שנולדה באוגוסט 2013 מהממת בוגרת ומפותחת, ו... עדיין בחיתולים...

(נכון לאמצע יולי '15)
אני מנסה כמה שאפשר בעולם המג'ונאק פוד הזה לגדל אותה עם כמה שפחות, כמו טחינה מלאה אורגנית/ שקדיה במקום תמ"ל, לחם מקמח מלא בלבד- מאז שהיא פתחה את הפה, מנסה ללא הצלחה להרגיל אותה לירקות, בלי לדחוף לה בכוח, אלא להציע ולהציע ולהציע ולה.... (בדרך כלל אחרי 3-4 ימים נמאס לה והירק חוזר מהגן כמו שהוא...)

עברה טיפול של דיקור סיני (סדרה....) לחיזוק המערכת החיסונית, (לא עזר) אחרי שהיא דאגה לרשת מאבא שלה (בעלי היקר!!) נטיה לאסטמת ילדים ומבוגרים- מה שתבחרו, או קוצר נשימה סתם (זה ממני

) ומגיל שלושה חודשים היא מקבל אינהלציות עם ובלי סטרואידים

היא הולכת לפיצי גנון, הקטנה בגן ועוקפת את חלקם בסיבוב

ילדה לתפארת.

אמא של הילדה הזו (אני...??) מחפשת חומר בכל הנוגע לתזונת תינוקות ופעוטות, גידול נכון, גמילה מחיתולים, וכל נושא שקשור במישרין ובעקיפין לפעוטות ולגידולם.

הבלוג שלי:
קצת סדר בחיים

סיפור הלידה שלי:
אהבה חדשה

דפים למעקב ב-מה חדש:
צניעות בלבוש לחילוניות
תומכת לידה דולה
מעצבן לראות מסביב
נולד לי אח חדש
מדור בדיקות בהריון
את יולדת כמו שאת חיה
פליי ליידי
שאלות של אמהות טריות לאמהות ותיקות
החיוניות שלי חלק שמיני
אמא צעירה
גמילה מחיתולים בגיל צעיר

וגם
דף בית אישי

זה לא קשור לדף אז אענה לך כאן.
באופן כללי עדיף שלילד יהיה קצת מכל דבר, השפע מבלבל. גורם לכך שהילדים לא מתרכזים הרבה זמן בדבר אחד אלא קופצים מדבר לדבר.
הבת שלי בהחלט לא מתרכזת דקה בשום דבר, ממש אחוזת תזזית.
לכן מלכתחילה 3 ספרים נראו לי מספקים, אבל אז קיבלתי עוד המון...

אז לגבי יכולת ריכוז - ריבוי ספרים בגיל צעיר לא מביא ליכולת ריכוז, ספר אחד שמעיינים בו לאט לאט שוב ושוב... אולי...
יכולת ריכוז זה ילד שאין לו הפרעות סביבתיות ויכול לשבת כמה דקות עם שתי חתיכות עץ וקופסא ולהכניס ולהוציא שוב ושוב.

מוטוריקה עדינה זה גם לא כל כך קשור לקריאת ספרים, פרט אולי לדפדוף, אבל ברגע שקלטת איך מדפדפים, אז התעסקות זמן רב מידי עם ספרים מונעת מפעוט ללמוד מוטוריקה עדינה במקומות שונים - הרמת דברים קטנים מהרצפה, משחק בחול ובוץ, השחלה של אבנים לתוך בקבוק וכו'.

שמירה על חפצים - טוב נו, אפשר ללמוד את זה לגבי כל דבר, ובכלל זה משהו שבגיל של הבת שלי, של שנה ומשהו שהם כל כך אוהבים לזרוק ולהשליך הכל, פשוט יותר קל להרחיק מהם דברים שיכולים להיהרס במקום לנסות ללמד אותם. עד שיגדלו קצת.

יכולת דמיון - לפי חוה בת חיים בדף של עקרון הרצף באמנות של ילדים זה בדיוק ההפך, הספרים היום עם האיורים המרהיבים והמילים המפורטות שלהם די מייתרים את השימוש בדמיון.
אולי בהמשך כשבספרים אין שום איור, מתחילים להשתמש בדמיון. אבל זה מתחיל בגיל הרבה יותר מתקדם
וגם במקרה שהילד מסתכל באיורים וממציא לעצמו את הסיפור, גם שם יש שימוש כלשהו בדמיון, אבל זה בטח לא קורה בגיל צעיר אלא באזור גיל 3.

פיתוח אוריינות תתרחש באופן טבעי בבית שבו ההורים קוראים והילדים רואים שהם קוראים בהנאה.

למה את מרגישה שספרות וספרים זה מעל הכל?

אני מרגישה שזה חשוב, אבל בהחלט הייתי שמחה אם היו לי גם עוד תחביבים וקישורים מוטוריים כגון סריגה, אריגה, נגרות, עיצוב, ציור, אפילו חידות הגיון תשבצים וכו' נראים לי יותר מפרים את הראש מקריאה.

ושלא יובן לא נכון, אני מאוד אוהבת להקריא לילדים שלי ספרים, יש סופרים מסויימים שאני ממש נהנית מהם, יש כאלה שפחות, אני ממש לא נגד ספרים. פשוט בגיל הצעיר המינון מאוד חשוב, והבנתי שגלשנו.

כרגע נשארנו אם ספר אחד שהיא ממש אוהבת (החתולים של מיריק שניר) שנמצא בהישג יד, עוד 3 עם תמונות של חיות וכאלה בחדר של הבנים, שלשם היא מגיעה לפני השינה להגיד להם לילה טוב והיתר מוסתרים בשקית ואולי אשלוף אותם לאט לאט בהמשך.

קיבלתי D-:
מבינה ומסכימה איתך, אם כי לא באופן מושלם, מותר לי, נכון ?

לגבי ספרים- טוב, אני מאמינה שרוב האוכלוסיה היום קוראת בכל מקום, במיוחד עם התפתחות הסמארטפונים.
אצלנו בבית אין לאף אחד סמארטפון, ולכן גדלנו על ספרים, מגיל קטן מאוד (אחותי קוראת מגיל "רבע לחמש" ואני מגיל "רבע לשש"- כי אח שלי, שהיה בן 3 למד בחיידר אותיות וניקוד ולמדנו דרכו)

חוצמזה, אולי בגלל השקפת החיים החרדית שלי, בגלל הצורך בקריאה ובאוריינות טובה בשביל לימוד תורה, זה חשוב לי מאוד, אבל גם מבחינת השקפת החיים הכללית שלי, שסוברת שקריאה היא הבסיס לאינטלגנציה רחבה, וזה כבר נושא לסיפור אחר, כי אני משועבדת למילה היפה הזו

לכן, מגיל ממש קטן אני קוראת קלאסיקות, שרלוק, אריך קסטנר, יהודה אטלס, האסופית, חמישיות ושביעיות ועוד ועוד, בעיקר כמ שאת רואה ספרים "עתיקים"

, וכן ספרים "דוסים" - שחלקם תת רמה מבחינה ספרותית, ולכן לא הרביתי לקרוא אותם.

אני מקווה שהסברתי את הרקע לתחושה שלי D-:

ולבת שלי יש שני ספרים גדולים מנויילנים, לפעוטות, על מושגי יסוד וכדומה.
אני מתכננת יום אחד לקנות לה ספר בסגנון מיריק שניר או דתיה בן דור.
אם יש לך המלצות לגילה (קרוב ל15 חודשים)- אני כמובן אשמח, וגם איך מושיבים אותה, כי היא נהנית לדפדף ולהצביע על דברים שהיא מזהה, אבל היא לא מסוגלת לשבת לשמוע אפילו לא "תראי, הנה בקבוק, ופה יש ספר וכ" מתוך הספר.

אולי היא פשוט עדיין לא בשלה..?

ותודה על התשובה המפורטת

אני מאמינה שרוב האוכלוסיה היום קוראת בכל מקום, במיוחד עם התפתחות הסמארטפונים
לפי מה שאני מבינה יש דווקא הרבה פחות אנשים שקוראים היום, רובם משחקים בסמרטפון, כאמור - רק הבנה שלי, לא ידע רשמי.

אולי בגלל השקפת החיים החרדית שלי, בגלל הצורך בקריאה ובאוריינות טובה בשביל לימוד תורה, זה חשוב לי מאוד
באמת שמתי לב שלגננות החרדיות האורינות מאוד חשובה.

אני לא חושבת שיש סתירה בין הדברים, לא חושבת שאם פעוט לא ייחשף לספרים כחלק עיקרי מיומו אזי הוא לא יתחיל לקרוא מוקדם ולא יאהב לקרוא ספרים כשיגדל.
אין לי ספק שהילדים שלך יקראו ספרים לאחר שקראתי את התיאור על חשיבות הספרים בעיניך!
בכלל, באופן כללי, כדאי להסיר כל דאגה מהראש בסגנון - אם היום כפעוטה היא עושה כך וכך אזי כגדולה היא תעשה כך וכך.
(קל להגיד, כן,? זה הרי בדיוק מה שאני עשיתי, דאגתי שהיא קוראת יותר מידי ספרים וזה ישפיע על הגדילה שלה...)

ולבת שלי יש שני ספרים גדולים מנויילנים, לפעוטות, על מושגי יסוד וכדומה
איזה כיף לה שיש לה רק שני ספרים! ככה היא בדיוק לומדת להתרכז באותם שני ספרים ולא להתפזר בין 15.

לגבי המלצה - לבד על המרבד של מיריק שניר זה הפייבוריט שלי ושל הילדים שלי.
ולגבי הקראה - על תדאגי, ביום שהיא תהיה בשלה היא תקח לך את היד תושיב אותך עם ספר ותבקש שוב ושוב ושוב ושוב, ואם תחליטי פעם אחת בטעות לשנות מילה או אינטונציה היא כבר תתקן אותך... את כבר תתגעגעי לימים שהיא רק רצתה לדפדף קצת לבד ולהראות לך דברים שהיא אוהבת.

אצלינו היחיד שמקריא לה עכשיו זה אחד האחים שלה, אבל סתם כי הספרים שלה מעניינים אותו, היא מביאה לו ספר, הוא מתחיל להקריא, היא הלכה למקום אחר והוא ממשיך בהנאה רבה עד סוף הספר..

ככה היא בדיוק לומדת להתרכז באותם שני ספרים ולא להתפזר בין 15.
הבעיה עם השניים האלו שהם ספרי הענק של גובה 40 סנטימטר או יותר, והם מלאים בתמונות לאין ספור (ציורים, ליתר דיוק), כך שאני לא מרגישה שהיא לומדת להתמקד בספר שהיא מסתכלת בו, אלא סתם, באופן אקראי כאילו- היא נתקלת פעם בתמונה הזו ופעם באחרת. בלי מודעות מה שיך לאיזה ספר.

לגבי המלצה - לבד על המרבד של מיריק שניר זה הפייבוריט שלי ושל הילדים שלי. אני אזכור את זה כשאלך, אני מאוד מקווה שבקרוב

תודה!!

אצלינו היחיד שמקריא לה עכשיו זה אחד האחים שלה, אבל סתם כי הספרים שלה מעניינים אותו, היא מביאה לו ספר, הוא מתחיל להקריא, היא הלכה למקום אחר והוא ממשיך בהנאה רבה עד סוף הספר..
איזה כיף להיתקל בכזו אחוות אחים!!
תכתבי את זה ב החיים עם אחים גדולים - מרתק איך הם הגיעו לזה, יש הרבה במקומו שלא היו טורחים לפרגן לה את זה "אני קורא עכשיו ותעזבי אותי"

אוףףףף
אני לא מצליחה לטעון את מה חדש .....!!!!
אני לא יכולה לראות כאן כלום...
עצבים

תודה על המילים החמות והמנחמות.

ממליצה מאוד על המארז "יש לי שיר" של מיריק שניר- 10 ספרונים קצרצרים בתוך שקית בד.
בתוספת דיסק שמע (פחות עבד אצלנו)
אהוב מאוד עדיין גם על בתי שכבר בת שלוש וחצי.
האותיות גדולות והטקסט קצר, איורים חמודים ומהר מאוד הם לומדים "לקרוא" בעצמם.

כמה הוא עולה ואיפה משיגים אותו?
ותודה כמובן על המחשבה

ירקות ופירות מהיתר מכירה, זה בלי קדושת שביעית?
זה מה שאני קונה בעיקרון (וזורקת שאריות לקומפוסט כרגיל)

(ירוקים שאני מלקטת - אני מחסלת בלי שאריות

)

ירקות ופירות מהיתר מכירה, זה בלי קדושת שביעית?
אני חרדית, ההשקפה החרדית סוברת שהיתר מכירה לא פותר את קדושת שביעית של האדמה ולא את בעיית הטיפול בקרקע, שהיא אסורה.
חלק מהדתיים לאומיים מסתמכים על הראי"ה קוק, שאמר (בזמנו, חלקם האחר אומר שמדובר רק לזמנו ולא לזמננו שיותר קל לשמוט את הקרקע בלי להסתכן באיבוד הרכוש, ראי ערך פקידי הברון שהפקיעו אדמות למי שלא עבד בשמיטה, ובלי להסתכן במוות ברעב ומחלות, כמו שהיה אז...)שמכירה (כלומר השכרה)לנכרי פותרת את הבעיה. מעבר לזה, למי היה מותר אז, לפי הפסק שלו לעבוד- האם רק לנכרים או גם ליהודים - אני לא יודעת.

יבול נכרי, שהקרקע שייכת לו היום, כקבע, יש בין החרדים שסוברים שלא צריך לשמור שביעית (כמוני למשל) ויש (תלמידי החזון איש בעקר)- שסוברים שזה לא משנה, וכל מה שגדל בשטח של ארץ ישראל לפי התנ"ך, קדוש.

מקווה שלא בלבלתי

ניסיתי לעשות קצת סדר.

תודה

(פעם ידעתי חלק מהדברים האלה. רק מראה כמה נחלשתי במצוות מאז השמיטה הקודמת

)

בכלל לא קשור להחלשות במצוות!!
ומה, לא צריך לרענן את הזכרון על למשל שינויים בתפילה בתחילת החורף או האביב?

בכל דבר שהוא לא יומיומי, הרבה יותר קשה לנו לזכור פרטים, זה טבעי לגמרי

אני זכרתי כי כמו שראית, זה זכור לי כסיפור.
וסיפורים אני אוהבת D-:

אגב, שאלתי חבר דתי לאומי לגבי הקומפוסט, הוא אמר שאפשר להמשיך כרגיל אבל לא להתייחס לערימת הקומפוסט כאל דשן אלא כאל ערימת "קדושת שביעית", ולא להשתמש בה אח"כ לדישון הגינה (גם אם היא תגמור להבשיל אחרי צאת השנה) אלא לתת לה להתפרק ולהתפזר מעצמה.
אז אני מוותרת על השתי שקיות

מעולה, אני מבינה שאת מתכוונת לשים אותה בצד בחצר במקום לזרוק?
סביר להניח שזה יותר טוב, כי זה לא מתערב באשפה האחרת..

לגבי הספר של מיריק שניר, הוא עולה 100 ₪ כאן -
http://mirik-snir.com/pages/hebrew/book ... images.php

אני חולה על כל הספרים שלה, בלי יוצא מן הכלל! נהנית לקרוא ולהקריא.
גם לנו יש את הספרונים האלה, החסרון שלהם זה שהם עדינים מאוד, איך שהם כבר נראים עכשיו אני לא חושבת שהם יחזיקו כשהיא תגדל ותנסה ללמוד לקרוא...
חוץ מזה הם מקסימים, ודיסק השמע המצורף עזר לי לשיר לה את הספרים, כך שכיום היא יושבת עם ספרון כזה ומזמרת לעצמה (ללא מילים כמובן)

_מטרת השיחה להביא אותו לרצות שאלך, שיבין את חשיבות הדבר ולמה מבחינתי זה יותר מאוכל במובן מסויים מאוד, (זו הייתה ההגדרה שלו, שיש דברים יותר חשובים)
הוא מבחינתו רואה את זה בתור פינוק, לא ממש נצרך- או ליתר דיוק ממש מיותר, אבל אם היו לו כמה אלפים בכיס, הוא היה מפרגן לי, כמו דברים אחרים שהוא רוצה ולא יכול.
הוא מבחינתו לומד יום שלם- זה מעשיר אותו, זה מקדם אותו ונותן לו כלים להמשיך הלאה להתקדם ולבנות את עצמו, אמא שלו אשה עם המון משמעת עצמית, ומוכנות לעשות הכל לילדים שלה במיוחד, כך שהוא גדל בבית מאורגן ונקי, שיש תמיד כל מה שצריך. והוא לא מכיר את הצרכים האלו, ועוד רבים אחרים שלגבי נדרשים בבסיס, בתור אדם אחר מאמא שלו, או בתור אדם שגדל בזמן אחר עם מודעות אחרת לנושאים שונים.
שוב, כשהוא יכול הוא נותן גם מה שנראה לו כפינוק, אבל כרגע במיוחד, הוא לא מסוגל להוציא כל כך הרבה כסף (ואני מבינה אותו אבל גם את עצמי. ואת עצמי הזה אני לא מצליחה להעביר אליו)_

מוסיפה את נקודת מבטי:
נראה לי, שאולי יש אי בהירות ביניכם לגבי מטרת השיחה. מבחינתו, הוא אולי מבין שהמטרה היא שתלכי לקואוצ'ינג ומבחינתך המטרה היא שהוא יבין שאת צריכה את זה.
זה שהוא יבין את הצורך, לא בהכרח גורר להוציא כסף שאין לכם, ולא התרשמתי גם שלשם את מכוונת.
אבל הוא בכלל לא מתעמק בשאלת הצורך כי מבחינתו נושא השיחה הוא אחר בכלל. מבחינתו השאלה היא אם תלכי או לא. אז הוא עונה, תלכי, אם יש כסף לזה (אני מנחשת כמובן, לא יכולה באמת לדעת מה הוא חושב, אבל זו נראית לי אפשרות סבירה).
ואם הניחוש שלי נכון, אפשר להקדים ולהסביר לשם מה התכנסנו כאן. את יכולה לומר לו, שאין לך שום כוונה להוציא כסף שאין, אבל את רוצה, בלי קשר לשאלה המעשית, להסביר לו ושהוא יתעמק בהסברים וינסה להבין איזה צרכים יש לך.
בלי שום השלכות מעשיות, פשוט כי את רוצה להרגיש מובנת.
וגם כדי שיבין איפה הצורך הזה ממוקם בסדר העדיפויות שלך בנוגע להוצאת כספים, כדי שאם וכאשר יתפנה כסף, הוא יבין למה חשוב לך להוציא אותו דווקא ככה, ולא על דברים אחרים.
מה דעתך?

וגם כדי שיבין איפה הצורך הזה ממוקם בסדר העדיפויות שלך בנוגע להוצאת כספים, כדי שאם וכאשר יתפנה כסף, הוא יבין למה חשוב לך להוציא אותו דווקא ככה, ולא על דברים אחרים.

טלי, את כל כך צודקת בדיוק הזה, מצד שני, חשוב לי ללכת לקאוצ'ינג, חשוב לי שהוא יבין את רמת החשיבות מבחינתי שלא יבוא לו כאילוץ, ואני בהחלט מוכנה להתגמש כשיש צורך.

נראה לי שסידרתי קצת שונה ממה שהבנת...

נראה לי שסידרתי קצת שונה ממה שהבנת
אולי שוב לא הבנתי, אבל מה שכתבת דווקא מתיישב בעיני עם מה שכתבתי.
הכוונה שלי היא להפריד את הדיון בנושא הכספי, שם נראה לי ששניכם באותו ראש (?), כי שניכם מסכימים שזה משהו שתוציאו עליו כסף, בהנחה שיש כסף להוציא,
מהדיון בנושא של ההבנה שלו אותך ואת צרכייך, שהוא נושא לגמרי מנותק מהשאלה הכספית.

י שניכם מסכימים שזה משהו שתוציאו עליו כסף, בהנחה שיש כסף להוציא,
ולפעמים מגיע מצב שבו אני מרגישה חייבת, למרות שאין כסף. אבל חייבת ברמה של ללוות מהחודש הבא או מחברים, כי זה כמעט קריטי.

אני רוצה להסביר.
למשל שבוע שעבר כמעט התפרקתי. ניסיתי להעביר בראש את כל הידידות והחברות ולא מצאתי מישהי שאני באמת יכולה להניח את הראש על הכתף שלה ולבכות, להתפרק. היחיד הוא בעלי, ויש דברים, שיהיה הקשר הכי קרוב בעולם, שאני מרגישה צורך לפרוק אצל מישהו אחר. ואין. מישהו שייתן לי כתף וכוח, כלים ויכולות להתקדם הלאה.

זו דוגמא למצב שיכול להתפרש אצלי כקריטי, ואצלו - אם הוא ידע שאני צריכה דווקא מישהו אחר- כפוגע, אולי? כחסר טעם אולי?

מקווה שעכשיו הסברתי נכון והבנתי טוב

אוקי, עכשיו הבנתי.
כותבת ממש בקצרה כי כרגע אין לי הרבה זמן -
תמיד כדאי לדעתי בשיחות על עניינים מורכבים לסמן קודם על מה כן מסכימים, ואז לעשות ממש רשימה (אפשר בע"פ או בכתב) של הנושאים שאין לגביהם הסכמה.
ואז לפעמים התחושה יותר טובה כי רואים שיש גם לא מעט דברים שמסכימים עליהם.
אז אצלכם חוסר ההסכמה נוגע למצב בו

אני מרגישה חייבת, למרות שאין כסף. אבל חייבת ברמה של ללוות מהחודש הבא או מחברים, כי זה כמעט קריטי.

ובדיון על המצב הזה, הייתי מפרידה בין ה"בעד" וה"נגד". זאת אומרת, קודם שיבין למה את כן רוצה את זה, שיהיה ברור לו הצורך.
אחר כך אפשר לדון בשאלה אם לממש את הצורך, כפי שאת רוצה. אפשר לשמוע פתרונות אחרים שאולי יש לו להציע. אבל קודם הוא צריך להבין מה הבעיה.
וכדי שיבין, צריך להסביר (-:

ואצלו - אם הוא ידע שאני צריכה דווקא מישהו אחר- כפוגע, אולי? כחסר טעם אולי?
אולי. אבל לדעתי אי אפשר לדלג על השלב הזה, של להסביר מה מניע אותך בעצם. ואז להתמודד עם מה שיבוא.. .
חוץ מזה, ככה מתקרבים (-:
מה את אומרת?

חזרתי לכתוב שוב כי לא בטוחה שמה שכתבתי נכון.
האם הסברת לו פעם למה את צריכה את האימון, על ההבדלים בין צרכים שונים (נגיד, אם יש חודש שאת מרגישה בסדר אבל צריכה חיזוק בעניין תחזוקת הבית, אני מנחיה שפחות דחוף לך האימון מאשר בחודש שאת מרגישה כמעט מתפרקת, שאז הצורך שלך הוא יותר בתמיכה), על מה עושים בכלל באימון ומה זה?
כי היה נדמה לי שאולי לא ממש ירדת לעומק הדברים בשיחה איתו, ומה שרציתי לומר הוא שלדעתי אין דרך להימנע מזה, גם אם השיחה קשה, ובמהלכה כל אחד נפגע, ואז (בנוסף לכל הנושאים האחרים) גם צריך לדבר על הפגיעות, וללבן אותן, עד שאתם מרגישים טוב יותר.
זו יכולה להיות שיחה מאוד ארוכה,ואפשר לפצל אותה לפי חלוקה לנושאים לכמה שיחות.
ואחרי שהתמודדתם בהצלחה עם אתגר כזה, של חוסר הסכמה וחוסר הבנה, ופגיעות וחשיפה עצמית וכל הכרוך בזה - זה מקרב גם באופן כללי, חוץ מפיתרון הסוגיה הספציפית.
ככה מניסיוני לפחות... צריך גם פרטנר שיהיה מוכן לדבר כל כך הרבה, אבל אפשר גם לעשות שיחה מקדימה על למה חשוב לשוחח.

תודה, טלי.
נתת כאן המון נקודות למחשבה.

אשב על זה ואעדכן, אני מקווה, בקרוב.

ממשיכה כאן את הדיון מהדף על היניקה מתוך שעמום-

את כותבת שבתך אלרגית לרוב הפירות, כך היה הבן שלי.
היופ ב"ה נשארה אלרגיה רק לחלק קטן מהפירות לאחר שטופלנו באייפק.
אני קוראת אותך וברור לי שכלכלית זה ממש לא הזמן לטיפולים יקרים.
רציתי לכתוב לך בכל זאת:

הרבה מהאלרגיות חולפות לבד עם הגיל, ואני מאחלת לך שכך יקרה בהרה עם ביתך.
אני מטופלת אצל מייסד שיטת אייפק, שגם מעביר קורסים בתחום. במהלך הטיפול פגשתי הרבה סטאג'ריות חרדיות, ומסתבר שאשתו העבירה קורסים לנשים מקהילות של אשדוד וירושלים.

(היו שם גם ממש חרדיות- חסידות גור, דוברי אידיש וכדו'). אולי בתקופה שיגיע השפע בע"ה, תוכלי לפנות אל אחת מהן, וגם המחיר יהיה זול יותר מן הסתם.

בינתיים רציתי להציע גיוון בירקות בשיטה של אפיה בתנור, מה שמכונה "אנטיפסטי".

(יכול להיות שכבר ניסית, אבל למקרה שלא)
העקרון הוא שמסדרים במגש התנור (על נייר אפיה) פרוסות ירקות ומברישים בשמן זית. ואופים עד שמתרכך בחום של 200 מעלות.
הבן שלי אוהב במיוחד בטטה, ואני מכינה גם סלק, ברוקולי, שומר. את יכולה לנסות ממש עם כל ירק שעולה בדעתך ואת חפצה ביקרו (-:
הירקות מתרככים אבל הטעם שלהם עסיסי יותר מירקות מבושלים, במיוחד בתוספת השמן.

שפע בריאות

שלום לך,
ראיתי שהגבת בדף גמילה מחיתולים בגיל מאוחר.
אני ממליצה לך בחום להתעלם. זה איזה טרול מצוי, מדי פעם יש פה כאלה, שכותבים שטויות כדי למשוך תשומת לב. הכי טוב זה להתעלם מהם. שישתעממו מחוסר התגובה וילכו למקום אחר.
אחר כך (הרבה אחר כך) תמיד אפשר למחוק.
שנאמר: נא לא להאכיל את הטרול.

לגבי ספרים מומלצים בהתאם לגילאים, אישית ממש שנאתי את לבד על המרבד, למרות האהבה לאיורי החתולים יש בו משהו מטיף ומרגיז.
את מיריק שניר אני אוהבת יותר.

ואת שניהם ורבים אחרים אפשר לקנות גם דרך חברת דובדבן, העסק המשפחתי שלנו

http://www.duvdevand.com/#!--/c1o39

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

העברתי את השיחה לכאן, את תראי אותה קצת למעלה (השתמשתי ב"העבר" אז זה נכנס לפי התאריך)
טלי

היי אמא צעירה

פרסמתי בככר השוק הודעה על הזמנה מרוכזת של ביצי ג'ייד לישראל ואז ראיתי שבדיוק שאלת שאלה על ביצי ג'ייד!
אם מעניין אותך להצטרף או לקבל פרטים נוספים, מוזמנת ליצור קשר במייל (עדיף לא בדף בית) - efratwolfson בג'ימייל נקודה קום
שבת שלום!
אפרת

יקרה יש לי לחם אירי אבל זה מחייב ריוויון/יוגורט
אם תרצי כנסי לynet מתכונים ותמצאי את הלחם בירה של איילת בן יוסף (בלי שמרים וטעים רצח

בחירות טובות !!!

הי אמא צעירה, מה שלומך בימים אלו?
ראיתי עכשיו שפיספסתי את הזמנתך אצלי בדף הבית לקרוא בבלוג שלך.
מתנצלת על ההתעלמות ומבטיחה לך, שהייתי באה בשמחה רבה אילו ראיתי @}
בכל אופן אני מבינה שכבר עברת הלאה (-: ומקווה שהרוח הטובה שנשבה אצלך אז בבלוג ממשיכה בחייך גם עכשיו.

הי אמא צעירה, רק עכשיו ראיתי שהשארת לי הודעה מחממת לב מלפני הרבה זמן...
מתנצלת על האיחור, ורואה שגם לפני יש התנצלות... תודה לך!

היי אמא צעירה, כתבת בכיכר השוק על אנטיביוטיקה טבעית. לאיזו התכוונת?
תודה.

גם אני אשמח לדעת למה הכוונה ב'אנטיביוטיקה טבעית'?

ביוטק, של חברת מנטה קליניק.
מוכרים אותו בעיקר בריכוזים בחרדיים, טל: 1800281414
והאתר שלהם הוא marshal.co.il
אצלי באופן אישי הוא חסך מוקסיפן שהייתי אמורה לקחת, בגלל שן בינה.

אין לי צד בחברה הזו, אני פשוט ממליצה מנסיון אישי...

מגיע בקפסולות או בטיפות. (הטיפות חסכוני הרבה יותר כמובן..)

תודה, אבדוק את זה. שבוע טוב

תפילה_לאם

נכנסתי להותיר פה
ברכות, תפילות ואיחולים
נשמע שאתם בתקופה טובה. שבעז"ה תמשיכו להתעלות מעלה מעלה.

כותבת לי גם פה....
בהריון

נכנסתי יום לפני התאריך הלועזי שלי, ושמח לנו ואנחנו רוקדים כל היום שאנחנו בהריון

איזה כיף לנו

נזהרים שרוזה לא תשמע, כדי שלא תבין משהו בטעות... (היי, אני שבוע חמישי בקושי!! להרגע!!)
זהו. עוצרת את ההשתפכות באיבה והולכת ל(נסות ל)עבוד....

תפילה_לאם

יה, אמאץ, בשעטו"מ!
שיהיה לך/ לכם קל, מוצלח, כיפי ובריא.

מנסה להבין את הרמזים שהשארת בדפבית שלי: האם האחים המקראיים פעלו כצוות?
ו... יש לכם סיכוי משפחתי לתאומים?

בכל מקרה, רק ברכות! @}

מזל טוב!

שמחה בשבילך על הבשורה הטובה!

שיהיה לך/ לכם קל, מוצלח, כיפי ובריא.

תודה יקירותי!!1
איזה כיף לחלוק עם ידידותי הוירטואליות שמחה כזו, בצורה שמקלה עלי לשתוק ליד ידידי הפיזיים (להבדיל מוירטואליים) כי החלטנו הפעם לנסות לשמור ביננו

תפילה_לאם

מחקתי מה שביקשת. @}

לבכות מהתרגשות כשאני קוראת בספרי הריון ולידה.
מה, אני אשה ? בכיינית?

נהניתי לקרוא אותך בדף על הצניעות (בכלל דף מעניין).
אולי כדאי לציין שם שמדובר במדרשים / פרשנות (בפסוקים עצמם לא כתוב שאברהם נתן לאורחים מצות (לגבי לוט זה כן כתוב, בפרק הבא, אבל לגבי אברהם לא), וכמובן שלא כתוב על יעקב בבית המדרש של שם ועבר או על ההתחסדות של עשיו).
מה דעתך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ידידותי היקרות,
החלטנו במשותף להוציא את האינטרנט מהבית, לאחר שכרגע אני לא צריכה אותו לעבודה, חבל לי על הקרינה שהוא מכניס לנו ברוב נדיבות ועל הזמן שהוא גוזל ברוב חוצפתו

וחבל על הכסף....

תודה על מה שאתן,
אל תמחקו את הדפים שכתבתי, אחזור מדי פעם לביקור.
אפשר לכתוב לי למייל imazeira בג'ימייל, אציץ שם מדי פעם.
בכל מקרה בתדירות גבוהה יותר מאשר פה.

אמא צעירה ממחשב אחר (אתרוג חסם לי את האתר

)

ממש חבל אם תעלמי מפה, אולם אני מבינה בהחלט למה תרצי להוציא אותו מהבית, ואני מאחלת לך שתרוויחי את כל היתרונות האשריים מהמהלך הזה: שתבלי זמן איכות יקר ערך עם בני משפחתך האהובים, בשיחות ובאהבה, שתזכרי בכל הדברים שאנשים עשו בזמנם הפנוי בטרם היות האינטרנט, ובעיקר - שתהני.

אני אישית לא יכולה לתאר לעצמי חיים בלי אינטרנט. גם אם אני אתנתק מבאופן ותפוז - איפה אני אמצא ספרים ומאמרים מעניינים? מוזיקה יפה? איך אני אלמד באוניברסיטה?

ומהמקום שלי, שאותו אני לא רוצה להחליף בשלך, אני בכל זאת קצת מקנאה.

נוכחותך באתר תחסר לי, ואני מקווה שתבקרי פה לעיתים קרובות.