אני מחנכת מהבית גם ילדי גן

יש לי ארבעה ילדים
השניים הגדולים הולכים לגן עד 13:30 והקטנים איתי בבית
ובכל זאת "אני מרגישה בחינוך הבייתי"
אני עדיין לא שלמה עם צורת החיים שלי ולכן אני משתפת פה בהרהורי ליבי

האם חינוך בייתי מוגדר על דרך השלילה כלומר לא-ללכת-למסגרות?
או שאפשר להיות בחינוך הבייתי וללכת באופן לייט למסגרת
כלומר
אנחנו הורים ששוהים את רוב היום עם הילדים שלנו
הבית וחיי המשפחה הם המרכז
אנחנו חיים ביחד
בבוקר הגדולים נפגשים עם חברים (ובמילים אחרות הולכים לגן)
בעלי ואני מעורבים מאוד במפגשים האלה (חברים בוועד, מבקרים במהלך היום..)
הם הולכים לגן עטופי אנרגיות מהבית
אני מנסה ש"הבית יגיע אל הגן"

האם לא ללכת למסגרת זה חינוך בייתי טהור יותר?
ובאנלוגיה להנקה :בהנקה חלקית מאבדים רבים מהיתרונות של הנקה מלאה
ולכן הנקה מלאה טהורה יותר ועל כן רצויה יותר

אם ככה נעים וטוב לכם - מה זה חשוב איך קוראים לזה??
נשמע שיש לכם הרבה ילדים קטנים מאד, והורות מודעת ונוכחת. אם אתם מרגישים שזו הקונסטלציה הבריאה והנכונה ביותר עבור כל אחד ועבור הדינמיקה המשותפת זה יותר חשוב לדעתי מכל כותרת.

גם אצלינו זה ככה.

היום הבת נשארה איתנו בבית כי היא לא רצתה ללכת לגן
ואני מאוד התלהבתי
היה מושלם
אבא יבוא עם הבן לצהריים
סמי חינוך בייתי....

הגננת אמרה שזה לא בסדר שביתי לא באה כל יום לגן
ושאני באה לקחת אותה באמצע היום
היא צריכה לדעת שיש דברים שחייבים לעשות
וחוצמזה היא הפסידה חומר: הם למדו על סוגי עננים
ומצד שני היא אומרת שהילדה שלי מאוד שלווה ורגועה
ואני אומרת
מעניין למה?

קיצונית - תיארת את החיים אצלנו בבית.
הגדולים בגן עד הצהריים ומהצהריים אני איתם, פיזית ובנשמה.
גם אני לא תמיד מרגישה טוב עם העובדה שהם לא כל הזמן איתי אבל אני חושבת שטוב להם וטוב לי. אני לא חושבת שזוהי הגדרה של חינוך ביתי - אבל זה באמת משנה?
נשמע שטוב לכם ומלא אהבה ואני כותבת את זה למרות הסיכון שילדתך לא תדביק את הפער בעננים.

את עושה עבודה נהדרת. מחכה לקרוא עוד. תשקלי לשנות את הניק. שבת שלום.

מרגישה כמוך. בימינו להיות עם הילדים חצי יום זה הרבה. ולמעשה, גם לי זה מרגיש זמן בשפע להיות איתם חצאי ימים, ופה ושם ימים שלמים (בסופ"ש או סתם כך ביום חול). גם אני מרגישה שלתת ארוחת צהריים בנחת בבית, ולישון בבית, ולבלות אחה"צ בחיק המשפחה, זה חינוך ביתי. אני לא חושבת שזה כמו הנקה. לא חושבת שבשבילנו חינוך ביתי "מלא" כלומר לא ללכת למסגרת, היה טוב יותר. בקיץ ניסינו קצת לחזור לזה, וזה לא הלך. רצתה קייטנה עם אקשן וחברים.

העניין הוא שביתי שואפת כל הזמן החוצה יותר ויותר (בת 6). קודם רצתה גן. עכשיו רוצה חוגים, חברים, ללכת למשפחה מורחבת, לישון שם כמה שיותר. אני רוצה חינוך ביתי והיא רוצה חינוך קהילתי.

גם אצלנו זה ככה.
לדעתי, באנלוגיה להנקה, מגיע הגיל שמתחילים "מוצקים" ואז ההנקה היא לא ממש "מלאה", אבל אי אפשר הנקה מלאה כל החיים...
זה עצוב קצת, וקשה לשחרר אבל אם זה בא מהילד זה חלק מהחיים (כמו שילד יכול להעדיף אוכל "אמיתי" על הנקה וילד אחר יעדיף הנקה...)

לי קשה- אני נקרעת בין העולם שבחוץ לעולם של הבית.
הגן לא לגמרי קשור לזה, רק חלקית.השנה היא פעם ראשונה בגם 5 ימים בשבוע, שזה שבוע מלא, עד עכשיו היתה חלקית.
רק יומיים אני מצליחה לקחת אותה בצהריים. הגן נגמר בצהריים ולכן בימים אחרים היא בכל מיני "סידורים" שאחרי הגן.
הגננת דווקא מעודדת שאשאיר אותה בבית, גם בגלל שרק יומיים היא איתי מהצהריים וגם בגלל שלדעתה צריך קצת חופש מהגן מדי פעם. היא בעצמה משאירה מדי פעם את הילדים שלה בבית במקום שילכו לבית ספר, כשהיא מרגישה שקשה להם או עמוס להם, במיוחד לגבי אחד שאמרה לי פעם שהיה צריך להיות בחינוך ביתי. מקסימום הם באים קצת לעזור לה בגן.
יש כאן שתי בעיות: האחת שמניסיון העבר הילדה מתאכזבת מאד לדעת שיש גן, הגן פועל, אבל היא לא נמצאת כאן. השבוע היא נראתה לי עייפה מאד איזה בוקר ומתקשה לזוז וגם לי לא היה כוח מדי, בחוץהיה מבול ושאלתי אם היא רוצה להישאר בבית ולא, היא בוחרת ללכתלגן.
אני לא בטוחה שזו בחירה שטובה לה כי השבוע שהלכה כל הימים היתה ממוטטת בסוף השבוע מצד שני אם אני משאירה אותה בבית אז מאד קשה איתה כי היא מאד אוהבת סדר יום קבוע ומאורגן ויום כזה יוצר לה דיסוננס במערכת.
הבעיה השניה היא שלי, אני רוצה להכניס לי לימים האלה פעילויות שלי, סדנאות שאני מעבירה, יעוצים, אולי להצטרף לקבוצת לימוד ואם אני אצטרף בעצם תיסגר האופציה של מדי פעם להשאיר אותה בבית בימים האלה, כי יהיו לי בהם מחוייבויות. לא שזה קדוש, אבל חשוב לי לשמור על מקצועיות ועקביות כשאני עושה משהו.
מה שכן קשור לזה זה שאם הגן היה יום עד 4 ולא עד הצהריים, היה לי יותר קל איתה בימים שהיא מטיילת בין סידורים ואני מניחה שהיא היתה מגיעה פחות ממוטטת ויותר רגועה לסופשבוע.
האמת היא שגם קצת קשה לי עם זה שהיא מעדיפה תמיד חברת ילדים ולא רוצה להישאר בבית כמעט אף פעם.

תודה למגיבות.

במחשבה שנייה מה אני נדחפת להגדרה זו או אחרת
אני אמא מיוחדת
אני אמא נפלאה לילדיי
בעלי הוא אבא מיוחד
הוא אבא נפלא לילדינו
אנחנו יוצרים את החיים ההרמוניים המתאימים לנו
אני מאמינה שבמהלך השנים הדברים עוד ישתנו
כך שבמילא אינני יכולה להגדיר הגדרה גורפת לצורת חיינו

ובאנלוגיה להנקה תודה לחדשה ישנה
באמת אי אפשר לינוק מלא כל החיים
וזה מאוד רלוונטי לגבי ביתי הקטנה היא עוברת למוצקים לאט לאט
וליבי נחמץ
זהו! היא כבר לא טהורה יותר
היא נחשפת לכל עוולות העולם הזה
מרוסס/אלומיניום/סבון/ליכלוך/חומרים שקשה לעכל/שומן רווי ועוד... ועוד...

כמו שילדיי בגן
נחשפים לקללות של ילדים אחרים לצעקות ועונשים לילדים אחרים
ללחם לבן, לילדים שלא מקבלים מספיק תשומת לב בבית
להתמודדויות לא פשוטות, למותגים
לאיסורים

_ביתי הקטנה היא עוברת למוצקים לאט לאט
וליבי נחמץ
זהו! היא כבר לא טהורה יותר
היא נחשפת לכל עוולות העולם הזה
מרוסס/אלומיניום/סבון/ליכלוך/חומרים שקשה לעכל/שומן רווי ועוד... ועוד..._

אם זה מעודד אותך במשהו... אז הרבה מהאיכסה עובר כבר בהנקה.

למרות שאני בהחלט מבינה את התחושה. גם אצלי הקטנה מנשנשת כבר מעט מוצקים ואני חושבת - זהו, היא כבר לא זרע וכל השאר ממני. היא כבר עוד דברים.

חינוך ביתי מבחינת ההגדרה שבחוק הוא מגיל 5, כלומר מגן חובה.
אפשר לשלב לימודים בבית הספר גם כשיש אישור לחינוך ביתי.

אם את במצב רוח פילוסוסופי, יש דף מהו חינוך ביתי, ואני חושבת שיש עוד דפים במדור חינוך.

באופן טבעי

באופן טבעי