ארכיון חוכמות של ילדים

[אנונימי]

^{דף מומלץ}

_{המשך בדף: חוכמות של ילדים}

~ראו גם:

חוכמות של ילדים 2007
ארכיון חוכמות של ילדים 2008
חוכמות של ילדים 2009
חוכמות של ילדים 2010

בושות של ילדים
מילים שילדים ממציאים~

[תמי*]

כל יום מביא אתו פנינים חדשות מפי העוללים. לפעמים נורא צוחקים ונהנים ברגע אבל אחר כך זה נשכח. אני מזמינה אותכם לספר על החוכמות הקטנות , גדולות, מצחיקות ובעיקר יומיומיות.

[אביב_חדש*]

פנינה של בן של חברה:
יובל רואה את הגננת עם קליפות של קלמנטינה בדרך אל הפח.
יובל: מה את עושה?
גננת: זורקת את הקליפות לפח.
יובל: אפשר לזרוק את הקליפות על הרצפה, זה זבל אורגינלי

[ברקת_לוין*]

איתמר בא אלי ובקול מתלונן אומר
"אמא נבו מסתכל בי במבט נואם (זועם).

ועוד משהו,
בתקופה האחרונה איתמר מתעסק המון במספרים. הוא מנסה ללמוד לספור על 100 ולהבין את הקשר בין כמות וסיפרה וגם את החוקיות של כתיבת הספרות. אבל ענין הכתיבה עוד לא ממש ברור לו, כלומר איך כותבים מימין לשמאל או להיפך.
לפני זמן מה הוא ראה את הסיפרה 20 ולא היה בטוח איך קוראים אותההוא ניסה כל מיני אפשרויות ולבסוף הודיעה בשימחה " זה אפס עשרה "

[נאוה_פרנס*]

היום הייתה לי שיחה מרתקת עם יהונתן על מהי אימא טובה. דיברנו על אימהות של חברים שלו, ואז הצעתי שנעשה רשימה של מה צריך להיות באימא האידאלית.
להלן הרשימה:

אימא אידאלית

1. שתהיה רזה - כדי שיאהבו אותה והיא תתחתן
2. שתהיה אימא עם הרבה אהבה, הרבה תשומת לב, הרבה עזרה, הרבה כל הדברים הטובים - שתהיה מלאה בהם, לא חשוב שתהיה שמנה (:-))
3. שתהיה עם עיניים פקוחות, שהיא לא תפחד מעכבישים
4. שתהיה חכמה ותדע כל דבר בעולם. ושהיא תדע כל מה שהיא רוצה. אפילו שתדע לנהוג בגיל 5, אפילו בגיל 6 שתדע

השם: נאוה

---

מה אתם אומרים על הנסיך שלי? - גם אני חושבת שהוא מקסים
והלוואי שהייתי חצי ממה שהוא רוצה

[רונה_בראון*]

כל כך הרבה פעמים אני חושבת שאני חייבת לרשום את כל הפנינים של הילדים, שאם לא ארשום בוודאי אשכח וכו' וכו' ותמיד אני צריכה לפני כן ללכת לשטוף למישהו ידיים, להרים לזה את המכנסיים, הקטן רוצה ציצי והגדול... נו, אתם מכירים. אז שוכחים לכתוב וגם לא תמיד בא להוציא את האלבום בשביל זה...
אז החלטתי לפתוח דף ולשתף אתכם ואשמח לתוספות:

הנה ההברקה האחרונה של דניאל בן השנתיים:
שלשום בערב צפינו בירח שנראה כמו בננה צהובה. דניאל הראה לאבא את הירח - "הנה ירח צהוב! הנה ירח בננה! אני אוהב ירח בננה! אני רוצה לאכול ירח!"
אבא אומר לדניאל שהירח נורא גבוה...
לדניאל יש פתרון נהדר: "אבא יביא את הסולם הגדול של סבא, אבא יעלה למעלה ויביא לדניאל ירח בננה!"
נו, לכו תתווכחו עם זה! איזה אמון באבא הכל יכול! נפלא לא?

[עדי_יותם*]

מזכיר לי סיפור על בת שנתיים שהתעוררה וראתה את השלג הראשון של החורף מכסה את האדמה (לא בארץ כמובן) ומיד רצה לאבא שלה ושאלה בפליאה, "איך עשית את זה?"

[דליה*]

שמתם לב שהכוחות המופלאים האלה מיוחסים רק לאבות?
מה זה אומר עלינו? שאנחנו סתם ארציות?

[ליאת*]

....הילדים ריאליים בכל מה שקשור לאמא, הם מבלים אתנו יותר ויודעים את מגבלויותנו, כנראה.
חוץ מזה ..."לאבא שלי יש סולם, מגיע כמעט עד שמיים..." מי מלמד אותם ת'שיר, אבא?!

רונה-תגידי לדניאל שילעס בזוקה ואולי, אם יתמזל מזלו, יגיע (גם הוא) לירח בגיל 21

[אם_פי_3*]

בכורי שואל את בכורתי "איפה התנוך?" (הוא מבטא "ה" כמו "א").
בכורתי עונה בקול נעלב: "אני לא נוך בשום מקום!"
תרגום: היא חשבה שהוא שאל איפה את נוך?

שק שינה עפ"י בכורתי: שק ים (זכר למפגש באכזיב...).

[יפעת_גת*]

נינה ישבה על השיש ועזרה לי לקלף תפוחי אדמה
שאלתי מה בא לה
שנכין
אולי צ'יפס אולי לביבות אולי מרק
אז היא ענתה:
אולי נכין קשואים...

[אורית_טבעי*]

אתמול הדס (בת 2.5) אומרת לבעלי : "אבא , אני צריכה להתנצל"
אבא : "למה את צריכה להתנצל?"
הדס : "כי המתנצל שלי הלך לחורשה!"
ואל תשאלו אותי מה זה אומר ...

[איקסי*]

אולי "להתנצל" פרושו - לשבת בצל?

[אני*]

ואולי היא ראתה את הצל שלה הולך לחורשה ולכן היא צריכה צל חדש.

[יעל_ג*]

רוני בת הארבע אומרת: "אוף אמא!"
"מה קרה?" אני שואלת
"תומר הרביץ לי" היא עונה ומתכוונת לאחיה בן השנתיים
"אז אמרי אוף תומר" אני אומרת, "למה אוף אמא?!"
רוני מסתכלת עלי בפליאה: "כי את המנהלת!!" היא עונה.

[ענת_שן_לוי*]

ברי בן שנתיים וחודש אומר:
לעצור עיניים ו - קטפתי נייר (טואלט) (יש לנו פלפלים בגינה שאנחנו קוטפים ומכאן הוא מכיר את הפועל)

[רותי*]

הבת שלי המציאה פועל חדש: לצצאת.
זה שילוב של לצאת ולרדת (מהעגלה, מהנדנדה, מהכסא..).
(וחוץ מזה יש בזה הגיון דיקדוקי, ב"לצאת" "חסר" עיצור. (תשוו ל - לרדת, לשבת וכו'..)).

באמצע הבטן יש לה פוקיק.

[מיץ_פטל*]

אוהד (בן 3 ) ראה בקלטת שאסור לדבר עם זרים.:

• אמא אסור לדבר עם זרים?
• נכון.
• אז בואי נזמין אותם הביתה.

מסילה = מסי סי לה.

אוהד רוצה לערבב תה קמומיל עם חלב. דקל אומר לו "לא כדאי לך...זה לא כל כך טעים".

• אבא, אתה נודניק.אתה יודע שאתה נודניק?
• אמא, נכון שאבא נודניק לפעמים?

[פלוני_אלמונית*]

אמא שואלת את בנה (-בן השנתיים וחצי שְכן הולך לגן): איך היה בגנוׁס?
בן: כיפוׁס

[שיבולת*]

הבן שלי הוא בן "שנתיים וחודשניים".

[אמא_של_מיה*]

האמצעית (2.5) שרה את יונתן הקטן בערבוביה עם ברכה של שבת :
אוי ואבוי לו לשובב
חור גדול במצוותיו

[המתמוגגת*]

גדול!!!

[ניר_סופר*]

יש לנו קובץ חוכמות, ואנחנו כותבים בו כל פעם שיש משהו מעניין:

אמא: נעמי, רוצה אח קטן?
נעמי: פיצפון פיצפון, חמוד חמוד?
אמא: כן הוא לא ידע לעשות שום דבר, רק ישן כל היום והוא יקבל פוקול מאמא.
נעמי: איזה?
אמא: את שניהם ? (מונה את שמות הפוקולים) גם את חולה וגם את שני.
נעמי: אבל איזה אמא?
--
נעמי: אני לא פוחדת מפלפל [חריף] כמו שאני פוחדת מדרקון, זה לא אותו דבר.
--
ליד המחשב:
אבא: אולי תצבעי את אוזניון?
נעמי: אני לא רוצה לצבוע את אוזניון, רוצה את נדי נדנדי.
אבא: אבל אין לי נדי במחשב.
נעמי: אז תוריד מהאינטרנט.
--
בארוחת בוקר של שבת:
נעמי: רוצה צימוקים לקותות.
אימא: אין צימוקים.
נעמי: תקנו לי.
אימא: היום שבת והחנויות סגורות, אבל מחר נקנה.
אבא: אנחנו חיים במדינה חשוכה, נעמי.
נעמי: אתה יודע מה אני יעשה, אבא? אני אדליק את האור. (מדליקה את האור בסלון)
--
לא הבנתם חלק מהמילים? ראו מילים שילדים ממציאים

[עדי_רן*]

איילת (4): אבא, אני רוצה שניצל.
אני: אני אכין לך שניצל וינאי!
איילת: אבא, אני לא רוצה שניצל גבינאי! זה לא מתאים עם גבינה!

---

יותם (2) לוקח צבעים ומתקרב לשולחן האוכל.
אני: יעל, תשימי לב, יותם הולך לצייר על השולחן.
יעל: אל תדאג, יש כאן דף.
יותם: אבא, אל תדאג, אני מצייר על השולחן.

[ניר_סופר*]

זה אחד הדפים הנפלאים - פשוט להתמוגג.

[אמא_גאה*]

ביתי פוקחת עיניים בבוקר והן מסרבות להשאר פקוחות. "אמא, העיניים שלי נופלות החוצה, הן לא מחזיקות מעמד."
במשחק המחקה תוכנית טלויזיה, היא צועקת לעברי "עצור בשד החוף" (עצור בשם החוק).
אגב, אצלנו בבית לכולם יש "שם ריבה", (שם חיבה).

[המתמוגגת*]

כשאחי היה קטנצ'יק (בערך בן ארבע), נולדו לזוג האוגרים שלנו (שעד לאותה נקודה היינו בטוחים שמדובר בשתי אוגרות) גורים זעירים וחמודים. הבית התמלא בהמולה רבה, שכנים וילדים באו לחזות בפלא. כשאחד הילדים שאל מה צריך לעשות איתם, אחי הזדעק והכריז: "מוכרחים להפריד את הנקבה מהבָּכָר!!" (משפחת בכר אכן היו שכנים חביבים. לא הרעו לאיש, אבל הינוקא לא הבחין בהבדל... )

[אביב_חדש*]

אגם: "אמא, אני כבר יודע איך זה עובד. כל ילד בעולם חושב שאמא שלו היא הכי הכי".

[נאוה_פרנס*]

ויהונתן שכבר לא עולל (כמעט 7 וחצי) עסוק בתפקידיו העתידיים:

"אימא, אני צריך להתאמן! עוד מעט אני אהיה אבא!"
או
"אם בנים תמיד צריכים לשלם, אז למה לי להתחתן?" (תגובה למשהו שנאמר בטלביזיה באיזו תכנית...)

[אמא_של_מיה*]

נטע קיבלה את הברבי הראשונה, בלרינה מקסימה, שמעסיקה אותה המון.
"אמא תלבישי לה את ה בגד-יוף הורוד..."
ו "עכשיו היא עושה היטפלות " (התעמלות)

[אם_פי_3*]

בכורי (כמעט בן 4) מאד התרשם מחתונה שהיה בה בספטמבר. מאז הוא אומר שהוא צריך לאכול כדי שיהיה לו מספיק כוח (זה רעיון שאני חושבת שהוא אימץ ממישהי מהגן) כדי לשבור כוס...

[עירית_ל*]

בטיול הראיתי ליונתן (בן שנתיים) פרחי עירית. מיד הוא שאל "איפה פרח עמי?" (אבא שלו).

[אמא_של_מיה*]

נטע מודדת חום לבובה ב בנשחי

[אביב_חדש*]

מור: "חבל הטבון" מתחלף לעתים עם "חבל הטבורים"

[גלידה_תות_לימון*]

למי יש רעיונות מהי רטיבה ? (אצל בת שנתיים)

פרסים לזוכים

[אביב_חדש*]

נשיקה רטובה?

[חגית_פ*]

אלה עומדת על השרפרף בהכנה לשטיפת ידיים: "אמא, תשרוולי אותי !!".
לפני האוכל אני רואה שאריות פלסטלינה על השולחן. "אני מציעה שננקה לפני שאוכלים".
אלה, בתגובה, "ואני מציעה שתפסיקי להציע !!".

[חגית_פ*]

בשבת טיילנו על המדרכה . "אלה, צריך ללכת על המדרכה בזהירות".
הקטנה, בתגובה, "בזהירות שלא ייתקע לי בגרון".

היא בת שנתיים ושמונה חודשים.

[חגית_פ*]

בשבת בבוקר אלה מעירה אותי מהשינה "אמא, תקומי!! כבר בוקר ורבע !!"

[הבייביסיטר*]

מיכלי המתוקה בת שנתיים וחצי גרה בקומה שלישית. עם כל העגלה, התיקים והמעילים והעובדה שהיא כבר קצת כבדה, הוחלט באופן חד צדדי (ע"י הבייביסיטר...) שמיכלי תשתדל לעלות במדרגות בכוחות עצמה. אני עוזרת לה באמצעות תמיכה בגבה התחתון, וכך, חסרת משקל כמעט, היא מצליחה להעפיל במעלה המדרגות. באמצע המסע, לשם עידוד, הפניתי את תשומת לבה לעניין: "תראי איזה יופי! איך את עולה לבד בכוחות עצמך בקלות! ממש קסם!" מיכלי ענתה מייד ובביטחון: "כן! נכון! קסם ירוק!". הְמְמְ (???). בשבועות אחר כך זה הפך למנהג, ובכל פעם מיכלי מחליפה את צבעו של הקסם. לא הצלחתי עדיין לרדת לחקר התעלומה, אבל זה ממשיך להיות מהנה למדי. היה לנו כבר קסם כחול, ורוד, סגול ואפילו "קסם זברה" מפוספס.
נפלאות הן דרכי הזאטוטים...

[א_ילת*]

מתן בן השנתיים וארבעה חודשים מדבר פחות טוב מאחותו התאומה ומעדיף לומר מילים חסרות משמעות. בכ"ז, כבר שבוע הוא מסתובב בבית וצועק "מלחמה, מלחמה". לא הבנתי מהיכן המיליטנטיות עד ששמתי לב שהוא מצטרף לשירה של "במדינת הגמדים"... עוד צעקה- "סימסאלה!" (כנראה- סימסאלה גרים מתוך "הופ!"). ליעד מבקשת לאחרונה "תני לי לראות". לראות אותי עושה פיפי, לראות אותי מתקלחת, לראות אותי אוכלת (היא מבקשת שאפתח את הפה והיא תוכל להסתכל פנימה) וכל בוקר היא מבקשת "תני לי לראות ציצי" (אפשר לחשוב, היא יונקת פעמיים שלוש ביום).
והיום, 21.3 מתן מסתובב בבית וצועק "לא פייר".

[צפריר_שפרון*]

• תגיד אבא, כשאתה היית ילד אתה קלפת תפוחי אדמה טוב כמוני?

= לא, ינאי.

• אתה בכלל קלפת תפוחי אדמה?

= לא ינאי. אני לא קלפתי בכלל.

• למה? אבא שלך לא הרשה לך?

= לא, פשוט לא נתנו לי לקלף אז לא קלפתי.

לאחר הרהור קל -

• אבא, אתה אבא יותר טוב מאבא שלך, אתה נותן לנו לקלף תפוחי אדמה.

= ואני בטוח שאתה ינאי תהיה אבא יותר טוב ממני.

• אל תהיה בטוח, אני לא יודע איזה אבא אני אהיה,

אולי אפילו אני אשלח את הילדים שלי לביה"ס....

---

• תגיד אבא,

= מממ..

• תמיד אתה מדביק את הבול על המכתב בצד הזה?

= כאן, בפנה הזאת. אם אני כותב כאן אל מי אני רוצה שהמכתב יגיע אליו, אז כאן למעלה מהצד הזה אני מדביק את הבול.

• אהה..

• ככה כולם עושים?

= בדרך כלל זה מה שכולם משתדלים לעשות.

• אז אתה יכול גם לשים את הבול לפני שאתה כותב כאן.

= נכון.

• טוב אז אני הולך לקפוץ בטרמפולינה.

= טוב.

• ובדואר כשאתה משלם לאשה שעובדת שם, אז היא נותנת לך בולים?

= כן.

• ומה היא עוד עושה?

= שולחת את המכתבים ומעבירה אלי מכתבים.

• טוב, אז אני הולך לראות טלוויזיה.

= טוב.

• אבא...

= אהה..

• אתה רוצה לעבוד עכשיו?

= כן.

• אז אני אלך לדבר קצת עם אמא.

= טוב.

---

[בשמת_א*]

@}

[חבצלת_אצל_ההורים*]

ונכון שכשיש הרבה ילדים יש הרבה הברקות בכל יום?! אנחנו כבר לא זוכרים את כולם מרוב שזה הרבה...
שתיים חמודות:

• אמא, מה נתת לי לאכול?
• זה דג.

...

• מה, הוא מת?!!

וגם:

• אבא, למה אתה אוהב אותי?
• כי את הבת שלי.
• אבל למה אני הבת שלך?
• כי יצאת ממני.

...

• מה, בנים יוצאים מהבטן של אמא ובנות- מהבטן של אבא?!

[אמא_של_מיה*]

אפשר גם - תגידי אמא?

• אמא אני אוהב אותך עד אלוהים

=וואו , זה המון. ואני אוהבת אותך עד הכוכבים

• אז מה?! אלוהים הוא גם בשמיים וגם בלילה!

• אני אוהב את נטע עד אלוהים

=איפה הוא, רחוק?

• כן , הוא בשמיים

=ומה הוא עושה שם?

• הוא שומר עלינו

=נכון. הוא שומר ועוזר לכולם. לשחר ונטע ואמא ואבא... (השיחה הייתה לפני שנולדה מיה)

• כן. הוא עוזר לכל הטובים שבשכונה שלנו.

[מיה_גל*]

>מיה מתמוגגת וכבר רוצה גם<

[אביב_חדש*]

ואני חשבתי שהדף מדבר על ילדים שאומרים "אבא". ליבי אומרת "אבא" כבר חודש, וזה כל כך נחמד... היא גם מפנה את הראש אל שביט כשאני שואלת אותה "איפה אבא", וזה עוד יותר נחמד. (לפעמים בחדר האוכל, כשאני יושבת עם שביט ואני שואלת אותה היא מפנה את הראש גם אל אחרים, אבל תאמינו לי, נשבעת לכם, ששביט הוא אבא שלה...).

בעיקר אגם: אבא, תספר לי מה עשית עם סבא שמואל (שנפטר כשאגם היה בבטן, בשבוע 9).
בכל פעם זו בקשה אחרת: תספר לי על זה שהוא היה מפקד שלך בצבא (קורס צניחה), תספר לי על איך הוא הוציא אותך מבית הילדים, תספר לי...

[מור*]

מתנדנד לו בגן שעשועים הצמוד לגן ילדים....

• אבא, אפשר לשאול אותך משהו?

=בטח

• למה לגן הזה יש גדר?...............

[צפריר_שפרון*]

• תגיד אבא, חדוה היא דודה שלי?

כן, ינאי.

• ואני חשבתי שאני האחיין שלה.

גם זה נכון ינאי.

• מתי אני אהיה דוד?

כשלמישהו מהאחים שלך יהיה ילד - אתה תהיה דוד שלו.

• אהה..

[חגית_ל*]

אני מתמוגגת @} @} @}

[אמא_של_מיה*]

• אמא, אני יודע למה לרוסיה קוראים רוסיה
• למה?
• כי כל האנשים שם הם רוסים! וגם בגלל זה קוראים לאנגליה -אנגליה, כי כולם שם אנגלים! וצרפת, ומצרים.................

[ענת_ג*]

גם אני

[צפריר_שפרון*]

= אורין, אמא קצת חולה והיא לא יכולה להיניק אותך.

• אבל, אבא, אני בוכה... ואמא לא באה אלי...

= כן, חמוד, היא פשוט חולה ואנחנו צריכים לתת לה לישון.

• אבל אני צריך את הציצי בשביל להרגע...

= בסדר אורין, אז אם אתה לא מצליח להרגע אתה יכול להמשיך לבכות. אני פה אתך, ואני מחבק אותך ואני אוהב אותך...

• אבל גם כשאני בוכה זה לא עוזר לי להירגע..

[עדי_יותם*]

ויי ויי, איזה קוטרים אנחנו, מסתבר...
= מאמי, לגדל ילדים זה עבודה קשה או כייף?
מה את חושבת?
= שזו עבודה מאוד קשה.
למה?
= כי צריך לטפל בהם כל הזמן, לבשל הרבה אוכל, לנסוע איתם לכל מיני מקומות...

[אביב_חדש*]

לפעמים אני תוהה איך מסבירים לילדים מה זה כֶּפֶל ומה ההבדל בינו לבין חיבור...

אגם בזמן האמבטיה: אמא, אני מאוד רוצה ללכת לבית הספר הזה שהיינו בו היום (המקום בו יהיה בית הספר הפתוח ברבדים בשנה הבאה).
אמא: תראה, עוד לא בטוח שזה יהיה בית ספר, אני מאוד מקווה שכן. בינתיים אנחנו קצת פוחדים שלא תלמד שם לקרוא ולכתוב וחשבון כמו בבית ספר רגיל (החשש של שביט, אבל אני נמנעת כרגע ממניפולציות)
אגם: אני יודע לכתוב שתי מילים וזה מספיק לי. חשבון אני יודע מצויין. תשאלי אותי כמה זה 1000 כפול 0.
אמא: כמה זה 1000 כפול 0?
אגם: 0
אמא: אתה צודק, איפה למדת את זה? ומה עם 8 כפול 0? ו 2 כפול 0???

[יונת_שרון*]

אני אמרתי בהתחלה "פעמים" במקום "כפול": כמה זה 1000 פעמים 0, כמה זה 5 פעמים 1, וכו'. אחרי כמה זמן סיפרתי ש"כפול" זה מלה אחרת ל"פעמים".

ולגבי המניפולציות, לי דווקא נראה שלספר את האמת זה פחות מניפולטיבי מלהעמיד פנים...
ילד שמסוגל להבין 1000 כפול 0 לא יכול לקלוט ששני ההורים שלו הם לא אדם אחד ושיכולות להיות להם דעות שונות?

[בשמת_א*]

גם אני אומרת "פעמים" במקום כפול.

[אביב_חדש*]

ולגבי המניפולציות, לי דווקא נראה שלספר את האמת זה פחות מניפולטיבי מלהעמיד פנים...
אני מכירה את אגם. הוא מאוד רוצה לעשות דברים כדי לרצות אותי (במיוחד) ואת שביט. אז אם אגיד לו ש"אבא מפחד שלא תלמד שם כמו לקרוא ולכתוב וחשבון כמו בבית ספר רגיל" הוא יגיד משהו כדי לרצות אותי. (באותה השיחה אגם אמר לי שהוא רוצה ללכת לבית הספר הזה, אבל אמרנו לו שאנחנו נבקר בקרוב גם בבית הספר שהילדים מהגן שלו ילכו אליו וגם ממנו הוא יכול להתרשם).
מבחינתי זו מניפולציה שאני רוצה להימנע ממנה. כדי להגיע להסכמה עם שביט, אני מעדיפה לשכנע אותו ולא להפעיל לחץ מלמטה.

שכחתי מהמילה "פעמים"...

[חגית_פ*]

בשבוע שעבר אלה פתאום אמרה לי
"אמא, תמיד תמיד אני אשמור עלייך בלב שלי".

זה בטח היה אחד הרגעים הכי מדהימים בחיי.

[עדי_יותם*]

בכורה: "מאמי, כל בוקר כשאני באה לגן, רועי שואל אותי, 'בכורה, את מאוהבת בי?' 'בכורה, את מאוהבת בי?'"
אני: "ומה את עונה לו?"
בכורה: "יש לי כאב ראש!"
עברו כמה שניות עד שהתאוששתי מהמאמץ לכבוש את הצחוק מצד אחד, ולתהות מצד שני.
אני: "מה זאת אומרת?"
בכורה: "מרוב השאלות שלו כבר יש לי כאב ראש!"
אני: "ומה את עונה לשאלה שלו?"
בכורה: "כן."

[מיץ_פטל*]

בת שנה ושבעה חודשים מביטה עם אמא בתמונה משפחתית:
מי זה ?

• אבא

מי זה ?
דדי (לאחיה)
מי זה ?

• טטה (לסבתא)

מי זה?

• אני (לעצמה)

מי זה ?

• ציצי !!! (תנחשו למי.....)

[הילה*]

גם לי קוראים ציצי!
בת שנה ועשר, לבד. מביאה "שתיים בובה". שמה אחת בצד ומשחקת עם השניה: בובה עיף. בובה שוכב. לילה טוב. ואז היא נשכבת ליד הבובה ואומרת <אני(שם)> שוכב. לילה טוב.
איזה מקסימה...
אבל עכשיו יש לה משפט חדש. עד עכשיו זה היה "לא אוצה" עכשו הפספוסה אומרת: "לא בא לי" (!!! שנה ועשר. עוד אפילו לא שנתיים...)
ממש לא ברור לי מאיפה היא קלטה את זה, אבל כולנו, בעיקר אבא שלה, נשפכים מצחוק.

[בועז_חן*]

יש משהו נורא מצחיק בחוכמות שהם אומרים באופן טבעי - הם אומרים, אנחנו מתחילים לצחוק ואני נורא אוהב את המבט הזה שמתחלף אצלהם פתאום לפליאה ("מה הם צוחקים?") ואחר כך הצטרפות לצחוק (למרות שהם לא מבינים על מה).

[אמא_אינקובטור*]

יושבים בארוחה משפחתית ואוכלים עוף. כשמגיעים לעצם, הילדונת (שנתיים וחצי) מכריזה "הנה הגרעין של העוף!"

ושיעור קצר באנטומיה: מה יש לאבא? פין. מה יש לך? פושפוש. ולאחותך הקטנה? פושפוש. ולאמא? שערות.

[מיכל_מ*]

לי הייתה שיחה מעמיקה עם בן הארבע שלי בקשר לחבריו הדמיוניים. הוא תהה למה אני לא רואה אותם. אז ניסיתי - אולי הם בלתי נראים? לא, אבל הוא הרי רואה אותם. ניסיתי שוב - אולי רק אתה רואה אותם? לא. עצרנו קצת והרהרנו בסוגייה כל אחד לעצמו, ואז הפתרון הגיע ממנו בשמחת נצחון - "הם בלתי נראים לגדולים!"

[ה_עוגיה*]

א. בן 4.5 ראה איך מחליפים חיתול לתינוקת אורחת ונדהם:

• איפה הבולבול שלה?
• מה זאת אומרת איפה? כשהגענו לפה היה לה. אתה לקחת לה?
• לא!!!

כאן אמא שלו החליטה להתערב

• אני אגלה לך משהו. לבנות אין בולבול
• אין?!?
• אין
• גם לך אין?
• גם לי אין
• אז איך את עושה פיפי?!?

[און_בן_פלת*]

אבא: סיימת להתקלח ? הסתבנת ?
בן (שלוש וחצי): הסתבנתי כבר אבל עוד לא השתמפנתי !

[בועז_חן*]

השיר "בלבלי אותו, כמו שבילבלת אותי" מתנגן כל כמה דקות בגלגל"צ
וסתיו (בת 3) פתאום שרה : "לקקי אותו, כמו שליקקת אותי"...

[עידית*]

יואב(3) מוריד להדר את הסיכה החדשה שקיבל לשיערה ורץ לאמבטיה.
חוזר בריצה : "עכשיו אני בנה" בהנגנה של שיר
בן -בנה
"אמא, יש רוח חזקה והמישמישיה עפה"
"אמא, אני רוצה עוד כוסיה (סוכריה)"
"גם אבא שלך רוצה"....

[ענת_שן_לוי*]

הדוד שלנו נסע חזרה להודו, איפה שהוא גר. הילד יודע שהוא טס במטוס להודו, אמ-מה, הוא לא ידע שהאווירון גם יורד מתישהו מהשמיים, ולכן - הודו בשמיים. כשהיינו ביער בלילה הוא שכב על הגב, הסתכל בכוכבים ונפנף בידו לשמיים: "שלום דוד איילי, שלום!"

[עירית_ל*]

יונתן (2.7) מתרגל לוגיקה:
"כשחשוך לא רואים כלום, וכשמואר רואים כלום."

[נועה_ברקת*]

שמונה בבוקר, הילדים במושב האחורי של האוטו. אמא ואבא מנומנמים. מרים בת חמש וחצי שואלת פתאום: איך אלוהים ברא את העולם?
אחרי שתיקה נבוכה, מתנדב האח להסביר את קונספט שישת ימי הבריאה ומסביר במרץ מה נברא בכל יום. מגיעים ליום שבת ולמנוחה. משתררת שתיקה. עוברים נושא. אחרי עשרים דקות היא שואלת: ומה הוא עשה ביום ראשון?

[אמבט_ים*]

נסענו לאסוף את אבא של כליל מהעבודה בתחנת הכח רידינג, כליל מצביעה על הארובות, אמא את רואה את העשן? כן.
שם הם עושים מנגל.
ואני אומרת: עובדי חברת החשמל נהנתנים אבל לא עד כדי כך.

[בועז_חן*]

סתיו (בפעם השלישית): "אמא, נו בואי"
אמא (אחרי פעמיים של "רגע"): "סתיוי, אני לא עובדת אצלך"
סתיו (אחרי מחשבה קצרה): "אמא, אני רוצה שתעבדי אצלי"

[עידית*]

בן השלוש: ברוגז ברוגז לעולם , שולם שולם הפתעה"....
בספארי : זה אריה
זה פיל
ומה זה? זה ברה
זו זברה חמוד
כן זה ברה הנה אמא שם יש הרבה בראות.

[אמבט_ים*]

ליבי בת 1.9 יושבת עם בובה מאכילה, משקה, שמה בסיר לפיפי\קקי מחבקת את הבובה ואומרת לה די די די תוך כדי ניעור (אלוהים, זה מה שאני אומרת לה כשהיא בוכה) מרימה את החולצה נותנת לה סיסי ומלטפת לה את הראש תוך כדי, ועושה את הקולות של היניקה, מרימה את היד של הבובה ואומרת כה (מכה) ומקרבת את היד לפה שלי כדי שאתן נשיקה לאצבע של הבובה, (עד שבאה הגדולה והרסה את ההרמוניה), אח"כ מבקשת לשים אותה במנשא, לא כל כך הבנתי שמתי בעגלת בובה ליבי חטפה אותה משם, חיבקה והמשיכה עם הדי די די הזה, ואז עזרתי לה לשים אותה במנשא, בקיצור אמא מושלמת, כל כך התלהבתי מזה, התינוקת שלי משחקת אותה כאמא, אבל אין פה אף אחד לידי שאוכל לשתף אותו בזה, אז רצתי למחשב. בכלל מעניין אותי לדעת אם יש גם פעוטות בנים שמטפלים כך בבובה.

[עירית_ל*]

הבן שלי רוצה להניק את אחותו בת השבוע וחצי. הוא מסתפק בבובות - מרים את החולצה ומשקה אותן לרוויה.

[אממ''פ*]

הבן שלי מבקש : שישש.(צ'יפס).

[עוף_החול*]

נבו נכנס לחדר השינה של הילדים בהודעה "ביי ביי אמא אני הולך לעבודה"
ונכנס מתחת למיטה שלו
אני- "איזו עבודה זו? במה אתה עובד?"
נבו "אני סמרטוט ריצפה. אבל אני לא מנקה כל כך טוב"

[עוף_החול*]

נבו הוא דו לשוני. וזה גורם לשיבושי דיבור מצחיקים במיוחד.
היום נבו לוקח את המטבחון הקטן שלו ומניח על הכיריים מקל. ואומר אמא אני מכין לך סטייק.
ולמי שצריך עזרה בתירגום - הוא מניח stick ואומר שהוא סטייק.

[עוף_החול*]

נבו ואיתמר משחקים ב "רופא שיניים" (איזה מן משחק קריפי זה?)
נבו (3) הוא הרופא ואיתמר (7) הפציאנט.
תוך כדי המשחק נבו מגלה שאני בחדר השני עושה פעילות הרבה יותר מרגשת ומחליפה מצעים במיטה שלנו. ומייד מצטרף אלי לניפנופים של השמיכה.
איתמר מהחדר השני קורא לו "דוקטור בוא לבדוק אותי" נבו בלי להתבלבל בכלל צועק לו בחזרה "היום יש שביתה הרופא לא עובד"

[אביב_חדש*]

השני: "אמא, את יודעת שביום זיכרון (דיברו על רצח רבין) משחקים משחק זכרון כל היום?"

[עידית*]

יואב בן3 :"אמא לזחל יש תוסיק" {מחזיק בקופסא זחל שמצא בגינה)
אמא"למה"..?
יואב:" כי הוא עשה קקי"
אמא :כן

[אמא_אינקובטור*]

ילדונת, את יכולה להביא לי בבקשה את <כל חפץ שימושי שנמצא מחוץ להישג ידי>?
ילדונת (רבע לשלוש): לא עכשיו, אני עסוקה.

אמא (לשכנה, אחרי שסיימה שיחת טלפון): זה היה אבא שלי.
ילדונת: לא אמא, זה לא היה אבא שלך, זה היה סבא שלי!

[פלוני_אלמונית*]

בת 6 אומרת לסבא(בעלה של סבתא נ.) : עכשיו אני אהיה סבתא, אבל לא סבתא זקנה, אלא סבתא צעירה כמו סבתא נ.

[ארני_ש*]

סיון עומדת על שולחן וזורקת על הרצפה את כל ערמת הפתקאות על הרצפה .

• מה את עושה סיון?
• שלכת .

[ארני_ש*]

אנחנו משוחחות בעצב על הצב הקטן מהעבודה שלי שמת , נטרף על ידי עורב , ואני מציינת שאולי העורב חשב שהוא אגוז.
יותר מאוחר מדברות על אחות של סבתא שלי לנפטרה , ושסבתא עצובה.
סיון מציעה שאולי העורב חשב שגם היא אגוז.

[ורד_לב*]

אומני ודודו מניקים עכשיו בצוותא את הצבי והדוב מהציצים של שניהם. דודו מציין שעכשיו הוא מניק tandam ואומני צועקת לו מדיי פעם "ני, ני" (זה צד שני למי שלא מכיר אומנית )

[חלי_ש*]

הייתי עם חבר שלי באיזשהו כנס בבית של חברים, ויש להם ילדה בת 8 בערך.
כולם יודעים שהילדה מבריקה אבל שימו לב לסיטואציה הבאה:
אני וחבר שלי ישובים על ספה זוגית, ועופרי (שמה של הילדה) עוברת בין כל האורחים ובידיה צלחת פיסטוקים. כשהיא הגיעה אלינו, החזיקה את הצלחת בזהירות, כמו מוכרת פרחים אשר אוגדת בידיה זר, ואמרה: "הם טובים לאהבה"
כל מילה מיותרת...

[ברונית_ב*]

מקסים ענת, רואים שזו הבת שלך!