ארכיון חוכמות של ילדים 2008

[דניאלה*]

_שבבית משתדלים לא לומר בולבול
למה? אז מה אומרים?_
עדיפות ראשונה אצלי - פין
עדיפות שניה - ברית

[כרמי_ה*]

לולו (שנה ו9) ואמא יושבות בדשא בחוץ , מרחוק נשמע רחש של מסוק מתקרב
מרימות עיניים לשמים והנה הוא מופיע מעלינו
לולו בצהלת התפעלות מצביעה עליו וקוראת:
דג !!!!

[אמא_בגובה_דשא*]

הזכרת לי...

בביקור בספארי:
אמא: "מי רואה חיות?"
בת השנתיים מצביעה על מטוס בשמים ומודיעה: "תנין!"

[שובי*]

גם אצלנו-
בנסיעה באזור עוטף עזה(הצפלין הלבן שמתצפת שם על אויבנו וקאסמיהם)"אמא,תראי דג בשמים!"
(אבל לזה באמת יש צורה של דג..)

[כרמל_האורחת*]

השכנה מצלמת את הילדים המשתובבים יחדיו על הדשא.
השכנה: כולם להסתכל עלי! שלוש ארבע ו...
בן כמעט שלוש: חמש (בטון של מורה)

[יעלי*]

מי יודע לומר כמה סתירות מסתתרות במשפט הבא (מפי בן 3)?

"לדג נחש יש גם שלושה רגליים כמו לתמנון של המדוזה."

חזק, אה...?

[ילדת_טבע*]

"לדג נחש יש גם שלושה רגליים כמו לתמנון של המדוזה."
מעולה!
מה גם הוא בעניין דגים נחשים? גם החיפושית שלי מצאה איזה דג נחש ומעלילה עליו עלילות...

[ניק_לס*]

אני רוצה יורגוט עם דבש כזה (סילאן). הדבש יתחבא ביורגוט (מבאר לי איך לעשות, כי בד"כ אבא עושה לו את הפלא הזה). יורגוט עם כביסה ! יורגוט עם כביסה!
(כיבשה, כמובן)
(בן 3 או-טו-טו o-: )

[דניאלה*]

מי יודע לומר כמה סתירות מסתתרות במשפט הבא (מפי בן 3)?
מילא סתירות יעל, אבל שלושה רגליים?! אני בשוק! (-:

[יעלי*]

זה מאבא

[יעלי*]

מה גם הוא בעניין דגים נחשים?

גם. זה לפעמים דגים נחשים ולפעמים ציקדות צרצרים, לסירוגין.
כל הזמן מספר עליהם סיפורים, מעליל עלילות כמו שאת אומרת

[קט_קטית*]

בת ה-3, כל בוקר כשאני מתלבשת (חצאיות, שרוואלים, חולצות זרוקות) מחלקת לי מחמאות:
וואו אמא, את יפה.
אמא, התלבשת מאוד יפה.
איזו חולצה יפה יש לך אמא,
וכו'
היום לבשתי חולצה טום-בואית מכופתרת ומכנס גבוה יחסית והדוק.
בת ה-3 מסתכלת עלי באכזבה:
אמא, היום את נראית כמו אבא.

[דניאלה*]

זה מאבא
ברור ברור
>טוב שיש את מי להאשים, הא?<

[אנונימי]

"לדג נחש יש גם שלושה רגליים כמו לתמנון של המדוזה."
מזכיר לי משלנו בערך באותו הגיל:
"הפלסטיק של הזכוכית, זה מברזל?"
(באור: זכוכית=זכוכית מגדלת. הפלסטיק=הידית.)

[יעלי*]

זה כמו "תרכיז פטל בטעם כתום"

[אלטר_אגו*]

אמא שלי היתה באופן קבוע מדברת על "לימונדה צהובה" ו"לימונדה אדומה" (שלאף אחת מהן לא היה שום קשר ללימון, יש לציין). כמו שבצבא פעם היו אומרים "פטל ענבים" ו"פטל תפוזים".

[חוט_השני*]

שיחה ביו נויה (3.5) ואבא:
היא: "מתי תהיה סבא?"
הוא: "כשאת תהיי אמא "
היא: "אבל אני לא רוצה להיות אמא, אני רוצה להיות אבא."
הוא: "למה?"
היא: "כי אני רוצה ילדים אבל לא רוצה כיווצים."

[חוט_השני*]

(כיווצים = צירים)
יומיים לפני כן
אני יושבת וקוראת (בשקט בלב, בחיי!) את סיפור הלידה המקסים של במבי ק
פתאום נויה נכנסת לחדר ואומרת:
"אני לא רוצה שיהיו לי צירים חזקים"
<ושוב, אני נשבעת שקראתי בשקט מוחלט>

[אלמוניתא*]

אמרתי לילדה (7) שהיום ההורים שלי ישמרו עליה ועל אחותה.
היא שאלה למה, והשבתי שלכבוד יום הנישואים שלנו סבא וסבתא יבואו ואבא ואני נלך לסרט ואולי גם למסעדה
הילדה מסתכלת בי במבט שובב, ושואלת: דייט, הא?

[ניצן_אמ*]

כיווצים = צירים.
ברור...

מדליקה זאתי...

דייט, הא?

[אמא_בגובה_דשא*]

הסבתא של בני הדודים שלי נפטרה בשבוע שעבר.
הגעתי לשם לניחום אבלים ושמעתי את השיחה הבאה:
ילדה: אני מציירת ציור לסבתא.
דודה: אבל איך תתני לה אותו? סבתא כבר בשמים.
ילדה: בפעם הבאה שאני אסע לירושלים אני אשים אותו בכותל.
דודה: ואז, מה?
ילדה: אז השם יתן אותו לסבתא.

[יוצאת_להגנתה*]

לשובי
סליחה ,כן?
גם למסוק יש צורה של דג:
דג רזה
לעומת הצפלין שהוא דג שמן

[פלוני_אלמונית*]

נעמי בת שנה וחצי מצביעה על הצעצוע האדום וצועקת "דומי" ! אני אומרת לה נעמי, א-דום אז היא אומרת א- דו..... כל הכבוד נעמי!!!!!
אחרי כמה דקות- נעמי איזה צבע זה? "דומי"! היא צועקת בשמחה.........

[ילדת_טבע*]

חיפושית עושה חברה חדשה בבריכה. ילדה שמנמנה כבת 6:
"איך קוראים לך?" שואלת החיפושית
"בת כמה את?" שואלת החיפושית
"כמה את שוקלת?" שואלת החיפושית...

[אלטר_אגו*]

בן ארבע וחצי, ממש הרגע:
אפונה ואמא
ישבו במקרר
אמא נהפכה לקרח
קרח מדבר!

[פלמונית*]

עושה חברה חדשה
???

[גם_למבי*]

הגננת של גל עוזבת לטבעון, ולא תלמד בשנה הבאה.
אני: גל, סמדר נפרדה מכם?
גל: כן. היא עוברת לגור בקוטב.
(קוטב, טבעון, שניהם בצפון)

[גם_למבי*]

גל: אמא, שלו כבר לא החבר הכי טוב שלי
אני: באמת? מי החבר הכי טוב שלך?
גל: סבתא דבורה

זה גמר אותי. ואני עד היום לא מצליחה להיות חברה שלה.

[גם_למבי*]

אלמוניתא - גדול!

[משפחת_אושר*]

ואני עד היום לא מצליחה להיות חברה שלה.

גל מתוק ביותר.

"כמה את שוקלת?" שואלת החיפושית
זה השאיר אותי ככה

[ילדת_טבע*]

חיפושית היא מעיין בלתי כוזב לחוכמות (כמו כל בן 3 טיפוסי). אם הייתי כותבת את כולם פה היו מעיפים אותי כבר מהאתר ובכל זאת עוד אחת:
הלכנו לטייל בשדה אחר הצהריים. אני עם השבלולון על הגב והחיפושית עם טיגר על הגב. פתאום באמצע הדרך החיפושית צועקת "אמא צריך לעצור!" אנחנו עוצרות ואני שואלת אותה "מה קרה יקירה?"
"אני צריכה לפפש את טיגר!" היא קוראת בדרמתיות ודורשת ממני לעזור לה להוציא אותו מהר שלא יברח לו, אחר כך לוקחת אותו לשיח הקרוב מחזיקה אותו בתנוחת פשפוש ולקינוח כשמסיים לעשות היא מנערת אותו כדי שלא יטפטף...
זה מה שקורה כשמגדלים ילד בלי חיתולים ואז גם את האח הקטן שלו.

[אמא_של_שפן*]

"אני צריכה לפפש את טיגר!"
נפלא!
מזכיר לי איך שפן היה מניק את הבובה שלו.

[ניצן_אמ*]

_גל: סבתא דבורה

זה גמר אותי. ואני עד היום לא מצליחה להיות חברה שלה._


ילדת, שלא תעזי להפסיק לספר על החיפושית! היא מאירה את היום!

[בשמת_א*]

בלתי כוזב
התכוונת לא אכזב, נכון? (-: "בלתי כוזב" פירושו "לא משקר" ואני מניחה שהתכוונת ל"בלתי נדלה" או "לא נגמר", כלומר "לא אכזב" - לא מאכזב, לא נחל אכזב שיבש בקיץ.

ילדת, שלא תעזי להפסיק לספר על החיפושית! היא מאירה את היום!
hear hear!

[ילדת_טבע*]

התכוונת לא אכזב, נכון?
נכון... אבל תנסי את המוח שלי בשעות הצהריים הלוהטות של חדרה בלי מזגן ועם לילה מקומץ בשינה (בלי חיתולים גם בלילה כבר אמרתי? ראבאק, הילד הזה כשהוא הולך לישון בלי לחרבן את החירבון האחרון שלו לפני השינה-ולא שלא הצעתי לו במשך שעתיים שלמות לפני השינה- כל הלילה צריך וכל הלילה מתעקש לא לעשות כי רוצה לישון... נושא לדף אחר).
אם הדף הזה לא היה כזה כבד הייתי עורכת את הטעות אבל ממש לא מתחשק לי להעביר את הלילה בציפיה לתזוזה של העריכה... אם למישהו אין מה לעשות ויש לו אינטרנט מהיר משלי, תרגישו חופשיים. אני בוחרת באופצית ה "בלתי נדלה" . תודה!

[מי_מה*]

לפעמים מתחשק לי להוריד שיערות מהרגליים. אין לי מתודה מועדפת. כל פעם משהו אחר . השבוע גילחתי את הרגליים. הפיונת עמדה והסתכלה ואז שאלה "אמא, את מקלפת אותך?" אמרתי לה שאני מורידה שיערות מהרגליים "אבל השתמשת בקולפן!"
(ככה זה אצל ילדה שגדלה בלי לראות אבא מתגלח)

[סוסת_פרא*]

ילדת, שלא תעזי להפסיק לספר על החיפושית! היא מאירה את היום!

ואני גם אומרת, שכל חוכמה לכתוב כאן - זו מצווה ! כמה שיותר !
לא להתבייש !

[אנונימי]

ילדת, שלא תעזי להפסיק לספר על החיפושית! היא מאירה את היום!
אמרתי לך

[דניאלה*]

בן כמעט ארבע בניסיון לשכנע אותי לארוחת ערב מאד מאוחרת): אמא, נכון שלא אכלתי ארוחת ערב אצל ב'?
אמא: נכון
בן: את יודעת למה?
אמא: למה??
בן: כי הקשקושה שאבא עושה לי יותר טעימה...

אימצתי(-:

[דניאלה*]

קשקושה זה במקור...

[לוטם_מרווני*]

בן כמעט שלוש בדיון על קסם:
אבא עושה קסם של ברווזים (מעלים ומחזיר, אחיזת עיניים, ל.מ).
אני עושה קסם של צעצועים (מחביא ומוצא, ל.מ)
ואת עושה קסם של אוכל (?בישולים?).

[פלוני_אלמונית*]

"כמה את שוקלת?" שואלת החיפושית

[תמרהינדי*]

אמא: היום לא הולכים לגן
לולילו: הגן בחופש- איפה חופש גר?

[א_ל_א_ן*]

אנחנו מתחבקים במיטה של התינוק, בן 5.5 אני ברצינות אמיתית:-"מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?"
והתשובה:-"להיות קטנצ'יק, כמו עכשיו. (הפסקה קצרה) עם ציצי. (שולח יד לציצי, כהרגלו)

[א_ל_א_ן*]

אחרי כמה דק ות הוא ממשיך"-אמא אני רוצה להיות כבר בן 8.5 ולהיות בכיתה ב' (הוא עולה לכיתה א')."

• "למה?"-אני שואלת.

והתשובה:-"כי אז אני לא אפחד מהחדר של אחותי הגדולה."

[אנונימי]

לולילו: הגן בחופש- איפה חופש גר?
גדול!
מזכיר לי: "איפה זה הריון?" (X בהריון)

[אמא_של_שפן*]

ורצף של גאונות מפי שפן (בן שלוש וחצי)
הלכנו ברחוב, ופתאום ראינו את הבניין של רובינשטיין. משהו בזווית, באור, לא יודעת, הוא פשוט זהר באור כחול (בד"כ בניין משרדים די סטנדרטי רק עם חלונות כחולים).
שפן הביט, משתאה.
"אמא, מה ז'ה?"
(מסבירה)
"לא ראיתי דבר כז'ה מימי!"


ואמש, שפן הולך לשרותים.
יושב, יושב יושב.
כלום לא קורה.
קורא לי ומסביר:
"יש לי קקי, אבל הוא לא יוצא. הוא תקוע אצלי בבטן. הנה, תראי:(פותח פה גדול שאביט פנימה. ואז רץ לראי לראות אם הוא יכול לראות דרך הפה הפעור אל תוך הבטן)"



אבא "גונב" לשפן את האף.
שפן מביט בו בזילזול ואומר: "האף שלי מחובר חזק". נעמד על קצות האצבעות ותופס לאבא באף, מושך קלות ו"מצמיד" לעצמו לפנים. "הנה, לקחתי לך. עכשיו יש לי אף קטן ואף גדול". מהרהר "אני אקח גם לאמא ויהיו לי שלושה. גם בינוני."

[אמא_של_בוטן*]

אחרי שדיברנו על ילדון של חברים שמאד מאד אלרגי לחלב, בת 6.5 באה אלי בשקט ושואלת- כשהוא היה תינוק, לאמא שלו היה חלב סויה??

[צפרדע_ית]

טוב, אחרי ששאגתי מצחוק (כרגיל בדפים האלה) אני מוסיפה משלנו:
לוליק בת שלוש וטיפה: "אבל אמא, אני צריכה קצת לינוק!! מעולם לא ינקתי"!!!

• בטח מעולם לא - לפני שעה בערך...

וגם - "תודה אמא, זה השיר האהוב עליי"...

[קט_קטית*]

שואלת את בת ה-3: את רוצה אחות קטנה?
בת ה-3: לא תודה, יש לי כבר אחות קטנה. עכשיו אני רוצה אחות גדולה!

[אלטר_אגו*]

כשהוא היה תינוק, לאמא שלו היה חלב סויה??
גאונות!

[חוט_השני*]

עכשיו אני רוצה אחות גדולה!
מעולה:-)
נויה: "אמא, תוקה מתה!" (תוקה היא חברה מאוד מאוד טובה של נויה והיא דימיונית)
אני:"באמת?"
נויה:" כן, התקשרתי לאליסה, שאלתי אותה איפה תוקה אז היא אמרה לי שהיא לא בבית, אז שאלתי אם היא בעבודה אז היא אמרה לי לא, היא מתה."
אני:" איך היא מתה?"
נויה:" תן טרף אותה אבל הנשמה שלה הצליחה לצאת והיא נולדה מחדש בתינוק של אמא אחרת"

[א*]

בן החמש ורבע מצהיר בקול רם:

"כולם לסתום את האף, אני מפליץ עכשיו"

[חוט_השני*]

נויה:"סבתא בואי נתחתן, את תהיי הכלה ואני החתן"
סבתא:"ומה אמא שלך תהיה?"
נויה:"אמא תהיה הרבי ואבא יהיה החתן למקרה שאני אלך פתאום"

[ניצן_אמ*]

LOL...
אצלנו, פיצי מסתכלת על שמיכה סרוגה פסים פסים.
"זה פס ורוד עתיק, זה פס ירוק זית, זה פס כחול זית.."
אני ":-) חמודה, אין זיתים כחולים, יש זיתים ירוקים וזיתים שחורים, וזה פס כחול כהה."
היא מביטה בי בעניין, מעבדת את המידע החדש וממשיכה "זה פס כתום, זה פס חום, וזה פס..." (רק מספרת לכן שפה היא הסתכלה על פס בז', חשבה כמה שניות ואז אמרה:) "לבן כהה."

[אלמוניתא*]

היינו בביקור אצל אנשים יקרים עם הרבה ארנבות ושרקנים ואוגרת
הגדולה הכניסה את האוגרת לחולצה שלה.
הקטנה: "היא נכנסה לתוך האני הפנימי שלך!".

[אלמוניתא*]

הילדות מדברות על הבחורות הסיניות בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, שמלוות בקיפצוצים את כניסת המשלחות.
הגדולה: "הן ממש מסכנות איך שהן כל הזמן מקפצצות" (מחקה את הקיפצוץ ומשלימה בהתעלפות קלה)
אמא מאירה את הנושא מעוד היבט: "מצד שני, היו כל כך הרבה שרצו להשתתף בטקס, הן בטח יוכלו לספר לילדים ולנכדים שלהן איך הן השתתפו בטקס הפתיחה של האולימפיאדה"
הגדולה:" ואיך הן התעלפו..."

[יער_ה*]

אמא תהיה הרבי ואבא יהיה החתן למקרה שאני אלך פתאום

[אמא_בגובה_דשא*]

בת שלוש: את יודעת איך כותבים ... (לא זוכרת איזו מילה זאת היתה)?
אמא: איך?
בת 3: בעברית!
אמא: אבל עם אילו אותיות?
בת 3: כחולות!

[חוט_השני*]

אוי ניצן, הקטע עם הצבעים הזכיר לי שלא מזמן מישהי אמרה לנויה ולי שאנחנו מאוד דומות אז נויה אמרה לי
"לא נכון. לך יש שיער חום שחור ושלי לבן כתום"

[חוט_השני*]

"אמא אני לא רוצה שתמותי"
"מה גם לא שאני אהיה זקנה?"
"לא, אף פעם אני לא רוצה שהנשמות שלנו יפרדו. אני רוצה שנמות ביחד עם הציצי בפה"

[חוט_השני*]

אני שומעת את נויה מדברת בכאילו בטלפון
"הי אליסה, איפה תוקה ותמר ואמא שלה? אה, הם מתו? טוב, בי."
ישבנו עם חברה בבית קפה
נויה" אני כבר הייתי כאן לפני שילדת אותי , עם האמא הקודמת שלי"
<מקווה שלא הגזמתי, חייבת לפרוק>

[חוט_השני*]

בחיי אחרון, מלפני כמה חודשים (הפעם בההיפך ממות:-))
אחרי שהתחמקתי כמה פעמים כשנתפסתי בלתי מוכנה לשאלה "איך בדיוק נעשה לה אח או אחות, הסברתי שלאמא יש בגוף ביציות ולאבא זרעונים וביחד...וכ"ו
ואז המשיכה בשאלה:
"אבל איך ניקח לאבא את הזרעים?"
כעבור זמן מה ישבתי מול המחשב עם התוכניות של הבית החדש:
נויה:"מה זה? מיטה קטנה?" (זה היה חדר במרתף עם מיטת יחיד, היא כבר קוראת תכניות אדריכליות:-))
"זה לאח הקטן שיהיה לי?"
אני:"מה, אם יהיה לך אח קטן הוא לא ישן איתנו?"
נויה:"כן כשאני אגמור לינוק, שאהיה אמא"
אני:"יש עוד המון זמן עד שתהיי אמא"
נויה:"אני רוצה ש עכשיו ניקח מאבא את הזרעים!"
(אין לי מושג אם היא רצתה אותם בשביל האח או בשביל להיות אמא:-D)

[צפרדע_ית]

חוט השני - הזכרת לי...
כשהסברתי לראשנים על איך באים ילדים לעולם השתמשתי בספר הנהדר הזה עם גזרי הנייר, הקראתי, הבטנו בתמונות בשימת לב מיוחדת - קודם הפרחים, אחר כך התרנגול על גב התרנגולת, ואז הכלב שעולה על הכלבה, וכשהגענו לדף על זוג האנשים -קפצה הראשניה (בת הארבע) וצווחה בגיל "אההההההה עכשיו אני מבינה למה כל הזמן כואב לך הגב!!!"
ץ

[ניצן_אמ*]

אני רוצה שנמות ביחד עם הציצי בפה

אני רוצה ש עכשיו ניקח מאבא את הזרעים!

אוי אוי אוי... בכינו מצחוק פה... (כאילו, בארור שיוד בא וקראנו יחד... מצחיקולה..)

[מתחדשת*]

_ואז המשיכה בשאלה:
"אבל איך ניקח לאבא את הזרעים?"_

נו????? מה ענית????!?!?!?!?!

[חוט_השני*]

נו????? מה ענית????!?!?!?!?!
לא עניתי:-/ התחמקתי. אני מושכת זמן.
לפעם הבאה שהשאלה תשאל יש בידי את הספר הנהדר הזה עם גזרי הנייר מקווה שיספק את הילדה.
אשמח לרעיונות. לא פשוט, היא דורשת פירוט ודיוק.

[אליה_דור_כהן*]

פנינות מפי הגדולה (כבר כמעט ארבע - לא ייאמן....):

• אנחנו אצל ההורים שלי וסבא שמוליק מגיע מהעבודה, אז הקטני (בן שנה ) קורא: "אבא" (כי לכל האהובים שלו הוא קורא אבא)

אז פיצקה מתקנת אותו: " לא אבא - סבא עם אלף!"

• אחרי שאבא סיפר לה על עמי ותמי בגרסה המעודנת היא סיפרה לי את הגרסה שלה :

"...ועמי אכל את הגג מהשוקולד..... ואבא שלהם עם התחתן עם אישה לא נחמדה כ"כ - אישהחורגת"

• משחקות בבריכה ופיצקה אומרת: "אמא, אני חייבת לצלול"

"למה ?" שאלתי בתמימות.
כי אם אני לא אצלול, לא ייתנו לי להתחרע בתחרות".

• פיצקה משחקת עם לב עשוי אבן טובה שקיבלתי מתנה ובשלב כלשהוא - היא הפילה אותו ונשבר לו הקצה.

אני: "ביקשתי שתנהגי בו בזהירות."
פיצקה:" לא נורא אמא - זה לב האהבה ועכשיו פיזרתי את האהבה בכל העולם" @} אין מילים.....................

[יעלי_לה]

זה לב האהבה ועכשיו פיזרתי את האהבה בכל העולם" אין מילים.....................

מדהימה

[קט_קטית*]

בת ה-3: אמא, אל תלכי לעבודה, שאבא ילך לעבודה!
(אחח לתלות על המקרר את החוכמה הזו)

[ילדת_טבע*]

"לא, אף פעם אני לא רוצה שהנשמות שלנו יפרדו. אני רוצה שנמות ביחד עם הציצי בפה"
הבת שלך מתאימה למשפחת אדמס...
גם לחיפושית שלי יש שיחות עם המוות... מפחידים קצת הקטנים האלו...

[מיצי_החתולה*]

לא, אף פעם אני לא רוצה שהנשמות שלנו יפרדו. אני רוצה שנמות ביחד עם הציצי בפה" הרסה אותי.

[מצטרפת_בכיף*]

כשבכורתי היתה בת 3 היא ראתה כלב קשיש ואמרה בהתרגשות: אמא, תראי זה כלב י ש ן

[צפרדע_ית]

"אמא!!!!! אבא מת!!!! הוא על שוכב על הגב!!!!" ראשלישית בת שלש רואה יותר מידי ג'וקים מתים לאחרונה...
ץ

[אנונימי]

בת ה-3: אמא, אל תלכי לעבודה, שאבא ילך לעבודה!
להבדיל
"אבל אין לנו מספיק כסף בשביל לקנות את זה"
"אז שאבא יעבוד יותר קשה"

[אנונימי]

שלו (6) משחק במחשב
"אבא, תראה, אכלתי עוד עיגול כזה!"
"אבל אתה אמור לברוח מהעיגולים. כל פעם שאתה פוגש כזה עיגול זה עולה לך בשתי נקודות!"
"שווה לי!"

[פלוני_אלמונית*]

אנחנו אצל ההורים, והילדים קוראים עיתון. התחילו עם הספורט, עברו <ר"ל> לחדשות. בן 6.7 קורא ידיעה עצובה:בן 22 יצא ממועדון ומת. קרובי משפחה: הוא לא עישן ומעולם לא שתה". מסתכל באי אמון בידיעה ואומר- נו, בטח שהוא מת! הוא מעולם לא שתה!!

[פלוני_אלמונית*]

הוא שלי.( אמא של בוטן מהמחשב של ההורים.)

[אליה_דור_כהן*]

בטח שהוא מת! הוא מעולם לא שתה!!

ג-ד-ו-ל!

[פשוט_יעל*]

אתמול שהשכבתי את אליה לישון היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאהיה סבתא כי אז אמות....(ילדה שיש לה כעשרה סבים וסבתות).....ואף אחד לא מת....תודה לאל... אבל אז היא אמרה לי : תגידי לאלוהים שכשאת תמותי אני אמות איתך...כי אני לא רוצה להיות בלעדייך....עכשיו אני בלעתי את הצפרדע נישקתי לה והלכתי לחדר השני ופרצתי בבכי....התחושה הזאת שכשאת בת ארבע וחצי ואת לא רוצה לאבד את אמא כל כך מפחידה!!!
אני לקראת לידה שניה ואני מבינה שיש קשר בין הפחד שלה לאבד חלק ממני או משהו שעד עכשיו היה וכנראה ישתנה בקרוב אבל הלוואי שיכולתי להפיג את כל פחדיה, כנראה שזה בלתי אפשרי ופשוט נצטרך להתגבר עליהם ביחד...

[המלכה_האם*]

גם הבנות שלי מדברות על מוות.
יש להם פלאפון צעצוע והם משחקות שהן מדברות ואחת אומרת לשניה איפה החברה? והשניה אומרת- "היא מתה" ואז הראשונה- "טוב יאללה ביי".
ולפעמים גם אומרות שאמא מתה אבל הכל בטון אגבי כאילו דיברו על משהו רגיל...

[חוט_השני*]

פשוט יעל מזדהה איתך. גם שלי מבקשת שאף פעם לא אמות ואני נקרעת בין רצון לחוסר היכולת להבטיח:-(

[חוט_השני*]

בת שלוש וחצי, שבוע שעבר אחרי הביקור (שבו לא קרה דבר) אצל רופא השיניים:
"אוף, או סתימה או לפחות גן רגיל!"
(ממש הורים מקפחים:-D)

[מיצי_החתולה*]

אוף, או סתימה או לפחות גן רגיל!" D-:

[בועז_חן*]

גם שלי מבקשת שאף פעם לא אמות ואני נקרעת בין רצון לחוסר היכולת להבטיח
אנחנו אומרים להם שנמות אבל עוד המון זמן, ומתחילים לספר את כל מה שיקרה (ב"ה) עד אז - הן יהיו בצבא, יתחתנו, יהיו להן ילדים, הילדים ילכו לצבא וכו'...
זה בדר"כ מרגיע אותן להבין שזה כלכך רחוק.

[gani*]

הצייר מעיר אותי עם הנץ השחר, ומתוך ערפילי השינה אני שומעת אותו לוחש: אמא! אני צריך קרוּטנות! זה דחוף לי!
הא?
אחותו מרימה את הראש מהכרית ומפרשנת: הוא צריך גרוטאות מקרטון. ביקשו בקייטנה.
(לא חכמה. אני צוחקת בכל פעם שהוא אומר על משהו "זה דחוף לי!")

[gani*]

תשמעו, אני בתחילת מאי ופשוט לא מפסיקה להתפעל ולצחוק! איזה כיך שיש לי עוד חצי שנה לקרוא! הדף הזה יותר טוב מSSRI:-P

נזכרתי שהגדולה הלכה קצת לפני גיל 3 עם סבתא להצגה, ומתישהו שאלה מתי ההצגה תגמר. סבתא חשבה שנמאס לה, ואמרה שבערך תוך חצי שעה אבל אפשר ללכת קודם. הילדה הסתכלה עליה ברצינות ואמרה" סבתא, את בכלל לא מבינה. ההצגה תגמר כשרותי תמצא חבר!"
וגם: בבדיקת התפתחות של גיל 2 (זה PC טיפ"ח פה?;-))האחות הציגה לה כלים וכולי, והקטנה ענתה בסבלנות אבל באיזשהו שלב התחילה להעיף אלי מבטים של "מה לא בסדר עם האשה הזו? היא לא יודעת מה זה מזלג?!" והסתכלה עליה קצת ברחמים. שיא הביקור הוא כשהאחות מפילה משהו ומבקשת מהילד להרים. הקטנהמסתכלת עליה, שוב עלי, עליה ואומרת לה בהרמת גבה: את הפלת - את תרימי!
האחות המקסימה שלנו מתגלגלת מצחוק ואומרת לי: אני מפסיקה את הבדיקה. היא מפותחת מעבר לגילה:-D
>קלאפטע הייתה - וקלאפטע תשאר (הילדה, ברור שהילדה)<

[חוט_השני*]

נויה:" חלמתי, בבוקר, אחרי שקמתי, (ז"א דמיינתי:-))
שאריה טרף אותי ואני נולדתי מחדש,
עוד פעם הוא טרף אותי ועוד פעם נולדתי מחדש
ועוד פעם הוא טרף אותי ועוד פעם נולדתי מחדש
ואז הוא הפסיק לטרוף אותי."
דודה:" איך הרגשת שהוא טרף אותך?"
נויה:"השיניים שלו מאוד כאבו"
דודה:"אז מה עשית?"
נויה:" מרחתי קרם נגד אריות! וגם ספריי!!"

[צפרדע_ית]

דף נהדר...
אני - נו? מוכנות לצאת לגן מדע?!
ראשלישית קופצת וקוראת בגיל: "מוכנות ומזומנות"!!!
ץ

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הגענו לגיל...

"לטוסיק שלי שלוש פינות
שלוש פינות לטוסיק שלי".