באמצע היום, ממש ככה משום מקום, הגיע אלי השם "הדס".הוא מרגש אותי מאוד ויפה בעיני מאוד מאוד.
הצליל שלו, הריח הנידף ממנו
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.אין לנו אף שם אחר שמדבר אלינו ויש לי רצון עז להעניק לבננו ת את השם הזה.קיים גם חשש מכך שזהו שם שמזוהה לגמרי עם בנות.
אנשים לא מעטים הגיבו בהתלהבות ובאמירה שהשם מקסים ומיוחד ולא מעטים הגיבו בסגנון של "למה לאמלל את הילד?"
ובכן...אני לא רוצה לאמלל אותו,רק להעניק לו שם שאני חשה חיבור אליו והתרגשות מהגייתו. וזה מה שעלה בחכתי.
כמה אנשים אמרו לי שהיום הכל אפשרי, מקובל ויתקבל.שיש כ"כ הרבה שמות "מוזרים" ויחודיים שאין לי מה לחשוש.יפנימו ויתרגלו.
אך כאן העינין אינו שם מוזר ויחודי שהמצאנו,אלא זה שהוא אוטומטית נחשב לשם של בת. אז כל החיים הוא עשוי לשמוע "הדס? בן?!?"
לבנות רבות קוראים בשמות "של בנים" אבל העובדה היא שהפוך זה קצת פחות מקובל.בעבר(לפני חמישים-שישים שנה) כינו בנים בשמות : נגה, לימור, נטע, הדס.
אלו שמות זכריים(שמשמעותם בשפה העברית היא זכרית) שמשום מה הפכו לשמות מקובלים לבנות ולבנות בלבד.
היום יש כמה נטעים זכרים ואולי השם הזה חוזר להיות גם שם של בנים.
הדס לא שמעתי, חוץ מהאמן הדס עפרת מהדור של לפני 50-60 שנה.
האם אתן מכירות הדס בן?
בחסות האנונימיות שלי(ואם תרצו אז גם שלכן)אשמח לשמוע דעות ישירות וכנות על המחשבה לכנות בשם זה את הבן שלנו
(כולל האפשרות שיתכן ואני לא הוגנת כלפיו)
תודה!
הבת צריכה להיות 'בן' כדי שיהיה שוויון.
