ביטול המחזור החודשי לאלתר

[יעל*]

משהו בתזונה המערבית, אולי?
לדעתי כן.

עם הגדול שלי קיבלתי מחזור שבועיים אחרי סוף הדימום של הלידה. בהנקה מלאה לחלוטין, "שבטית" מה שנקרא, בלי מוצץ בלי כלום.
עם הקטן קיבלתי אחרי 11 חוד'.
עם הגדול התזונה שלי היתה לא משהו, כלומר בסדר, הרבה ירקות וזה, אבל פשוט הייתי מכורה לסוכר. ולא חזרתי למשקל שלי מלפני ההריון עד שהפסקתי להניק (שנתיים בערך).
עם הקטן הפסקתי לצרוך סוכרים ופחמימות ריקות (ובכלל אוכל מתועש) חודש אחרי הלידה. רק רזיתי ורזיתי.
איך שהפסקתי להקפיד על התזונה, עליתי קילו ומיד בייצתי.

בתגובה ל-כי המצב הטבעי הוא להיות בדרך כלל בהריון או מניקה (מה שנכון), ניצן אמ כתבה:
שכחת "ויחסית למוכר לנו, גם רזה ורעבה." <שזה לא רע בכלל>
זה נשמע לי נכון.
כל עוד המשקל נמוך, יציב או יורד, ברור שאין אוכל למשפחה יותר גדולה.
אם יש עודף משקל, או סתם עלייה במשקל, כנראה אפשר להאכיל עוד מישהו - אור ירוק למערכת הפריון להיכנס לפעולה.

[אהבת_עולם*]

אני עדיין בעד להפסיק את המחזור החודשי.
(אבל לא את הביוץ)
(אבל אם אפשר כן לשלוט בביוץ)
(אבל בדרכים טבעיות כמובן עדיף...)
(ואם לא אז אולי גם)

ובקיצור - יבוטל המחזור החודשי לאלתר !!!

[תמרוש_רוש]

אבל אין ביוץ ללא ווסת... זה כל העניין במחזור.
אחרי שנתיים של הנקה, כשחזר המחזור פתאום התחלתי להעריך יותר את הגלים האלה של גאות ושפל. סה"כ היה יותר כיף מאשר הפלאטו הנצחי של ההנקה.

<מומלץ בחום שליטה בריקון דם הווסת>

[אהבת_עולם*]

אבל אין ביוץ ללא ווסת... זה כל העניין במחזור

כאמור, לא בהכרח.
יכול להיות שזאת אמונה שלנו?!

הדימום עשוי להיות מצב חולני שנובע מאורח החיים המודרני.
שמעתי שיש הרבה בעלי חיים בטבע שנקבותיהם אין להן דימום. אז מה, הן לא מבייצות?
וגם נדמה לי שנשים בשבטים נידחים. (אולי לא היום, כשהזיהום בעולם כבר הגיע לכל פינה, אבל אולי גם כן. אני לא מספיק יודעת)

[פלוני_אלמונית*]

אישה נידה מוזכרת בתנ"ך כשאורח החיים לא היה מודרני מאד, גם כלבות מדממות בזמן המחזור. השוני בין בע"ח שונים הוא פזיולוגי.

[עדי_דוש*]

רק רציתי להעיר לגבי
איך זה שלבעלי חיים בטבע אין דימום?
לבעלי חיים שונים מנגנוני ייחום ורביה שונים מאד, חלקם עונתיים וחלקם לא
יש מינים של בעלי חיים (חתולות, ארנבות ובע"ח שונים ממשפחת המכרסמים) שאצלן הביוץ הוא בכלל מושרה, כלומר דרוש גירוי מכני בדפנות הנרתיק (יענו הזדווגות) ורק אז הנקבה מבייצת. זה ממש מופלא בעייני!
במינים אחרים של בעלי חיים (כלבות למשל) הדימום מקדים את הביוץ , ולאחר הביוץ אם לא היתה הפריה רירית הרחם מתנוונת ונספגת ללא וסת
נדמה לי שאצל אחיותינו קופות האדם הוסת מופיעה כמו אצלנו, בסוף המחזור

[אהבת_עולם*]

אני חושבת שבתנ"ך כבר אורח החיים היה רחוק מטבעי (למשל כבר החיטה הייתה המאכל העיקרי, אכלו מבושל ועוד...).
כלבות מדממות גם בטבע? או רק כשהן אצל בני אדם?

וחוצמזה, עצם זה שיש נקבות בעלי חיים בטבע שלא מדממות, זה כבר מראה שיש אפשרות לבייץ גם בלי לדמם (!!!).
כך שהמשפט אין ביוץ ללא ווסת... הוא לא בהכרח נכון.

[אהבת_עולם*]

ולאחר הביוץ אם לא היתה הפריה רירית הרחם מתנוונת ונספגת ללא וסת

טוב, זה לפחות מוכיח שגם אחרי ביוץ לא חייב להיות דימום. לטבע יש עוד דרכים להתמודד עם ביצית שלא הופרתה...
אז למה לא אצל בני אדם?
(כתבתי כבר מתישהו בתחילת הדף שבטנטרה למדתי שיש אפשרות באמת לספיגה בגוף במקום לדמם החוצה. ולומדים טכניקות לזה...)

[פלוני_אלמונית*]

לטבע יש עוד דרכים להתמודד עם ביצית שלא הופרתה
חשבתי שהדימום הוא לא בשביל הביצית המיקרוסקופית אלא בשביל לרוקן מחדש את כלי הדם שהתמלאו ברחם לקראת הריון

[הרגע_שלפני*]

וחוצמזה, עצם זה שיש נקבות בעלי חיים בטבע שלא מדממות, זה כבר מראה שיש אפשרות לבייץ גם בלי לדמם (!!!).
זה לא מראה כלום. המשפט הזה חסר כל הגיון. זה כמו שאכתוב שעצם זה שבטבע יש בעלי חיים עם זנב זה כבר מראה שיש גם לנו אפשרות לגדל זנב.

[אהבת_עולם*]

זה כמו שאכתוב שעצם זה שבטבע יש בעלי חיים עם זנב זה כבר מראה שיש גם לנו אפשרות לגדל זנב.
ברור שזה מראה שיש לנו אפשרות לגדל זנב.
ועד כמה שידוע לי זאת אכן אפשרות.

התכוונתי שאם יש דוגמאות שאחרי ביוץ הרחם לא חייב להתרוקן מדם, אולי גם אצל בן אדם לא.
יש תהליכים אחרים שהגוף יכול לעשות במקום להוציא דם. ושהקשר הוא לא הכרחי.

זה לא אומר בהכרח שכל מה שקורה אצל בעלי חיים יכול לקרות אצלנו, אבל זה רק מראה שזאת אפשרות.
ובמיוחד אם ייתכן שהמחזור החודשי הוא באמת לא הכרח המציאות בגוף האנושי ולא תמיד היה אלא קרה כתוצאה מאורח חיים מסוים - אולי יש אפשרות לחזור לחיים ללא דימום.

מי יודע, האם ואיך ניתן לבדוק ממתי בהיסטוריה יש עדויות על ווסת?

[פולט*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי פעם שניתן למנוע ביוץ בשיטות טאו הילינג. הגישה לביוץ או לדימום כאנרגיה שיש לאגור בגוף. זה החצי הנשי של גישת הטנטרה לשפיכה הגברית. אבל זה לא קל ודורש תרגול קפדני.

[אביבה*]

בינינו, מה ההגיון ש"כל חודש הגוף צריך להתכונן להריון" באמצעות כל כך הרבה דם? בל נשכח שבחודש הראשון גודלו של התינוק סך הכל כמה מילימטרים... אז מה יש "להתכונן" כל כך הרבה? ולאור סיפורים שאני שומעת על שיפור בתזונה שהוביל להפחתה משמעותית בנפח המחזור ואפילו כמעט היעלמות, אני מתחילה להיות די סגורה על זה שכל המחזור עצום הממדים הזה שאנו חוות הוא תופעה של תזונה פחות מאידיאלית. הרי תזונה טובה מחזירה אותנו למצבנו הטבעי יותר. גם לא הכי מסתדר לי שהטבע ייצור מין מנגנון כל כך לא יעיל ומגושם של היפטרות מה"מצע" שהוכן ברחם. אם מסתכלים על שאר דרכי ההתרוקנות (מערכת העיכול), מדובר במשהו נוח יחסית והגיוני יחסית, שניתן לשלוט בו היטב. ואילו כאן (גם לאחר שאני יודעת על שיטת מודעות הווסת) מדובר במשהו שדורש המון תשומת לב וטרחה.

[שיחות*]

מי יודע, האם ואיך ניתן לבדוק ממתי בהיסטוריה יש עדויות על ווסת?
כששלמה חשק במלכת שבא, היא הכניסה יד בין שלמותיה והראתה לו את היד המוכתמת בדם, כאומרת sorry my friend אבל זה לא מקובל אצלכם כמה שידוע לי...

[אחת*]

בהקשר למה ששיחות מספרת, האם אתן יודעות כמה זה נפוץ לא לקיים יחסי מין בזמן הווסת?

[אמא_של_יונת*]

מי יודע, האם ואיך ניתן לבדוק ממתי בהיסטוריה יש עדויות על ווסת?
הסיפור על מלכת שבא הוא אגדה, אבל יש תיעוד בתנ"ך:
כשהמלאכים הבטיחו לאברהם שבעוד שנה תלד לו שרה בן, היא צחקה, כי "חדל להיות לשרה אורח כנשים" (בראשית יח, יא)
כשלבן הארמי רדף אחרי יעקב ורחל ובא אל רחל לחפש את התרפים שלקחה מביתו, "וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים". (בראשית לא לה)
יתכן שבכתבים עתיקים של תרבויות אחרות במזרח התיכון יש עדויות מוקדמות יותר. אינני מכירה.

[שיחות*]

"וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים". (בראשית לא לה)
אה! נכון!!! סיפור נפלא. יצירתיות נשית לוקח מונותאיזם!

[אהבת_עולם*]

קראתי פעם שניתן למנוע ביוץ בשיטות טאו הילינג
עד כמה שידוע לי, לא ביוץ מונעים בשיטה הזו, אלא דימום !
הביוץ עדיין מתרחש בכל מקרה.

_מי יודע, האם ואיך ניתן לבדוק ממתי בהיסטוריה יש עדויות על ווסת?
יש תיעוד בתנ"ך:
כשהמלאכים הבטיחו לאברהם שבעוד שנה תלד לו שרה בן, היא צחקה, כי "חדל להיות לשרה אורח כנשים" (בראשית יח, יא)
כשלבן הארמי רדף אחרי יעקב ורחל ובא אל רחל לחפש את התרפים שלקחה מביתו, "וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים". (בראשית לא לה)_

עם כל הכבוד, התנ"ך מדבר רק על 5000 ומשהו השנים האחרונות.
ואברהם אבינו היה נדמה לי לפני בערך 3000 שנה, שזה כלום במונחים של ההיסטוריה האנושית.
נדמה לי שרק ההומו-ספיאנס קיים איזה 100,000 שנה, וסוגים אחרים של אדם היו עוד קודם.

אז מעניין אותי אם מאז ומעולם הנקבה האנושית הייתה מקבלת וסת, או שזה משהו חדש יחסית.
ואני לא מתכוונת בהכרח דווקא בגלל רעלים בתזונה של ימינו. אולי.
אני גם לא בטוחה אם בזמן אברהם אבינו היו אוכלים כזה בריא. אפילו שזה לא היה מלא רעלים כמו היום.
ואולי התחילו לקבל וסת מאז המהפכה החקלאית עם כל החיטה וזה?
ואולי זה התחיל מרגע שלמדו לבשל את האוכל?
ואולי ממתי שהתחילו לאכול בשר?
ואולי זה לא קשור לתזונה אלא לדברים אחרים? (למשל, ריחוק מהטבע, חוסר פעילות גופנית מספקת, וכו' וכו')

או שזה פשוט ככה בטבע האנושי, ולא קשור לשום דבר חיצוני?

אם לפחות היינו יודעים ממתי יש עדויות על וסת אנושית, היה אפשר לנסות לגלות למה זה קשור.

[אביבה*]

לשרה חדלה להיות וסת. ומלכת שבא הראתה דם.
אבל בשום מקום לא כתוב מה היתה כמות הדם שלהן.
הניחוש שלי הוא שמאז ומתמיד היה דם, אבל בכמות מאד קטנה.

[אהבת_עולם*]

האם אתן יודעות כמה זה נפוץ לא לקיים יחסי מין בזמן הווסת?

גם זה באמת מעניין.
הייתי שמחה לשמוע במספרים, אם מישהו יודע.

משום מה בהרבה תרבויות התפתחה גישה לווסת כאל משהו מלוכלך וטמא.
וגם אם לא מתייחסים לזה ככה בהכרח, נוצרה אמונה שזה לא טוב לקיים אז יחסי מין.
ואז או שהגברים מרחיקים את הנשים בזמן הזה, או שהן מרחיקות את עצמן.
שמעתי שבתרבויות אינדיאניות ודומות זה נחשב לזמן רוחני, שבו הנשים הולכות בזמן הזה לאוהל מרוחק, ומקבלות כל מיני חזיונות וכד'.
שזו גישה מעניינת ונחמדה, אני רק תוהה אם זה באמת מלכתחילה בגלל שזה נחשב אצלם רוחני, או שהנשים הפכו את זה לכזה משום שהגברים נידו אותן בזמן הזה.

גם ביהדות, למרות שיש כאלה שאומרים 'מה פתאום, זה לא שהאישה מנודה או משהו', זה פשוט כדי ליצור מחדש את התשוקה בין הגבר לאישה,
העובדה היא שקוראים לזה 'אישה נידה'. נידה זה מלשון 'נידוי'.

והרי כדי ליצור מחדש את התשוקה בין הגבר לאישה לא היו חייבים לקשר את זה דווקא לדימום.
היה אפשר סתם לומר ששבוע או שבועיים בכל חודש צריכים להתרחק זה מזה.

עד כמה שידוע לי, ביהדות ובהרבה תרבויות נוצר הטאבו על סקס בזמן וסת, כדי לוודא שתהיה התרבות מקסימלית.
שזה אומר ליצור מצב שאנשים יקיימו יחסי מין דווקא כשהאישה מבייצת.
(ואם יקיימו בזמן וסת, היא גם לא תיקלט, וגם אולי יהיה להם פחות חשק בזמן הביוץ. ככה יוצרים אפשרות מקסימלית לסקס בזמן ביוץ).

יש גברים אפילו לא דתיים, שיש להם תפיסה בקשר לדם המחזור כאילו שיש בו משהו מגעיל. בזמן שדם רגיל לא יגעיל אותם.

יש נשים שלא מקיימות יחסי מין במחזור, כי תופסות את עצמן אז כמלוכלכות.
יחד עם זאת יש אחרות שלא בגלל זה אלא בגלל שפשוט פיזית מרגישות לא נוח, או כואב וכו'.

אני באופן אישי מאוד בעד לקיים יחסי מין במחזור, וגם נהנית מזה מאוד.
הדם לא מפריע לי. לפעמים הרעיון אפילו מגרה.
והיו גברים שהייתי איתם שלא היה אכפת להם אפילו שהסדינים מתלכלכים.

שמעתי גם רעיון שאני מתחברת אליו של חיבור חסד עם גבורה - הלבן של הזרע והאדום של הדם. מתאים לי

[אהבת_עולם*]

לשרה חדלה להיות וסת.
דרך אגב, זה שכתוב ש'חדל להיות לשרה אורח כנשים', מי אמר שהכוונה היא בהכרח לדימום?
אולי הכוונה לביוץ? (כיוון שחדל לא יכלה להיכנס להריון)

[אביבה*]

אבל איך יכלה לדעת שאין ביוץ?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה אהובות על היותכן פה

[פלוני_אלמונית*]

שמעו, אלה העובדות:
ווסת כרוך בדימום, בשינויי מצב רוח מתסכלים ולעיתים גם בכאבים. לא נשמע לי הגיוני שכל חודש שבוע שלם יילקח לנו מהחיים ויכלול את החוויה הלא נעימה הזאת. יש כאלה שלמדו להשלים עם המחזור ואולי גם למצוא ממנו דברים טובים אבל האם זה באמת צריך להיות ככה? הרי עד גיל מסוים חייתי בלי זה ומגיל מסוים זה נעלם כלומר זה לא חיוני לבריאותינו ולחיינו. ואם כבר אפשר למנוע את זה, אז למה לא? (אבל רק בדרך טבעית שלא משבשת את תהליכי הגוף). כשהרופא אמר שהוא לא צריך מחזור כדי לדעת שאנחנו בריאות הוא לא התכוון להראות זלזול או משהו. הוא מתכוון לזה שבתור אדם שלמד הרבה על הגוף זה נראה לו מיותר שאישה תצטרך לסבול כל חודש רק כדי לדעת שהיא בריאה. מחזור נחשב התנ״ך לטומאה ולא לאיזה משהו טהור. בעדות מסוימות לנשים במחזור אסור להכנס לבית הכנסת. ני לא יודעת מה אתכן אבל זה גורם לי להרגיש פחות, פחות שווה, פחות מחוברת לדת וגם למשפחה שלי שמתפללת בלעדיי. בביולוגיה למדנו שבטבע אין בזבול: כל דבר קטן מנוצל. אז למה השיטה הלא יעילה הזאת לניקוי הרחם? וגם לגברים אין אישור חודשי לכך שהם בריאים, אין להם אץ המחזוריות הזאת. אז הם פחות מחוברים לתהליכים הקוסמיים של היקום? אז הם פחות בריאים? נכון שגברים שונים מנשים אבל זאת עדיין לא סיבה לכך שנשים יסבלו באופן תדיר משום שהן נשים. יש המון דרכים להקשיב לגוף: ווסת לא חייבת להיות אחת מהן. בנוסף ווסת מונע מכם לעשות דברים מסוימים כמו ללכת לים באותו זמן. אם כבר, המחזור מדכא נשים (גם בגלל מצבי הרוח) ולא מרומם אותן. גלולות זאת ממש ממש לא הדרך אבל אם כל כך הרבה נשים מוגבלות על ידי הווסת ויש דרך טבעית כלשהי לבטל או לפחות לדחות לזמן מה עדיף לנסות. לדעתי לפחות.

[אחת_בעולמו_של_הבורא*]

אלוקים ברא את העולם ויצר את האישה
ובתכנון גוף האישה שעל מנת שהיא תוכל להביא המשך - להרות וללדת.....
זה נעשה ע"י מחזור הדם שלנו - וכל התהליך - (לא נראה לי שיש צורך לחזור...)
ואם ככה אלוקים תכנן ועשה
אז כנראה שזה מה שאנחנו צריכות לעבור כי אין כמו הריון - וילד - זה מושלם!!!
הקבה לא ברא בעולמו דברים מיותרים!!