ביקור אצל הספר

[אנונימי]

_{ראו גם: תספורת ראשונה / שיער ארוך שיער קצר / איך להסתפר לבד ושיצא ישר / את מסתפרת כמו שאת חיה}

[רוצה_לעשות_קרחת*]

שלום לכולם!
רציתי לשתף מישהוא במה שקורה לי בכול פעם שאני הולכת לספר.
השנה הלכתי 4 פעמים לספר כול פעם ספר אחר, שבחרתי במקרה וכול פעם מחדש יצאתי ממנו עם אסון במקום תספורת,ונאלצתי לגדל מחדש את השיער.
הדוגמא האחרונה ביותר:(קצת ארוך)
לאחר חצי שנה שבה גידלתי את השיער אחרי שני תספורות זוועתיות במיוחד שהשנייה הייתה כדי לתקן את הראשונה,
גזרתי לעצמי את הקצוות ועשיתי לעצמי קארה חמוד,השיער נראה ממש חמוד חלק ומסודר, הייתי מבסוטה אלא מה?
אני לא יכולה לגזור לעצמי מאחורה, ולכן כשבעלי הגיע בערב ביקשתי ממנו לגזור מאחורה.
ביקשתי ממנו בדחילו ורחימו לגזור בהדרגה וחתיכות קטנות כדי שתהיה דרך חזרה אם יעשה טעות.
אלא מה? "המוכשר" חתך חתיכות גדולות מידי ועשה לי "חור בעורף" שם היה קצר מידיי לעומת בצדדים.
אבל עדיין זה נראה חמוד התלבטתי בין להשאיר ולגדל בלי לדפוק חשבון לבין ללכת לספר שיקצר ויישר.
למחרת החלטתי ספונטנית ללכת לספר, נכנסתי אמרתי "שלום,אני צריכה ליישר מאחורה, לא לגעת למעלה ובצדדים כי זה נופל יפה", "אין בעיה", אמר. "אתה מבין את הבקשה שלי?" שאלתי אותו (כי אין לי אמון בספרים בכלל),
"בטח, לגזור למטה",אמר. יפה,התיישבתי על הכיסא ומייד הוא פצח בתיאור חייו, אחרי חצי שעה, קמתי והוא הציע למרוח קרם לחות ולעשות פאן, זה מייד עורר את חשדי כי זה אומר שיש תלתלים וצריך להחליק, זה כבר הדליק אצלי נורה אבל אמרתי תודה וזה נחמד ,שלום.
תוך 24 שעות מהתספורת (זמן שאני נותנת לתספורת להראות את האופי האמיתי שלה), אפשר היה לראות שהוא דירג לי ברוב חוצפתו את השיער מלמעלה, בצד ימין מדורג קופצני, ובצד שמאל לא נגע וזה חלק אך מבולגן כי חתך מלמטה, יישר למטה עד גובה האוזניים,ומאחור גם דירג וזה נראה מוזר, בקיצור אסון בקנה מידה.
באתי עם שיער מסודר וחביב ויצאתי עם זוועה מביכה, אני עכשיו בתקופה של ראיונות וחיפוש עבודה ואני צריכה ללכת עם סיכות ולהחזיק את השיער כשאני הולכת ,ולרוץ לראי כול שתי דקות לא מאמינה למה שהולך שם על הראש, צריכה לחכות 4-5 חודשים עד שזה יגדל, לקום עצבנית בבוקר כשהשיער קופץ בלי שליטה על הראש. הלכתי אליו ואמרתי לו :
"תשמע רציתי להגיד לך שהתספורת שעשית לי ממש מכוארת, ושלא הקשבת לי , אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה לבחורה שביקשה משהוא מאוד ספציפי, לא נכנסתי ככה למספרה ועכשיו זה במצב שאי אפשר לתקן."
ממש הוצאתי עליו את העצבים שלי וגם ביקשתי את הכסף שלי חזרה והם סירבו לי.אבל נדרתי נדר שאני יותר לא דורכת אצל הספר.
סיפורים דומים יתקבלו בברכה.

[מיסטר_בי*]

שמעי
יש לי חבר ספר וביליתי במספרה שלו ימים רבים בעת ביצוע עבודה במקום ונתקלתי בלקוחות כמוך,
אין לי לצערי שום סימפטיה לסיפור שלך. יחד עם זאת, אני דומה לך במשהו, ולא הולך להסתפר במספרה. אני משתמש במכונה שמגלחת את הראש. קחי בחשבון שלמרות שזה יפה וסקסי בחורף מאוד קר בראש.

[רוצה_לעשות_קרחת*]

מה זה "לקוחות כמוני"?
ביקשתי משהו מאד ברור וקיבלתי משהו אחר. אם ספר לא יכול לספר כמו כשצריך - אז שלא יספר בכלל!
אם לחבר שלך יש לקוחות לא מרוצות אז כנראה שהוא ספר גרוע! בתור אחד שמגלח את עצמו, ואין לו שיער, אתה לא מבין מה זה לקום בבוקר עם פיאה עקומה במקום תסרוקת.
.

[עין*]

את הכל?
הכל, הכי קצר שאתה יודע .
את בטוחה?..אני לא יודע, אולי תחשבי שוב
לא חושבת שוב .
נו, תוריד

הוא עומד מאחורי,
ספר כזה עם כל הדאווין של ספרים ומחזיק חבילת תלתלים,
שעוד מחוברת לראש.
מאז שאני זוכרת את עצמי תיעבתי מספרות וספרים בעיקר.
תמיד הם היו נעשים עצמאיים אחרי שהייתי גומרת את ההסברים שלי,
שהיו מאד מפורטים. הם היו גוזרים יותר מדי ובסוף עוד רבים
איתי על הפן

רוצה פן ?
מה פתאום פן, זה תלתלים
אולי בכ"ז..

וזה פה עכשיו עומד מאחורי ובחיי שהוא נראה נבוך, (ספר נבוך!)
ומחזיק ביד אחת חלק מהרעמה שלי ובודק ונאנח ונאנח שוב ומתחיל לגזור.

אני עוצמת עיניים ,
הוא מנסה לדבר איתי, הוא חושב שאני בפאניקה
אבל אני לא עונה לו .
אני לא בפאניקה, אני נחה קצת .
המספריים גוזרות לי מסביב לראש גזיר,גזיר,גזיר
כל כך הרבה שנים לא הסתפרתי...

כשהייתי קטנה הייתי הולכת עם אבא שלי לספר שלו. הוא היה זקן מאד,
ותמיד הוא היה אומר שיש לו צרבת ובגלל זה הוא אוכל לֶבֶנייה
כשהיינו יוצאים הייתי שואלת את אבא שלי מה זה צרבת ומה זה לבנייה
והוא היה אומר שצרבת - זה ששורף לו הגרון ושלבנייה זה לֶבֶן.
והיה לו כסא כזה של הספרים של פעם,
לפעמים כשהוא לא היה עצבני (אולי כשלא היתה לו צרבת), הוא היה מסכים לי לשבת ולעלות ולרדת
ובסוף התספורת של אבא שלי הוא היה מנסה לשכנע אותו לגזור לו שערות מהאף.

הספר הזה, של עכשיו, הוא צעיר, אופנתי כזה, והמספרה שלו צבועה בצבעי אדמה
עם מוזיקה ואחת שעושה קפה ואחת שחופפת
החופפת , היא משכיבה אותך על המשפך הזה מעל הכיור
ובתנוחה המשפילה הזאת, היא מתחילה לכוון את המיים.
תמיד זה קר מדי או מדיי או חם מדיי, תמיד בחורף זה הקר.
וצריך להסביר. שתשים הרבה קונדישיונר, זה תלתלים זה..


את בסדר שם ?
מצויין ואתה ?
הוא מצחקק
למה את עוצמת עיניים ?
אני נחה
רוצה קפה ?
לא תודה
כמה שנים לא הסתפרת ?
המון
איזה שיער.. הוא נאנח



אנשים שרואים כל היום אנשים אחרים עם בעיות שיער, התקרחות נניח,
כנראה יש להם קנה מידה אחר
ולך תסביר להם שהאיזה שיער הזה, יש לו אישיות משלו ומצב רוח משלו
ושום דבר שתעשה לא עוזר

אני זוכרת שלפעמים, כשהייתי לפני איזה ארוע חשוב או משהו כזה
הייתי מתפללת לשיער שלי
תסתדר טוב היום, פליז, תסתדר טוב ..
לפעמים זה הצליח ולפעמים לא

טוב, תפתחי את העיניים
גמרת ?
כן תפתחי
יש לו מתח בקול .
אני פותחת.

אני קרחת

[אביב_חדש*]

גם אני שנים לא הייתי אצל ספר. אפילו כשביקשתי פעם קצוץ-דק-דק הם לא עמדו במשימה.
אני מספרת את עצמי. בפעם האחרונה, לפני חודש בערך, נמאס לי מהנשירה של אחרי הלידה, מהחיות שהגיעו דרך הילדים ומהמשקולת שעל הראש. עשיתי קוקו וגזרתי צמוד לגומיה כך שאם יהיו טעויות אוכל לאסוף בגומיה עד שיגדל.
אין לי סנטימטים מיוחדים לשיער.
נדמה לי שפרויד כבר אמר פעם: "לפעמים שיער הוא רק שיער".

[רוצה_לעשות_קרחת*]

הדף הזה לא נועד בשביל להתלונן בלבד על אוזלת ידם של הספרים,
אלא כדי לשאול למה.
למה הם לא מצליחים לספר אותנו כמו שאנחנו רוצות. תמיד אבל תמיד הם מפספסים את המהות של הלוק שלנו, מתעלמים מן האופי של השיער, האים כול הספרים חושבים שהם מספרים את הפיאות שהם התאמנו עליהם לפני שנהיו ספרים? נראה כאילו שהם מחשיבים תלתלים כסוג שיער, ושיער חלק כסוג שיער,שיער גלי או סתם שיער מקבל יחס של שיער חלק אבל בלי לקחת בחשבון את התוצאות הקשות של הדירוגים האלה שהן כופים עלינו.

[ליזה_ליזה*]

מוצא חן בעיני הדף הזה, סיפורים יפים. אני מעולם לא הסתפרתי במספרה. בילדותי אמא שלי היתה מספרת אותי, בבגרותי אחות או חברה ובשנים האחרונות בעלי, ולפעמים אני גוזרת לעצמי. לא חושבת שהייתי סומכת על מיספרות, עם כל התכשירים המזיקים שהם משתמשים בהם. רק הריח עושה לי רע.
היתה לי תקופה של תיספורות תכופות - שנה אחת בה קיצרתי מארוך לקארה (ככה כותבים?), לקצר שובבי לקרחת. אחר כך המשכתי לגלח כמה זמן, זה באמת היה מאוד יפה.

למה הם לא מצליחים לספר אותנו כמו שאנחנו רוצות
כי הם לא מכירים אותך. נראה לי שהבעיה שלך היא לאו דווקא למצוא ספר טוב, אלא משהו אחר. איזה דימוי יופי שיש לך שקשור בשיער. קרחת או תיספורת קצוצה מאוד באמת יכולה לשנות את זה לזמן מה, ואולי כדאי לך לנסות.
גם לי יש שיער "סרבן" והיו שנים שזה מאוד הפריע לי, אבל למדתי לחיות עם זה ולאהוב אותו, לאהוב עוד חלק שבי. מי שמכיר את אמא שלי על רעמת השיבה שלה יודע ששיער הוא גם אופי. אל תנסי לשלוט בו, תני לו לשלוט בך, זה משחרר (וזה גם הכי יפה).

[פלוני_אלמונית*]

השיטה היא למצוא מישהי עם תספורת כמו שאת רוצה (ורצוי אותו סוג שיער) ופשוט לשאול אותה איפה היא מסתפרת.

[רינת*]

למה הם לא מצליחים לספר אותנו כמו שאנחנו רוצות
כי הם לא מכירים אותך
בפעם הראשונה שהלכתי להסתפר אצל הספרית-של-עכשיו וביקשתי שתעשה מה שהיא רוצה היא אמרה לי - אבל אני לא מכירה אותך! איך אני יכולה לדעת? ובסוף יצא נפלא. בפעם השנייה כבר קצת הכירה אותי יותר (לפני התספורת שוחחנו שעה על הנקה ועל איך ההריונות מיישרים את השיער הגלי שהיה גם לה, גם לי, והופכים אותו למשהו מטושטש ונטול זהות), ויצא עוד יותר נפלא אפילו.
זאת אומרת שיש ספרים שהם בני אדם שווים ואנשי מקצוע מוצלחים. צריך רק למצוא אותם.

[זיגמונד*]

נדמה לי שפרויד כבר אמר פעם: "לפעמים שיער הוא רק שיער".
סיגר אני אמרתי. לפעמים סיגר הוא רק סיגר.

אזוי. הזוי.

[תומרשף*]

אני עוברת וקוראת את כל הסיפורים שלכם ו... רגע. אני ספרית.

לצערכם, אני יכולה להבטיח לכם שכל בן-אדם שיושב אצלי לראשונה - מספר לי איזה סיפור אנושי מז-ע-ז-ע- על הביקורים ההיסטורים שלו במספרות. 95%, בלי להגזים, נשמעים לא טוב ודי טראומטיים. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, אני רוצה לנצל את הפורום הזה כדי להזמין אתכם, מתוסכלים... מתולתלים... דלילים ובעלי בעיות נפח לביקור אצלי. אני מבטיחה : עד שלא נבין מה צריך לעשות - מבלי להיות עבד של התספורת - לא נחפוף אפילו!!! אני מחכה לכם. המקום - "תומרשף מספרת". ת"א.

[Tempest*]

אני מאוד מאוד אוהבת את השיער שלי. גידלתי אותו מילדות והדבר היחידי שאני עושה איתו זה לישר ולגזור קצוות. הייתי במספרה אולי פעמיים ל"תספורת" ודירגו לי אותו ולמרות שיצא נחמד אני לא מתכוונת לעשות את זה שוב כי ארוך חלק הכי נוח ומתאים לי.

הפתרון שלי לבעיות ספרים: לגדל שער ולא ללכת למספרה.

[אילה_א*]

אוי לא זה דף שאני מאוד אוהבת בואי ניתן לו עוד צ'אנס פליז, הוא יהיה ילד טוב .

[מכשפה*]

אוף, מה נהיה? התחלתי להסכים עם אילה!
גמני מאוד אוהבת את הדף וגם את תומרשף.

[אילה_א*]

איך שאני אזכה בלוטו אני אבדוק אם גם אני אוהבת להסתפר אצל תומרשף:-)

[מכשפה*]

לא אמרתי להסתפר (חשבתי כבר אתמול שראוי להוסיף גילוי נאות שאף פעם לא הסתפרתי אצלה ובכלל מאז שעברה תל-אביבה אנחנו מתראות מעט. את הבחורה מאוד אוהבת וזה בחינם!).
<מכשפה מכורה לשוקי הספר. לא, לא זיקרי, המקומי. עושה יופי של עבודה בכלום כסף. ובכלל המכשפה לא מתולתלת בעליל>

[רותם*]

לא מאמינה שאני ממש מתרגשת ללכת לספר, אמא שלי תמיד מתלוננת שאני לא מטפחת את עצמי מאז שאני זוכרת את עצמי לא התחברתי לכל נושא הטיפוח והאיפור, מאז שנסגרו המספרות והמכוני יופי למינהם פרץ בי חשק בלתי מוסבר להזמין תור, אז היום בערב יש לי תור ואני ממש מתרגשת. אולי זה הגיל שעושה אותי א י ש ה (לאבאמתמדדלנשיות)