בלוג גמילה מעישון

[אבא_של_יותם_ושירה*]

טוב. שימו לב לכותרת- ישירה, בלי התחכמויות. ואילו אפשרויות כבר רצו בראש- לחיות בלי מקלות, להיות או לא להיות, וכמובן שכל מיני כותרות נונסנס, כמו פעם (או-ווה, איזה זקן נוסטלגי הפכתי), אבל בחרתי בכוונה בכותרת פשוטה, ברורה, לא מתחמקת. כותרת מחייבת. שכולם ידעו, שכולם יוכלו ללוות את הניסיון הזה, וכאילו כבר במה מדובר- ביג דיל, רבים הפסיקו, ורבים עוד יפסיקו, אבל אני חש שעליתי על קונספט מנצח- לא צריך לשלם הון עתק על קבוצות תמיכה- אתם תהיו התומכים, המלווים, ואני מתחייב להפסיק לעשן.
וכעת הגיעה העת לשים ליבכם לפרט נוסף- מי חתום על הדף? אני, ללא כל ניק מזוייף (נחנקניק, למשל), וגם כאן הפיתוי היה גדול, כל מיני ניקים ושמות כינוי מתחכמים עלו ונפלו, חוללו לפני, אבל- לא. אני מפסיק לעשן הפעם, בחיי.
כי כבר אי אפשר יותר. די. כל שיעול חתך את בית החזה כל כך עמוק, התקפלתי עם כל שאיפה ונשיפה, סבל אמיתי. ואז הבטתי במראה בחדר האמבטיה ואמרתי לעצמי- די, שי. מספיק.
כאן המקום לספר כי אני מסתובב ומודיע לכולם כבר זמן מה שבגיל 35 אני מפסיק.
לא מזמן חגגתי 34. (מזל טוב לצפריר גם...)
והמחשבות לא מרפות, הרצון לעשן חזק, וישנן המון דרכי מילוט.
טוב, אני עף לעשן
סתם.
אוי!

[הגבירה_בחום*]

אוי!
סתם נכנסתי לראות לעת עונג שבת ומאוד השתעשעתי (-:
אין לי דברים חכמים לומר, כי _{אני לא..מעשנת}...
שתהיה אחלה שבת בינתיים
והמון הצלחה במדבר בין עבדות לחירות @}

[ענת_גיגר*]

בהצלחה בובי

[מי_מה*]

אוי!
אכן, יסורי גמילה הם כואבים כל כך.
בהצלחה!

[מיצי_החתולה*]

_אכן, יסורי גמילה הם כואבים כל כך.
בהצלחה!_

[סוסת_פרא*]

מחזקת את ידיך !

[לירי*]

נכנסתי לחזק אותך.
גם אני הפסקתי לעשן אחרי שנים שנים של שיעבוד.
אחרי חודש של של הפסקה חבר הביא לי ספר- הדרך הקלה להפסיק לעשן \ אלן קאר.
כבר הפסקתי לעשן חביבי אמרתי לו, ולא הסתרתי את חיוך הנצחון.
תקראי את הספר ונדבר.
אז שי, תקרא את הספר- לא תצטרך לסבול רגע אחד של ייסורי גמילה אחריו.

[אשה_שמחה*]

מצטרפת להמלצה על הספר- שלושה אנשים קרובים לי - שלושתם מעשנים כבדים- הפסיקו בעזרתו.
מה שעזר לי- כל פעם שהתחשק לי סיגריה עשיתי משהו טוב בשביל עצמי (שתיתי כוס מים, עשיתי מדיטציה או סתם נשמתי מתוך מודעות, הסתכלתי על עץ, התפללתי או הודיתי על הטוב בחיי..זה עוזר לתחושת המסכנות )
ובהצלחה @}

[ענת_גיגר*]

גם אני מחזקת אותך - צעד צעד

שמעתי גם על הספר הזה - אולי יש אותו למישהו שכבר לא צריך? (אם אני מבינה נכון זה ספר שמכוון לזה שבשלב מסוין כבר לא יהיה צריך אותו )
<אשתו>

[רוני*]

ענת
אני בתור נגמלת צעירה (8 חודשים היפ היפ הוריי!!!)
עדיין לא בשלה להיפרד מהספר שלי ולא יודעת אם אי פעם אהיה.

גם אני קבלתי המלצה ממישהו על הספר
והוא אמר- אני מוכן להשאיל לך את הספר אבל תדעי שזה משהו שכל מעשן צריך שיהיה לו משלו
ואכן, מכיוון שמדובר פה בהשקעה לא ממש גדולה (כולה ספר.. ) רכשתי לי עותק משלי.
בתור אשתו נראה לי שזו יכולה להיות אחלה מתנה מפרגנת .
הא...ותמיכה תמיכה כל הזמן
( כמו שכשאת יולדת הוא מפמפם לך באוזן כמה את נפלאה ונהדרת,
כאן זה הזמן להשיב לו דברי אהבה ותמיכה בגבורתו וחוזקו...
בהצלחה

[אבא_של_יותם_ושירה*]

אחד הדברים שהיו לי ברורים הפעם, שאני לא הולך להסתובב בתחושה ש"זה קשה". לא קשה. בטח לא יותר קשה מהרבה דברים אחרים שאני נדרש להם. לא רוצה להפוך לקורבן של עצמי. כי מה עניין הפסקת העישון למעשה? כפי שנכתב מעלה- יציאה מעבדות לחרות, ברוח החג, והסיגריות הן עבדות לשמה- ומספיק זמן הסתובבתי בתחושת קורבן של הנסיבות- אני מכור, אין מה לעשות- כך נהגתי לחשוב, הורדתי מעלי כל אחריות ישירה, זה לא אני, זה המצב... והנה כעת נוח לי בתחושת עוצמה מתחדשת מתוך לקיחת האחריות על גופי, אני וגופי הם אחד ולא תודעה וגוף נפרדים, ואם אומרים שהכל בראש, אז שיהיה כך. מכך, ברגע שמכריז על עצמי כסובל מההפסקה, כמסכן, מכניס עצמי בהגדרה של קורבן, פותח בחזרה את הדרך חזרה אל העבדות, אל הורדת האחריות- רוצה לומר, כשם שעישנתי כאילו ללא שליטה עצמית, בלית ברירה, כך כאילו חייב להפסיק, שוב בלית ברירה. זו לא עמדה נכונה להתמודדות. עם זאת, בל נקל ראש- ישנם קשיים. ההרגלים הישנים צפים ותובעים הכרה, מחשבות על פעילויות שלוו בעבר עם סיגריה, מקומות שללא עישון נראים כחסרי משמעות... אך עוד יהיה זמן לזה. מנסה להתמודד עם כל רגע ורגע. והנה רשימת העבדות הישנה:

בוקר: קפה וסיגריה. לפעמים עוד סיגריה לפני הכניסה לאוטו.
בי"ס (בעוונותיי- מורה): סיגריה לפני השיעור, אפילו אם כרוך באיחור מה.
סיגריה בהפסקה.
סיגריה עם קפה.
סיגריה אחרי האוכל.
סיגריה לפני שחוזר הביתה.
אם נשאר בבי"ס לחזרות (בעוונותיי, לא סתם מורה, מורה לתיאטרון)- סיגריות כיד המלך, העצבים מרקיעים.
כשחוזר הביתה- סיגריה.
סיגריה אחרי ארוחת ערב.
סיגריה אחרונה לפני השינה.

וחוזר חלילה...
ובימי חול ללא עבודה, נמצאו סיבות רבות לעשן, וכמובן בשבתות ובחגים, ועוד ועוד ועוד.
ובסך הכל אהבתי. היה כיף, העישון עצמו.
אבל לא כיף התלות, הלחץ, הכסף, הריח, הבריאות, העייפות, השיעולים, התירוצים.

החירות תלויה בהבנת העומק של העבדות. עבדות הסיגריה אצלי היתה נטועה עמוק באישיות, את כל עוצמתי שאפתי פנימה עם כל סיגריה, דיכאתי את היצר ואת הכעסים, הכנסתי פנימה הכל וניתקתי מגע עם העולם. השקט שנתן לי העישון חסר לי עכשיו, ובמקומו אני מוצא את עצמי מלא אנרגיה וחיוניות המבקשת מוצא ומאלצת אותי לשנות כמה מהרגליי הישנים. אולי אפרט על כך בקרוב.
ולסיום- היום לראשונה מאז הפסקתי (לפני 5 ימים) יצאתי מהבית, הייתי בעבודה, מוקף בפיתויי ההרגלים הישנים, ולא התפתתי, בעיקר בגלל שלא באמת רציתי. נראה שהפעם זה רציני, דוקטור!

[הגבירה_בחום*]

נראה שהפעם זה רציני, דוקטור!
נשמע שמצבו של הפציינט יציב והוא מתלוצץ עם רופאיו (-:

[חוחית*]

באתי לחזק ויצאתי מחוזקת (-:

[אהבה_טהורה*]

_נראה שהפעם זה רציני, דוקטור!
נשמע שמצבו של הפציינט יציב והוא מתלוצץ עם רופאיו_

באתי לגעת בדף הזה ולהדבק, בקרוב מאוד מצטרפת אלייך, רק עוד שניה.

יהיה לך בהצלחה, בחרת לנשום.

[סוסת_פרא*]

ממשיכה לעקוב ולתמוך...

[פלוני_אלמונית*]

גמני באתי לחזק ויצאתי מחוזקת . הפסקתי לעשן לפני שנתיים, ועדיין מרגישה "נגמלת" ולא "לא מעשנת". מה שהכי עזר לי היה להכין את האיש מראש, ובכלל, לומר בקול רם שאני זקוקה לתמיכה, זה היה צעד משמעותי בתהליך.
מאחלת לך מסע ארוך, עוצמתי, אמיתי, וכל הכבוד על האומץ להפגש מקרוב עם עצמך! שתהנה מהמתנה הנהדרת שאתה נותן לעצמך @}

[שושיק*]

כל הכבוד!!!
מתה לשכנע את האיש שלי להצטרף, אבל נראה לי שאי אפשר לשכנע עד שזה יבוא ממנו...
והוא רחוק כמרחק מזרח ממערב מכל ענייני באופן. מה עושים??? מתה שיפסיק...
הספר הנ"ל עוזר למצבים כאלו?

[פיתה_במדורה*]

תודה לך שי על מרכז התמיכה הוירטואלי.. איך הימים בלי?
אתמול בערב גם אני החלטתי שמספיק.. הייתי מעשנת שנים והפסקתי לפני שנה וחצי בזכות תרגול יומיומי של יוגה..
אבל לפני כמה חודשים התחלתי לעשן פה ושם וחשבתי שזה יצליח... (חה חה חה...) ושלושה חודשים אחרי .. העישון נהיה יומיומי... הגיע הזמן לשים לזה סוף.
היום זה היום הראשון שאיני מעשנת.. מקווה שאמצא את הרצון בכל רגע כדי לעשות משהו טוב לעצמי, גם ובמיוחד אולי, כשבא הרצון לעשן..
בהצלחה:-)

[חוחית*]

האם הגמילה נכשלה?
כבר חודשיים וחצי לא נכתב פה כלום.
אני סקרנית.

[יול*]

אני סקרנית
גם אני

[חדשה_ישנה*]

ואילו אני נכנסתי לדף כי אני לא מעשנת כבר שבוע, וקיוויתי למצוא כאן "קבוצת תמיכה"...
קשה לי מאוד.

[פלוני_אלמונית*]

אני נשברתי בשבוע שעבר אחרי חצי שנה, שנוררתי סיגריה ו... החזרתי את הסיגריה לבעליה... היה מגעיל ולא עזר בכלל להפיג את הבאסה
וכן גם אני קראתי את הספר ולא יודעת להסביר איך זה עובד. הספר עם הגהה הגרועה בתבל (חוץ מאיזו גרסא של "מחר כפול 9" שנתקלתי בה אבל זה בכלל לא קשור לנושא*2#!!&%)אבל עובד.

[חדשה_ישנה*]

אני בבית, היום לא עובדת... חושבת לעצמי "רק סיגריה אחת, אף אחד לא יראה"... מחזיקה את עצמי בינתיים...
אבל לא ברור לי איך יוצאים לפאב בלי לעשן (לא יוצאים?), איך יושבים לשיחת נפש עם חברה או הבעל (כולם מעשנים)?
מה עושים כשעצבניים (אוכלים... כבר עליתי 2 קילו P-:)?

או.קיי. היתרונות:

1. אני חוסכת בערך 20 שקלים ליום- ז"א כ-600 ש"ח (!!!!!) בחודש!
2. אני כבר לא מסריחה בבגדים (זוכרת שלאבא שלי תמיד היה חיבוק מסריח מסיגריות, לא שזה מנע ממני לחבק אותו אבל עדיין)
3. כשהייתי מעשנת הרגשתי רע שאני מהווה מודל לחיקוי רע עבור הילדים (הבן שלי בן כמעט שלוש ביקש לעשן P-:)- עכשיו אני מרגישה ממש טוב עם זה
4. גם בעלי מעשן פחות- ביקשתי ממנו שע"מ שאוכל להתמיד שלא יעשן לידי ואפילו לא יגיד לי כשהוא יוצא לעשן ובכלל שישתדל לא לעשן כשהוא בבית (מעשנים בחוץ כמובן, לא בבית עצמו- ביקשתי שיוריד גם את זה)
5. התקופה הזו היא בכלל מעבר להרגלים בריאים יותר (הליכה יומית, תזונה בריאה יותר)- אני מרגישה שאני אוהבת את עצמי ונותנת לגוף שלי, סוף סוף אחרי כל השנים האלו של ההתעללות- את היחס שמגיע לו
6. אני מרגישה בשליטה- ההתמכרות הייתה קשה מאוד ואני מרגישה שהתמודדתי מול שד גדול וניצחתי. מרגישה בעלת יכולת.
7. פשטות מרצון- מציקה לי ההזדקקות לדברים גשמיים, מנסה לעבור לחיים יותר פשוטים- והסיגריות שאני הייתי מעשנת היו מהיקרות ביותר.

וגם- כשיוצאת מהבית- פעם הייתי לוקחת פלאפון סיגריות מפתחות- עכשיו זה רק פלאפון ומפתחות- מרגיש לי יותר קליל. כאילו הורדתי 10 קילו מעצמי

[יול*]

_אבל לא ברור לי איך יוצאים לפאב בלי לעשן (לא יוצאים?), איך יושבים לשיחת נפש עם חברה או הבעל (כולם מעשנים)?
מה עושים כשעצבניים (אוכלים... כבר עליתי 2 קילו )?_
זה אפשרי! אני כבר שנה וחצי לא מעשנת, אחרי יותר מ12 שנים של עישון.. ולמרבה הפלא, זה אפשרי!
אפשר לצאת לפאב בלי לעשן (בהתחלה מוזר נורא!) אפשר אפילו לשבת לשיחת נפש עם חברה (בהתחלה זה היה לי הכי קשה).
וכן, משמינים (אני לפחות..) כי באמת הגוף מפצה את עצמו.. ואז יש התמודדות עם דיאטה שלא מצליחה ותסכול וכו' וכו' אבל לפחות זה לא סיגריות.
כל היתרונות האלה שבהפסקת העישון, הם ענקיים, כל אחד ואחד מהם זה כבר סיבה מספיקה להפסיק, אז כולם ביחד זה בכלל... (-:
ובאמת מנסיוני, זה באמת בעיקר בראש. נכון, גם הגוף צריך את הסיגריות, אבל הוא באמת יכול להתרגל די מהר. וההחלטה, החד משמעית, הנחרצת, שהפעם זה אמיתי, שהפעם זה מצליח. זה מה שגורם לזה לקרות.

בהצלחה!! @}
זה באמת שווה את זה..

[חדשה_ישנה*]

ועוד אחד:
כשחזרתי לעשן אחרי הלידה לאט לאט הורדתי הנקות (את אלו שאחרי העישון...) ועכשיו נשארתי רק עם ההנקה של הבוקר.
מארז שהפסקתי אני יכולה להניק כל היום, בלי לחשב חישובים של מתי עישנתי וכמה עישנתי ומתי אפשר להניק... אני מניקה הרבה יותר וזה רווח נקי לי ולילד (בן שנה וקצת)

[חדשה_ישנה*]

תודה על התמיכה @}
איך הפסקת? למה? (ברור למה אבל מה היה הטריגר?)
המשקל התאזן בסוף?

האמת המלחמה אפילו לא בראש... הגוף כבר התרגל נראה לי, והגיונית ברור לי שעדיף לא לעשן, לא מבינה למה בכלל התחלתי ולמה לא הפסקתי עד עכשיו. כל כך טוב לי בלי...
אבל- זה כמו להיפרד מחבר טוב ואהוב... שתמיד היה שם... תמיד היווה נחמה, ברגעים הטובים, הרעים, הכואבים, העצובים, המשמחים...
ולפעמים פשוט בא לי ה-5 דקות הפסקה מהעולם שהסיגריות היו נותנות לי... נראה לי שאני אחזור לעשן בלי לעשן- פשוט אקח לי 5 דקות הפסקה לשאוף אוויר צח, בלי סיגריהA

[יול*]

איך הפסקת? למה? (ברור למה אבל מה היה הטריגר?)
האמת, שההפסקה היתה בעצם די הדרגתית. כל השנה שלפני שהפסקתי לגמרי, עישנתי פחות ופחות. עד שהגעתי לסיגריות בודדות ביום ולפעמים אפילו אחת או שתיים (אבל לרוב באיזור ה-5). ואז חבר שלי הפסיק. וזה אכן היה טריגר רציני. הוא עישן הרבה יותר ממני והפסיק ממש בבת אחת. יצאנו מאיזה סרט שכנראה גרם לו לטלטלה רצינית והוא אמר שהוא לא רוצה למות 'סתם' ופשוט הפסיק באותו רגע! זה היה מרשים ביותר. ולי כמובן נהיה הרבה פחות נוח עם הסיגריות והעישון. וכך בערך חודש אחרי זה גם אני הפסקתי. היה לי הרבה יותר קל ממה שחשבתי. אולי כי השנה שבה עישנתי מעט הכינה את הקרקע וגם כי גם אני תמיד סירבתי לעשות את הסויץ' ולהפרד כי זה באמת
כמו להיפרד מחבר טוב ואהוב... שתמיד היה שם... תמיד היווה נחמה, ברגעים הטובים, הרעים, הכואבים, העצובים, המשמחים...
אבל ברגע שהחלטתי להפרד, הסכמתי לזה ולא ניסיתי להתנגד. אז זה לא היה מאד קשה.
וכן, ההפסקות האלה שתמיד היו הפסקות סיגריה היו לי בהתחלה נורא מוזרות, אבל אני משתדלת לא לשכוח לקחת אותן גם בלי הסיגריה. פשוט 5 דקות שלי עם עצמי (והרבה פעמים זה זמן שמוקדש לנשימות שזה לא רק לא לעשן אלא ממש ההיפך מלעשן (-:)
נותרה רק בעית המשקל. אבל הבנתי שאני לא יכולה להאשים רק את הפסקת העישון בזה שהשמנתי. זה קשור לעוד דברים, פיזיים ורגשיים שעברו עלי בזמן הזה וקצת אחרי זה. הרבה זמן התעלמתי וקיוויתי פשוט לחזור למשקל שלי. זה כמובן לא קרה, אז עכשיו אני בדיאטה, ובניגוד להפסקת העישון הרבה יותר קשה לי להתמיד, אבל לאט לאט אני חושבת שהגוף שלי חוזר לעצמו (טוב, זה כבר ממש נושא לדף אחר (-:)

[גמולה_טריה*]

חדשה ישנה יקרה
מחזקת את ידיך וראותיך.
אני הפסקתי לפני שבועיים עם "הדרך הקלה להפסיק לעשן" של אלן קאר. הספר מצויין, מאוד עוזר, והכי חשוב (זו בעצם הסיבה שפחדתי להפסיק לעשן) שלא התפתח אצלי רעב יתר או עצבנות ואני לא עולה במשקל. הספר עולה כמו 4 חבילות סיגריות כך שאל תחשבי אפילו על המחיר. קני ותקראי ותתחזקי. בהצלחה גדולה

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה לכולם באמת שעזרתם לי קניתי את הספר והוא ממש עזר לי להפסיק אחרי
13 שנה של עישון.

[גם_אמא_גם_בנאדם*]

וואו עשיתם לי חשק להפסיק! עישנתי 20 שנה והפסקתי לפני 4 שנים. היה קשה מאוד אבל לאט לאט זה הסתדר בקלות יותר, ואז הריתי, ילדתי והנקתי והחשקים עברו מעצמם. אבל.... לפני עשרה חודשים חברת ילדות שלי נפטרה ובלוויה לקחתי שאכטה אחת. זהו. מאז אני מעשנת כאילו מעולם לא הפסקתי. בקרוב אצלי. אמן!!

[נועה*]

היי, אני בסדנה לגמילה מעישון ולוקחת את התרופה צ'מפייקס. אני אמורה כבר להפסיק, או לפחות לרדת לכמות מזערית וקשה לי. התאריך האחרון להפסקה ה16.1. אשמח לקרוא תגובות, במיוחד ממי שנגמל ממש בימים אלו יהיה

[עורבני_מצוי*]

גם אני, קניתי בסוף את אלן קאר, קראתי, לקראת הסוף הפסקתי את הקריאה, עד שתפסתי אומץ סיימתי את הספר, והפסקתי להכניס לתוכי את הניקוטין.
חייב להתוודות, שלפעמים, כממש בא לי, אני מגלגל לעצמי עלי לואיזה - רק לא טבק....
הספר מאוד עזר לי להפסיק, והוא עוד יותר עוזר לי להחזיק מעמד בלי הטבק....

[רוזמרין*]

אני הייתי בסדנה של אלן קאר. שילמתי 1700 ש"ח. ואחר-כך בעוד סדנאות עזר שלהם. נאדה, גורנישט...החזירו לי את הכסף. אפילו יום אחד לא הפסקתי.
יש למישהו המלצות אחרות? איזה שינוי מחשבתי או רגשי? אני מודה שבשבילי סיגריות זה חתיכת "מסך עשן" מהרבה דברים וקצת מפחדת מהתבהרות מלאה.

[כוח_האמונה*]

רוזמרין- פשוט להמשיך לנסות.
שוב ושוב.
בסוף, יום אחד, זה מצליח.

[רינת*]

בעלי המוכשר והחד כתער הפסיק לעשן לפני כמה חודשים, וכעת מאמין שביכולתו לגמול גם אחרים מעישון, בלי תרופות וקסמים. הוא פיתח שיטה של ליווי אישי, ומאמין שבתוך מס' מפגשים בודדים המעשנ/ת יהפוך לנגמל/ת....עכשיו צריכים מעשנים שמעוניינים להגמל, תמורת תשלום סמלי למפגש (80 ש"ח).
למעוניינים/מעוניינות- אל תתלבטו, התקשרו, להפסיק לעשן זה להפוך לגיבור-על!
054-7240149 ניר

[נועה*]

ב16.1 הכן הפסקתי. כבר יום וחצי שאני בלי. אתמול היה ממש קלי קלות וכבר חשבתי שזאת תיהיה הגמילה הקלה בהיסטוריה, לפחות הפרטית שלי. אבל אבוי, היום כ"כ קשה לי. ואין מצב שאני מעשנת. עברתי כבר ממצב רוח קריזה לדכדוך. מפצה את עצמי במתוק הרבה ואומרת לעצמי שזה יעבור. תוך שבועיים שלושה. אלוהים, למה חזרתי לעשן??! שוב לעבור מצבי רוח כאלה רק בגלל מחסור בניקוטין. שוב כל בעיה נראת נוראית ומבאסת.
קניתי לי היום גם מדבקות ניקוטין בדרגה הכי קלה. לא ממש משפיע עלי
המרגיעון כותב "מה את רוצה?"
ובכן אני רוצה גמילה קלה ולקחת את החיים בקלות

[נועה*]

יום שלישי בלי סיגריות. אחרי ארוחת צהריים ממש רציתי לעשן. ואכלתי כדי להרגע חבילת קליק . נראה לי שאני אצטרך גם גמילה ממתוקים...
עכשיו יותר טוב. עוד מעט אני לוקחת את הכדור צ'מייקס השני להיום, שאחריו בדרך כלל יש לי בחילה לאיזה שעה. ואחר כך אני כבר לא רוצה יותר לעשן. בגדול סופשבוע הכי קשה לי, גם בגלל שאני פחות עסוקה (כשאני עסוקה אני שוכחת מהסיגריות)וגם בגלל שבעלי מעשן ג'ויינטים שבשבלהם הוא מחזיק סיגריות, באמצע השבוע הוא לוקח אותם בתיק לעבודה , אבל בסופש הם זמינות. סיבה נוספת שסופ"ש יותר קשה היא שדווקא אז שכביכול אמורים לנוח ולהרגע יש לנו בבית יותר מתיחות משפחתית. שזאת בעיה בפני עצמה אבל זהו בלוג גמילה מעישון ולא התמודדות עם מתח במשפחה.
בכל אופן, הפעם החלטתי שזאת תיהיה גמילה סופית בהחלט. בפעמים הקודמות הייתי פחות נחושה. הנחישות הזאת מחזקת. כי כשמחלל אצלי הספק אז גם הרצון לסיגריות מתגבר.

[שירה*]

החיים יפים יותר ללא עשן הסיגריות , כבר 5 חודשים אני ללא ניקוטין מאז שהחלטתי על "גמילה מעישון" www.abrahamson.co.il בעזרת אברהמסון. בהתחלה הייתי מאד סקפטית לגביי השיטה אבל אני מודה שיש דברים בגו, אמנם לא רק כי דרושה משמעת עצמיצ גבוהה בנוסף לכך.

[מנסה_שוב*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מעשנת 9 שנים... בימים האחרונים אני לא מרגישה טוב...זו הפעם הרביעית שדבר כזה קורה לי: אני מעשנת קופסה ליומיים ואז יום אחד אני לא מפסיקה לקנח את האף ולהשתעל ולא זה לא צינון! זו אלרגיה! ואז אני מפסיקה לעשן לשבוע , חודש והכי הרבה שהצלחתי להפסיק זה לשלושה חודשים , חזרתי לעשן כי הייתי בחרדה (מישהו נסע מאוחרי במהירות כזו שהייתי חייבת להזיז את הרכב ימינה).
בכל מקרה היו לי הערב ארבעה סיגריות בקופסה...שפכתי עליה מים וזרקתי לפח. עכשיו אני מתוסכלת ויש לי פחית קולה זירו והסיגריה על ידה כל כך חסרה....

[סאלי_תדמור*]

חזרתי לעשן כי הייתי בחרדה
זה בדיוק העניין, אני חושבת.
עד היום הסיגריות עזרו לך עם חרדה.
עכשיו את בעצם מחפשת משהו אחר.

[מנסה_שוב*]

עבר שבוע ואני מרגישה מעולה...הכי כיף זה שאין ריח בשיער ואין לי ריח רע בעצם כל הזמן ....העניין הוא שעכשיו אני בתקופת מבחנים אז אני בבית ואני לא יוצאת לפאבים או לא רואה אנשים מעשנים כל כך ...אבל ברגע שאחזור למכללה כמעט כל מי שאני מכירה מעשן - בפינת העישון... ואני לא אהיה שם (מקווה מאוד שלא) הם בטח ייחשבו שאני איזה סנובית....אני מכירה מישהי שהיא לא מעשנת והיא כל הזמן נמצאת באזור העישון כי שם יושבים החברים שלה. אני לא יודעת איך לא מפריע לה ריח הסיגריות והעשן שמגיע מכל מקום על הפנים. אבל אני יודעת על עצמי שאני לא אהיה מסוגלת לשבת שם עם חברתי הטובה ולהסתכל עליה מעשנת , אני אתחרפן!! אני בטוח ארצה סיגריה ..... ואני אחשוב שזה רע אבל...מה יעצור אותי? ?
סאלי את צודקת אני באמת מחפשת משהו אחר

[נועה*]

לא מעשנת כבר 3 שנים! חשבתי שלעולם לא אצליח, שאני חלשת אופי, עם נטיה להתמכורת לדיכאון ולחרדה אם אני הצלחתי, אני מאמינה שכל אחד יכול. מה שכן, לעולם לא אחזור לעשן. אין פה בכלל סימן שאלה, אפילו לא שאכטה. לא אחזור בחיים על הטיפשות של גיל הנעורים להתחיל לעשן וכשזה ברור מעל לכל צל של ספק, אין קושי וגם אין געגוע וגם אם מגיע לעיטים נדירות מיד נזכרת בכל הרע, הליחה הצהובה שחורה בטעם ניקוטין מתוק מר בעיקר בבוקר, הקריזים לסיגריה, רגשות האשמה, הסירחון, השיניים והציפורנים הצהובות, כאבי הבטן, מראה האפר במאפרה והמחשבה על ההרס העצמי, שמאז שאני אמר אין בה טיפת קוליות, או מגניבות רק חולשה
ממליצה למי שבאמת רוצה ולא מצליח לקחת את כל העזרה האפשרית- קבוצות תמיכה של משרד הבריאות (בעלות סימלית), תרופה לגמילה מעישון, מדבקות ניקוטין, הספר הדרך הקלה להפסיק לעשן, ספורט, ללמוד טכניקות של נשימות ודיבור פנימי להתמודדות עם מצבי רוח קיצוניים (חרדה, כעס, דיכאון וכו') ובעיקר אמונה- רק ההתחלה קשה ואח"כ הגוף שוכח ולאט-לאט ואז גם ההרגל נשכח
החיים באמת יפים יותר ללא עישון- בהצלחה!!!

[ניק_קוטין*]

הלחץ והחרדה של השבוע האחרון החזירו לי מחשבות מציקות על לחזור לסיגריות. אני גמולה כבר שנתיים. לא זוכרת שבוע קשה כל כך וקרייבינג לסיגריה. מצאתי את עצמי עושה "אייר סיגר" מרוב געגוע לסם. קצת עזר לי לקרוא את הדף. צריך להיות חזקים, להיזכר עד כמה היה קשה להפסיק. ולנשום לאט ועמוק אוויר טרי.

[הנגמלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפסקתי לפני שבוע אחרי שנים של עישון מאוד לא פשוט לי .. עצבנית... דכאון.. בוכה בקלות... מחכה שיעבור הרצון לעשן... רק עכשיו אני מבינה את התלות שהיתה לי בסגריה ... מפחיד!!!! מקווה שאצליח זאת גמילה שנייה שלי פעם אחרונה הצלחתי להחזיק חמש שנים... בהצלחה לכל הנגמלים

[אסי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

5 ימים לא מעשן

[יוסף*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפסקתי לעשן 1.1.2015 שנה טובה בהצלחה

[פלוני_אלמונית*]

היי, הפסקתי לעשן לפני 5 ימים. 120 שעות ללא...קשה לי מאד!!!!!!!! אני ברגישות מאד גדולה.. בוכה מכל דבר..במקביל שמחה וגאה בעצמי

[אבי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אני הפסקתי ב 1.1.15 אחרי 27 שנה של עישון, בהתחלה קשה מאוד ..בהמשך.. פחות, אבל עדיין קשה,יש סיפוק של שליטה על הגוף שלך..רציתי לבדוק כמה אני שולט על הרצונות שלי,בינתיים אני טופח לעצמי על השכם...העידוד חשוב.

[אלי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מעשן כבר יומיים. מאז היום הבין לאומי ללא עישון. האמת אני אלוף העולם בלהפסיק לתקופה של יותר מחצי שנה ולחזור לעשן. בעסה גדולה. עור את כל הסיוט של הגמילה. הימים קשים והעצבים והכיסים. ואז שקט אחרי עשרים יום בערך. אחי. חיים חדשים לחא עישון. איזה כיף. ואז אחרי חצי שנה מגניב גוינט וה ניקוטין. הניקוטין המפלצתי הזה שיושב לו בתוך הגוינט מחזיר אותי לפיצוציה לקנות. רק סגירה אחת קונה. בעצם תביא שלשיה. ומכאן לא שמים לב אבל אני כבר חזק בתהום. הבנתי שאני חייב להפוך את ההתמכרות לסיגריות בהתמכרות אחרת. ספורט. נראה לי אילה. אני יוצא עכשיו להוציא את העצבים ממני. ולפלוט אותם ממני בהליכה ריצה. מקווה שהפעם זה הפסקה לתמיד. בעצם כן זה גמילה לעולמים.

[אתי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מעשנת כבר חודשיים
עדיין מתגעגעת לסיגריה הייתי בחופש והיה קשה!
מקווה לימים טובים וקלים יותר
התמכרות מגעילה

[פלוני_אלמונית*]

אני מעשנת המון שנים יום אחד נחנקתי לא יכולתי לצעוק לעזרה וקרעתי את כל הסיגריות. ולא עישנתי 8 שנים.
עד שיום אחד קבלתי סטירה לפנים אחותי נפטרה וישר הדלקתי סיגריה בלי להרגיש
כיום. אני. מעשנת. חפיסת סיגריות. ליומיים. קשה לי להפסיק לעשן וקשה, לי לעשן. מפחדת לעלות במשקל
כל החיים עשיתי דיאטות וחליתי. במחלות ועכשיו רזיתי 75 קילו ובמחלות נעלמו ולא נוטלת תרופות פוחדת להפסיק לעשן
והשמין. מחדש ושוב לחלות וליטול תרופות ולחזור למצב הבריאות שהייתי שוב בסיכון

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מעשנת כבר 3 חד.
לפניי שבועיים גילית שנהיית לי רגישות ללקטוז.
הגוף השתגע לי

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפני כ 60 שעות עישנתי את הסיגריה האחרונה בסדנא של אלן קאר. בשלב זה של הסדנה, כל מה שנאמר לך מהדהד חזק במוחך ואתה מרגיש שאין לך שום בעיה להפסיק.
כמה שעות מאוחר יותר אתה פתאום קולט שזהו זה. אצלי הגמילה באה לידי ביטוי בהתקפת בכי ארוכה, עייפות, דיכאון, רצון להסתגר ולדבר רק עם מי שמבין אותי ועבר תהליך דומה. כך נגעתי לכל מיני פורומים ואתרים למינהם.

[דור*]

היי חברים אני דור בן 25 ואני כבר שבוע בלי סיגריות ואני כל כך גאה בעצמי על זה! אני לא אשקר שזה כנראה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי (וממשיך לעשות...) כבר 8 שנים שאני מעשן, ותמיד עמוק בפנים ידעתי שאני אפסיק מתישהו והינה זה הגיע אני מצפה לדרך חדשה ובריאה יותר כי אני יודע שזה שווה את זה. בכל מקרה כיף לדעת שיש עוד אנשים שנמצאים על אותה סירה כמוני ואחד הדברים החשובים בגמילה היא לפרוק את מה שיש על הלב, אז מאחל פה לכולם שיפסיקו לעשן לעד ושלא ישברו בדרך.

[רק_מה*]

בהצלחה לכל הנגמלים!

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היום זהו היום ה 15 ללא סיגריות הכל טוב למעט כאבי ראש והצורך באוכל ...... איך מתגברים על הרעב ההיסטרי????