בלוג תולעי הקומפוסט שלי

[מיכל*]

איך שקיבלתי את התולעים, לפני עשרה שבועות, רציתי לפתוח בלוג, האמת רציתי עוד קודם, כשבניתי להן את הקופסא.
למרות ההתלהבות - והיתה, ועדיין יש! - לא עשיתי את זה
אבל - מוטב מאוחר מאשר אף פעם, וכנראה שעדיין יהיו תהפוכות ודרמות בקומפוסט, אולי לא באופן יומיומי, אבל בהחלט בא לי לעדכן את קורות האקוסיסטמה הלחה הנקראת - קומפוסט התולעים שלי

[מיכל*]

למה תולעי קומפוסט??

כבר שנים שיש לנו ערימת קומפוסט, ואין מה לומר, ערימת קומפוסט זה סבבה, מינימום השקעה, מקסימום תוצאות, צריך רק לתת לזה מספיק זמן לעמוד, בגשם, בשמש, אחרי כמה חודשים יש קומפוסט דשן שחור עשיר עם ריח נפלא.
אבל, ערימת קומפוסט לא מתאימה למי שאין לו חצר, ולמרות שעדיין יש לנו חצר, יכול להיות שיום אחד לא תהיה, או תהיה קטנה מדי או צמודה מדי לשכנים - ומה נעשה אז?
חוץ מזה, כל הזמן שאלו אותי חברים ומשפחה על איך עושים קומפוסט, ולאלה שלא התברכו בדונם מאחורי הבית יכולתי לתת רק תשובות תיאורטיות, שלא משכנעות אף אחד.
אז החלטתי לנסות קונספציה חדשה - קומפוסט במיכל. מחקר קטן הניב מסקנות לא מחמיאות למתקני הקומפוסט הנפוצים בשוק - מתפרקים, קשה לפתוח, קשה להזיז, קשה לערבב. לעומת זאת, אצל השכנה שלי היו שתי חביות עם חורים לאויר, כשאחת מלאה מניחים אותה להתבשל ומתחילים למלא את השניה , והערבוב - פשוט לגלגל על הרצפה. אהבתי.
עברו כמה חודשים, וקניתי שתיים מאיזה משק חקלאי שהכין כאלה, פחות או יותר את האחרונות שהיו לו - הוא היה צריך לחפש ולשלוף אותן ממחסנים נידחים.

ערימת קומפוסט out, חביות קומפוסט in
זה היה שלב ב' באבולוציה של הקומפוסט שלנו

[מיכל*]

אז בחביות הקומפוסט מתבשל הרבה יותר מהר מבערימה, זה מדהים, עדיין אי אפשר להגיד שהוא לא מסריח לעולם, למרות שהשכנים מעולם לא התלוננו - בהחלט היו ימים שיצא ממנו ריח ניחוח.
הדבר היותר בעייתי היה מושבת הג'וקים שהתפתחה בו, וגם אוסף מרשים של נחילי מה שנראה כתולעים אפורות-חומות שמנמנות, אבל מביני דבר טענו שהם טחביות, שזה בעצם סוג של סרטן, מהמשפחה של אורי כדורי, אבל אחר. הייתי מרימה את המכסה והם היו פשוט נושרים בכמויות מהמכסה, וכשהייתי סוגרת את המכסה הם היו נמעכים על הצדדים.
התרגלתי אליהם והם כנראה התרגלו אלי, ומהג'וקים למדתי להתעלם. אבל, לא יכולתי ליחצן את זה. כששאלו אותי - ואין חיות בקומפוסט?? הייתי חייבת להודות שיש, והרבה, ולא מהחביבות שבהן.
ניסיתי את מה שצריך - להוסיף חומר יבש, לערבב - נהיה יופי של קומפוסט, אבל הג'וקים היו בריאים ושמחים גם כן.
אחרי כמה חודשים התחלנו את החבית השניה, וכשגלגלתי את החבית הראשונה על הרצפה כדי לערבב, יצאו ממנה כל כך הרבה ג'וקים עם כנפיים כל כך מבריקות ורעננות שזה באמת היה מוגזם.

הגיע הזמן לנסות את תולעי הקומפוסט.

[מיכל*]

קיבלתי במתנה משור חשמלי, מצאתי לוחות עץ זרוקים, ובניתי קופסא.

גודל: אורך 70 סמ' רוחב 40 סמ' גובה 40 סמ'
חורים בצדדים למעלה ובתחתית, והעמדתי אותה על משטח, שיהיה מקום לנוזלים להינגר אל האדמה

התחלתי לחפש תולעים, בסוף מישהו הביא לי ממישהו אחר שהוא מכיר עציץ ובו אדמה, ובאדמה - תולעים!!
כמות קטנה - כשפתחתי אותן, כלומר - פיזרתי את האדמה בתוך הקופסא שבניתי להן - ספרתי לדעתי לא יותר מעשרים.

זה די מעט בשביל להתחיל מושבה, אבל - זה מה שיש, ניקח את הזמן. לוקח להם כמה שבועות להטיל ביצים, ועוד כמה שבועות לביצים לבקוע, בהנחה שכבר קיבלתי אותן עם קצת ביצים באדמה, אז צריכה להתחיל התרבות די מהר.

[מיכל*]

זה היה כאמור לפני עשרה שבועות, אמשיך בקרוב

[שני*]

מחכה לשמוע עוד

[ניצן_אמ*]

מיכל, לנו היו תולעים בארה"ב. אני מתה עליהן. המלצות מצויינות שקיבלתי הן לשים להן קליפות ביצים שלמות בשביל הסידן והמסתור ו/או קליפות חיצוניות של קוקוס. הן יוצרות שם מושבות ומתכרבלות בתנועה מתמדת עשרות אם לא מאות ומתחממות ככה (טוב, בבוסטון ה"להתחמם" היה משמעותי)
בקרוב תוכלי "לקצור" תולעים ולמסור/למכור למעוניינים. ובכן, אני מעוניינת את יודעת אם מה שיש לך זה קליפורניות אדומות או מה שיש פה באדמה באופן טבעי?
אחת לכמה זמן "הפנקתי" אותן בתפוח שלם (לפעמים חתוך ) והן עבדו עליו יותר זמן. זה היה יותר איטי מבור קומפוסט, אבל ההומוס שיצא היה פשוט מדהים ללא כל השוואה לכל דבר אחר.

הרבה הצלחה.

[ניצן_אמ*]

אה, ובקשר לחורים בקופסאות... לנו היה מתקן קומפוסט לתולעים. אלה היו מעין מגירות מסננות בשכבות, כשהשכבה התחתונה באלכסון, לא מסננת, ועם ברז שמנקז נוזלים לתוך קערה. ככה התולעים הצעירות (שהן נורא דקות) יכולות לעבור קומות ולהתחיל מושבה חדשה, אבל לא לצאת החוצה וגם לא לטבוע. מתחילים למעלה, כשהכל מלא תולעים, מוכרים או מוסרים (אנחנו נתנו את הכל לחברה שלישית כשעזבנו. החברה הראשונה היתה זו שהעבירה לנו את כל השימחעס כשהיא עברה למדינה אחרת...) אני מספרת לך את זה בגלל שבהתחלה בהתחלה לא היה לי המתקן אלא קופסא עם חורים והן ברחו בהמוניהן זה כמובן קרה כי התנאים שסיפקתי להן לא היו טובים כל כך בהתחלה. כשטוב להן הן לא מנסות לעזוב.

[מיכל*]

ניצן, תודה על העצות,
מה שיש לי זה עד כמה שידוע לי הקליפורניות
ואקדים את המאוחר ואומר שההתרבות שלהן לא משהו ו בקרוב תוכלי "לקצור" תולעים ולמסור/למכור למעוניינים
לא יהיה כל כך בקרוב,
אבל אני מקווה שכן יהיה מתישהו (-:
ואפרט יותר בהמשך

[מיכל*]

קראתי כאן באחד הדפים על קורס אלקטרוני בנושא תולעי קומפוסט של אלכס קצ'אן
אז כתבתי לו מייל, והוא ענה לי שעכשיו קונים את זה מעמיעד לפידות
כתבתי לעמיעד, וקניתי את הקורס תמורת 75 ש"ח שהולכים כתרומה לפעילות עמותת ארץ כרמל שמקדמת נושאים סביבתיים.
מעט יקר לטעמי, אבל - תרומה לעמותה טובה, קורס שאמור להיות טוב, יאללה.

אחד הדברים החשובים שכתובים בקורס הוא טווח הטמפרטורות בו התולעים חיות. מסתבר שהן צריכות ויסות של טווח די מצומצם, כי אם קר מדי אז הן מפסיקות לאכול ועל אחת כמה וכמה להתרבות, ובשלב מסויים אף מתות, ואם חם מדי אז גם כן. הטווח הוא בערך בין 10 מעלות ל - 28 כשהאידיאלי הוא 21.

דבר נוסף - תולעים אוכלות כחצי ממשקל גופן ליום.

מה שאומר שאם יש לי עשרים תולעים, אז הן אוכלות בערך קליפה של מלפפון אחד ביום. משהו שאין לו שום קשר לתוצרת הקליפות הביתית שלנו - לא ברור לי איך שני אנשים מסוגלים לייצר כל כך הרבה זבל, אבל זו עובדה.

במקביל, התחיל החורף, וצניחת הטמפרטורות. החלטתי על אסטרטגיה מורכבת: שילוב קומפוסטציה רגילה עם קומפוסט תולעים. כלומר, שמתי את כל הזבל האורגני שלי בקופסה, מתוך מחשבה שזה ייצור קצת חימום עבור התולעים, שלא יתקררו להן הקטנטנות, וכך יהיה להם חם ונעים והן יאכלו ויגדלו ויתרבו. לפי הקורס, ריקבון וקומפוסטציה וכל שאר התהליכים שקורים בערימת זבל, לא מפריעים לתולעים, הבעיה היחידה היא שהם מושכים יצורים אחרים שאולי מפריעים לבעלי הערימה (האנושיים), דהיינו ברחשים, רימות, ואפילו ג'וקים.
אבל אחרי מה שהיה לי בערימה הקודמת (כלומר בחבית), זה לא מה שיפחיד אותי.

האיש טען שהאסטרטגיה הזו שגויה, ושצריך להפנות חלק גדול מהזבל שלנו לחבית, אבל מכיוון שאני זו שמתעסקת בקומפוסט, אני המדען החוקר וגם אשת הביצוע, עשיתי מה שרציתי.

[מיכל*]

וכך, שלושה ימים אחרי שקיבלתי את התולעים, בהם הן ישבו להן בעציץ שבתוך השקית וחיכו ליחס כלשהו,
קרעתי רצועות עיתונים, פיזרתי בתוך המיכל, הרטבתי, פיזרתי את אדמת העציץ בתוכו, מעל הכל שפכתי ערימה יפה של פסולת אורגנית ביתית
ובירכתי את התולעים שלי - פרו ורבו, איכלו וגידלו!!

[מיכל*]

אחרי שלושה ימים חפרתי בערימה עם מקלטרת, וראיתי את התולעים שלי!!
הייתי מאושרת, הן עדיין חיות, זזות, קיימות, לא ברחו, לא מתו, אנחנו בדרך הנכונה!

[מיכל*]

ככה זה המשיך במשך כמה זמן, הן מקבלות קערה מכובדת של שאריות מזון אחת ליומיים בערך, ופעם בכמה ימים עד שבוע אני חופרת בערימה, ומאושרת לראות אותן שם.

כמובן שיש שם ברחשים ועוד כל מיני זחלים ומעופפים אחרים, אבל - אין גו'קים בכלל - דיינו.

המשך יבוא

[מיכל*]

עברו כמה שבועות, והפסולת המצטברת הגיעה בערך לגובה חצי הארגז.
בשלב זה, אומרות ההוראות, יש להעביר את הכל לצד אחד של הארגז, ולהתחיל מעין ערימה חדשה בצד הפנוי. כך יש בעצם שתי ערמות באותו מיכל, ובמהלך החודשיים הקרובים התולעים אמורות לגמור לחסל את הזבל בערימה הישנה, ועד אז גם כל הביצים שהוטלו בערימה הישנה יבקעו, והתולעים הצעירות, שלא יהיה להן מה לאכול כאן כי הכל כבר יהיה קומפוסט, יעברו לערימה החדשה, וכך יישאר קומפוסט מוכן בצד שמאל של הארגז, וערימה בעבודה בצד ימין של הארגז, ואז פשוט אקח את הקומפוסט המוכן והריק מתולעים (שכאמור אין להן מה לחפש בקומפוסט מוכן).
בעיקרון זה אמור לקחת פחות מחודשיים - יותר כמו חודש, אבל אצלי, כשכמות התולעים קטנה מיכולתן לעכל את כמות הזבל הנזרקת, אמרתי, ניתן להן עוד זמן.
זו היתה אבן דרך , שאמרתי - זהו, אני צריכה להתחיל את הבלוג,
לא עשיתי את זה (-:
אבל כן ערמתי את הכל בצד אחד, במהלך ההערמה ראיתי כמה מהתולעים, אבל לא רבות.

[מיכל*]

אני בטוחה שהתולעים שלי גדלות ומשמינות, אבל אני לא בטוחה שהן מתרבות.
הכמות לא ממש גדלה, ואני לא רואה את הביצים שלהן.
אני לפעמים מחפשת, אבל יש כל כך הרבה נקודות וגרגירים בצבעים, גדלים, ומרקמים שונים בערימה, שאני לא יודעת אם מי מהם הוא ביצים.
אני יודעת שזה אמור להיות לבן- צהבהב. פעם חשבתי שראיתי, אבל אז הבנתי שזה זרעים של פלפל.

[מיכל*]

אלכס קצ'אן מאוד בעד לגדל את התולעים בבית, בטמפרטורה נוחה. הוא טוען שהן לא מסריחות, לא בורחות, ובקיצור, לא מרגישים אותן.

החלטתי שאני רוצה, במסגרת התקדמות המחקר וההתנסות, לגדל את התולעים בבית.

אבל, איך, ואיפה, מה נתחיל עכשיו, ולהתווכח עם בן הזוג, ויש כבר תולעים, אז זה לא קצת מוגזם כל העיסוק הזה?

[מיכל*]

לחברה שלי היתה יומולדת, והחלטתי לתת לה במתנה - קופסת תולעי קומפוסט ביתית!
לעשות כמו שראיתי בסרטון ביוטיוב (אולי מתישהו אצרף קישור) -
לקנות קופסא בגודל בינוני (קצת יותר מקופסת נעליים), עם מכסה, למעשה לקנות שתיים, כי את האחת שמים בתוך השניה, וביניהן שמים משהו (קוביות?) שיגביה את העליונה, כך שיהיה מקום למים להינגר אליו.
לעשות חורים, ופשוט לגדל את התולעים בתוכו!

[מיכל*]

שאלתי את החברה, והיא אמרה שתשמח לקבל קופסה לקומפוסט ביתי, אם זה לא מסריח ואם התולעים לא בורחות.
אמרתי לה שהיא תהיה שפן הנסיונות שלי, ובעצם תשתתף כאן במחקר מדעי, והיא אמרה שסבבה.

התחלתי לחפש קופסאות מתאימות בטמבוריות. לקח קצת זמן - בטמבוריה הרביעית או החמישית מצאתי, משהו שהוא גם בגודל מתאים וגם עם מכסה. לא זולות! עולות 34 ש"ח לאחת, וצריך שתיים. קצת הרבה השקעה לטעמי, בסה"כ תולעים, אבל יאללה, יומולדת, ואין ממש אופציה אחרת... נפרגן!

קניתי. הבאתי הביתה, קדחתי חורים במכסה ובתחתית, וגם קצת בצדדים למעלה. השתמשתי במקדח הכי דק שלי, כדי שלפחות הבוגרות לא יוכלו לצאת, ובתקוה שאף אחת, גם בוגרת וגם צעירה, לא תרצה לברוח.
חתכתי גביעים ישנים של יוגורט לגובה של שלושה סנטימטרים, הנחתי אותם הפוכים בתוך הקופסא התחתונה, ועליהם את הקופסא העליונה. כך שגביעי היוגורט המקוצרים הם בעצם העמודים שעליהם עומדת הקופסא העליונה.

ו - הלכתי לחפש לי תולעים מהערימה שלי, כדי להעביר אותן למשכנן החדש.

[ניצן_אמ*]

לגבי הטמפרטורות והקצב...
הן יותר עמידות ממה שנדמה, ואם הן שרדו בלי חימום (אבל עם מחסה בגראז') בסתיו בבוסטון (יורד מתחת לאפס), אז ישראל זה פינוק.
כדי להתרבות הן צריכות מקום לקינים. ביצים וקוקוס, כאמור. היו לנו כרבע מטר קוב תולעים בשלב מסויים... אז הן התמודדו יפה זה רק עניין של לסדר להן את התנאים המתאימים.

אולי לאלכס הן לא ברחו, אצלי היה אקסודוס כששכחתי מהן זה היה נורא

אוף, למה לי אין יומולדת עדיין?

[מיכל*]

ואם הן שרדו בלי חימום (אבל עם מחסה בגראז') בסתיו בבוסטון (יורד מתחת לאפס), אז ישראל זה פינוק.
תודה על העידוד....
אז גם אצלי הן שרדו, אבל אני לא יודעת כמה הן התרבו. אלכס לא כתב שוב דבר על מקום לקינים, עכשיו אני הולכת לשים קליפות ביצים!! יש לי אפילו קליפות שאני שומרת כדי לטחון להם - אלכס אומר לטחון את הקליפות לאבקה, ואותה לפזר - זה עוזר להן בעיכול, כמו חול (וכמו אבנים קטנות לציפורים). תודה על , הטיפ!
(ובפעם הבאה שנקנה קוקוס, נדע מה לעשות עם הקליפה...)

[מיכל*]

אז כאמור, הלכתי לחפש תולעים. הן לא ממש קפצו לי לידיים, וגם כבר היה חושך.
אז לקחתי ארגז קרטון, שמתי שקיות על הידיים, הוצאתי גושים של חומר מתוך הארגז, פוררתי אותם ותרתי אחרי תולעים, כשמצאתי אותן - "דגתי" אותן והעברתי לעציץ קטן (וריק) שהכינותי מראש.

בשלב זה גיליתי שני דברים -
הראשון - מה שיש בארגז זה איכס! ג'יפה אמיתית. מה שהיה שם זה מצד אחד לא תהליך קומפוסטציה רגיל, מכיוון שלא שמתי חומר יבש ולא ערבבתי, ומצד שני, גם לא ממש קומפוסט תולעים כי התולעים לא התגברו על זה. היה לזה ריח של תחמיץ, פחות או יותר, ומרקם של ג'יפה. מזל שהאיש שלי לא היה בבית באותו זמן, אחרת אני לא יודעת מה היה עתיד המחקר שלי. איכשהו אני מצליחה לעשות את הסויץ' ואחרי כמה שניות, להתעלם מהאיכסיות של זה.
הדבר השני שגיליתי, זה שאמנם התולעים שמנמנות ונראות בריאות, אך הן מעטות ביותר. לאחר שעברתי התהליך עם כמעט כל החומר שהיה בצד הותיק (זה שישב כבר בערך שבוע- שבועיים בלי שמוסיפים לו), מצאתי לא יותר מ - עשר תולעים!!!

[מיכל*]

אז נניח שפספסתי חלק. ונניח שחלק עברו לערימה החדשה. זה עדיין, מעט!!

בשלב זה הבנתי שהחברה לא תקבל את המתנה הזו. קודם כל, כי אי אפשר לתת חומר עם ריח ניחוח כזה (הרי מעבירים את התולעים בתוך התווך שלהן, לא ערומות). וחוץ מזה, כי אין לי מספיק גם בשבילי וגם בשבילה בשלב זה.

אוף, למה לי אין יומולדת עדיין?
אז זהו, שמזל שאין לך יומולדת עדיין, אני מקווה שעד היומולדת שלך המצב ישתנה...

החלטתי על שינוי בגישה.
קודם כל, להפסיק לתת להן יותר מכפי יכולתן לעבד. כן, כמו שהאיש חזר ואמר - להשמיש שוב את החבית, ולהפנות לשם את חלק הארי של הזבל האורגני שלנו.
לערימה הותיקה הוספתי חומר יבש - עלים יבשים מהגינה, בתקווה לתהליך מוצלח שם, או לפחות לייבוש הג'יפה.

דבר שני, החלטתי לקחת לעצמי (-: את מתנת היומולדת, ולעשות את הניסוי (או - ההתנסות) אצלי. להמשיך עם שתי מושבות, תוך-ביתית וחוץ-ביתית, ולהשוות ביניהן, כך שהפנימית מקבלת בקרה יותר טובה של תנאים, וגם אפשר לבקר את ההתרבות בצורה יותר נוחה שם. כשהן ישגשגו בבית, חלק יוחזרו החוצה, לארגז, ובשאיפה חלק גם יינתנו הלאה...

[מיכל*]

הבן זוג לא היה מאושר מזה, בלשון המעטה. יש לנו כבר ארגז תולעים. בחוץ. למה צריך בפנים?
הוא רטן, אבל אני רטנתי יותר חזק, ובסוף הוא הודיע שאם זה מסריח, זה מייד עף החוצה.

עכשיו אני צריכה באמת להקפיד....

זה היה ביום חמישי שעבר, בלילה. מכאן אנחנו מתחילים להתקרב לזמן העכשווי.

בבוקר יום שישי מוקדם נסענו לסופשבוע, אז בינתיים השארתי את העציץ עם התולעים בתוך הקופסא הסגורה.

[מיכל*]

צריכה לצאת - המשך יבוא

[מיכל*]

כתבתי עוד וזה נמחק והתבאסתי, אז יצאתי להפסקה, והנה שבתי.

אצל אלכס כתוב שכשמעבירים את התולעים, לחכות איזה שלושה ימים לפני שנותנים להן אוכל חדש, שיתרגלו קודם למקום. אז כאמור ביום חמישי שמתי אותן בקופסא, כלומר שמתי בקופסא את העציץ כמו שהוא. ביום שישי נסענו לסופ"ש.

במוצ"ש חזרנו הביתה מאוחר ועייפים אז לא עשינו עם זה כלום וביום ראשון הייתי עסוקה עד אחה"צ. ברגע שהגעתי הביתה, פתחתי את הקופסה לראות מה קורה עם התולעים, ומצאתי כמה מהן משוטטות ברחבי הקופסא, מחפשות את עצמן. היה מוזר לראות אותן עירומות, נקיות, חשופות. ברחבי הקופסא היו מפוזרות חתיכות שחורות קטנות, משהו בין פרש (קקי) של ג'וקים לבין זה של עכברים - להלן (לפי הבנתי) - הפרש של התולעים = חתיכות קומפוסט (הומוס) זעירות!

מייד! לקחתי עיתון ישן, חתכתי לרצועות דקות, ובהבדל מן הפעם הקודמת, כיוצ'צ'תי כל רצועה למן עיגול אוורירי. משהו שייצור נפח וכיסי אוויר (כי בארגז שבחוץ כל חתיכות העיתון נהיו גוש אחד), מילאתי את הקופסא עד לשליש מעומקה (כ- 15 ס"מ). הזלפתי מים על הכל שיהיה לח, הוצאתי את תוכן העציץ - היו שם בפנים עוד כמה תולעים שלא יצאו , ושמתי אותו במרכז הקופסא בינות לכדורי הנייר, לקחתי כמה קליפות מלפפון, שמתי במרכז, ובפעם השניה, איחלתי לתולעים בהצלחה, פרו ורבו ומילאו את הקופסא.

[מיכל*]

למחרת שמתי כמה קליפות קולרבי

[מיכל*]

יום אחר כך שמתי כמה איטריות

[מיכל*]

יום אחר כך בדקתי, וראיתי שאף אחד מן הדברים ששמתי בימים האחרונים לא חוסל. אז לא שמתי כלום.

[מיכל*]

יום אחר כך רציתי לבדוק האם מטפטף משהו לקופסא התחתונה. אז הוצאתי את העליונה, וגיליתי שלא מטפטף שום דבר, אבל תולעת אחת משוטטת לה בקופסא התחתונה - עברה דרך החור. לקחתי גפרור והחזרתי אותה לקופסא העליונה.

[מיכל*]

ככה המשכתי לתת אוכל, פה קצת חסה, פה פנים של דלורית, ולפעמים לא לתת כלום כדי לא להעמיס. יומיים אחר כך שוב בדקתי בקופסא התחתונה, וגיליתי שוב שתיים או שלוש תולעים (קשה לדעת כי אחת היתה פרושה אבל בצד היה עוד גוש מקופל, שאי אפשר לדעת אם הוא היה תולעת אחד או שתיים). החלטתי לא להעביר אותן בעצמי, אלא לראות אם יחזרו בכוחות עצמן דרך החורים אל חברותיכן. בינתיים, כדי שלא יהיו רעבות ושיהיה להן כח לחזור, שמתי להן שם שתי קליפות של מלפפון (שתי רצועות דקות) שחתכתי להן קטן קטן.
למחרת בדקתי, היה נראה שנגסו קצת מהמלפפון, והחתיכות (של קליפת המלפפון) קצת שינו את מקומן, אבל התולעים נשארו בקופסא התחתונה. נתתי להן עוד יום צ'אנס לעבור לקופסא העליונה, וביום השלישי החזרתי אותן בעצמי.
חשבתי שאולי הן בורחות כי לא מספיק רטוב להן, אז הרטבתי עוד קצת.

[מיכל*]

טיפולים נוספים:

בהמלצת ניצן, שמתי כמה קליפות ביצים, כאלה שחתוכות יפה לחצאי כדור, כדי לתת להן מרחב להתרבות ולהתכנסות. היום שמתי גם קליפות רימון ואבוקדו, שנראה שעשויות לשמש לאותו תפקיד.

חימום: נראה לי שגם בבית די קר להן. נכון שניצן אומרת שגם בגראז' בבוסטון הן חיו לא רע, אבל כאן מדובר על מושבה קטנה מאוד שמנסה לשרוד, ואני רוצה לתת לה תנאים אופטימליים (יחסית). התולעים נמצאות במטבח, שהוא אחד החלקים הכי קרים בבית, צמוד לקיר החיצוני ולמרפסת, והכי לא מחומם. הן גם מונחות על הרצפה הקרה. אם זה היה תלוי בי הן היו בסלון או אפילו בחדר השינה, נהנות מהחימום שאנחנו נהנים ממנו, אבל האיש לא מסכים ואני אפילו יכולה להבין אותו - מצד אחד הייתי שמחה אם היה לי בן זוג פסיכי כמוני, מצד שני טוב שיש מישהו שפוי בבית.
אז מה שעשיתי זה שפשוט עטפתי את הקופסא בחולצות ישנות, הלבשתי אותן מלמטה, ושמתי עוד בד מתחת לקופסא, כדי שלא תהיה במגע ישיר עם הרצפה. ולכל מי שאומר שהתולעים לא מייצרות חום אלא תלויות בחום הסביבה, אז - זה נכון רק חלקית - הן כן מייצרות חום בתהליכי החיים (הפיכת ATP לאנרגיה), אבל אין להן מנגנוני שמירת חום, כך שהן תלויות בטמפ' הסביבה. אני מקווה שהבידוד ששמתי קצת ישמר את החום המועט שהן מייצרות.
בקשר לכל הקטע האחרון שכתבתי, כל זה מבוסס על יידע מאוד חלקי בביולוגיה ועל ספקולציות שלי, ואם למישהו יש תיקונים (או חיזוקים), אשמח לשמוע.

[מיכל*]

אתמול נפגשנו עם המשפחה שלי, והאחים שלי שאלו אם זה לא מסריח, והאיש נאלץ להודות ש- זה לא מסריח!

[מיכל*]

שכחתי לספר, שאחרי ששמתי אותן בקופסא, לא סיפרתי לאיש שלי. הקופסא פשוט היתה במטבח, והתולעים בתוכה, והאיש לא ראה אותה למרות שהיא לגמרי היתה שם, גלויה, לא רחוק מן המקרר. כלומר, אולי הוא ראה אותה אבל הוא לא ראה שיש שינוי במצבה הפנימי (היא חצי שקופה).
כמה ימים אחר כך היינו שנינו במטבח והוא קלט מבט חקרני שלי לכיוון הקופסא ואת המבט שלי עליו אחר כך (מבטים הוא כן קולט), ואז שאל - מה, כבר שמת שם את התולעים? אמרתי - כן, אתה רואה, אפילו לא הרגשת. לא מרגישים אותן. אין ריח.
הוא חייך מן חיוך כזה של -כאשר אבדתי אבדתי, אני אוהב את האישה הפסיכית שלי, והמשיך להוציא אוכל מן המקרר. גם אני אוהבת אותו, ומעריכה מאוד את המוכנות שלו לזרום עם השטויות שלי. זה לא מובן מאליו בכלל!

[מיכל*]

אתמול אחותי רצתה לראות איך נראות התולעים. פתחנו את הקופסא וחיפשנו, וראינו איזה שלוש. לא חיטטנו יותר מדי. גם ככה אני מרגישה שאני בודקת אותן יותר מדי, אבל לא מצליחה להתאפק. אני משתדלת לא כל יום לבדוק אם הן חיות, אבל לא תמיד עומדת בזה. בכל מקרה לא יותר מפעם ביום, לא להפריע להן. היא אמרה שזה לא מחזה כזה מרנין. וזה עוד היה בקופסא שמה שקורה שם הוא די סטרילי עדיין.

אבל החדשות הטובות באמת זה שהפכתי היום קצת את מה שקורה בארגז בחוץ, וראיתי כמה וכמה וכמה תולעים, ולא חיפשתי יותר מדי. בתווך של הערימה הישנה, זה שהוספתי לו עלים יבשים וערבבתי. נראה שטוב להן שם, ואפילו היה נדמה לי שראיתי אחת קטנה, יעני, צעירה, יעני - יש התרבות, הללויה. גם לשם אגב הוספתי קליפות ביצים כהמלצת ניצן.

[מיכל*]

זהו, סיימתי את ההשלמות, ומעכשיו יהיו העדכונים בזמן אמת, כמו בלוג אמיתי (-:

[מיכל*]

היום הוספתי לקופסא כדורי נייר קטנים מפתקאות קטנות שהיו צריכות ללכת לפח, אז במקום כיווצ'צ'תי אותן וזרקתי לקופסא וכך מילאתי אותה, כי משום מה נוצרו חללים והקופסא נראתה קצת ריקה מדי. לא הרטבתי כי ממה שקורה בארגז בחוץ הרגשתי שדווקא כשקצת ייבשתי אז התולעים התחילו להרגיש טוב יותר.

[מיכל*]

אם מישהי (או מישהו) מכירה ומזהה (אותי או את התולעים), מוזמנת להגיד שלום

[ניצן_אמ*]

מגניב
מוסיפה לידיעתך שהכי טוב להן באדמה ובהומוס. כלומר, לא לפנות להן את התוצרת ולא מזיק בכלל להוסיף הרבה אדמה תחוחה. אני לא לגמרי מבינה באיזה תווך הן חיות אצלך, אבל אם ישירות על הקופסא עם כמה פירות וירקות אז אלה לא תנאים טובים עבורן. האדמה שומרת על חום גופן, כמו גם תולעים אחרות. כשיש מושבה מבוססת והן מטילות, אז הן יוצרות פקעות של מאות תולעים שלא מפסיקות לזוז וככה הן מחממות את הביצים ואת עצמן. חברה שלי, זו שהורישה לי אותן קראה להם "קינים".

[מ_י*]

קוראת בהתעניינות אף כי רחוקה ביותר מיישום.

אני רוצה לשאול אם מדובר בתולעים אדומות דקות וארוכות.
יש לי ערוגה ליד חלון עם מסגרת ברזל לא הרמטית ולאחרונה נכנסו דרך מסגרת החלון כמה וכמה תולעים אדומות דקות וארוכות לתוך הבית והתכרבלו להן על אדן החלון. כמה מהן כמדומה לי התייבשו על השמשה.
אולי כי קר להן בחוץ? האם לפזר להן קליפות מלפפונים בערוגה? האם יש דרך סימפטית לחסל (סליחה) אותן? או לכל הפחות, לוודא שתשארנה בחוץ?

וגם עוד שאלה - למה אין ג'וקים בקומפוסט תולעים?

[טלי*]

אני קוראת מרותקת, תמשיכי לכתוב!
(אני בינתיים מסתפקת בקומפוסטר בחוץ, עם קצת מחשבות על תולעים לעתיד)

[מיכל*]

כיף שיש קוראות!
ניצן, אולי באמת אני אוסיף להן לקופסא אדמה תחוחה, שיהיה להן נעים.

למ י, התיאור שלך נשמע הולם את התולעים שלי, רק הנדידה שלהן אל מחוץ לאדמה לא מובנת. יכול להיות שאכן מזון איכותי (דהיינו קליפות מלפפון וכו') ישאיר אותן בערוגה.

לגבי הג'וקים, נראה לי שבערימה רוחשת תולעים פשוט אין מקום לג'וקים, הם לא יכולים להתרבות (התולעים אוכלות הכל, כולל הביצים שלהם), ואיכשהו זה לא מסתדר, ג'וקים עם תולעים. לגבי ערימה בתהליך כמו שלי, לא יודעת, אבל אני מרוצה מהעניין אז לא שואלת שאלות. אולי למישהי אחרת יהיו תשובות.

חוץ מזה אין עדכונים היום.

[שרון*]

קוראת, מצחקקת, ולומדת.
תודה

[ניצן_אמ*]

ספרי ספרי עוד

[מיכל*]

היום התולעים שבבית קיבלו כמה חתיכות קטנות של פלפל, ובבדיקה בקופסא התחתונה התגלה אחת שנדדה לשם, והוחזרה מייד למקום. היה גם משהו שנדמה לי שלא היה שם קודם - משהו כמו מחט של אורן, חשבתי אולי זו תולעת שהתייבשה. אבל לקחתי והסתכלתי היטב וקרוב וזה לא נראה כמו תולעת יבשה, זה נראה כמו מחט של אורן (אין פה בכלל אורנים. לא יודעת מה זה היה).

לאחר התלבטויות והתבוננות במה שקורה בארגז החלטתי לזרוק פסולת ביתית בכמות רבה הלכה לחבית (הקומפוסט הרגילה) ולא אל ארגז התולעים, שיש להן מספיק ולא צריכות יותר מדי.

אני מגלה שכתיבת הבלוג הזה מרגיעה אותי ובאופן פרדוקסלי גורמת לי להסתכל פחות על התולעים ולהציק להן פחות. אני חושבת שזה טוב.

[מ_י*]

רגע. פתאום נופל לי אסימון: האם יתכן שהן מזיקות לצמחים בערוגה?
אני לא מרוצה בזמן האחרון מן השגשוג של הערוגה הזאת

[אילה_א*]

וגם אוסף מרשים של נחילי מה שנראה כתולעים אפורות-חומות שמנמנות, אבל מביני דבר טענו שהם טחביות, שזה בעצם סוג של סרטן, מהמשפחה של אורי כדורי, אבל אחר
תיאור כל כך מדוייק למה שקורה אצלי בקומפוסט מרפסת לא הייתי יכולה לספק בעצמי

[פלוני_אלמונית*]

רגע. פתאום נופל לי אסימון: האם יתכן שהן מזיקות לצמחים בערוגה?
לא סביר בכלל
התלעים מטייבות את הקרקע . בטח את מגדלת שם משהו אחר

[מ_י*]

לא סביר בכלל
למה לא סביר? אומרים פה שהן אוכלות הכל, מסתובבות באדמה, בטח מכרסמות את השורשים של הצמחים...

[מיכל*]

תיאור כל כך מדוייק למה שקורה אצלי בקומפוסט מרפסת לא הייתי יכולה לספק בעצמי

כולל התיאור של איך שהן נמעכות כשסוגרים את המכסה??

לגבי התולעים בערוגה, אין לי מושג, צריך לשאול מומחים יותר. אצלי הערוגות מעולם לא היו מוצלחות מי יודע מה, גם בלי תולעים.
זה נשמע סביר שהן אוכלות את השורשים, אבל אני באמת לא יודעת אם אלה אותן תולעים ומה באמת הן אוכלות או לא.
בכל מקרה, ייתכן שכדאי לשים ערימת קומפוסט ליד, ואז אולי הן יימשכו לשם ויהיו איפה שיש יותר אוכל טוב. זה בהנחה שבאמת אלה תולעי קומפוסט.

[מיכל*]

אתמול התולעים שבבית לא קיבלו כלום (לא גמרו את המנה הקודמת), והיום הן קיבלו כמה חתיכות סלרי, למרות שעדיין לא נגמרה המנה הקודמת לגמרי. בהסתכלות כללית נראה שיש שם כבר יותר חומר שהן עוברות דרכו, והשתיים שראיתי נראו יותר שמנות ומרוצות.

[מיכל*]

אם יש שם שתיים אז עוד יש תקווה .

[ניצן_אמ*]

אל תצפי מהן לגמור לאכול את מה שאת שמה. זה ייקח להן הרבה זמן. רק ודאי שהן מתקדמות דרך זה והוסיפי.
אני מצטערת שאין לי יותר עצות, המושבה שהיתה לי היתה עצומה יחסית למה שאת מתארת (כמה קילוגרמים של תולעים על פני כרבע מטר קוב) והיתה כבר בוגרת ועם כמה קינים והתנהלה מעצמה. אני לא יודעת הרבה על הקמה לצערי, כי קיבלתי אותן בירושה.
אז אני ממשיכה לעקוב בעניין ולעודד מהיציע.

[אילה_א*]

תגידי נראה לך שאם אני אכניס תולעים כאלה לקומפוסט שלי הן יאכלו את האחרים והג'וקים יברחו משם (אלי הבייתה?)?
אני רק לא בטוחה מה יותר מגעיל אותי
ניסיתי לשרוף אותן הן לא נשרפות

[פלוני_אלמונית*]

למה לא סביר? אומרים פה שהן אוכלות הכל, מסתובבות באדמה, בטח מכרסמות את השורשים של הצמחים...

לא מומחית-אבל למיטב ידיעתי, מה שהן עושות דומה מאוד למה ששלשולים עושים,הן רק מתרבות מהר יותר ואוכלות יותר,את האדמה הן מתחחות מה שעוזר לשורשי הצמחים לחדור לאדמה, ואת החומר האורגאני באדמה הן הופכות למזון זמין לצמחים,אם היו לך כאלה באדמה הצמח היה משגשג.

וגם, אוכלות חומר אורגני שנרקב מעט, לכן לא יאכלו את שורשי הצמחים.

[ניצן_אמ*]

בדיוק כמו שלשולים. שניהם ממשפחת תולעי האדמה, קרובים קרובים.
אוכלות חומר אורגני שנרקב מעט, לכן לא יאכלו את שורשי הצמחים.

[מיכל*]

נראה לך שאם אני אכניס תולעים כאלה לקומפוסט שלי הן יאכלו את האחרים והג'וקים יברחו משם (אלי הבייתה?)?

או, זו שאלה גדולה. אנחנו רצינו להאמין שזה שיש לנו ג'וקים בקומפוסט זו הסיבה שאין לנו בבית. עד שנהיו לנו גם בבית. האמת היו גם קודם אבל בכמות שהצלחנו להדחיק אותה. אחר כך כבר לא. עכשיו אין ג'וקים בבית, בלי שעשינו שום דבר. אולי זה הקור, אבל לדעתי איזה שכן עשה הדברה רצינית שחיסלה את כל השכונה.

במילים אחרות, יחסי הגומלין בין הג'וקים שבקומפוסט לבין הג'וקים שבבית עדיין דורשת בירור.

לא בטוח שאם לא יהיו בקומפוסט אז יהיו בבית, וגם לא בטוח שאם יהיו בקומפוסט אז יהיו בבית. ייתכן שיש ג'וקי עיר (בית) וג'וקי כפר (קומפוסט). וייתכן שלא.

בכל מקרה, בשביל להכניס תולעים כאלה לקומפוסט שלך, את צריכה שהמיכל יהיה מתאים לתולעים שכאלה. וכמובן, תולעים.

אם זה מעניין אז ארחיב קצת. בעיקרון המקובל זה קופסא/ארגז/מיכל בפרופורציות של קופסת נעליים פחות או יותר, גם אם בגודל אחר לגמרי. ככה זה נוח לתפעל את זה. וזה צריך לעמוד על איזה מגש/מיכל שאוסף את הנוזלים שמטפטפים (מתוך החורים שבתחתית) ואמורים לא להסריח (עוד לא בדקתי).
ניצן תיארה מתקן של מגירות-מגשיות, ראיתי את זה באינטרנט, זה נראה מגניב.

[מיכל*]

_אני לא יודעת הרבה על הקמה לצערי, כי קיבלתי אותן בירושה.
אז אני ממשיכה לעקוב בעניין ולעודד מהיציע._

זו אני, שצריכה תמיד להתחיל הכל מהתחלה, לא יכולה לקבל משהו מוכן. (כמעט )תמיד יוצא שאני בונה מאפס, מה שזה לא יהיה. מקווה שזה יהיה מן המוצלחים שבהם.

[אילה_א*]

קופסת נעליים ?אז איפה שמים את הזבל?

[מיכל*]

זאת לא קופסת נעליים. זו קופסא שיכולה להיות הרבה יותר גדולה, רק שמזכירה בצורתה קופסת נעליים (ולא - חבית, למשל). היא יכולה להיות מפלסטיק או מעץ, למשל. הקומפוסט אמור להיווצר הרבה יותר מהר מאשר בקומפוסטר רגיל, כך שכל הזמן מפנים אותו (נגיד אחת לחודש) ונוצר מקום לזבל חדש. זה בהנחה שיש מושבת תולעים משגשגת, ולא הכיתה הטיפולית שאצלי.

[ניצן_אמ*]

זה בהנחה שיש מושבת תולעים משגשגת, ולא הכיתה הטיפולית שאצלי.


אל תראי אותי ככה, גם אני עושה כמעט הכל מאפס. אבל הציעו לך מושבה משגשגת, מה? לא תקחי?

[מיכל*]

הציעו לך מושבה משגשגת, מה? לא תקחי?

ברור שכן!!

[אמל_ית*]

את נותנת משמעות חדשה ונרחבת לתשובה שתמיד נתתי לגבי חיות המחמד שלי- אני מגדלת כלבה וקומפוסט ( ולתקופה מסוימת גידלתי גם טמגוצ'י שאור במקרר) .
קוראת אותך בכיף.

[מיכל*]

יום שמש חורפי - הוצאתי את הקופסא מהבית להתחמם בפיסת השמש שהיתה בחוץ. אמנם האויר קר, אבל אני חושבת שאור שמש ישיר על קופסא שקופה יעלה קצת את הטמפרטורה בפנים. בגלל ריבוי העצים, פיסת החום משנה מקום כל הזמן בהתאם למקום השמש בשמיים, אז אני מזיזה את הקופסא מפעם לפעם. [ צריכה להצדיק את
את נותנת משמעות חדשה ונרחבת לתשובה שתמיד נתתי לגבי חיות המחמד שלי- אני מגדלת כלבה וקומפוסט ]

בהזדמנות זו גם הוספתי להן סוף סוף אדמה, כמו שאמרתי שאעשה אי שם במעלה הדף, ואני מקווה שזה ישמח אותן. עם האדמה, שהיתה קודם בעציץ שהצמח שלו בר-מינן, נשפכו לארגז גם שני שלשולים ע-נ-ק-י-י-ם, שהוצאו מייד מייד - הם נראו כמו יכולים לטרוף את התולעים שלי בלי מלח (אני מניחה שהם לא טורפים, אבל לא רציתי לקחת סיכון).

ועוד בהזדמנות זו, הפכתי היטב את תכולת הקופסא, ולאור השמש ראיתי 5 תולעים!!! שזה פחות אומנם ממה שהכנסתי, אבל יותר ממה שנצפה עד כה.

מעודדת, הלכתי לארגז והפכתי גם שם את התכולה, באזור הותיק ראיתי כמה וכמה וכמה תולעים!! הפכתי בכמה מקומות, ובכל מקום ראיתי כמה! לא ספרתי. שוב, זה יותר ממה שנצפה עד כה. באזור הצעיר (פסולת מטבח יחסית חדשה) נצפתה תולעת אחת מדוכאת בפינה בתחתית. הוספתי לשם חומר יבש (עלים) וערבבתי מעט.

התלבטתי אם לאור השגשוג (היחסי) בארגז, להעביר קצת לקופסא, והחלטתי שלא, אני יותר סקרנית לראות האם מכמות כזו קטנה ניתן לטפח מושבה, מאשר ממהרת להצליח (וכבר יש לי הצלחה - בארגז).

לאור השמש ולאור הפנאי של השבת, צילמתי את הארגז והקופסא ואני מקווה שאצליח עכשיו להעלות את התמונות.

[מיכל*]

תמונות:

פינת הקומפוסט - מקדימה החבית עם הקומפוסט שאמור כבר להיות מוכן, מאחוריה הארגז, ומאחוריו - החבית הפעילה (מקבלת ומתבשלת)
http://www.flickr.com/photos/47260962@N07/4333989663/

[מיכל*]

הארגז ממבט קרוב יותר. על הארגז- המקלטרת וכף הגננים שאיתם אני הופכת את מה שבפנים (ומחפשת תולעים/מערבבת חומר יבש/מטמינה קליפות ביצים)
מידות הארגז 704040, והוא הורכב במהלך שתי שבתות (לא שלמות) מלוחות שמצאתי זרוקים (ניסרתי, קדחתי, חיברתי, הברגתי, הדבקתי).

http://www.flickr.com/photos/47260962@N07/4333990587/

[מיכל*]

הקופסא משתזפת בשמש
http://www.flickr.com/photos/47260962@N07/4333993331/

הקופסא מהכיוון השני
http://www.flickr.com/photos/47260962@N07/4334734932/

הקופסא עם הסוודר (שתי חולצות ישנות שמולבשות מלמטה)
http://www.flickr.com/photos/47260962@N ... otostream/

[מיכל*]

אני חוסכת מכן את התמונות של מה שבפנים.... כל מי שאי פעם גידל קומפוסט יודע איך זה נראה פחות או יותר...

וזה מזכיר לי ששכחתי לספר שבגל האופטימיות גם הצצתי לתוך החבית, וראיתי שם ג'וק בריא ומבריק מציץ עלי בחזרה. בתגובה שפכתי עליו דלי של עלים יבשים (לא שזה יזיז לו). בארגז התולעים השכן עדיין לא נצפה שום ג'וק טפו טפו טפו טפו טפו טפו טפו טפו שלא ייצפה לעולם

[ניצן_אמ*]

חזרתי לעקוב, תודה על התמונות! אכן ממחיש.

[מיכל*]

תודה ניצן, כיף לדעת שעוקבים (-:

שמתי לתולעים שבבית יותר מדי אוכל בימים האחרונים. לא התאפקתי. לפני יומיים שמתי כמה כפות אורז שנשארו וכבר התחילו להרקיב, ועכשיו שמתי כמה כפות תבשיל שישבו כמה ימים יותר מדי במקרר. זה לא הרבה אבל כאמור אין הרבה תולעים, והמצב הוא שיש זבובונים, וכשאני פותחת את המכסה זה גם קצת מסריח (טוב האורז היה מסריח לכשעצמו כבר כששמתי אותו). בשבוע הקרוב לא אשים כלום, ואני כותבת את הפוסט הזה בעיקר כדי שאני אזכור את התאריך של מתי הפסקתי לשים ומתי צריכה לחזור.

התולעים שבחוץ - יש, אבל לא הרבה. כשאני הופכת אני לא רואה יותר מדי. אולי הן ירדו למטה, לא ממש עשיתי חיפוש רציני. ראיתי פחות מאשר בפעם הקודמת שהתלהבתי.

[מיכל*]

איך הופכים את הכתובות של התמונות למשהו שאני כותבת? כלומר אני רוצה שבמקום שיהיה כתוב שם www.flicker....... , יהיה כתוב "הארגז".

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

איך הופכים את הכתובת:
אם כותבים לפני הכתובת את השם הרצוי במרכאות, אז השם יהפוך לקישור

שלום. אני מצטרפת חדשה (-:
קצת מהססת, קצת מזועזעת, הרבה סקרנית, מרחיב את גבולותיי ככל הנראה, עם נסיון של קומפוסטר רגיל של שכנים שהחלו אותו לפני בערך שנתיים ומעולם לא רוקנו אותו, אנחנו מאכילים מושבת עכברים לא קטנה..., בזמן האחרון הפסקתי להשתמש בו כי כל פעם כשפותחת את הקומפוסטר קופצים לי עכברים . הקומפוסטר כבר קרוב למלאות מקסימלית. החוויה העכברית הזו לא נעימה ואני כל הזמן תוהה האם זה מאוזן עם הטבע כל העסק הזה.
גם אצלך אני שואלת אותה שאלה.

בכל מקרה מעריצה אותך על התעוזה, בקיעת הדרך, החקרנות ...
בינתיים אשב לי כאן בשקט (מה זה? (-:) ואלמד ממך בתקווה שתגיעי לתוצאות מוצלחות וכולנו נוכל לקבל השראה.

דבר אחד ברור : עם ג'וקים אני לא מתעסקת!!!

[מיכל*]

תודה נקודות

בתקווה שתגיעי לתוצאות מוצלחות וכולנו נוכל לקבל השראה.

אני עוד לא שם....

אחרי תקופה שבה לא חקרתי לעומק את המצב, פשוט האכלתי מדי פעם (לעיתים לא קרובות) ובשאר הזמן התעלמתי משני הארגזים (זה שבחוץ וזה שבפנים)
טוב בעצם לא ממש התעלמתי, הסתכלתי קצת אבל כל התולעים שראיתי בפעם האחרונה שכתבתי כאן פשוט נעלמו, כשחפרתי אז לא ממש ראיתי, ולא היה לי זמן/חשק לחפור הרבה (ובעיקר, לחפור הרבה ולגלות שאין...)
היה גם את השבועות עם הקור והגשם
אז אחרי שגם הן קצת נעלמו וגם היה קר, אז כן קצת התעלמתי...

לפני יומיים הסתכלתי.
אז ככה, בארגז שבבית, נצפו איזה שתיים או שלוש. כמו שאומרים, עוד יש תקוה.

בארגז שבחוץ, אין כמות גדולה של תולעים, הרבה פחות מפעם קודמת, אבל החדשות הטובות באמת הן שפעם ראשונה שראיתי תולעת שברור שהיא צעירה, ונולדה אצלי בארגז!! זה היה מאוד משמח, לראות שכן יש שם התרבות. היו עוד כמה דברים שחשבתי שעשויים להיות תולעים בשלבי התפתחות ראשוניים.
ועוד ראיתי תולעת אחת מתה בחוץ, נאכלת על ידי נמלים.

ועוד על המערכת האקולוגית שמסביב לזה,
לפני כמה זמן ראיתי שיירת נמלים נכנסת לארגז (שבחוץ) וכמובן יוצאת ממנו, כאשר הנמלים נשאו מן גרגרים לבנים, ותהיתי האם אלה לא הביצים של התולעים, ואם הן לא מחרבות לי שם את הדור הבא. אחר כך הנמלים נעלמו, ולא חזרו.
חוץ מזה יש המון דברים שונים ומשונים בארגז, אך לא ג'וקים. טפו טפו טפו טפו טפו טפו.

הקופסא שבבית מתחילה למשוך ברחשים, ואני חושבת ששמתי קצת יותר מדי אוכל בימים האחרונים (לא התאפקתי) כך שהתולעים (כל השלוש שיש שם) לא מתגברות עליו.

[פלונית*]

נו, מה קורה?

[מיכל*]

נו, מה קורה?

או, טוב ששאלת!!

אחרי הרבה זמן שלא קרה כלום, פה תולעת, שם תולעת, מקרטע,

לפני שבועיים בא אלי איזה חבר והסכים לראות את התולעים, אז הפכתי את הקומפוסט בארגז שבחוץ וראיתי - הרבה !! תולעים קטנות, שמחה וצהלה.

והיום, אחרי שבוע שלא הייתי בבית, הסתכלתי בקופסא שבבית, ובפעם הראשונה ראיתי שם תולעת קטנה, צעירה, כן ירבו

עוד אין הרבה אחרות, אבל זה מאוד משמח

ותודה על ההתעניינות!

[ניצן_אמ*]

איזה יופי!

[מיכל*]

החדשות הטובות -
יש הרבה תולעים!

החדשות הרעות -
בארגז בחוץ יש ג'וקים
בארגז בבית יש זבובונים

בארגז שבבית הם מתרכזים בארגז ולא מציקים - רק כשפותחים אותו, וגם לא בכמות מאוד גדולה.
בארגז שבחוץ גם יש זבובונים, אבל לזה אני רגילה.

חוץ מזה, התולעים ממש מתעקשות להישאר בערימה הישנה (בחצי הישן שבתוך הארגז) למרות שזה כבר נראה ממש קומפוסט מוכן לגמרי,
יש גם בחצי החדש, אבל יש המון, אולי יותר, בחצי הישן.
אני אומרת, אולי יש שם עוד חומר בשבילן לעבוד עליו. וחוץ מזה זה טוב בשביל לתת אותן (כי זה נראה טוב), שזה מוביל אותי ל....

ניצן, אני מתחילה לחשוב על לתת לך. איפה את גרה? זה לא כמויות של אלפים, אבל אני חושבת שאם אתן עציץ, יהיו שם כמה עשרות.
את עוד צריכה?

[מיכל*]

בלילה חלמתי שיש לי כמות ענקית של תולעים, שכל הקומפוסט הופך לתולעים וזה במין חצי חבית מברזל, שוכבת ומוחזקת (כמו מין שוקת אבל בגובה של מטר ומשהו)
שני הקומפוסטים היו ככה, והם היו במקומות נפרדים, אבל בשתיהן היו תולעים ענקיות ממש, והמון המון מהן, והן שחו - הקומפוסט נהיה נוזלי מרוב כמה תולעים שהיו.
והן פערו את הפיות שלהן, והתפתלו.
בבוקר כמעט הופתעתי לגלות שהתולעים בגודל הרגיל.

[ניצן_אמ*]

היי מיכל,
אני בהוד השרון, את בסביבה? שמחה לשמוע שמתחיל להתקדם.
אנחנו מקווים לקבל תולעים השבוע, אבל זה גם רחוק לנו קצת גאוגרפית וגם אין שום סתירה, אני אשמח לכל התחלה טובה.
עציץ עם עשרות יהווה או התחלה נהדרת או המשך מצויין להתחלה שאני מקווה שאניח עליה את ידיי בקרוב
בכל מקרה, את יכולה לכתוב לאימייל beofenitsan בג'ימייל.
תודה!
@}

[מיכל*]

עברה יותר משנה מאז שכתבתי בפעם האחרונה.

עדיין יש תולעים, הכמויות גדלות, אבל לא בקצב שהייתי רוצה.

אעדכן בכמה פוסטים נפרדים על כמה נושאים שונים.

[מיכל*]

מאז שהצעתי לניצן תולעים, נעלמתי. מסתבר שלגדל אותן זה דבר אחד, ולהתעסק עם לחלק אותן זה דבר אחר. אנחנו מהצפון, מגיעים לעיתים מזומנות להוד השרון, ותקופה מסויימת עוד התכוונתי ליצור קשר ולארגן מפגש, אבל אז הבנתי שזו התעסקות ייתר בשבילי. סליחה ניצן שנעלמתי ככה.

לעומת זאת, כמה חודשים אחר כך חבר של אח שלי ביקש תולעים, והגיע אלי, ופשוט לקח. ואז גיליתי שאם מגיעים אלי, אין לי בעיה לתת. אבל כל התעסקות שמעבר לזה, גדולה עליי.

[מיכל*]

הארגז שבחוץ הוכרז ככישלון טוטלי מבחינת התולעים, ואני מניחה שאפשר לומר שהצלחה מוחלטת מבחינת הג'וקים. בשלב מסויים נעלמו משם כל התולעים, ואילו מגוון שלם של חיות אחרות ובראשן תיקנים בריאים, ענקיים ועם כנפיים מבהיקות מרוב איכות חיים, התיישבו שם וניהלו ככל הנראה חיים עשירים ופורים.

הפסקתי לשים זבל אורגני בארגז, ושמתי רק בחבית בחוץ (זה חוץ מהארגז תולעים שבפנים שעליו ארחיב עוד מעט). בחבית נהיה אחלה קומפוסט, אבל גם ג'וקים. התעלמתי מהם.

הקופסא שבבית יצאה למרפסת עקב הברחשים שהיו במטבח, ושהיא הואשמה בקיומם. עם יציאתה למרפסת, לא פחתה כמות הברחשים במטבח, וייתכן שאף גדלה. כך שזו לא היתה אשמתה, אך עם זאת היא כבר נשארה במרפסת, כי מזג האוויר היה טוב בחוץ.

התולעים המשיכו לקבל כמות קטנה של זבל אורגני אחת לכמה ימים. אם נתתי יותר מדי, הן לא התגברו עליה, וזה הרקיב וגידל עובש ומשך חיות אחרות (למרות שהקופסא סגורה והפתחים היחידים הם פתחי האוורור), ובעיקר - הסריח. כך שלמדתי שעדיף להמעיט מאשר להפריז.

[מיכל*]

א., חבר של אח שלי, הגיע לקחת תולעים. הוא עשה עבודת מחקר רצינית באינטרנט, וטען שאני חייבת לחדש להם את שטח המחיה, ושהן כבר יותר מדי זמן בתוך הקקי של עצמן, שזה לא טוב להן. כלומר, אני צריכה להוציא משם את החומר המוכן, ולתת להן לחדש ולהתחדש. העניין הוא שהחומר עדיין לא הגיע אפילו לגובה מחצית הקופסא - אולי לשליש, ואפילו רבע.
אני לא שמעתי על משהו כמו שהוא אומר, אבל הוא היה מאוד נחוש בדעתו.
החלטתי בכל זאת לנסות לתת להן להתחדש. אבל מכיוון שהן היו מפוזרות בכל הקופסא (התולעים), הכרזתי מעכשיו על חצי קופסא (צד ימין) שהיא הערימה ש"מתייבשת", והן אמורות לעזוב אותה עם הזמן, ועל החצי השני של הקופסא, צד שמאל, כערימה המתחדשת, לשם אני מוסיפה את האוכל החדש.

עברו חודש, חודשיים, והתולעים מסרבות לעזוב את הערימה המתייבשת. בכל פעם שאני בודקת, יש שם כמה.

בשלב מסויים, נמאס לי לחכות, ופעלתי בשיטת הפירמידה: מוציאים את החומר עם התולעים, ועורמים אותו בצורת פירמידה פחות או יותר. התולעים שלמעלה מתחפרות פנימה, וכך מתנקה כל הזמן החומר העליון, ואפשר לקחת אותו (קוטמים את ראש הפירמידה). כך ממשיכים להוריד חומר מלמעלה, וכל פעם לתת זמן לתולעים להתחפר פנימה ועוד פנימה, עד שנשארים רק עם חתיכה קטנה של אדמה מלאה תולעים צפופות.

ככה עשיתי לחצי של הערימה המתייבשת. יצא לי איזה קילו קומפוסט.

את הקומפוסט הזה השארתי כמה שבועות, לראות אם יבקעו בו תולעים חדשות, מביצים שהוטלו בו. מכיוון שהוא לא טופל, הוא התייבש, בסופו של דבר כן ראיתי שם איזה שתי תולעים קטנטנות, אבל או שבקעו אחרות ומתו, או שהכל התייבש ומת, או שלא היו ביצים מלכתחילה (כי זה הצד הפחות אטרקטיבי של הקופסא).

בסוף פיזרתי את הקומפוסט בגינה. באופן כללי יצא לי אחלה יבול, אני לא יודעת אם זה קשור לקומפוסט הספציפי הזה או לא (שמתי גם קומפוסט רגיל).

[מיכל*]

ואז עברנו דירה.

בקיבוץ שעברנו אליו יש קומפוסט משותף, כך שאין צורך בערימת/ארגז קומפוסט ביתי. את החבית חיסלתי, מראה של מאות ג'וקים בורחים מהחורים כשמגלגלים את החבית על האדמה הוא מראה כל כך פסיכי שאפילו לא נגעלתי. רק השתדלתי לדרוך על אלה שרצו לכיוון הבית, ולעודד את השאר לרוץ לכיוון החצר (זה היה עוד בבית הקודם כמובן, לא העברנו חבית מלאה ג'וקים וקומפוסט איתנו). העצים בחצר קיבלו את הקומפוסט המוכן, ואני מקווה שזה עשה להם טוב.

אבל קופסת התולעים נשארה, והן חיית המחמד שלי.

[מיכל*]

כאן, התולעים נמצאות במרפסת. על מנת לשמור על טמפרטורה ממוזגת, וגם על חושך, הן הוכנסו, עם הקופסא כמובן, לארגז קרטון גדול ומכוסה. בכל פעם שאני רוצה לטפל בהן, אני מוציאה את הקופסא מהקרטון.

תופעה מוזרה היא שאוכל שניתן להן מחזיק מעמד ה-מ-ו-ן זמן בתוך הקופסא. כאילו זה מקרר. אני יכולה לשים בננה, שהיא כמובן כבר רכה מדי לאכילה, ולכן הן מקבלות אותה, ואחרי חודש לראות שהיא עדיין במצב ניתן לזיהוי כבננה. אותה בננה שאם נשארת יומיים בקערת הפירות, נהיית ג'יפה ומעוכה ומגדלת דברים לבנים ושחורים. כנ"ל אבוקדו, שממש שומר על צורתו - גם הפנימית. אחרי שבועות ארוכים.

הן אוכלות אותם, אבל לאט, לאט... ואיכשהו תהליכי הריקבון שם בתוך הקומפוסט כנראה מאוד, מאוד איטיים...

כרגע הן מקבלות אוכל פעם בשבועיים בערך, וזה נראה כמו מינון טוב להן. כאמור, הן לא מסיימות את מה שנתתי בפעם הקודמת. יש המון תולעים קטנות, מה שמעיד על התרבות.

אבל כמות האוכל שהן יכולות להתמודד איתה לא גדלה. כלומר, הן לא מסיימות יותר מהר את האוכל.

תשעים ותשעה אחוזים מהזבל האורגני שלנו הולך לקומפוסט הקיבוצי, וכמות אפסית הולכת לתולעים (כמות של 2-3 פירות פעם בשבועיים-שלושה. זה לא חייב להיות פירות, זה יכול להיות גם קליפות או אורז וכיוב', אבל זה הנפח).

[מיכל*]

זה כבר חודשים מאז ששוב ניסיתי לעשות הפרדה של ערימות בתוך הקופסא, לערימה מתייבשת וערימה מתחדשת. שוב, למרות שלא הוספתי לשם אוכל, התולעים המשיכו להסתובב גם בערימה המתייבשת.
היום הוצאתי את החומר משם, שוב בשיטת הפירמידה. אני חושבת שיצא לי איזה קילו וחצי, אולי שניים. שזה יותר מבפעם הקודמת, אבל עדיין לא כמות.

על החצי הריק של הארגז שפכתי מעט אדמה, ועליה שמתי אוכל חדש, ומעל ניירות מכווצ'צ'ים (א. אמר שזה ממש חשוב לשים להן לפי מה שכולם אומרים, ונראה לי שזה נכון וזה באמת עושה להן טוב). אני כותבת כאן מה שמתי, כדי לראות עוד כמה זמן מה המצב של הדברים האלה:

אפרסק קטן
קלח תירס קטן
קליפות מלפפון
שאריות תפוח
תפוז

התלבטתי קצת לגבי התפוז, והחלטתי שהן כן יכולות להתמודד איתו (איזה חבר טען ככה פעם), אם הוא רק חלק מן האוכל ולא מרכיב עיקרי.

[מיכל*]

תופעה מעניינת נוספת היא הבריחה של התולעים לארגז התחתון. כמעט בכל פעם שאני מביאה להן אוכל, אני מוציאה את הארגז העליון מתוך התחתון. למטה, מצטבר נוזל, אבל גם תולעים שעוברות לשם. הן חיות, ובעצם שוחות בתוך הנוזל. אני לא יודעת למה הן עוברות לשם, ואני גם לא יודעת אם הן חוזרות לקומפוסט באופן עצמאי כאשר אני לא מתערבת.
אני בכל אופן בכל פעם מחזירה את אלו ששם (בעזרת כפית גלידה שהתגלתה כנוחה ומתאימה לעניין) כאשר אני פותחת את העסק, ואז שופכת את הנוזל (שאינו מסריח כלל וכלל, למי שמתעניינת) לאחד הצמחים שבגינה, זה שלדעתי הכי זקוק לחיזוק.

בחורף, אני חושבת שאחרי לילות של סופות, רעמים וברקים, היתה בריחה הרבה יותר המונית לחלק התחתון. זה ניכר לעין אחרי שתיים או שלוש סופות כאלה. כמויות של עשרות רבות של תולעים מתכרבלות להן בתחתית הארגז התחתון.

[מיכל*]

השורה התחתונה היא שהתולעים עברו את החורף בשלום בחוץ (במרפסת), ואפילו התרבו יפה. ארגז הקרטון הוכיח את עצמו כשומר טמפרטורה, וגם זה שכבר יש להן מספיק חומר בתוך הקופסא - זה כנראה מבודד מספיק.

[מיכל*]

ולסיום, תעלומה שאם יש עליה תשובה אשמח לשמוע -
מה קורה לתולעים שמתות?
מעולם לא ראיתי תולעת מתה אצלי בקומפוסט.

[מיכל*]

ממה ששמתי בפעם הקודמת, נאכלו כמעט עד תומם האפרסק, שאריות התפוח וקליפות המלפפון. קלח התירס והתפוז נראים כמעט כמו לפני שבוע וחצי.
היום שמתי

פיתה קטנה ויבשה
תפוחי אדמה מבושלים ויבשים
עגבניית שרי מעוכה
מעט קליפת אבטיח.

יש המון תולעים, בעיקר בחלק הישן, הרבה מאוד קטנות שזה מעיד על התרבות. אבל הן עדיין לא מתגברות על כמויות האוכל, ואבוקדו ששמתי לפני איזה חודש עדיין נמצא.

התיאוריה שלי היא שבגלל שהן אוכלות את הריקבון, הדברים לא נרקבים בעצם. רק לאט לאט. אני לא יודעת אם יש איזה הגיון בתיאוריה הזו.

היו המון תולעים בארגז התחתון, עשרות. החזרתי אותן.

[כריסטופית_רובין*]

אולי תולעים אחרות אוכלות אותן?



היי... !