גזים אצל תינוקות קוליק

[חלוקית_נחל*]

האם אין אפשרות שמה שמציק לתינוק הם כאבי בטן או גזים כלואים הקרויים קוליק? מה שניתן להבין מן התגובות הוא שמי שיודעת לאבחן במדויק את צרכי התינוק, הרי שתינוקה לא יסבול מקוליק ולכן, מי שתינוקה סובל מכך הרי שהיא לוקה באבחון צרכיו. אם אכן זו האמירה, יעזרו טיפים לאבחנה מבדלת וכו', אם לא זו הכוונה, כדאי לחדד @}
גם בנותי לא סבלו אולם ייחסתי את זה לסוג של בשלות של מערכת העיכול, הן גם לא פלטו ולא נזקקו לשחרור גרעפס אחרי כול הנקה.

[יש_לי_אוצר*]

אם מבינים היטב את צורכי התינוק ונענים להם במדוייק, אין קוליק.
מסכימה,
לפני שהכרנו את נפלאות הערסול והמנשא, ולפני שהצענו לעשות פיפי וקקי בשירותים סבלנו שעות ארוכות וקשות כל ערב.
ואז... התחלנו להשתמש במנשא (במהלך היום, לא רק בשעות הקשות), והצענו לשחרר גזים בשירותים ופתאום כבר לא היה גזים וסבל ובכי שעות ארוכות.

זה הזמן לשחרר אותו וללמוד לבקש עזרה ולהעזר!
כל כך נכון! כל אחד יכול ללמוד להשתמש במנשא/ לערסל/ לפשפש בשירותים...

[אמת_וצדק*]

יעזרו טיפים לאבחנה מבדלת וכו'
חלוקית, אני לא בטוחה שהבנתי את בקשתך.
אם את מתכוונת להסבר כיצד מבחינים בין סוגי הבכי וההתפתלויות של תינוק, אז אין לי הסבר של ממש. אני לא מתיימרת להבין תמיד, אבל משתדלת ומגלה לאט לאט הבדלים בין סוגי בכי וסוגי התפתלות.
קיימת תאוריה (שלא בדקתי עדיין) שנקראת "שפת התינוקות דנסטן" ובאנגלית "Dunstan Baby Language" ומסבירה כיצד להבדיל בין 5 צלילים שתינוקות משתמשים בהן כדי לבטא את צרכיהם. אפשר לקרוא עוד באתר הזה

[מטפלת_אייפק*]

מהנסיון שלי עם עשרות תינוקות מוגזים קשה מאוד עד בלתי אפשרי להכליל לגבי גורמים לגזים וכאבי בטן. הסיבות יכולות להיות כל רקע ריגשי, פיזי, חוסר בשלות של המערכת, רגישות למזונות של האם, רגישות לחלב אם ( כן, יש מצב כזה והוא לא נדיר. אם תרצו אסביר כיצד יתכן) ולכן חיבים להתיחס לכל תינוק באופן פרטני. הנטיה להכליל במקרים אלו גורמת לדעתי יותר נזק ותיסכול לאם מאשר תועלת לתינוק.

[צפריר*]

כבר נכתבו הדברים ונאמרו בעבר.

לא מדובר לא בגזים ולא בקוליק, ולא במזונותיה של האם או של התינוק.

כל אלה לא רלוונטיים.

אלא, מדובר בהסתגלות אל העולם הזה, אל תנאי האור והחושך השוררים בו, ואל התרגלות אל מחזוריות החים כאן, על הפלנטה הזו, יום, לילה, ולאחריו עוד יום.

אם תינתן תשומת לב מספקת, ניתן יהיה לראות שרוב התלונות או חוסר הנוחות של הקטנים, מחריפה בשעות בין הערביים, בזמן בו מתמעט אור היום והלילה יורד.

יש להבין, תינוק שרק הגיח לעולמנו, עדיין לא יודע שהאור, הנעלם לעת ערב מחייו - יחזור למחרת.

ידיעתינו שכך העולם נוהג, ויום בא לאחר יום, איננה מובנת או מוטמעת עדיין ברך בשנים.

ולפיכך, על פני גזים, נמצא אז התינוק חווה ריקנות באזור מקלעת השמש, בין מפתח הלב והטבור.

תחושה זו של ריקנות אם כך, בלתי נסבלת ונתפשת כהיפוכה, לחץ פנימי, לכאורה אלו הם גזים. אך אין הדברים כך, אלא כאמור - ריקנות.

ומה ניתן לעשות?

חיתול הדוק על בטנו של הרך הנולד, מהודק היטב, על מנת להקהות את תחושת הריקנות, החזקת הילד על הידיים, עדיף של האם אבל גם האב יכול לתרום כאן, באופן הזה שאזור הבטן, מקלעת השמש, נמצא מול לב המחזיק את הילד, והרגעה מונוטונית של היילוד, בשעות בין הערביים, הם כל שצריך, וכל שניתן לעשות.

האמונה שמדובר כאן בגזים, ההתעסקות העניפה סביב הנושא, ההתלהבות ניתן לומר לטיפולים שונים, לא רק שלא מועילים אלא מייצרים לחץ פנימי אצל ההורים ובעיקר אצל אמו של היילוד.

לחץ פנימי זה בהחלט מתחבר לרעיון של גזים, שגם אלה הם לחץ פנימי.

עם זאת, עטיפת הילד בחיתול, הידוק החיתול על איזור מקלעת השמש, והרגעת הילד כשהוא מוחזק על הידיים, ובטנו מול לב אימו, הם כל מה שנדרש.

תודה רבה.

<שלם>

[ורד_לב*]

התחברתי לכל מילה שלך, צפריר.
תודה

[סיגל_ב*]

אם מבינים היטב את צורכי התינוק ונענים להם במדוייק, אין קוליק.
לא מסכימה.
וגם לא מסכימה עם כל מה שנכתב אחר כך.
כנראה שהכל עניין של נקודת מבט אישית, כי מי שלא חוותה תינוק עם גזים, לא מבינה על מה המהומה.

אז הנה אני, שתי בנות שתיהן עם גזים. אני עוברת על רשימת סיפוק הצרכים שנכתבה למעלה כדי לעשות וי על הכל ואח"כ אציין למה אני חושבת שהיו לנו גזים, ואיך פתרתי את הבעיה עם הילדה השנייה.

_כלומר, אולי הפיתרון לקוליק טמון בכישרון להבדיל בין סוגי הבכי וההתפתלויות של התינוק ומתן המענה המתאים מתוך אלה (כולם מתוך נסיוני האישי בלבד):
א. הנקה._
וי. הבנות שלי ינקו (ועודן ).

ב. שחרור גרעפס ע"י הרמת התינוק במאונך מעל הכתף והמתנה תוך כדי הליכה.
וי.

ג. שחרור קקי/פיפי ע"י פתיחת החיתול (אם יש) והמתנה סבלנית. התינוקת שלי נרגעת ברגע שפותחים לה את החיתול, עוד לפני שחרור היציאות.
וי. פשפשתי וקשקשתי שתי בנות בהתאם לאיתות שלהן.

ד. הרדמה. אצלנו ההרדמה היעילה ביותר היא במנשא לופי (או כל מנשא עירסול אחר) או על הידיים בתוך שמיכה שעוטפת היטב מכף רגל עד ראש.
וי. אצלי בשלב הטרום זחילה התינוקות לא יוצאות מהמנשא למעט לפיפי או משהו כזה.

ה. אם לא אף אחד מהנ"ל, אז אולי משהו מציק לתינוק וצריך לחפש מה זה. לדוגמא, חיתול רטוב, קור, בדידות.
אף לא אחד מהנ"ל. וגם לא הצקות אחרות - תאמינו לי חיפשתי.

למה אני חושבת בכל זאת שמדובר בגזים?
כי ברגע שהלכתי עם הבת השנייה לאיילת מטוטלת (איילת שלו שפרטיה כתובים בתחילת הדף) שאיבחנה (עם מטוטלת, כן זה וודו, אבל אני לא מתווכחת עם מה שעובד) את המזונות שאני אוכלת שגורמים לגזים, ואותם הורדתי מהתפריט - הפלא ופלא, שקט ושלווה. האבחון היה עד כדי כך מדויק, כשבימים שבהם היה פתאום איזה בכי שוב חסר מנוחה ומתפתל, הלכתי לבדוק מה אכלתי אתמול ומצאתי שלארוחה שלי הסתנן לו מרכיב אסור (דבש בחרדל למשל). ירד השימוש בחרדל, חזר שוב השקט.
זה נשמע אולי הזוי, אבל האבחון היה מדויק, והקפדה שלי עליו השתלמה בכל יום של שקט ושמחה בבית. איזה כיף, איזו הקלה!
(גילוי נאות: האבחון היה כבר פחות מדויק כשהוא נעשה בטלפון לצורך התרת האיסורים, לפי המטוטלת יכולתי לחזור לאכול כל מיני דברים מסוימים ובפועל זה לא עבד כל כך טוב ומשכתי את התפריט המיוחד עוד כמה שבועות, אבל בסה"כ: אני מרוצה. על רמת הצלחה כזו אני לא מוותרת, ולא מוותרת גם על ההזדמנות לספר למי שמוכן לשמוע).

עוד דברים שיכולים לגרום לגזים וגם אותם חוויתי פה ושם:
תנוחת הנקה לא אופטימלית, שאז נכנס אוויר ביניקה. זה יכול לנבוע מלשון קשורה למשל (אצלנו היו צקצוקים בהנקה שהעידו על כל זה).
גם שפע חלב יכול לגרום לגזים, ואז עושים ניהול הנקה קצת שונה מהנוהל הרגיל (שהוא צד א' ואז ב' וכו'), כמובן בהתייעצות עם יועצת הנקה.
וגם הסוכרים שבחלב הקדמי נחשבים לגורמים שיכולים לעורר גזים (וגם כאן, ניהול הנקה יכול אולי לסייע, שוב בהתייעצות עם יועצת הנקה מוסמכת).

בקיצור, לדעתי יש כל מיני עניינים שגורמים לגזים, חוויתי אותם על בשרי, ראיתי גם כיצד הפתרונות עוזרים, ואני, באופן אישי לגמרי, לא מתחברת לביטול הגורף של הבעייה שהוצג כאן.

[צפריר*]

אורלי,
ראי, הדברים שנכתבו, מתייחסים אל הבעיה הכללית.
אין זה אומר שלא יכולים להיות גזים.
עם זאת, בעיה זו של התרגלות אל מחזוריות החיים, נמשכת עד לגיל ארבעה עד שמונה חודשים ובמובן הזה, ברגיל - 6 חודשים.

לכן, אם הבעיה נפסקה באזור מספר החודשים הזה, הרי שאמונתך, והשפעתך היטיבו עם הילדה מבחינת כאביה.

כאן, כאשר מדובר בגזים בוודאות, ואת אלה הרי שומעים אומ מריחים ביציאתם, בהחלט יש קשר למזונותיה של האם.
עדיין, ברוב המקרים - אין שום קשר לגזים, אם כי ניתן לומר, הקשר הסיבתי מתקרב יותר לחיתוך חבל הטבור, לפני הזמן, מאשר לבעיה של תסיסה במעיים.

לכן, לא ביטול גורף אלא הבהרה לגבי רוב רובם שלהמקרים.

תודות.

[מישהי*]

לפלוני אלמונית מ- 2 הודעות למעלה... גם אני משום מה סובלת מגזים לאחר הלידה ובעיקר בהנקה אז גם אני אשמח לשמוע אם למישהיא יש פתרון לבעיה המציקה הזו???

[נטע*]

גם אני התחלתי להפליץ המון אחרי הלידה השניה שלי. זה לא הפסיק במשך שנה וחצי בערך. זה היה מחריף בעיקר בשעות אחר הצהריים והערב. החלטתי לנסות להפסיק לאכול לחם שאכלתי באותה תקופה בכמויות גדולות, וזה פשוט הפסיק. אחרי מס' חודשים חזרתי לאכול לחם והגזים לא חזרו. אבל במקביל גם הפסקתי להניק...

[הילה_של_הקריסטלים*]

אחרי שתקפו אותנו הגזיםשיניתי את התזונה שלי עוד יותר - כרגע אני ניזונה מכוסמת, עלים ירוקים, מלפפון, טחינה מלאה דלורית, קישוא ותמרים פחות או יותר..בנוסף התחלנו להשתמש בבקבוק מים חמים, דמיון מודרך, עיסוי,מים וGSE במינון של 2 טיפות על חצי כוס ולתת למיאה 2 כפיות, גם משתמשים במנשא וכדור פיזיו ואתמול עשיתי לה דיקור אחרי שקראתי מחקרים על דיקור של כמה שניות בנקודה קולון 4, חברה המליצה לי על ABC דופילוס - מישהי ניסתה ויכולה להמליץ או לשלול בהקשר של הגזים / קוליק?

[עדן*]

שלום לכולם
ברצוני לברר האם בירה שחורה עושה גזים לעולל, אני שותה בכדי לייצר יותר חלב וזאת לאחר המלצות של נשים רבות
אך לאחרונה שאלתי את עצמי האם בירה שחורה יכולה לגרום לגזים???

[הילה_של_הקריסטלים*]

ממה שידוע לי - אם את מכניסה גזים לגוף שלך אז כן - כי בירה שחורה עושה לך גזים.אם את רוצה יותר חלב יש תה שומר, חילבה ועוד דברים נוספים שכרגע לא עולים לי

[אמונה_בה'*]

דחוף.
נבטי ברוקולי גורמים לגזים?

והבנתי שיכול להיות שיש לי חומציות נמוכה בקיבה? או שזו טעות? אני לוקחת בבוקר עם הברזל 250 מג ויטמין C

[אהבת_עולם*]

יש צורך לעבור על הדף, וללקט את העצות לרשימה מסודרת בראש הדף.

דף לעריכה.

[יעלה*]

התינוקת שלי בת חודש וחצי ורק בשבועיים האחרונים התחילה לינוק כמו שצריך לאחר ששחררו לה לשון קשורה. לפעמים ההנקה הולכת טוב ולפעמים היא ממש בוכה תוך כדי, אני מרגישה שההנקה גורמת לה להפעיל את השריר שמוציא גזים וקקי וזה ממש גורם לה לסבל בזמן ההנקה. היא תופסת את הציצי ואז מתחילה להתאמץ ולהיות אדומה מרוב מאמץ או מרוב סבל ולבכות ובשניה שאני מוציאה לה את הציצי מהפה היא נרגעת. חשוב לי לציין שאם אני נותת לה בקבוק אין לה בעיה כזאת.

[א_ל_א_ן*]

קודם כל מזל טוב.
הייתי בודקת עד כמה נוח לך, האמא כשאת מניקה, עד כמה את עצמך רגועה, מציעה לקרא ספר, או לעשות מדיטציה במשך ההנקה. אני מניחה שתיכף הכל יתאפס.

[פלוני_אלמונית*]

לי זה נשמע כמו העדפת בקבוק- כלומר תגובה התנהגותית ולא גזים.

[טליה_אלמתן*]

יעלה
כשזה קורה, תנסי להוריד לה חיתול, ולהחזיק אותה ב"תנוחת קקי" (או פיפי), מעל לכיור, או לאמבטיה, או לשיח
אבל רק אם היא במצב רוח טוב, ולא אם זה מטריד אותה.
אפשר גם להוריד אותה מהשד, ולהחזיק אותה עם הגב אליך, כשכף היד שלך מתחת לטוסיק שלה. כשהיא תעשה פיפי, החיתול יתחמם במהירות (ואז היא תמשיך לינוק בנחת).

[פלונית*]

לי זה נשמע כמו העדפת בקבוק- כלומר תגובה התנהגותית ולא גזים.
מסכימה.

[יעלה*]

קודם כל תודה לכן על כל התשובות... אני לא חושבת שזה העדפת בקבוק כי היא כן רוצה לינוק וכשהיא רעבה היא בכיף נצמדת לציצי אבל אחרי כמה זמן- לפעמים כמה דקות ולפעמים אחרי כמה שניות, מתחילה לבכות ולהתאמץ- ולפעמים יוצא לה קקי או פוקון... בשלב כזה שהיא מתאמצת ביניקה אם אני נותת לה בקבוק היא כבר לא סובלת, היא לפעמים עדיין מתאמצת לעשות משהו אבל לא בוכה כמו בזמן היניקה... בינתיים אני חייבת להשלים לה עם בקבוק ואני ממש מקווה שהיא באמת לא תעדיף רק בקבוק בסוף.
טליה אלתמן אני ינסה את מה שהצעת, אני מקווה שזה יעזור

[אמא_של_דני*]

שלום לכולן, מקווה שיש פה מישהי שתוכל לעזור בעצה או ידע.
הקטנה שלי נולדה לפני שישה חודשים ואחרי שלושה שבועות חזרתי לעבוד- ככה זה העצמאיות- אז עברנו לבקבוק. היא פתחה קוליק חמור ואף רופא אידיוט לא הקשיב לי שזה חריג- "גזים זה נורמלי עד גיל 3 חודשים"- רק כשהיא הפסיקה לעלות במשקל אחרי חודש כולם התחילו להתייחס ברצינות ל"היסטריה של אמא בפעם הראשונה" שלי כביכול, ברצינות. אז עברנו לסויה ובמהרה הופיעו בעיות גם איתה, הצואה שלה הפכה קשה כמו של גדולים והרופא טען שכנראה יש רגישות גם לזה... השלב הבא היה נוטרומיגן. אחרי ארבעה חודשים, בניגוד להמלצת הרופא יש לציין, החלטתי שאפשר לנסות שוב וחזרנו לסימילאק חלב. היו לה גזים, אבל לתינוקת בת 5 חודשים כבר יש יכולות להוציא אז היא לא סבלה כל כך. אחר כך עברנו לסימילאק קומפורט ומסע הגזים שלנו נגמר...
עד אתמול. לפני 4 ימים היא נכנסה לגן והיא נהנית שם בטירוף, לא בוכה ולא מעניין אותה בכלל כשאני הולכת או באה, (כך שקוליק רגשי זה לא) אבל היא אכלה שם מנה גדולה של "פירות" שהם מכינים הכוללים גם טחינה ופתי בר. את הפתי בר והפירות היא כבר טעמה אז אני לא חושבת שמזה נהיו לה גזים, אבל עם הטחינה זו התקלות ראשונה. מאז אותו יום היא לא ישנה רצוף יותר מחצי שעה, גם בלילה, מתקפלת מכאבים ומגזזת ממש כל שנייה ובקולניות כמו סבתא זקנה. הבכי שלה מזכיר בעוצמתו את התקופה האפלה של הקוליק הינקותי שלה.
עכשיו השאלה: יכול להיות שטחינה עושה גזים?

[הילה*]

שלום. האם מישהי שמעה או מכירה את שיטת קרניוסקרל לטיפול בכאבי בטן/גזים וחוסר שקט אצל תינוקות?

[אבא_של_עלמה*]

האם מישהי עם תינוק עם גזים, ניסתה להמנע כליל מסוכר ופירות מתוקים במשך כשבוע ימים? אולי עודפי הסוכר (וגם סוכר הפירות) שמצויים בתזונה המערבית שלנו הם אלו שגורמים לכמות מוגברת של לקטוז בחלב האם. כל מה שקראתי בנושא גזים אצל תינוקות ותזונה תמיד מתמקד בסוגי מזון ולא במרכיבים בסיסיים כגון סוגר.

[פלוני_אלמונית*]

את בטוחה שזה לא ריפלוקס? היא פולטת?

[יעלה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רציתי לעדכן- בסוף הסתבר שהיה לה ריפלוקס חמור, במצב כזה יש ממש כאבים בזמן ההנקה יותר מאשר בבקבוק. כך אמר לי רופא גסטרו ובסוף גם רופאה טובה שמצאנו...

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי תינוקת בת 35 יום שכל ערב מתפתלת מכאב למרות שהכבע שלה סדירה .מקפלת טיפות שומר ולא עוזר.
מה ממליצים.

[אפרת_נ*]

תינוק בן שלושה שבועות כבר סובל מעצירות. כבר שלושה ימים בלי קקי. מאז גיל שבוע קקי כל יומיים. מתפתל ויונק באי שקט.
מכירות???????
אני בפורטוגל במקום שכוח אל עם ממסד רפואי שתקוע בשנות השבעים.
ניסיתי: ניהול הנקה קפדני (מבחינת אחיזה, זווית וגרעפסים). המנעות מקטניות, מצליבים, מוצרי חלב וחיטה (את השניים האחרונים מאז אתמול אז מקווה לטוב). עיסוי (שונא), תרגילי רגליים (עוזר לפעמים עם הגזים, לא עם הקקי). להוריד חיתול (עזר כמה פעמים, לא הפעם. והוא שונא ממש ממש להיות ערום וגם מפחד לעשות פיפי כשערום).
פיפי הוא עושה בכמות סבירה מאוד.
הוא אומלל מאוד וגם אנחנו...

[פלוניתנית*]

לפעמים עוזר גם להוריד אורז מהתפריט. לוקח זמן עד שהגוף מתנקה אז אל ייאוש. תנסי לפשפש אותו - אולי יעזור לו - תראי כאן דפים על איך עושים את זה.
לדגדג בטוסיק עם עלה פטרוזיליה טרייה.
להכניס לטוסיק את הקצה של מקל אזניים טבול בשמן זית.
אני יודעת שיש תינוקות יומקים שעושים קקי בתדירות רחוןקה וזה תקין. כמה פיפי עושה ביום? צריך 6 ביום.
אולי העצירות לא מפריעה לו אלא הגזים? ואז המתנה להשפעת ניקוי הגוף...

[פלוני_אלמונית*]

לנו עזר בתופה של עצירות כתוצאה מחום... להכניס גבעול של גרניום לימוני לפי הטבעת. גם עיסוי מעגלי מרכז כף הרגל עם כיוון השעון (אזור המעיים ברלקסולוגיה) יכול לעזור, וגם תה של תלתן אדום. בהצלחה

[חני*]

ממליצה על איבחון אייפק אפשר גם בטלפון
פה באתר יש את עננים בקפה , ממולץ

[אני_צ'ה*]

לא הייתי ממהרת להכריז על עצירות......בגיל הזה אני יודעת שעד שבוע נחשב בסדר (אני לא מומחית אבל שמועות שספגתי במרוצת השנים)...מכירה חברות עם תינוקות שעושים פעם בשבוע....והכל בסדר, בלי תלונות כשלהן ואי נעימויות.......עד שעובר ומשתנה....עם זאת, האי נוחות שתיארת זה משהו בפני עצמו שנשמע מציק וכדאי לעזור....נסי להשיג זרעי שומר ולשתות 4-5- כוסות של חליטה ביום...אם זה בא בשקיקים - פשוט תכיני מזה תה, כרגיל, אם בזרעים - תרתיחי את הזרעים דקה או שתיים במים רותחים ואז הניחי לעוד כמה דקות עם מכסה.....סנני ושתי......קר זה אפילו טעים מאד ! אם אין לא זה ולא זה - אז פשוט לאכול שומר......בנוסף הייתי מורידה גם בננות !!! (כך לדברי איילת מטוטלת....בננות ואורז לא משהו לרב התינוקות הרכים) - אבל לגבי כל מה שהורדת מהתפריט - חשוב שתאכלי טוב ושלא תרעבי עם תפריט מאד מאד שונה מכרגיל...את גם צריכה להיות חזקה , ולכן לא הייתי מקצינה כל כך......כן הייתי מורידה לגמרי מצליבים כמו שאמרת, וגם בצל ושום חי.....לגמרי....אבל למשל, חיטה - נשמע לי בסדר, לגבי קטניות - לדעתי אפשר לאכול אבל לאחר הנבטה, גם אורז מלא - אחרי השרייה של כמה שעות.......זה לפחות מנסיון שלי ושל סובבות אותי......בכל מקרה - בהצלחה רבה וזכרי - אניצ'ה - הכל עובר (-:

[אפרת_נ*]

תודה לכן!
בהמון מקומות (גם פה באתר) אני קוראת שקקי כל כמה ימים זה נורמלי אצל תינוק יונק, אבל החל מגיל ששה שבועות בערך. ולכן אני מוטרדת. וגם כמובן מכיוון שנראה שהוא סובל.
לגבי בלי חיתולים- מנסים, אבל הוא ממש שונא להתפשט וחושש לעשות פיפי, וגם ככה הוא די אומלל אז קשה לי להקשות עליו יותר.
פיפי טפו טפו טפו הוא עושה חופשי (היום החלפתי חמישה חיתולים כבדים שלו ושלושה זוגות מכנסיים שלי מנסיונות פשפוש למרות האמור לעיל)
משהו בטוסיק- אם יכלו כל הקצים אולי אנסה
אייפק- כנ"ל, אם לא ישתפר בימים הקרובים אשקול, תודה
שומר שתיתי כמה ימים והרבה (מזרעים), דווקא טעים לי אבל לא עזר לו בכלל. האמת שהמצב אפילו החמיר באותו זמן אז התחלתי לחשוד גם בתה...
אני אוכלת טוב אופן כללי- פירות (לא בננות), ירקות, אגוזים, זרעים, אורז מלא, פולנטה. היום נראה שבהחלט יש שיפור באי הנוחות שלו, אם כי עדיין אין קקי... התחלתי מתזונה 'קיצונית' בכוונה להוסיף לאט לאט דברים ולבדוק איך משפיע.
וכן- הכל עובר. זאת תקופה וזה עובר. יום אחד, לא רחוק, זה יהפוך לאנקדוטה. אוף

[דרור*]

אבל הוא ממש שונא להתפשט וחושש לעשות פיפי, וגם ככה הוא די אומלל אז קשה לי להקשות עליו יותר.
זה אתם חוששים ושונאים את זה ומעבירים לו את התחושות האלה. תשחררו אתם ואז הוא ישחרר.

[פלוניתנית*]

פולנטה זה מתירס.... תנסי להוריד אולי. לתינוקות שלי חיטה כן גרמה לחוסר נוחות, אפילו קוואקר, אורז מלא לא ניסיתי.
הפטרוזיליה זה ממש לא חודרני, דגדוג קל בלבד וכמה דקות אח"כ שחרור.

[בשמת_א*]

תינוק בן שלושה שבועות כבר סובל מעצירות. כבר שלושה ימים בלי קקי. מאז גיל שבוע קקי כל יומיים
שלום אפרת,
דבר ראשון, אני לא הייתי קוראת "עצירות" למצב הזה. אין עצירות לתינוק שיונק הנקה בלעדית ולא אוכל מזון מוצק והוא בן שלושה שבועות.
דבר שני, לא מבינה את כל רשימת המאכלים שאסרת על עצמך. מדוע כל האיסורים הללו?

קטניות ומצליבים, זה מיתוס. במלים אחרות, שטויות במיץ. חלב וחיטה אכן ידועים כבעייתיים אבל אז זה מפני שאת חושבת שאי השקט שלו קשור למשהו שאת אוכלת.
אז צריך להגדיר את הבעיה.
האם הוא עושה הרבה גזים?
מה זה אי שקט והתפתלויות? זה באופן כללי די אופייני לרגעים רבים אצל יילודים, לא הייתי ממהרת לחשוב שיש בעיה בגלל משהו שאת אוכלת.

אם הבעיה היא שאין קקי, אז הדאגה הגדולה היא שהוא לא מקבל מספיק מהחלב ה"שמן" יותר.
איך העליה שלו במשקל? כמה נולד, מה משקל השיחרור מביה"ח אם ילדת בבי"ח, איפה אתם שוקלים אותו כרגע ומה משקלו עכשיו? האם עשיתם ברית?

האם הוא תינוק ראשון?
האם היית אומרת שיש לך שפע חלב, ובהתחלת ההנקה אפילו משפריץ?
באיזה רווחים הוא יונק?
מה משך כל הנקה כרגע? האם כשמסיים את שני הצדדים הוא נרדם?

המון שאלות, אבל חשוב לקבל ממך את המידע כדי להמשיך לברר מה באמת קורה שם (-:

[בשמת_א*]

אני רואה שלא כתבתי מספיק ברור. אם הבעיה היחידה היא שהוא לא עושה קקי, אז אין שום רלבנטיות למה שאת אוכלת. נדיר מאוד שתינוק יבטא אלרגיה - בהפסקת קקי.
אני כותבת "נדיר" רק בשביל האפשרות שיש איפשהו בעולם תינוק אחד שהגיב ככה...

אין שלושה קקי יפים ביממה בגיל שלושה שבועות - זה אכן סימן אזהרה רציני מאוד.
כיוון שהוא כבר עשה קקי, אז אני מנחשת שלא סביר שמדובר בחסימת מעיים או בבעיה מולדת אחרת.

זו לא "עצירות" כי אין שם קקי במעיים שרוצה לצאת ולא יכול.
הבעיה היא שלא נוצר אצלו קקי, כלומר אין מספיק פסולת מהסוג שמייצר קקי (להבדיל מפסולת שמייצרת פיפי, כי פיפי הוא כן עושה).

למרות זאת לא יזיק לדעתי ללכת לרופא ילדים בפורטוגל.
ממסד רפואי שתקוע בשנות השבעים לא נשמע רע - אם גם אחוזי ההנקה בפורטוגל תקועים בשנות השבעים, אז מצבך מצויין.
אין צורך בשום טכנולוגיה מתקדמת. רק נסיון של רופא, ומקסימום סטטוסקופ...
רופא הילדים צריך לבדוק אם יש בעיה רפואית שיכולה להציק לו. כמו חסימת מעיים. הוא צריך לבדוק את הבטן ולהרגיש אם יש שם בעיה, את שק האשכים, את הנשימה, את הדופק וכדומה, כדי לשלול אפשרות של בעיה רפואית שגרמה לו להפסיק לעשות קקי. זה המהלך הראשון.
גם אם הרופא לא מבין שום דבר בהנקה (רופאים לא לומדים על הנקה, כך שהסיכוי שהוא יבין בנושא הוא אם: א. הרופא הוא רופאה שהניקה את ילדיה חודשים רבים, ב. הרופא/ה התמחה/תה ספציפית בהנקה מסיבה אישית) - זה לא משנה לך כי את לא צריכה מרופא עצה על הנקה אלא בדיקה רפואית שהכל בסדר ושאין הסבר רפואי לבעיית הקקי.

אחרי ששללת את הכיוון הרפואי (הניחוש שלי הוא שהרופא ימצא שהכל תקין)
אז הכיוון הוא בדיקות מתקדמות של ניהול ההנקה: מה קורה בהנקות, ואיך העליה במשקל. לצורך זה כל השאלות שיעזרו לי לנסות לכוון לגורם לבעיה.

[אפרת_נ*]

זה אתם חוששים ושונאים את זה ומעבירים לו את התחושות האלה. תשחררו אתם ואז הוא ישחרר.
תודה דרור על האבחנה הדקה. את/ה כנראה מכיר/ה אותי טוב יותר משאני מכירה את עצמי.

ובנימה פייסנית יותר: אני שמחה להיות ספוגה בפיפי של צאצאי העוללים (ושל עוללים בכלל), לא מכבסת ולא מנקה פיפי, וחושבת שקקי של תינוקות יונקים הוא אחד הריחות הנעימים בעולם. את בתי פשפשתי חלקית. נראה שהילד פשוט לא אוהב להיות ערום/ רטוב. מה לעשות. יעבור.

[אפרת_נ*]

בשמת: קודם כל תודה.
החדשות הטובות: אתמול הוא עשה קקי קטן בבוקר וקקי גדול ממש בצהריים. קקי צהוב- חום, נוזלי אך לא מאוד. בקיצור נראה טוב. מאז ועד עתה שוב אין קקי. עם זאת ולמרות החום הכבד יש הרבה פיפי.

והתשובות לשאלותייך:
טל נולד בלידת בית מהירה מאוד. הוא ינק מיד במרץ רב. שקל 3670 ומאז לא שקלתי אותו, אך ברור שהוא גדל (בגדים שהפכו קטנים מדי). הוא גם די שמנמן לגילו (צימח לחיים ופולקעס).
ברית לא עשינו ולא נעשה.
הוא ילד שני, אחותו נורי בת 4.
החלב אצלי משפריץ ונוזל מהצד השני כשמניקה. בפעם הקודמת המשיך לנזול בצד השני עד שהייתה בת שנה וחצי. הפעם יש לי הרגשה שבכל זאת פחות משפריץ - הציצי רך יותר ונפול ולא גדוש עד להתפקע.
הקפדתי מהרגע הראשון על אחיזה- ניתקתי אותו וחיברתי שוב בלי רחמים עד שלמד (מהר מאוד). המיילד שהוא גם יועץ הנקה ראה אותו יונק ביום השלישי ואמר שהאחיזה מושלמת.
דרך אגב בנוגע להנקה הממסד פה (לפי המיילד והדולה) ממש לא יודע ולא תומך, וכתוצאה שיעור ההנקה נמוך מאוד.

תודה רבה על התובנה לגבי ההפרדה בין הקקי (=חסרונו) לבין הגזים. זה ממש 'סידר לי את הראש'. עכשיו אני מבינה שבאמת מדובר בשתי בעיות שונות.
את הדיאטה התחלתי כי ראיתי שהוא סובל מגזים. החלטתי להפסיק מיד את כל 'החשודים המיידיים'- הן אלרגנים נפוצים (מוצרי חלב, גלוטן) והן כאלו שגורמים לי גזים ויש הטוענים שעלולים לגרום לתינוק. הכוונה היא לבדוק אם המצב משתפר ואז לחזור לאכול אותם אחד אחד. בינתיים הוא עדיין סובל.
למרות שההפרדה בין הגזים לקקי חשובה, בכל זאת אני חושדת שיש קשר ביניהם- שהוא בולע הרבה אוויר ולכן אולי גם יונק פחות משהוא צריך (?). שמתי לב שהוא סובל בימים האחרונים משיהוקים איומים שמפריעים לו בהנקה. גם עם אחותו היה קשה בהתחלה בגלל הזרימה החזקה שלי והיא הייתה בולעת המון אוויר ויונקת יניקות קצרות. היא כן עשתה הרבה קקי אבל הוא היה ירוק. שלו צהבהב אבל מועט. את חושבת שזו יכולה להיות אותה בעיה? בעקבות הניסיון שלי איתה אני מניקה אותו הרבה זמן מציצי אחד לפני שמחליפה. גם חזרתי להקפיד מאוד על אחיזה אחרי שכבר התחלתי קצת 'להזניח' את זה כי הוא גדול וחזק ונראה היה שהוא יונק נפלא גם בתנוחות פחות שגרתיות וגם ללא תמיכה של הראש שלו או הציצי שלי.
דרך אגב, בלילות (כמו עכשיו) הוא ישן נהדר (לצדי או עליי) ומתעורר רק פעם- פעמיים ליניקות וממשיך לישון. [במילים אחרות- התינוק שלי ישן, מה אני עושה בבאופן?? מיד למיטה! לילה טוב!]

[בשמת_א*]

הי אפרת, יופי שחזרת.
שמתי לב שהוא סובל בימים האחרונים משיהוקים איומים שמפריעים לו בהנקה
המממ. השיהוקים אופייניים מאוד ליילודים, עד כמה שידוע לי אין קשר להנקה או לשום דבר אחר. זה מין שלב התפתחותי שעובר.

לגבי ה"גזים" - את מתכוונת לגזים ממש, שהוא כל הזמן מפליץ, או "גזים" במשמעות של "מתפתל, יונק באי שקט, לא רגוע, עושה קולות שנשמעים כאילו משהו מציק לו"?
בכל אופן, אם את לא רואה שום שינוי בעקבות שינויי תזונה, סביר להניח שזו לא הבעיה.

אני רואה שהוא נולד גדול, שאין שום סיבה להפרעה בהנקה או בעלייה במשקל (ברית המילה גורמת לפעמים לנפילת משקל או לעלייה מעטה יותר סביב הברית, לכן השאלה), ושאת יודעת שהוא גדל אם כי אין לך נתונים.
יש אפשרות לשקול אותו פעם בשבוע במשקל של המכולת במשך כמה שבועות? רצוי על אותו משקל ולהניח עם אותם בגדים כדי שאפשר יהיה לנטרל אותם מהמשקל.
כדי לבדוק בכמה הוא עולה כרגע.

בעקבות הניסיון שלי איתה אני מניקה אותו הרבה זמן מציצי אחד לפני שמחליפה
המממ. זה באמת פיתרון למצב שיש "עודף חלב בשד". וסביר שזה הגורם לכך ש
הפעם יש לי הרגשה שבכל זאת פחות משפריץ - הציצי רך יותר ונפול ולא גדוש עד להתפקע

הבעיה עם השיטה הזאת היא, שהיא מורידה את כמויות החלב שלך ולכן צריך לנקוט בה זהירות רבה, במיוחד בשבועות הראשונים. אם אין בעיה אמיתית של עודף חלב, השיטה הזאת עלולה לגרום נזק.

האם הקקי חזר אחרי שחזרת להקפיד מאוד על האחיזה?
ממתי את מיניקה אותו הרבה מצד אחד לפני שמחליפה?
אני ככה מנסה לחשוב איתך..

באיזה משקל הוא היה 3670? אם במשקל של המיילד, האם אפשר לבקש ממנו להביא אותו שוב לשקילה, ועוד פעם בעוד שבוע, שיהיו נתונים על אותו משקל?

המחשבה הראשונה שלי היתה בדיוק מה שתיארת עם הבכורה: הרבה חלב בהתחלה (משפריץ, זרם חזק וכו') ממלא מייד את הבטן בחלב העשיר בסוכרים, ואז אולי לא מגיע לחלב העשיר יותר בשומנים. במקרה כזה אכן רואים הרבה פעמים קקי ירוק והרבה קקי, אבל אפשר גם לא לראות קקי בכלל.
אבל אם את מיניקה מההתחלה בדרך שמונעת את עודף החלב, אז שתי אפשרויות:

• או שההנקה בסדר, אין עודף חלב, והוא לא עושה מספיק קקי כי הוא מאלה שהם ככה אבל גדלים יפה ואין בעיה.
• או, אפשרות שניה: שהתוצאה של השיטה היתה שאת מורידה את כמות החלב שאת מייצרת במקום להגדיל, ולכן אין קקי.

אז אולי כדאי לעשות גם ניסוי ולחזור להחליף צדדים בכל הנקה, ולהיניק בכל הנקה משני הצדדים, ולראות מה קורה? מה דעתך? כי לא בטוח שהבעיה שהיתה עם הבכורה אכן חזרה, וקצת בעייתי להניק בצורה הזאת כדי לפתור בעיה של הנקה קודמת כשלא בטוח שבהנקה הנוכחית יש אותה בעיה.

סיכום קצר:

1. אני בכ"ז מציעה לשקול אותו כדי לראות בנתונים היבשים מה קורה עם העלייה במשקל. זה באמת חשוב במקרים שיש בעיה.
2. אני מעלה אפשרות שאולי כדאי לשנות כרגע את ניהול ההנקה ולחזור לניהול הנקה קלאסי (בכל הנקה, שני הצדדים עד שהוא משחרר כל צד בעצמו), רק כדי לבדוק אם זה משפר את הבעיה.
3. להמשיך להקפיד על אחיזה, תפיסה והיצמדות מיטביים. זה באמת מונע בליעת אוויר מיותרת ועוד דברים.

[אפרת_נ*]

הולכת לכפר לשקול אותו בבית המרקחת. עדכון בהמשך

[בשמת_א*]

(-:

[אפרת_נ*]

1. 900! נראה לי שקפצנו באחוזונים כלפי מעלה! אתמוןל לא עשה קקי אבל כרגע דווקא כן! אז יכול להיות שהוא באמת פשוט כזה?

ובשמת- מצחיק אבל בדיוק חשבתי אותו דבר אתמול בערב- שאולי בגלל הניסיון שלי מיהרתי לאבחן ולשנות מדיניות הנקה. נכון שקצת משפריץ אבל הוא גדל ועם תשומת לב שלי נראה לי שיכול להתמודד. כי באמת הוא הראה יותר רעב בארבעת הימים בהם הנקתי 'צד אחד'. אז חזרנו לשניים והוא יותר רגוע.
לגבי הגזים- כן, ממש פלוצים שמציקים לו עד שהם יוצאים. והתקפות בכי שבהן אני מרגישה את הבטן שלו 'מבעבעת'.
לגבי בליעת האוויר- אם אני לא מקפידה מאוד הוא צריך לעצור את היניקה לגרעפס כל שתי דקות בערך. זה נראה לי יותר מהרגיל.

[בשמת_א*]

אוקיי! קודם כל וואו, וואו, כל הכבוד, נפלא!
כמה מרגיע.
כדאי להמשיך לשקול, נגיד כל שבועיים, כי השוואת נתונים בין משקלים שונים לא כל כך אמינה.
אבל, בואי נגיד ככה:

הקקי בשבועות הראשונים אחרי הלידה הוא אחת האינדיקציות החשובות להנקה תקינה.
אבל הוא רק מדד אחד.
מדד יותר חשוב: הגדילה. אם התינוק גדל יפה, ואין שום בעיה רפואית ברקע, אז פחות מדי קקי לא נחשב בעיה.

את אומרת שהוא יותר רגוע עם שני הצדדים - אז יופי. זו אינדיקציה, שעדיף להניק אותו בכל הנקה משני הצדדים, כל צד עד שהוא משחרר אותו באופן טבעי.

לגבי גזים, בעבועים וגרעפסים - מאוד יכול להיות שזה נובע מבליעת אוויר. שזה מרמז על תפיסה והיצמדות לא מלאות.
אז עכשיו נתמקד קודם כל בנוחות שלו, בתופעות אי השקט.

ראשית, כל מערכת העיכול של התינוק חדשה לגמרי. בתוך הרחם הוא עשה רק פיפי, פתאום אחרי הלידה צריך לאכול ולעשות קקי וגם לנשום וכל זה יחד לפעמים עושה בלגן בבטן.
יש כמה דברים שהאמא יכולה לעזור בהם, לגבי הסדרת הפלורה של המעיים וכו':
נטילת פרוביוטיקה איכותית וגם שמן דגים יכולה לעזור (במקום פרוביוטיקה אפשר גם לאכול מזונות כבושים תוצרת בית. למשל כרוב כבוש או מלפפון כבוש. תעשייתי לא ישקם שום פלורה... לכן ביתי).

יש כמה תנוחות החזקה של תינוקות שעוזרות:

1. כל פעם ששוכב על הגב, לקפל רגליים לבטן (ואם מפשפשים אותו, זה קורה המון פעמים ביום מאליו בגלל תנוחת הפשפוש, וזה מקל).
2. עיסוי תינוקות.
3. להחזיק בתנוחת גרעפס, שעון על הכתף, הבטן מתחממת כנגד גוף ההורה.
4. כל מיני החזקות על אמת היד וכדומה.

את יכולה להמשיך ולעקוב, האם יש שעות מסוימות שבהן יש יותר גזים מאחרות, האם יש קשר בין משהו שאת אוכלת ותמיד כמה שעות אחר כך - יש יותר אי שקט, וכדומה.

וכמובן, להקפיד מאוד על התפיסה וההיצמדות. האם ראית סרטונים של הנקה אינסטינקטיבית? תחפשי בגוגל laid back breastfeeding ותראי. זה יכול לעזור.
גם הנקה בשכיבה יכולה להניב תפיסה טובה יותר.
כך גם תנוחת הפוטבול.
כמו כן, בתנוחת העירסול, נסי להצמיד יותר את הישבן שלו למותן שלך, בעזרת המרפק או אמת היד שלך. ההצמדה הבטוחה של הישבן משום מה משפרת את ההיצמדות בפה. אני אף פעם לא זוכרת איך הטריק הזה עובד, אבל הוא עובד.

אין לי כרגע עוד רעיונות. צריך לנסות...

[אפרת_נ*]

בשמת, שוב תודה על התמיכה והעצות המועילות. הטיפ עם ההצמדה של הטוסיק ממש עובד! הלילה הוא ישן ממש מצוין, שבע שעות רצוף בלי לינוק, אז נראה לי שמשהו כנראה משתפר שם.
ובאמת לא חשבתי על פרוביוטיקה. הכרוב בגינה מוכן לאכילה וגם השמיר מלבלב, בדיוק בזמן!
אז שוב תודה ושבתשלום

[בשמת_א*]

נפלא! ואצלי כבר שבוע טוב (-:
תעדכני בהמשך?

[דרור*]

אני שמחה להיות ספוגה בפיפי של צאצאי העוללים (ושל עוללים בכלל), לא מכבסת ולא מנקה פיפי
זאת חלק מהבעיה, מה שנקרא "משחקת בקקי". זה כמו הורים שמשאירים את הילדים שלהם עם חיתולים עד גיל מאוחר רק בגלל שהם רוצים להוכיח שהם לא נגעלים מהקקי של הילדים שלהם ומוכנים לנקות אותו גם במצבו הקשה ביותר. ואז שואלים אותם למה הם לא מורידים לילד את החיתול והם אומרים שזה לא מפריע להם לנקות את הילדים שלהם. לא חשוב שהילדים סובלים מהחיתולים, רק שמצב הקבעון שלהם כל כך חזק, התלות שלהם בחיתולים כל כך עמוקה, והכי הכי דרכם המעוותת להראות את אהבתם לילדיהם דרך מוכנותם להתעסק שלא לצורך בהפרשותיהם - עד שהם לא מוכנים להתמודד עם הורדת החיתול.

וכך גם אצלך, הצורך שלך להודיע לכל העולם שאת לא נגעלת מהצרכים של התינוק ואף מוכנה להיות מרוחה כולך בריחות השתן, לדעתי מעיד על הבעיה שזימנת לעצמך, שהיא לרוב כלל אינה בעיה, תינוקות יכולים לא לעשות קקי כמה ימים, לא קוראים לזה עצירות.
לגבי הצהרתך בדבר דברים שהוא שונא, חושש מהם, אומלל, קשה לו - כל זאת אינם אלא מראות שלך עצמך עליהם את צריכה לקחת אחריות כדי שהוא לא יהפוך באמת להיות כזה, נבואה שמגשימה את עצמה. אלא שלא יעזור מה שאומר, כי כבר בגילו הצעיר הוא התמלא על ידך בשלל הדברים האלה שציינת. מה שאת צריכה זה בסך הכל תשומת לב וזה בסדר, זה מובן, זה ברור, רק יהיה נחמד אם לא תעשי זאת דרך התינוק שלך שסך הכל רוצה לשחרר את צרכיו לא על עצמו.
תודה.

[יונת_שרון*]

דרור, מה את/ה רוצה? למה?

[דרור*]

להבהיר נקודה, לקבל תשומת לב/אינטאקציה.
אפשר למחוק אם לא תורם/מתאים.

[פלוני_אלמונית*]

ברגע שאת כותבת "אני מאתרת לאמא בצורה אנרגטית(!!!!!) את המזונות", האמינות שלך צונחת אל מתחת לאפס!

[אמא_של_לולי*]

היי,
הקטן בן 7.5 שבועות. ביומיים האחרונים כמעט ולא ישן בכלל (לא משהו נדיר ביום אבל בלילה הוא בד"כ שומר על 3 פרקים של 2.5-3 שעות שינה), בוכה המון, מתפתל המון ובעיקר מפליץ המון. הוא סובל מריפלוקס אז אנחנו רגילים לחוסר שקט אבל הפעם זה נראה אחרת. בהמלצת הרופא הוא קיבל מנות קטנות של פורמולה מיוחדת לריפלוקס בימים האחרונים בשילוב עם ההנקה אבל לאור המצב הפסקתי והוא לא קיבל כבר 36 שעות. יכול להיות שזה קשור? עצות מישהי?

[תפוח_אדמה*]

בטח שיכול להיות קשור. פורמולה משנה את הרכב החיידקים במעיים, דבר שלוקח לו בערך שבועיים להסתדר מחדש.
אם הוא גם במקרה רגיש לחלב, אז זה יכול להיות גם מזה.
ניסית בסוף לעבור להנקה בבלוקים?

[מיכל_בז*]

נוטרליון AR עושה גזים מטורפים.

[פלוני_אלמונית*]

שלום, יש לתינוק שלי (בן חודש) גזים והתפתלויות כל פעם אחרי אוכל ולפעמים הרבה אחרי שוב, אני לא אוכלת המון מוצרים שאמרו לי שהוא רגיש אליהם, הלכנו לאוסטאופט וזה עזר ממש קצת אבל הצווחות ממשיכות, המליצו לנו על המוצר טיפטיפות סימיקול לא הבנתי מה הם בדיוק מכילות והאם זה טבעי?
כדאי לתת לתינוק מוצר כזה?