גמילה מחיתולים בגיל צעיר

[סלט_פירות*]

צריכה עצה מהדף הזה. או שאולי עדיף בדף על הרגרסיה.
בכל מקרה, קטנטונת בת שנתיים וחודשיים וגמולה כבר כמעט חמישה חודשים. יותר מזה בעירום בבית. יש לה שליטה ומודעות וכו'.
בכמה שבועות האחרונים היא לא מודיעה בזמן על פיפי. היא מחכה עד שיברח קצת בתחתונים ואז אומרת בדחיפות "פיפי!". לפעמים עוזר לקחת אותה באופן יזום לשרותים, אם היא מסכימה. הרבה פעמים אני שואלת אותה אם היא צריכה והיא עונה "לא!" נחרץ. וכמה דקות אח"כ התחתונים נרטבים והולכים לעשות בשרותים. קורה גם שהיא מבקשת לשבת על אחד מאיתנו ופשוט עושה פיפי עלינו.
לא ברור לי למה זה קורה עכשיו, ואיך לעזור לה לצאת מזה.

[אושר_קטן*]

יוטי בעיר תודה על התגובה,
מדובר על ילד בן שנה ועשרה חודשים והסיבה שאני הפסקתי ליזום הליכה לסיר או לעץ בחוץ היא מפני שעד לפני כשבוע הייתי מציעה לו ,וזה דווקא גרם לו להתנגד.
השיפור החל דווקא שהחלטתי לשתוק...
ואת צודקת לגבי הלחץ של ה"דדליין", אבל לפי מה שקראתי פה הכי אפקטיבי זה כשמורידים טיטול לגמרי! לא? האם לא הורא שימשיך להיות בגן עם טיטול?

[יוטי_בעיר*]

השיפור החל דווקא שהחלטתי לשתוק...
אז אני שותקת גם .

אבל לפי מה שקראתי פה הכי אפקטיבי זה כשמורידים טיטול לגמרי! לא? האם לא הורא שימשיך להיות בגן עם טיטול?
אבל נשמע שהמצב אצלך שהגננת עוד לא לגמרי מוכנה לזה אז אפשר 1) להחליט שגם בגן הוא יהיה בלי חיתול ושתתמודד 2) לא לריב איתם הרבה, להתחיל איתו בבית וא"כ להוסיף את הגן.
אני לא בטוחה שהורס להיות בגן עם חיתול ובבית בלי, יחד עם זאת זה טוב להוריד כבר לכל היום וזהו.
עוד פעם, אם זה מה שמלחיץ אותך (שהוא לא יהיה מוכן להוריד בגן) אז לכי על האופציה השניה. עדיף על להילחץ.

איך הילדים אגב בגן? יש שם כבר גמולים? לי היתה בעיה עם ילדה שנגמלה מאד מוקדם ופשוט חיקתה ילדים בגן לא גמולים, זה די מבאס (מקוה שאני לא מבאסת אותך...) .

[ולריה_י*]

שאלה לי לכל המבינות:
פיץ בן שנה וחצי, יושב על הסיר לשמוע סיפור, אך בשום אופן לא לפשפוש והוא מפשפש יופי באמבטיה. להתעקש איתו על הסיר או מה שבא ברוך הבא?
ועוד שאלה- הוא ישן במיטת תינוק, שמן הסתם הוא לא יכול לצאת ממנה ביוזמתו. אפשר בכ"ז לגמול ככה?
תודות רבות, ואני לומדת הרבה מהקריאה!

[יוטי_בעיר*]

להתעקש איתו על הסיר או מה שבא ברוך הבא?
אני גידלתי את ילדי השני מפושפש מגיל 0 והיו הרבה תקופות שבהן הוא סירב לעשות פיפי בסיר או בשירותים והסכים רק באמבטיה או בחוץ.
אני לא רואה בזה איזושהי בעיה (בחינתי, עדיף שיעשה איפשהו שנוח גם לי ולא בחיתול ).

הוא ישן במיטת תינוק, שמן הסתם הוא לא יכול לצאת ממנה ביוזמתו
הוא יכול לקרוא לך או לומר לך שהוא רוצה לצאת, לא?


אפשר בכ"ז לגמול ככה?
את רוצה שהוא יעשה הכל לבד? (אני מנסה להבין למה שאלת את זה )

[ולריה_י*]

תודה על התשובות.
כן, הוא יכול לקרוא לי לצאת, אבל אני יצטרך ממש לרוץ, לא?

[ולריה_י*]

והיום ואתמול הוא הכריז על פיפי ועשה בסיר!!

[אוגי_קיפוד*]

מעדכנת ושואלת שוב- גמילת לילה בת שנתיים וארבעה-
כמו שכתבתי, בהתחלה הלכנו על לתת לה לעשות ולהחליף, ואחרי שלושה שבועות שאמנם הצטמצמו לפיפי אחד-שניים בלילה ומדי פעם היא הייתה מתעוררת וקוראת לנו אבל ממש פה ושם, התחלתי סבב של משמרות ארוכות כולל לילה בלימודים ולבנזוגי היה קשה. גם עם הרעיון שהיא שוכבת בפיפי עד שמחליפים, אז עכשיו אנחנו לוקחים אותה שעה אחרי שנרדמת לפיפי, וזהו, מחזיקה 10 שעות בלי להרטיב. יכול להיות שזה כן עוזר שלוקחים לפיפי? אנחנו לא מעירים, אלא היא עושה וחוזרת לישון. אני שוקלת שברגע שאחזור למשמרות נורמליות, ננסה שוב. השאלה אם לתת לזה עוד קצת זמן עם לקחת לפיפי ואז להתחיל שוב, או לא? (סה"כ עברו כמעט ששה שבועות מאז שהתחלנו)
בנזוגי חושב שזה כן עוזר לה להבין ולהפנים מה צריך לעשות, אני לא סגורה על זה (שיהיה ברור- שנינו מחליפים סדין וחולצה כשמרטיבה, אני זו שעושה כביסה. ככה שהאינטרס העצלני הוא דווקא שלי..)
מה אתם אומרים? תודה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יש שתי אסכולות, בדיוק מה שתיארת כגישה שלך מול זו של בן זוגך. אני בעד לעשות מה שמתאים לכם, כל עוד הילדה לא מתנגדת. אני באמת לא יודעת מה "עוזר" בטווח הארוך.
(אני ניסיתי לפשפש בלילה והוא ממש לא מסכים. אז לפעמים נשאר יבש ולפעמים לא, עד שילמד).

[יוטי_בעיר*]

אני עם קרוטונית, תעשי מה שנוח לך ומה שמרגיש לך נכון.
הרעיון של שעה אחרי שהיא נרדמת נשמע כמשהו שאתם לא צריכים להשקיע בו הרבה.
מה קורה אם אתם לא מפשפשים אותה שעה אחרי אלא רק כשהיא הולכת לישון?

[אוגי_קיפוד*]

את זה עוד לא בדקנו, למעט פעם אחת שפספסנו והיא עשתה פיפי, היו גם איזה פעמיים שהיא בקשה
השלב הבא יהיה באמת לנסות לפשפש. מה שנוח לי זה לא מה שמרגיש נכון. אבל אולי יש לזה בכ"ז איזו תועלת כי היא באמת מתאפקת הרבה יותר זמן יותר ויותר
תודה!

[ריש_גלית*]

אוגי, מה שאת עושה זה מה שעשינו עם הבכורה, שנגמלה בגיל לא צעיר בכלל (לפני שנחשפתי לרעיונות של באופן טבעי )-:). איתה זה פעל, ועם הצעיר, שהורדנו לו חיתולים בגיל שנה וחצי בערך, זה לא פעל. כמו שאמרה קרוטונית, ניסיתי לפשפש בלילה והוא ממש לא מסכים. אז לפעמים נשאר יבש ולפעמים לא. עד שלמד.
כלומר, יש גם הבדלים בין הילדים, בין הצרכים המשתנים של ההורים ובכלל.
אגב הבכורה שלנו עד היום, כעבור ארבע שנים, מתעוררת לפיפי כמעט כל לילה. הולכת לעשות וחוזרת למיטה כמעט בלי להתעורר. פעם אחת בלילה, בחציו הראשון, לפני חצות. אז אולי זה פשוט הדפוס שלה? לא נראה לי שהיא התרגלה לזה מתקופת גמילת הלילה, כי זו נמשכה אצלה שבועיים לכל היותר.
בקיצור, גם אני עם קרוטונית, תעשי מה שנוח לך ומה שמרגיש לך נכון.

[אושר_קטן*]

אני ממש על סף הרמת ידיים... ניסיתי להתחיל גמילה עם בני בן ה-1.11 חודשים והתחלתי לפמני כחודשיים.
בכל התקופה הזאת אין התקדמות כמעט בכלל..
יש יותר מודעות, אך הוא מביע התנגדות רצינית לכל התהליך וכל מה שניסיתי לא ממש הולך...


ניסיתי להציע לו ללכת לסיר מידי פעם,
ניסיתי להרפות ממנו ולתת לו לבד,
ניסיתי פרסים,
וניסיתי להיות קצת יותר אסרטיבית איתו..
כשאני רואה שהוא עומד לעשות אני אומרת לו בטון החלטי "אתה לא עושה קקי על הכיסא עכשיו! בוא נלך לסיר! ומושיבה אותו (דווקא כשאני מושיבה אותו והולכת, הוא יושב עד שיוצא לו ואז הוא קורא לי להראות לי)
ממש קשה לי, כי אני חייבת ממש לתפוס את הרגע שהוא עומד להתחיל, אם זה טיפה לפני אז הוא לא מוכן ללכת.

עברנו דירה לפני יומיים אז בשבוע וחצי האחרונים השתמשתי בבייבי סיטר לשעות אחה"צ ועם כל הבלגן החזרתי לו את הטיטול, באותו יום שהטיטול חזר חזרה גם תפרחת החיתולים (שנעלמה מיד כשהורדנו טיטולים) אז אני מרגישה רע לשים לו טיטול ואני רוצה לאוורר אותו.
ההתנגדות שלו לכל התהליך הזה... זה מה ששובר אותי. האם אני אמורה לעזוב אותו? לתת לו קצת יותר לגדול?

[ריש_גלית*]

אני באופן אישי, לאור הניסיון שלי, לא מאמינה שיש "בשלות" לגמילה מחיתולים, מכיוון שתינוקות לא נולדים עם חיתול אלא עם יכולת מתפתחת לשליטה בסוגרים.
לכן לדעתי לתת לו קצת יותר לגדול לא בהכרח יפתור את הבעיה.
אולי הוא מבולבל מהדרכים השונות שניסית - פרסים, אסרטיביות, הרפיה, הושבה על הסיר וכו'. אני לא אומרת את זה כדי לרפות את ידייך, גם אני התקשיתי להבין איך להעביר לו את המסר והיה אצלי הרבה בלבול שהשפיע על התהליך ששנינו עברנו.
בסופו של דבר - וזה לקח הרבה זמן - ראיתי שאני צריכה להעביר את האחריות אליו, בהתאם לגילו כמובן. למה אני מתכוונת?
למשל: הוא הודיע, אבל הרבה פעמים אחרי הפיפי - עד שהוא למד להודיע לפני. אז אני הייתי צריכה ללמוד לחכות עד שהוא יודיע בתזמון הנכון, ולא לדחוק בו; הוא ידע מה זה סיר ואיך יושבים עליו, אבל היה קטן מכדי להתיישב לבד בהתחלה, אז הייתי צריכה לעזור לו להתיישב, אבל לא לתזמן את ההושבה (הלחץ שלי "אתה צריך פיפי? רוצה לשבת על הסיר?" וכד' - לא הועיל בכלל).
זהו בינתיים, לא יכולה להמשיך לכתוב כרגע...
מקווה שלא תתייאשי! חודשיים זה לא הרבה זמן בגיל הזה. @}

[יוטי_בעיר*]

על עצמי אני יכולה לספר שעם הילדה שלי שהתחלתי עם הגמילה שלה בגיל שנה וחצי עשיתי המון טעויות שבאו מלחץ וציפיות גבוהות מעצמי וממנה.
את הילד השני כבר פשפשתי מגיל צעיר יותר ולקחתי יותר בקלות והילד הבא בטח יהיה אפילו קל יותר...
אין מה לעשות, זה תהליך שבו את לומדת (אני למדתי) שנראה לך שאת בלי ציפיות אבל בעצם את כן ונראה לך שאת מרפה אבל את ממש לא ואת לא מבינה (אני לא הבנתי) איך הגעת למאבקי כוחות כאלה וכ"ו וכ"ו.

קיץ, חם, שיסתובב בלי חיתול ובלי כלום, תתכוננים למלא פספוסים, צאי איתו בעיקר למקומות שבהם נוח לך שיפספס וכל הזמן תדברי אליו. לא לאיים מראש- אל תעשה פה ופה, תגידי לו איפה עושים ותגידי לו אם פספס לעשות פעם הבאה בשירוים או בסיר. הוא בגיל שיופי להפנים דברים כאלה. נראה שזה נכנס מצד אחד ויוצא מצד שני אבל הוא מפנים, באמת!


מקווה שלא תתייאשי! חודשיים זה לא הרבה זמן בגיל הזה.
נכון מאד. קחי בחשבון שאת הרגלת אותו לחיתול ועכשיו הוא מתרגל להיות בלי. זה לוקח קצת זמן לעשות את השינוי הזה אבל זה יקרה, אל תדאגי.
בהצלחה @}

[רוניתה_פיתה*]

גם אני רוצה לחזק את ידייך.
מצאי איך להרפות מהעניין, גם בשביל לנקות את העניין ממאבקים, ובעיקר כדי שלא יטריד אותך (קל להגיד...).
אולי יעזור לך להזכיר לעצמך שמה שחשוב זה שהוא בלי חיתול=בלי תפרחת.
הגמילה תגיע כשתגיע (והיא תגיע (-:{{}}) ברגע שהכל יפול למקום.
מקווה שלא תתייאשי! חודשיים זה לא הרבה זמן בגיל הזה.
@}

[טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*]

אשמח לעצות!!!
ביתי בת שנה וחצי, כבר שבועיים בלי חיתולים ביום (מלבד לנסיעות וכד')
כבר חדשיים יודעת בזמן שיוצא לה וקוראת בשם פיפי - קקי אבל לא מקשרת עם הישיבה על הסיר.

אני מושיבה אותה בכל פעם שעושה או מיד אחרי בשביל לקשר.
בהתחלה פחדה מאד מהסיר אבל אחרי מס' פעמים בהם נתתי לה משהו טעים לאכול בזמן שיושבת עליו, התרגלה לשבת על הסיר.

עדיין נבהלת לשבת על הסיר כשיוצא לה קקי, ואף פעם לא יוזמת ישיבה על הסיר בשום מצב.
ייצויין שעושה "פרצוף" מודע בזמן עשיית הצרכים (מסתכלת כלפי מטה, מתרכזת בשקט...)

בעוד שבוע מתחיל המשפחתון ואני יודעת שיהיה לי קשה להמשיך להסתדר איתה בבית לאורך זמן (בעיות התארגנות אישיות שלי)
הגננת נמצאת עם 5 ילדים ומוכנה לתת לה צ'אנס אם רואה התחלה בבית, רק שנדמה לי שאי אפשר לקרוא לזה "התחלה" כי לא הולכת אף פעם לסיר מיוזמתה.

חשוב לי להמשיך עם התהליך מצד אחד, מצד שני יודעת שייקשה עלי להשאיר אותה בבית זמן רב כשיש לי אלטרנטיבה לשלוח למשפחתון.

איך מתקדמים מכאן?
כמה זמן זה אמור להמשך?
תודה, ושנה טובה מתוקה ו...יבשה (במכנסיים)

[טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*]

עוד משהו,
הגננת טוענת שילדה שלא מפריעה לה הרטיבות עדיין לא בשלה...
ומאד קשה להתנהל כך...
ועוד דיבורים בסגנון.
מה דעתכן??

[ריש_גלית*]

הגננת טוענת שילדה שלא מפריעה לה הרטיבות עדיין לא בשלה...
לפי הגישה שדוגלת ב לגדל ילדים בלי חיתולים, ילדה שהתרגלה לעשות את צרכיה בחיתול התרגלה גם לתחושת הרטיבות. זה לא אומר שזה לא מפריע לה.

לגבי הגננת - אין לי ניסיון בזה, אבל הייתי מעמידה אותה בפי עובדה: "הילדה כבר לא לובשת חיתולים, אני מצפה מהגננת שלה שתסתדר עם זה" (או בנוסח קצת יותר מנומס, אין לי כזה כרגע). כמו שגננת לתינוקות מחליפה חיתולים ומנקה ישבנים כחלק מעבודתה, היא יכולה להושיב על סיר ולנקות פִספוסים מהרצפה. לא?
קצת ביטחון עצמי שלך מול הגננת וסבלנות מול הילדה - ונראה לי שהכל יסתדר.
לפעמים בגיל הזה זה לוקח יותר זמן, אבל זה הכי מהיר אם מורידים את החיתול לגמרי, 100% מהזמן, בכל מקום, ומפתחים גישה נינוחה כלפי פספוסים וגישה אסרטיבית כלפי הסביבה הביקורתית.
מקווה שעזרתי קצת (-:.

[ולריה_י*]

זקוקה לעזרה מכל החכמות והמנוסות:
פיצי בן שנה ו-7. קריאה בדף עשתה לי חשק לנסות להוריד חיתול, ואכן לפני חודשיים+ התחלנו קצת להרגיש את הטוסיק מאוורר....
התהליך תפס תאוצה עקב פריחה קשה, ועכשיו כבר ממש מממממש ממממממש חייבים כי התפרצה אסטמה של העור, בעיקר באיזור המחותל, ואין ברירה אלא להוריד את החיתול.
ברור לי שהוא מודע לגמרי ולרב מרגיש לפני שיוצא. היו ימים ממש מוצלחים- שאמר "פיפי/קיקה" ועשה, ובימים האחרונים הוא אומר כשהוא לא צריך (כדי להתחמק מאמבטיה/הליכה הביתה מהגינה/השכבה לישון.....) ולא אומר כשצריך. יש סיכוי שעצם הישיבה על הסיר היא חיזוק חזק מידי בשבילו, כי מקריאים לו את הסיפורים שהוא הכי אוהב, הכי בסבלנות בעולם, ולכן הוא מתאפק כשהוא יושב על הסיר, כי כשהוא יעשה, המשחק יגמר . למרות שאני תמיד מסיימת את הספר שאנחנו קוראים עכשיו לפני שקמים, ואפילו מציעה לו להמשיך לישמוע סיפור, במקום אחר. מצד שני, באותו יום ממש, ברור לי שהוא צריך והוא מתנגד ללכת לסיר/ מקלחת ממש ממש בתוקף ובוכה.
אני בהתלבטות אם להיות אסרטיבית, להודיע שעכשיו עושים (קשה ליישום בחוץ, כי הוא פשוט הולך) או לרדת ממנו קצת....

תודה רבה רבה מראש!!!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ובימים האחרונים הוא אומר כשהוא לא צריך (כדי להתחמק מאמבטיה/הליכה הביתה מהגינה/השכבה לישון.....) ולא אומר כשצריך.
בגמילה בגיל צעיר כזה פחות מצפים (בשלב הזה) שהילד יודיע ושכל ההודעות שלו יהיו "הודעות אמת".
מסתפקים במקרה הטוב בכך שמזהים מתי יש לו ונותנים לו אפשרות לעשות. ובמקרה הרע, בכך שהוא לא נאלץ לעשות בחיתול
כל התפתחות אחרת היא בגדר בונוס, וכדאי לך להתייחס אליה כך.

כדי להוריד את מידת הלחץ שלך, מומלץ להפסיק "לספור" פספוסים או הודעות שווא, ולספור רק את ההצלחות. אפילו פשפוש מוצלח אחד ביום הוא משהו, צעד בדרך. זה תהליך, ואתם בהתחלה שלו @} גם אם היא רצופת שלוליות

[אמא_של_נוקי*]

_ממש, ברור לי שהוא צריך והוא מתנגד ללכת לסיר/ מקלחת ממש ממש בתוקף ובוכה.
אני בהתלבטות אם להיות אסרטיבית, להודיע שעכשיו עושים (קשה ליישום בחוץ, כי הוא פשוט הולך) או לרדת ממנו קצת...._
לרדת ממנו הרבה. לשחרר לגמרי. ברגע שתרפי את תהיי הרבה יותר מבסוטית מהחיים והגמילה, לא תתעסקי בפספוסים והם מצידם, עם הזמן יתמעטו.

וכל מה שקרוטו אמרה.

בהצלחה בהרפייה. זה פשוט עניין של סוויץ' במוח.

תהני מהתהליך המתיש והמקסים.

[ולריה_י*]

תודה על התגובות המהירות כל כך.......!!
הבאסה העיקרית היא שאני מרגישה שזו הפעם הראשונה בהורות שלנו שאנחנו לא בדיוק וממש החלטיים.
עד עכשיו היה נורא ברור, ממש ממש ברור, מה כן ומה לא, ובכלל אין לנו מאבקי כוחות או "דווקא". ועם העניין של הגמילה אני מרגישה שזה הופיע. שפתאום הוא קיבל קצת שליטה, ולא במובן טוב. שליטה עלינו, הכוונה. מאבקי כוחות בכלל לא היו חלק מהרפרטואר שלנו, עד כדי כך שצפיתי מהצד במאבקי terible tow ואמרתי שלנו זה פשוט לא יקרה....

[אמא_של_נוקי*]

הייתי בדיוק שם. העניין עם מאבקי כוחות, שברגע שאת לא נאבקת אין מאבק, פשוט כך.

[ולריה_י*]

תודה, ואגב באמת את הבלוגים של שתיכן קראתי בעיון...
כיוון שהוא ילד שמאוד מתחבר לשיגרה ותהליכים, החלטנו שיהיו זמנים שבהם ישיבה על הסיר זה חלק מהשגרה- כמו בבוקר וכשקמים מהאוכל. הוא די מבין את זה ומשתף פעולה אבל מין הסתם לא תמיד..... ויש גם זמנים שבאמת חייבים עכשיו לעשות פיפי, כמו לפני שנ"צ או נסיעה באוטו. האם "להודיע" שעכשיו עושים פיפי- או להציע, ואם לא רצה "אכלתי אותה"?
ושוב- המון תודה!

[יוטי_בעיר*]

מאבקי כוחות בכלל לא היו חלק מהרפרטואר שלנו
זה הגיל, לא התרגיל .

[אמא_של_נוקי*]

אהמם. אני לא "הודעתי" שעכשיו עושים פיפי אבל אני כן אומרת משהו בסגנון" נולי, כדאי לשבת על הסיר עכשיו. עוד מעט נלך ל...( נעלה על אוטובוס, נכנס למוזיאון וכולי)
אז כדאי לעשות לפני. לרב היא מבינה ועושה אם יש לה.

[יוטי_בעיר*]

אמא של נוקי , יש ילדים שזה לא עובד איתם.
אצלנו, למשל, צריך לומר ליותם "אל תלך לעשות פיפי עכשיו בשום פנים ואופן" ואז נמתח לו חיוך ענק על הפנים והוא רץ בקריאות צהלה לשירותים ואומר "אני כן! אני כן!".
כל אחד והסגנון שלו.

(בהן צדק כל מה שכתבתי, שום דבר אחר לא ישכנע אותו לעשות לפני שיוצאים מהבית או לפני השינה)

[אמא_של_נוקי*]

מתוק כזה!

[ולריה_י*]

אוקיי, אז המצב לא רע בינתיים: יש המון פיפי בסיר או בעצים, מיוזמתו או מיוזמתנו.
היום ואתמול אבל ממש לא הלך עם הקקי, נראה שהוא לא מצליח לעשות רק בעמידה. דווקא הוא עשה בעבר הרבה פעמים בסיר, רק שבימים האחרונים זה לא הולך ויש קקי ברצפה או במיטה... לא כיף... וזה אחרי ש-ע-ו-ת של ישיבה על הסיר.
עצות?
ועוד בעיה- הוא קיבל מכה חזקה ובכה נורא, וכשהרמתי אותו לנחם אותו קיבלתי זרם חמים... ברור לי שזה מרב בכי, אבל מה יהיה בגן? (מתחיל אחרי סוכות) הם לא ירצו להרים אותו כשהוא בוכה אולי... יש עצות לזה?

[ולריה_י*]

בעת כתיבת שורות אלו, בעלי ישב איתו על הסיר והיתה הצלחה עם קקי...!!

[אמא_של_נוקי*]

מקרה הבכי שמוביל לפיפי קרה לי פעם אחת. בלבד.זה אינסידנט, זה לא דפוס. לא לדאוג.

[יוטי_בעיר*]

זה אינסידנט, זה לא דפוס. לא לדאוג.

נשמע אגב שאתם בכיוון הנכון.
כל הכבוד לכם!

[ולריה_י*]

כל הכבוד לכם!

תודה... זקוקים לחיזוק, כי זה באמת צעד קדימה צעד אחורה, לא?
היום היה פחות טוב.
ככה זה? מתי מתייצב?

[יוטי_בעיר*]

ככה זה? מתי מתייצב?
כשפתאום שמים לב שכבר זמן מה לא כל כך מתעסקים עם זה .

[ולריה_י*]

אוף, נסיגה ממש.
בעלי איתו בבוקר והוא אמר שהוא ממש ממש מסרב לשבת על הסיר ומשתין ומחרבן בכל הבית. אתמול הבוקר היה ממש רע ואחהצ (איתי) דווקא יותר טוב. היו ימים שהפוך. אבל זה שהוא ממש מסרב זה עוד לא היה. בעלי שנשבר לו שם לו חיתול, מיד הוא הודיע לו שהוא עושה פיפי וקקי בחיתול, ואחכ הוא הוריד לו את החיתול. אבל הבעסה העיקרית היא שזה באמת פוגם בהנאה מהזמן ביחד.
מה עושים?

[אמא_של_נוקי*]

מרפים, מרפים, מרפים ומנקים, מנקים, מנקים.

לשים לו חיתול,לדעתי, רק יבלבל אותו וישיג את התוצאה ההפוכה.

מנגבים בסבבה. זה רק סוויץ' בראש.

[יוטי_בעיר*]

לא לוחצים עליו עם הסיר. למעשה, לא לוחצים עליו עם כלום ובמקום זה מחפשים פתרונות יצירתיים.
אצלנו, למשל, הבובות היו עושות פיפי לפני הילד (או הילדה, כמה שנים לפניו) בשירותים ואז היינו מציעים לו גם לעשות. זה משחרר את ה"אנטי" שנדבק להם והופך את זה למשחק.
אפשר סיפור, אפשר שיר, אפשר בחוץ, אפשר מקום אחר מה שלא יהיה רק לא להיכנס למלחמות ולתסכול הזה.
לא ללחוץ ולא לריב איתם, זה סתם מפספס את המטרה וזה גם מתיש אותנו.

הבעיה האמיתית, לדעתי, בכל ענין הגמילה באה מהציפיות שלנו ושאנחנו "מתים" שהם כבר יקלטו מה הולך פה.
להוריד ציפיות. לא לחשוב על כמה זמן לוקח לו ועל זה שזו נסיגה או על הזמן המשותף שהולך על זה. דוקא כשנרגעים הדברים מתחילים להיות אחרת.
גם הוא מרגיש את הלחץ או הרוגע שלכם וזה בהחלט משפיע עליו.
אז זה מה שיש עכשיו ותנסו לחיות עם זה. להסתובב איתו הרבה בחוץ בלי מכנסים, לסדר את הבית נוח יותר לפספוסים: שטיחים מגולגלים, רצפה חשופה כמה שיותר, מטליות בהיכון והרבה סבלנות.

בהצלחה.

[יוטי_בעיר*]

אמא של נוקי , את נשמעת כבר מפשפשת מקצועית .

[ולריה_י*]

תודה על התשובות.
היום החזרנו את החיתול, כי בעלי איתו בבוקר והוא אמר שפשוט לא נעים לו ככה, ועל זה אין לי מה להגיד, נראה לי ששום דבר לא שווה את זה. חוץ מזה שנראה לי שבאמת הוא הבין את הפוואנטה, אבל לא בא לו, בא לו להמשיך להיות תינוק ולעשות פיפי וקקי איפה שבא לו. וזה נראה לי בסדר, לתת לו עוד ארכה.
אולי עוד כמה ימים הוא יבקש לבד להוריד או לא יסכים לשים. בינתיים הוא עדיין ממשיך לבקש, ופתאום זה מיוזמתו, וזה יותר נעים ככה.
קניתי לו ישבנון לשירותים, וזה אטרקטיבי בעיניו, כי אפשר לתלוש נייר טואלט ולנגב את האף, אז הוא מבקש לשבת עליו ואומר על עצמו שהוא גדול... נורא חמוד...
אחרי הצהריים שאני איתו נראה לי שאחזור להוריד חיתול. ונראה לאן זה מתגלגל.
אבל המון תודה על העצות,
אני יכולה לדרוש מעצמי להרפות ולנגב שלוליות כל היום, אבל לא אדרוש זאת מבעלי....
אחזור לעדכן ובטח שוב להתייעץ....

[יוטי_בעיר*]

טוב שתעשי את זה בדרך שטובה לך ומרגישה לך נכון.
בהצלחה @}

[שיר_מ*]

היי,
אני קוראת יחסית חדשה כאן ובעקבות האינפורמציה שקראתי כאן החלטתי להתחיל גמילה לבן ה- 1.6 שלי. עד עכשיו חשבתי פשוט לעשות מה "שכולם עושים" בשביל לא לסבך את הענינים אבל זה נגד את הרצון והתפיסה שלי.
עבר כבר כמעט חודש מתחילת הגמילה ונראה לי שאפשר לומר שהגמילה הצליחה. אין לנו פספוסים יותר כשהוא ערום, לעיתים נדירות יש פספוס כשהוא עם תחתונים ומכנסיים. הולך לגן עם חיתול (אחרי שהוא יסתגל לגן ולגננות כמו שצריך אני אשלח אותו בלי חיתול לגן).
יש לי המון שאלות למנוסות:

1. יש לנו המון!!! התרעות שווא. הוא אומר "קקה קקה" לפעמים סתם ולפעמים כדי להחלץ ממצבים לא רצויים לו. בקיצור, הוא מתחמן אותנו דרך בקשות "קקה". אם הוא באמת צריך ברור שהוא יושב על הסיר ואם הוא אומר סתם הוא אפילו לא מוכן להתיישב עליו. אני חייבת להגיב לכל בקשה כזאת כי זה יכול להיות אמיתי. מצד שני אחרי שברור לי שהוא ביקש סתם פעמיים רצוף אני כבר לא מנסה להושיב אותו על הסיר. (למשל אם הוא לא רוצה להתקלח אז הוא מבקש "קקה" ואני חייבת להוציא אותו מהאמבטיה ולהושיב על הסיר, אז אחרי פעמיים אני אומרת לו "נעשה אחרי האמבטיה" וזהו). מה נכון לעשות ?
2. הוא עושה לרוב פיפי בתדירות מאוד גבוהה, בערך פעם בשעה, ויוצאת לו כמות מאוד קטנה של פיפי. אני מבינה שזה נורמלי, השאלה היא מתי זה משתנה. מתי אפשר לצפות ממנו לחכות לשלפוחית מלאה?
3. ברגע שהוא עושה קקי הוא ישר קם מהסיר ואז אני חייבת לנקות את הסיר לפני שהוא מוכן להתיישב עליו שוב. היה לי בוקר לפני כמה ימים שהוא עשה קקי "בתשלומים" 7 פעמים בזמן קצר. איך אפשר לשכנע אותו לשבת עד שמסיים? ניסיתי לדבר איתו על זה אבל הוא לא נראה כל כך מרוצה מהמסר הזה. אולי זה יעבור לבד? התופעה מוכרת? ביומיים שלושה האחרונים זה השתפר קצת.
4. בשנות צהריים האחרונות הוא קם יבש אחרי 3 שעות שינה... בלילות (התחלנו לישון בלי חיתול לפני כמעט שבוע) הוא עושה פיפי אחד בסביבות 22:30 ואח"כ נשאר יבש עד הבוקר. ניסיתי לפשפש אותו בסביבות השעה הזאת שלשום אבל הוא ממש התנגד ואז עשה במיטה. אתמול ניסיתי שום והוא שוב התנגד אז הנחתי לו אחרי כמה דקות. בסביבות 2:30 שמעתי אותו אז ניסיתי שוב והוא שוב התנגד אז ויתרתי אחרי זמן קצר. להפתעתי הוא קם יבש לגמרי מכל הלילה! להמשיך לנסות לפשפש אותו או לקוות שהוא ימשיך להחזיק מעמד כל הלילה?
5. כמו שציינתי, הוא עדיין הולך לגן עם חיתול אבל נמנע מלעשות קקי בחיתול. הוא פשוט עבר לעשות רק בבוקר במקום במהלך כל היום (5 פעמים לפחות). במצבים "קשים" כמו נסיעה ארוכה על כביש 6 אני עדיין מתפתה ושמה לו חיתול. כדאי להפסיק עם ההרגל המגונה הזה? דרך אגב, החיתול תמיד יבש במקרים האלה. אם זה כן בסדר לשים לפעמים חיתול אז עד מתי? בעלי טוען שכל עוד הוא במילא הולך לגן עם חיתול אז זה לא משנה.

תודה רבה, מחכה בקוצר רוח לתשובות

[רותם_סנדק*]

היי שיר,
אנחנו התחלנו את תהליך הגמילה כשבני היה בן שנה וחודש, תהליך מאוד הדרגתי שהסתיים כשהיה בן שנתיים.
אנסה לסייע מהנסיון שלי:

1. הקריאות שלו "קקה" יכול להיות שאכן מעידות על כך שהוא צריך לעשות ויכול להיות שהוא בודק את התגובה שלכם לקריאות האלה. בכל מקרה, את מציינת ש

אם הוא באמת צריך ברור שהוא יושב על הסיר ואם הוא אומר סתם הוא אפילו לא מוכן להתיישב עליו כך שנשמע שהוא ממש מבין ומוכן, כי הוא מסכים ויושב כשיש. אני חושבת שאם את קשובה לו, ומושיבה אותו על הסיר וזו "התראת שווא", טוב שאת מציינת לפניו שבסיום המקלחת הוא ינסה שוב, ואכן לשאול אותו בסוף המקלחת אם הוא צריך. אני חושבת שחשוב לנסות ולהושיבו כשהוא מבקש, שוב, אלא אם הוא מתנגד- אבל חשוב שהוא יריגש שאת מקשיבה לו ונענית לצרכיו.

1. את שואלת מתי תדירות ההשתנה תרד, מאידך את מצייינת שבשנת הצהריים הוא קם יבש אחרי שלוש שעות וגם הלילות שלו יבשים, כך שעושה רושם שהשלפוחית מלאה בשעות אלה. במהלך היום, בהדרגה, התדירות תפחת והוא ילמד לקשר בין הפיפי לסיר. אני נהגתי לשאול את בני, בתחילת התהליך אם הוא צריך פיפי ואף לקחתי אותו לשירותים, בהתחלה כל עשרים דקות עד שעה.
2. "קקי בתשלומים"- מוכר מאוד, בעיקר בחיק הטבע.... אולי כדאי לשבת ולקרוא לו סיפור ותוך כדי הוא ייעשה את הקקי? לי נראה שהתשלומים האלה נובעים מכך שהם מרגישים שמשהו יוצא להם מהגוף והם רוצים לראות, להבין מה זה. אולי את יכולה שיהיה לך בהישג יד יותר מסיר אחד ? עושה קצת קקי- את מראה לו, ומנחה אותו לשבת על הסיר הנקי, ובזמן הזה מנקה את הסיר הנוכחי.
3. ממש מדהים- נשמע שהתינוק-פעוט--ילד הזה ממש יודע מה הוא רוצה ומה לא! לעניות דעתי, אין כרגע טבם לנסות ו"להפריע" לו, יש כאלה שגם אומרים שהפשפושים תוך כדי שינה עשויים להרוס את המנגון הטבעי של הילד, שיצפה שמישהו יבוא ויפשפש אותו. אנחנו באופן אישי לפעמים פשפשנו, לפעמים לא, זה בא והלך בתקופות. בכל מקרה, בזמן הזה, הייתי מכינה מבעוד מועד סט להחלפה (פיג'מה, מצעים, תחתונים), כדי שבאמצע הלילה לא אצטרך להתחיל לחפש.
4. אני מאמינה ש"הכל בסדר", מותר לעשות ניסיונות ולבדוק, מותר לעשות פעם כך ופעם אחרת- הדברים כל הזמן משתנים. במקרה הזה, הייתי עושה ניסוי, ומדברת עם הקטן ואומרת לו שעכשיו אנחנו בנסיעה, ולכן לפני כן ננסה לעשות פיפי וקקי, ושאני סומכת עליו שאם ירצה יגיד לי ושהפעם הוא יהיה בלי חיתול, ורואה איך זה עובד. בכל מקרה הייתי שמה מגבת ישנה על המושב, במקרה שהוא יעשה פיפי או קקי.

ובאה עם המון המון אורך רוח...
שיהיה הרבה בהצלחה!!

[שיר_מ*]

תודה רבה על התשובה המפורטת.
לגבי הקקי, אני באמת משתמשת בשני סירים בדיוק כמו שאמרת. הוא יושב כבר מעט מאוד זמן על הסיר. הוא מרגיש כשיש לו, עושה תוך שניה וקם מיד. גם קקי וגם פיפי. הבעיה באמת שהוא לא מסיים את כל הקקי בישיבה אחת. אני מקווה שזה יסתדר מעצמו. הילד הזה דיי עקשן ואני ממש לא מצליחה לשכנע אותו לעשות דברים שהוא לא רוצה.
לגבי הלילה, אני פשוט קצת חוששת שהוא לא יתעורר וישן רטוב עד הבוקר. מרוב חשש אני ישנה ממש לא טוב וקמה לבדוק אותו מדי פעם. נראה לי שאני אשים מגבת מתחת לסדין כדי שהספיגה תהיה יותר טובה למקרה שיעשה. אני חושבת שקראתי על זה כאן.
לגבי הנסיעות: היתה נסיעה אחת שלקחתי אותו בלי חיתול. זאת היתה אמורה להיות נסיעה קצרה ובפועל הייתי תקועה בפקק בלי אפשרות לעצור. הילד פשוט התחנן!!! ולא היה לי מה לעשות. ניסיתי להרגיע ואמרתי שאנחנו עוד מעט מגיעים למקום שנוכל לעצור ואז הוא יוכל לעשות בסיר. הוא הצליח להתאפק באמת הרבה זמן אבל זה הרגיש כמו התעללות. הוא לא הפסיק לבקש. כשסוף סוף עצרתי הוא עשה פיפי בסיר. בחזור היה אותו דבר רק בלי פקק, נסיעה הרבה יותר קצרה אבל הוא באמת היה צריך קקי. זה ממש קשה! אני מפחדת לצאת בלי חיתול לנסיעה שאני יודעת שאני לא אוכל לעצור בצד. מצד שני, בסופו של דבר זה יצטרך לקרות.

[רותם_סנדק*]

לגבי הקקי- זה בשלב מסויים יסתדר, לנו היו עצירות בטבע שהילד פשוט "סימן טריטוריה", כמו שאת מתארת- 5-7 פעמים. עושה, קם, ממשיך. וגם הוא כזה- יודע מה הוא רוצה ועדיף לנסות איתו בשיתוף פעולה. היום הוא בן שלוש, עושה קקי ומסיים (אוהב לשחק באטבים בזמן שעושה קקי), והפסיק לעשות כמה- כך שזה באמת עניין של זמן ורצוי מאוד לא להאיץ ולא לדחוק.

לגבי הלילה- קראתי באיזה שהוא מקום שאם הילד לא מתעורר- כנראה שזה לא מפריע לו. אני לא בטוחה לגבי העניין, וגם אצלנו כשהיה עושה פיפי במיטה ולא היה מתעורר, אח"כ הפיפי שהיה עליו במשך הלילה עשה לו גירויים בעור- כך שאני לא בטוחה מה אני חושבת על מה שקראתי, אבל אם זה ימצא חן בעיניך את מוזמנת לקחת

לגבי הנסיעות- מאוד מאוד מבינה את התחושה שלך. אני הייתי אומרת לעצמי ולבן זוגי- סוף סוף הוא מבקש ואנחנו לא נענים לו... אז מה אנחנו מלמדים אותו בזה?!... והנה- החמוד שלך הצליח להתאפק, ואפשר להסתכל על זה כהתעללות, אבל אפשר להסתכל על זה גם כעל מסוגלות שלו, וכמה שאירוע כזה יכול לתרום לביטחון שלו בעצמו ובגוף שלו, וגם לך- לסמוך עליו. אני לא מאמינה בהתאפקויות לאורך זמן, אבל אם אין ברירה אז אין ברירה. ואגב, כשאני הייתי בשלב הזה, דברתי עם אחותי שאמרה לי שזה בסדר גם להגיד לו שאם הוא לא יכול להתאפק זה בסדר שיעשה בתחתונים ונחליף לו ברגע שאוכל לעצור. יש בזה משהו מרגיע שהאפשרות הזו פתוחה אולי בכל זאת יש ברירה..


נראה לי שאני אשים מגבת מתחת לסדין כדי שהספיגה תהיה יותר טובה למקרה שיעשה
לא הבנתי למה את מתכוונת.

שיהיה שבוע טוב ומבורך.

[שיר_מ*]

שוב תודה
בנסיעות - אם הוא היה מוכן לעשות פיפי לפני שיוצאים אז היה לי יותר קל עם זה. הוא לא מוכן אפילו לנסות כי הוא כנראה לא מרגיש שיש לו.
האמת שמבחינת קקי אני ממש סומכת עליו שהוא יתאפק ולא יעשה בנסיעה. פיפי קצת פחות, אבל הבעיה שלי היא לא בזה שהוא ירטיב את הכסא אלא בזה שהוא ממש משדר מצוקה כשהוא צריך לעשות ולא נותנים לו סיר.
לגבי המגבת - אני לא רוצה שהוא ישן רטוב כל הלילה אז אולי אם תהיה מגבת מתחת לסדין (אולי בעצם אפשר מעל הסדין) הוא ישאר יבש יחסית ולא יתקרר.
שבוע טוב

[שיר_מ*]

עוד שאלה ברשותכן:
אם נמשיך בגמילת לילה כך שלא מפשפשים אותו באמצע הלילה והוא לא מתעורר כשהוא עושה על עצמו, זה צפוי להצליח? כמה זמן זה יכול לקחת ככה? זה בכלל תורם לקידום גמילת לילה לדעתכן?
שלשום בלילה אחרי שני נסיונות פשפוש כושלים הוא קם יבש (פעם ראשונה) ואתמול בלילה לא ניסיתי בכלל והוא קם רטוב. (בן שנה וחצי, שבוע בלי חיתול בלילה, גמול יום כבר שבועיים, עם חיתול רק בגן)
תודה

[ולריה_י*]

חוזרת עם שאלות.....
שוב הרודנו חיתול, הוא היה עם חיתול יום אחד בסך הכל.
יש ימים טובים, ויש ימים של קקי ופיפי בכל הבית.
שאלות לי שתיים, בינתיים:

1. היום ההרגשה היתה היא שזה משחק בשבילו, והוא השתין בקשת בול-פגיעה לתוך כוס-משחק. (הוא טוב בזה- קלע בול....).

וקקי- הוא ממש צעק שהוא רוצה לעשות ברצפה.

1. בכלל יש לי הרגשה שהתנוחה של הישיבה על הסיר לא נוחה לו- פיפי הולך רק בעמידה, וקקי גם, כי הוא עושה ברצפה...

מה עושים?? חשבתי לכוון אותו לעשות קקי על עיתון. ואם זה ילך- מה יהיה בגן? נכנס אחרי סוכות... לא נראה לי שהם יאהבו את הרעיון שהוא משתין להם באמבטיה או מחרבן על עיתונים....
אלף תודות!!
ושיר מ - נשמע שיש לך צרות של עשירים- איזה יופי לכם!! אשמח אם יש לך תובנות לחלוק איתי!
שמח- חג.

[שיר_מ*]

היי ולריה
אנחנו מאוד חדשים בתהליך הזה אז אני יכולה לשתף אותך במחשבות הלא מבוססות שלי בלבד.
איך שזה נשמע ממה שאת מתארת (קראתי גם את ההיסטוריה), אני חושבת שהייתי חוזרת לנקודת ההתחלה, כלומר: לתת להסתובב בלי חיתול בבית, לשים את הסיר נגיש ולהגיד שפיפי וקקי עושים בסיר (להגיד פעם אחת). אם הוא עושה בסיר אז לא להתלהב מדי, רק להגיד משהו כמו "כל הכבוד, עשית פיפי בסיר" או "הצלחת לעשות בסיר" וללכת ביחד לשפוך לשרותים. אם עושה על הרצפה לתת לו ואח"כ להגיד ברוגע "עשית פיפי, אבל אנחנו לא עושים פיפי על הרצפה, עושים פיפי בסיר" או "עשית פיפי, פעם הבאה תעשה בסיר". אפשר לנסות להציע לו בזמנים מסוימים לשבת על הסיר אבל אם הוא לא רוצה אז להרפות מיד. אצלנו אי אפשר להכריח אותו לשבת. גם אם אני בטוחה שיש לו אני לא מכריחה אותו לשבת ואני סומכת עליו שכשהוא ממש יצטרך הוא יבקש או יתישב לבד על הסיר. אם הוא מתחיל לעשות קקי על הרצפה אני הייתי עוצרת אותו, מרימה ולוקחת מהר לסיר תוך כדי ההסבר "אנחנו לא עושים קקי על הרצפה". אני פחות מתחברת לרעיון של לעשות על עיתון. גם לנו היתה את הבעיה עם קקי רק בעמידה ועל הרצפה אבל אחרי כמה ימים כאלה זה הפסיק.
כמה שזה קשה אני חושבת שחשוב להמשיך ולא להתרגש ולשדר הרבה רוגע סביב הנושא.
לגבי הגן, אצלנו הוא הולך לגן עם חיתול. אני חושבת שאפשר להמשיך עם חיתול בגן עד שהגמילה בבית מתבססת. אם בגן הם רוצים לעזור בגמילה אז מה טוב. אצלנו הם לא בעניין של לשתף פעולה בינתיים.

[ולריה_י*]

טוב, עדכון:
מרגישה הרבה יותר בתוך תהליך: פיפי כבר כמעט ואין פספוסים (לא זוכרת מתי היה האחרון, כך שיותר משבוע בטח), ובכל מקרה אין עניין סביב זה. אין התנגדות כמו שהיה קודם. אומרים לו (אני מקפידה לקחת ברווחים לא גדולים ולא מחכה ליוזמה)- הוא עושה- מוחא לעצמו כפיים ורץ לספר להורה השני.
קקי- פחות טוב, כאילו לא ממש מרגיש כשהוא הולך לבוא. כשאני תופסת שניונת לפני אני מציעה לשים לו חיתול, הוא מסכים ועושה בחיתול. וזה פתרון מעולה בשבילי, אם הוא באמת היה עובד באופן קבוע.
היום ואתמול לא תפסתי לפני, אז פספס....
יש עצות איך להתקדם מפה?
מחר מתחילים גן- הגננת אמרה שלא מקובל סיר והוא חייב ללמוד לעשות בשירותים. נראה איך זה ילך....... אשמח לעצות גם בתחום הזה....

[ולריה_י*]

במצבים "קשים" כמו נסיעה ארוכה על כביש 6 אני עדיין מתפתה ושמה לו חיתול.
אני שמה לו חיתול שפרוש על המושב בטיחות, מתחת למכנסיים שלו. זה להיות עם, להרגיש בלי....

[ולריה_י*]

עדכון נוסף-
איזה כיף!!!! מרגישה כבר שהוא גמול, ושממש אפשר לסמוך עליו. כשנכנס לגן (לפני שבוע וחצי) עשה דאווינים והיה כמה ימים יבש, ואז כמה ימים הרטיב והיום היה יבש שוב! וגם התחיל לבקש מהם קקי, שזה בכלל הישג...
אלף תודות לעצות בדרך ובכלל למוטיבציה לכל העניין!!
אני ממש שמחה שעשיתי את זה, בעיקר כי אני מרגישה שזה תרם לו לבטחון העצמי (בניגוד לכל החשדנים שאמרו לי שמוקדם ושאני אפגע בו וכו'). הוא מרגיש שהוא גדול ושולט, והוא ממש גאה בעצמו על כל הצלחה.
בינתיים הוא עם חיתול עוד בלילה. שנת צהריים טפו טפו יבשה בזמן האחרון. והכי חשוב- שהטוסיק שלו חלק ונקי והפריחה עברה לגמרי!

[יוטי_בעיר*]

ולריה י , איזה כיף לשמוע את זה.
כל הכבוד לך על התהליך הזה. על זה שהלכת עם הלב שלך כנגד כל העצות המזעזעות שמקבלים מאנשים שבאמת מאמינים שזה בריא נפשית לילד לעשות את צרכיו על עצמו עד גיל מאוחר.
עכשיו את רואה בעצמך שזה תרם המון לילד שלך ושעשית את הדבר הנכון.
אני שמחה בשבילך.
@} @} @}

[ולריה_י*]

תודה רבה יוטי בעיר !...
ואכן, לא נורמלי איזה תגובות מקבלים.... אפילו שרואים שהוא מסתדר ויבש- עדין אומרים לי "מוקדם, לא?" ואני מתנצלת ואומרת שזה רק בגלל שהיתה פריחה...... לא יודעת למה אני מתנצלת.....
ועכשיו שאני מסתכלת עליו , אני כבר לא יכולה לדמיין אותו עם חיתול ועושה צרכים על עצמו, זה נראה לי תינוקי כל כך.... גם כשאני רואה ילדים בגילו זה נראה לי פתאום מוזר שהם מחותלים כמו תינוקות....
וגם כל הכבוד לצוות של הגן שלו שקיבלו את זה ככה (הצבתי להם עובדה, והם קיבלו אותה ועשו ועושים הכל כדי שישאר יבש, ומפרגנים לשנינו).

[יוטי_בעיר*]

"מוקדם, לא?"
אפשר לענות בחינניות "לא, דוקא בול בזמן בשבילו " .

לא יודעת למה אני מתנצלת
כי ככה את מונעת חיכוכים או גלישה להסברים.
מאד מבינה אותך.

גם כשאני רואה ילדים בגילו זה נראה לי פתאום מוזר שהם מחותלים כמו תינוקות.
נכון. חכי שתראי ילדים גדולים ממנו מחותלים...

עשית את הדבר הנכון ולדעתי בגלל זה דברים מסתדרים לך, כמו עם הגן למשל.

[אמא_של_נוקי*]

איזה יופי!תהנו המון!

[ולריה_י*]

מממ.... יש לנו בעיה קטנה...
אחרי התקופה הטובה הנ"ל- היתה נסיגה.... בגלל שבגן הוא לא מבקש, ולא מחכים שיבקש אלא לוקחים אותו בזמנים קבועים (שזה הגיוני לגמרי בעיני) לדעתי הוא שכח שזו אחריות שלו, והרטיב לא מעט שהחלטנו שגם אנחנו לא מחכים שיבקש, אלא לוקחים בזמנים קבועים.
פיפי הוא לרב יודע להתאפק ולחכות עד שנציע לו, אבל עם קקי ממש ממממממש ממממממממממש לא הולך בזמן האחרון.
בגן- היא שמה לו חיתול (אה, הוא עושה בחיתול ולא בשירותים, שזה אולי חלק מהבעייה) בערך בשעה שהוא תמיד עושה קקי, וזה לרב מצליח.
בבית- אני לא עושה את זה כי אני עדיין זוכרת שהוא יודע להרגיש ולבקש, ומתאכזבת כל יום מחדש....
עוד הבדל מהכניסה לגן- וסליחה על הפרטים- התזונה בגן שונה וטובה מהבית, ו... יותר רך, אז יותר קשה לו לשלוט, נראה לי.
יש למישהו עצות (מישהי, מן הסתם...)?
תודה רבה רבה מראש!

[ר_ו_ת_ה*]

מקווה שאני במקום הנכון ושנשים (וגברים) יאירו את עיני בעצות מחכימות, כרגיל כשאני שואלת משהו באתר
אז הנה-
נורי בן שנה ו-3 חודשים.
מגיל 6 שבועות עד גיל 11 חודשים פשפשנו אותו, עם חיתול (ר"פ), באופן כמעט מושלם
היו ימים שלמים- לפעמים 3-4 ימים שהחיתול היה יבש. לפעמים הוא גם היה בכלל בלי חיתול.
מגיל 7 חודשים ישב על הסיר, עשה בו הכל.
בקיצור- היה מופת פישפושי.
אממה- לקראת גיל שנה הוא התחיל לסרב לשבת על הסיר ומחה בצורה מפורשת.
היתה תקופה שהסכים לעשות על נייר עיתון (תינוק מקורי ללא ספק ), אבל גם זה עבר לו.
הוא כמובן לא הסכים שיחזיקו אותו בתנוחת פשפוש, וכאמור סירב לשבת
לא רוצה בשירותים, לא ישבנון ולא אסלה.
הרגשנו שנהיה מאבק כוח וויתרנו. בעוונותינו התחלנו לחתל בח"פ (אקולוגי, לא לסקול...), כי לא עמדנו בלכבס כ"כ הרבה
במשך שנה היינו מפונקים וכיבסנו חיתולים אחת לשבוע אולי...
בקיצור- נשארנו עם תינוק שללא ספק מודע לצרכיו, מודיע, אבל מסרב לעשות אותם במקומות הרגילים.
ניסיתי כמה ימים להוריד חיתול במידת האפשר, ואז הוא פשוט עושה על הרצפה
אני מודה שהעצבים שלי רופפים מכדי לנקות שלוליות (במקרה הטוב), או להחליק עליהן (במקרה הרע). הוא נייד עכשיו וכבר הולך, והוא לא תמיד לידי. אני יכולה לגלות הפתעות קקי בחדר אחר וזה לא לרוחי.
חבל לי נורא שפתאום בגיל שנה התחלנו לחתל, אבל החיים זרמו והדחקתי את הנושא...
לאחרונה הוא קפץ מדרגה בכל התקשורת שלו בכלל, הוא מהנהן ל"כן" ול"לא" ויש לו מילה חדשה- אחרי שהוא עושה קקי הוא אומר "קה"
בימים האחרונים הוא התחיל להודיע בבירור, אחרי שעושה קקי. הוא אומר "קה", והולך לכיור כדי שנשטוף אותו.
כמה פעמים כשקלטתי אותו מתחיל לעשות, שאלתי אם רוצה לשבת על הסיר והוא מניד ראשו בנחרצות ל"לא". גם אם פשוט הושבתי אותו/ לקחתי אותו לשירותים- הוא הולך משם מיד.
אני ממש אשמח לעצות.
חבל לי שתינוק שברור לחלוטין שמודע לצרכיו, יהיה מחותל. העניין הוא שפשוט לא מוצא מקום שבא לו לעשות אותם, ואני לא יודעת איך לעזור לו
מישהו נתקל בבעיה כזו? איך פתרתם?
כמה פעמים כשקלטתי

[יוטי_בעיר*]

תמצאי פיתרון יצירתי לישיבה על סיר\שירותים.
ספר, משחק עם בובה או כדור למשל.

אני גם הייתי מותרת על החיתול, בכל זאת יש בזה משהו מבלבל לילד.

בהצלחה.

ולריה י:
מה זאת אומרת?
בגן- היא שמה לו חיתול (אה, הוא עושה בחיתול ולא בשירותים, שזה אולי חלק מהבעייה)
ברור שזה בעיתי. למה לא לשבת בשירותים?

[מרינה_מאוהבת_בים*]

היום "רשמית" מתחילים את הגמילה של דניאל בן 1.8.
קבענו מקום קבוע לפיפי/קקי - ריצפה בשירותיים.אחרי זה שמנקים את הריצפה עם נייר טואלט וזורקים נייר לעסלה והוא מוריד מיים בעסלה (הוא מאוד אוהב להוריד מיים בעסלה, מוריד גם אחריי ואחרי האיש). וגם מספרים לאבא/אמא על הצלחות.

עוד לא יצאנו החוצה בלי חיטול...תוהה אם להתחיל בשבוע רק בבבית או ישר לקפוץ למיים עמוקים: גם בבית וגם בחוץ בלי חיטול ולהשאיר רק בלילה.
ועוד לא מתאים לי/מרגיש לי עברת מסר אני לא סומכת עליך לשאול אותו כל הזמן "אתה רוצה פיפי?" ,"בוא נלך לעשות פיפי?! ". אני לא שואלת אם הוא רוצה לשתות והוא מבקש כשהוא צמא. אני הולכת לנסות את השיטה גם בגמילה.

חברה שאלה אם לקנות לי במתנה ספר על גמילה "מוקדמת" שעכשיו יצא ולי זה מרגיש כל כך לא טבעי לגמול לפי "שיטות"/ "גישות גמולה" כמו כל הספרים ושיטות על שינה (בזמנו כן קניתי איזה ספר בנושא) או כל הסדנאות התפתחות/ליווי התפתחות (בזמנו כן הלכתי)...

מעניין אני בדרך כלל רק קוראת ועכשיו כן בא לי לשתף.

[מרינה_מאוהבת_בים*]

ועוד מרגיש לי שילך לנו מהר ונהנה מהתהליך! יש לי מצב רוח חגיגי!

[עולם_חדש_מופלא*]

עוד מרגיש לי שילך לנו מהר ונהנה מהתהליך! יש לי מצב רוח חגיגי!
בהצלחה.(-:
ספרי חוויות

[מרינה_מאוהבת_בים*]

תודה,
משתפת:
הופתעתי לגלות שאני בכלל לא יודעת כל כמה זמן בני עושה פיפי! יצאנו היום החוצה בלי חיתול ורק אחרי כשעתיים כשחזרנו הביתה הוא עשה פיפי (ביחד איתי).

פיספוס ראשון שלנו: אחר הצהריים נסענו לירושליים לקרובי משפחה בלי חיטול, ואחרי כשעתיים הוא עשה פיפ במכנסיים בלי לסמן לפני וגם אחרי זה, וגם לא ביקש שיחליפו לו.
מעניין אם אפשר לדעת לפי כמות המיים שילד שותה אחרי כמה זמן הוא יצטרך לעשות פיפי ולעזור לו להמצא במקום המתאים: בשירותיים/ליד העץ?

[אימא_של*]

אחרי קריאה בכל הדף (אבל לא בחלקים הערוכים למעלה...) - השאלה שלי היא:
הקטנה בת 9 חודשים, מפושפשת עם חיתולים (ר"פ) מגיל חודשיים בערך.
מאז - כמעט ולא היה קקי בחיתול, למעט מקרי מחלה וכד'. פיפי - המון, אבל גם הרבה בכיור.
לאחרונה מסרבת בתוקף להיות מפושפשת מעל הכיור (או האסלה, או הדשא) ומיישרת רגליים ומתעצבנת.
אני לא רוצה לריב איתה, אז היא פשוט עושה על הרצפה/בחיתול/איפה שבא לה.
לכבוד הימיםהחמים שמגיעים (בקרוב אני מקווה...) אני רוצה פשוט להוריד לה את החיתול לגמרי.
האם מישהי ניסתה לגמול בגיל הזה (כי הסיפורים שקראתי הם על סביבות גיל שנה +, שאז אולי יש כבר כמה מילים בלקסיקון)?
איך בכלל אפשר להסביר שסיר הוא גם מקום לקקי? היא מאוד פעלתנית ותזזיתית ואין סיכוי שהיא תשב עליו מיוזמתה, בלי שיחזיקו אותה.
תודה מראש...

[פלוני_אלמונית*]

מרינה
אם אפשר, שאלה קטנה: למה המקום לפיפי הוא על הרצפה? נראה לי שיותר קל כשהמקום הקבוע הוא בסיר.
אני גמלתי את הבן שלי בגיל שנה וחצי עם סיר והלך בקלות יחסית.

[מרינה_מאוהבת_בים*]

_מרינה
אם אפשר, שאלה קטנה: למה המקום לפיפי הוא על הרצפה? נראה לי שיותר קל כשהמקום הקבוע הוא בסיר._
בהתחלה הוא לא הסכים לשבת על הסיר.
מה לא עשינו: קראנו סיר הסירים (מאוד אהב את הספר), אפילו יום אחד ניסיתי להושיב בכוח )-: (לפי המלצה בספר של חברתי...). מה שעבד אצלנו הוא סיר חדש!
היום הוא עושה בסיר, קקי תמיד בסיר, עם פיפי יש עוד פספוסים לפעמיים.

[M_הלבנה*]

היי,
אשמח לעצות, רעיונות וכיוונים.

בן שנה וארבע. כיוון שקיץ וחם, והחיתול מן הסתם לא נעים, אני רוצה לגמול אותו. יש בבית סיר, יש ישבנון, יש הורים שהולכים לשירותים מול הפיצי ומספרים לו על זה (כולל הבטחות לגביע הקדוש הפרטי שלו: "נייר טואלט זה רק למי שיושב בשירותים"). הבעיה היא שהוא לא מוכן לשבת, לא על הסיר ולא על הישבנון. הוא משחק איתם מדי פעם, מזיז אותם ממקום למקום - וכשמגיע רגע האמת ואני מנסה להושיב אותו, הוא פורץ בצווחות אימה, מתפתל ועושה כל שביכולתו כדי לא להתיישב על אף אחד מהם, או לקום ולהסתלק משם. קראתי בדף שכדאי לשים ליד צעצועים וספרים, אז אנסה זאת בקרוב. פרט לכך יש עוד דברים שאפשר לעשות?

[טנא_מלא_כוכבים*]

הי,
שלנו בן שנה ושבע, גדל ללא חיתולים.
רק לאחרונה (חודש בערך) מסכים לשבת על הסיר. על הישבנון עוד לא.
זה לא נוח לו.
בהתחלה זה גם לווה בהתפתלויות ובצווחות. עזבנו את זה, וחזרנו לזה רק לאחרונה, ומאז הוא עושה בסיר כל בוקר, ולפעמים מבקש במהלך היום.
אני מציעה שלא ישב. או להניח אותו מעל הכיור בתנוחת פשפוש, או להציע לו לעשות "פיפי-כמו-אבא" - זה הלהיט אצלנו בחודשים האחרונים - הליכה על רגליו שלו, במקרה שלנו לחצר, ולהשתין על עץ, נמלה, שיח וכו'. אם אתם לא בענייני חצר, אז אפשר להציע אותו הדבר באתר כלשהו בבית, לתוך הסיר. ועוד הצעה שמתקבלת לאחרונה - "פיפי-כמו-אבא" בעמידה על האסלה או בעמידה על הישבנון - עומדים בתמיכת אמא או אבא ומנסים לכוון לכיוון מי האסלה למטה.
בהצלחה.

[שקדי_ה*]

אני ממש לא מומחית, אבל גם אנחנו גומלים עכשיו.
שאלות שעולות לי הן: איפה הוא כן מסכים לעשות? האם כשאת מושיבה אותו הוא צריך לעשות? האם הוא קם ומתפתל ועושה מיד אחר כך במקום אחר?

אני מציעה שלא ישב
גם אני.
אולי אפשר במקום להושיב אותו להחזיק אותו מעל האסלה או מעל הסיר. הקטן שלי (שנה וחודשיים) ללא ספק מעדיף שנחזיק אותו.
אני חושבת שכשמחזיקים אותו אז: 1. יש משהו שמשדר לו נוכחות 2. מתאפשרת לו תנוחת כריעה שהיא מיטבית, נוחה ושהוא מורגל אליה בגלל הפשפושים מגיל צעיר. הוא עדיין לא הולך ולא כורע בעצמו בלי להיאחז במשהו.
אני בונה על זה שעם הזמן יקשר את המקומות לפשפוש וכשיהיה מוכן יסכים לשבת או לכרוע בעצמו.
קורה שאני מנסה להושיב אותו על ישבנון או סיר והוא מסרב להתפשפש, אבל אז כשאני מחזיקה אותו מעליהם הוא כן עושה. לפעמים הוא לא מסכים לעשות במקום אחד אבל מיד אחר כך מסכים במקום אחר, וגם קורה שאני מחזיקה אותו והוא מתפתל ומסרב ואז אבא מחזיק אותו והוא משתין בצהלה.
בדרך כלל מה שהכי מוצא חן בעיניו זה לעשות בחוץ, על אדמה מחוץ לבית או בעציץ יבש במרפסת (שתן לא עושה טוב לעציצים אז לא כדאי להשקות עציצים שיקרים ללבכם).

אני חייבת להודות שאני פחות מתחברת לעניין הצעצועים והספרים. אני מעדיפה להחזיק אותו ולשדר שזה הזמן לעשות אם הוא צריך ולא לשעשע אותו. הייתי רוצה שילמד לעשות כשהוא צריך ולא לקשר לו את ההושבה עם התחושה שהוא צריך עכשיו לעשות עכשיו.
בכל מקרה מה שלמדתי הכי הרבה מהדף הזה זה שההתקדמות היא לא ליניארית ושהכי חשוב להתמיד בהורדת החיתול. יש לי המון פספוסים איתו, שלוליות פיפי בכל מקום, ואפילו כמה פעמים שעשה קקי בכל מיני מקומות בבית (זה מפתיע כי פשפשנו אותו מגיל שבועיים וכמעט אף פעם לא היו פספוסי קקי בחיתול).

[M_הלבנה*]

שאלות שעולות לי הן: איפה הוא כן מסכים לעשות? האם כשאת מושיבה אותו הוא צריך לעשות? האם הוא קם ומתפתל ועושה מיד אחר כך במקום אחר?
הוא משתין באמבטיה, בד"כ כשנכנסים להתקלח. אני לא יודעת לענות מעבר לזה. לא פשפשנו אותו - למעט תקופה קצרה שלא נראה לי שנחשבת - ואנחנו לא מורידים לו את החיתול לזמן רב. אם מורידים, הוא לרוב מתאפק ולא עושה מיד, אבל זו לא התאפקות מאתגרת במיוחד - בד"כ דקה או שתיים עד שנכנסים להתרחץ.
אבא לא מאד בקטע טבעי. כלומר, תלוי במה: מיטה משפחתית היתה בעיניו דבר מובן מאליו והגיוני, היה ברור לו שבגיל חודשים ספורים הוא לא צריך להכנס לגן, וכשהפצפון הרגיש לא טוב אז היה ברור שעדיף שהוא יינק ושזה יעזור יותר מאשר לדחוף לו אקמולי (אם כי הנקות הלילה גורמות לאבא לאנקות מרמור). אבל הוא הטיל וטו על גידול בלי חיתולים, וכיוון שהוא זה שנשאר בבית עם הקטנצ'יק הנושא הזה מעולם לא עלה לדיון.

אין לנו גינה. יש מרפסת ויש עציץ יבש אחד שאני יכולה לתרום לטובת העניין (דיר באלאק אם הוא יחשוב שזה בסדר להשתין לתוך עציצי התבלין, ועוד דווקא עכשיו כשהם סופסוף משגשגים!). הוא כבר גדול מדי בשביל פשפוש בכיור, אבל אנסה את "פיפי כמו אבא" לאסלה או לעציץ הנטוש.

[שלגיה_3*]

ערב טוב,

אני חוזרת לפה אחרי תקופה ארוכה למרות שאנחנו לא בגמילה ובטח שלא בגיל צעיר (הכל יחסי, כמובן).
הנסיכה בת 3 (בסוף החודש ) ומכיוון שנעזרתי רבות בדף הזה בשלבים שונים של הגמילה שלה (שהתחילה קצת לפני גיל שנה), אני מרגישה שזה המקום הכי טבעי להתייעצות גם היום:

בשבועות האחרונים קרו מס' מקרים בהם היא פיספסה (פעמיים בגן, פעמיים בבית). ואם לפני שנה וחצי לא סבלתי את הביטוי הזה "פיספסה", היום הוא באמת מתאר נכון את המצב. היא משחקת ופתאום בורח לה. הרושם שלי הוא שהיא עסוקה במשחק ולכן דוחה את ההליכה לשירותים, ועם זאת - זה לא תירוץ בעיניי. לא מדובר בילדה בתחילת תהליך הגמילה שצריכה ללמוד להתמודד עם גירויים נוספים בצד ההליכה לשירותים, אלא בילדה שכבר כמעט שנה וחצי יודעת להתמודד יפה עם חלוקת הקשב הזאת שמחייבת גם לשחק וגם לעשות פיפי במקום שמיועד לכך.

השאלה שלי אליכן היא איך להגיב. הנטיה שלי היא להביע את האכזבה שלי בצורה ברורה, להבהיר לה שזה בהחלט לא מה שמצופה ממנה. זה מה שעשיתי עד היום. במקרים שנראה לי שהיא לא הלכה יותר מדי זמן לשירותים, אני מזכירה לה ולעיתים אפילו מוסיפה משפט בסגנון "אחרת שוב השמלה תירטב מהפיפי".

לאור חילוקי הדעות שלי ושל בעלי בנושא, אשמח לקרוא את דעתכן בנושא התגובה ההולמת למצב שתיארתי.
אני מוצאת לנכון להתיעץ דווקא כאן הן בגלל העזרה הרבה שקיבלתי כאן בעבר והן בגלל שזה המקום היחיד כמעט שאני מכירה שלא מקבל כגזירה משמיים ילדים בני שנתיים וחצי - שלוש בחיתולים. כל הסובבים אותי מאמינים בגמילה, כשהילד מראה מוכנות, ולכן מאמינים שפספוסים הם חלק משגרת יומם של בני 3 ולא מבינים למה אני מופתעת.

תודה מראש.

[אוטוטו_יולדת*]

קראתי (כמעט) את כל הדף, אבל עדיין חסרה לי תשובה לשאלה כנראה פשוטה והתחלתית. מקווה שמישהי עוד קוראת פה.
הקטנה שלי בת שנה ושבעה חודשים, פושפשה (עם חיתולים ר"פ) מגיל אפס עד שנה וקצת, בהצלחה מרובה בענייני קקי, וקצת פחות עם פיפי, אבל עדיין היה סבבה.
הייתה עושה בסיר בשמחה והכול.
ואד נכנסתי להריון, והיא הפסיקה לשבת על הסיר, ולי לא היה כוח ובקיצור, עברנו לחיתולים לגמרי.
אתמול הורדנו לה את החיתול (אני עוד חודשיים אמורה ללדת, אז החלטנו שעדיף עכשיו למרות מזג האוויר),
ואני פשוט תוהה מה צריך לעשות בהתחלה חוץ מלהוריד את החיתול - היא לא מסכימה לשבת על הסיר (מכירה אותו וזוכרת אותו מפעם כנראה...) וגם לא על הישבנון.
אז מה, פשוט להגיד כל פעם שהיא עושה במכנסיים: "לא נורא, בפעם הבאה נעשה בסיר", וזה יקרה מתישהו?
אתמול היו לנו פיפי אחד בסיר, אחד בישבנון ואולי 10 זוגות מכנסיים ותחתונים רטובים. אין לי בעיה עם זה, אני פשוט תוהה אם היא צריכה הכוונה מסוימת.
תובנות?

[תמרוש_רוש]

פשוט להגיד כל פעם שהיא עושה במכנסיים: "לא נורא, בפעם הבאה נעשה בסיר", וזה יקרה מתישהו?
גם.

וגם, אפשר לעזור לה להפנים את הרעיון דרך סיפורים ומשחקים. את יכולה להמציא סיפור קטן ופשוט "איך נועה עושה קקי בשירותים", מתחילה באיך שהיא היתה קטנה ופשפשה, ממשיך (עם איזה פירוט שבא לך) ומגיע לעתיד הקרוב (אבל - וזה הטריק - בלשון הווה) ועל איך שנועה נזכרה שזה בעצם מצחיק לעשות בשירותים, כי כולם עושים בשירותים (אבא, אמא, סבתא וכו'), ואיך נועה מנסה לעשות בסיר/שירותים, ואיך פעם ופעמיים יש "תאונה", לא נורא, ואיך זה בסוף מצליח.
פעוטות בדרך כלל מאוד אוהבים סיפורים כאלה, וזו דרך מצוינת להוביל אותם מעדנות לכיוונים רצויים.

כנ"ל משחק בבובות / דובי / כל צעצוע אחר שהיא מושקעת בו: לשים לו חיתולים, אחר כך לקחת לשירותים, ולחגוג הצלחות.

[פלונית_כלשהי*]

אפשר גם להחליף גרדרובה, לפחות לבית. במקום מכנסים ותחתונים, אפשר לשים גרביים ארוכים (את יכולה לשים גם גרבים צריך שלך, זה עובד לא רע) וחצאית. במובנים מסויימים זה מקל, במובנים אחרים זה מקשה (יותר נקיון רצפה, פחות כביסות, ובשאיפה יותר עצמאות ומודעות שלה).

[אוטוטו_יולדת*]

תודה על התגובות. תמרוש רוש - אני מנסה לספר לה סיפור אבל הילדה פעלתנית מכדי להקשיב למשהו שלא מלווה בציורים יותר מדקה בערך.
הבובות כבר המון זמן על הסיר והיא מפשפשת אותן היטב.
פ]לונית, הבעיה היא בכלל לא הגרדרובה - במצבי ההריוני קל לי יותר להעמיד מכונת כביסה מאשר להתכופף ולנגב שלוליות.
עכשיו אני סתם מבואסת כי המטפלת שלה (איתה היא נמצאת כ-3 שעות בבוקר) נאמה לי על ענייני בשלות ומוכנות, ולא נראה לי שהיא בעניין לשתף פעולה. מה לעשות?
אני יכולה להיות איתה בבית כמה ימים ולא לעבוד, אבל לפי מה שקראתי זה גם יכול לקחת חודש עד שהיא תסכים ללכת לסיר - וחודש אני לא אוכל לא לעבוד בכלל. אוף.
וגם - איך "מאהיבים" עליה את הסיר?

[פלונית_כלשהי*]

בעיני אין שום בעייה עם המטפלת - אצלה שמים חיתול, איתך בלי חיתול.
אני חושבת שהגרדרובה מאפשרת לפעוטה יותר עצמאות, ולדעתי זה עשוי לקדם את העניינים.

[ב_שאיפה*]

טוב, עוד כמה ימים הקטנה בת 11 חודשים, בחוץ מתחמם, מחר מורידים את החיתול (הוריי!) ומפה נזרום.
התינוקת בקשב חלקי (כמה שעות ביום, יש תקופות שיותר, יש שבכלל לא) מגיל חודש ומשהו.
יש גם חיתולי בד מדי פעם.
והיא עושה פיפי וקקי בכיור בכיף גדול, מאז ומתמיד. קקי בכלל לאחרונה יש לי הרגשה שהיא ממש מעדיפה לעשות בכיור.
בהצלחה לנו.

[שינ_שינונת*]

זקוקה לעצה-
הקטנה בת שנה וחודשיים.
מגיל אפס כמעט מפשפשת מדי פעם, אבל רוב הזמן עם חיתול.
כבר חודשיים בערך עושה קקי כמעט רק באסלה עם מקטין.
בתקופה האחרונה יותר זמן בלי חיתול בבית ואתמול צלחנו את היום הראשון של בלי חיתול גם בחוץ.
היום בילתה אצל הסבים. היא שם שלוש פעמים בשבוע מגיל שלושה חודשים, מכירה את הבית. מדי פעם סבא מציע לה לפשפש באסלה.
דיברנו איתם על כוונה להוריד חיתול והם קנו מקטין, אבל הילדה לא רגועה אצלם בעניין הזה.
הם אומרים שהיא צועקת ובוכה ולא מוכנה שיושיבו אותה על המקטין (אגב, זה בדיוק אותו דגם כמו בבית, כך שכנראה זה לא עניין פיזי).
אנחנו חושדים שכואב לה לעשות קקי לפעמים, אבל לא נראה לי שזה קשור כי גם פיפי היא לא רוצה לשבת לעשות באסלה.

הם החזיקו איתה מעט מאד זמן בלי חיתול ואז שמו כי הרגישו שהיא לא רגועה.
אני לא כל כך בטוחה איך להתקדם עם נושא הורדת החיתול כשבעצם היא מבלה בערך חצי מהזמן שלה אצל סבא וסבתא.

[מיני*]

יכולה לענות לך איך היה אצלנו - הורדנו לה חיתול בגיל שנה וחצי (גם הייתה מפושפשת מלידה, אבל עם חיתול).
המטפלת לא שיתפה פעולה, אז 4 שעות ביום, בבוקר, היא הייתה אצלה עם חיתול רב פעמי, ובבית - בלי כלום.
מה אגיד, זה לא נורא, אבל זה מבלבל.
רק אחרי כשלושה שבועות, כשהודענו למטפלת שהיא באה בלי חיתול או לא באה בכלל, חלה הקפיצה הגדולה בגמילה (מצד שני, היא גם הייתה יותר גדולה מהבת שלך, ויכול להיות שבכל מקרה היה לוקח לה חודש להפנים את העניין... אין לדעת).
אם אין ברירה והסבים נלחצים מזה, אז תסבירי לה שאצלם היא עם ובבית בלי, תהיי מוכנה שזה עלול לבלבל אותה קצת, ותמשיכי כמו שאת עושה עכשיו.
הכי חשוב לדעתי - לא להכנס לפינות, ולא להגיע למצב שהיא צועקת ובוכה כדי לא "להשניא" עליה את כל העניין.
בהצלחה!

[שינ_שינונת*]

תודה
אבל נראה לי שלא הסברתי נכון-
הם משתפים פעולה. מי שלא משתף פעולה זו הקטנה, אצלם.
היא לא מוכנה לשבת שם על האסלה בכלל. בבית בדרך כלל היא יושבת בלי בעיה.

[מיני*]

דווקא הבנתי...
התכוונתי לומר שאם רק שם היא לא מסכימה לשבת על המקטין (או בעיקר שם), כנראה שהם משדרים לה משהו שגורם לה להתנהג כך.
לא כל כך חשוב מה זה (לחץ, ציפיות, חוסר אמון - מה שזה לא יהיה), העיקר לא להפגיש אותה עם זה יותר.
זו רק דעתי, אבל אני חושבת שהם קולטים מהר מאד מה אנחנו באמת חושבים/מאמינים/מצפים, ואולי לבת שלך "מתחשק" לא לרצות אותם.
לבת שלי זה היה עם אבא שלה, לדוגמא. אצל כולם היא ישבה על הסיר/אסלה בשמחה, ולו היא הייתה עושה "דווקא".
למה? לא יודעת, אולי כי הוא לא באמת האמין שהיא צריכה להיגמל, אולי מאלף סיבות אחרות.
אני חוזרת על מה שאמרתי - אם זה מכניס מתח למערכת, להרפות. הכי טוב, כמובן, שהסבים ייתנו לה להסתובב בלי חיתול, בלי להכריח אותה לשבת על האסלה
ובלי לדבר על זה יותר מדי, גם אם זה אומר לנגב שלוליות כל היום (על כל שלולית להגיד - אוי, עשית פיפי במכנסיים, בפעם הבאה נלך לסיר).
אם הם לא מסכימים (וזכותם כמובן), ואת חייבת להשאיר אותה שם כי זה הסידור, אז שם לשים לה חיתול (נראה לי שעדיף ר"פ), להוריד לה ברגע שיוצאים משם ולהסביר לה למה.


אבל אם הם לא מוכנים לזה,

[מיכל*]

שלום
ביתי בת שנה וחצי והתחלנו בניסיון גמילה מחיתולים.
אספר קצת איך זה נראה כרגע
העניין הוא שאנחנו עושים את זה בתהליך מאוד מאוד הדרגתי ואני מתלבטת אם זה באמת טוב בדרך הזו. התחלנו לפני כשבוע. כרגע כל יום כשחוזרת מהמשפחתון סביב 14:00 אני מורידה לה את החיתול והיא מסתובבת בבית עירומה. עד שעות הערב. ככה יוצא שהיא בלי חיתול כ4 שעות ביום. וגם זה לא תמיד, כי לפעמים אנחנו מסתובבים בחוץ/ אצל חברים ועוד..
היא מראה המון התעניינות בסיר ובכלל בדיבורים על קקי ופיפי. שמה את כל הבובות שלה לעשות קקי בסיר. כשהיא עם חיתול אומרת אחרי שעשתה קקי. בעצמה לא נלהבת לשבת בסיר, אבל אם אני משקיעה מאמץ וקצת גירויים מוכנה לשבת, קרה גם שישבה חצי שעה רצוף על הסיר! כי הייתה עסוקה במשחק תוך כדי. עדיין עושה פיפי וקקי על הריצפה ולא בסיר. קרה שעשתה פעם אחת פיפי בסיר במקרה.. וכמובן שהתלהבנו מאוד.
התהליך המאוד הדרגתי הזה הוא די מכורח המציאות. במשפחתון לא תהיה לי ממש תמיכה בעניין.
אז יש לי כמה שאלות:
האם זה אפקטיבי שהיא נמצאת למעשה כל כך מעט שעות ביום בלי חיתול ובשאר הזמן עם חיתול?
כאשר יוצאים החוצה כדאי כבר לתת לה לצאת בלי חיתול? איך מתמודדים עם זה? אין לה עדיין שום שליטה ובוודאות היא תעשה קקי ופיפי לפחות כמה פעמים במכנסיים. האם יש לזה איזשהו יתרון מאשר בחיתול?
אשמח לשמוע עצות וטיפים מאמהות מנוסות
תודה, מיכל

[פלוני_אלמונית*]

אצלנו (בן שנה וחודש, מגיל 10 חודשים בלי חיתולים) לא עושה אף פעם פיפי או קקי במנשא או על משהו כשמחזיקים אותו , אלא רק על הרצפה כשמורידים אותו. גם עם הוא על המיטה , ספה או שטיח, יורד לפני שעושה פיפי או קקי.
בלילה עם חיתול, נרדם במיטה שלנו, במקרה שלך , נראה לי עדיף לשים חיתול לפני כניסה למנשא.
בהצלחה.

[פלוני_אלמונית*]

בלי כלום רוב הזמן ( גם במנשא)או עם מכנסיים קצרים. האמת כשהתחלתי אפילו לא ציפיתי לשיתוף פעולה והבנה כל כך גדולה מצידו.מאוד הופתעתי לגלות שגם בגיל 10 חודשים זה עובד (קראתי שחלון הזדמנויות זה עד ארבעה חודשים)

[אחת*]

יש למישהו טיפים לגבי סימני פשפוש במנשא גב? ואיך מתמודדים עם פספוסים במנשא?

גם אצלנו בד"כ לא עשה במנשא, חוץ מפעם אחת בה אבא התעלם מסימנים ברורים- התפתלויות וטרוניות. מקסימום מכבסים.

התכנית היא להשאיר אותה עם חיתול בלילה כרגע. כיום היא נרדמת במנשא, כדאי להלביש לה חיתול לפני הכניסה למנשא, או אולי כשהיא ישנה?
גם לדעתי כדאי לפני הכניסה למנשא. לדעתי כדאי ללוות בהסבר: "עכשיו הולכים לישון כי לילה, אז נלבש חיתול". קצת להבדיל בין זה שבלילה היא עם חיתול וביום לא.

איפה קונים תחתונים למידה הקטנה?
ממליצה על תחתוני גמילה של גרבר, שאפשר להשיג בחו"ל. מרופדים מעט כך שיספגו בריחות אבל מרגישים בהם פספוסים כמו בתחתונים. תחתונים רגילים חפשי במקומות הרגילים- שילב, הייץ' אנד אם וחנויות אחרות לבגדי תינוקות וילדים.

אגב ממליצה לשקול את עניין הלילה. אנחנו התחלנו את גמילת הלילה כשנה אחרי גמילת היום ובדיעבד הייתי עושה הכל בבת אחת, כי גם ככה ההתחלה מלאה בפיפי במיטה ובפיפי בכל מקום. זה ענין של למידה והסתגלות ועכשיו אני חושבת שעדיף היה לעשות את זה מוקדם יותר.

בהצלחה!

[פלונית_מפשפשת*]

יש למישהו טיפים לגבי סימני פשפוש במנשא גב? ואיך מתמודדים עם פספוסים במנשא?
גם אצלי רק פעם אחת עשו עלי פיפי במנשא, וזה היה כי פירשתי ממש לא נכון את ההתפתלויות, הבכי ושאר הסימנים הממש ברורים (חשבתי ואלי קיוויתי שהוא רוצה לחזור לישון...). וגם אז, הוא עשה ממש קצת, ואת הרוב שמר בשלפוחית.

[פלונית_מפשפשת*]

לגבי תחתונים, אם את יודעת לתפור או שיש לך ממי לבקש, אפשר לקחת תחתונים רגילים ולתפור להם רפידה של טטרא מקופל (לא כל החיתול, זה עבה מדי). זה מפחית את השלוליות. אבל זה לא מונע אותן לגמרי כי אין שכבת ניילון. היתרון הוא שזה זול, וזמין, וקטן יחסית לתחתוני גמילה שהם די גדולים ומנופחים.
אני גם ממליצה לשקול את עניין הלילה - בעיני השד לא נורא כל כך....אתם עם חיתול רב פעמי? אם כן, גם כאן אפשר לשים חתיכת טטרא שתתרום לתחושת רטיבות, ולהתכונן נפשית להחליף חיתול כמה פעמים בלילה בהתחלה.

[עדי_א*]

ושוב שואלת: אני בדף הנכון בכלל? אולי בעצם אני מפשפשת בהתחלה מאוחרת?

[עדי_א*]

מה שיש בנתיים זה שנוש עושה תמיד את הקול של הפיפי שהיא עושה פיפי, היא רק עושה אותו בכול מקום, חוץ מבסיר כמובן.
איך מלמדים אותה לעשות לפני קול של פיפי?
רעיונות?
נשמע תהליך נכון? אנחנו בדרך?

[עדי_א*]

נכון שבסוף שאני אסיים לכתוב מישהי תעשה לי את העניין של הקיפול של הדף? נראה לי רק כי אני רוצה גם קיפול אני גומלת את נושי כבר עכשיו.

אז נושי כבר שבוע בלי חיתול בכלל. היום לא היה לנו אפילו לא פיספוס אחד, ועוד נסענו לשבעה והיינו שם שעתיים והיא פשוט אמרה פפפפ שהיא רצתה, והלכנו לעשות בחוץ.
כמובן שכל מי שהיה שם היה חייב לשאול מה מי איפה איך וכאלה. מזל שזה אנשים שאנחנו אוהבים אז הסברנו באריכות. היה גם רופא ילדים, שביקש ממני מחקרים על הנושא, כדי שהוא יוכל להמליץ לפציינטים שלו. אמרתי לו שינסה להיזכר מתי הם גמלו את הילדים שלו. הוא אמר שהוא לא זוכר. בכל מיקרה, מישהו מכיר מחקרים אקדמיים על הנושא? כאלה עם פוטנוט?

אני חייבת להגיד שזה הולך טוב משחשבתי, למעשה, לא חשבתי שזה ייקח כול כך מעט זמן להשתלט על העסק הזה. הבנז מוסר שהוא ידע מראש שזה לא עניין, אחרת האנושות לא היתה שורדת.

עכשיו משהו על התגובות של אנשים לנושא. יש את החקרנים: מאיפה את יודעת? איך זה עובד? יש מחקרים?
יש את הקיבוצניקים: אני לא מבין בזה, מה שהמטפלת אומרת, אבל את בטוחה? שאלת את המטפלת?
יש את האלה שמבינים את זה בהיגיון של הקפיטליזם: מה? ובכיתה א' היא כבר תעשה דוקטורט? כאילו אני גומלת אותה מוקדם בקטע הישגי, כי הבת שלי כזאת חכמה.

הדבר המצחיק באחרונים זה שהם חושבים שזה קשור לילד מתי להיגמל, ולא להורים. שזה בעצם הרי כל המחשבה שצריך כאן לשנות.

שבוע הבא אנחנו הולכים לסנדת גמילה של דפנה תייר. מישהו היה? מכיר? מישהו קורא כאן בכלל או שזה רק אני מדברת אל עצמי ותופסת מקום בשרת?