דיון בפרשת השבוע

[א_ל_א_ן*]

לא שמתי לב לאיכות הסביבה.
אני אציץ שוב...

[דגנית_ב*]

יעלי לה נורא מעניין הפרוייקט שלך. מייד הסתקרנתי גם לקרוא.
חשבתי על העצים. האלה והאלון שנבחרו לציין מאורעות חשובים בפרק הזה. ולא רק בו כמובן (עץ הדעת ועץ החיים) הרבה דוגמאות כאן:
heb]עצים קדושים וקשישים בישראל journals[/po]/kimat2000/12-10.htm
משם - "דבורה מינקת רבקה נקברה ליד בית-אל 'תחת האלון, יקרא שמו אלון בכות' "

[יעלי_לה]

וואו, מעניין. תודה.
אני צריכה לחשוב על זה.

[שפע_טל*]

שלום נשים יקרות
התבקשתי להפנות אתכן לאתר שאני וחברותי מעלות עכשיו לרשת.
הארת נקרא "טבע עברי" והוא מנסה לאגד את כלל החומרים שיש בנושאים של יהדות וסביבה.
אתן מאוד מוזמנות להכנס ועוד יותר מוזמנות לשלוח חומרים משלכן לאתר (מבטיחה להעלות).
יום טוב
שפע
http://www.tevaivri.org.il/

[נ_ע_מ_ה*]

הנה עברה עוד שנה
ושוב- אנחנו עומדים לקרוא מחר את סיפור בריאת העולם

כמה העולם שלנו שונה משהיה בשנה שעברה

איך אני מייחלת להזדמנות לברוא לנו מחר עולם חדש

אני מזמינה את השכינה ללוות אותי בתהליך היצירה
אני מזמינה את אלוהים הגדול לנסוך עלינו מטובו , שלא ייעלם לנו מהעולם
אני מזמינה את אישי ומשפחתי ללכת יחד לקראת חיים שמחים יותר

אשמח לקרוא פרשנויות שונות העוסקות בקריאת הפרשה
אם למישהוא יש המלצה

תודה

[יעלי_לה]

בהמשך להודעות האחרונות שלי כאן בדף,

הפעם אני מחפשת קשר בין איכות הסביבה לפרשת קורח

למישהו יש רעיון?

תודה ושבת שלום @}

[כוכב_נגה*]

יעלי לה, תבדקי את נושא הבולענים אולי? סתם ככה בשליפה מהשרוול.. אפשר לבדוק במה קורח ערער על הסדר היקומי שהיה קיים (משה רבנו כנביא ה' ומנהיג העדה) ואיך מצב כזה גרר עונש כזה שהוא נבלע, על כל רכושו ומשפחתו באדמה.
אין לי ממש כח לבדוק מה עוד יש בפרשה אבל אשמח לשמוע אם מצאת משהו בכיוון הזה

[יעלי_לה]

יעלי לה, תבדקי את נושא הבולענים אולי?

את פשוט גאונה. תודה

[נ_ע_מ_ה*]

אשמח לשמוע תובנות מעניינות לגבי פרשת השבת- "ויגש" , היום
לא הספקתי להתכונן ללימוד עם הילדים...

תודה
שבת שלום
נעמה

[נ_ע_מ_ה*]

תובנה מעניינת ומדהימה בפשוטתה שנחשפתי אליה והורידה לי כמה אסימונים

קשור לפרשת בראשית ...

היציאה של אדם וחווה מגן עדן היא בעצם מועד המעבר מלקטות לעבודת האדמה
האכילה מפרי עץ הדעת היא בעצם הזמן שבו האנושות לקחה על עצמה את הדעת-ה mind
משמע: גן עדן איננו בהכרח מקום בשמיים, אלא מקום שיכול להיות בהישג ידינו-אם רק נבחר לוותר על הדעת
(זה מה שכל זרם ה ניו אייג מנסה לומר לנו - nomind )
הרי השפע של ירק ופרי היה קיים בגן עדן ,אבל העונש של אדם וחווה על אכילת פרי עץ הדעת הוא בעצם להפסיק ללקט מהשפע הזה ולהתחיל לעבד את האדמה ולגדל חקלאות "בזעת אפך תאכל לחם".
משמע-זה תלוי בנו. אלוהים נתן לנו חופש בחירה , הזהיר אותנו פן נכניס לתוכנו את הדעת ומההשלכות- מוות
בעצם,האנושות,בבחירה שלה בדעת, גזרה על עצמה כליון= מוות
אם נעשה שינוי בתודעה-ב mind , נוותר על הדעת, נתחיל ללקט-נלמד לחיות פשטות מרצון,נבחין בשפע שקיים סביבנו- אזי נהיה בגן עדן
זה תלוי בנו
הכל צפוי אבל הרשות נתונה

וואלה...

[נ_ע_מ_ה*]

והיום-פרשת לך לך

אז אני הולכת לי,לדרכי החדשה
כמו אברהם,
סביבו עובדי אלילים והוא בוחר לשמוע את הקול האלוהי
נפרד מעברו ויוצא לדרך לארץ המובטחת
יש יעד אבל הוא רחוק ולא ידוע
מארצך ומולדתך למקום אשר אראך
הצווי איננו רק "לך" אלא "לך לך"- לך למי שהינך
והדרך רצופת תלאות
אבל עם אמונה בצדקת הדרך
ובשם יתברך

[חלקיקה_בשלם*]

גם לי היתה תובנה לגבי פרשת בראשית.....כל השנים חשבתי לעצמי- איזו טעות עשתה חווה שהקשיבה לנחש.....אם היא לא היתה מקשיבה לו, אולי כולנו היינו עכשיו בסבבה בגן עדן, בין עצי הפרי, עושים על האש בשר לויתן....,אבל אז הבנתי- שאם היא לא היתה אוכלת מפרי עץ הדעת- לא היה אנחנו.
כי רק אחרי שאדם וחווה אכלו מפרי עץ הדעת, אדם ידע את חווה.
כלומר, אני מסיקה מכך שאילולא היו " חוטאים" באכילה מעץ הדעת, הם לא היו יודעים אחד את השני ולא היינו פה בכלל ובטח שלא בגן עדן..
והמחשבה כמובן מובילה למסקנה שבעצם אין ממש טעויות .
כי אולי השם אמר להם לא לאכול מפרי עץ הדעת , דווקא כדיי שיאכלו ממנו, כמו שאנחנו לפעמים כהורים מאתגרים את ילדינו העצלנים לכדיי עשייה.
וכל השנים אנחנו לומדים שזה היה חטא, טעות, אסור...אולי אני טועה, אבל זאת היתה פתאום מחשבה שהבזיקה בי.
אשמח לתגובות.

[ירח_לבן*]

אם נעשה שינוי בתודעה-ב mind , נוותר על הדעת, נתחיל ללקט-נלמד לחיות פשטות מרצון,נבחין בשפע שקיים סביבנו- אזי נהיה בגן עדן
באמת תובנה מעניינת ומקסימה, אבל דווקא מתוכה אני רואה מסקנה כמעט הפוכה: שאולי זה בכלל לא אפשרי, אפילו האדם הראשון שהאיסור הוטל עליו ממקור ראשון לא יכול היה לעמוד בו, משמע שהצמא שלנו לדעת, להשכלה ולהתפתחות חזק הכל איסור/גן עדן/חיי נצח.
ואולי הקונפליקט הוא בעצם זה שמניע אותנו - מחד הדחף (כן, דחף) לדעת עוד ועוד ויותר, ומאידך פנטזיית גן העדן והחיים הפשוטים.

[יוטי_בעיר*]

וכל השנים אנחנו לומדים שזה היה חטא, טעות, אסור...
יכול להיות שזה חטא ושזה אסור. מאז שגורשנו מגן עדן (=מאז שאנחנו לא לקטים יותר) והפכנו לחברה חקלאיתאנחנו הורסים לעצמנו את העולם. אולי זאת לא היתה התוכנית .

[עצם_מעצמי*]

פרשת השבוע: "ויחי" , זו שחותמת את ספר בראשית

המילה הראשונה שעל שמה נקראת הפרשה היא היא הנושא העיקרי שבה תעסוק הפרשה
והרי עיקר הפרשה עוסקת במותו של יעקב ולא בחייו
אין כאן בלבול.
כשם שפרשת "חיי שרה" עוסקת במותה
צדיקים נגליית גדולתם במותם,כך אומרים...

ולי, לי הכל מתחבר להבנה של האחדות.
לימודי תודעת העל שאני לומדת עכשיו מדברים על החיים בעולם הזה כמשחק אשלייתי , כמו דיסנילנד שאתה נכנס למרחב ההרפתקאות-ברור לך שזו אשלייה,עולה ויורד ברכבת ההרים,מסתובב בגלגל הענק. ברור לך שבאת רק לשחק ובסוף תצא ותחזור לחיים האמיתיים,לחיי האמת.

המוות הפיזי של הגוף הגשמי ,אין משמעו שגם הנשמה מסיימת את קיומה. נשמות לא מתות.

הנשמה תצא מהמשחק רק כשתלמד את השיעורים שלשמם ירדה או תעשה את התיקונים שנועדה לעשות כאן,כל אחד עם תפקידו ודרכו הוא.

ועוד מתחברים לי נושאים מהפרשה לחיי הפרטיים, לתובנות שמגיעות אליי בנושא מסגרת הנישואים שהתפרקה לי
כתבתי על כך בדף על גברים נשים ומה שביניהם

הפרשה מתארת את סיפור העלאת עצמותיו של יעקב ממצריים לקבורה בארץ הקודש,במערת המכפלה
וכדרך אגב,מתנצל יעקב בפני יוסף,על שלא הסתייע בידו לקבור את רחל אמו במערת המכפלה אלא בדרך בית לחם, על אם הדרך.
ההסבר הוא שרחל מחלה על כבודה וויתרה על קבורה במקום קדוש ונעלה היאה למעמדה,כדי לסייע בידי בניה לשוב לגבולם
היא קבורה על אם הדרך,כדי שתוכל להיות לעזר לכל צאציה שיבקשו לעלות לארץ המובטחת ויתקלו בסכנות ומכשולים בדרך-היא תשמור עליהם. אמנם גופה התכלה במוות פיזי,אבל נשמתה תמשיך ללוות את ילדיה גם ממרחק-כשהיא בעולם האמיתי והם משחקים בגן השעשועים


יעקב ורחל מייצגים את השלמות של בעל ואישה בעם-ישראל. יעקב היה הבחיר שבאבות, ורחל הייתה אשתו העיקרית (כפי שיעקב אמר: "מתה עלי רחל"), עקרת-ביתו - עיקר ביתו. על-כן אפשר לראות בהם את הנקודות המאפיינות איש ואישה בישראל.

יעקב מבקש להעלותו לאחר מותו לארץ-ישראל ולקברו במערת המכפלה. הוא חותר לשלמות הקדושה שהוא יכול להשיג, ולכן הוא מבקש להיקבר במקום קדוש. לעומתו, רחל מסמלת מסירות-נפש - היא מוותרת על רצונה להיקבר במקום קדוש, כדי להיות לעזר לבניה. ועל כך אומר לה הקב"ה: "יש שכר לפעולתך".

השוני הזה בין יעקב לרחל מסמל את תפקידם השונה של איש ואישה. אף-על-פי שעל שניהם חל הכלל: "אני נבראתי לשמש את קוני", יש לכל אחד ואחד תפקיד שונה:

תפקידו של גבר הוא לחתור למירב השלמות האישית. לכן חלות עליו יותר מצוות מאשר על אישה, ולכן הוא נדרש להתרכז בלימוד התורה, בעבודת התפילה, וגם בענייני העולם, כדי להגיע ל"בכל דרכיך דעהו".
לעומתו, האשה מוסרת את שלמותה האישית למען בניה. היא פטורה ממצוות-עשה שהזמן גרמא, משום שיש לה תפקיד גדול וחשוב יותר - לגדל ולחנך את הדור הבא. אמנם בכך היא מוותרת על מידה מסויימת של שלמות אישית, אך היא עושה זאת במסירות-נפש.

האם קובעת

בכך באה לידי ביטוי מעלתן של הנשים: אצל גבר, מכיוון שהוא עוסק בהשגת שלמות אישית, יכול להתפתח רגש של שביעות רצון עצמית, ועד להרגשת גאווה. אולם אצל אישה, שמבטאת את מסירות-הנפש, מאירה הנשמה היהודית הפנימית בלי שום מחיצות של ישות עצמית וגאווה.

ולכן, ההשתייכות לעם-ישראל נקבעת לא על-פי האב, אלא על-פי האם. שכן המהות היהודית היא תולדה מעצם הנשמה, שהיא מאירה בגלוי דווקא אצל האישה. לכן גם מסירות-הנפש של האישה, רחל אמנו, היא שהביאה את ההבטחה: "ושבו בנים לגבולם".


ונושא אחרון להפעם: תסריט הגאולה
(ציטוט מתוך אתר צעירי חב"ד, תחת הכותרת "הרבי על הפרשה" בדף "כשיודעים שהגאולה קרובה"

לפני פטירתו מקבץ אליו יעקב אבינו את בניו, ובמעמד זה הוא אומר להם1: "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים".אולם הוא אינו ממלא את הבטחתו לגלות את העתיד, ובמקום זה הוא אומר דברים אחרים. מסבירים חז"ל2: "ביקש לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה". כלומר, יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את קץ הימים, אך הקב"ה מנע זאת ממנו.

אין ספק שיעקב אבינו לא רצה לגלות את הקץ רק כדי לספק את יצר הסקרנות של בניו. ודאי שהוא ראה בכך תועלת בעבורם ובעבור כל עם-ישראל.

אלא שהדבר מעורר תמיהה: לכאורה, לא זו בלבד שלא הייתה צומחת שום תועלת מגילוי הקץ, אלא הגילוי הזה היה עלול לגרום נזק רב - אפשר לשער בנקל איזה רושם הייתה עושה על בני-ישראל הידיעה, שהגאולה תבוא רק לאחר כמה אלפי שנים . ידיעה כזאת מביאה מטבעה דכדוך וייאוש - והאם ייתכן שיעקב אבינו רצה לומר דברים שהיו מייאשים את בניו?!3

כדי להבין זאת עלינו להכיר את שני האופנים שבהם יכולה לבוא הגאולה:

הגמרא4 אומרת: "זכו - 'אחישנה'; לא זכו - 'בעיתה'". כלומר, אמנם יש לגאולה מועד קבוע מראש ("בעיתה"), וגם אם לא יהיו היהודים ראויים לכך, תבוא הגאולה במועד ההוא; אולם אם יזכו במעשיהם יתקיים "אחישנה" - הקב"ה יחיש את הגאולה ויביאה הרבה לפני המועד הנקוב.

יעקב אבינו לא חשב לומר לבניו את המועד הסופי של הגאולה, אותו מועד שבו תבוא הגאולה בכל מקרה. הוא התכוון לומר להם מועד אחר, קרוב יותר לאין-ערוך, שבו הייתה יכולה להיות הגאולה אילו זכו. ייתכן מאוד, שמועד זה היה בטווח של שנים או עשרות שנים בלבד מיום פטירתו של יעקב.

יעקב רצה לזרז

איך ייתכן הדבר? הרי אנו רואים שהגאולה לא באה אז?

ההסבר נעוץ בעניין זה גופא: אילו יעקב אבינו היה מגלה לבניו את הקץ ההוא, הייתה הגאולה אכן באה באותו מועד; אך מכיוון שלא נתאפשר לו לגלות את הקץ, התעכבה הגאולה עד ימינו:

אילו יעקב אבינו היה מגלה את הקץ ובני-ישראל היו יודעים שהגאולה קרובה כל-כך, היו נזהרים במעשיהם לאין-ערוך ואכן היו זוכים לגאולה באותו מועד. עצם הידיעה על קרבתה של הגאולה הייתה נוסכת בהם יותר מרץ ועוז לעבוד את ה' כדבעי ולהיזהר מכל מה שעלול לעכב את הגאולה. כך אכן היו זוכים לאותה גאולה קרובה ולא היו צריכים להתענות בגלות עוד אלפי שנים.

'לתבוע' את הגאולה

זו הייתה כוונתו של יעקב, ולכן ביקש לגלות לבניו את הקץ. אך הקב"ה מנע זאת ממנו. שלמות העבודה היא, כשהאדם עובד את בוראו בכוחות עצמו, מתוך כל המגבלות של העולם הזה. הגילוי של יעקב היה פוגם בשלמות העבודה והיה מכניס לתוך החיים מימד שמחוץ למסגרות העולם, ולכן נסתלקה ממנו השכינה.

אמנם גם יעקב ידע שגילוי הקץ יפגום בשלמות העבודה, אבל הוא רצה להחיש ככל האפשר את היציאה מהגלות, אפילו על חשבון שלמותה של העבודה. אולם הקב"ה רצה שהגאולה תהיה בתכלית השלמות, ולכן סילק מיעקב את שכינתו כדי לתת ליהודים את האפשרות להשיג את הגאולה המושלמת על-ידי עבודת ה' מושלמת.

אך בקשת צדיק אינה חוזרת ריקם והיא משמשת הוראה נצחית: יהודי צריך לבקש ולתבוע מהקב"ה שיביא את הגאולה במהרה בימינו, והבקשה הזאת כשהיא לעצמה נותנת סיוע ועידוד רב בעבודת הבורא.

ועכשיו לחיבור עם מה שאני לומדת ב תודעת-על :

תודעת על מדברים על כך שהמקור החליט לזרז את בוא העידן החדש-היא היא הגאולה (לדעתי...) כדי לתת לנו יותר זמן להתכונן ולהפנים את השינויים הנדרשים מאיתנו לקראת חילופי העידנים(ב 2012,אבל זה תהליך שייקח עוד 30 שנה,עד שנת 6000 לפי הספירה היהודית,מאז בריאת העולם-תאריכים שהוזכרו כבר ע"י המאיה ) ,היפוך הקטבים של כדה"א (מיסוד אדמה ומים ליסודות האוייר והאש)
מאד מתחבר לי ההסבר שציטטתי להל"ן עם הידיעה שמחשבה בוראת מציאות,כלומר-אם יעקב היה מספר לבניו את סיפור הגאולה העתידי-ייתכן שהם באמת היו משתדלים ומתכוננים טוב יותר לבואה ואז היא באמת היתה באה, כמו שאנחנו עושים עכשיו
המקור החליט על הקדמת מועד חילופי העידנים כי ראה והרגיש שאנחנו מוכנים לעשות את השינוי הזה
בניגוד לכל התקופות (מאז משה שירד מואר מהר סיני ורצה לתת לעם את התובנות אבל כשראה שהם עסוקים רק בחומר -פסל הזהב ,הבין שנשמותיהן עדיין לא מוכנות להכיל את האור הזה,אז הוא עלה וחזר והביא להם תכנים ארציים,של האדמה ולא של האוויר-הרוח .)
ואילו כעת,בתקופה הזו ממש ממש,יש כבר מספיק מסה קריטית של אנשים,של נשמות אמיצות וחזקות, שכן מסוגלות לראות את האור הזה ולשאוף להתקרב אליו. יש מספיק אנשים כבר שמחוברים לאמא אדמה ולעצמם-לנשמה שלהם,לייעוד שלהם,מודעים
הרעיון שאלוהים איננו ישות חיצונית שנמצאת אי שם גבוה ואנחנו הקטנים כאן למטה צריכים ליראה מפניו, אלא שאנחנו אלוהים ואלוהים הוא אנחנו. כולנו,הכל הכל הכל הוא אחד,הוא חלק מהנשמה הגדולה של אלוהים ולכולנו יש כח בריאה של המציאות שאותה אנו בוחרים לחיות.
אמנם בעלי ההון והשלטון עדיין שולטים בחיים הארציים כאן,אך גם סופם קרב ובא. יש כבר מספיק מסה קריטית של אנשים מודעים הבוחרים לקחת אחריות על חייהם ומספיק ילדי קריסטל וילדי הקשת שמחוברים לעצמם יותר מכל דור אחר שהיה כאן לפנינו, כדי לחולל מהפכה.

הנביא האחרון שהבין זאת היה ישו-הוא אמר שהוא בן של אלוהים ואכן,כולנו ילדים של אלוהים,כולנו. לכולנו כח בריאה.
בני האדם שהתקבצו סביבו הם שיצרו את הדת. הדת היא יצירה אנושית ולא אולהית.

בדת היהודית יש את תורת הנסתר-הקבלה - שהיא זו שמדברת על האמת . כל המסרים שמגיעים עכשיו מתודעת העל כבר נימסרו ליחידי סגולה -צדיקים שכן היו מסוגלים להבינה. אבל היות ורוב העם לא היה מסוגל להבין-היא נגנזה והוסתרה.
תראו כמה אנשים בדורנו עכשיו לומדים קבלה: אפילו מדונה-שיא הפריצות

התורה אכן ניתנה ע"י הבורא, אבל כל מה שנוסד אחריה הוא יצירת אדם
ואם בני אדם יצרו אז ולאורך כל הדורות את מה שהם יצרו
אז גם אנחנו יכולים ליצור את מה שאנחנו רוצים ליצור. אנחנו רוצים שלום. אנחנו רוצים אהבה. אנחנו רוצים עידן חדש שבו נוכל לחיות בגן עדן.
גן עדן איננו מקום אי שם בשמיים. גן עדן הוא כאן,אמא אדמה נתנה לנו גן עדן ליחיות בו ואנחנו פשוט הרסנו אותה ואת עצמנו,עד כליה
סטינו מהייעוד שלנו כעם היהודי שאמור להיות אור לגויים,שאמור לשמש דוגמא לחיים אנושיים רוחניים ובמקום זה הגענו לשפל של סגידה לחומר-לכסף,אנחנו מאפשרים להון-שלטון להביא אותנו לכליה בחוסר האחריות שהם לוקחים,בשאיפה שלהם להידמות לגויים,להיות חלק מהקהילה הבין לאומית.
שם לא מקומנו. יש לנו תפקיד כאן בארץ הקודש-לקחת אחריות על עצמנו,ללא הסתמכות על הגויים שיבואו לכבות לנו שריפות
את החומר שמונע בעירה המציאו חוקרים כאן בארץ, אבל ברוב טיפשוטם,מכרו את הידע הזה לחברה בצרפת שמייצרת את החומר ומוכרת אותו.
נוצר מצב אבסורדי-למוח היהודי יש גאוניות להמציא ולמצוא פתרון לבעיות הקיומיות שלנו, אבל בשביל בצע כסף אנחנו מוכרים את הידע הזה לגויים והגענו למצב שבעת שריפה גדולה-אין לנו אפשרות לכבות אותה ללא התלות בצרפת שתועיל לשלוח לנו את החומר שמייצרים שם,שאנחנו המצאנו. אבסורד,לא?

אז ככל שיותר ויותר אנשים יבינו את זה וירצו לקחת אחריות ויעיפו את ההון והשלטון המטומטמים שמנהלים את חיינו, ויותר ויותר אנשים יתחברו לאמא אדמה ויכבדו אותה ויעניקו לה בחזרה כוחות ריפוי שיתקנו את הנזקים שעשינו , ויותר ויותר אנשים יחזרו בתשובה (לאו דווקא בהיבט הדתי,אלא בחיבור לאמון ואמונה בעולם הזה ובעולמות אחרים ובבורא,במקור, ממקום של הבנה
כשמבינים את השיעורים שלנו-אז לא חייבים לעשות את התיקון. מספיק להבין. ההבנה מגרשת את הפחד.
במקום שיש אמונה,אין פחד
וכשאין פחד-יש יותר מקום לאהבה להוביל אותנו בדרך לגן העדן המיוחל- זה שכל השפע בו גלוי ונגיש ופשוט ובריא לנו-לא רק לגוף-נפש אלא גם לנשמה.בעיקר לנשמה.
אלו השינויים שאנחנו נדרשים להתכונן אליהם בעידן החדש.

למקומות,היכון,צא...

שבוע טוב

[עצם_מעצמי*]

בן ה 10 שלי הבין היום משהו: חיבור בין סדרת סרטי האוואטאר ובין התובנות החדשות שאני מקבלת מתודעת העל, ואמר:
כנראה משה היה כשף מים: איך היכה בסלע ויצאו מים,איך פתח מעבר בים סוף...

[עצם_מעצמי*]

[אלמונית*]

תודה לך על השיתןף

[עצם_מעצמי*]

עכשיו חזרתי מביה"כ. למזמור המרגש שאני אוהבת קוראים "אנא בכוח"

שורת הפאנצ' ליין בסוף: שעוותנו קבל ושמע צעקתנו,יודע תעלומות

http://www.shiron.net/artist?type=lyric ... &play=true

[עצם_מעצמי*]

פרשת תצווה
פרשת השבוע כמו קודמתה עוסקת בבנית כלי המשכן.
חז"ל מספרים שמשה התקשה בבנית המנורה. אמר לו הקב"ה : השלך את הזהב אל האש והיא נעשית מאליה.

מדוע התקשה משה דווקא בעשית המנורה?
המשכן נעשה מזהב, כסף נחושת - חומרים גשמיים לגמרי. ובאמת קשה להבין: איך אפשר לעשות מגשמיות- מקדש? אפשר להבין, איך עושים 'מקדש' על ידי התעסקות רוחנית כמו לימוד תורה, תפילה, התבוננות - אבל איך אפשר לעשות 'מקדש' מגשמיות?
כשלומדים בקבלה וחסידות, שהשראת אלוקות בבית המקדש היתה בדרגה גבוהה יותר מהאור המאיר בעולמות ואפילו בעולמות עליונים, השאלה היא אפילו עוד יותר מפליאה :
איך אפשר להגיע בעבודה עם דברים גשמיים לקדושה בדרגה יותר גבוהה מהקדושה בעולמות העליונים?

וזה היה הקושי של משה רבינו:
המנורה היתה עשויה מזהב פיזי. התפקיד שלה היה להאיר את חושך העולם הרוחני, להיות עדות לשכינה ששורה בישראל.
איך אפשר? איך אפשר להאיר את העולם רוחנית - על ידי זהב גשמי? שאל משה.
השיב לו הקב"ה:
באמת אין זה בכוח בן אנוש. רק בכוח אלוקי.
אתה, בנאדם, רק נדרש להטיל את הזהב אל האש. אני אעשה מזה כבר מנורה...

בית המקדש שנבנה מעץ ואבן חרב. בית המקדש שבתוכו של כל יהודי קיים תמיד, בכל זמן , בכל מצב.
אומר לו הקב"ה ליהודי:
אני לא מסתפק בעבודה הרוחנית שלך, בתורה, בתפילה. אני דורש ממך, שגם מהגשמיות שלך תעשה לי 'בית מקדש'.
בעצמך לא תוכל לעשות זאת. אתה רק תשליך את הזהב שלך אל האש. קח את מיטב הגשמיות שלך, ביתך, חפציך וכל עולמך המטריאלי. 'זרוק' אותם אל האש היהודית אשר בלבבך.
אני אעשה מזה כבר בית מקדש.

שבת שלום וחודש אדר מלא שמחה

[פלוני_אלמונית*]

תודה

[עצם_מעצמי*]

ושוב,כמה מילים על האחדות שדיברתי עליה בפרשה הקודמת :

המנורה נוצרה ע"י חיבור אלוהי של כל הזהב שהביאו בני אנוש שונים ונוצקה כיחידה אחת, מה שמדגיש את עוצמתה של האחדות שמסמלת המנורה, למרות היותה חומר גשמי

הרעיון של לקחת חומר ולהפוך אותו למשהו בעל ערך רוחני, הזכיר לי קצת את "האלכימאי" שהיה ספר המודעות הראשון שקראתי לפני איזה עשרים שנה בערך

האלכימאי ידע לא רק להפוך חומר לזהב אלא גם איך להפוך גוף אנושי לרוח . זוכרים את הקטע הזה:
"... אני רוצה שתעזור לי להפוך את עצמי לרוח סערה " אמר הנער
"דבר אל היד שכתבה הכל" אמר האלכימאי
זרם של אהבה פרץ מליבו והוא החל להתפלל,בלי מילים ובלי בקשות
היד הזו יכולה לחולל ניסים, להפוך אוקיינוסים למדבריות ובני אדם לרוחות כי רק היא מבינה שתוכנית גדולה יותר היא שדחפה את הייקום אל אותו רגע שבו הפכו ששת ימי הבריאה ליצירת מופת
הנער צלל לנשמת העולם וראה שהיא חלק מנשמתו של אלוהים וראה שנשמתו של אלוהים היא נשמתו שלו ולכן הוא יכול מלחולל ניסים
ביום ההוא נשבה הרוח כמו שלא ננשבה מעולם
במשך הדורות סיפרו הערבים בניהם אגדה על נער אחד שהפך לרוח סערה
כשפסקה הסערה לנשוב, הביטו כולם אל המקום שקודם נמצא בו הנער אבל הוא כבר לא היה שם
האנשים היו אחוזי בעתה מן הכישוף
רק שניים חייכו: האלכימאי, כי הוא מצא את התלמיד הנכון והמצביא , כי הנער הבין את תפארת האל

[עצם_מעצמי*]

היות והשבוע התחיל ספר ויקרא שרובו ככולו משפטים וחוקים שאלו דברים שאני משתדלת לשמור מרחק מהם ככל יכולתי (אם הם לא תופסים אותי על מהירות...)

אז

המלצתי לספר מעורר ההשראה ומאיר עיניים, מרתק :

ננו
טכנולוגיה של עליונות הרוח על החומר / מאת הרב ברג

העובדה שפחות חומר יכול לייצר יותר כוח היתה ידועה למקובלים בכל הדורות. לפי חוכמת הקבלה,ככל שנצמצם את החלל הפיזי שמפריד אותנו זה מזה,ומן העולם שסטובב אותנו,,כך נהיה מפותחים יותר
כך,תמצית הקבלה: "ואהבת לרעך כמוך" מקבלת משמעות אמיתית: הרע (החבר) שלנו הוא אנחנו
הסוד לשינוי אישי ועולמי שוכן בננו טכנולוגיה של הנפש

[אבישג_א*]

אמנם פרשת קרח כבר חלפה עברה לה, אבל זה זמן רב רציתי לשתף ברעיון מקסים שלמדתי מהפרשה הזו על חינוך

כזכור קרח וכל עדתו מרדו בהנהגתו של משה רבינו, נערך מבחן נוראי בין הקבוצות ובסופו בולעת האדמה את קרח ומחנהו ואש יוצאת ושורפת את 250 מקטירי הקטורת.
לכאורה ניצחון ברור למשה ואהרון, עונש כל-כך מחריד למורדים שמבהיר את מנהיגותו של מי ה' מעדיף, מי בעצם צודק בסיפור.

לכאורה, כי כשקוראים בהמשך מופתעים לגלות שבמקום שהעם יפחד וירא ממשה ומה', במקום שהעם יקבל את מנהיגותם של משה ואהרון ללא עוררין ההתקוממות נמשכת
"וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרון לאמור אתם המיתם את עם ה'"
מה קורה פה ? אני תוהה לעצמי, הרי ה' בחר באופן ברור ביותר במנהיגות של משה ואהרון, קרה נס עצום והאדמה בלעה את המורדים, חוץ מזה אתם לא מפחדים שזה יקרה גם לכם ? איך אתם מעיזים להמשיך למרוד?
אז זהו, שאי אפשר לחנך באלימות, ניסים מחרידים כאלה לא ישכנעו את העם להאמין במשה ובאהרון, פחד גם ממשהו אמיתי לא יעשה את העבודה
מה כן משכנע ? על כך תצטרכו לקרא בעצמכם (במדבר פרק יז')

[פלונית_אלמונית*]

אז מה עובד באמת?
הטפות הנביאים בשיר מליצה וסיפור גם לא עזרו, אז בבית שני ניסינו שוב שינוי טקטיקה - במקום נבואה יש לנו יותר לימוד תורה - והאם אנחנו עדיין מנסים?
בפרשת חוקת, מהשבת שעברה, העם מתלונן שהם צמאים למים, ולשם שינוי הם דוקא בסדר, והמנהיגים, משה ואהרון מקבלים את התוכחה על חוסר אמונה. אולי המפתח הוא בצמא - הנה ימים באים נאם אדני ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה'. ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו. ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא (עמוס ח, יא-יג) - זה מגיע ממצב קשה, אבל אולי התוצאה היא ש "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו. וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי" (יואל ג, א-ב) - כבר לא צריך את המוכיחים, המנהיגים והנביאים באותו האופן. אבל מה נעשה עם הילדים שלנו? אנחנו הרי לא רוצים שיגיעו למצב הקשה של צמא? ויש שיגידו שהם בהחלט צריכים הנהגה.
אז חזרה לשאלה של אבישג - מה משכנע?

[אבישג_א*]

הפרשה השבת הייתה ממש תענוג לשומרי משקל (הכוונה גם לאנשים כמוני שאמורים לעשות את זה אבל לא ממש עושים)

פרעה חולם חלום, בחלומו שבע פרות רזות אוכלות שבע פרות שמנות ו"לא רואים את זה עליהן" בכלל
איזה פנטזיה
לאכול מה שרוצים, כולל הדברים הכי משמינים ולא לעלות גרם.

רק מה, פרעה במקום להתלהב רואה בחלום הזה סיוט
ולא רק זה, לפרות הרזות קוראים "רעות בשר" ודווקא הפרות השמנות זוכות לשבחים
גם בספר שופטים עגלון מלך מואב נקרא איש בריא מאוד ומפרשים שם שהכוונה שהיה שמן מאוד

אז מה המסקנה ? בתקופת התנ"ך להיות שמנה היה להיות יפה ובריאה ודווקא הרזות היו אלו שצריכות לעשות דיאטה (של השמנה).
כיף לא ?

שבוע טוב וחנוכה שמח

[נעמה_ו_טוהר*]

איזו נוסטלגיה הדף הזה, יאללה.פתחתי אותו לפני 7 שנים...חשה כמו רוח רפאים שמסתכלת מלמעלה לעבר העבר שלי בגלגול הקודם בעולם הארצי ונזכרת בדרך שהתפתחתי מאז...
כמו אז שעניינו אותי סיפורי הבריאה, כך גם היום, אלא שהיום אני מבינה כמה הרבה יש מעבר לסיפורים האלו. היום אני לומדת ומלמדת את מידעי תודעת העל שמספרים לנו על כל הבריאות שהיו גם לפני הבריאה שלנו ומנגישות מידע על תהליכי הבריאה שלנו כליבות ונשמות שבחרו לחיות כאן במעבדת החיים האנושית בכדה"א. בורא עולם איננו רק יהוה שברא את עולמנו אלא כל אחד מאיתנו הוא האחד=one=neo=אני שבורא את העולם של עצמי בעצמי.

נעמה, כך גיליתי במרוצת השנים מלבד היותה אשתו של נוח, זו שנאמר עליה ש "צדקת היתה" וממנה נבראה האנושות החדשה אחרי המבול, היתה גם נעמה שלפי המיתולוגיה היהודית היתה אשתו של אדם לפני חווה, הוא לא רצה אותה בגלל היציריות שבה-היא בסוף התחברה עם שמאדון והיתה אמו של השד אשמדאי... היה בי גם מזה וגם מזה. אבל נגמר. אין לנו באמת יותר קארמות מהעבר. כל המידע בספריות הקוסמיות נמחק בסוף 2012 והמידע שיש לנו בראש יכול להפוך ללא רלוונטי אם רק נבחר בכך. אני בחרתי. בחרתי לעשות שינוי תודעתי והבנתי שהנשמה שלי ירדה לעולם הזה כדי לבצע שליחות מיוחדת - ללוות אנשים במעבר מעידן ישן לחדש.

אז אני עכשיו כחווה- בחרתי להפר את הצו האלוהי וחוקי העולם הארצי ולהזין עצמי מפרי עץ הדעת=לדעת את היותי תודעה בוראת עצמאית ועוצמתית.

אז בתקופת שהותי כאן בקהילת באופן, הייתי נעמה, אח"כ הייתי נ ע מ ה , אח"כ נפרדתי מבן הזוג שחייתי איתו 20 שנה והייתי עצם מעצמי , אח"כ הייתי טוהר אהבה והיום אני נעמה ו טוהר.

סיפורי הרפתקראות הבריאה שלי...

מכאן לשם התפתחתי והבנתי שקהילת באופן מכוונת על תדרי מים (רגש) ואדמה ואני הייתי עם תדרי אש (רצון יצירתי וטכנולוגיה) ואוויר (תודעה,הבנה) אז פרשתי לתקופת צינון ופתחתי אתר משלי שינוי תודעתי
גם שם אני משתפת בהבנות שקשורות לייעוד של העם הייהודי. אלא ששם אני מביאה את המידע שחווה גילתה כשבחרה להפעיל שיקול דעת המנוגד לאיסור האלוהי. מוזמנים לקרוא...
עמידה עם העכבר על כל אחד מחלקי פאזל כדהא פותחת את רשימת כל הנושאים. יש חלק מיוחד לכל הפוסטים שעוסקים בנושא העם היהודי

[שמחת_ציון*]

לגמרי כיף!
אני משמעתי פרשנות מעניינת נוספת לפרשה בהקשר מדיני
שימי לב שאין לפרעה שר בטחון, שר חינוך, שר דתות וכו'
יש לו שר משקים ושר אופים (סוג של מטבחון מדיני )
ללמדנו שעניני האוכל בתקופת התנך היו הבסיס של החיים לפני כל סוגי מדינית/חינוכית/פוליטית אחרת
ואולי אם גם היום נחזור להתעסק בבסיס עולמנו יראה קצת אחרת