דף לשומרות נידה

נשואה 7 שנים, מרגישה שזמן ה"אסירות" קשה מאוד מבחינה זוגית, אני תוהה אם זה חלק מהזוגיות הפרטית שלנו או תופעה.
אצלנו בן זוגי כאילו לא מאמין באהבה שלי בתקופה הזאת, קשה לו ליזום קשר רגשי. וזה מעורר אצלי רגשות קשים. אשמח לשמוע את חוויותכן.

נשמע שאת סובלת

.
אני רואה את זמן הנידה כדבר חיובי בסופו של דבר (תרתי משמע

).
הריחוק אחד מהשני מקרב אותנו אחר כך. אני מרגישה שזה זמן פרטי של כל אחד עם גופו ואחר כך יש התרגשות לחזור שוב לגעת.

אצלנו בן זוגי כאילו לא מאמין באהבה שלי בתקופה הזאת, קשה לו ליזום קשר רגשי.
תוכלי להסביר יותר?

שלום נינה!

גם עבורי זו תקופה קשה. דווקא בעלי פחות מתלונן על כך.
פתרון לא-באופני: לקחת גלולות ברצף.
פתרון יותר-באופני: ללדת ולהיניק ברצף.

וחוץ מזה, אולי זה יעזור: מכתב אהבה להלכות נידה

וגם - לנסות לדבר אתו.

בהצלחה!

ממש לא מומלץ לקחת גלולות ברצף,
זה עלול לגרום לבעיות, דימומים ועוד
בבקשה אל תנסו להיות יותר חכמות מהטבע (גימטריה = אלקים)

וכן, ללדת ולהניק ברצף יכול לעזור...
<שומרת נידה, כבר 3 שנים לא היה לי מחזור>

אחד הדברים שלמדתי בראשית ימי השמירה שלי, הוא שאחת הסיבות להלכות אלו היא ליצור קשר טוב שלא מתבסס רק על גופניות, לימים שבהם יש פחות עניין בגופניות, בגיל הבלות..
אם זה מעודד אותך.
אני חושבת שזה באמת עוזר לבסס קשר אחר מגופני.. עם כל הקושי.

שנים זה היה סיוט אצלנו. כל חודש, אבל כל חודש, מסוף הווסת ועד הטבילה - ריבים בלתי פוסקים, עד שכבר לא כיף להתאחד אחרי המקווה, ובאמת לא פעם ולא פעמיים זה פשוט לא קרה בכלל.
כשגיליתי ששבעה נקיים זו גזרת חכמים ותו לא (כשמדובר בווסת ללא ספק), החלטתי לפסוק לעצמי ולפטור אותי ואת בעלי מהעונש.
מאז החיים יפים.

סליחה שאני מתפרצת לדיון - פשוט נראה לי שיש פה כותבות פוטנציאליות על הנושא...
אני מחפשת סיפורים של נשים-כותבות על חווית המקווה שלהן (במובן הרחב של הביטוי).
לפרטים נוספים אפשר לקרוא בpage]סלון משלך id[/po]=300

באלמוניות - אני כל כך מזדהה. שום הסבר רוחני לא עוזר לי.. ריבים במעגל החודש. לא רואה אותנו מפסיקים לשמור. זה קצת כלא ההלכה הזאת. מעניין אותי לקרוא מחקר שמתאר מה זה עושה לזוגיות של רוב הזוגות..

ריבים במעגל החודש
ואת חושבת שזה בגלל הנידה? זה נשמע כמו בעיה בתקשורת ביניכם והנידה רק "מעלה" את זה.
אני מצטערת אם אני פוגעת, הכוונות שלי הן לעזור.

ואת חושבת שזה בגלל הנידה? זה נשמע כמו בעיה בתקשורת ביניכם והנידה רק "מעלה" את זה.

כששמרתי 7 נקיים, חופשי היתה לנו בעיה בתקשורת.
לבעל שלי פשוט נסתם המוח מרוב שעלה לו הזרע לראש. וכמו שפותחת הדף כתבה, מין חוסר אמונה באהבה שלי, הוא פשוט הרגיש דחייה למרות שברור שבשכל שלו הוא הבין שזה לא שאני דוחה אותו אלא אנחנו מנסים לקיים מצווה
ואני הייתי עצבנית, גם כי אלה הימים בחודש שאני הכי רוצה, ויום אחרי הטבילה כבר עובר לי החשק עד הפעם הבאה, גם כי כבר ידעתי מראש שהולכים להיות פיצוצים.
מאז שאני טובלת בליל שמיני, זה לא קורה יותר.
נכון, מדי פעם אנחנו קצת רבים, אבל לא בזמן קבוע ולא בעוצמות כאלה ואין לנו ברוגז של יותר משעתיים.
וימי הווסת וההרחקה (7 ימים בסך הכל) באמת עושים לנו טוב כמו שתמיד הבטיחו לנו לפני החתונה...

את חושבת שזה בגלל הנידה? זה נשמע כמו בעיה בתקשורת ביניכם והנידה רק "מעלה" את זה.
וגם ההורמונים - יש גם מעגל הורמונים, ולא רק מעגל נידה, וההורמונים שתורמים לקירבה הכי גבוהים בימים בהם מותרים, והכי נמוכים בימים שאסורים.

וההורמונים שתורמים לקירבה הכי גבוהים בימים בהם מותרים, והכי נמוכים בימים שאסורים.

אז תשמעו, זה לא מדויק.
האסטרוגן נמצא בעלייה כשבוע לפני הביוץ (אצלי זה לאורך כל השבעה נקיים, ואני מבייצת בדר"כ ביום הטבילה (המסורתי) עצמו מה שגם מקשה על השגת הריון)
והאסטרוגן מאוד תורם לקרבה (ולחשק). עובדה שמאז שאני טובלת מוקדם, אנחנו לא רבים בזמן הזה בכלל. ואני לא לוקחת שום הורמונים.

חוץ מזה אם זה היה נכון, התורה היתה מצווה על זה ככה מראש. מה שהיא לא עשתה.

גם אני חווה את ענין הנידה כמעיק ביותר בחיי הזוגיות שלי. התזמון שזה כופה לא מתאים לנו, וגם עצם העובדה שיש תזמון כפוי לא מתאימה לנו.
זה לא שהזרע עולה לו לראש. בכלל לא. להיפך, אפילו אחרי שבועיים כשאני חוזרת מן המקווה עדיין לא מתחשק לו, רק בגלל ש"עכשיו מוכרחים לעשות את זה".

אני מקווה שלא תרמסונה אותי פה על השאלה. אני מנסה להכנס להריון וברצוני לטבול במקווה, מכיוון שאין לי עבר בזה אני שואלת מתי בדיוק אפשר לטבול והאם צריך לתאם מראש. סליחה מראש על הבורות.....

ביישוב קטן לפעמים מתאמים מראש עם הבלנית. ביישובים גדולים יש שעות פתיחה. בישובים יותר גדולים, המקוואות לפעמים מתחלקים בשעות הפתיחה, ככה שכדאי להתקשר ולברר

כדאי גם להתייעץ עם הנשים ממקום מגורייך שטובלות, כי לפעמים יש מקוואות יותר מומלצים ונעימים.

אני מקווה שלא תרמסונה אותי פה על השאלה. אני מנסה להכנס להריון וברצוני לטבול במקווה, מכיוון שאין לי עבר בזה אני שואלת מתי בדיוק אפשר לטבול והאם צריך לתאם מראש. סליחה מראש על הבורות.....

מאוד תלוי איפה את גרה
בד"כ בספר טלפונים תמצאי גם את המס' של המקווה ואם לא - כנראה במועצה הדתית ידעו להשיב לך
ואם לא - את יכולה להתקשר פשוט לבית חב"ד באזור מגורייך, לבקש לדבר עם האשה, ולקבל הסבר ותאום לטבילה.
הם רגילים שהמון אנשים מתייעצים איתם בנושא הזה, ואין להם בעיה שאנשים שלא יודעים ישאלו אותם, גם את השאלות הכי מוזרות שיש.
בהצלחה ושיהיה בשעה טובה
אם את רוצה עזרה טלפונית (אני יכולה לברר לך אם לא נעים לך לבד) - תרשמי פה מייל/טלפון ואצור איתך קשר.

יש גם את האתר של מקווה נט עם אינפורמציה על מקוואות שונים ועוד
http://www.mikve.net/

אולי כדאי לשנות את שם הדף ל דף לסובלות נידה

.

_אולי כדאי לשנות את שם הדף ל דף לסובלות נידה

אולי דף לטובלות סובלות

מזדהה עם הדף.
זה באמת לפעמים לא פשוט בכלל השבועים שרחוקים.
קצת קשה לי לקרוא את זה כי אני מאמינה שהתורה היא תורת אמת- אם זה מה שנפסק להלכה אז זה נכון.
שואלת יחד איתכן, אולי משהו בדרך לא נכון??
אולי אפשר למצוא דרכים להתקרב- דווקא בפן הרגשי-נפשי ולעשות מהשבועיים האלה שבועיים של שיחות נפש? זמן איכות מסוג אחר?

מה אתן חושבות?

אני גם מאמינה שהתורה תורת אמת. אני לא משוכנעת שההלכה. זה מאוד קשה כי אני בחיים לא יעיז לפרוץ את ההלכה. אני מרגישה שהייתי יכולה לעבור שבועיים כאלה אבל לבעלי לא מתאים שבועיים של שיחות נפש. המגע מאפשר לו להפתח. עשיתי לו אלף ניתוחים פסיכולוגים שמסבירים איך כשאני לא נוגעת בו הוא מתייחס אלי כמו אל אמא שלו (שהיא אשה שלא נוגעת בו) ולכן כל הנלווה. אבל אני תוהה אם זה לא הוא ספציפית שדפוק, אלא ההלכה הזאת..

נשים צדקניות!
"בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכותן עתידין להגאל"
כמה מילות חיזוק ועידוד, לכן השומרות הלכה למרות הקושי על-פני השטח.

בטוחתני שהשתתפות קבועה בשיעור שבועי בנושא - באיזור מגוריכן, יכול לשפוך אור רב על כל התמונה. (אני משתתפת בכזה שיעור בפעם ה-מי-יודע-כמה - נשואה כבר 12 שנים, ב"ה ותמיד יש דבר מה חדש ללמוד)

זאת בנוסף למעלה הגדולה שיש אשה (מוסרת השיעור או אחת מהמשתתפות) זמינה "בגודל טבעי" לשאול אחרי השיעור.

אנסה לשתף אתכן במעט תוכן מאחד השיעורים האחרונים בהם השתתפתי - ותודה לצדיקה שפתחה את הדף.

ובכן: חשוב להדגיש בתור הנחת יסוד בסיסית לכל ההסתכלות שלנו על הנושא, כי "מי שברא את העולם בכללותו ואת האיש והאשה בפרט, "רקח" להם מתכון סודי מנצח להצלחה בזוגיות בכל המובנים"
זאת בתנאי - כמובן ששומרים על כל הוראות ההכנה במדויק .
אני רואה את בעלי שיחי', טבח במקצועו, איך הוא מוסיף קמצוץ ג'ינג'ר כבוש לסלט הירקות וכבר כל טעם הסלט משתנה לחלוטין!
מה עוד שחשוב לזכור שאותו אחד שכתב את התורה שבכתב, מסר את התורה שבעל פה דרך חז"ל (חכמינו זכרם לברכה) ונתן להם כח מיוחד להוסיף במידת הצורך - ועל פי כללים מסויימים - קבועים מראש ומדוייקים, גדרים וסייגים ואין לנו את הכח והרשות להחליט על דעת עצמנו מה "מתאים" לנו ועל כן נקיים, ומה "לא מתאים" ועל כן נוותר.
בדומה למשל הטבח: ישנם חוקי בישול מסויימים שעברו במשך דורות משף לשף, ומהם אסור לנטות ימין ושמאל - אחרת - הלך התבשיל.

כבר קדמו לנו באלפי שנים "חכמים" שהחליטו "להבין לבד" את התורה שבכתב בלי התורה שבעל -פה (ה"צדוקים" וה"בייתוסים") וכולנו עדים לכך שלא נשאר מהם זכר.
מה-שאין-כן עם ישראל על כל גווניו וסוגיו, ששמר במסירות נפש על כל התורה כפי שעברה במסורת מדור לדור, הגיע אחרי 5,000 שנות הסטוריה יחיד לקו הגמר.
(לשם השוואה: האם את מכירה צאצא ברור ומוכח ליוונים? רומאים? מצריים? או אפילו המתייונים, צאצאי העם היהודי שבחרו ללכת בדרכי הגויים?
היכן הם כל האימפריות החזקות ששלטו על כל העולם הישן? - התערבבו, ולא נותר מהם זכר! רק העם היהודי, הקטן, הנרדף, שלאורך כל שנות ההסטוריה ניסו לכלותו בכל מיני שיטות אכזריות - נשאר ! חי, קיים וייחודי! וזאת רק הודות לשמירה מדוקדקת חסרת פשרות על כל ההלכות והמנהגים)

עד כאן דברי מבוא חשובים - מקווה שעזרתי במשהו, ומכאן חזרה להלכות הטהרה.
חז"ל מלמדים אותנו: "איש ואשה זכו - שכינה בינהם"
נתן י' באיש ו ה' באשה וביחד יה שם ה'
ואם לא, אש אוכלתם!
עד כאן להפעם, המשך יבוא.

<אשמח לענות טלפונית למי שמרגישה צורך 054-845-3837>

היכן הם כל האימפריות החזקות ששלטו על כל העולם הישן? - התערבבו, ולא נותר מהם זכר! רק העם היהודי, הקטן, הנרדף, שלאורך כל שנות ההסטוריה ניסו לכלותו בכל מיני שיטות אכזריות - נשאר ! חי, קיים וייחודי!

נתת דוגמאות של עמים שלכאורה לא שרדו (בדיוק אתמול הסברנו האיש ואני לבת הגדולה שלנו את הקשר ההסטורי של הרומאים לאיטלקים של היום) אבל באיזור מאד מצומצם על פני כדור הארץ. השמטת לגמרי את זה שהסינים, יפנים, טיבטים, הודים אינדיאנים ועוד כן שרדו , חלקם כמו היהודים וחלקם אפילו יותר. וגם פה לא ברור בכלל שהיהודים הם "בני" 5000 שנה. למי שלא מאמין ומסתמך רק על הסטוריה אין הוכחות כאלה.

דבר שני, אז מה?
הטיעון של "לשמור על זהותנו" לא ברור לי כל כך, ואני אשה דתיה ובכל זאת כשאני שומעת שאני צריכה לשמור מצוות כי ככה נשמרנו כל השנים הדבר הראשון שאני חושבת עליו זה אם איך שאנחנו נראים היום באמת היה שווה את זה. הרי אין קשר בין איך שחרדים נראים היום למה שמשה רבינו אמר או לאיך שהתנהלנו אפילו אחרי חורבן בית המקדש השני לפני פחות מ-2000 שנה. שולחן ערוך להזכירך הוא בן כמה מאות שנים והלכות משתנות גם היום, לא תמיד לטובה. אני לא מסכימה עם זה שכל החמרה עם הלכה היא מוצדקת.
אבל זה דיון אחר למקום אחר.

נינה, זה בהחלט משהו שמצריך פיתרון. משהו אפילו בסגנון של יעוץ זוגי או יעוץ כל שהוא.
אין לי רעיונות ואני גם לא יודעת איפה אתם עומדים עם רצון לעזרה מבחוץ אבל זה משהו שכדאי לחשוב עליו.
מה דעתך על זה?

טלי, בעצם כשעניתי לך פספסתי את העיקר.
אני לא חושבת שהפיתרון שהצעת מתאים לבעיה של נינה.
אם היתה לה בעיה עם עצם הרעיון של הנידה אז אולי כן רק שלא נראה לי שהבעיה היא שלה אלא של בעלה שלא מסתדר עם זה (תקנו אותי אם אני טועה) ואני לא בטוחה שלהתעמק בכמה המצוה הזאת שמרה על בני ישראל תועיל במקרה הזה.

תודה יוטי, נראה לי שעלית על הנקודה.
אני שואלת אם העניין הזה הוא פרטי, מסמן על קושי. או שאולי ההלכה הזאת לא מועילה לבני זוג רבים, אשמח לשמוע על החוויות שלכן- בני זוגכן מהתקופתיות הזו. (מעבר לחידוש של המשיכה שהוא טרוויאלי.)

זו לא תמיד זו תקופה קלה ולא תמיד "מתאים" לנו להיות אסורים עכשיו.
אבל שנינו ב"צרה" הזאת ביחד, כמו אחים לנשק, מתמודדים עם הלכה לא נוחה לנו כמו שהתמודדנו עם חג שני של גלויות כשגרנו בלונדון.

אני שואלת אם העניין הזה הוא פרטי, מסמן על קושי
הוא מסמן על קושי ביניכם או בעצם מסמן על קושי שלו, לדעתי בלי קשר להלכה. הנידה פה היא רק סימפטום שמראה שיש משהו לטפל בו כי משהו מאד מפריע לכם (לו) לתקשר בלי מגע.
אתם מדברים על הבעיה הזאת? הוא מודע לה?
(אני מקוה שאני נשמעת נחמדה כי זה יכול גם להישמע קצת תוקפני

)

יש לכם עצה כיצד לשמור נידה כולל נגיעה (כן, יש גם כאלה ששומרים רק חצי...) מבלי ללחוץ על הבעל אבל עדיין באיזושהיא תנועה של התקדמות לשם?

אני לא הכתובת..

יש לכם עצה כיצד לשמור נידה כולל נגיעה
למה את מתכונת? לאי מגע מיני אבל כן נוגעים משמעבירים משהו או עוברים אחד ליד השני?

אני שומרת "חצי" כי אני גם רק "חצי" מהזוגיות ולא מחליטה לבד אך מהחוויה הפנימית שלי זה הולך ומתקרב "לדבר האמיתי"
תוך הקשבה וכבוד לבן זוג שלא ממש בקטע... אז לי עדיף "חצי " מאשר כלל לא.

סליחה, אני לא מבינה מה זה "חצי"

.
מה זה אומר בהקשר הזה?

_יש לכם עצה כיצד לשמור נידה כולל נגיעה
למה את מתכונת? לאי מגע מיני אבל כן נוגעים משמעבירים משהו או עוברים אחד ליד השני?_

להבנתי, היא התכוונה להפך - איך להישמר גם מכל נגיעה שהיא, לא רק מאי מגע מיני.

_סליחה, אני לא מבינה מה זה "חצי" .
מה זה אומר בהקשר הזה?_

'חצי' זה כפי הנראה - כן נמנעים ממגע מיני, לא נמנעים ממגע באופן כללי.

(אבל לא היה אפשר להבין מדבריה איפה עובר הגבול בין החצי הזה לחצי הזה: האם הם מרשים לעצמם לגעת כשמעבירים משהו מיד ליד? או שעושים במיטה הכול חוץ מחדירה?

)

מאז שאני טובלת בליל שמיני, זה לא קורה יותר.
גם אני התרתי לעצמי לטבול בסוף ימי הווסת וזהו.
החשק באמת מוגבר בשבוע של ה"נקיים", וחבל עליו. זה לא שבשאר השבועיים אנחנו כל הזמן פנויים, נטולי מריבות, נטולי הפרעות, ובעלי כוחות וזמן.
גם ככה לא פשוט.
המגע המיני מכניס כל כך הרבה טוב, פורק מתחים, מקרב , משחרר חסימות ופותח ערוצי תקשורת.
אז החלטתי לקיים אותו מתי שהגוף רוצה, אחרי הטבילה, ואל אחרי שבוע מיותר שנוסף להלכה בנסיבות לא לגמרי ברורות.
(כן, למדתי הלכה, מכירה את השתלשלות הדיון, לא להתנפל עלי בבקשה)
נינה,
אף אחת כאן לא יכולה לייעץ לך מה לעשות. אבל אם תרצי לשמוע יותר על הכיון הזה את יכולה לפנות אלי פה או בדף הבית

אבל... אם למדת הלכה את בטח יודעת שלפני שהחילו מסיבות שונות את דין הזבה על כל נידה הדין היה 'רק' נידה - שפירושו טבילה בסוף שבעה ימים ולא בסוף ימי הווסת וזהו{{}} 0-:

(ויקרא ט"ו יט)

לא התכוונתי לתת הסבר מפורט על מה אנחנו עושים ומה לא
אלא פשוט להזדהות עם כאלה כאן בדף שזה לא בדיוק "חלק" עם בן הזוג.
ואגב כן אין מגע מיני בכלל אבל הוא מעביר לי את הילד או הפלאפון כי זה כרגע גדול עליו ויוצר הרבה התנגדות
אז אומנם אישה עושה לו את הרצון אבל בחוכמה ובסבלנות....
כך אני לא מוותרת על המצווה באופן מלא אבל גם לא מותרת על בעלי.... (עד שהסכים להחתן גם לקח שנים....)

טבילה בסוף שבעה ימים
המחזור שלי אורך יותר מהרגיל, כך ש-7 ימים יוצא בול.
לזה בדיוק התכוונתי כשביקשתי לא להציק..

_לא התכוונתי לתת הסבר מפורט על מה אנחנו עושים ומה לא
אלא פשוט להזדהות עם כאלה כאן בדף שזה לא בדיוק "חלק" עם בן הזוג._
סליחה. לא התכונתי להיות חטטנית, באמת לא הבנתי

.
לפי הבנתי האיסור הוא על מגע מיני וכל השאר זה החמרות אבל אל תתפסי אותי במילה, אני לא זוכרת במדויק מה כתוב בתורה ומה כתוב בשולחן ערוך.

כתוב "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה" ויש דיון תלמודי מה זה 'תקרב' (הרי לאיסור מגע מיני היה מספיק לכתוב 'לא תגלה ערותה'). קרבה של חיבה (לפחות לחלק מהדעות) היא איסור דאורייתא (ולדעות האחרות היא איסור דרבנן). קרבה שאינה של חיבה, ושאר הרחקות, אני כבר לא בטוחה. לדעתי המעמד שלהם הוא איסור דרבנן אבל אל תתפסי אותי במילה{{}}.
ואת 'חצי' - נשמע שיש לך חכמת נשים נפלאה (-: יש מצב שתמצאי לך מורת דרך? דמות תורנית שיכולה ללוות אותך ולעזור לך בתמודדות הזאת? אני מבינה שלא פשוט בכלל המצב שאת נמצאת בו.

תודה לכן בנות

החצי עליו אני מדברת הוא שאנחנו נוגעים כרגיל לפעמים גם במיטה, משתדלים שפחות .
אני שומרת את החלק שאני יכולה שזה ימי ווסת ולספור 7 נקיים ולטבול ואפילו שולחת את בעלי אל הרב כשצריך שאלת רב עם הכתם (שלא יזדעזעו ממני ...

)
בעלי מקסים ואין בינינו להכריח אחד את השני לשום דבר
אני מאמינה במגמה שהולכת ומשתפרת וכמה פעמים ניסיתי לבקש זאת אלא בדרך של מעניין ומסתורי וחושני מה זה יכול לעשות...
אני יודעת מה כתוב בשולחן ערוך
זה בכלל עוד לא הגיע ל
לגעת כשמעבירים משהו מיד ליד?
מה שמעניין אותי גם, הוא האם זה כמו שבת? שכל "חילול" נחשב בנפרד או יאללללה נגענו אז בא ונתפרע עד החדירה..(סתם דוגמא קיצונית)

בכל אופן תודה
ובהצלחה לכולן ולנינה

שליחה על ידי א'* » 09 דצמבר 2010, 23:38

קשה לי מוות בשבעה נקיים אבל מקבלת אחר כך את הגמול בענק.
יש הבדל בין להתגעגע לבין להתרסק מגעגועים, שהדעת נטרפת מתשוקה.
העוצמות של ליל הטבילה זה משהו שאי אפשר להסביר במילים אחרי ששבועיים שמרת על כל ההלכות.
את עפה. הכל חזק כל כך שאני עוצמת עיניים כל פעם ואומרת בשקט.
אלוה-ים שיחקת אותה.
בלעדיך לא היינו מצליחים לשמור על הטעם.
זה סתם היה עוד צורך אפור כמו אוכל ושתייה.
בלי כל ההתרגשות הבתולית הזו.
כל חודש מחדש.
אז כל 7 נקיים אני חורקת שיניים ומתגברת.
כי מחכה לי שם מעבר לעיכול חוויית חושים מטורפת.
חיים שבהם המין אף פעם לא שגרתי ואפור.
מתנה של בורא עולם.

א'
מקנאת בך,
אחרי 20 שנות נישואים, כל הקטע המיני ירוד, גם עם השמירה של 7 ימים נקיים,
יש פעמים שאני כל כך עייפה בערב הטבילה שאני מבקשת ממנו סליחה, ומעירה אותו לפנות בוקר,
יש פעמים שנכחות הילדים כ"כ מקשה,להיפך דווקא שהם כבר גדולים, ונשארים עד מאוחר,
לפעמים נעזרים בפורנו- ביחד.
כשאנחנו יוצאים פעם ב... לבית מלון, כל מה שהוא רוצה זה רק ....
עכשיו שמתי את המירנה, כדי שהמחזור לא יגיע בדחיפות כל כך גדולה(אחרי שבוע-10 ימים מהטבילה.)
לצערי גם את ההפרדה במיטה אנו כבר לא מפרידים.

שליחה על ידי מ_י* » 19 ינואר 2011, 13:15

שלום,
אני עומדת לסגור את קובץ הסיפורים בנושא טבילה ומזכירה שוב למי שמעוניינת לשלוח לי סיפור מקווה
שתעשה זאת במהרה...
פרטים על הפרוייקט אפשר לראות באתר שלי
"סלון משלך"www.michalwosner.co.il
בדף של "כל קורא שלחו אלי סיפורי מקווה"
תודה וטבילות נעימות...

נזכרתי במשהו שכבר מזמן אני רוצה לשאול את שומרות הנידה:
אחרי הפסקת הוסת, מה קורה עם טבילות? מפסיקים? ממשיכים? עושים מה שרוצים?

שאלה אקולוגית:
פתאום נזכרתי שהעדים הם בעצם מבד, מותר להשליך לאסלה?

_נזכרתי במשהו שכבר מזמן אני רוצה לשאול את שומרות הנידה:
אחרי הפסקת הוסת, מה קורה עם טבילות? מפסיקים? ממשיכים? עושים מה שרוצים?_
טובלים,ואם הווסת לא ממשיכה להופיע,ואין שום דימומים או כתמים-האישה טהורה

תודה.
זאת אומרת, שאישה שהווסת שלה הסתימה לא חייבת בטבילה. הבנתי נכון?

שליחה על ידי אמ.* » 25 ינואר 2011, 10:23

אשה שהסתיימה הווסת שלה, בודקת היטב שלא נשאר דימום, וסופרת 7 ימים בהם לא מופיע אף כתם.
לאחר הטבילה היא טהורה לבעלה.

למישהי יש טריקים לזרוז הגעת הווסת? תרופות סבתא?
בעלי אמור לצאת למילואים בערך שבועיים אחרי הטבילה, אז על הדף זה יוצא אידיאלי, אלא שבחודשים האחרונים משום מה המחזור שלי התארך מאוד והגיע אפילו ל35 ימים. כרגיל זה אחלה, אבל עכשיו ממש הייתי רוצה וסת בסוף ארבעה שבועות שתיפול בדיוק על זמן המילואים שלו.
עצות?

אצלי,
לחץ הסטרי לפני חתונה של אח ביחד עם ביקור חמות וארגון שבת חתן ובישול ואפיה וטיפול בשתי קטנים והכי, אחרי לידה.
את רוצה את זה באמת?!
מבינה אותך באמת!
אבל תני לטבע את שלו לעשות...
גם קשר שונה יכול להיות כיפי!

להזמין שיהיה ב-ד-י-ו-ק-!!!! אפשר רק עם הורמונים (רוב הרופאים ירשמו לך פורינטול לשבועיים ואז 3 ימים אחרי שתפסיקי לקחת תקבלי). אבל לזרז אפשר גם עם צמחים. למשל ירבוז שאם תגללי למטה תמצאי את המתכון. לא בטוח שתמצאי אותו עכשיו כי הוא עשב של קיץ, אבל בשנה המטורפת הזו לכי תדעי...