האם אני בהריון בלוג המתנה

[נשמה*]

לפי התאריך, הביוץ היה אמור להיות ביום ראשון או שני השבוע.
לפי ההרגשה, הוא היה איפשהו בין חמישי לשבת. עשינו סקס גם בחמישי וגם בשבת.

מאז, אני לא מסוגלת לעשות סקס. אני מנסה להרגיע את עצמי, לשחרר.
אני נורא רוצה כבר לדעת אם אני בהריון.
אני סופרת את הימים עד שיהיה אפשר לבדוק.

[נשמה*]

ביום ראשון הוא קנה מקלוני ביוץ. המקלון נותן תשובה חיובית לפני הביוץ, 24-48 שעות לפני.

אמרתי לו, אין טעם לבדוק. אני יודעת שזה כבר היה. הוא אמר, מה אכפת לך.

בדקתי. תשובה שלילית. גם ביום שלישי בדקתי, תשובה שלילית.

כל מקלון עולה 14 ש"ח!!! לא חראם על הכסף?

אני כבר מתה לבדוק עם המקלון של ההריון. בפעם הראשונה בחיים שלי. בעצם, שניה. פעם, לפני הרבה שנים, פחדתי מהריון לא רצוי, בדקתי (היה שלילי). עכשיו המצב שונה לחלוטין.
אני סופרת את הימים עד שיהיה אפשר לבדוק - לפי ההוראות, עשרה ימים מהביוץ. אבל אני ארצה לחכות עוד קצת כדי לקבל תשובה יותר מוחלטת.

[נשמה*]

אז ביום שני ספרתי, יום ראשון להמתנה.
ביום שלישי, יום שני להמתנה.

היום - היום הרביעי להמתנה. ככה אני מנסה להרגיע את עצמי. לתת לזה שם, מסגרת. לתחום את הציפייה הזו במילים. זה עוזר חלק גדול מהזמן. בכל פעם שאני מרגישה את חוסר השקט, אני אומרת לעצמי - היום יום רביעי להמתנה. כמו ספירת העומר. כבר עברנו את הראשון והשני, שהיו יותר רחוקים - אנחנו בדרך הנכונה!!

השאלה היא, כמה ימים להמתין. ומאיזה יום לספור. אני נוטה לנקוט בגישה ה"מחמירה", כלומר - ה"מאופקת". לחשוב שהביוץ היה ביום ראשון, ולספור שבועיים משם.
אבל, אבל, בא לי, ממש בא לי, להתחיל לספור מיום חמישי (הביוץ לדעתי), ולספור רק עשרה ימים. שזה אומר, שאני כבר ביום השביעי לספירה, ונשארו רק עוד שלושה.
לפי הגישה המחמירה, נשארו עוד - עשרה!! זה הרבה!!

[נשמה*]

ביום ראשון ושני היו לי דימומים מאוד מאוד קלים מהנרתיק. בעצם, זה אפילו לא היה דימום. מן גוון ורדרד מאוד מאוד דק על נייר הטואלט כשעשיתי פיפי. כל כך דק, שהתלבטתי אם זה בכלל לא סתם הרטוב הרגיל. וטיפה, טיפה, על התחתונים הלבנים. גם כן, ספק כתם ספק הפרשה רגילה.
זה לא קרה לי אף פעם לפני כן.
אם זה לא הריון, וזה יחזור עוד פעם, אלך לרופאת נשים לבדוק את זה.

[נשמה*]

ולמה הלחץ?

גם כי - כבר מנסים כמה חודשים, ו- שיבוא כבר!
אבל גם, כי יש תוכניות לנסוע לחו"ל לטייל, ואם אני בהריון, זה משנה את כל התוכניות. אני רוצה לדעת איך לתכנן את החודשים הקרובים. התוכניות נעשות עכשיו. אני בהמתנה עם התוכניות, לא יודעת אם לתכנן לכאן או לכאן.

תודה על ההקשבה.

[אמא_ללי*]

וגם כי... (לפחות ככה זה היה בשבילי) - אי הידיעה היתה בלתי נסבלת. מעבר לכל התכניות הפרקטיות, מעבר לציפייה ולרצון החזק, אני פשוט התחרפנתי מהמחשבה שאולי אני בהריון ואולי לא, אולי קורה עכשיו בגוף שלי תהליך מופלא של השתרשות ואולי לא, ואני צריכה לחכות בשביל לדעת. זה הטריף אותי....
בסופו של דבר עשיתי בדיקה אחת מוקדם מידי שהיתה שלילית, ואז המחזור לא הגיע, למרות שבדיעבד זה אפילו לא היה איחור כי הביוץ היה יותר מאוחר ממה שחשבתי, ויומיים אחר כך היה פס ורוד חלש חלש חלש.
אלה ימים כל כך ארוכים, אני יודעת. אפשר להתייחס לזה כאל סוג של אימון בסבלנות, שזה משהו שצריך הרבה ממנו בהריון. וגם כשמחכים להריון.
בינתיים - ממליצה על כמה שיותר הסחות דעת, ולזכור שהמתח הזה הוא מאד זמני, כך או כך בעוד כמה ימים תדעי.

[מיכל_שץ*]

ביום ראשון ושני היו לי דימומים מאוד מאוד קלים מהנרתיק
את יכולה להתייחס לזה כאל סימן אופטימי. הרבה פעמים בעקבות ההשרשה ישנו דימומון כזה קל.
אם את מתכוונת לבדוק בבית, כדאי לחכות כמה שיותר - ז"א לפחות יום או יומיים אחרי התאריך שבו את אמורה לקבל. רוב הבדיקות הביתיות (למרות ההבטחה) לא מצליחות לאתר הריון "לפני האיחור"

אלה ימים כל כך ארוכים, אני יודעת
את יכולה להתייחס לתקופה הזאת גם כתקופה לתרגל קבלה של מה שיבוא יחד עם הסבלנות (שצריך טונות ממנה בהריון והרים בהורות)

[נשמה*]

תודה למגיבות!

אני פשוט התחרפנתי מהמחשבה שאולי אני בהריון ואולי לא, ... זה הטריף אותי....
בדיוק. מרגישה גם שלפעמים אני סף התחרפנות ומאוד משתדלת להירגע, להרגיע, לשחרר, ושוב - להירגע, להרגיע....(מצליחה רוב הזמן)

אלה ימים כל כך ארוכים, אני יודעת
נכון...

תודה על העצות להסחות דעת, לסבלנות (לחכות עם הבדיקה ולא למהר!! כן, להתאפק!!), לאימון בסבלנות וקבלה.

אני אחכה עד לתאריך. עד אחריו. רק אם לא אקבל מחזור, אבדוק. התוכניות הרי לא באמת משנות.

פתחתי אתמול את אריזת המקלון (רק את האריזה החיצונית, לא הפנימית) שקנינו פעם לפני כמה שנים, ולא השתמשנו. מסתבר שפג תוקפו בסוף 2006.... (מזכיר לי שאצל החבר שלי מצאתי במגירה קונדומים שפג תוקפם חמש שנים קודם!!). כמובן שנשתמש בו בכל זאת, אם יהיה צורך.... מקסימום, ייתן תשובה שגויה (אם בכלל). בכל מקרה הרי נדע...

[נשמה*]

הרבה פעמים בעקבות ההשרשה ישנו דימומון כזה קל

אבל כל כך מהר אחרי ההפריה? כלומר, יום עד ארבעה אחרי?

חוץ מזה, בכלל לא כואבים לי השדיים. בכלל בכלל. לא כואבים, לא רגישים, לא מנופחים.

[מיכל_שץ*]

חוץ מזה, בכלל לא כואבים לי השדיים. בכלל בכלל. לא כואבים, לא רגישים, לא מנופחים
זה לא אומר כלום.
לפעמים זה לא כואב בכלל, לפעמים מתחיל מתישו במהלך החודש הראשון או השני
ויש כאלה שמתחילות להקיא 24 שעות אחרי ההפריה
אז מה? כל אחת זה משהו אחר, וכל הריון הוא אחר.

אבל כל כך מהר אחרי ההפריה? כלומר, יום עד ארבעה אחרי?
קשה לדעת, אולי הביצית המופרית היתה זריזה?
אל תתייחסי אל זה יותר מדי ברצינות, לעיתים יש הכתמה בזמן הביוץ או בזמן שהיה צריך להיות מחזור.

[יערת_דבש*]

מה זה השרשה?

[מיכל_שץ*]

מה זה השרשה?
שעור קצר בבילוגיה (אני מתרגלת, אוטוטו שואלים אותי בבית)
הביצית חורגת מהשחלה בעת הביוץ וממתינה להפריה בחצוצרה (בקצה שלה שרחוק מהרחם)
אם היא מופרית ומתחילה להתחלק קורים 2 דברים:
א. משתנה לה השם לבלסטוציסט ("צבר תאים")
ב. היא מתחילה "לנדוד" לכיוון הרחם (מה שמכונה - המסע המסוכן ביותר בחיי האדם)
לוקח לה עד 7 ימים להגיע (אני לא זוכרת את הקצה הקצר של הטווח)
כשהיא מגיעה לרחם היא משתרשת בדופן הרחם. זו הרירית שמתעבה כל חודש ומחכה ומצפה למי למי למי...
אם היא מצליחה להגיע ולהשתרש היא מתחילה להפריש הורמונים שבסופו של תהליך יגרמו לגוף להפריש בשתן את ההורמון שבעזרתו מזהים הריון ('בטא-אייצ'-סי-ג'י BHCG)

[נשמה*]

זה לא אומר כלום.

תודה, קשה להאמין אבל זה הרגיע אותי

אל תתייחסי אל זה יותר מדי ברצינות

גם זה

השרשה זה לפי הבנתי כאשר הביצית, שהופרתה בשחלה, מסיימת את ה"המסע" מהשחלה לרחם ומשתרשת בדופן הרחם (נצמדת אליו) - ביתה החדש. זה קורה כמה ימים אחרי ההפריה, שבעה, שמונה, משהו כזה (זה טיפה יותר מורכב אבל זה העיקרון, נכון?).

[יערת_דבש*]

אהה! אז זה שהיתה הפריה, עדיין לא אומר שיש הריון..
הגברת עוד צריכה ל ה ש ת ר ש.

[אמא_ללי*]

אהה! אז זה שהיתה הפריה, עדיין לא אומר שיש הריון..
נכון. ולפי מה שהבנתי יש לא מעט פעמים שמקבלים מחזור ומניחים שלא היתה הפריה אבל בעצם כן היתה הפריה שלא השתרשה, או השתרשה באופן שלא שרד.

[מיכל_שץ*]

הגברת עוד צריכה ל ה ש ת ר ש
בדיוק.
מכירה שאומרים "נקלטתי" (להריון) זה בא מזה.
אחת מ-4 מצליחה, אם אני זוכרת נכון את הסטט' (אל תתפסו אותי במילה)

[נורית_מאור_שביט*]

נשמה, אפשר גם לגדל שיער בינתיים...
סתאם (-;
זאת אמירה כזאת אצלנו, כשמישהו לא יודע מה לעשות עם עצמו בזמן שהוא מחכה.

[חוט_השני*]

כשתהיה לך תשובה, ותרצי לספר לנו, האתר יהיה סגור! פארק הירדן...
אפשר לעדכן בקומונה הזמנית בתפוז. (מישהי יכולה לשים קישור?)

[נשמה*]

היום היום החמישי להמתנה.
זה נראה פחות קשה היום.

פתאום אני מרגישה כאילו אני לא בהריון. אתמול הייתי בטוחה שכן, היום כבר די בטוחה שלא.

כשתהיה לך תשובה, ותרצי לספר לנו, האתר יהיה סגור! פארק הירדן...
מתי זה יוצא בדיוק הסגירה של האתר?

[נשמה*]

אתמול בערב.

אני: אני צריכה להגיד לך משהו. אני לא יכולה לעשות סקס בימים הקרובים. לא יודעת עד מתי.
הוא: למה?
אני: א' כי אני לחוצה ובמתח, וב' כי אני מרגישה שאם אני בהריון, זה שלב כל כך רגיש, שאני לא רוצה לעשות שם בלאגן
הוא: איזה בלאגן? על מה את מדברת? (מסתכל עלי במבט של - האישה שלי התחרפנה, אבל אני כבר רגיל)
אני: אני מרגישה שלא טוב לערבב שם דברים, אם קורה שם משהו אז לתת לו את השקט
הוא: (מתחיל למחות - איזה שטויות)
אני: אני יודעת שאומרים שאין שום בעיה, אבל אני מרגישה שכן.
הוא: בסדר. לא נעשה סקס. אין בעיה.

שעתיים אחר כך, הוא במיטה, הולך לישון, אני מרגישה חשק. רוצה לממש, אבל פוחדת. זה כבר כמה ימים של שקט תעשייתי, והאמת, אתמול ניסינו אבל לא יכולתי לזרום עם זה.
אני: אולי אני רוצה סקס, אבל אני ממש מרגישה שזה יכול להיות בעייתי.
הוא: מה יכול להיות בעייתי? (טון של - אני מקשיב בסבלנות לאישה שלי. אין סיכוי שאני אבין, אבל אולי ייצא לי סקס בסוף)
אני: תאר לך שאתה ביצית קטנה שהולכת בדרך, ופתאום בא שיטפון גדול ועוקר אותך ומזיז אותך!
הוא: מתוקה, מה שמגיע עד לשם זה לא שיטפון!
אני: זה כן שיטפון!
הוא: אם זו הבעיה, אז נשים קונדום. זה יפתור את הבעיה?
אני: כן.

וככה הוא מחפש ומוצא את הקונדום שנשאר אי שם במגירה, ואנחנו מתחילים בפעילות...

אמצע הסקס,
אני: אתה יודע מה, לא צריך את הקונדום
הוא: מה קרה?
אני: אני חושבת שזה בלתי אפשרי שהילד יכתיב לנו איך לעשות סקס, מתי לעשות סקס, הוא צריך להתרגל!! הוא צריך להסתדר! הוא לא יכול למנוע מאיתנו לחיות את חיינו!
הוא: תגידי, את לא חושבת שהוא עוד קטן מדי בשביל להפיל עליו את כל זה?

(-;

[מיכל_שץ*]

יקירתי
תשחררי
מה שצריך לקרות יקרה, ומה שלא - לא
זה לא בשליטתך, בכל מקרה.

[נשמה*]

שחררתי.

יום מס' 6 (להמתנה).

זה כאילו מאוד משנה, אבל בעצם זה לא משנה בכלל. באמת לא.
זה לא משנה, אבל בעצם זה משנה מאוד.

_מה שצריך לקרות יקרה, ומה שלא - לא
זה לא בשליטתך, בכל מקרה._

אני יודעת. בכל זאת חשוב לשמוע גם מבחוץ. שוב.

[מזדהה*]

כותבת בניק אחר מבדרך כלל. אני 20 יום אחרי ביוץ ודאי. 4 ימי איחור. והלחץ משגע. לא בודקת מחכה עוד קצת. יש אלף סיבות לאיחור, במיוחד שאני חולה עם חום וכאבי גרון.
תנסי לא להתעסק עם זה כל כך יש 14-16 יום מהביוץ, ואם התשובה תהיה שלילית כבר לא יהיו לך כוחות. (מנסים כבר כמעט שנה)
נסי לתכנן משהו אחר - פרוייקט זמני. אני מתכננת איך לצבוע ולעצב את החדר של הילדים. לא שצריך אבל זה עיסוק טוב.
_מה שצריך לקרות יקרה, ומה שלא - לא
זה לא בשליטתך, בכל מקרה._

[נשמה*]

מזדהה יקרה,

יש חדש?

אני סופרת פחות, פתאום זה כבר באמת לא משנה. הכתיבה כאן עוזרת.
(ובכל זאת, יום שמיני היום).

[היי_ציוניוני_הדרך*]

היי נשמה. מה איתך?
אני קוראת פה ועוקבת, מחזיקה אצבעות.(אלא אם כן את לא רוצה. עדיף לשמור על נטרליות?)
אני רוצה מאוד הריון. בן הזוג יושב על הגדר,רוצה, אבל לא עכשיו. מבחינתי כל חודש שעובר ולא הריתי זה כואב.

שיהיו לך ימים טובים ושלווים.

[מזדהה*]

לנו מגיע מזל טוב, מקווה שבסוף גם לכם

[מיכל_שץ*]

וואי, מזדהה! בשעה טובה מאחלת לך הריון עגול שלום וסיום בידיים מלאות

[שיחה_ממתינה*]

מצטרפת למצפות ולמזדהות.
טיפולי פוריות
בן ובת גדולים שנהרו טבעי וקל
עברתי אתמול החזרת עוברים
החזירו שניים
יש לי עוד 11 יום לחוסר הידיעה
ובנתיים אני בסדר.
עסוקה מאד עם השניים הקיימים, והחיים מלאים מאד
ורק מדי פעם כשיש לי שניה של שקט עם עצמי
אני מזמינה את הנשמה הנכונה להגיע
ומבקשת , בשקט בשקט
שהפעם...

מז"ט למזדהה...כיף כיף לשמוע!

[נשמה*]

מזל טוב למזדהה!! בהצלחה!!

תודה לציוניוני הדרך, ובהצלחה עם הגעה להסכמה עם בן הזוג. למה הדברים האלה לא יכולים להיות פשוטים...

שיחה ממתינה, שתהיה המתנה קלה וגם לך (ואני חוזרת על עצמי היום...) בהצלחה (-:

מה איתי?
אני מתחילה לחשוב שאין כלום. מקבלת את זה, אבל אני יודעת שביום שאקבל מחזור- אם אקבל מחזור- אהיה מאוכזבת ועצובה. ככה היה בחודש שעבר. אחרי יום יומיים זה עבר. ואולי החודש זה יהיה אחרת, ולא אהיה עצובה.

לפני כמה חודשים, כשהתחלנו לנסות, רק אז התחלתי להבין, כמה המצב הזה של הנשים בעולם הוא מטורף. להסתובב שבועיים ויותר בלי לדעת אם את בהריון. להיות בהמתנה. וזה אצל - אני מאמינה - רוב הנשים. אולי יש כאלה שמצליחות לקחת את זה בלי לחשוב על זה בכלל. אני חושבת שהרוב, אלה שעושות את זה במודע, מסתובבות עם מודעות פנימית אישית כל הזמן, שלא קשורה לשום דבר בחיים שלהן מלבד השאלה הקריטית הזאת, שיכולה לשנות את כל החיים שלהן, אבל בינתיים צריכות להמשיך הכל כרגיל, כלפי חוץ. ככה, פתאום הבנתי, עוד נדבך ב"להיות אישה".
ואין משהו שבאמת אפשר לעשות, חוץ מדמיון (מודרך או לא) ולבקש ולהתפלל, אבל מצד שני גם כל הזמן כדאי לשחרר ולקבל את מה שיהיה או לא יהיה.
כאילו, גם אם תהיי האישה הכי פעילה, אסרטיבית, מתוכננת, מסודרת בעולם, עדיין יש מקום שעליו אין לך שום שליטה. ואת צריכה לקבל את זה, ולהמתין, וסבלנות... במשך שבועיים, ואף יותר!

יום תשיעי להמתנה (מתוך 16. החלטתי לחכות 16).

[גם*]

איזה קטע! גם לי היו כתמים וורגרגים עדינים על התחתונים , זה עוד לא קרה לי. אני יומיים לפני התאריך שאני מקבלת בו מחזור בדרך כלל.

[אילה_א*]

איזה מרתק אני חשבתי שאני הדפוקה היחידה שמתנהגת ומרגישה כך
תודה שחלקתן

[גמני*]

אחרי שבועיים של המתנה עצבנית יש שני פסים מרהיבים על הסטיק... יש!
בהצלחה לכל הממתינות והממתינים @}

[שיחה_ממתינה*]

איזה יופי גמני...!
בכלל, בנתיים הסטטיסטיקה של ההצלחות בדף הזה
היא מעולה
(100 אחוז הצלחה בין אלו שבדקו לא?)

[היי_ציוניוני_הדרך*]

מזל טוב לכל המגלות הטריות

כן ירבו ויתרבו מגלות הריונן, בפתחה של שנה חדשה, כשמתחילים לחוש ברוח אחר הצהריים הנושאת עימה בשורות של סתיו,ומראם של חצבים זקופים.

נשמה יקרה.
שולחת לך אהבה, עמוק מתוך ליבי פנימה,אלייך,אליי וכל אלו אשר רוצות בפרי בטנן, שיזכו לכך בקרוב.

[נשמה*]

"גמני" ו"גם", אתן לא אותה אחת, נכון? או שכן?
אז מזל טוב לזו עם הפסים על הסטיק!

ו"גם", איך את מרגישה? ממתינה? זורמת? עד כמה אכפת לך? את עסוקה בזה במחשבתך?

ציוניוני הדרך, אח, תודה!!

_בכלל, בנתיים הסטטיסטיקה של ההצלחות בדף הזה
היא מעולה_
מקווה לא לקלקל ת'סטטיסטיקה (-:

[גם*]

היי! איזה כייף שמתייחסים אלי.. בדיוק באתי לבדוק מה נשמע...
אז אצלי אין חדש. אתמול בדקתי ביומן וראיתי שעברו כבר 31 ימים מאז המחזור האחרון. (שבדרך כלל מדייק או מקדים)
אבל יש לי קטע כזה שאני נורא נורא מפחדת לצפות ואז להתאכזב אז אני מנסה להעסיק את עצמי כמה שניתן ולחשוב על זה כמה שפחות ובאמת, בעיקר בשירותים אני נזכרת..
וגם אני
מקווה לא לקלקל ת'סטטיסטיקה

יום מקסים!
(אתמול גם דברתי עם חברה והיא אמרה שגם אצלה בהריון האחרון היו לה הפרשות כמו דם ..(: )

[נשמה*]

יום 11.

היום זה קשה.
אתמול כבר היה קל, לראיה, אפילו לא כתבתי.
היום מתחיל במן מתח. מקווה שישתחרר!

[נשמה*]

מה קשה?
פחד?
כעס?
אלה הדברים שבדרך כלל כשאני יורדת לפרטים אני מגיעה אליהם.
לשחרר את מה?
אני רוצה לקחת את העננה הזו שיושבת לי על הלב ולראות ממה היא מורכבת כדי לפוגג אותה.
היא מורכבת מהפחד שאני לא יכולה. היא מורכבת מהרצון לשלוט. היא מורכבת מהרצון של הסובבים אותי (משפחה...). היא מורכבת מזה שאסור לי לדבר על זה באופן פתוח עם אנשים (זה לא נהוג, וגם, לא רוצה להכניס אנשים לפרטים האינטימיים. מעטים יודעים שאנחנו "מנסים". גם זה יותר מדי חשוף).

כעס על עצמי, שאני לא זורמת... שזה משפיע עלי...
(נחמד הגלגל הזה, לכעוס על עצמי על זה שאני מתוחה... "עוזר" מאוד, כמו תמיד!! )

הומור. צריך להכניס כאן הומור.
אין איזה בדיחות על זה?

[גמני*]

יש כזה דבר פולס-פוזיטיב בבדיקות סטיק?
עשיתי עוד בדיקה בשביל הכיף, ויצא שלילי. אני לא יודעת אם להתבאס או לא

[שיחה_ממתינה*]

טוב נשמה, זה ממש עוד כמה ימים ואז הכל יתבהר לכאן או לכאן.
הלוואי הלוואי ולכאן הנכון, אני מקווה בשבילך!

גמני- בהריון הראשון שלי נדרשו 4 (!) בדיקות ביתיות עד שמשהו שם זז.
פשוט הייתי משוכנעת שאני בהריון
וסירבתי להאמין למקל. וצדקתי.

טוב, אצלי די על מי מנוחות,
הפעם להבדיל מפעמים קודמות אני בכלל "לא בזה"
אולי בכלל זה קצת מוגזם אבל כמעט ולא.
בנתיים עוד אין מתח ואין מחשבות על אייך ומה ומה אם כן ומה אם לא
כאילו הפעם הקודמת סחטה אותי לגמרי מהבחינה הזאת
(הייתי מוטרפת לגמרי אז...)
ואיזה שהיא הבנה שמה שיהיה יהיה...
אני עדיין מדברת מדי פעם, בעיקר לפני השינה
עם מי שאמור להגיע אלי
(האמת שאני מדברת אליה בתור בת, ואפילו עם שם מסוים... )

[מתחדשת*]

_אני רוצה לקחת את העננה הזו שיושבת לי על הלב ולראות ממה היא מורכבת כדי לפוגג אותה.
היא מורכבת מהפחד שאני לא יכולה. היא מורכבת מהרצון לשלוט. היא מורכבת מהרצון של הסובבים אותי (משפחה...). היא מורכבת מזה שאסור לי לדבר על זה באופן פתוח עם אנשים (זה לא נהוג, וגם, לא רוצה להכניס אנשים לפרטים האינטימיים. מעטים יודעים שאנחנו "מנסים". גם זה יותר מדי חשוף)._

אני מאוד מאוד מזדהה...

_הומור. צריך להכניס כאן הומור.
אין איזה בדיחות על זה?_

יו, אני זוכרת שהיה משהו שנורא הצחיק אותי בכל הסיפור של ההמתנה הזאת לפני חודשיים, אבל מה זה היה???


יש כזה דבר פולס-פוזיטיב בבדיקות סטיק?

לא! יש פולס-נגטיב.

[אילה_א*]

אני יודעת שיש פולס פוזיטיב אם יש הפרעה הורמונלית
ויש גם שהקו השני בהיר ואומרים לעשות עוד בדיקה אחרי כמה ימים

[מיכל_שץ*]

_גמני- בהריון הראשון שלי נדרשו 4 (!) בדיקות ביתיות עד שמשהו שם זז.
פשוט הייתי משוכנעת שאני בהריון
וסירבתי להאמין למקל. וצדקתי_
יו! בדיוק הסיפור שלי בתחילת ההריון הנוכחי.
יש פולס-פוזיטיב, לפעמים מכונה "הריון כימי" מומלץ לבדוק שוב אחרי יומיים.

נשמה, את מוזמנת לבקר בבלוג שלי, לוג מתכננים מתאר תהליך דומה למה שאת עוברת עכשיו... אולי יקל במשהו את המסע בימים הקרובים - אבל כדאי לקרוא רק את ההודעות הראשונות עד המזל-טובים הראשונים (אם קשה להתאפק אז אולי לוותר מראש)

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יש פולס-פוזיטיב, לפעמים מכונה "הריון כימי"
הריון כימי זה לא פולס פוזיטיב, זה פוזיטיב - יש הריון. כלומר, הבדיקה בסדר גמור, פשוט ההריון לא מתפתח כראוי...

[גמני*]

עכשיו התעמקתי שוב בסטיק השני. אם מדמיינים חזק... אפשר לראות פס בהיר מאוד (בנוסף לפס הבקרה).
בבדיקה הראשונה יצאו שני פסים חדים וברורים.
נראה לי שארוץ לקנות עוד בדיקה לפני שארד מהפסים (תרתי משמע ). כבר שנה אנחנו מנסים.

[נשמה*]

לפני שארד מהפסים (-:

גמני,
בהצלחה!!

מיכל תודה על ההזמנה, בינתיים אני מקווה להתאפק ולא להכנס לשם (לא לחפור בעניין)... חוץ מזה בטח לא אתאפק ואקרא הכל אז עדיף שלא.

כנראה לא אהיה ליד מחשב בימים הקרובים, ואח"כ האתר בחופשה,
אז אעדכן אח"כ
(גם מקווה להתעדכן מה אצל השאר)

[מיכל_שץ*]

הריון כימי זה לא פולס פוזיטיב, זה פוזיטיב - יש הריון
צודקת.
<בולעת את הכובע>
אבל זה בהחלט יכול להביא למצב של בדיקה חיובית ואחריה שלילית...

[גמני*]

אבל זה בהחלט יכול להביא למצב של בדיקה חיובית ואחריה שלילית...
בהפרש של יומיים? ומה עם המחזור, אמור להתקבל בזמן הזה? אני ממש לחוצה...

[סלט_פירות*]

אבל זה בהחלט יכול להביא למצב של בדיקה חיובית ואחריה שלילית...
קרה לי. בדקתי אחה"צ והיה פס חלש חלש, למחרת בבוקר הוא נעלם. ויום אח"כ (בסוף היום), קיבלתי את המחזור (האחרון. חודש לאחר מכן כבר הייתי בהריון). וכן, המחזור אחר מעט. בכל זאת היה פה נסיון להשתרשות.

[גמני*]

הפסים הראשונים היו כל כך חזקים... חבל.

[מיכל_שץ*]

הפסים הראשונים היו כל כך חזקים... חבל
אכן
בדקת שוב?
המחזור יכול לאחר בכמה ימים.
אם גם עוד כמה ימים הבדיקה עדיין שלילית וגם אין מחזור שווה לגשת לרופא.
ועדיין יש סיכוי לפולס-נגטיב, זה לא מאוד נדיר

[מתחדשת*]

ועדיין יש סיכוי לפולס-נגטיב, זה לא מאוד נדיר
אם אני לא טועה, כתוב אפילו על האריזה של לפחות חלק מהבדיקות שתמיד יש סיכוי לפולס-נגטיב.

[גמני*]

בדקת שוב?
עוד לא, אחכה כמה ימים... המחזור מאוד מאחר, אבל זה קורה לי תמיד כשאני בלחץ.
תודה על התמיכה, אעדכן. עד אז, אשתדל לא לחשוב על זה. פחחח, בטח...

[גם*]

היום גם אני בדקתי. הייתי בטוחה שיצאו שני פסים ו....לא! מאוד התבאסתי אבל מצד שני נזכרתי בסיפורים של חברות על כמה הבדיקות האלו לא אמינות (אבל עד כמה?)

אז היום התחיל קצת קשה והמחשבות לא עוזבות....אולי לעשות בדיקת דם? לא לא, נחכה עוד קצת ובינתיים נרגע ונתעסק בעולם ונקבל הכל.

האמת שלי יותר קל אבל אני רואה את בעלי המתוק מאוכזב ונחמץ לי הלב..
יום טוב!

[נשמה*]

אני נכנסת רק לשניה לומר שקיבלתי מחזור אתמול

אולי יהיה לי עוד זמן לכתוב יותר מאוחר, לפני שמכבים את האור...

[מתחדשת*]

[היי_ציוניוני_הדרך*]

גם ממני

[שיחה_ממתינה*]

מחייה את הדף הזה כדי לספר
שעשיתי גם בדיקת מקלון-פיפי
וגם בדיקת דם
ואני
בהריון!!!!!!

[גם*]

מזל טוב, שיחה ממתינה! איזה כייף!

אז אני עדיין לא קבלתי מחזור. איחור של יותר משבועיים וחצי
אבל גם הלכתי לבדוק בדיקת דם השבוע ולתדהמתי יצא שלילי. אני לא בהריון ):

אבל... המחזור לא מגיע. אומרים שבדיקת דם אמינה מאוד , יש מצב שגם היא פספסה?
ואם זה לא הריון, מה זה יכול להיות האיחור הזה????

[נשמה*]

מזל טוב לשיחה ממתינה, כיף לשמוע.

גם, מאחלת שהדברים יתבהרו בקרוב.

אז כאמור, קיבלתי מחזור, ואני כבר לא זוכרת איך הרגשתי עם זה, זה היה לפני שבועיים, לא עוסקת בזה, בכלל מנסה להוריד את הנושא מהפרק, החודש הזה מכל מיני סיבות נראה לי שבכל מקרה לא רלוונטי, החודש מוותרת על זה מראש, זה לא יקרה. מנוחה.

[היי_ציוניוני_הדרך*]

אני אוהבת את הדף הזה.
רוצה גם,נורא, בקרוב.
מאחלת לכולנו הצלחות

שיהיו לנו חגים טובים.

[אחת*]

נשמה,
אל תוותרי. דווקא בחודש שאמרתי שזה לא יקרה - נקלטתי. שנה טובה!

[גם*]

מחייה את הדף הזה כי אצלי שום דבר לא השתנה וזה כבר קצת מלחיץ..
איחור של כמעט חודש וחצי ובבדיקה ביתית ובדיקת דם אין זכר להריון, גם אין הרגשות ממש מיוחדות להריון
מלבד עייפות (טוב, זה תמיד..)

אז אני לא בהריון (?), אז למה הוא לא מגיע, המחזור וממש ממש לא מראה סימנים?
אוף.

[לא_מבינה_מה_קורה*]

מקבלת מחזור כל 30או 31 יום בדיוק (לא יותר או פחות.)
היום זהו היום ה-31,והווסת לא הגיעה.
גודש בשדיים-יש.
הפרשה מוזרה צהובה-שקופה-יש (סליחה על התיאורים)
התכנסות בתוך עצמי-בהחלט.
סה"כ מרגישה טוב.
קצת נפיחות בבטן.
מה אומרות הנשים?

[מיכל_שץ*]

איחור של כמעט חודש וחצי ובבדיקה ביתית ובדיקת דם אין זכר להריון
תלכי לרופא שיבדוק.

מה אומרות הנשים?
לעשות בדיקה?

[לא_מבינה_מה_קורה*]

יום שישי בערב...
אאלץ להמתין ליום א, נראה לי.
אין בסיבתי סופרפארמים פתוחים בשעה זו.

[ש_י_ר_י*]

יכול להיות שהלחץ הנפשי נותן את אותותיו?
זה קרה לי פעם.
|חיבוק|

[לא_מבינה_מה_קורה*]

יום שני או שלישי לאיחור. תלוי אם סופרים מה-30 או ה-31.
חזה מתפקע.
יקיצה מוקדמת לאללה בשבילי. ועוד יום שבת...

האיחור הכי חשוד בעיני.
מצב רוח מעולה יש לומר. הרגשה טובה.

[לא_מבינה_מה_קורה*]

עשיתי בדיקת שתן יצאה שלילית.
פתאום החלה להופיעה הפרשה אדומה-חומה-כתומה,בקצב טפטוף ממש איטי.
עדיין הרגשה באגן הירכיים כאילו צריכה לקבל מחזור.
כבדות.

[רק_טוב*]

לפעמים כשרוצים שהמחזור לא יגיע הוא מקשיב לנו,
כמה מרה ומאכזבת ההרגשה כשהוא בסוף מגיע, אני מכירה הייטב את ההרגשה.


< מנסה לעודד ומשתפת שאחרי (ולמרות) בדיקות שתן/דם שליליות רבות היום אני אמא לשלוש נסיכות >

[לא_מבינה_מה_קורה*]

שלושה ימים של טפטופי דם טרי,אתמול בערב זה פסק.
אם זו ווסת זו הווסת הכי מוזרה שהיתה לי אי פעם.
אם זה הריון....
נורא מפחדת לבדוק שוב בבדיקת שתן ביתית.
זה לא מתוכנן בכלל.

[מתנה*]

מתנה, במקום המתנה.
מצטרפת לבלוג הקולקטיבי הזה.
אני משגעת את עצמי.

הגוף שלי אומר לי מלמחרת החיבור, שאני בהריון.
זה הריון שני, אבל הראשון הסתיים מוקדם מאד.
אז אני מכירה את הסימנים אבל משתגעת.
מחרתיים בערך יום הוסת שלא יגיע הפעם, וכבר אפשר לעשות בדיקה.
לא רוצה. בעלי יודע מצד האנרגיות, אני יודעת מצד הגוף, שנינו רואים אותם צבעים בדמיון, צבעי הריון.

בהריון הקודם שיפרתי לכולם והלב כל כך כאב שכ-ו-ל-ם יודעים שכבר אין...
עכשיו לקחתי על עצמי החלטה שלא אעמוד בה. אני פטפטנית מדי. אני לא יכולה לשמור את כל האנרגיה הזאת רק בתוכי. רוצה לשמח, לשתף, ללמוד (רק מחלק מהנשים), רוצה את אמא שלי בתמונה. ואז מה, להגיד לה לא לספר? מסכנה.

יש אמונה גדולה שזה יהיה וכבר, הריון תקין, ויש גם זכרונות עבר, מפחידים.
אולי הלחץ שלי לא לספר, מעיד דווקא על חוסר ביטחון ואמונה. לספר- זה מה שיפריד ביני ובין העובר שלי?
בעלי אומר, את מי שאת, אל תכפי על עצמך יותר מדי.
צודק.

אני צריכה לווסת את זה.
אשמח לעצות.

[נשמה*]

מתנה,
שיהיה בהצלחה!

בדילמה אם לספר ולהסתכן בכאב הלב אם שוב יקרה משהו,
או לשמור את הכל בפנים ולהשתגע -

אני כל כך מבינה אותך..

שתצליחי להגיע למהות של מה שאת צריכה ובתזמון נכון.

ותודה שאת משתפת (-:

[נשמה*]

טוב, קראתי שוב את מה שכתבת - ביקשת עצות,
ואני רק שלחתי איחול,
כי אין לי עצה באמת,
רק להקשיב לעצמך... ולזקק את הדילמה, ולהבין אותה, ומתוך ההבנה תעלה התשובה.

ועדכון מאצלי -
אין הריון (עדיין)
יש שלווה
הכל בסדר

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הי מתנה
בהריון הראשון לא יכולתי להכיל. סיפרתי לכל העולם ואחותו. גם את ההריון לא יכולתי להכיל וילדתי מאוד מוקדם
(בריאה, ברוך השם).
בהריון השני החלטתי להכיל. וזה נהיה קל מרגע לרגע עד שכבר ראו בטן התבעסתי לספר. זה פתאום
הפך דבר כל כך אישי, אינטימי שהיה לי קשה לחלוק אותו.
ביהדות אומרים שלא כדאי לדבר על זה עד שרואים את הבטן. יש סיבה שזה מוצפן, בלתי נראה.
בהצלחה@}

[מתנה*]

תודה רבה על התגובות.
אני בנתיים ממשיכה להיות הרה,
החלטנו לחכות עם בדיקת השתן, כדי להשאר עוד קצת עם המסרים הבלעדיים של הגוף.
ללא ספק, יש בזה מתח ואין בזה את ההשענות הנעימה שיש בלסמוך על מידע חיצוני.
בהריון הזה החלטתי להיות יותר זורמת עם נושא הבדיקות והמערכת הרפואית.
אני לא חושבת שההתנגדות להם עושה לי טוב. מצד שני... לא משנה.

סיפרתי לאמא, היא היתה מאושרת כי גם עוברת עליה תקופה זוועתית. עכשיו כבר לא (-;
חיכינו להריות הזה הרבה זמן, ועכשיו אני מרגישה כאילו הוא היה כאן תמיד (הוא בן שבועיים...)
די. גם כאן אני מפטפטת יותר מדי.
הקוסמת, את צודקת וממש חיזקת אותי- אני מתקשה להכיל, חסרת סבלנות ורוצה הכל כאן ועכשיו.
אני רוצה להתבונן בנטיה הזאת, לפני שהיא תהפוף ללידה מוקדמת ח"ו, או כל תופעה גופנית אחרת ....
ובכלל, לעבוד לעבוד ולעבוד על אמונה...

[תמר*]

מנסה לחדש את הדף הזה...
גם נמצאת במצב המתנה...
יש שילשולים וכאבי בטן..יכול להיות שקשור ..? אין לי מושג

[מעיין_שופע*]

שלום לכולן,אני חדשה בבלוג. אני אמא לשני ילדים הגדולה בת 6 והשני בן 3.5.
בשניהם ניכנסתי אחרי חודש מרגע שהפסקתי גלולות היה בראשונה, בשני אחרי הוצאת התקן (ללא חומר), הריונות תקינים ובריאים. והנה בגיל 32 אני מנסה מזה 7 חודשים להיכנס להריון בפעם השלישית וללא הצלחה אני חייבת לומר שהוצאתי התקן (מרינה) באוגוסט,מחזורים סדירים של 28 יום וביוץ די מדוייק.
האם מישהי ניתקלה במצב דומה לשלי והאם זה נורמלי,לאור העבר שלי שהיה נקי ללא בעיות כניסה להריון.
אשמח לתגובה,
שלכן מעיין|_שופע פורים שמח

[פלוני_אלמונית*]

היי בנות אני חדשה לגמרי בפורום הזה, החלטתי שבא לי לשתף אז ככה אני יומים אחרי החזרת עוברים(שלושה עוברים הוחזרו)בסביבות הערב החלו לי הפרשות בצבע חום אשמח אם מישהי תוכל להגיד לי מה היא יודעת על זה.

[רחובותית*]

הי שלום לכולכם אני אמורה לקבל בעוד שלושה ימים עשיתי בדיקה בקליר בלו ויצא שלילי אולי מוקדם אבל כבר שבוע יש לי כאבים בפיטמות חזה ענק וכמין כאבים למטה בבטן ליפעמים כמין שריר חזק או אגרוף יותר נכון מה זה אומר ? אני רוצה הריון

[רחובותית*]

אליך פלונית אלמונית אין לי מושג מזה אומר אבל יש את הקטע של הכתמים והפרשות חומות וליפעמיים טיפטוף קל וזה סימן חיובי תחשב טו יהיה טוב האמיני בזה מניסיון בהצלחה מקוה שעזרתי

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני באיחור של 4 ימים בערך , עם תחושה נורא חזקה להיריון! לא התאפקתי ועשיתי את הבדיקה והיא יצאה שלילית, אחר כך שמתי לב שהיא פג תוקף , אפשר לסמוך על התוצאה הזו או שכדאי לחכות למחר בבוקר ולעשות שוב בדיקה?

[פלוני_אלמונית*]

היי כל מי שקשה לה להכנס להריון ממליצה בחום לקחת שייח אברהם מגיע בכדור או בחליטה. אני הייתי בתת משקל 35 קילו נעלם לי המחזור ואמרו לי שיכול מאוד להיות שאני לא יצליח להכנס להריון. קראתי מה א י יכולה לעשות בדרך טבעית כדי בכל זאת להכנס להריון .ואז נתקלתי בשייח אברהם קניתי אותו וכבר באותו החודש נקלטי להריון. היום יש לי 3 בנות והכל תקין...בהצלחה.

[פלוניתוש*]

היי בנות
מתייעצת איתכן.. אני ב3 ימים לאיחור במחזור . בדקתי ביום שהיה אמור להופיע המחזור - ויצא שלילי בבדיקה ביתית.
העניין הוא שהיו לי כתמים חומים ורודים כשבוע לפני תאריך המחזור. הכתמים פסקו לגמרי ולא קיבלתי עדיין . מציינת שאני מניקה .. מה אומרות ? יכול להיות הריון ?

[פלונית_אחרת*]

יכול להיות ויכול להיות שלא.

[חדו_רית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי חברות, האם אנחנו עוד פעילים פה? חזרתי אחרי תקופה ארוכה ללא כתיבה וקריאה פה. בעבר הייתי כאן חצי פעילה עם דף בית ושעשועים בדפי המשחקים.

אני רוצה לשתף שאני בתהליך מאוד מעייף נפשית של תרומת זרע. זו הפעם השנייה/שלישית שאני מנסה בשנה האחרונה. אני כבר מגיעה לגיל שאי אפשר לחכות בו יותר.
אני מנסה מאוד לשחרר ולא לחשוב על זה כל הזמן, אבל יש לי למעלה משבוע לחכות לבדיקת הבטא.
יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות בתקופה ההמתנה מורטת העצבים הזו?
כל תסמין בגוף מציק וברור לי.
אתמול נפלה עליי עייפות מטורפת. הבוקר קמתי עם כאבי גב. כמה אני מחפשת מידע וסרטונים ברשת.
ברור לי שזה קצת מוקדם מדי לתסמינים. כל החיפוש הזה מעייף מאוד.
אני מאוד רוצה בהריון, אבל אני גם אוגרת בתוכי פחד כלכלי וחברתי מסוים, כי החלום היה להביא ילד מתוך זוגיות אוהבת.
אני פחות קשה עם עצמי, מבינה שזה היה המסע שלי, ושאין זה אומר שלא אוכל להיות בזוגיות.
מבינה שלפניי כמה שנים מאוד קשות של התמסרות טוטאלית לילד. אני מוכנה לזה.

איך התכוננתן נפשית לכך?
מה תמליצו לי לעשות כדי לאפשר לזה להצליח?
חיבוקים לכולן.ם

[יולי_קו]

לי מאוד עוזר להכניס עונג לחיים, ולהקשיב לתחושות הגוף. זה מרגיע ומחזק. אני עושה את זה דרך שהיה במים (מקלחות בעיקר, אבל גם אמבטיות, חמאם, ים, אגמים, נהרות...), גם קבלת טיפולים עושה לי את זה (שיאצו, רפלקסולוגיה, עיסויים), וכמובן יציאה לטבע.
למעשה על דבר שיתן לך לחוש טוב ויחזיר אותך לנוכחות בגוף דרך הפעלת החושים ירגיע ויעשה טוב, וגם ישפר את סיכויי ההקלטות על הדרך.
חיבוק גדול, יקרה.

[לאורה*]

יש לי חברה שניסתה ואמרה שעוזר לה לשכב הרבה על האדמה מתחת לעץ ולהרגיש שהיא מתחברת לאמא אדמה...

[חדו_רית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה אהובות, כמה כיף ונעים לקרוא מכן.
לאורה זה מדהים בדיוק היום אני אמרתי בקול רם שאני צריכה לצאת לטבע בדחיפות. ממש דחף עז שתקף אותי להיות באיזור מיוער!
ויולי, לקחתי את הטיפ שלך של התחברות לגוף דרך החושים, מצאתי ששירה מחברת אותי לגוף (זה לא משהו שאני עושה בד'כ). הרבה מגע אוהב ומלטף לעצמי.

היום אני כ7/8 ימים אחרי הביוץ והיה לי דימום בהיר. אני כמובן מפרשת זאת כדימום השתרשות. ברור שזו לא הוסת שמתקרבת. גם בכי מחבר אותי לגוף. פגשתי חברה חדשה ואהובה שסופסוף הכירה בן זוג והיא כל כך שמחה. כבר שנים שהיא רוצה בזה. באמת שמחתי בשבילה. מכל הלב... ראיתי איך היא קרנה. חזרתי הביתה ופרצתי בבכי עז. החלום שלי היה תמיד להביא ילד מתוך זוגיות אוהבת. ועכשיו תראו אותי, מתפללת לילד גם מתוך הלבד הזה שלי. והמחשבות שמבליחות: למה זה קורה לי, וזה לא פייר .. ואז מיד משתיקה את הקולות ומזכירה לעצמי סיפור שנוח לי להיות בו יותר: מה שקורה קורה, וזה מה שיש. ואם אצליח להרות, זו שמחה גדולה.גם אם זה יקרה לבדי. ואולי, אולי, יום אחד, גם אכיר אפילו בן זוג שיהיה טוב לילד.ה שלי. וגם עבורי. ואני אוהב גם אותו, ואת ששלו. ונהיה משפחה חדשה, אוהבת, וצומחת.

[חדו_רית*]

אני מצדיעה לנשים שעוברות טיפולי פוריות. אני לא מנסה כל כך הרבה זמן, התהליך עדיין לא מאוד פולשני, אבל זה מרגיש כמו השתלטות מסיבית על כל ההוויה שלי. פעם הייתה לי יוגה בחיים, ובתקופה שאני הכי זקוקה לתרגול, זנחתי אותו.
אני מרגישה שאני לקראת וסת, אז אני בימים של אבל לפני התשובה השלילית (שאני כנראה אקבל בבדיקת הדם בימים הקרובים) כי אני מפחדת שזה יפיל אותי.
אני מאוד לחוצה מהתפקוד הלקוי שיהיה לי בעבודה ומהמימים מלאי הבכי שתכף יתחילו. ולהתחיל עוד סבב? אלוהים, איך?
איך אפשר לחיות ככה במצב המתנה או מצב מלחמה? רוצה לברוא לי מציאות יותר מקלה... לא יודעת איך.
שבת שלום לכולנו ובשורות טובות.