האם היא האחת

[פלוני_אלמוני*]

בן 31.היא בת 22.נראית לטעמי,טובת לב,אמיתית,שמחה,אוהבת לצחוק,מעניקה.
בחורה רצינית- לומדת,עובדת,"פלפלית" כזאת.
מה הבעיה? מרגיש לפעמים שהיא לא מספיק אינטליגנטית בשבילי(או באופן כללי).קצת תמימה, אין לי איתה שיחות עומק.לא מעניינת אותי מספיק,לא מאתגרת אותי שכלית.לא מספיק מגובשת.
יש לי איתה לא מעט פעמים שיחות חמודות,והתכתבויות נחמדות.אבל לא מרגיש שאני יכול "לצלול איתה".ואני לא יודע לומר אם זה בגלל פערי הגילאים וניסיון החיים(המדובר בבחורה דתיה שלא עברה יותר מידי בחיים,מין ילדה טובה כזאת) או שפשוט זו היא,בלי יותר מידי קשר לגילה ולנסיון החיים שלה.
מרגיש לי שיש בה פוטנצייאל,ואני חושש לפספס אותה.מה גם שהבעיה שאני מדבר עליה צצה ברוב הקשרים שהיו לי.
יש לי איתה פגישות ושיחות נחמדות ונעימות,ויש פגישות ושיחות שיורד לי ממנה,בגלל מילים לא כל כך חכמות שנאמרות,תגובות שלה לסיפורים שלי,תמימות מסויימת.
מצד שני היא בחורה עם ערכים,אהבת אדם,כח נתינה,אכפתית, ויש בה לא מעט פעמים ניצוצות של עומק ושנינות.
יוצאים כבר 3 חודשים.ו..פעם למטה ופעם למעלה. ולפעמים זה מרגיש מעולה,ושזה זה. ולפעמים באות הנפילות בעקבות הדברים שרשמתי.
אשמח לשמוע את דעתכם

[קוראת*]

לצאת עוד קצת. שום דבר לא בוער. לצאת עד שהדברים מתבהרים.
יגיע יום שתבין כבר כמה זה משמעותי לך או כמה לא. שלושה חודשים זה מוקדם מדי.
השאלה אם אתה רואה אתע צמך בונה משפחה איתה, אם היא מעוררת בך תחושות גבריות, אם אתה מתגאה בה, אם אתה מרגיש שיש ביניכם הבנה עמוקה. או שהחיסרון שציינת משפיע גם על אלה.

[קוראת*]

קוראת, האם תוכלי בבקשה לשנות את הניק? אני כבר קוראת. תודה רבה

[פלונית*]

מנסיוני, מה שבתחילת הקשר
הוא מה שיהיה בהמשך הקשר.

סליחה על הישירות, לי זה לא
נשמע מתאים( לפחות מנקודת מבט
נשית אישית, לא הייתי בוחרת בך
כבנזוג)

[פלוני_אלמוני*]

לפלונית אני מעריך ישירות.אשמח אם תפרטי

[לא_מבינה*]

האמת היא שאני לא מבינה למה אתה עם מישהי כל כך צעירה ממך. ההבדל בין 22 ל-31 הוא עצום מבחינת ניסיון, התבגרות ושלב בחיים.
אולי אתה צריך מישהי בגילך?

[גוונים*]

לצאת עוד קצת. שום דבר לא בוער. לצאת עד שהדברים מתבהרים.
לגמרי.
למה צריך בכלל להחליט?
לרוב באיזשהו שלב פשוט יודעים, משהו מתבשל לאט לאט עד שמתבהרת הידיעה,
למה להלחץ ולנסות להחליט בכוח? אם אין לחץ של זמן (נניח שעון ביולוגי וכאלה) אפשר פשוט להמשיך, עד שתדע... זה לא שאתה סובל בינתיים:-)

האמת היא שאני לא מבינה למה אתה עם מישהי כל כך צעירה ממך.
אני ממש לא חושבת שגיל בפני עצמו הוא פקטור, יש בני 22 בוגרים ובעלי ניסיון חיים עשיר ויש בני 31 ילדותיים להחריד.
הגיל, כמספר בפני עצמו, נראה לי שולי.

[זרעי_סביון_ברוח*]

היי. אני כל כך מזדהה. היו לי התלבטויות דומות מאוד בקשר למישהו שיצאתי אתו פעם - יכולתי לשים "וי" על כל הסעיפים חוץ מסעיף "קסם". כבר הייתי עייפה מהחיפושים. היה מפתה להתפשר אבל הלב מיאן. לדעתי אל תתפשר. מגיע לך לקבל את מה שאתה זקוק לו. הדרישה לשיחות עמוקות ולשיתוף אמתי היא לא הגזמה, היא לא מותרות או פינוק. עבורך (ועבורי, ועבור עוד הרבה אנשים) היא אוויר לנשימה. אתה עוד צעיר. באמת באמת. כשאני מצאתי את האהבה שלי הייתי מבוגרת בהרבה. וזה היה שווה את כל השנים האלה. תחפש ותמצא.

מזכיר לי משהו. פדיחה לציין מאיפה אני מכירה את זה, המעיינות הדלוחים שאני שואבת מהם את חכמתי, אבל בכ"ז - בסדרה העתיקה "חברים" רוס התלבט בין רייצ'ל אהובתו המיתולוגית ובין מישהי חדשה, מושלמת מכל ההיבטים, אבל הוא לא ממש הצליח להתאהב בה. חבר שלו המליץ לו לעשות טבלה ובה ישווה ביניהן. רוס כתב את החסרונות של רייצ'ל, והיו לו עשרות רבות - בלי השכלה רחבה, צחוק מעצבן, טעם מוזר באוכל ועוד המון. בטור שבו כתב את החסרונות של הבחורה השנייה הוא התקשה, כי היא באמת הייתה מושלמת, מכל בחינה אפשרית. רק חיסרון אחד עלה בדעתו - "היא לא רייצ'ל". לזה התכוונתי בסעיף "קסם".

[זרעי_סביון_ברוח*]

ועוד משהו. חברה שלי משתמשת במונח מקסים לציון חברויות שנגמרו מאליהן - "זה נשר". ממש ככה, כמו עלה בשלכת. משהו לא היה מתאים ונגמר. נראה לי שגם אם לא תיזום את הפרדה "זה ינשור". וזה רק לטובתך.

[פלוני_אלמוני*]

השאלה אם זה לא משהו שיכול להתפתח אצלה יותר עם הזמן,עם הגיל ועם הזוגיות.

[מחליטה*]

אנשים מחליטים בגלל כל כך הרבה סיבות שהוא או היא האחד/אחת ואז יוצאים לדרך בלי שמץ של מושג כיצד תיראה וכיצד תיגמר. כולנו רוצים להיות מאושרים בזוגיות ונדמה שרק מעט מצליחים.
אני בחרתי בעיקר לפי משיכה מינית. לא ראיתי את עצמי חיה עם אדם, שבאיזה שהוא שלב לא ארצה שיגע בי. לצד המשיכה הייתה גם הערצה לכישוריו הרבים, לתבונתו. בעמקי ליבי זיהיתי בו שותף נעים לחיים ואבא נהדר. צדקתי בחלק מהדברים. חלק מהבעיות העתידיות לא זיהיתי וחלק לא צפיתי.
אחותי הגדולה חיה עם אדם נהדר מכל הבחינות ומאז ומתמיד שמעתי אותה מדברת על העבודה הרבה שהיא משקיעה בעצמה כדי להימשך אליו.
בסופו של דבר, בחיר ליבי לא רוצה אותי מספיק ומצאתי את עצמי בצד השני.

היום אני הייתי מאחלת לעצמי אדם שאמשך אליו, אבל שהיחסים יזרמו על מי מנוחות ותהיה ותורגש חיבה הדדית. יכול להיות שגם מצאתי אחד כזה ואני מאמינה בלב שלם שהוא האחד...אבל מי יבטיח לי שלאורך זמן נרצה זה את זו באותה המידה?

ולעניינך- לא דיברת כאן בכלל על משיכה לבחורה. האם השטחיות לכאורה שלה "מורידה לך "?
עוד דבר- למה בת זוג צריכה להיות גם בת זוג לשיחות איטליגנטיות ועומק? האם בגלל שהשטחיות שלה, כביכול, תמנע ממנה להכיר אותך לעומקך?
או אולי בזה שהיא "שטחית" היא לא מעריכה מספיק את העומק והאינטיליגנציה שבך וכך אתה מרגיש שאתה לא מקסים אותה מספיק וזה משפיע על התדמית שלך בעיני עצמך.

אני לא באה לייעץ כאן כי אני בעצמי צריכה ייעוץ, אבל מתלבטת אתך.

[פז*]

פער אינטלקטואלי בזוגיות

[מחליטה*]

להתחתן או לא להתחתן – זאת השאלה? - http://www.mo6.co.il/?categoryId=41662&itemId=70977

גיליתי עכשיו את הכותב משה שרון. יש שם כמה מאמרים מלמדים מאוד

[אהבת_עולם*]

למה בת זוג צריכה להיות גם בת זוג לשיחות איטליגנטיות ועומק? האם בגלל שהשטחיות שלה, כביכול, תמנע ממנה להכיר אותך לעומקך?

אני בלי כוונה קראתי את המשפט כך: "האם בגלל שהשטחיות שלה, כביכול, תמנע ממך להכיר אותך יותר לעומקך?'
ונראה לי שיש בזה משהו...

[פלוני_אלמונית*]

אני בדיוק נמצאת בטיול בחול עם בן זוגי וזוג נוסף. הם ואנחנו נשואים שנים רבות. אנחנו (בן זוגי ואני) החברים הכי טובים, שיחות עומק, הערכה הדדית רבה, משתפים אחד את השני במחשבות שונות וגם נמשכים מינית כמובן. הם - נראה שחיים במקביל. הוא בחור חכם ומבריק, מהיר תפיסה, ידע נרחב על תחומים רבים. היא - בחורה חביבה, די איטית בתפיסה, לא מתמצאת בתחומים רבים וגם לא כל כך מתעניינת. אני יודעת מבעלי שבשיחות אחד על אחד שהיו לו עם החבר שהוא היה שמח להתגרש ממנה אם יכול היה מבחינה כלכלית. היא משעממת אותו, הוא לא יכול להתייעץ איתה על נושאים שחשובים לו, לא תורמת לו, והחבר אפילו מספר שגם הילדים שלו חסרי סבלנות לאיטיות ופשטות של האמא. וזה למרות שהם הולכים יד ביד בטיולים ועל פניו נראים זוג בסדר.
לפי התאור שלך לא נראה לי שכדאי להמשיך את הקשר שאתה מתאר. אם כבר עכשיו היא לא חכמה ומספיק אינטיליגנטית להרגשתך אז לדעתי וממה שאני רואה אצל זוג החברים וגם זוגות רבים אחרים סביבי זה לא מבשר טובות.
אני מאד מסכימה (לצערי) למה שכתבה לך פלונית - מה שיש זה מה שיהיה.
לדעתי אחד הדברים החשובים ביותר בזוגיות זה הערכה לבן זוג, ידיעה שהוא יכול לתרום לי מחכמתו, תמיד הבן אדם שאוכל להתייעץ איתו ואת דעתו אני מאד מעריכה. ראה גם זוגיות טובה ומאושרת לאורך זמן .

[pk*]

אם יש ספק אז אין ספק...

[חצי_גלימת_מלכות*]

חושבת כמו סביון ברוח. יש דימוי שאני מאוד אוהבת (גם אם הוא פשטני ובנלי) - לא ממש משנה רשימת המרכיבים המשובחים ששמת בתבשיל. משנה רק אם ברגע של הטעימה הראשונה עולה המילה -״טעים!״. לדעתי כדאי לשים לב לרגע הראשון שאתה רואה את מס, הטלפון שלה על צג הטלפון. אם מתעוררת בך שמחה, לא צריך להשוות יתרונות וחסרונות, משהו בך כבר שקלל נתונים ואמר - ״טעים לי!״. וזה טוב. אם אתה מתאכזב קצת, לדעתי חבל להמשיך. גם אם אתה לא יכול לשים על זה את האצבע. תסמוך על עצמך, על החושים שלך. הבטן יודעת.