האם לקחת אנטיביוטיקה
האם לקחת אנטיביוטיקה
~דפים קשורים:
האם לקחת אנטיביוטיקה, כשלוקחים אנטיביוטיקה, אנטיביוטיקה והנקה
תכנית טלויזיה חשובה נגד אנטיביוטיקה, תינוקת נפטרה לאחר שלא קיבלה אנטיביוטיקה~
דף שמיועד למקרים שבהם אתם מקבלים מהרופא המלצה לאנטיביוטיקה, ורוצים לשמוע מניסיונם של אחרים, אם יש במקרה הספציפי הזה דרך אלטרנטיבית טובה לריפוי, או שמא אין מנוס מלקחת אנטיביוטיקה.
האם לקחת אנטיביוטיקה, כשלוקחים אנטיביוטיקה, אנטיביוטיקה והנקה
תכנית טלויזיה חשובה נגד אנטיביוטיקה, תינוקת נפטרה לאחר שלא קיבלה אנטיביוטיקה~
דף שמיועד למקרים שבהם אתם מקבלים מהרופא המלצה לאנטיביוטיקה, ורוצים לשמוע מניסיונם של אחרים, אם יש במקרה הספציפי הזה דרך אלטרנטיבית טובה לריפוי, או שמא אין מנוס מלקחת אנטיביוטיקה.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
המשפט הזה מתאר כרגע את מצבי ואשמח לשמוע לשמוע עצות, רעיונות ומחשבות.
אפרסקית הקטנה (בת 14 חודש) פגשה כנראה איזה קוץ ביומיון. אני כותבת כנראה כי לא הצלחנו להוציא משהו או לראות מה בדיוק דקר אותה בחלק העליון של כף הרגל. התפתח במקום פצעון קטנטן עם מוגלה, ובאזור התפתח אודם מקומי מתחת לעור. 24 שעות אחרי אירוע הדקירה והאודם מתפרש על שטח בגודל קופסת גפרורים.
הלכנו למיון כדי לוודא אם יש צורך לתת חיסון אנטי טטנוס פעיל, שמענו שלא צריך במקרה הזה, אבל הודיעו לנו שצריך אנטיביוטיקה כי יש לה בעצם זיהום. קיבלנו שלושה תסריטי אימה למקרה שלא ניתן לה אנטיביוטיקה:
התקשרתי למדקר הסיני של הילדה. סיפרתי לו מה נאמר לנו, המלצתו: קחו אנטיביוטיקה.
הוא הוסיף, לקחת אצידופולוס וכן לבוא אליו בסוף הטיפול לדיקור ש - "יעלים את האנרגיה של האנטיביוטיקה".
לכאורה בשלב הזה הייתי אמורה להרגע ולתת לה אנטיביוטיקה, אשר הרופאה המליצה לי בחום להתחיל את הטיפול מיד - כדי שזה לא יתפשט.
מה שקרה בפועל זה שבאמת נרגעתי, התחלתי לתת אנטיביוטיקה בלב שלם, ועכשיו פתאום יש לי ספקות. אני פתאום תוהה אם אין דרך אחרת, אם לא היינו צריכים לתת לגוף לנסות ולהתמודד לבד (ואז מה, אם הזיהום באמת יגיע לעצם ולא נדע להבחין?).
מה דעתכם?
אפרסקית הקטנה (בת 14 חודש) פגשה כנראה איזה קוץ ביומיון. אני כותבת כנראה כי לא הצלחנו להוציא משהו או לראות מה בדיוק דקר אותה בחלק העליון של כף הרגל. התפתח במקום פצעון קטנטן עם מוגלה, ובאזור התפתח אודם מקומי מתחת לעור. 24 שעות אחרי אירוע הדקירה והאודם מתפרש על שטח בגודל קופסת גפרורים.
הלכנו למיון כדי לוודא אם יש צורך לתת חיסון אנטי טטנוס פעיל, שמענו שלא צריך במקרה הזה, אבל הודיעו לנו שצריך אנטיביוטיקה כי יש לה בעצם זיהום. קיבלנו שלושה תסריטי אימה למקרה שלא ניתן לה אנטיביוטיקה:
- הדלקת תחמיר ואז יהיה צורך במתן אנטיביוטיקה דרך הווריד, אינפוזיה וכו'.
- הדלקת תגיע לעצם, תפגע בה ותפגע בהתפתחות התקינה שלה.
- כך מתחיל להתפתח החיידק הטורף.
התקשרתי למדקר הסיני של הילדה. סיפרתי לו מה נאמר לנו, המלצתו: קחו אנטיביוטיקה.
הוא הוסיף, לקחת אצידופולוס וכן לבוא אליו בסוף הטיפול לדיקור ש - "יעלים את האנרגיה של האנטיביוטיקה".
לכאורה בשלב הזה הייתי אמורה להרגע ולתת לה אנטיביוטיקה, אשר הרופאה המליצה לי בחום להתחיל את הטיפול מיד - כדי שזה לא יתפשט.
מה שקרה בפועל זה שבאמת נרגעתי, התחלתי לתת אנטיביוטיקה בלב שלם, ועכשיו פתאום יש לי ספקות. אני פתאום תוהה אם אין דרך אחרת, אם לא היינו צריכים לתת לגוף לנסות ולהתמודד לבד (ואז מה, אם הזיהום באמת יגיע לעצם ולא נדע להבחין?).
מה דעתכם?
-
- הודעות: 1392
- הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48
- דף אישי: הדף האישי של תמר_ס*
האם לקחת אנטיביוטיקה
לא יודעת. רק שתדעי שקראתי. לנו במקומכם היתה בדיוק את אותה דילמה.
ספרי אח"כ מה החלטתם.
ספרי אח"כ מה החלטתם.
-
- הודעות: 294
- הצטרפות: 14 אפריל 2005, 09:45
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לביאה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אני באופן אישי מאמינה שאם יש לך ספקות - אז לא צריך.
כשהכוונה ב"לא צריך" היא לא להזניח כמובן אלא לטפל בשיטות אחרות .
לא יודעת מאיזה אזור את בארץ, אבל אני מוכנה לעזור אם תרצי להגיע אלי איתה. (אמא לביאה מתוקף תפקידה בעולם מעולה בטיפול בדלקות למיניהן)
050-2004355. אה ואני בצפון.
כשהכוונה ב"לא צריך" היא לא להזניח כמובן אלא לטפל בשיטות אחרות .
לא יודעת מאיזה אזור את בארץ, אבל אני מוכנה לעזור אם תרצי להגיע אלי איתה. (אמא לביאה מתוקף תפקידה בעולם מעולה בטיפול בדלקות למיניהן)
050-2004355. אה ואני בצפון.
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אוי אפרסקים, אין לי מה לתרום כל כך. גם אנחנו עכשיו פעם ראשונה אנטיביוטיקה (הילדה עוד מעט בת 3) - היתה לה סקרלטינה שעברה לבד בלי שבכלל ידענו שזה מה שהיה. היינו קוליים מדי, אני חושבת. לא הלכנו לבדוק מה זה. בככל מקרה, לילד מהגן היו בדיוק אותן תופעות והוא אובחן. ובעקבות משטח גרון גם אנחנו. אצלנו תרחישי הזוועה - 12-14% שתתפתח דלקת בפרקים/ בשריר אוטם הלב/ בכליות, למרות שהמחלה חלפה מעצמה. ההומאופת אמר שההחלטה בידינו כמובן, אבל נתן להבין שיש מקום לשקול ברצינות אנטיביוטיקה.
זה בדיוק הקו שאני לא יכולה לחצות. ואני חושבת שטוב שיש אנטיביוטיקה שנוכל להתלכלכך עליה כמה שאבא לנו, אבל להשתמש בה כשצריך ...
אמא שלי פעם נעקצה על ידי משהו לא ברור ליד בלוטת לימפה שבבית השחי. זה התנפח מאוד במשך כמה ימים וממש ראו איך זה עושה את דרכו לכיוון הלב. היא מאוד התבקשה לקחת אנטיביוטיקה. היא לא לקחה, וזה חלף מעצמו...
נושא מאוד מבלבל. /-:
זה בדיוק הקו שאני לא יכולה לחצות. ואני חושבת שטוב שיש אנטיביוטיקה שנוכל להתלכלכך עליה כמה שאבא לנו, אבל להשתמש בה כשצריך ...
אמא שלי פעם נעקצה על ידי משהו לא ברור ליד בלוטת לימפה שבבית השחי. זה התנפח מאוד במשך כמה ימים וממש ראו איך זה עושה את דרכו לכיוון הלב. היא מאוד התבקשה לקחת אנטיביוטיקה. היא לא לקחה, וזה חלף מעצמו...
נושא מאוד מבלבל. /-:
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
האם לקחת אנטיביוטיקה
קודם כל ו לכם ולקטנה
אי אפשר לתת אנטיביוטיקה מקומית? או שזה לא רלוונטי?
לצערי, אין לי הרבה מה לעזור.
אה, רגע, אולי זה:
לקטן שלנו היה משהו שנחשד כדלקת ריאות לפני כחצי שנה, ורצו לתת לו אנטיביוטיקה ("ליתר בטחון"). הלכנו לבקש חוות דעת נוספת מד"ר אניספלד ברמת-אביב, שהוא גם רופא ילדים בהכשרתו (קונבנציונאלי) וגם הומאופת. הוא עזר לנו להחליט לא לקחת ואכן זה עבר מעצמו (וירוס). אם תרצי - יש לנו את הטלפון שלנו. נדמה לי שיש גם פה באתר איפשהו.
אזהרה: הוא יקר
אי אפשר לתת אנטיביוטיקה מקומית? או שזה לא רלוונטי?
לצערי, אין לי הרבה מה לעזור.
אה, רגע, אולי זה:
לקטן שלנו היה משהו שנחשד כדלקת ריאות לפני כחצי שנה, ורצו לתת לו אנטיביוטיקה ("ליתר בטחון"). הלכנו לבקש חוות דעת נוספת מד"ר אניספלד ברמת-אביב, שהוא גם רופא ילדים בהכשרתו (קונבנציונאלי) וגם הומאופת. הוא עזר לנו להחליט לא לקחת ואכן זה עבר מעצמו (וירוס). אם תרצי - יש לנו את הטלפון שלנו. נדמה לי שיש גם פה באתר איפשהו.
אזהרה: הוא יקר
האם לקחת אנטיביוטיקה
לנו היה מקרה דומה לפני כמה שנים, הילדה (אז בת שנתיים וחצי-שלוש)כנראה דרכה על גחל והתפתח זיהום בכף הרגל ששלח מעין זרועות דלקתיות לכל מיני כיוונים. נתתי הרבה פרופוליס ואכיניציאה והשרינו את הרגל בסווידיש ביטר מהול במים.
בריאות שלמה.
בריאות שלמה.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תודה לכולכם על התגובות.
אני ממש בדיכאון.
לא מספיק שאני ממש לא שלמה עם האנטיביוטיקה ואני מתה שמישהו יבוא ויגיד לי - הנה תנסי את זה, זה צריך לעבוד, לא חייבים אנטיביוטיקה! (נהר, אני לא מפסיקה לחשוב על הדוגמא שהבאת, אבל אני מודה שאני מתקשה להסתמך עליה בלבד) - לא מספיק כל זה, ואני גם בפועל לא מצליחה לתת לה אותה. היא קיבלה כבר לכאורה 3 וחצי מנות. אני אומרת לכאורה כי חלק היא ירקה החוצה. זה היה כשהיא עוד הסכימה לקחת. עכשיו היא יורקת כל דבר שאני מקרבת אליה. לערבב עם אוכל לא ממש הולך כי היא גם ככה רק בתחילת היחסים עם האוכל וזה לא שיש לה מאכל מועדף או שהיא ממש אוכלת ארוחות. היא נזונה בעיקר מציצי. כך שאני לא מצליחה לתת לה את התרופה בכל מקרה!
תמשיכו לספר מניבסיונכם. זה עוזר!
אשמח גם לשמוע על ההשלכות של הפסקת טיפול אנטיביוטי באמצע.
בכל מקרה, כרגע אפרסקית בשביתת אנטיביוטיקה בעצמה ככה שנראה שהטיפול לא ממש מתקדם גם אם היינו רוצים בו...
<מודאגת>
אני ממש בדיכאון.
לא מספיק שאני ממש לא שלמה עם האנטיביוטיקה ואני מתה שמישהו יבוא ויגיד לי - הנה תנסי את זה, זה צריך לעבוד, לא חייבים אנטיביוטיקה! (נהר, אני לא מפסיקה לחשוב על הדוגמא שהבאת, אבל אני מודה שאני מתקשה להסתמך עליה בלבד) - לא מספיק כל זה, ואני גם בפועל לא מצליחה לתת לה אותה. היא קיבלה כבר לכאורה 3 וחצי מנות. אני אומרת לכאורה כי חלק היא ירקה החוצה. זה היה כשהיא עוד הסכימה לקחת. עכשיו היא יורקת כל דבר שאני מקרבת אליה. לערבב עם אוכל לא ממש הולך כי היא גם ככה רק בתחילת היחסים עם האוכל וזה לא שיש לה מאכל מועדף או שהיא ממש אוכלת ארוחות. היא נזונה בעיקר מציצי. כך שאני לא מצליחה לתת לה את התרופה בכל מקרה!
תמשיכו לספר מניבסיונכם. זה עוזר!
אשמח גם לשמוע על ההשלכות של הפסקת טיפול אנטיביוטי באמצע.
בכל מקרה, כרגע אפרסקית בשביתת אנטיביוטיקה בעצמה ככה שנראה שהטיפול לא ממש מתקדם גם אם היינו רוצים בו...
<מודאגת>
האם לקחת אנטיביוטיקה
אשמח גם לשמוע על ההשלכות של הפסקת טיפול אנטיביוטי באמצע.
אפרסקית, הודיעי ל שרון ג שיש כאן שאלה עבורה או פשוט העבירי השאלה לדף השאלות שלה. בענין הזה אני חושבת שמוטב לשמוע דעתו של רופא.
לא מספיק שאני ממש לא שלמה עם האנטיביוטיקה...אני גם בפועל לא מצליחה
אני חושדת שיש קשר בין הדברים. הקטנים האלה יודעים לקרוא אותנו כמו ספר פתוח עם ניקוד ואותיות גדולות...
ובכלל, גם כמבוגרת, אני חושבת שהייתי מהססת להכניס לפי משהו שמעורר תגובות כה חזקות באמא שלי...
(זהו. נגמרו המשפטים המסתיימים בשלוש נקודות...)
לכן, לא חשוב מה תהא החלטתך הסופית, הצעד המשמעותי הראשון הוא להגיע לאזושהי החלטה, להיות שלמה עימה (או להחליט להיות שלמה עימה) ולשדר מסר ברור ובוטח לביתך.
אם תחליטי על מתן אנטיביוטיקה, אפשר להתחיל לדבר על איך לתת כך שהיא גם תיקח.
אגב, לדיון בשאלה האם ומתי אנטיביוטיקה - ראי חום גבוה 8.2.2003 עד 29.4.2003
אפרסקית, הודיעי ל שרון ג שיש כאן שאלה עבורה או פשוט העבירי השאלה לדף השאלות שלה. בענין הזה אני חושבת שמוטב לשמוע דעתו של רופא.
לא מספיק שאני ממש לא שלמה עם האנטיביוטיקה...אני גם בפועל לא מצליחה
אני חושדת שיש קשר בין הדברים. הקטנים האלה יודעים לקרוא אותנו כמו ספר פתוח עם ניקוד ואותיות גדולות...
ובכלל, גם כמבוגרת, אני חושבת שהייתי מהססת להכניס לפי משהו שמעורר תגובות כה חזקות באמא שלי...
(זהו. נגמרו המשפטים המסתיימים בשלוש נקודות...)
לכן, לא חשוב מה תהא החלטתך הסופית, הצעד המשמעותי הראשון הוא להגיע לאזושהי החלטה, להיות שלמה עימה (או להחליט להיות שלמה עימה) ולשדר מסר ברור ובוטח לביתך.
אם תחליטי על מתן אנטיביוטיקה, אפשר להתחיל לדבר על איך לתת כך שהיא גם תיקח.
אגב, לדיון בשאלה האם ומתי אנטיביוטיקה - ראי חום גבוה 8.2.2003 עד 29.4.2003
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אשמח גם לשמוע על ההשלכות של הפסקת טיפול אנטיביוטי באמצע.
היתה לי התכתבות ארוכה עם שרון ג בנושא, בדף שאלות לשרון ג. אפשר לנסות לשחזר, כי היא מוחקת לעיתים קרובות או מעבירה לארכיון.
בקיצור, אנחנו נתנו מנה אחת לא מזמן ואז הפסקנו, כי לא הרגיש לנו בכלל שצריך. לפי מה שנאמר, זה לא אסון, אבל אח"כ כל משטח יהיה שלילי. כך שלא באמת נדע אם היה או לא ( חידק ). במקרה שלכם, זה אולי שונה. (למרות שאולי אפשר היה לעשות בדיקת דם, ממש לא התחום שלי....)
התחלתי לתת אנטיביוטיקה בלב שלם, ועכשיו פתאום יש לי ספקות. אני פתאום תוהה אם אין דרך אחרת, אם לא היינו צריכים לתת לגוף לנסות ולהתמודד לבד
גם המטפל שלכם אמר אנטיביוטיקה, ועליו את בטח סומכת, אצלי זה היה מחזק את הספק.
לתת לגוף לנסות ולהתמודד לבד, נכון, זו הגישה הבריאה ביותר, אבל הגוף שלנו ,ובעיקר של הילדים הבריאים שלנו חכם וחזק, הוא יכול להתגבר על זיהום, והוא יכול להתגבר גם על האנטיביוטיקה. נכון, אנטיביוטיקה עושה נזקים, אבל אפשר לטפל אח"כ כמו שאמר לך המטפל. אני מאוד לא בעד האנטביוטיקה באופן כללי, אבל לעיתים אנחנו צריכים לחשוב גם על מניעה של בעיות כמו במקרה שלך, כאלו שהיית רוצה לחסוך מילדתך ( אני מאמינה כך ) שאח"כ הטיפול בהן הוא הרבה יותר אגרסיבי, ולא נדבר על הסבל של הילדה, שאצלי, זה תמיד גם שיקול.
סה"כ זה לא איזה רעל שאת נותנת לה, כן, זה מחליש את הגוף, אבל את הרי לא נותנת לה מזה כל הזמן, זה למטרה מסויימת.
מקווה שזה עוזר קצת.
היתה לי התכתבות ארוכה עם שרון ג בנושא, בדף שאלות לשרון ג. אפשר לנסות לשחזר, כי היא מוחקת לעיתים קרובות או מעבירה לארכיון.
בקיצור, אנחנו נתנו מנה אחת לא מזמן ואז הפסקנו, כי לא הרגיש לנו בכלל שצריך. לפי מה שנאמר, זה לא אסון, אבל אח"כ כל משטח יהיה שלילי. כך שלא באמת נדע אם היה או לא ( חידק ). במקרה שלכם, זה אולי שונה. (למרות שאולי אפשר היה לעשות בדיקת דם, ממש לא התחום שלי....)
התחלתי לתת אנטיביוטיקה בלב שלם, ועכשיו פתאום יש לי ספקות. אני פתאום תוהה אם אין דרך אחרת, אם לא היינו צריכים לתת לגוף לנסות ולהתמודד לבד
גם המטפל שלכם אמר אנטיביוטיקה, ועליו את בטח סומכת, אצלי זה היה מחזק את הספק.
לתת לגוף לנסות ולהתמודד לבד, נכון, זו הגישה הבריאה ביותר, אבל הגוף שלנו ,ובעיקר של הילדים הבריאים שלנו חכם וחזק, הוא יכול להתגבר על זיהום, והוא יכול להתגבר גם על האנטיביוטיקה. נכון, אנטיביוטיקה עושה נזקים, אבל אפשר לטפל אח"כ כמו שאמר לך המטפל. אני מאוד לא בעד האנטביוטיקה באופן כללי, אבל לעיתים אנחנו צריכים לחשוב גם על מניעה של בעיות כמו במקרה שלך, כאלו שהיית רוצה לחסוך מילדתך ( אני מאמינה כך ) שאח"כ הטיפול בהן הוא הרבה יותר אגרסיבי, ולא נדבר על הסבל של הילדה, שאצלי, זה תמיד גם שיקול.
סה"כ זה לא איזה רעל שאת נותנת לה, כן, זה מחליש את הגוף, אבל את הרי לא נותנת לה מזה כל הזמן, זה למטרה מסויימת.
מקווה שזה עוזר קצת.
האם לקחת אנטיביוטיקה
זה לא איזה רעל שאת נותנת לה
הממ...הרשו לי תיקון קצת קטנוני, אבל עקרוני: זה כן רעל, אבל אכן למטרה מסויימת, שעשויה להצדיק נתינתו.
הממ...הרשו לי תיקון קצת קטנוני, אבל עקרוני: זה כן רעל, אבל אכן למטרה מסויימת, שעשויה להצדיק נתינתו.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תודה לכן.
שיפור במצב הרוח.
כמה דברים קרו, בסדר הזה:
הקלה.
_לא מספיק שאני ממש לא שלמה עם האנטיביוטיקה...אני גם בפועל לא מצליחה
אני חושדת שיש קשר בין הדברים._
מסכימה איתך לגמרי. אין לי ספק שיש קשר בין הדברים. הבעיה היחידה היא שברגע שאני לא שלמה עם האנטיביוטיקה - אני לא יכולה להביא את עצמי לתחושה הזו רק על פי החלטה. זה משהו מבפנים. ולצערי, האינטואיציה שלי והפחדים בעקבות הלחצות הרופאים הסתבכו להם בסלט גדול. מה שבעצם הייתי צריכה (ואני מרגישה ומקווה שד"ר אניספלד ייתן לנו את זה) זו דעה מקצועית (לאו דווקא קונבנציונאלית) שתתחבר אלי (בניגוד לדעות הרופאים שאליהן לא התחברתי, אך הן הצליחו לערער את שלוותי). אני מקווה שכעת אנו במסלול הנכון המתאים לנו.
גם המטפל שלכם אמר אנטיביוטיקה, ועליו את בטח סומכת
כן. הוא אמר זאת בכזו החלטיות (כנראה שגם הוא לא רוצה לקחת סיכונים) שלרגע הרגשתי שלמה עם ההחלטה. הספקות באו אח"כ כשישבתי וחשבתי לי על יכולתו המופלאה של הגוף להתמודד לבד עם זיהומים.
שיפור במצב הרוח.
כמה דברים קרו, בסדר הזה:
- היא שתתה די בשקיקה תה לואיזה שהכנתי ובו תוספת סודית של האנטיביוטיקה. היא לא סיימה את כל הכמות אבל הרגשתי שלפחות אני ממשיכה להגן על גופה באיזה שהיא רמה, כל עוד אין אלטרנטיבה טיפולית. <ככה זה כשלא רוצים אך מפחדים בו זמנית>
- שמתי לב שמצב האודם מעט מחמיר - כלומר מעט חוזר למצבו המקורי, לאחר שהבוקר ניכר שיפור. <את זה אני מייחסת לכך שלא הצלחתי
- אני מפסיקה את הטיפול האנטיביוטי (יש!!!). שוחחתי עם ד"ר אניספלד <תודה עודד!> ומחר בבוקר אנחנו מתייצבים אצלו במרפאה. הוא נשמע מרגיע ובטוח ביכולתו לעזור.
הקלה.
_לא מספיק שאני ממש לא שלמה עם האנטיביוטיקה...אני גם בפועל לא מצליחה
אני חושדת שיש קשר בין הדברים._
מסכימה איתך לגמרי. אין לי ספק שיש קשר בין הדברים. הבעיה היחידה היא שברגע שאני לא שלמה עם האנטיביוטיקה - אני לא יכולה להביא את עצמי לתחושה הזו רק על פי החלטה. זה משהו מבפנים. ולצערי, האינטואיציה שלי והפחדים בעקבות הלחצות הרופאים הסתבכו להם בסלט גדול. מה שבעצם הייתי צריכה (ואני מרגישה ומקווה שד"ר אניספלד ייתן לנו את זה) זו דעה מקצועית (לאו דווקא קונבנציונאלית) שתתחבר אלי (בניגוד לדעות הרופאים שאליהן לא התחברתי, אך הן הצליחו לערער את שלוותי). אני מקווה שכעת אנו במסלול הנכון המתאים לנו.
גם המטפל שלכם אמר אנטיביוטיקה, ועליו את בטח סומכת
כן. הוא אמר זאת בכזו החלטיות (כנראה שגם הוא לא רוצה לקחת סיכונים) שלרגע הרגשתי שלמה עם ההחלטה. הספקות באו אח"כ כשישבתי וחשבתי לי על יכולתו המופלאה של הגוף להתמודד לבד עם זיהומים.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
יש לי עוד מחשבות בעניין, אבל לא כעת.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
ניסית למרוח לה רסקיו על הרגל?
את הטיפות?
<הולכת לקרוא לצפריר>
את הטיפות?
<הולכת לקרוא לצפריר>
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
האם לקחת אנטיביוטיקה
את הטיפות?
בטח!
( עד שיבוא צפריר )
בטח!
( עד שיבוא צפריר )
האם לקחת אנטיביוטיקה
רק עכשיו ראיתי..
פעם, כשנורא התלבטתי אם לאשפז את התינוקת (היא היתה בת חודשיים)
שאלתי את אחות שלי הרופאה לאיזה רופא להקשיב.
היא אמרה לי ש-1000 רופאים יתנו 1000 תשובות, ושאני צריכה למצוא רופא
שאני סומכת עליו, ואז להקשיב רק לו.
מאז אני מחפשת רופאים כשהכל בסדר, שיהיה לי אותם לשעת צרה.
חיבוק לכולכם, ויש לי הרגשה טובה שהכל יהיה בסדר.
פעם, כשנורא התלבטתי אם לאשפז את התינוקת (היא היתה בת חודשיים)
שאלתי את אחות שלי הרופאה לאיזה רופא להקשיב.
היא אמרה לי ש-1000 רופאים יתנו 1000 תשובות, ושאני צריכה למצוא רופא
שאני סומכת עליו, ואז להקשיב רק לו.
מאז אני מחפשת רופאים כשהכל בסדר, שיהיה לי אותם לשעת צרה.
חיבוק לכולכם, ויש לי הרגשה טובה שהכל יהיה בסדר.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תרגישו טוב @}
<לא יודעת מה הייתי עושה במקומך>
<לא יודעת מה הייתי עושה במקומך>
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אפרסקים,
גם וגם. זה לב העניין. יש בעד טיפול מסוים, ויש נגדו. יש דרכים אחדות או רבות לטיפול בכל בעיה.
תמיד יש כמה פתרונות.
אלא שהסוגיה שאת מעלה היא איננה השפעות התרופה הזו, או ההשפעות שבהפסקת התרופה הזו, או אפילו כל אותם מרעין בישין שעשויים לבוא בהיעדר לקיחת תרופה זו או אחרת. מראש יש לילד את הכלים להבראתו. גם מהתרופה וגם מהמחלה ומכל בעיה. מתפקידנו להתבונן מה המחלה הזו מעוררת בנו, ולהתמודד עם הסוגיה הזו עצמה.
מה שעולה כאן אם כך הוא ההתלבטות. ההתלבטות בין תחושת הגוף לבין אמרות השכל או אותו מורא מפני מה שמכונה "הדעה הרווחת".
מכאן, שהולכת אל נציגי "הדעה הרווחת" על מנת שיאמרו לך את מה שאת יודעת מראש.
הליך זה הוא מבורך, שכן הוא מאפשר את ריבוי פנייך. במקום הזה אם כך נמצאת מוצאת או ממציאה את מה שמובן מאליו בעבורך ברמת הגוף.
שהגוף לעולם לא משקר. לעולם מדייק. מכאן שחוסר נוחות גופנית מצביעה על זיוף. כאן, אם את רוצה שיאמינו לך - אמרי אמת. אם את רוצה להאמין לעצמך - אמרי אמת לעצמך.
את יכולה להתחזק בדעתך כאשר את מביאה "עד מומחה". עם זאת, את עצמך יכולה להעיד מתוך תפישתך את המציאות.
עדותך אם כך היא שמכריעה את הכף, ומאפשרת לעצמך את השלם, את התחושה הזו של ידיעה פנימית, שלמות ואמונה בעצמך ובבריאה.
אז, כל טיפול שיבחר, שיבחר מתוך שלמות והודיה, יהיה יעיל בהחלט. שכן הטיפול הפיזי ילווה בשינוי שאת מברכת עליו - במובן הזה קבלת החלטה על שינוי היא היא השינוי בעצמו.
החלטה מקבלים. עולות אפשרויות שונות ורבות, גורליות ופשוטות, כל אפשרות, כל נתיב וכל דרך מבטיחים שעורים לשערי הלב, השכל, והרוח. מכאן שמקבלת בהסכמה מלאה את מתנת ההתלבטות, ומכאן מקבלת את ההחלטה שתהא המתנה המתאימה לה ביותר.
תודה.
גם וגם. זה לב העניין. יש בעד טיפול מסוים, ויש נגדו. יש דרכים אחדות או רבות לטיפול בכל בעיה.
תמיד יש כמה פתרונות.
אלא שהסוגיה שאת מעלה היא איננה השפעות התרופה הזו, או ההשפעות שבהפסקת התרופה הזו, או אפילו כל אותם מרעין בישין שעשויים לבוא בהיעדר לקיחת תרופה זו או אחרת. מראש יש לילד את הכלים להבראתו. גם מהתרופה וגם מהמחלה ומכל בעיה. מתפקידנו להתבונן מה המחלה הזו מעוררת בנו, ולהתמודד עם הסוגיה הזו עצמה.
מה שעולה כאן אם כך הוא ההתלבטות. ההתלבטות בין תחושת הגוף לבין אמרות השכל או אותו מורא מפני מה שמכונה "הדעה הרווחת".
מכאן, שהולכת אל נציגי "הדעה הרווחת" על מנת שיאמרו לך את מה שאת יודעת מראש.
הליך זה הוא מבורך, שכן הוא מאפשר את ריבוי פנייך. במקום הזה אם כך נמצאת מוצאת או ממציאה את מה שמובן מאליו בעבורך ברמת הגוף.
שהגוף לעולם לא משקר. לעולם מדייק. מכאן שחוסר נוחות גופנית מצביעה על זיוף. כאן, אם את רוצה שיאמינו לך - אמרי אמת. אם את רוצה להאמין לעצמך - אמרי אמת לעצמך.
את יכולה להתחזק בדעתך כאשר את מביאה "עד מומחה". עם זאת, את עצמך יכולה להעיד מתוך תפישתך את המציאות.
עדותך אם כך היא שמכריעה את הכף, ומאפשרת לעצמך את השלם, את התחושה הזו של ידיעה פנימית, שלמות ואמונה בעצמך ובבריאה.
אז, כל טיפול שיבחר, שיבחר מתוך שלמות והודיה, יהיה יעיל בהחלט. שכן הטיפול הפיזי ילווה בשינוי שאת מברכת עליו - במובן הזה קבלת החלטה על שינוי היא היא השינוי בעצמו.
החלטה מקבלים. עולות אפשרויות שונות ורבות, גורליות ופשוטות, כל אפשרות, כל נתיב וכל דרך מבטיחים שעורים לשערי הלב, השכל, והרוח. מכאן שמקבלת בהסכמה מלאה את מתנת ההתלבטות, ומכאן מקבלת את ההחלטה שתהא המתנה המתאימה לה ביותר.
תודה.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
איזה יופי, צפריר.
תודה.
לוקחת את מילותיך לעיון פנימי.
תודה.
לוקחת את מילותיך לעיון פנימי.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
לא יודעת, אני שלמה עם האנטיביוטיקה שאני נותנת (במקרה הספציפי הזה) והילדה לא לא לא רוצה לקחת. כנראה שזה מגעיל גם בלי קשר, ובאופן אובייקטיבי...
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
ותעדכני מה עם ה-אניספלד מחר. בהצלחה!
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אני שלמה עם האנטיביוטיקה שאני נותנת
גם בהמשך לדבריו של צפריר, כנראה שזה מה שחשוב.
ותעדכני מה עם ה-אניספלד מחר
אנחנו נראה אותו בצהריים.
בינתיים שמנו בלילה פעמיים טיפות רסקיו - ואני מודה שהופתעתי - זה עזר! זה פשוט הוריד את רמת האודם במקום, מה שהוריד את מפלס הדאגה שלנו.
אני חשה הקלה גדולה שהפסקנו את הטיפול האנטיביוטי.
תודה עפרה, אעדכן בהמשך.
יש לי עוד הרבה מחשבות אבל נמתין עם זה כעת.
גם בהמשך לדבריו של צפריר, כנראה שזה מה שחשוב.
ותעדכני מה עם ה-אניספלד מחר
אנחנו נראה אותו בצהריים.
בינתיים שמנו בלילה פעמיים טיפות רסקיו - ואני מודה שהופתעתי - זה עזר! זה פשוט הוריד את רמת האודם במקום, מה שהוריד את מפלס הדאגה שלנו.
אני חשה הקלה גדולה שהפסקנו את הטיפול האנטיביוטי.
תודה עפרה, אעדכן בהמשך.
יש לי עוד הרבה מחשבות אבל נמתין עם זה כעת.
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אני קוראת, בלי תובנות חדשות
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
חזרנו מד"ר אניספלד.
אני פתאום מרגישה קצת מגוחך לכתוב את השורות הבאות, ואולי לא בעצם, הן רק מובילות אותי לתובנות נוספות:
הוא הודיע לנו חגיגית (ותאמינו לי זה היה רגע חגיגי): הילדה בריאה. פשוט בריאה.
לא צריך אנטיביוטיקה, לא טיפול הומיאופתי ולא נעליים.
האודם המקומי - זה כלום. אין אפילו על מה לעקוב. זה יחלוף מעצמו. תגובה טבעית של הגוף. זהו.
סיכום אירוע:
[מסקנות אישיות שלי מהאירוע ומה שלמדתי בו]
סיפור המיון:
היא שאלה: את רוצה שאני אדבר איתו? הוא זה שיחליט?
עניתי לה: מה פתאום? תמסרי לי את כל המידע, אני אמסור לו מה קרה ואשמע מה דעתו. בכל מקרה, ההחלטה היא שלי.
עניתי (שלווה וקרה כקרח): אני מקשיבה לייעוץ המקצועי שאתה נותן לי קשב רב. אני אשקול את המידע שמסרת לי. לצערך אין חוק שמדבר על אנטיביוטיקה ובפרט לא כזה שמדבר גם על נזקיה.
מיד הלך האורטופד לרופאה השנייה לרכל על זה שאני לא מסכימה לקחת אנטיביוטיקה. אני כותבת לרכל כי לי אין פועל אחר לתאר שמישהו מדבר עלי מאחורי גבי (או מעל לראשי).
אני חושבת שהאורטופד (שהיה בחור צעיר ובטוח בעצמו) היה פשוט בהלם מזה שהעזתי לפקפק במה שהוא מציע: בַּאֶמת שלו. שהיא כמובן - מבחינתו -האמת האחת והיחידה, חובקת כל. לשמחתי, יש בי מידה לא קטנה של אסרטיביות, ובעבר, באמצע לידת אפרסקית הצלחתי לסרב לשים לה מוניטור פנימי בראש בלידה. גם אז הרופאים חשבו שאני מסכנת אותה ושאני לא אחראית.
ענתה: כן. היא גם ככה בטראומה.
[אני לא יודעת לאיזה טראומה בדיוק היא מתכוונת: נפשית או פיזית. אני חייבת לציין, שאפרסקית היקרה שלי לא הרגישה כמעט כלום מהנעשה. היא ישנה חלק מהזמן, היתה עליי כל הזמן, חלק מהבדיקה של הרגל שלה היה כשהיא במנשא ישנה על גבי. היא גם הרגישה פיזית מצוין. באותו שלב, אף אחת מאיתנו לא חוותה שום טראומה (אני אומרת באותו שלב, כי רק כשהייתי צריכה להתמודד עם מתן האנטיביוטיקה הרגשתי קושי נפשי. לא קודם).]
אז הרופאה מודיעה לי שנותנים לבת של חיסון. אם כבר אז כבר.
פתאום הרגשתי בום בלב.
הודעתי לרופאה: היא לא מקבלת היום שום חיסון.
היא שאלה: למה?
עניתי: כי ככה האינטואיציה שלי אומרת.
אח"כ חשבתי איזה רעיון בלתי נתפש זה לתת חיסון לילד ב"טראומה": לא מספיק שהגוף מתמודד עם זיהום, לא מספיק שהם חושבים לתת לו אנטיביוטיקה - עוד רוצים לדחוף לו חיידקים מומתים של טטנוס??? מה, הם נפלו על הראש??? זה מה שהם לומדים בבית ספר לרפואה? <התנצלות בפני חבריי הרופאים כאן באתר>
יש רופאים שלא מבינים מה קורה, לא יודעים איך להתמודד וזה בלתי נתפש מבחינתם כשאנחנו מחליטים לקחת אחריות על גופנו. ואני תוהה:
מתי בדיוק הסכמתי באופן צלול ומודע לוותר על האחריות לגופי?
מה זה הנוהג הזה של רופאים לדבר מעל ראשי?
מתי בדיוק אני הסכמתי עם מישהו בעולם שלרופאים יש מונופול על הידע בכל מה שקשור לגוף שלי, ושל בתי?
מדוע זה כמעט המקצוע היחיד שאני צריכה לקרוא להם בתואר שלהם: ד"ר, ולא פשוט בשמם, כפי שהם קוראים לי בשמי? מי שמם במעמד סגנו של אלוהים?
<ואני מתנצלת בפני חבריי הרופאים כאן באתר. ניסיתי להימנע מהכללות, אני יודעת שלא כל הרופאים הם כאלה, וספציפית שאתם שונים ממה שתיארתי. אני מנסה לטעון טענה כללית על המצב. סליחה עם פגעתי במישהו מכם.>
בסוף היום שבו הייתי במיון התפניתי לפתוח כאן את הדף הזה. חיפשתי כאן מי שיוריד אותי מהעץ של האנטיביוטיקה. ידעתי שהאנטיביוטיקה לא נכונה לנו, אך חששתי מתסריטי האימה של הרופאים.
מדהים כמה קל להלחיץ אותנו. כמה קשה להישאר שווה נפש. כמה קשה להילחם בתפישה שעל ברכיה גידלו אותנו: שהרופאים יודעים. שהם פשוט יודעים. וכמה קשה להמציא את עצמנו כיודעים, כל פעם מחדש.
תודה לכולכם על התמיכה והסיוע.
אני פתאום מרגישה קצת מגוחך לכתוב את השורות הבאות, ואולי לא בעצם, הן רק מובילות אותי לתובנות נוספות:
הוא הודיע לנו חגיגית (ותאמינו לי זה היה רגע חגיגי): הילדה בריאה. פשוט בריאה.
לא צריך אנטיביוטיקה, לא טיפול הומיאופתי ולא נעליים.
האודם המקומי - זה כלום. אין אפילו על מה לעקוב. זה יחלוף מעצמו. תגובה טבעית של הגוף. זהו.
סיכום אירוע:
[מסקנות אישיות שלי מהאירוע ומה שלמדתי בו]
- מראש יש לילד את הכלים להבראתו. גם מהתרופה וגם מהמחלה ומכל בעיה [תודה צפריר]. לסמוך, לסמוך ושוב לסמוך על גופנו, על גופם. לא מתוך התעלמות חלילה מסימנים, אבל לתת קצת קרדיט, לתת פתח לגוף לסייע לעצמו בתהליך טבעי תוך מעקב.
- דלקת היא דבר חיוני, חיובי, טבעי וחשוב להבראת הגוף. ככה הגוף מתמודד על הגוף הזר שנכנס אליו. כך הוא פולט אותו החוצה. בדיוק באותה דרך שבה התייחסתי עד כה למקרים שבהם היה לילדה חום (אף לא תרופה אחת, לא מודדת חום בכלל, מסתכלת על הילדה ומזה מסיקה מה לעשות - שזה כמעט תמיד כלום) כך אני יכולה להתייחס גם למקרי דלקת למיניהם. כמו שאני מאמינה שהחום חיוני לגוף להבראתו, כך אני למדה היום שהדלקת חיונית לגוף להבראתו.
- להסתכל על הילדה. על המכלול. לראות מה קורה איתה בכלל, מעבר לאודם מקומי בקצה הרגל. לבדוק עם עצמי מה זה אומר. (ידעתי את כל זה גם קודם. קצת בלבלו אותי הפעם...)
- לא להפסיק לשאול את הבטן. אני עושה את זה ביום יום המון. שואלת את הבטן שלי מה הדבר הנכון לעשות בכל מיני סיטואציות. וכאן - משהו עשה לי קצר בתקשורת עם הבטן. הפחדים והלחץ החיצוניים היושבים היטב על שטיפת מוח של שנים שרופאים יודעים יותר טוב ממני על גופי שלי - כל אלה הצליחו להסיט אותי מהדיאלוג הקבוע, האמין והבטוח שלי עם הבטן. את עצמך יכולה להעיד מתוך תפישתך את המציאות. עדותך אם כך היא שמכריעה את הכף, ומאפשרת לעצמך את השלם, את התחושה הזו של ידיעה פנימית, שלמות ואמונה בעצמך ובבריאה. [תודה צפריר]
- להסתכל על הגוף שלי באירוע. כל זמן שהייתי צריכה לתת לה אנטיביוטיקה הרגשתי בחילה והגוף שלי היה מכווץ. הייתי מאובנת. שפופה. זה אומר הכל. שהגוף לעולם לא משקר. לעולם מדייק. [תודה צפריר]
- שאלה עתידית: האם לקחת אנטיביוטיקה ? תשובה: קודם כל לא. עכשיו נבדוק יותר לעומק. להתייעץ. לא לתת ללחץ של הרופאים מקום כל כך גדול. להקשיב, להודות על הייעוץ המקצועי ולגשת מייד למקורות מידע נוספים. הראשון שבהם: הבטן. אח"כ לדבר עם עוד אנשים, מטפלים וכו'. ואז שוב לחזור לבטן. ואם אחרי כל זה עדיין מנקרים ספקות: כנראה שהתשובה אמורה להישאר במקרה הספציפי הזה: לא.
סיפור המיון:
- למיון הלכנו כדי לבדוק אם יש צורך לתת לאפרסקית חיסון טטנוס פעיל. זה הכל. באתי לשאול על א' ויצאתי עם תסריטי אימה על ב'.
היא שאלה: את רוצה שאני אדבר איתו? הוא זה שיחליט?
עניתי לה: מה פתאום? תמסרי לי את כל המידע, אני אמסור לו מה קרה ואשמע מה דעתו. בכל מקרה, ההחלטה היא שלי.
- קראו לאורטופד שיסתכל על הרגל. הוא נתן את אותה אבחנה. אמרתי לו שאני שוקלת את נושא האנטיביוטיקה.
עניתי (שלווה וקרה כקרח): אני מקשיבה לייעוץ המקצועי שאתה נותן לי קשב רב. אני אשקול את המידע שמסרת לי. לצערך אין חוק שמדבר על אנטיביוטיקה ובפרט לא כזה שמדבר גם על נזקיה.
מיד הלך האורטופד לרופאה השנייה לרכל על זה שאני לא מסכימה לקחת אנטיביוטיקה. אני כותבת לרכל כי לי אין פועל אחר לתאר שמישהו מדבר עלי מאחורי גבי (או מעל לראשי).
אני חושבת שהאורטופד (שהיה בחור צעיר ובטוח בעצמו) היה פשוט בהלם מזה שהעזתי לפקפק במה שהוא מציע: בַּאֶמת שלו. שהיא כמובן - מבחינתו -האמת האחת והיחידה, חובקת כל. לשמחתי, יש בי מידה לא קטנה של אסרטיביות, ובעבר, באמצע לידת אפרסקית הצלחתי לסרב לשים לה מוניטור פנימי בראש בלידה. גם אז הרופאים חשבו שאני מסכנת אותה ושאני לא אחראית.
- אחרי שאמרו לי שאין צורך בחיסון הפעיל של הטטנוס ואני סיפרתי שהתכוונתי בשבועות הקרובים לחסן את אפרסקית בחיסון הסביל, הודיעה לי הרופאה בפטרונות טבעית: ניתן לה את החיסון הסביל כאן.
ענתה: כן. היא גם ככה בטראומה.
[אני לא יודעת לאיזה טראומה בדיוק היא מתכוונת: נפשית או פיזית. אני חייבת לציין, שאפרסקית היקרה שלי לא הרגישה כמעט כלום מהנעשה. היא ישנה חלק מהזמן, היתה עליי כל הזמן, חלק מהבדיקה של הרגל שלה היה כשהיא במנשא ישנה על גבי. היא גם הרגישה פיזית מצוין. באותו שלב, אף אחת מאיתנו לא חוותה שום טראומה (אני אומרת באותו שלב, כי רק כשהייתי צריכה להתמודד עם מתן האנטיביוטיקה הרגשתי קושי נפשי. לא קודם).]
אז הרופאה מודיעה לי שנותנים לבת של חיסון. אם כבר אז כבר.
פתאום הרגשתי בום בלב.
הודעתי לרופאה: היא לא מקבלת היום שום חיסון.
היא שאלה: למה?
עניתי: כי ככה האינטואיציה שלי אומרת.
אח"כ חשבתי איזה רעיון בלתי נתפש זה לתת חיסון לילד ב"טראומה": לא מספיק שהגוף מתמודד עם זיהום, לא מספיק שהם חושבים לתת לו אנטיביוטיקה - עוד רוצים לדחוף לו חיידקים מומתים של טטנוס??? מה, הם נפלו על הראש??? זה מה שהם לומדים בבית ספר לרפואה? <התנצלות בפני חבריי הרופאים כאן באתר>
יש רופאים שלא מבינים מה קורה, לא יודעים איך להתמודד וזה בלתי נתפש מבחינתם כשאנחנו מחליטים לקחת אחריות על גופנו. ואני תוהה:
מתי בדיוק הסכמתי באופן צלול ומודע לוותר על האחריות לגופי?
מה זה הנוהג הזה של רופאים לדבר מעל ראשי?
מתי בדיוק אני הסכמתי עם מישהו בעולם שלרופאים יש מונופול על הידע בכל מה שקשור לגוף שלי, ושל בתי?
מדוע זה כמעט המקצוע היחיד שאני צריכה לקרוא להם בתואר שלהם: ד"ר, ולא פשוט בשמם, כפי שהם קוראים לי בשמי? מי שמם במעמד סגנו של אלוהים?
<ואני מתנצלת בפני חבריי הרופאים כאן באתר. ניסיתי להימנע מהכללות, אני יודעת שלא כל הרופאים הם כאלה, וספציפית שאתם שונים ממה שתיארתי. אני מנסה לטעון טענה כללית על המצב. סליחה עם פגעתי במישהו מכם.>
בסוף היום שבו הייתי במיון התפניתי לפתוח כאן את הדף הזה. חיפשתי כאן מי שיוריד אותי מהעץ של האנטיביוטיקה. ידעתי שהאנטיביוטיקה לא נכונה לנו, אך חששתי מתסריטי האימה של הרופאים.
מדהים כמה קל להלחיץ אותנו. כמה קשה להישאר שווה נפש. כמה קשה להילחם בתפישה שעל ברכיה גידלו אותנו: שהרופאים יודעים. שהם פשוט יודעים. וכמה קשה להמציא את עצמנו כיודעים, כל פעם מחדש.
תודה לכולכם על התמיכה והסיוע.
האם לקחת אנטיביוטיקה
אפרסקים- להבא בממקרים דומים תנסי גם להתיעץ בדף של הארומתרפיה.
מנסיוני יש המון שמנים אתריים אם תכונות אנטי-דלקתיות מדהימותׁ(בין השאר).
מנסיוני יש המון שמנים אתריים אם תכונות אנטי-דלקתיות מדהימותׁ(בין השאר).
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
האם לקחת אנטיביוטיקה
הוא הודיע לנו חגיגית (ותאמינו לי זה היה רגע חגיגי): הילדה בריאה. פשוט בריאה
בדיוק ככה היה גם אצלנו כשבאנו אליו (רק שזה היה הילד בריא )
איזה כיף שאתם בריאים @}
מי את חושבת שאת שלא תתני לבת שלך אנטיביוטיקה?
גררררררררררר, זה כל-כך מרגיז המשפטים האלה!!
בדיוק ככה היה גם אצלנו כשבאנו אליו (רק שזה היה הילד בריא )
איזה כיף שאתם בריאים @}
מי את חושבת שאת שלא תתני לבת שלך אנטיביוטיקה?
גררררררררררר, זה כל-כך מרגיז המשפטים האלה!!
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
האם לקחת אנטיביוטיקה
המסקנה שלי (לא מהמקרה הזה -- ממזמן) היא להתייעץ רק ברופא שממש סומכים עליו, מישהו שמכירים באופן אישי (או מהמלצה ממוקדת) ולא תורן מקרי בחדר מיון.
אצלנו אפשר להתקשר לרופאת הילדים הקבועה שלנו גם הביתה (למרבה המזל אף פעם לא עשיתי זאת, אבל אני שומרת את המספר) וככה להעזר בה גם כשאי אפשר לחכות.
אצלנו אפשר להתקשר לרופאת הילדים הקבועה שלנו גם הביתה (למרבה המזל אף פעם לא עשיתי זאת, אבל אני שומרת את המספר) וככה להעזר בה גם כשאי אפשר לחכות.
האם לקחת אנטיביוטיקה
ואני סיפרתי שהתכוונתי בשבועות הקרובים לחסן את אפרסקית בחיסון הסביל
נראה לי שאולי התבלבלת כאן עם המושגים.
הסביל זה ההוא שנותנים בזמן חבלה לילד שלא מחוסן בפעיל.
הפעיל הוא זה שנותנים באופן רגיל.
אולי זה היה המקור לקצר ביניכן?
אין טעם לתת סביל שבועות אחרי טראומה.
נראה לי שאולי התבלבלת כאן עם המושגים.
הסביל זה ההוא שנותנים בזמן חבלה לילד שלא מחוסן בפעיל.
הפעיל הוא זה שנותנים באופן רגיל.
אולי זה היה המקור לקצר ביניכן?
אין טעם לתת סביל שבועות אחרי טראומה.
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תודה סיגל ב.
טוב להחזיק בראש סיפורים (ותובנות) כאלה, ללמוד מנסיונם של אחרים.
טוב להחזיק בראש סיפורים (ותובנות) כאלה, ללמוד מנסיונם של אחרים.
-
- הודעות: 329
- הצטרפות: 26 מאי 2005, 00:05
- דף אישי: הדף האישי של מפחדת_מאד*
האם לקחת אנטיביוטיקה
מתי בדיוק הסכמתי באופן צלול ומודע לוותר על האחריות לגופי?
אני חושבת שזו תובנה חשובה ביותר. בסופו של דבר האחריות על גופנו היא שלנו .
רופאים יודעים לא מעט, ורופאים טובים יכולים בהחלט לסייע במצבים רבים.
אבל ההחלטה, לאחר הבנת הנושא, היא שלנו. עלינו לאסוף כמה שיותר מידע, ואז להחליט.
מצד שני - לגמרי ברור מדוע מקשיבים לרופאים. לא בכל מצב "תחושות הבטן" שלנו נכונות יותר מאשר המלצת רופאים. חשוב למצוא רופא שסומכים עליו, שמוכן להסביר מדוע הוא ממליץ מה שממליץ, להקשיב לו, לנסות להבין מדוע כן או לא מסכימים איתו, ולנסות לקבל החלטה מתאימה.
כתבתי על זה קצת אתמול, לגבי החלטה על טיפול הרבה יותר מורכב ובעייתי, בדף קו פרשת המים.
אני חושבת שזו תובנה חשובה ביותר. בסופו של דבר האחריות על גופנו היא שלנו .
רופאים יודעים לא מעט, ורופאים טובים יכולים בהחלט לסייע במצבים רבים.
אבל ההחלטה, לאחר הבנת הנושא, היא שלנו. עלינו לאסוף כמה שיותר מידע, ואז להחליט.
מצד שני - לגמרי ברור מדוע מקשיבים לרופאים. לא בכל מצב "תחושות הבטן" שלנו נכונות יותר מאשר המלצת רופאים. חשוב למצוא רופא שסומכים עליו, שמוכן להסביר מדוע הוא ממליץ מה שממליץ, להקשיב לו, לנסות להבין מדוע כן או לא מסכימים איתו, ולנסות לקבל החלטה מתאימה.
כתבתי על זה קצת אתמול, לגבי החלטה על טיפול הרבה יותר מורכב ובעייתי, בדף קו פרשת המים.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
_הסביל זה ההוא שנותנים בזמן חבלה לילד שלא מחוסן בפעיל.
הפעיל הוא זה שנותנים באופן רגיל.
אולי זה היה המקור לקצר ביניכן?_
תודה שרון.
אני מבינה כעת שהתבלבלתי במושגים, אבל לא יכול להיות שהיה בינינו קצר תקשורת על המהות. זה מוזר כי הרופאה שם השתמשה באותם מושגים, עוד כשהתקשרתי בטלפון לשאול על הפרוצדורה של טטנוס. סיפרתי שהילדה לא מחוסנת. ושאלתי אם צריך לחסן בעקבות הפציעה הקונקרטית הזו. מעניין שהיא השתמשה באותם מושגים כמו שלי, עם אותה משמעות. גם כעת, עם דברייך, זה לא הגיוני שהיא הבינה אותי הפוך כי לכל אחד מהחיסונים יש תפקיד אחר. מה שהם הציעו לי במיון לעשות זה את ה- DT: דיפטריה-טטנוס, כפי שאני מבינה, שזה החיסון הרגיל שניתן בטיפת חלב. אני גם אמרתי לרופאה שאני אלך לטיפת חלב ביום אחר לקבל את החיסון. כך שלא נראה לי שהיה בלבול בנוגע למהות. הרי באתי להתייעץ אם יש צורך בחיסון שבעקבות פציעה, ואת זה הם שללו מיד.
חשוב למצוא רופא שסומכים עליו, שמוכן להסביר מדוע הוא ממליץ מה שממליץ, להקשיב לו, לנסות להבין מדוע כן או לא מסכימים איתו, ולנסות לקבל החלטה מתאימה.
מפחדת מאוד,
<קראתי את הדף שלך ואני שולחת לך חיבוק מחזק >
המסקנה האישית שלי, היא שיש דרכים נוספות לבחון סיטואציה בריאותית, ושהרפואה הקונבנציונלית היא רק אחת מהן. ואם עד עכשיו פעלתי מתוך הנחה שהיא הדרך העיקרית ושלאורה אני צריכה לבחון פתרונות נוספים, כעת אני בתחושה שאני רוצה לתת יותר משקל לדרכים אחרות, על חשבון המשקל שנתתי עד כה לרפואה הקונבנציונלית, מבלי לשלול כלל ש רופאים יודעים לא מעט, ורופאים טובים יכולים בהחלט לסייע במצבים רבים.
המסקנה שלי (לא מהמקרה הזה – ממזמן) היא להתייעץ רק ברופא שממש סומכים עליו, מישהו שמכירים באופן אישי (או מהמלצה ממוקדת) ולא תורן מקרי בחדר מיון.
זה קודם כל נכון וכדאי.
אבל את יודעת יונת, גם כשנגשתי למחרת לרופאת ילדים הקבועה שלנו בקופה (מישהו שעד כה היתה בסדר גמור, לא רופאה היסטרית בכלל) היא חיזקה את המלצת המיון. למרות שזאת רופאה שמודה שאם זו היתה דלקת בגרון היא לא היתה רושמת אנטיביוטיקה. ככה שצריך לזכור שכשבאים מראש לרופא מערבי, אנו נקבל תשובות של רפואה מערבית בטווח שנע בין אנטיביוטיקה על כל קשקוש לבין מתן זהיר ושקול. אך עדיין נקבל תשובות מערביות, כי לשם פנינו.
המסקנה שלי היא להחזיק את הטלפון של ד"ר אניספלד בזיכרון של הנייד, כי הוא גם רופא וגם הומיאופת עם גישה אחרת לגמרי.
מנסיוני יש המון שמנים אתריים אם תכונות אנטי-דלקתיות מדהימותׁ
יעלה, תודה! טוב לדעת.
הפעיל הוא זה שנותנים באופן רגיל.
אולי זה היה המקור לקצר ביניכן?_
תודה שרון.
אני מבינה כעת שהתבלבלתי במושגים, אבל לא יכול להיות שהיה בינינו קצר תקשורת על המהות. זה מוזר כי הרופאה שם השתמשה באותם מושגים, עוד כשהתקשרתי בטלפון לשאול על הפרוצדורה של טטנוס. סיפרתי שהילדה לא מחוסנת. ושאלתי אם צריך לחסן בעקבות הפציעה הקונקרטית הזו. מעניין שהיא השתמשה באותם מושגים כמו שלי, עם אותה משמעות. גם כעת, עם דברייך, זה לא הגיוני שהיא הבינה אותי הפוך כי לכל אחד מהחיסונים יש תפקיד אחר. מה שהם הציעו לי במיון לעשות זה את ה- DT: דיפטריה-טטנוס, כפי שאני מבינה, שזה החיסון הרגיל שניתן בטיפת חלב. אני גם אמרתי לרופאה שאני אלך לטיפת חלב ביום אחר לקבל את החיסון. כך שלא נראה לי שהיה בלבול בנוגע למהות. הרי באתי להתייעץ אם יש צורך בחיסון שבעקבות פציעה, ואת זה הם שללו מיד.
חשוב למצוא רופא שסומכים עליו, שמוכן להסביר מדוע הוא ממליץ מה שממליץ, להקשיב לו, לנסות להבין מדוע כן או לא מסכימים איתו, ולנסות לקבל החלטה מתאימה.
מפחדת מאוד,
<קראתי את הדף שלך ואני שולחת לך חיבוק מחזק >
המסקנה האישית שלי, היא שיש דרכים נוספות לבחון סיטואציה בריאותית, ושהרפואה הקונבנציונלית היא רק אחת מהן. ואם עד עכשיו פעלתי מתוך הנחה שהיא הדרך העיקרית ושלאורה אני צריכה לבחון פתרונות נוספים, כעת אני בתחושה שאני רוצה לתת יותר משקל לדרכים אחרות, על חשבון המשקל שנתתי עד כה לרפואה הקונבנציונלית, מבלי לשלול כלל ש רופאים יודעים לא מעט, ורופאים טובים יכולים בהחלט לסייע במצבים רבים.
המסקנה שלי (לא מהמקרה הזה – ממזמן) היא להתייעץ רק ברופא שממש סומכים עליו, מישהו שמכירים באופן אישי (או מהמלצה ממוקדת) ולא תורן מקרי בחדר מיון.
זה קודם כל נכון וכדאי.
אבל את יודעת יונת, גם כשנגשתי למחרת לרופאת ילדים הקבועה שלנו בקופה (מישהו שעד כה היתה בסדר גמור, לא רופאה היסטרית בכלל) היא חיזקה את המלצת המיון. למרות שזאת רופאה שמודה שאם זו היתה דלקת בגרון היא לא היתה רושמת אנטיביוטיקה. ככה שצריך לזכור שכשבאים מראש לרופא מערבי, אנו נקבל תשובות של רפואה מערבית בטווח שנע בין אנטיביוטיקה על כל קשקוש לבין מתן זהיר ושקול. אך עדיין נקבל תשובות מערביות, כי לשם פנינו.
המסקנה שלי היא להחזיק את הטלפון של ד"ר אניספלד בזיכרון של הנייד, כי הוא גם רופא וגם הומיאופת עם גישה אחרת לגמרי.
מנסיוני יש המון שמנים אתריים אם תכונות אנטי-דלקתיות מדהימותׁ
יעלה, תודה! טוב לדעת.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
וגילה, תודה.
-
- הודעות: 329
- הצטרפות: 26 מאי 2005, 00:05
- דף אישי: הדף האישי של מפחדת_מאד*
האם לקחת אנטיביוטיקה
יש דרכים נוספות לבחון סיטואציה בריאותית, ושהרפואה הקונבנציונלית היא רק אחת מהן.
כן, זה באמת צעד נוסף, שלא כל אחד מעוניין או מסוגל לעשות.
אני מודה שמאחר ואני בתוך עולם המדע הקונוונציונלי מזה שנים רבות קשה לי מאד לעזוב אותו לגמרי. כלומר - אני הרבה יותר מטילה ספק ב"אמיתות" מדעיות מאשר רוב האנשים, אבל עדיין דרך השיפוט שלי את הדברים באה ממקום של המדע. אולי עם הזמן אוכל ללמוד גם דברים אחרים. טוב לקרוא את הדברים שלך, וכך לנסות להפתח לדברים נוספים.
כן, זה באמת צעד נוסף, שלא כל אחד מעוניין או מסוגל לעשות.
אני מודה שמאחר ואני בתוך עולם המדע הקונוונציונלי מזה שנים רבות קשה לי מאד לעזוב אותו לגמרי. כלומר - אני הרבה יותר מטילה ספק ב"אמיתות" מדעיות מאשר רוב האנשים, אבל עדיין דרך השיפוט שלי את הדברים באה ממקום של המדע. אולי עם הזמן אוכל ללמוד גם דברים אחרים. טוב לקרוא את הדברים שלך, וכך לנסות להפתח לדברים נוספים.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
עדיין דרך השיפוט שלי את הדברים באה ממקום של המדע
הדרך הזו טבועה בנו עמוק.
חשבתי על זה. עד כה הסתכלתי על רפואה אלטרנטיבית כעל רפואה משלימה, כמו שהממסד הרפואי מכנה אותה. היום אני פתאום חושבת: מה פתאום משלימה? אולי הרפואה הקונבציונלית היא זו המשלימה?
הדרך הזו טבועה בנו עמוק.
חשבתי על זה. עד כה הסתכלתי על רפואה אלטרנטיבית כעל רפואה משלימה, כמו שהממסד הרפואי מכנה אותה. היום אני פתאום חושבת: מה פתאום משלימה? אולי הרפואה הקונבציונלית היא זו המשלימה?
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אני גם חשבתי על עוד דף קשור: האם לסמוך על האינטואיציה
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
טוב לשמוע! איזה יופי. תרגישו טוב
האם לקחת אנטיביוטיקה
תודה לכולכם על התמיכה והסיוע.
מיד רצתי לדף שלי להזכר מה אמרתי (מקווה שלא נסחפתי להמלצות חד משמעיות )
ונרגעתי כשראיתי ששוחחנו רק על מינונים...
מיד רצתי לדף שלי להזכר מה אמרתי (מקווה שלא נסחפתי להמלצות חד משמעיות )
ונרגעתי כשראיתי ששוחחנו רק על מינונים...
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
ונרגעתי כשראיתי ששוחחנו רק על מינונים...
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם לקחת אנטיביוטיקה
המסקנה האישית שלי, היא שיש דרכים נוספות לבחון סיטואציה בריאותית, ושהרפואה הקונבנציונלית היא רק אחת מהן. ואם עד עכשיו פעלתי מתוך הנחה שהיא הדרך העיקרית ושלאורה אני צריכה לבחון פתרונות נוספים, כעת אני בתחושה שאני רוצה לתת יותר משקל לדרכים אחרות, על חשבון המשקל שנתתי עד כה לרפואה הקונבנציונלית, מבלי לשלול כלל ש רופאים יודעים לא מעט, ורופאים טובים יכולים בהחלט לסייע במצבים רבים.
הא, הייתי חולה והנה הכל כבר עבר.
רציתי רק לומר, שאני את המקום הזה עזבתי בערך לפני 14 שנה: המקום שהרפואה הקונבנציונאלית היא הדרך העיקרית.
היום יש לי גישה מאוד מאוד אחרת.
אני רואה את הבריאות כל כך אחרת.
יותר קרובה למסקנה שלך:
הא, הייתי חולה והנה הכל כבר עבר.
רציתי רק לומר, שאני את המקום הזה עזבתי בערך לפני 14 שנה: המקום שהרפואה הקונבנציונאלית היא הדרך העיקרית.
היום יש לי גישה מאוד מאוד אחרת.
אני רואה את הבריאות כל כך אחרת.
יותר קרובה למסקנה שלך:
- קודם כל הבטן (כמובן, זאת לא רק הבטן. שלא תהיה טעות. השכל מכוון את הכל. והאמונה)
- אחריה דרכי טיפול שמצאתי כאמינות וטובות, לעתים קרובות - כמה בבת אחת.
- אם יש צורך, במקרים שיש בהם סיכון לדעתי, אפנה לקבל גם חוות דעת של רפואה קונבנציונאלית, אבל בזהירות ובחשדנות מירבית, עם הצלבת מידע ודיעה שניה ויותר.
האם לקחת אנטיביוטיקה
רציתי לדעת האם מישהו מכם שמע על תרופה אלטרנטיבית שמכילה מי-כסף ואמורה להיות תחליף טבעי לאנטיביוטיקה (אני לא זוכרת את השם המדוייק שלה)?. אני שמעתי דעות חלוקות בנושא, חלק אומרים שזה מצויין ומאוד יעיל. אבל חלק מזהירים שכסף הוא חומר רעיל ולכן מאוד לא בריא לגוף שלנו, גם לא במינונים קטנים. אשמח לשמוע את דעתכם.
-
- הודעות: 294
- הצטרפות: 14 אפריל 2005, 09:45
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לביאה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אני מכירה מי כסף אבל לא יכולה להמליץ או לבטל מחוסר נסיון אישי.
כתגובה למה את רוצה לקחת את זה?
כתגובה למה את רוצה לקחת את זה?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם לקחת אנטיביוטיקה
לפני שאני מצטרפת לדיון הפורה הזה תרשו לי רק להעיד שאני מכירה את אפרסקית מקרוב והיא ילדה מאממת כמו שנהוג לומר במחוזותינו, שתהיה בריאה
הדעות שלי נוטות יותר למיינסטרים למרות שברקורד הרפואי שלי ושל ילדי טיפולים הומאופטיים, סינים וגם קונבנציונאלים.
ולבסוף סיפור קטן: לפני מספר שנים בני העולל חלה עם חשד להתפתחות לדלקת ריאות והרופא המליץ כמובן על אנטיביוטיקה כמניעה. קנינו את התרופה ואפסנו סגורה במקרר. במקביל הקשבנו בסיוע רופא בכל יום לריאות. בדיקה מאוד פשוטה שמאפשרת לדעת אם הדלקת קיימת. ועוד במקביל חיזקנו בדיקור. התוצאה היתה החלמה מלאה (ללא אנטיביוטיקה) אחרי שבוע מאוד קשה, ומאז ועד היום חמסה חמסה הילד בריא מעל 6 שנים.
הדעות שלי נוטות יותר למיינסטרים למרות שברקורד הרפואי שלי ושל ילדי טיפולים הומאופטיים, סינים וגם קונבנציונאלים.
- נכון, לא על כל שטות אנטיביוטיקה, אבל, אנטיביוטיקה גם מצילה חיים.
- לגבי שיקול דעת ותחושות בטן במקרה של חום - עד שלב מסויים. לא כל דבר הוא אינטואיטיבי. קיימים חידקים רשעים וערמומיים ביותר.
- אחריות אישית - בודאי, בהרגלי תזונה, מנוחה, היגינה, גם בטיפול במחלות, אבל בחיאת, תנו קרדיט גם למומחים. כמו שבעבודתי אני נותנת ייעוץ מקצועי לגבי ניתוח מערכות (עם המון כבוד לתחושות הבטן של המשתמשים העתידיים, אבל עם שיקולים נוספים שהם לא רואים כגון עלויות) ואף אחד לא מפקפק במומחיותי, כך גם הרופאים ראו דבר אחד או שניים. התחברתי מאוד לעצה של להקשיב לרופא שסומכים עליו, ואני סומכת בעיקר על אלו שמוכנים לקחת אחריות ופחות לכסת"ח
ולבסוף סיפור קטן: לפני מספר שנים בני העולל חלה עם חשד להתפתחות לדלקת ריאות והרופא המליץ כמובן על אנטיביוטיקה כמניעה. קנינו את התרופה ואפסנו סגורה במקרר. במקביל הקשבנו בסיוע רופא בכל יום לריאות. בדיקה מאוד פשוטה שמאפשרת לדעת אם הדלקת קיימת. ועוד במקביל חיזקנו בדיקור. התוצאה היתה החלמה מלאה (ללא אנטיביוטיקה) אחרי שבוע מאוד קשה, ומאז ועד היום חמסה חמסה הילד בריא מעל 6 שנים.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תנו קרדיט גם למומחים
נראה לי שכאן בדיוק אנו נבדלות בתפישותינו.
בתפישתי המשתנה של הרפואה הקונבנציונלית ומקומה בחיי, אני מתייחסת למומחים קצת אחרת.
אני תופשת את הרופאים המומחים כ- מומחים ברפואה מערבית. אבל זה לא אומר שהם מומחים בבריאות גופי. אלה הם שני דברים שונים.
אני לא באה לומר שכל הרפואה המערבית היא לא טובה ולא מועילה. וודאי שבמקרים מסוימים יש לה יתרונות, והיא אכן גם מצילת חיים. אבל היא גם פוגעת בחיים, במובן שבו היא פוגעת לפעמים באיכות בריאותם של צרכניה. כמו במקרה של מתן אנטיביוטיקה.
כפי שאמרתי קודם, האירוע הזה (שיושב מן הסתם על עוד אירועים בעברי) גרם לי להפסיק לראות ברפואה הזו דרך עיקרית. עבורי כעת היא עוד דרך אחת בנוסף לאחרות שקיבלו כעת משקל יותר גבוה. ובהתאם לכך, מבחינתי יש כל מיני מומחים:
נראה לי שכאן בדיוק אנו נבדלות בתפישותינו.
בתפישתי המשתנה של הרפואה הקונבנציונלית ומקומה בחיי, אני מתייחסת למומחים קצת אחרת.
אני תופשת את הרופאים המומחים כ- מומחים ברפואה מערבית. אבל זה לא אומר שהם מומחים בבריאות גופי. אלה הם שני דברים שונים.
אני לא באה לומר שכל הרפואה המערבית היא לא טובה ולא מועילה. וודאי שבמקרים מסוימים יש לה יתרונות, והיא אכן גם מצילת חיים. אבל היא גם פוגעת בחיים, במובן שבו היא פוגעת לפעמים באיכות בריאותם של צרכניה. כמו במקרה של מתן אנטיביוטיקה.
כפי שאמרתי קודם, האירוע הזה (שיושב מן הסתם על עוד אירועים בעברי) גרם לי להפסיק לראות ברפואה הזו דרך עיקרית. עבורי כעת היא עוד דרך אחת בנוסף לאחרות שקיבלו כעת משקל יותר גבוה. ובהתאם לכך, מבחינתי יש כל מיני מומחים:
- מומחים בדיקור סיני
- מומחים בהומיאופתיה
- מומחים בשיאצו
- ובעיקר: המומחית לענייני גופי שלי - שהיא אני.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
לגבי שיקול דעת ותחושות בטן במקרה של חום - עד שלב מסויים.
בעניין הזה אולי יעניין אותך לקרוא את חום גבוה.
לא כל דבר הוא אינטואיטיבי. קיימים חידקים רשעים וערמומיים ביותר.
אני מאמינה שהאינטואציה תדע להבחין גם בהם, אם ניתן לה ביטוי.
בעניין הזה אולי יעניין אותך לקרוא את חום גבוה.
לא כל דבר הוא אינטואיטיבי. קיימים חידקים רשעים וערמומיים ביותר.
אני מאמינה שהאינטואציה תדע להבחין גם בהם, אם ניתן לה ביטוי.
-
- הודעות: 1317
- הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
מה עם לשים את הרגל במי מלח חמים, ו(אם מוצאים ואם אפשר)אז לשחרר את הקוץ עם פנצטה ואם המוגלה תצא, יהיה טוב ואז להכין ממרח מפלפל חריף חי טרי ולמרוח על הרגל? או לקשור שן שום על הרגל מה שיגרום לניקוז המוגלה החוצה (רק מי שנמצא עם הילדה יכול לחוש בתחושת בטן מה צריך לעשות באותו רגע, לעשות או להניח)
אני מאמינה שהאינטואציה תדע להבחין גם בהם, אם ניתן לה ביטוי.
אני מאמינה שהאינטואציה תדע להבחין גם בהם, אם ניתן לה ביטוי.
-
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
האם לקחת אנטיביוטיקה
במקביל הקשבנו בסיוע רופא בכל יום לריאות. בדיקה מאוד פשוטה שמאפשרת לדעת אם הדלקת קיימת
הלוואי שזה היה כל-כך פשוט. כפי שתיארתי לעיל, היינו בסרט הזה, ובדיקה פשוטה לא נותנת את התשובה. ואפילו לא בדיקת דם. ואפילו לא צילום חזה שעשינו. על אלה פורשו על-ידי רופאת הילדים שלנו כדלקת ריאות חיידקית (יש גם ויראלית שאז לא צריך אנטיביוטיקה). וכאמור, ד"ר אניספלד הסתכל על אותם הממצאים וקבע שאין דלקת בכלל, ואכן בננו החלים מעצמו.
הלוואי שזה היה כל-כך פשוט. כפי שתיארתי לעיל, היינו בסרט הזה, ובדיקה פשוטה לא נותנת את התשובה. ואפילו לא בדיקת דם. ואפילו לא צילום חזה שעשינו. על אלה פורשו על-ידי רופאת הילדים שלנו כדלקת ריאות חיידקית (יש גם ויראלית שאז לא צריך אנטיביוטיקה). וכאמור, ד"ר אניספלד הסתכל על אותם הממצאים וקבע שאין דלקת בכלל, ואכן בננו החלים מעצמו.
האם לקחת אנטיביוטיקה
לשים את הרגל במי מלח חמים
זה עוזר בהרבה מאד מקרים.
זה עוזר בהרבה מאד מקרים.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
לשים את הרגל במי מלח חמים
אז להכין ממרח מפלפל חריף חי טרי ולמרוח על הרגל?
או לקשור שן שום על הרגל מה שיגרום לניקוז המוגלה החוצה
האם כל הדברים האלה טובים לטיפול בזיהום פנימי שמתפתח?
ואם אני כבר כאן, עדכון ושאלה לגבי רגלה של אפרסקית.
במקום שבו היה אודם מקומי שנעלם, התפתחה היום אדמומית (שזה כמובן שונה מאוד מאודם ) שנראית כמו פריחה אלרגית. חלק מהכתם האדום בא בצורת נקודות על העור שניתן להרגיש אותן בולטות.
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור באופן טבעי? אם בכלל צריך?
אז להכין ממרח מפלפל חריף חי טרי ולמרוח על הרגל?
או לקשור שן שום על הרגל מה שיגרום לניקוז המוגלה החוצה
האם כל הדברים האלה טובים לטיפול בזיהום פנימי שמתפתח?
ואם אני כבר כאן, עדכון ושאלה לגבי רגלה של אפרסקית.
במקום שבו היה אודם מקומי שנעלם, התפתחה היום אדמומית (שזה כמובן שונה מאוד מאודם ) שנראית כמו פריחה אלרגית. חלק מהכתם האדום בא בצורת נקודות על העור שניתן להרגיש אותן בולטות.
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור באופן טבעי? אם בכלל צריך?
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
האם לקחת אנטיביוטיקה
פריחה אלרגית בד"כ עוברת מעצמה כשהחשיפה לגורם האלרגיה נפסקת.
חומרים טבעיים לטיפול בבעיות עור: חלב אם, שמן זית.
חומרים טבעיים לטיפול בבעיות עור: חלב אם, שמן זית.
-
- הודעות: 1317
- הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
האם כל הדברים האלה טובים לטיפול בזיהום פנימי שמתפתח? יש תכונה לשום שזה גורם לזיהום הפנימי להתנקז החוצה. אם יש זיהום פנימי וקושרים שן שום, מתפתחת שלפוחית מוגלתית מתחת לשן השום ואז לוקחים מחט שחיטאו אותה ודוקרים, ואז כל המוגלה מתנקזת החוצה
אם היה מדובר בבנאדם מבוגר ולא בילדה קטנה היה אפשר גם לערבל פלפל חריף חי ולערבב עם קצת מים חמים ולהמתיק בדבש חי (אם אין, לא נורא) ולאכול מזה כפיות כמה שאפשר. יש לזה תכונה שגורמת לדם לזרום במהירות ולרפא את הזיהום במהירות. מתחילים לדמוע, האף מתחיל לדלוף והזיהום גם יוצא במערכת העיכול ומרגישים תחושת בעירה בגוף ואז הדלקת פתאום מתחילה להרגע
_במקום שבו היה אודם מקומי שנעלם, התפתחה היום אדמומית (שזה כמובן שונה מאוד מאודם ) שנראית כמו פריחה אלרגית. חלק מהכתם האדום בא בצורת נקודות על העור שניתן להרגיש אותן בולטות.
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור באופן טבעי? אם בכלל צריך?_
לדעתי צריך להניח לרגל המסכנה. רק לתת הזדמנות למנוחה, וגם לתת לה וויטמין C וחלבונים ואבץ (למצוא מאכלים המכילים חלבונים ואבץ) זה יעזור לריפוי המהיר ולבניית רקמות
אם היה מדובר בבנאדם מבוגר ולא בילדה קטנה היה אפשר גם לערבל פלפל חריף חי ולערבב עם קצת מים חמים ולהמתיק בדבש חי (אם אין, לא נורא) ולאכול מזה כפיות כמה שאפשר. יש לזה תכונה שגורמת לדם לזרום במהירות ולרפא את הזיהום במהירות. מתחילים לדמוע, האף מתחיל לדלוף והזיהום גם יוצא במערכת העיכול ומרגישים תחושת בעירה בגוף ואז הדלקת פתאום מתחילה להרגע
_במקום שבו היה אודם מקומי שנעלם, התפתחה היום אדמומית (שזה כמובן שונה מאוד מאודם ) שנראית כמו פריחה אלרגית. חלק מהכתם האדום בא בצורת נקודות על העור שניתן להרגיש אותן בולטות.
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור באופן טבעי? אם בכלל צריך?_
לדעתי צריך להניח לרגל המסכנה. רק לתת הזדמנות למנוחה, וגם לתת לה וויטמין C וחלבונים ואבץ (למצוא מאכלים המכילים חלבונים ואבץ) זה יעזור לריפוי המהיר ולבניית רקמות
-
- הודעות: 294
- הצטרפות: 14 אפריל 2005, 09:45
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לביאה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
_במקום שבו היה אודם מקומי שנעלם, התפתחה היום אדמומית (שזה כמובן שונה מאוד מאודם ) שנראית כמו פריחה אלרגית. חלק מהכתם האדום בא בצורת נקודות על העור שניתן להרגיש אותן בולטות.
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור באופן טבעי? אם בכלל צריך?_
סיגל ב, האם יש עדיים קוץ בתוך הרגל?
האם שמת לה על הרגל איזשהו חומר (גם אם טבעי) לטיפול באודם הדלקתי שהיה?
גם אני חושבת כמו שרה שבעיקרון אם זה לא מתפתח לתגובה אלרגית חזקה, אפשר להניח לרגל להבריא לבד.
את יכולה לשים שם משחת טראומיל - לדעתי היא יותר אקטיבית ממשחת הרסקיו.
אצלי בבית יש "מנהג" שלי עם הבנות לאהוב את הגוף במודע בכדי לשמור על הבריאות שלו. למה אני מתכוונת? -
מאז שהן נולדו השתמשתי במגע - עברתי על איברי הגוף שלהן עם הידיים באהבה כדי ללמד אותן לאהוב את הגוף, להיות קשובות אליו, לדעת מה המצב הנעים והנוח של הגוף שלהן. ותמיד בדיבור כללתי גם את האיברים הפנימיים. אח"כ התחלתי להשתמש גם בדמיון שלהן, לדמיין את הגוף מבפנים.
למה? - כי אני מאמינה שכשמתייחסים על בסיס קבוע למשהו, בעצם ההתייחסות אליו מעניקים לו מרווח מחיה בריא.
כמו שאדם שמרגיש שהסביבה שלו אינה מתייחסת אליו ואינה תומכת בו, מושפע מכך לכיוון השלילי - אותו דבר רק על הגוף שלנו.
היום , כשהגדולה עצובה היא תגיד "הלב שלי לא מצליח לתת לי את השימחה" ואנחנו ניגשות לרגע לטיפול בלב שלה.
כשכואב לה , היא בדרך כלל מתייחסת כבר לכאב האנרגטי שמופיע לפני הכאב הפיזי, "יש לי עיגול בבטן שכואב לי והאויר לא רוצה לעבור בתוכו"
וכשיש פצע כואב והיא בוכה מאוד, כבר אחרי שהיא נרגעת היא מלטפת אותו ומודיעה חד משמעית ש"אמא תראי, הפצע כבר נהיה ממש ממש קטן" - למרות שעברו בעצם רק עשר דקות. (בקול מתלהב לגמרי ובבטחון מלא)
ולסיום:
אני כן מאמינה בכך שהרגל של בתך מנסה לרמוז לך משהו. ופה אני יעבור לכתוב לך בדף הבית שלך (וגם הקטנה בדיוק עושה קולות של מתעוררת)
יום טוב בינתיים.
האם יש לכם רעיון מה יכול לעזור באופן טבעי? אם בכלל צריך?_
סיגל ב, האם יש עדיים קוץ בתוך הרגל?
האם שמת לה על הרגל איזשהו חומר (גם אם טבעי) לטיפול באודם הדלקתי שהיה?
גם אני חושבת כמו שרה שבעיקרון אם זה לא מתפתח לתגובה אלרגית חזקה, אפשר להניח לרגל להבריא לבד.
את יכולה לשים שם משחת טראומיל - לדעתי היא יותר אקטיבית ממשחת הרסקיו.
אצלי בבית יש "מנהג" שלי עם הבנות לאהוב את הגוף במודע בכדי לשמור על הבריאות שלו. למה אני מתכוונת? -
מאז שהן נולדו השתמשתי במגע - עברתי על איברי הגוף שלהן עם הידיים באהבה כדי ללמד אותן לאהוב את הגוף, להיות קשובות אליו, לדעת מה המצב הנעים והנוח של הגוף שלהן. ותמיד בדיבור כללתי גם את האיברים הפנימיים. אח"כ התחלתי להשתמש גם בדמיון שלהן, לדמיין את הגוף מבפנים.
למה? - כי אני מאמינה שכשמתייחסים על בסיס קבוע למשהו, בעצם ההתייחסות אליו מעניקים לו מרווח מחיה בריא.
כמו שאדם שמרגיש שהסביבה שלו אינה מתייחסת אליו ואינה תומכת בו, מושפע מכך לכיוון השלילי - אותו דבר רק על הגוף שלנו.
היום , כשהגדולה עצובה היא תגיד "הלב שלי לא מצליח לתת לי את השימחה" ואנחנו ניגשות לרגע לטיפול בלב שלה.
כשכואב לה , היא בדרך כלל מתייחסת כבר לכאב האנרגטי שמופיע לפני הכאב הפיזי, "יש לי עיגול בבטן שכואב לי והאויר לא רוצה לעבור בתוכו"
וכשיש פצע כואב והיא בוכה מאוד, כבר אחרי שהיא נרגעת היא מלטפת אותו ומודיעה חד משמעית ש"אמא תראי, הפצע כבר נהיה ממש ממש קטן" - למרות שעברו בעצם רק עשר דקות. (בקול מתלהב לגמרי ובבטחון מלא)
ולסיום:
אני כן מאמינה בכך שהרגל של בתך מנסה לרמוז לך משהו. ופה אני יעבור לכתוב לך בדף הבית שלך (וגם הקטנה בדיוק עושה קולות של מתעוררת)
יום טוב בינתיים.
-
- הודעות: 1317
- הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אצלי בבית יש "מנהג" שלי עם הבנות לאהוב את הגוף במודע בכדי לשמור על הבריאות שלו. איזה רעיון! מאמצת אותו!:-)
האם לקחת אנטיביוטיקה
קוראת כאן מדי פעם, האתר הזה מקסים ומלא חומר שממש מדבר אלי.
לאמא של אפרסקית הקטנה... ולכל מי שמעוניין - קומפרס של חילבה זה ממש נהדר.
מערבבים: כפית חילבה, עם קצת מלח, כמון, מוסיפים חלמון של ביצה. צריך להיות לזה מרקם של משחה, לא יבש. החילבה סופחת נוזלים, אז אפשר להוסיף מעט מים. אפשר להכין את זה בכוס ולשמור במקרר לכמה ימים, ממש תרופת פלא! לזיהומים ועקיצות וכל מיני נפיחויות מהסוג הזה.
איך משתמשים - לוקחים גזה נקיה (בכל מרפאה אפשר לקבל את זה ללא תשלום) מורחים שכבה של החילבה ומניחים את הגזה על המקום הנפוח או
הכואב. אפשר כמה פעמים ביום, לילדה קטנה לא כדאי לשים להמון שעות. לילד גדול או מבוגר - אפשר למשך לילה.
חוצמזה - אנטיביוטיקה.... היד של הרופאים קלה על ההדק, ילדים הם מאוד חזקים, במיוחד כאלה שיונקים מאמא שאוכלת אוכל בריא וטוב... יש "אנטיביוטיקה" טבעית - לבן שלי (בן שנתיים) זה עזר כשהיה מקורר עם חום. זה נקרא "בּיוֹטֵק פורטה" - תמצית חזקה של אכיניציאה, סמבוק ועוד כמה צמחים חמודים. זה מר, אבל מהול במיץ תפוחים זה היה כמעט בלתי מורגש.
מבינה את ההתלבטות שלך, הם יודעים להלחיץ... במיוחד כשאת במצב רגיש ודואגת לילדה שלך...
הקטן שלי היה עם אבעבועות רוח בגיל שנה, והרופא ניסה פשוט להפחיד אותי עם תאורי זוועה של סיבוכים שונים שעלולים לקרות, הוא לא חסך ממני, אפילו לא זוכרת לאיזה צורך, אבל זוכרת את ההפחדות, ויודעת ש.... בסוף אני הולכת הביתה ומחליטה מה הכי טוב לילד שלי. בד"כ מה שילד חולה זקוק לו זה פשוט המון המון צומי של אבא ואמא.... ותוספת של קצת צמחי מרפא....
לאמא של אפרסקית הקטנה... ולכל מי שמעוניין - קומפרס של חילבה זה ממש נהדר.
מערבבים: כפית חילבה, עם קצת מלח, כמון, מוסיפים חלמון של ביצה. צריך להיות לזה מרקם של משחה, לא יבש. החילבה סופחת נוזלים, אז אפשר להוסיף מעט מים. אפשר להכין את זה בכוס ולשמור במקרר לכמה ימים, ממש תרופת פלא! לזיהומים ועקיצות וכל מיני נפיחויות מהסוג הזה.
איך משתמשים - לוקחים גזה נקיה (בכל מרפאה אפשר לקבל את זה ללא תשלום) מורחים שכבה של החילבה ומניחים את הגזה על המקום הנפוח או
הכואב. אפשר כמה פעמים ביום, לילדה קטנה לא כדאי לשים להמון שעות. לילד גדול או מבוגר - אפשר למשך לילה.
חוצמזה - אנטיביוטיקה.... היד של הרופאים קלה על ההדק, ילדים הם מאוד חזקים, במיוחד כאלה שיונקים מאמא שאוכלת אוכל בריא וטוב... יש "אנטיביוטיקה" טבעית - לבן שלי (בן שנתיים) זה עזר כשהיה מקורר עם חום. זה נקרא "בּיוֹטֵק פורטה" - תמצית חזקה של אכיניציאה, סמבוק ועוד כמה צמחים חמודים. זה מר, אבל מהול במיץ תפוחים זה היה כמעט בלתי מורגש.
מבינה את ההתלבטות שלך, הם יודעים להלחיץ... במיוחד כשאת במצב רגיש ודואגת לילדה שלך...
הקטן שלי היה עם אבעבועות רוח בגיל שנה, והרופא ניסה פשוט להפחיד אותי עם תאורי זוועה של סיבוכים שונים שעלולים לקרות, הוא לא חסך ממני, אפילו לא זוכרת לאיזה צורך, אבל זוכרת את ההפחדות, ויודעת ש.... בסוף אני הולכת הביתה ומחליטה מה הכי טוב לילד שלי. בד"כ מה שילד חולה זקוק לו זה פשוט המון המון צומי של אבא ואמא.... ותוספת של קצת צמחי מרפא....
האם לקחת אנטיביוטיקה
סתם נזכרתי במשהו שקרה לי עם אנטביוטיקה. אני מאד לא אוהבת אנטיביוטיקה בין היתר כי כל פעם שאני לוקחת אני חוטפת פטריה בנרתיק.
לפני כמה שנים עברתי עקירת שן. בסיום הטיפול הרופא רשם אנטיביוטיקה. הסברתי שאני לא רוצה לקחת אם לא חייבים. הוא התעצבן (אפשר לחשוב מה אמרתי) ואמר שזה לא שוק, ואין פה התמקחויות...בלי להתבלבל אמרתי לו שאחרי שהוא יחטוף פטריה באיבר המין כל פעם שהוא לוקח אנטיביוטיקה אז אולי הוא יבין. העוזרת שלו כמעט נחנקה, ואני קיבלתי אישור לגרגר מי מלח שלוש פעמים ביום במקום
לפני כמה שנים עברתי עקירת שן. בסיום הטיפול הרופא רשם אנטיביוטיקה. הסברתי שאני לא רוצה לקחת אם לא חייבים. הוא התעצבן (אפשר לחשוב מה אמרתי) ואמר שזה לא שוק, ואין פה התמקחויות...בלי להתבלבל אמרתי לו שאחרי שהוא יחטוף פטריה באיבר המין כל פעם שהוא לוקח אנטיביוטיקה אז אולי הוא יבין. העוזרת שלו כמעט נחנקה, ואני קיבלתי אישור לגרגר מי מלח שלוש פעמים ביום במקום
-
- הודעות: 1317
- הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*
האם לקחת אנטיביוטיקה
גדול!
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
טוב. בפעם האחרונה שכתבתי כאן סיפרתי שבמקום של הזיהום ברגלה של בתי שחלף לו, התפתחה פריחה אלרגית.
רציתי לספר איך פעלתי הפעם ומה היו התוצאות.
התייעצתי עם דר. אניספלד, אשר למחרת ראה את המקום ואישר שאכן מדובר בפריחה אלרגית. הוא הציע שנמתין יום לראות לאן הדברים הולכים.
בינתיים יצרה איתי קשר אמא לביאה המקסימה (!!! ).
אמא לביאה היא הילרית והיא נתנה לי הדרכה במייל כיצד אני יכולה לעשות טיפול אנרגטי לבתי.
חשוב לי שתבינו שבמקור אני אדם שמגיע מעולם רציונלי לחלוטין, שלא מאמין בכל "הוודו הזה", ועד כה כברת הדרך היחידה שעשיתי בנושא היתה להטיל ספק ברציונליות עצמה .
בשנתיים האחרונות עשיתי אמנם יוגה וטופלתי גם בשיאצו, ונפתחתי עוד לעולם הרוח והאנרגיה - אבל זה עדיין רחוק מאוד מטיפול אנרגטי נטו. לפחות עבורי.
אז עם כל הגישה הזו שלי החלטתי (בשעשוע עצמי קל) שאני מנסה את התרגיל ש-אמא לביאה הסבירה לי.
מילאתי בקפדנות אחר ההוראות, וטיפלתי בבתי שישנה.
כמה שעות אחר כך הסתכלתי על מקום הפריחה, והייתי בשוק!
שיפור ניכר חל בפריחה!!! היא פשוט דהתה בצבעה ונראתה הרבה יותר טוב!!!
המומה לחלוטין החלטתי לעשות טיפול נוסף, פיצקי בדיוק התחילה את שנת הלילה שלה.
קמתי בבוקר - ושוב הלם! שיפור גדול מאוד!!!
בהמשך היום עשיתי עוד טיפול קצר, שוב שיפור ניכר, וזהו. הרגשתי שלא צריך עוד.
תהליך הריפוי הותנע, הואץ והפריחה עברה לה מאליה תוך יום.
זה מה שרציתי לספר. שתדעו.
ותודה גדולה גדולה ל-אמא לביאה המקסימה! @}
בריאות לכולם.
רציתי לספר איך פעלתי הפעם ומה היו התוצאות.
התייעצתי עם דר. אניספלד, אשר למחרת ראה את המקום ואישר שאכן מדובר בפריחה אלרגית. הוא הציע שנמתין יום לראות לאן הדברים הולכים.
בינתיים יצרה איתי קשר אמא לביאה המקסימה (!!! ).
אמא לביאה היא הילרית והיא נתנה לי הדרכה במייל כיצד אני יכולה לעשות טיפול אנרגטי לבתי.
חשוב לי שתבינו שבמקור אני אדם שמגיע מעולם רציונלי לחלוטין, שלא מאמין בכל "הוודו הזה", ועד כה כברת הדרך היחידה שעשיתי בנושא היתה להטיל ספק ברציונליות עצמה .
בשנתיים האחרונות עשיתי אמנם יוגה וטופלתי גם בשיאצו, ונפתחתי עוד לעולם הרוח והאנרגיה - אבל זה עדיין רחוק מאוד מטיפול אנרגטי נטו. לפחות עבורי.
אז עם כל הגישה הזו שלי החלטתי (בשעשוע עצמי קל) שאני מנסה את התרגיל ש-אמא לביאה הסבירה לי.
מילאתי בקפדנות אחר ההוראות, וטיפלתי בבתי שישנה.
כמה שעות אחר כך הסתכלתי על מקום הפריחה, והייתי בשוק!
שיפור ניכר חל בפריחה!!! היא פשוט דהתה בצבעה ונראתה הרבה יותר טוב!!!
המומה לחלוטין החלטתי לעשות טיפול נוסף, פיצקי בדיוק התחילה את שנת הלילה שלה.
קמתי בבוקר - ושוב הלם! שיפור גדול מאוד!!!
בהמשך היום עשיתי עוד טיפול קצר, שוב שיפור ניכר, וזהו. הרגשתי שלא צריך עוד.
תהליך הריפוי הותנע, הואץ והפריחה עברה לה מאליה תוך יום.
זה מה שרציתי לספר. שתדעו.
ותודה גדולה גדולה ל-אמא לביאה המקסימה! @}
בריאות לכולם.
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
האם לקחת אנטיביוטיקה
מעניין שרק אתמול עידכנת, והיום זה כ"כ רלוונטי לנו.
עוד לא הינו אצל הרופא, אבל יש נפיחות עם אודם ברגל, במקום שבו הקטנה קיבלת חיסון.
לפי שרון ג זה יכול לקבל כיוון של אנטיביוטיקה ( היא שלחה אותי לכאן ).
אני מאוד חזקה בתחושה שהגוף מגיב לטראומה שעברה עליו, אבל בכל זאת חיזוקים יעזרו.
אז כמה שאלות:
כמה זמן לקח כל תהליך הריפוי הטבעי?
אני מודעת לעובדה שקצב הריפוי שונה מאדם לאדם, ומסיבה אחת לשניה, אבל בכל זאת, אולי איזה טווח יכול לתת לי קצת שקט.
האם אפשר לקבל הנחיות לטיפול האנגטי של אמא לביאה ?
שגם אנחנו, ואולי אחרים יוכלו לסבול פחות ( לא שהסבל הוא נורא בכלל, אבל זה נשמע טוב... )
אגב סבל, האם כאב לאפרסקית בכלל? האם לה הפריע?
תודה @}
עוד לא הינו אצל הרופא, אבל יש נפיחות עם אודם ברגל, במקום שבו הקטנה קיבלת חיסון.
לפי שרון ג זה יכול לקבל כיוון של אנטיביוטיקה ( היא שלחה אותי לכאן ).
אני מאוד חזקה בתחושה שהגוף מגיב לטראומה שעברה עליו, אבל בכל זאת חיזוקים יעזרו.
אז כמה שאלות:
כמה זמן לקח כל תהליך הריפוי הטבעי?
אני מודעת לעובדה שקצב הריפוי שונה מאדם לאדם, ומסיבה אחת לשניה, אבל בכל זאת, אולי איזה טווח יכול לתת לי קצת שקט.
האם אפשר לקבל הנחיות לטיפול האנגטי של אמא לביאה ?
שגם אנחנו, ואולי אחרים יוכלו לסבול פחות ( לא שהסבל הוא נורא בכלל, אבל זה נשמע טוב... )
אגב סבל, האם כאב לאפרסקית בכלל? האם לה הפריע?
תודה @}
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
היא שלחה אותי לכאן
כמה זמן לקח כל תהליך הריפוי הטבעי?
האודם שהיה בעצם זיהום עבר תוך ימים בודדים, אך בל נשכח שלקחנו איזה שתיים ורבע מנות אנטיביוטיקה - מתוך 15 שהיינו אמורים. לא יודעת אם זה עזר, או סייע, או שהגוף לבד התגבר על זה בעצמו.
לגבי האלרגיה והאדמומית שהופיעה: היא היתה איזה יומיים חזקה ונוכחת. מרגע שהתחלתי בטיפול חל כפי שסיפרתי שיפור גדול, הסתפקתי בשלושה טיפולים שנפרשו על פני יום וחצי (יכולתי לעשות אותם במרווחים יותר קטנים) ואח"כ זה נעלם כבר מעצמו תוך יום-יומיים נוספים.
האם אפשר לקבל הנחיות לטיפול האנגטי של אמא לביאה ?
אני מציעה לפנות אליה ישירות.
אגב, מכירה את דף לעזור לקרובים לנו להבריא ?
האם כאב לאפרסקית בכלל? האם לה הפריע?
לא בזיהום.
באלרגיה היתה לי תחושה שאולי היא חשה גירוי קל במקום - מעין גרד. אבל ממש לא משהו רציני.
תהיו בריאים, וספרי מה החלטתם ועל הריפוי עצמו.
תרגישו טוב!
כמה זמן לקח כל תהליך הריפוי הטבעי?
האודם שהיה בעצם זיהום עבר תוך ימים בודדים, אך בל נשכח שלקחנו איזה שתיים ורבע מנות אנטיביוטיקה - מתוך 15 שהיינו אמורים. לא יודעת אם זה עזר, או סייע, או שהגוף לבד התגבר על זה בעצמו.
לגבי האלרגיה והאדמומית שהופיעה: היא היתה איזה יומיים חזקה ונוכחת. מרגע שהתחלתי בטיפול חל כפי שסיפרתי שיפור גדול, הסתפקתי בשלושה טיפולים שנפרשו על פני יום וחצי (יכולתי לעשות אותם במרווחים יותר קטנים) ואח"כ זה נעלם כבר מעצמו תוך יום-יומיים נוספים.
האם אפשר לקבל הנחיות לטיפול האנגטי של אמא לביאה ?
אני מציעה לפנות אליה ישירות.
אגב, מכירה את דף לעזור לקרובים לנו להבריא ?
האם כאב לאפרסקית בכלל? האם לה הפריע?
לא בזיהום.
באלרגיה היתה לי תחושה שאולי היא חשה גירוי קל במקום - מעין גרד. אבל ממש לא משהו רציני.
תהיו בריאים, וספרי מה החלטתם ועל הריפוי עצמו.
תרגישו טוב!
-
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
האם לקחת אנטיביוטיקה
יש רגיעה, גם ברגל וגם אצל אימא
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם לקחת אנטיביוטיקה
סיגל ב , מדהים.
ובעיקר הפתיחות, הנכונות לנסות משהו אף על פי שזה נראה "וודו" (-: (זה בהשראת מה שכתבתי על מה שחשבתי בהתחלה על האייפק? D-: גם אני השתמשתי במלה הזאת)
ובעיקר הפתיחות, הנכונות לנסות משהו אף על פי שזה נראה "וודו" (-: (זה בהשראת מה שכתבתי על מה שחשבתי בהתחלה על האייפק? D-: גם אני השתמשתי במלה הזאת)
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם לקחת אנטיביוטיקה
רפואה טבעית, משלימה זה דבר מצוין. אבל לא בא במקום הקונבנציונלית. לשיטתי, אם יש ספק אין ספק. אעדיף לתת אנטיביוטיקה ולא לקחת סיכון בעיקר אם מדובר במחלה שעלולים לנבוע ממנה סיבוכים קשים (כמו דלקת גרון מסטרפטוקוקוס) שסיבוך אפשרי שלה הוא פגיעה בלב.
לא נכון לעשות דווקא לרופא על גב הילד. אבל, כמי שהואבסה בכמויות אסטרונומיות של אנטיביוטיקה בילדות עקב חולניות מרובה ועקב מערכת חיסון בעייתית (לא הייתי מוכנה לינוק בכלל אולי יש קשר לעובדה שנולדתי פגית), כן נכון להגביל השימוש באנטיביוטיקה ולהשתמש בה בצורה מושכלת אבל כל סוג של פנאטיות נגד השימוש עלול להיות בכיה לדורות.
לא נכון לעשות דווקא לרופא על גב הילד. אבל, כמי שהואבסה בכמויות אסטרונומיות של אנטיביוטיקה בילדות עקב חולניות מרובה ועקב מערכת חיסון בעייתית (לא הייתי מוכנה לינוק בכלל אולי יש קשר לעובדה שנולדתי פגית), כן נכון להגביל השימוש באנטיביוטיקה ולהשתמש בה בצורה מושכלת אבל כל סוג של פנאטיות נגד השימוש עלול להיות בכיה לדורות.
-
- הודעות: 28
- הצטרפות: 18 נובמבר 2004, 12:33
- דף אישי: הדף האישי של גחלי_לית*
האם לקחת אנטיביוטיקה
שאלה תכופה :
ננשכתי ע"י חתול שהיה בהיסטריה מכלב
החתול מוכר לי ומחוסן מפני כלבת.
הנשיכות הן רבות ומעט עמוקות באצבע
הייתי אצל רופאה שחיטאה נתנה אנטיהיסטמין לטיפול בהתנפחות ואנטיביוטיקה - אוגמנטין ל - 3 ימים לצורך מניעתי.
המקום נפוח וכואב כואב כואב.
הייתי מעדיפה לחכות ולראות האם מתפתח זיהום, במידה וכן אז אקח את האנטיביוטיקה
השאלה האם אני מסכנת את עצמי או את האצבע בהמתנה זו?
האם יש משהו חלופי טבעי שאפשר לקחת במקום?
מה דעתכם?
(בבקשה תענו לי זה דחוף, עכשיו חזרתי ממד"א)
הרבה תודה
גחלי לית
ננשכתי ע"י חתול שהיה בהיסטריה מכלב
החתול מוכר לי ומחוסן מפני כלבת.
הנשיכות הן רבות ומעט עמוקות באצבע
הייתי אצל רופאה שחיטאה נתנה אנטיהיסטמין לטיפול בהתנפחות ואנטיביוטיקה - אוגמנטין ל - 3 ימים לצורך מניעתי.
המקום נפוח וכואב כואב כואב.
הייתי מעדיפה לחכות ולראות האם מתפתח זיהום, במידה וכן אז אקח את האנטיביוטיקה
השאלה האם אני מסכנת את עצמי או את האצבע בהמתנה זו?
האם יש משהו חלופי טבעי שאפשר לקחת במקום?
מה דעתכם?
(בבקשה תענו לי זה דחוף, עכשיו חזרתי ממד"א)
הרבה תודה
גחלי לית
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
הייתי מעדיפה לחכות ולראות האם מתפתח זיהום, במידה וכן אז אקח את האנטיביוטיקה
אני הייתי מחכה לראות מה קורה, וגם אם היה מתפתח זיהום הייתי מחפשת דרכים אחרות להתמודד איתו - ולא לקחת אנטיביוטיקה.
זה באמת עניין של תפישה אישית. אני הייתי עושה את זה מתוך אמונה שלגוף שלי יש את הכלים והיכולת להתמודד עם הפציעה וגם עם זיהום אפשרי. אם קראת את כל הדף הזה, אז את יכולה להבין מה אני חושבת היום על היכולת של הגוף להתמודד עם מצבים כאלה. גם אם יש זיהום, זה עדיין לא אומר שזה לא זיהום שהגוף יכול להתמודד איתו לבד.
ובכל מקרה, זה לא שברגע אחד, הרף עין, המצב הופך לקריטי ולמסכן חיים. אם הגוף לא ידע להתמודד עם הפציעה לבד, הוא יאותת לנו ואז נוכל לשקול שוב את צעדינו. אפשר להחליט לקחת אנטיביוטיקה גם בהמשך.
אבל זו דעתי האישית והפרטית בלבד. ורק שיהיה ברור - אני לא רופאה ולא מבינה כלום בתחום. זו פשוט דעה שמבוססת על ניסיון חיי הפרטי ועל אמונותיי.
בעניין מה לעשות, יש במעלה הדף הצעות שונות שהועלו להתמודדות במקרה הפרטני שלי:
הילינג,
צמחי מרפא של סבתא
ארומתרפיה ושמנים
וגם כמה הצעות של שרה ק. תקראי ותראי אם משהו מזה יכול להתאים לך.
אולי גם תרצי לחפש רופא עם גישה טבעית, אולי רופא שהוא גם הומיאופת למשל, שירגיע את חששותיך.
ד"ר אניספלד שצוין למעלה הוא כזה ומקבל בת"א.
ודבר אחרון אך חשוב -
האם את מחוסנת לטטנוס?
אני הייתי מחכה לראות מה קורה, וגם אם היה מתפתח זיהום הייתי מחפשת דרכים אחרות להתמודד איתו - ולא לקחת אנטיביוטיקה.
זה באמת עניין של תפישה אישית. אני הייתי עושה את זה מתוך אמונה שלגוף שלי יש את הכלים והיכולת להתמודד עם הפציעה וגם עם זיהום אפשרי. אם קראת את כל הדף הזה, אז את יכולה להבין מה אני חושבת היום על היכולת של הגוף להתמודד עם מצבים כאלה. גם אם יש זיהום, זה עדיין לא אומר שזה לא זיהום שהגוף יכול להתמודד איתו לבד.
ובכל מקרה, זה לא שברגע אחד, הרף עין, המצב הופך לקריטי ולמסכן חיים. אם הגוף לא ידע להתמודד עם הפציעה לבד, הוא יאותת לנו ואז נוכל לשקול שוב את צעדינו. אפשר להחליט לקחת אנטיביוטיקה גם בהמשך.
אבל זו דעתי האישית והפרטית בלבד. ורק שיהיה ברור - אני לא רופאה ולא מבינה כלום בתחום. זו פשוט דעה שמבוססת על ניסיון חיי הפרטי ועל אמונותיי.
בעניין מה לעשות, יש במעלה הדף הצעות שונות שהועלו להתמודדות במקרה הפרטני שלי:
הילינג,
צמחי מרפא של סבתא
ארומתרפיה ושמנים
וגם כמה הצעות של שרה ק. תקראי ותראי אם משהו מזה יכול להתאים לך.
אולי גם תרצי לחפש רופא עם גישה טבעית, אולי רופא שהוא גם הומיאופת למשל, שירגיע את חששותיך.
ד"ר אניספלד שצוין למעלה הוא כזה ומקבל בת"א.
ודבר אחרון אך חשוב -
האם את מחוסנת לטטנוס?
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
פלוני אלמונית, כתבת
אם יש ספק אין ספק. אעדיף לתת אנטיביוטיקה ולא לקחת סיכון בעיקר אם מדובר במחלה שעלולים לנבוע ממנה סיבוכים קשים
יש דרכים אחרות להתמודד עם מחלות. זה שלא לוקחים אנטיביוטיקה, עוד לא אומר שמזניחים את הטיפול במחלה.
לפעמים באמת לא צריך לעשות כלום, ולפעמים אפשר לסייע לגוף להתמודד באמצעות טיפולים אלטרנטיביים אשר בהם אין את הנזקים שגורמת האנטיביוטיקה.
כמי שהואבסה בכמויות אסטרונומיות של אנטיביוטיקה בילדות עקב חולניות מרובה ועקב מערכת חיסון בעייתית
אם דבקים בגישה הקונבנציונלית, אז מה שקורה הוא שלוקחים אנטיביוטיקה כשחולים, ואז המערכת החיסונית מוחלשת עוד יותר; מה שגורם למחלות נוספות ואז שוב לוקחים אנטיביוטיקה ואז שוב חולים. מעגל קסמים.
אם יש ספק אין ספק. אעדיף לתת אנטיביוטיקה ולא לקחת סיכון בעיקר אם מדובר במחלה שעלולים לנבוע ממנה סיבוכים קשים
יש דרכים אחרות להתמודד עם מחלות. זה שלא לוקחים אנטיביוטיקה, עוד לא אומר שמזניחים את הטיפול במחלה.
לפעמים באמת לא צריך לעשות כלום, ולפעמים אפשר לסייע לגוף להתמודד באמצעות טיפולים אלטרנטיביים אשר בהם אין את הנזקים שגורמת האנטיביוטיקה.
כמי שהואבסה בכמויות אסטרונומיות של אנטיביוטיקה בילדות עקב חולניות מרובה ועקב מערכת חיסון בעייתית
אם דבקים בגישה הקונבנציונלית, אז מה שקורה הוא שלוקחים אנטיביוטיקה כשחולים, ואז המערכת החיסונית מוחלשת עוד יותר; מה שגורם למחלות נוספות ואז שוב לוקחים אנטיביוטיקה ואז שוב חולים. מעגל קסמים.
-
- הודעות: 28
- הצטרפות: 18 נובמבר 2004, 12:33
- דף אישי: הדף האישי של גחלי_לית*
-
- הודעות: 28
- הצטרפות: 18 נובמבר 2004, 12:33
- דף אישי: הדף האישי של גחלי_לית*
האם לקחת אנטיביוטיקה
מוסיפה גם לדף הזה את סוף הסיפור שכתבתי ביום רביעי, חשוב להראות את כל האפשרויות הקיימות כשמדובר על דחיית אנטיביוטיקה
_חזרתי הביתה עכשיו אחרי 3 ימים של אשפוז עם עירוי לווריד של אוגמנטין 3 פעמים ביום + גנטומצין פעם ביום.
עדיין נפוח ומוגלתי, אבל פחות.
מותשת מיואשת מדוכאת מביה"ח ועדיין צריכה להמשיך לקחת אוגמנטין 3 פעמים ביום דרך הפה לחזור מחר לרופאה מומחית לכף יד ואיום אשפוז חוזר/נוסף עדיין תלוי ועומד מעלי.
היה מגעיל בביה"ח
>לעולם לא אדחה קבלת אנטיביוטיקה...<_
_חזרתי הביתה עכשיו אחרי 3 ימים של אשפוז עם עירוי לווריד של אוגמנטין 3 פעמים ביום + גנטומצין פעם ביום.
עדיין נפוח ומוגלתי, אבל פחות.
מותשת מיואשת מדוכאת מביה"ח ועדיין צריכה להמשיך לקחת אוגמנטין 3 פעמים ביום דרך הפה לחזור מחר לרופאה מומחית לכף יד ואיום אשפוז חוזר/נוסף עדיין תלוי ועומד מעלי.
היה מגעיל בביה"ח
>לעולם לא אדחה קבלת אנטיביוטיקה...<_
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
חדווה,
תודה על העדכון. @}
היה מגעיל בביה"ח
האם תוכלי להרחיב יותר על השתשלות העניינים שהביאה למתן אנטיביוטיקה דרך הווריד?
תודה על העדכון. @}
היה מגעיל בביה"ח
האם תוכלי להרחיב יותר על השתשלות העניינים שהביאה למתן אנטיביוטיקה דרך הווריד?
-
- הודעות: 28
- הצטרפות: 18 נובמבר 2004, 12:33
- דף אישי: הדף האישי של גחלי_לית*
האם לקחת אנטיביוטיקה
השתלשלות העיניינים:
ביום חמישי בערב ננשכתי באצבע ופניתי למוקד חרום רפואי,
הרופאה ביקשה לתת בהתחלה 2 אוגמנטין ליום, וכשאמרתי שאני לא אוהבת לקחת אנטיביוטיקה סתם (ובטח לא אוגמנטין) הסכימה לרדת לכדור אחד ביום - כי זה רק למניעה - למרות שזה היה נראה די רע. (אני קצת חושבת שאני אשמה בכך שניסיתי לשכנע את הרופאה שבגלל שאני לא אוהבת אוגמנטין לרדת מאוד במינון המקובל, כלומר אילו היא היתה פחות צעירה וקצת יותר סמכותית, ופחות עם רצון להיות נחמדה היא לא היתה מוותרת לי).
בכל מקרה החלטתי לחכות 24 שעות בלקיחת האוגמנטין לראות אם יתפתחו סימני זיהום: המשך ההתנפחות והתפשטות ההתנפחות, וחום.
ביום ששי בערב כשלא היה שיפור והיה נראה שיש יותר נפיחות באצבע החלטתי לקחת את כדור האוגמנטין.
בשבת הרגשתי שזה כואב יותר אבל שיכנעתי את עצמי שזה חלק מההחלמה (אם כואב יותר סימן שזה כבר לא במצב של הלם).
במוצ"ש התחלתי להרגיש סימני חום מדדתי היה לי חום 37.5 (זה חום?) וראיתי שהנפיחות מתפשטת במעלה כף היד ביחד עם תחושת נימנום מוזרה.
חזרתי למוקד הרפואי, היה שם רופא אחר, שאמר שהייתי חייבת להתחיל מיד ב - 2 אוגמנטין ליום, ושכדאי לנסות לנקז את המוגלה שהצטברה.
זה כאב במיוחד שהוא לא ניסה לעשות את זה בצורה עדינה (לבסוף הוא נתן לי זריקת הרגעה מקומית (שגם מאוד כאב)
בנוסף הוא נתן לי זריקת אנטיביוטיקה. הוא רצה לווריד, אני התעקשתי שרק לשריר כיון שהתחילו להתעורר אצלי ספקות אם הוא קיבל הכשרה רפואית במכללת לטביה ,;-) ובשריר היה נראה לי הרע במיעוטו.
ביום ראשון לא ראיתי שיפור, על כן פניתי לרופא משפחה שאמר שאין ספק שיש צורך בעירוי אנטיביוטי למינימום של 24 שעות ואולי אף יותר (48), ועל כן יש לפנות למיון ומשם לאשפוז.
במיון ישבנו שעות על גבי שעות מבלי שמישהו יסתכל עלי, ולבסוף החליטו כמובן על אשפוז בגלל הנפיחות.
האשפוז נמשך 3 ימים...עם 4 מנות אנטיביוטיקה כפי שפירטתי לעיל... ההחלמה היתה איטית ועדיין האצבע נפוחה וחמה. אני מקבלת עכשיו 2 כדורי אוגמנטין דרך הפה, ההחלמה נראית לי איטית מדי, והיום אפילו נראה לי שמתחילה שוב התנפחות במעלה כף היד, ואני כבר לא יודעת מה לעשות, כי אני לא רוצה לחזור לאשפוז.
מומחית כף היד שראתה אותי בביה"ח היא טיפוס כועס ועצבני, אני לא יודעת האם ואיך ליצור איתה קשר, יש לי תור אליה ליום חמישי, ובינתיים אני לא בטוחה אם הסיפור לא חוזר על עצמו.
קיבלתי רמות גבוהות של אנטיביוטיקה וזה רק 'דיגדג' את הזיהום ככה זה נראה לי. משהו נראה לי לא בסדר:-/
רק שעכשיו אין לי כתובת... (כי הכירורגית כף יד קלפטע:-S, רופא משפחה שלי אנטיפת:-S, ומיון זה איכסססססס:-S:-S)
השתפכתי...
בנוסף בדף של פאפא דוק כתבתי קצת מעט (על קצה המזלג) על הרגשות והחרדות שעלו בזמן האשפוז משהו איום ונורא
ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
עכשיו שאני כותבת את זה אני שוב מתחילה לבכות...
ולסיום אין לי אמונה שהגןוף שלי אי פעם יחלים...
ביום חמישי בערב ננשכתי באצבע ופניתי למוקד חרום רפואי,
הרופאה ביקשה לתת בהתחלה 2 אוגמנטין ליום, וכשאמרתי שאני לא אוהבת לקחת אנטיביוטיקה סתם (ובטח לא אוגמנטין) הסכימה לרדת לכדור אחד ביום - כי זה רק למניעה - למרות שזה היה נראה די רע. (אני קצת חושבת שאני אשמה בכך שניסיתי לשכנע את הרופאה שבגלל שאני לא אוהבת אוגמנטין לרדת מאוד במינון המקובל, כלומר אילו היא היתה פחות צעירה וקצת יותר סמכותית, ופחות עם רצון להיות נחמדה היא לא היתה מוותרת לי).
בכל מקרה החלטתי לחכות 24 שעות בלקיחת האוגמנטין לראות אם יתפתחו סימני זיהום: המשך ההתנפחות והתפשטות ההתנפחות, וחום.
ביום ששי בערב כשלא היה שיפור והיה נראה שיש יותר נפיחות באצבע החלטתי לקחת את כדור האוגמנטין.
בשבת הרגשתי שזה כואב יותר אבל שיכנעתי את עצמי שזה חלק מההחלמה (אם כואב יותר סימן שזה כבר לא במצב של הלם).
במוצ"ש התחלתי להרגיש סימני חום מדדתי היה לי חום 37.5 (זה חום?) וראיתי שהנפיחות מתפשטת במעלה כף היד ביחד עם תחושת נימנום מוזרה.
חזרתי למוקד הרפואי, היה שם רופא אחר, שאמר שהייתי חייבת להתחיל מיד ב - 2 אוגמנטין ליום, ושכדאי לנסות לנקז את המוגלה שהצטברה.
זה כאב במיוחד שהוא לא ניסה לעשות את זה בצורה עדינה (לבסוף הוא נתן לי זריקת הרגעה מקומית (שגם מאוד כאב)
בנוסף הוא נתן לי זריקת אנטיביוטיקה. הוא רצה לווריד, אני התעקשתי שרק לשריר כיון שהתחילו להתעורר אצלי ספקות אם הוא קיבל הכשרה רפואית במכללת לטביה ,;-) ובשריר היה נראה לי הרע במיעוטו.
ביום ראשון לא ראיתי שיפור, על כן פניתי לרופא משפחה שאמר שאין ספק שיש צורך בעירוי אנטיביוטי למינימום של 24 שעות ואולי אף יותר (48), ועל כן יש לפנות למיון ומשם לאשפוז.
במיון ישבנו שעות על גבי שעות מבלי שמישהו יסתכל עלי, ולבסוף החליטו כמובן על אשפוז בגלל הנפיחות.
האשפוז נמשך 3 ימים...עם 4 מנות אנטיביוטיקה כפי שפירטתי לעיל... ההחלמה היתה איטית ועדיין האצבע נפוחה וחמה. אני מקבלת עכשיו 2 כדורי אוגמנטין דרך הפה, ההחלמה נראית לי איטית מדי, והיום אפילו נראה לי שמתחילה שוב התנפחות במעלה כף היד, ואני כבר לא יודעת מה לעשות, כי אני לא רוצה לחזור לאשפוז.
מומחית כף היד שראתה אותי בביה"ח היא טיפוס כועס ועצבני, אני לא יודעת האם ואיך ליצור איתה קשר, יש לי תור אליה ליום חמישי, ובינתיים אני לא בטוחה אם הסיפור לא חוזר על עצמו.
קיבלתי רמות גבוהות של אנטיביוטיקה וזה רק 'דיגדג' את הזיהום ככה זה נראה לי. משהו נראה לי לא בסדר:-/
רק שעכשיו אין לי כתובת... (כי הכירורגית כף יד קלפטע:-S, רופא משפחה שלי אנטיפת:-S, ומיון זה איכסססססס:-S:-S)
השתפכתי...
בנוסף בדף של פאפא דוק כתבתי קצת מעט (על קצה המזלג) על הרגשות והחרדות שעלו בזמן האשפוז משהו איום ונורא
ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
עכשיו שאני כותבת את זה אני שוב מתחילה לבכות...
ולסיום אין לי אמונה שהגןוף שלי אי פעם יחלים...
-
- הודעות: 28
- הצטרפות: 18 נובמבר 2004, 12:33
- דף אישי: הדף האישי של גחלי_לית*
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אוי חדווה,
זה נשמע ממש נורא!
חשבת לפנות להומיאופת?
בזמנו כשדברתי עם ד"ר אניספלד (שהוא הומיאופת בנוסף להיותו רופא) ושאלתי אם יש להומיאופתיה מה לעשות עם זיהום הוא אמר שיש!
בנוסף אני חוזרת על ההמלצות:
הילינג,
צמחי מרפא של סבתא
ארומתרפיה ושמנים.
בפרט, אני ממש ממליצה לקרוא את ההמלצות של שרה ק כאן במעלה הדף. נראה לי שהן יכולות מאוד להתאים לך. (ההמלצה עם השום למשל).
שולחת לך חיבוק גדול .
זה נשמע ממש נורא!
חשבת לפנות להומיאופת?
בזמנו כשדברתי עם ד"ר אניספלד (שהוא הומיאופת בנוסף להיותו רופא) ושאלתי אם יש להומיאופתיה מה לעשות עם זיהום הוא אמר שיש!
בנוסף אני חוזרת על ההמלצות:
הילינג,
צמחי מרפא של סבתא
ארומתרפיה ושמנים.
בפרט, אני ממש ממליצה לקרוא את ההמלצות של שרה ק כאן במעלה הדף. נראה לי שהן יכולות מאוד להתאים לך. (ההמלצה עם השום למשל).
שולחת לך חיבוק גדול .
האם לקחת אנטיביוטיקה
קצת יקר, אבל נראה לי ששווה להשקיע -
לקנות שמן אתרי קמומיל, ולהשרות את האצבע בכוס זכוכית עם מים בטמפרטורת חדר ולהוסיף כ-5 טיפות קמומיל, מספר פעמים ביום, אפשר כל שעתיים ביום הראשון, ולמשך כ-20 דקות. כדאי גם להוסיף לוונדר, אותו מינון.
הקמומיל הינו שמן בעל תכונות אנטי-דלקתיות מאד חזקות.
לקנות שמן אתרי קמומיל, ולהשרות את האצבע בכוס זכוכית עם מים בטמפרטורת חדר ולהוסיף כ-5 טיפות קמומיל, מספר פעמים ביום, אפשר כל שעתיים ביום הראשון, ולמשך כ-20 דקות. כדאי גם להוסיף לוונדר, אותו מינון.
הקמומיל הינו שמן בעל תכונות אנטי-דלקתיות מאד חזקות.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תודה אמירה על המידע!
-
- הודעות: 28
- הצטרפות: 18 נובמבר 2004, 12:33
- דף אישי: הדף האישי של גחלי_לית*
האם לקחת אנטיביוטיקה
רק עכשיו אני רואה את זה, אבל האצבע עדיין לא חזרה לחלוטין למראה נורמלי ולתיפקוד מלא, כך שהעצות שימושיות לי, במיוחד משום שרופא שראיתי אתמול המליץ על מסאג'ים לאצבע.
תודה:-)
תודה:-)
האם לקחת אנטיביוטיקה
http://www.LiveCity.co.il/go/22860
המלצה אורגנול אנטיביוטיקה טבעית למגוון בעיות
מוזמנים לקרוא
http://www.LiveCity.co.il/go/22860
המלצה אורגנול אנטיביוטיקה טבעית למגוון בעיות
מוזמנים לקרוא
http://www.LiveCity.co.il/go/22860
האם לקחת אנטיביוטיקה
לאחר שבע שנים של סבל וכאבים וטיפולים אין סופיים מסוגים שונים נמצאו אצל בעלי 2 סוגי טפילים וחידק מעיים אחד שהטיפול בהם הוא באמצעות אנטיביוטיקה כבדה פלג'יל ומוקסיפן פורטה למשך חודשיים ימים לסירוגין.לאחר שדווח לנו כי הטפילים מדבקים נבדקנו אני וביתי הקטנה (בת שנה וחצי)ונמצא כי אני נושאת את הטפיל שניקרא בלסטוציסטיס הומיניס.מכיוון שאינני מרגישה כל תופעות הקשורות לכך,אך יודעת בודאות כי הטפיל מדבק ומחויב בטיפול כדי למנוע הידבקות שניה של בעלי והדבקת ביתי והתפתחות מחלה בגופי.אשמח לשמוע ממי שמכיר ושמע על טפיל זה ויודע על שיטות אחרות טובות ויעילות לטיפול בו וכך אמנע מטיפול אנטיביוטי מיותר (או לא?). תודה מירב
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
האם לקחת אנטיביוטיקה
מירב,
ניסיתם הומיאופתיה? דיקור?
ניסיתם הומיאופתיה? דיקור?
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
האם לקחת אנטיביוטיקה
רציתי לדעת האם מישהו מכם שמע על תרופה אלטרנטיבית שמכילה מי-כסף ואמורה להיות תחליף טבעי לאנטיביוטיקה (אני לא זוכרת את השם המדוייק שלה)
colloidal silver
רופא ילדים שאני סומכת עליו אמר לי שהכסף כשלעצמו אינו בעייתי, אבל שהוא אישית עוד לא נתקל בתכשיר כזה שעבר בדיקה אמינה מספיק להיעדר מתכות כבדות אחרות, ולכן הוא אישית נמנע מלרשום אותו לחוליו.
colloidal silver
רופא ילדים שאני סומכת עליו אמר לי שהכסף כשלעצמו אינו בעייתי, אבל שהוא אישית עוד לא נתקל בתכשיר כזה שעבר בדיקה אמינה מספיק להיעדר מתכות כבדות אחרות, ולכן הוא אישית נמנע מלרשום אותו לחוליו.
-
- הודעות: 1392
- הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48
- דף אישי: הדף האישי של תמר_ס*
האם לקחת אנטיביוטיקה
בן 4, דלקת באוזן אחת.
הדלקת באוזן החיצונית. אפילו מגע קל כואב לו תופת. הוא עם חום נמוך.
הרופאה שלנו גם הומאופטית ומעולם לא הציעה לנו אנט' בכזאת נחרצות. אמרה שאין מה לחשוב. לתת מיד. אוגמנטין 10 ימים.
שאלתי אם אין מצב לחכות, לנסות משהו אחר. אמרה שלא.
הוא כ"כ סובל ואני במין אשליה כזאת שאולי האנט' תעשה פלאים. בינתיים נתתי לו דקסמול קיד (?? יש דבר כזה או שאני ממציאה?).
הדלקת באוזן החיצונית. אפילו מגע קל כואב לו תופת. הוא עם חום נמוך.
הרופאה שלנו גם הומאופטית ומעולם לא הציעה לנו אנט' בכזאת נחרצות. אמרה שאין מה לחשוב. לתת מיד. אוגמנטין 10 ימים.
שאלתי אם אין מצב לחכות, לנסות משהו אחר. אמרה שלא.
הוא כ"כ סובל ואני במין אשליה כזאת שאולי האנט' תעשה פלאים. בינתיים נתתי לו דקסמול קיד (?? יש דבר כזה או שאני ממציאה?).
-
- הודעות: 117
- הצטרפות: 12 יולי 2005, 23:18
- דף אישי: הדף האישי של נועה_נועה*
האם לקחת אנטיביוטיקה
שאלתי אם אין מצב לחכות, לנסות משהו אחר
אם את מחכה, אצלנו עבד יפה, שום (מגורד) ושמן זית מחומם קלות, להספיג בצמר גפן ולשים באוזן.
אם את מחכה, אצלנו עבד יפה, שום (מגורד) ושמן זית מחומם קלות, להספיג בצמר גפן ולשים באוזן.
-
- הודעות: 54
- הצטרפות: 12 פברואר 2006, 10:10
- דף אישי: הדף האישי של דרכים_צדדיות*
האם לקחת אנטיביוטיקה
זוכרת את עצמי בתור ילדה, פעם אחת עם דלקת אוזניים. זה כואב מאוד! (תאמיני לי עברתי מאז גם לידות...)
בהתחלה סבתא ניסתה תרופות סבתא, אכן שום ושמן אם אני זוכרת טוב, לא עבד. אניטביוטיקה כן.
מצד שני לבני בן ה-3 היתה בשנה שעברה דלקת וטיפלנו באלכוהול (? או משהו דומה- טיפטוף ישיר לאוזן) עבד!
אז זה כנראה תלוי בחומרת המצב. הייתי נותנת לילד אניטיביוטיקה במקרה ש
הרופאה שלנו גם הומאופטית ומעולם לא הציעה לנו אנט' בכזאת נחרצות. אמרה שאין מה לחשוב.
זה באמת סבל אמיתי!
בהתחלה סבתא ניסתה תרופות סבתא, אכן שום ושמן אם אני זוכרת טוב, לא עבד. אניטביוטיקה כן.
מצד שני לבני בן ה-3 היתה בשנה שעברה דלקת וטיפלנו באלכוהול (? או משהו דומה- טיפטוף ישיר לאוזן) עבד!
אז זה כנראה תלוי בחומרת המצב. הייתי נותנת לילד אניטיביוטיקה במקרה ש
הרופאה שלנו גם הומאופטית ומעולם לא הציעה לנו אנט' בכזאת נחרצות. אמרה שאין מה לחשוב.
זה באמת סבל אמיתי!
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אין לי מה להציע מלבד . מה שלא תחליטו שיעבור מהר וקל.
זו התלבטות לא קלה בכלל!
זו התלבטות לא קלה בכלל!
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם לקחת אנטיביוטיקה
אני לקחתי למטפל השיאצו, טווי-נא ועוד שלנו, שריפא את הבת שלי בטיפול-שניים שהוא עשה, פלוס טיפות אוזניים של רפואה סינית (לבנדר ועוד, לא זוכרת מה יש שם). אני בעצמי עשיתי הילינג מקומי, וגם הרהרתי בשאלה, מה היא לא רוצה לשמוע (למה היא סובלת דווקא באוזן), וגם נעזרתי בהרבה רסקיו רמדי (טיפטוף מקומי מסביב לאוזן), ובהמון המון TLC, שזה הטיפול הסודי הידוע בשם <Tender Loving Care...
בשורה תחתונה: בלי אנטיביוטיקה, אבל כן עם עזרה של רפואה לא קונבנציונאלית. לא סתם "מעצמו".
הרופאה אומרת שחייבים, כי אין לה בכלל במפת העולם שלה אפשרויות אחרות - זה או "להזניח" (לא לעשות כלום, לא ממש ממליצה), או "אנטיביוטיקה".
אצלי יש עוד כמה אפשרויות באמצע, ואני משתמשת בהן.
עם הבן הייתי לוקחת לדיקור (הבת פשוט לא רוצה דיקור סיני, לכן אני לוקחת למטפל שעושה לה הכל חוץ מדיקור). יש המון שיטות, ואני מכירה אחת מקסימה בשם עדה שמטפלת גם בעמק יזרעאל. אני יכולה להשיג בקלות את הטלפון שלה אם את רוצה. היא תלמידה של יונת יהב. לא יודעת איך קוראים לשיטה, אבל זה משהו אנרגטי לא פולשני ועובד כמו קסם.
בשורה תחתונה: בלי אנטיביוטיקה, אבל כן עם עזרה של רפואה לא קונבנציונאלית. לא סתם "מעצמו".
הרופאה אומרת שחייבים, כי אין לה בכלל במפת העולם שלה אפשרויות אחרות - זה או "להזניח" (לא לעשות כלום, לא ממש ממליצה), או "אנטיביוטיקה".
אצלי יש עוד כמה אפשרויות באמצע, ואני משתמשת בהן.
עם הבן הייתי לוקחת לדיקור (הבת פשוט לא רוצה דיקור סיני, לכן אני לוקחת למטפל שעושה לה הכל חוץ מדיקור). יש המון שיטות, ואני מכירה אחת מקסימה בשם עדה שמטפלת גם בעמק יזרעאל. אני יכולה להשיג בקלות את הטלפון שלה אם את רוצה. היא תלמידה של יונת יהב. לא יודעת איך קוראים לשיטה, אבל זה משהו אנרגטי לא פולשני ועובד כמו קסם.
-
- הודעות: 2737
- הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
- דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*
האם לקחת אנטיביוטיקה
קשה.
על פניו, נשמע מקום שבו הייתי מנסה קודם תרופות סבתא ו/או דיקור סיני (שמן זית שומי, או מיץ בצל עושים קסמים). זה שהחום נמוך זה בהחלט סימן שאין דלקת מערכתית חמורה, ונשמע לי כמו סימן למצב לא חמור.
מצד שני, אם רופאה שאת סומכת עליה שהיא לא ממהרת עם אנטיביוטיקה ושהיא יודעת שיש מה לעשות מלבד המתנה למעבר עצמאי (שאגב, לרוב זה מספיק יעיל בדלקות אוזניים, רק כואב בדרך), טוענת שהפעם ספציפית לא כדאי לחכות - זה שיקול כבד משקל.
אולי אפשר משהו ביניים - כמו טיפות אנטיביוטיות (כמו דז'ורן או דקס אוטיקס) שמטפלות מקומית, ולא אנטיביוטיקה בבליעה?
ואם מדובר על האוזן החיצונית (ולא התיכונה כמו בד"כ), אולי לנסות (בעדינות) לשים רצועה משן שום לכמה דקות כל פעם? ולראות תוך כמה שעות אם יש שיפור? זה נשמע לי זמן המתנה לא משמעותי, בגיל הזה, וללא חום גבוה.
על פניו, נשמע מקום שבו הייתי מנסה קודם תרופות סבתא ו/או דיקור סיני (שמן זית שומי, או מיץ בצל עושים קסמים). זה שהחום נמוך זה בהחלט סימן שאין דלקת מערכתית חמורה, ונשמע לי כמו סימן למצב לא חמור.
מצד שני, אם רופאה שאת סומכת עליה שהיא לא ממהרת עם אנטיביוטיקה ושהיא יודעת שיש מה לעשות מלבד המתנה למעבר עצמאי (שאגב, לרוב זה מספיק יעיל בדלקות אוזניים, רק כואב בדרך), טוענת שהפעם ספציפית לא כדאי לחכות - זה שיקול כבד משקל.
אולי אפשר משהו ביניים - כמו טיפות אנטיביוטיות (כמו דז'ורן או דקס אוטיקס) שמטפלות מקומית, ולא אנטיביוטיקה בבליעה?
ואם מדובר על האוזן החיצונית (ולא התיכונה כמו בד"כ), אולי לנסות (בעדינות) לשים רצועה משן שום לכמה דקות כל פעם? ולראות תוך כמה שעות אם יש שיפור? זה נשמע לי זמן המתנה לא משמעותי, בגיל הזה, וללא חום גבוה.
-
- הודעות: 1392
- הצטרפות: 30 יוני 2003, 10:48
- דף אישי: הדף האישי של תמר_ס*
האם לקחת אנטיביוטיקה
תודה על כל העצות.
וגם הרהרתי בשאלה, מה היא לא רוצה לשמוע
אני כל הזמן חושבת על זה מאתמול. אחרי שתבשיל קדרה אמרה לי את זה.
הרופאה אומרת שחייבים, כי אין לה בכלל במפת העולם שלה אפשרויות אחרות
לא במקרה שלנו. היא מאוד לא קונבנציונלית.
אחרי לילה נוראי, ושמן זית עם שום שהטריף אותו עד לצרחות אימה, נתתי לו אנטיביוטיקה.
גם הלחי כואבת, גם הראש.
וגם הרהרתי בשאלה, מה היא לא רוצה לשמוע
אני כל הזמן חושבת על זה מאתמול. אחרי שתבשיל קדרה אמרה לי את זה.
הרופאה אומרת שחייבים, כי אין לה בכלל במפת העולם שלה אפשרויות אחרות
לא במקרה שלנו. היא מאוד לא קונבנציונלית.
אחרי לילה נוראי, ושמן זית עם שום שהטריף אותו עד לצרחות אימה, נתתי לו אנטיביוטיקה.
גם הלחי כואבת, גם הראש.
-
- הודעות: 2737
- הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
- דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*
האם לקחת אנטיביוטיקה
מסכנון.
אם התחלתם - חשוב מאד להמשיך עד הסוף, ולא להפסיק באמצע (זה גורם לעמידות לאנטיביוטיקה, וסכנה אמיתית), ומומלץ מאד לתת לו פרוביוטיקה (במהלך? ו) אחרי הטיפול, כדי להחזיר את מאזן החיידקים בגוף על כנו, ולמנוע התפרצות של חיידקים אלימים כתוצאה מהעלמות הידידותיים (מנסיון כואב).
אם התחלתם - חשוב מאד להמשיך עד הסוף, ולא להפסיק באמצע (זה גורם לעמידות לאנטיביוטיקה, וסכנה אמיתית), ומומלץ מאד לתת לו פרוביוטיקה (במהלך? ו) אחרי הטיפול, כדי להחזיר את מאזן החיידקים בגוף על כנו, ולמנוע התפרצות של חיידקים אלימים כתוצאה מהעלמות הידידותיים (מנסיון כואב).