הגבירה בחום
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
הגבירה בחום
"אין ברירה, צריך לסבול וגמרנו!" אם תסעי כל הזמן מערבה בסוף תגיעי למזרח ככה אם תקחי פולניות ותקציני אותה תקבלי חכמת זן.
ענק לגמרי
בימים האחרונים אני מסתובבת עם מילים והבנה חדשה (שאני מתכננת לשטוח בפוסט כתחושת ה"לעזאזל" תעבור קצת ) על זה שהמקור לסבל שלנו הוא מראש בציפיה שלא יהיה לנו קשה בחיים או שהחיים לא יזמנו לנו מצוקות וכאבים...
מותק יש לי דה ז'וו, היתכן שכבר כתבת פוסט שכזה בעבר?
גם אם כן אל תפריעי לעצמך, בטוחה שהנוכחי יהיה אחר ומשובח just as well
פליי
ענק לגמרי
בימים האחרונים אני מסתובבת עם מילים והבנה חדשה (שאני מתכננת לשטוח בפוסט כתחושת ה"לעזאזל" תעבור קצת ) על זה שהמקור לסבל שלנו הוא מראש בציפיה שלא יהיה לנו קשה בחיים או שהחיים לא יזמנו לנו מצוקות וכאבים...
מותק יש לי דה ז'וו, היתכן שכבר כתבת פוסט שכזה בעבר?
גם אם כן אל תפריעי לעצמך, בטוחה שהנוכחי יהיה אחר ומשובח just as well
פליי
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
מותק יש לי דה ז'וו, היתכן שכבר כתבת פוסט שכזה בעבר?
פלייצו'ק, יש בהחלט מצב שהזכרתי את זה פעם או כתבתי משהו מזה בשטח מרעה אחר... (-:
אני הרי מסתובבת פחות או יותר עם אותם רעיונות וכותבת אותם כל פעם במילים אחרות, מנסחת אותם קצת אחרת וקושרת אותם לעולם אסוציאציות מעט שונה שמבהיר לי את אותו נקודה פנימית מזווית טיפה שונה.
חוץ מזה, חסרת לנו מאוד אמש!
יושבת לכתוב את מה שניסחתי לעצמי אתמול בבוקר ולא הספקתי לכתוב כאן. כצפוי אני כבר לא מרגישה ככה עכשיו כמו שהרגשתי בלהט כתיבתי אתמול, אבל אכתוב בכל זאת כי נראה לי חשוב שיכתב ויקרא בזמנו, גם בשביל זמנים כאלה שהתחושות מעומעמות יותר:
יש רגעים שמן טוב אבסולוטי כזה צונח כמו טל על החיים. טוב של דיוק, של הימצאות במרכז שסביבו מתנהל הכל: כאב ושמחה, עלבון ופיוס, הצלחה וכשלון.
אני יודעת שהמרכז הזה נמצא שם אבל לפעמים פשוט לא מצליחה לחצות את הגשר אל הצד הזה של הקיום שלי.
אני רואה את עצמי עומדת מנגד, סחופת סערות, סופות ובוץ, מסתכלת על הגשר הזה ועל הארץ המובטחת מצידו השני ולא מצליחה ללכת בו.
לפעמים יורד ערפל כבד על הגשר הזה, ולמרות שאני יודעת שהוא שם ומכירה את הדרך אליו, אני פשוט לא רואה אותו.
לפעמים אחרי יום שלם שבו לא הצלחתי לחצות את הגשר הזה אני הולכת לשעור, ושם, כשאני מובילה אנשים אחרים אל עבר צידו האחר של הגשר, אני מוצאת בעצמי את הדרך לעשות זאת, חוצה כל פעם מחדש, בעוצמה, בברור ולפעמים אפילו בלי לדעת איך.
זאת תעלומה גדולה, מה יש בו במקום הזה של הובלת האחר ולקיחת האחריות והדאגה לשלומו של אחר, שמגייסת בנו כוחות ומאפשרת לנו לעשות את מה שלפעמים לבד לא מתרומם וצולח....
ועם התעלומה הזאת, מתבהרת ומצטללת עבורי הסיבה האמיתית להיותי בתפקיד הזה כמורה, כדי להוביל אנשים אחרים - והיא כמובן להוביל את עצמי.
ויש משהו בתוכי: מהות, איכות, קול, אנערף מה, שידע את זה שנים לפני, הרבה הרבה זמן לפני שהגיעה לשם ההכרה שלי.
אני עובדת בלהדריך אנשים אחרים אל עבר המרכז שלהם, אני עובדת בלקחת את עצמי אל המרכז שלי - לפעמים, כמו ברגע הזה, אני לא מצליחה לחשוב על משהו גדול ומפעים יותר לעשות עם חיי.
@}
פלייצו'ק, יש בהחלט מצב שהזכרתי את זה פעם או כתבתי משהו מזה בשטח מרעה אחר... (-:
אני הרי מסתובבת פחות או יותר עם אותם רעיונות וכותבת אותם כל פעם במילים אחרות, מנסחת אותם קצת אחרת וקושרת אותם לעולם אסוציאציות מעט שונה שמבהיר לי את אותו נקודה פנימית מזווית טיפה שונה.
חוץ מזה, חסרת לנו מאוד אמש!
יושבת לכתוב את מה שניסחתי לעצמי אתמול בבוקר ולא הספקתי לכתוב כאן. כצפוי אני כבר לא מרגישה ככה עכשיו כמו שהרגשתי בלהט כתיבתי אתמול, אבל אכתוב בכל זאת כי נראה לי חשוב שיכתב ויקרא בזמנו, גם בשביל זמנים כאלה שהתחושות מעומעמות יותר:
יש רגעים שמן טוב אבסולוטי כזה צונח כמו טל על החיים. טוב של דיוק, של הימצאות במרכז שסביבו מתנהל הכל: כאב ושמחה, עלבון ופיוס, הצלחה וכשלון.
אני יודעת שהמרכז הזה נמצא שם אבל לפעמים פשוט לא מצליחה לחצות את הגשר אל הצד הזה של הקיום שלי.
אני רואה את עצמי עומדת מנגד, סחופת סערות, סופות ובוץ, מסתכלת על הגשר הזה ועל הארץ המובטחת מצידו השני ולא מצליחה ללכת בו.
לפעמים יורד ערפל כבד על הגשר הזה, ולמרות שאני יודעת שהוא שם ומכירה את הדרך אליו, אני פשוט לא רואה אותו.
לפעמים אחרי יום שלם שבו לא הצלחתי לחצות את הגשר הזה אני הולכת לשעור, ושם, כשאני מובילה אנשים אחרים אל עבר צידו האחר של הגשר, אני מוצאת בעצמי את הדרך לעשות זאת, חוצה כל פעם מחדש, בעוצמה, בברור ולפעמים אפילו בלי לדעת איך.
זאת תעלומה גדולה, מה יש בו במקום הזה של הובלת האחר ולקיחת האחריות והדאגה לשלומו של אחר, שמגייסת בנו כוחות ומאפשרת לנו לעשות את מה שלפעמים לבד לא מתרומם וצולח....
ועם התעלומה הזאת, מתבהרת ומצטללת עבורי הסיבה האמיתית להיותי בתפקיד הזה כמורה, כדי להוביל אנשים אחרים - והיא כמובן להוביל את עצמי.
ויש משהו בתוכי: מהות, איכות, קול, אנערף מה, שידע את זה שנים לפני, הרבה הרבה זמן לפני שהגיעה לשם ההכרה שלי.
אני עובדת בלהדריך אנשים אחרים אל עבר המרכז שלהם, אני עובדת בלקחת את עצמי אל המרכז שלי - לפעמים, כמו ברגע הזה, אני לא מצליחה לחשוב על משהו גדול ומפעים יותר לעשות עם חיי.
@}
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
הכל אכן מתקיים יחדיו-״הטוב לצד הפויה״.
תודה לך גבירה, על התזכורת @}
תודה לך גבירה, על התזכורת @}
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
הוי... אני חולמת על ללכת להופעה הזאת, אני רק צריכה מימון
אין לי מושג אפילו כמה זה עולה. ומצבי הכלכלי כרגע הוא ממש לא טוב.
אבל-
אין לי כרגע הרבה מזון לנשמה, אז החלטתי שהופעות, אני צריכה לנסות לפרגן לעצמי.
תחילת הפרידה שנמרחה ע״פ כחצי שנה, בין אבא של לביני, היתה בנסיעה שלו מהיום למחר לחו״ל, לארץ שלו. גם אני רציתי לעשות מעשה- מעשה של שחרור. החלטתי שלא מעניין אותי כלום. שילמתי 1000 ש״ח והלכתי להופעה של ליאונרד כהן. בשום נסיבות אחרות לא הייתי מעיזה להוציא כזה סכום, אבל הרגשתי ש״נסיבות קיצוניות מצריכות פעולות קיצוניות״ .
וואו, כמה נהניתי! היתה הופעה קסומה!! הבטחתי לעצמי ללכת יותר להופעות כי זה נכנס ישר לתוך הלב ואיכשהו אפילו מגדיל את האהבה שלי לעצמי.
אלא מה? נדמה לי שמאז לא הייתי באף הופעה.. ויש לי תחושה שההופעה הזו, של פול סיימון, תהיה ממש שווה!..
אין לי מושג אפילו כמה זה עולה. ומצבי הכלכלי כרגע הוא ממש לא טוב.
אבל-
אין לי כרגע הרבה מזון לנשמה, אז החלטתי שהופעות, אני צריכה לנסות לפרגן לעצמי.
תחילת הפרידה שנמרחה ע״פ כחצי שנה, בין אבא של לביני, היתה בנסיעה שלו מהיום למחר לחו״ל, לארץ שלו. גם אני רציתי לעשות מעשה- מעשה של שחרור. החלטתי שלא מעניין אותי כלום. שילמתי 1000 ש״ח והלכתי להופעה של ליאונרד כהן. בשום נסיבות אחרות לא הייתי מעיזה להוציא כזה סכום, אבל הרגשתי ש״נסיבות קיצוניות מצריכות פעולות קיצוניות״ .
וואו, כמה נהניתי! היתה הופעה קסומה!! הבטחתי לעצמי ללכת יותר להופעות כי זה נכנס ישר לתוך הלב ואיכשהו אפילו מגדיל את האהבה שלי לעצמי.
אלא מה? נדמה לי שמאז לא הייתי באף הופעה.. ויש לי תחושה שההופעה הזו, של פול סיימון, תהיה ממש שווה!..
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
אמא של,
מזדהה עם כל מילה שלך, באמת.
ומרגישה בדיוק כך לגבי הופעות, הן מזון לא פחות מהמזון שאני קונה במכולת ולפעמים דלק שמספיק להניע אותי להרבה יותר זמן מהדלק הממשי שאני קונה בתחנת דלק (בטח בימנו) ובמצב צבירה מרחף.
אני חושבת שבאמת באמת העניין פה הוא לדייק. לפעמים יש הופעה שצצה שברור לי בכל נימיי שאני הולכת אליה, וכשאני מרגישה את העקצוצים האלה בגוף, אני לא שואלת שאלות.
לגבי פול סיימון, אני חושבת שהמחירים סובבים גם סביב האלף, אבל לא ממש בדקתי כי לא באמת האמנתי שאני יכולה ללכת....
וללא ספק, ההופעות שזכיתי להיות בהן, הוציאו אותי עם לב פועם ואהבה גדולה לעצמי ובכלל...
@}
מזדהה עם כל מילה שלך, באמת.
ומרגישה בדיוק כך לגבי הופעות, הן מזון לא פחות מהמזון שאני קונה במכולת ולפעמים דלק שמספיק להניע אותי להרבה יותר זמן מהדלק הממשי שאני קונה בתחנת דלק (בטח בימנו) ובמצב צבירה מרחף.
אני חושבת שבאמת באמת העניין פה הוא לדייק. לפעמים יש הופעה שצצה שברור לי בכל נימיי שאני הולכת אליה, וכשאני מרגישה את העקצוצים האלה בגוף, אני לא שואלת שאלות.
לגבי פול סיימון, אני חושבת שהמחירים סובבים גם סביב האלף, אבל לא ממש בדקתי כי לא באמת האמנתי שאני יכולה ללכת....
וללא ספק, ההופעות שזכיתי להיות בהן, הוציאו אותי עם לב פועם ואהבה גדולה לעצמי ובכלל...
@}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
כמה מסקנות חשובות לסכם את היום שהיה עד כה:
- כשדברים של מישהו מעכירים את מצב רוחי, לפעמים נכון לא לשתף בהם אף אחד, עד שהדיבור הפנימי שלי ברור.
- לפעמים בדברים מעכירים שכאלה אין כלל מן החדש או המפתיע ובכל זאת הם חושפים אכזבה מציפיה שאני כנראה מחזיקה.
- דברים מעכירים שמישהו אחר אומר, משקפים מצב שממילא עכור אצלי (זה ברור כאילו דה...אני יודעת אני יודעת) וזה הדבר המעכיר האמיתי - חוסר הבהירות אצלי.
- מה שחשוב בפועל הוא מה מבטאים המעשים של אנשים: המילים שלהם מבטאות את המחשבות, הפחדים והעכבות, והמעשים מבטאים את מה שמרגיש להם נכון עכשיו, את מה שקורה, את המציאות - וכל עוד אלה טובים, עוטפים, מכבדים, אמיצים, הם אלה שנכון "להקשיב" להם, פחות להתרגש ממילים.
-
- הודעות: 140
- הצטרפות: 07 אוגוסט 2010, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של י_פה*
הגבירה בחום
מה שחשוב בפועל הוא מה מבטאים המעשים של אנשים: המילים שלהם מבטאות את המחשבות, הפחדים והעכבות, והמעשים מבטאים את מה שמרגיש להם נכון עכשיו, את מה שקורה, את המציאות - וכל עוד אלה טובים, עוטפים, מכבדים, אמיצים, הם אלה שנכון "להקשיב" להם, פחות להתרגש ממילים.
יא חכמה אחת !!!!
יא חכמה אחת !!!!
-
- הודעות: 453
- הצטרפות: 17 אוקטובר 2009, 19:45
- דף אישי: הדף האישי של נטע_ק*
הגבירה בחום
יא חכמה אחת !!!!
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
תודה יקרות שלי. @}
האמת שאני עצמי קצת בשוק מ"הגילוי" הזה של המסקנה האחרונה.
ומאז חלף במוחי שבות ומציפות אותי דוגמאות על גבי דוגמאות של של העניין הזה.
בד"כ נפגשים בו עם אנשים שמדברים כ"כ יפה ומבטיחים הבטחות והמעשים שלהם מראים בדיוק את ההיפך.
אנשים שהדיבור שלהם נרגש מתלהב, מפציר ועוטף ובפועל הם פשוט נעלמים כשמגיע זמנם בלי לומר מילה, כאילו לא היו.
אני מכירה את התופעה הזו לא מהיום, ולומדת עם השנים לא לצפות ליותר מידי ממילות האנשים, והדבר החשוב ביותר בכל העניין הוא הזה הוא ההבנה שלי עד כמה אנחנו (אני...) אחוזים ושבויים במילים.
איך למרות המודעות, כשמישהו מדבר מילים יפות שנעימות לנו, אנחנו כ"כ רוצים להאמין לו, למרות שיודעים שמבחן התוצאה הוא זה שקובע.
ומנגד, איך לפעמים אנחנו פשוט רוצים לשמוע את מה שאנחנו רוצים לשמוע, וגם כשבפועל אנחנו מקבלים במעשים את מה שאנחנו רוצים לקבל, עדיין היעדרות המילים שמגבות אותם נתפסת כחסר וכמקור לערגה....
האמת שאני עצמי קצת בשוק מ"הגילוי" הזה של המסקנה האחרונה.
ומאז חלף במוחי שבות ומציפות אותי דוגמאות על גבי דוגמאות של של העניין הזה.
בד"כ נפגשים בו עם אנשים שמדברים כ"כ יפה ומבטיחים הבטחות והמעשים שלהם מראים בדיוק את ההיפך.
אנשים שהדיבור שלהם נרגש מתלהב, מפציר ועוטף ובפועל הם פשוט נעלמים כשמגיע זמנם בלי לומר מילה, כאילו לא היו.
אני מכירה את התופעה הזו לא מהיום, ולומדת עם השנים לא לצפות ליותר מידי ממילות האנשים, והדבר החשוב ביותר בכל העניין הוא הזה הוא ההבנה שלי עד כמה אנחנו (אני...) אחוזים ושבויים במילים.
איך למרות המודעות, כשמישהו מדבר מילים יפות שנעימות לנו, אנחנו כ"כ רוצים להאמין לו, למרות שיודעים שמבחן התוצאה הוא זה שקובע.
ומנגד, איך לפעמים אנחנו פשוט רוצים לשמוע את מה שאנחנו רוצים לשמוע, וגם כשבפועל אנחנו מקבלים במעשים את מה שאנחנו רוצים לקבל, עדיין היעדרות המילים שמגבות אותם נתפסת כחסר וכמקור לערגה....
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
נראה לי שאני רואה משהו בין הכורים הרבים@}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
כן, יקירתי, נדמה לי שגם אני רואה משהו בין הכורים הרבים
(-:
(-:
-
- הודעות: 140
- הצטרפות: 07 אוגוסט 2010, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של י_פה*
הגבירה בחום
תוך כדי שאת מתארת את כוונתך למעלה, עולה לי הדוגמא על בעלי החיים. אלו לא יכולים לדבר.
והם בגלל, ולמרות זאת הכי אותנטיים . אין חוכמות. הם יעשו במעשים את מה שנכון להם וימנעו ממעשה אם הוא לא נכון להם.
בגלל זה אני חולות עליהם
והם בגלל, ולמרות זאת הכי אותנטיים . אין חוכמות. הם יעשו במעשים את מה שנכון להם וימנעו ממעשה אם הוא לא נכון להם.
בגלל זה אני חולות עליהם
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
כמה מילים נוספות על הכתיבה כאן.
מי שמכיר אותי מתחילת דרכי כאן באתר, יודע שהכתיבה שלי השתנתה.
בעקבות כל מיני סיבות, הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך ולכתוב באותה השפה כמו פעם.
כתגובה ראשונית להבנה הזאת, נאלמתי דום והפסקתי לכתוב ולשתף, ועם הזמן החולף והרצון בכל זאת לשתף ולהשתתף עם חברותיי היקרות, מצאתי תוך ניסוי ותהיה סגנונות כתיבה אחרים.
מכיוון שאת סיפור העלילות הפרטיות של חיי הרבה פעמים אין לי יכולת לכתוב, הן הפכו עם הזמן לפחות חשובות לכתיבה שלי ומתוכן אני מנסה לשרטט עיקרון, שמעסיק אותי - האנקדוטות של חיי הן פרטיות ולא נוגעות באמת לאיש (למעט הקרובים קרובים אלי שמכירים גם אותן), לעומת זאת העקרונות, התמות והמסקנות מאחוריהן הן כנראה כלל אנושיות ובהן אני מנסה להתרכז, אותן אני פורשת כאן ורוצה להשמיע ולשמוע, והן כנראה ממילא אלה שבאמת נוגעות לכלל.
אני מודה שלפעמים זה מקשה עלי לכתוב באופן משוחרר וגם אני לפעמים נורא רוצה פשוט לספר את קורותיי בלי לנקות ולנפות מהם את הפרטים העלילתיים, אבל מכיוון שזה לא מתאים לאורח חיי בימים אלה, יש בזה משהו מאוד ממרכז וממקד שמאפשר לי להתבונן בתהליך ובבחירות שעומדים מאחורי סיטואציות ה"הוא אמר לי אז אני אמרתי לו" - ובחיי שלפעמים אני באמת מתגעגעת גם לזה
לכן, אני כותבת כאן שורות שמרגישות גם לי לפעמים כמו כורים, מספרות משהו אבל גם לא חושפות ומתוכן אני רוצה לחפש ולגלות ביחד עם מי שקוראת כאן קו שעובר כחוט השני ומשרטט התפתחות של תהליך...
תודה גדולה וחיבוק לכל מי שקורא ומתייחס גם אם לא לגמרי מבין עד הסוף ולמרות העדרם של פרטים עסיסיים מהכתיבה (-:
מי שמכיר אותי מתחילת דרכי כאן באתר, יודע שהכתיבה שלי השתנתה.
בעקבות כל מיני סיבות, הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך ולכתוב באותה השפה כמו פעם.
כתגובה ראשונית להבנה הזאת, נאלמתי דום והפסקתי לכתוב ולשתף, ועם הזמן החולף והרצון בכל זאת לשתף ולהשתתף עם חברותיי היקרות, מצאתי תוך ניסוי ותהיה סגנונות כתיבה אחרים.
מכיוון שאת סיפור העלילות הפרטיות של חיי הרבה פעמים אין לי יכולת לכתוב, הן הפכו עם הזמן לפחות חשובות לכתיבה שלי ומתוכן אני מנסה לשרטט עיקרון, שמעסיק אותי - האנקדוטות של חיי הן פרטיות ולא נוגעות באמת לאיש (למעט הקרובים קרובים אלי שמכירים גם אותן), לעומת זאת העקרונות, התמות והמסקנות מאחוריהן הן כנראה כלל אנושיות ובהן אני מנסה להתרכז, אותן אני פורשת כאן ורוצה להשמיע ולשמוע, והן כנראה ממילא אלה שבאמת נוגעות לכלל.
אני מודה שלפעמים זה מקשה עלי לכתוב באופן משוחרר וגם אני לפעמים נורא רוצה פשוט לספר את קורותיי בלי לנקות ולנפות מהם את הפרטים העלילתיים, אבל מכיוון שזה לא מתאים לאורח חיי בימים אלה, יש בזה משהו מאוד ממרכז וממקד שמאפשר לי להתבונן בתהליך ובבחירות שעומדים מאחורי סיטואציות ה"הוא אמר לי אז אני אמרתי לו" - ובחיי שלפעמים אני באמת מתגעגעת גם לזה
לכן, אני כותבת כאן שורות שמרגישות גם לי לפעמים כמו כורים, מספרות משהו אבל גם לא חושפות ומתוכן אני רוצה לחפש ולגלות ביחד עם מי שקוראת כאן קו שעובר כחוט השני ומשרטט התפתחות של תהליך...
תודה גדולה וחיבוק לכל מי שקורא ומתייחס גם אם לא לגמרי מבין עד הסוף ולמרות העדרם של פרטים עסיסיים מהכתיבה (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
בגלל זה אני חולות עליהם
בגלל זה גם אני חולות עליהם יפצ'וק (-:
לחיות אולי קל יותר כי אין להן תודעה מורכבת כמו שלנו ולא אינטרסים, יש להן צורך בסיסי לחיות, ולחיות בית כמו שיש לך ולי במיטה צורך בסיסי באהבה ומגע - והן יעשו כל מה ש"ישכנע" אותם שמוביל לענות על הצרכים אלה. (-:
ואולי גם אנחנו חיות כאלה, שמנסות לעשות כל מה שנראה לנו שיוביל אותנו אל עבר הצרכים שלנו, רק שאצלינו לא תמיד ברור לנו מהם הצרכים שלנו, ואנחנו מתבלבלים קשות בין מה שנעים לנו למה שנכון לנו, בין מה שמענג אותנו לבין מה שעושה אותנו מאושרים, ויש לנו מנגנונים מורכבים ומשוכללים שהרבה פעמים עובדים כנגדינו ומעצימים את הבלבול - אבל כיוון שכך, יש לנו גם את היכולת לעשות תהליך של הפרדה וסדר, ולהיזכר מחדש, מה שהופך את הדרך שלנו לארוכה וסבוכה יותר אבל גם למאוד משמעותית.
בגלל זה גם אני חולות עליהם יפצ'וק (-:
לחיות אולי קל יותר כי אין להן תודעה מורכבת כמו שלנו ולא אינטרסים, יש להן צורך בסיסי לחיות, ולחיות בית כמו שיש לך ולי במיטה צורך בסיסי באהבה ומגע - והן יעשו כל מה ש"ישכנע" אותם שמוביל לענות על הצרכים אלה. (-:
ואולי גם אנחנו חיות כאלה, שמנסות לעשות כל מה שנראה לנו שיוביל אותנו אל עבר הצרכים שלנו, רק שאצלינו לא תמיד ברור לנו מהם הצרכים שלנו, ואנחנו מתבלבלים קשות בין מה שנעים לנו למה שנכון לנו, בין מה שמענג אותנו לבין מה שעושה אותנו מאושרים, ויש לנו מנגנונים מורכבים ומשוכללים שהרבה פעמים עובדים כנגדינו ומעצימים את הבלבול - אבל כיוון שכך, יש לנו גם את היכולת לעשות תהליך של הפרדה וסדר, ולהיזכר מחדש, מה שהופך את הדרך שלנו לארוכה וסבוכה יותר אבל גם למאוד משמעותית.
-
- הודעות: 1109
- הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*
הגבירה בחום
אני מודה שלפעמים זה מקשה עלי לכתוב באופן משוחרר וגם אני לפעמים נורא רוצה פשוט לספר את קורותיי בלי לנקות ולנפות מהם את הפרטים העלילתיים, אבל מכיוון שזה לא מתאים לאורח חיי בימים אלה, יש בזה משהו מאוד ממרכז וממקד שמאפשר לי להתבונן בתהליך ובבחירות שעומדים מאחורי סיטואציות ה"הוא אמר לי אז אני אמרתי לו" - ובחיי שלפעמים אני באמת מתגעגעת גם לזה
מבינה אותך
בגלל גם זה אני חולות עליהם
מבינה אותך
בגלל גם זה אני חולות עליהם
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
מי שאומר את המשפט הזה משתתף בהגרלת פרס?
אם כן אז:
בגלל גם זה אני חולות עליהם
אם כן אז:
בגלל גם זה אני חולות עליהם
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
מי שאומר את המשפט הזה משתתף בהגרלת פרס?
בין המשננים את המשפט הנ"ל יוגרלו חיי נצח או המתת חסד לבחירת המשתתפים (על משקל מגבת חוף ותיק אופנתי)
כמו כן, אפשר לשנן אותו כמנטרה בגלל גם זה אני חולות עליהם_ _בגלל גם זה אני חולות עליהם - ואולי אולי נראה את האור בקרוב (-:
בין המשננים את המשפט הנ"ל יוגרלו חיי נצח או המתת חסד לבחירת המשתתפים (על משקל מגבת חוף ותיק אופנתי)
כמו כן, אפשר לשנן אותו כמנטרה בגלל גם זה אני חולות עליהם_ _בגלל גם זה אני חולות עליהם - ואולי אולי נראה את האור בקרוב (-:
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
(-:
-
- הודעות: 140
- הצטרפות: 07 אוגוסט 2010, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של י_פה*
הגבירה בחום
האא... אתן מעולות ,
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
בגלל זה גם אני חולות עליהם
(אם אני זוכה, אפשר להחליף פרס?)
ובעניין הקודם- לגמרי מסכימה איתך-
בסוף המעשים הם אכן ״השורה התחתונה״ שקובעת. לצערינו, זה עדיין לא מונע מתילי תילים של מילים להשפך, או מסרטים מופרכים להווצר במוחותינו הקודחים..
או במוחות של האחרים. לעיתים, גם למרות שמעשינו מבטאים דבר אחד, הם עדיין בוחרים לראות סרטים אחרים, הזויים
(אם אני זוכה, אפשר להחליף פרס?)
ובעניין הקודם- לגמרי מסכימה איתך-
בסוף המעשים הם אכן ״השורה התחתונה״ שקובעת. לצערינו, זה עדיין לא מונע מתילי תילים של מילים להשפך, או מסרטים מופרכים להווצר במוחותינו הקודחים..
או במוחות של האחרים. לעיתים, גם למרות שמעשינו מבטאים דבר אחד, הם עדיין בוחרים לראות סרטים אחרים, הזויים
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
לעיתים, גם למרות שמעשינו מבטאים דבר אחד, הם עדיין בוחרים לראות סרטים אחרים, הזויים
זה נכון.
לפעמים ביטויים מעשיים שונים נתפסים באופן שונה ובעוצמות שונות ע"י עושה הפעולה ומושא הפעולה, אבל זה כבר עניין אחר לדעתי.
לפעמים הפעולות של מישהו לא מרגישות לנו מהימנות או נקיות מאינטרסים ולכן קשה לנו לקבל אותן כפשוטן (לפעמים כי הן באמת לא נקיות מציפיה לתמורה).
מה שבמיוחד מעסיק אותי, הוא הצורך האנושי לשמוע את המילים שמגדירות את המצב, גם אם המצב בפועל לגמרי קיים ומאשר בעצם קיומו את ממשותו:
אם ניקח לדוגמא מערכת יחסים זוגית, או הורית א חברית, לפעמים גם כשהיא אוהבת וברור לשני הצדדים ששוררת ביניהם אהבה, עדיין יש את הצורך לשמוע את המילים.
אם המילים יבואו בלי המעשים, ממילא לא נאמין להן, אבל כשהמעשים מתקיימים ולצד הוורבאלי אין ביטוי, גם אז אנחנו נוטים לחוות חסך וחשוב לנו לשמוע את האהבה הזאת מתבטאת גם באופן מילולי.
לכן אולי חשוב לנו לקיים את שניהם, בשפה ובמעשה, כך שהפעולות שלנו יהיו ברורות וצלולות עבור מי שניצב מולנו.
בגלל הסוגיה הזו שמעסיקה אותי לא מעט, לפעמים כשאני עושה או לא עושה משהו אני נוטה להגיד גם במילים משהו שמבהיר את כוונותיי, מתוך הצורך להיות מובנת ולוודא שאני ומי שעומד מולי "נמצאים על אותו עמוד" (-:
זה נכון.
לפעמים ביטויים מעשיים שונים נתפסים באופן שונה ובעוצמות שונות ע"י עושה הפעולה ומושא הפעולה, אבל זה כבר עניין אחר לדעתי.
לפעמים הפעולות של מישהו לא מרגישות לנו מהימנות או נקיות מאינטרסים ולכן קשה לנו לקבל אותן כפשוטן (לפעמים כי הן באמת לא נקיות מציפיה לתמורה).
מה שבמיוחד מעסיק אותי, הוא הצורך האנושי לשמוע את המילים שמגדירות את המצב, גם אם המצב בפועל לגמרי קיים ומאשר בעצם קיומו את ממשותו:
אם ניקח לדוגמא מערכת יחסים זוגית, או הורית א חברית, לפעמים גם כשהיא אוהבת וברור לשני הצדדים ששוררת ביניהם אהבה, עדיין יש את הצורך לשמוע את המילים.
אם המילים יבואו בלי המעשים, ממילא לא נאמין להן, אבל כשהמעשים מתקיימים ולצד הוורבאלי אין ביטוי, גם אז אנחנו נוטים לחוות חסך וחשוב לנו לשמוע את האהבה הזאת מתבטאת גם באופן מילולי.
לכן אולי חשוב לנו לקיים את שניהם, בשפה ובמעשה, כך שהפעולות שלנו יהיו ברורות וצלולות עבור מי שניצב מולנו.
בגלל הסוגיה הזו שמעסיקה אותי לא מעט, לפעמים כשאני עושה או לא עושה משהו אני נוטה להגיד גם במילים משהו שמבהיר את כוונותיי, מתוך הצורך להיות מובנת ולוודא שאני ומי שעומד מולי "נמצאים על אותו עמוד" (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
(אם אני זוכה, אפשר להחליף פרס?)
המממ... במקרה של חיי נצח אולי אפשר לעשות משהו אבל עם המתת חסד... באמת לא יודעת, אולי להתגלגל בתור משהו מגניב במיוחד? או משו... - צריך לדבר עם הממונים (-:
המממ... במקרה של חיי נצח אולי אפשר לעשות משהו אבל עם המתת חסד... באמת לא יודעת, אולי להתגלגל בתור משהו מגניב במיוחד? או משו... - צריך לדבר עם הממונים (-:
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
הגבירה בחום
המממ. הצצתי ונפגעתי.
משהו בקשר למלים ולמעשים נוגע בי ומבהיר, אבל גם מטשטש בו זמנית.
כי לפעמים כשמישהו אומר שבמערכה האחרונה אקדח יירה, הוא לא סתם מאיים. אני יודעת, יריתי לפני שבוע (טוב, לא ממש אקדח, אבל כן משהו שהתרעתי ואמרתי שאעשה רק התנהגתי כל הזמן כאילו שאני לא מסוגלת לעשות את זה עד שכן הייתי).
משהו בקשר למלים ולמעשים נוגע בי ומבהיר, אבל גם מטשטש בו זמנית.
כי לפעמים כשמישהו אומר שבמערכה האחרונה אקדח יירה, הוא לא סתם מאיים. אני יודעת, יריתי לפני שבוע (טוב, לא ממש אקדח, אבל כן משהו שהתרעתי ואמרתי שאעשה רק התנהגתי כל הזמן כאילו שאני לא מסוגלת לעשות את זה עד שכן הייתי).
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
(אם אני זוכה, אפשר להחליף פרס?)
אני דוקא כיוונתי יותר למשו כמו טיול לחלל (החיצון) כולל הליכה על הירח..
אני דוקא כיוונתי יותר למשו כמו טיול לחלל (החיצון) כולל הליכה על הירח..
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
אני דוקא כיוונתי יותר למשו כמו טיול לחלל (החיצון) כולל הליכה על הירח.
שאיפות מוזרות יש לך- אמא של, אם היו נותנים לי בחינם ואפילו משלמים לי עבור טיסה לירח לא הייתי נוסעת.
לא מעוניינת בשום חוויה שבה לא נושמים באופן טבעי: לא ירח, לא חלל חיצון, לא צלילה ואפילו לא הנחת מסכה על הפנים כשנושמים עד הייבוש עם קשית (מכירה) - נלחצת מאוד מהסיטואציות הנ"ל.
בוקר טופ לכולן.
שאיפות מוזרות יש לך- אמא של, אם היו נותנים לי בחינם ואפילו משלמים לי עבור טיסה לירח לא הייתי נוסעת.
לא מעוניינת בשום חוויה שבה לא נושמים באופן טבעי: לא ירח, לא חלל חיצון, לא צלילה ואפילו לא הנחת מסכה על הפנים כשנושמים עד הייבוש עם קשית (מכירה) - נלחצת מאוד מהסיטואציות הנ"ל.
בוקר טופ לכולן.
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
יקרות יקרות יקרות - בוקר טוף לכולכן (האמת שאני מאוד עצבנית הבוקר וטרודה, וכנראה כבר לא אספיק לכתוב על זה עכשיו, אבל שויין) (-:
רוקדת, ברוכה הבאה! אני שמחה מאוד שהצצת ונפגעת - במובן הטוב של הביטוי כמובן (-:
ביחסים בין המלל שלנו לבין המעשים יש שלל אפשרויות ליחסי גומלין, והמצב שאת מתארת הוא אחת האופציות הנפוצות וה"חביבות" גם עלי: מצב שבו ההבנה המילולית בשלה יותר מזו שאני מסוגלת לה מעשית, ומכיוון שיש פער ויש צורך להניע משהו, אז "קל יותר" לפתח את הפעולה המדוברת בתאוריה (אנחנו נעשה, אם כך וכך לא יקרה אאלץ לעשות כך וכך וכ') וקשה יותר בפועל כי שם אין בשלות.
אני בכוונה כותבת "קל יותר" במרכאות, כי עבורי הפער הזה בין המוכנות התאורטית לאי המוכנות המעשית מאוד מאוד קשה לי ומכניס בי מתח פנימי, עד כדי כך שלפעמים כשאני מזהה פער כזה ומבינה שאין לי בשלות מעשית, אני מרסנת גם את זו התאורטית וורבאלית מלהשתולל....
חוץ מזה, בעקבות שאלה שנשאלתי אתמול ע"י תלמידה שלי ובעקבות הטורדנות שלי הבוקר, עלו בי כמה מחשבות על מחשבות מעכירות והדרך לטפל בהן הלכה למעשה בזמן אמת.
על זה ועוד, בפרק הבא.. כלומר בצהריים, אחה"צ, ערב מתישהו. (-:
רוקדת, ברוכה הבאה! אני שמחה מאוד שהצצת ונפגעת - במובן הטוב של הביטוי כמובן (-:
ביחסים בין המלל שלנו לבין המעשים יש שלל אפשרויות ליחסי גומלין, והמצב שאת מתארת הוא אחת האופציות הנפוצות וה"חביבות" גם עלי: מצב שבו ההבנה המילולית בשלה יותר מזו שאני מסוגלת לה מעשית, ומכיוון שיש פער ויש צורך להניע משהו, אז "קל יותר" לפתח את הפעולה המדוברת בתאוריה (אנחנו נעשה, אם כך וכך לא יקרה אאלץ לעשות כך וכך וכ') וקשה יותר בפועל כי שם אין בשלות.
אני בכוונה כותבת "קל יותר" במרכאות, כי עבורי הפער הזה בין המוכנות התאורטית לאי המוכנות המעשית מאוד מאוד קשה לי ומכניס בי מתח פנימי, עד כדי כך שלפעמים כשאני מזהה פער כזה ומבינה שאין לי בשלות מעשית, אני מרסנת גם את זו התאורטית וורבאלית מלהשתולל....
חוץ מזה, בעקבות שאלה שנשאלתי אתמול ע"י תלמידה שלי ובעקבות הטורדנות שלי הבוקר, עלו בי כמה מחשבות על מחשבות מעכירות והדרך לטפל בהן הלכה למעשה בזמן אמת.
על זה ועוד, בפרק הבא.. כלומר בצהריים, אחה"צ, ערב מתישהו. (-:
-
- הודעות: 453
- הצטרפות: 17 אוקטובר 2009, 19:45
- דף אישי: הדף האישי של נטע_ק*
הגבירה בחום
מחכה לפרק הבא בקוצר רוח
-
- הודעות: 1109
- הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*
הגבירה בחום
כל כך מכירה, גבירתי את המצב שבו המילים יפות והמעשים, נו... איך לאמר, לא תואמים.
במקרה זה, אני באופן אישי חווה תוקפנות רבה. כי המעשים לא נעשים, והמילים יפות והפער גדול והתסכול יחד איתו.
במצב ההפוך בו המילים - קשה להן לצאת אבל המעשים נעשים, אני חווה קמצנות רגשית.
אני בדעה שכבר נאמרה כאן, שלמרות הקושי שבביטוי המילים, החוויה של המקבל וגם של הנותן היא יותר שלמה כשהמעשה שלו או שלה מגובה במילים.
לכאן או לכאן אגב ואתן דוגמאות:
אם מישהו לא רוצה להיענות לבקשת האחר, זה יהיה אקט תוקפני אם יגיד מילים יפות ולא יעשה אותו או אפילו, ללא מילים כלל - פשוט לא יעשה.
אבל אם יוסיף (או תוסיף) 'זה לא מתאים לי' או 'אחשוב על זה אבל כרגע לא יכול/ה', זו חוויה שלמה בעיניי לאומר ולשומע.
נכון, יש אכזבה אבל הישירות והכנות הופכים את זה לחוויה נסבלת.
ועוד דוגמא אחת מהפן היותר חיובי. אם הנותן נענה לאחר וגם אומר לו 'אני שמח/ה לתת לך את זה' או 'יודע/ת שחיכית לזה הרבה זמן ובאמת, מכל הלב, נותנ/ת'
שוב, החוויה הזו יותר שלמה, משמחת ונדיבה.
מחכה לפרק הבא בקוצר רוח
גמאני, גמאני...
במקרה זה, אני באופן אישי חווה תוקפנות רבה. כי המעשים לא נעשים, והמילים יפות והפער גדול והתסכול יחד איתו.
במצב ההפוך בו המילים - קשה להן לצאת אבל המעשים נעשים, אני חווה קמצנות רגשית.
אני בדעה שכבר נאמרה כאן, שלמרות הקושי שבביטוי המילים, החוויה של המקבל וגם של הנותן היא יותר שלמה כשהמעשה שלו או שלה מגובה במילים.
לכאן או לכאן אגב ואתן דוגמאות:
אם מישהו לא רוצה להיענות לבקשת האחר, זה יהיה אקט תוקפני אם יגיד מילים יפות ולא יעשה אותו או אפילו, ללא מילים כלל - פשוט לא יעשה.
אבל אם יוסיף (או תוסיף) 'זה לא מתאים לי' או 'אחשוב על זה אבל כרגע לא יכול/ה', זו חוויה שלמה בעיניי לאומר ולשומע.
נכון, יש אכזבה אבל הישירות והכנות הופכים את זה לחוויה נסבלת.
ועוד דוגמא אחת מהפן היותר חיובי. אם הנותן נענה לאחר וגם אומר לו 'אני שמח/ה לתת לך את זה' או 'יודע/ת שחיכית לזה הרבה זמן ובאמת, מכל הלב, נותנ/ת'
שוב, החוויה הזו יותר שלמה, משמחת ונדיבה.
מחכה לפרק הבא בקוצר רוח
גמאני, גמאני...
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
קנצ'יק, באופן לא מפתיע, אני מאוד מזדהה עם האבחנה שעשית, וגם אני חווה מעשה ומלל כחוויה שלמה יותר גם של הדבר שבא לידי ביטוי: כלומר, לא זו בלבד שגם האומר וגם השומע חווים חוויה שלמה יותר אלא גם הנאמר בא לידי ביטוי בערוצי הביטוי השונים ויוצא החוצה ומועבר מהמשמיע אל השומע באופן שלם (ולכן כנראה גם שני הצדדים חווים חוויה שלמה יותר).
זה מזכיר לי שקראתי פעם פוסט של מישהי חכמה, שטוענת שמילים טובות צריכות להיאמר דווקא כשהחוויה המעשית קיימת בשטח וברורה לנוכחים ואז אמירה חיובית רק מחזקת את מה שמורגש ונחרטת בזיכרון במילים החיוביות שנאמרות, למשל:
לראות מישהו מתענג ומלקק את האצבעות מאוכל שהכנת ואז לשאול אותו: "טעים לך?" למרות שברור לך שטעים לו מאוד, האמירה שלו "כן", תאשש את החוויה תישמר אצלו ואצל השואל.
לעומת זאת לטענתה, הרבה פעמים כשיש סיטואציות לא נעימות בין אנשים או עכורות, דווקא אז נוטים אנשים מתוך מצוקתם לשאול: "אתה אוהב אותי?" (לדוגמא...) ובסיטואציה קשה שכל אחד מהצדדים נמצא במערבולת פנימית, זו שאלה שדוחקת אנשים אל הפינה.
הצעתה היא בסיטואציות המעורערות לא להרבות בשאלות ובהגדרות של המצב ולתת להן לשקוע ולעבור, ואת האישורים המילוליים לאהבה לבקש דווקא כשברור לנוכחים בחוויה שהיא קיימת....
כמובן שאין זה גורף או מתאים בכל המקרים, והאופציות לנהל תקשורת טובה הן רבות ומצריכות התבוננות ובחירה מתמידות, אבל בגדול זה כלי לא רע בעיני להוסיף לארגז הכלים (-:
ולגבי הפרק הבא בסיפורנו:
אתמול בשיחה שהתפתחה עם תלמידה שלי, עלתה השאלה מה לעשות בפועל כשיש מחשבות מאוד טורדניות שלא מרפות, איך ממש הלכה למעשה מתמודדים עם המצב.
אז אתמול דיברנו על המון טכניקות שונות שמטרתן הכללית היא ליצור שקט בתודעה ומתוך השקט הזה לאפשר התמודדות טובה יותר עם המחשבות המטרידות: לפעמים צריך קודם לעשות שקט בגוף ולנקות אותו פיסית ואנרגטית (זו הסיבה המקורית ליוגה הפיסית), לפעמים כדי להפסיק להתעסק עם מחשבה מסויימת אני צריכה לקשור את התודעה שלי לאובייקט אחר (נשימה, איבר בגוף, מרחב, מנטרה, תנועה) ולמלא את התודעה איתו במקום המחשבה המטרידה, ולפעמים להתבונן פשוט במחשבה בכזה דקדוק עד שנוצר מרחק מה בינינו ולבין המחשבה ואפשר ממש להבחין בקצה ההתחלה שלה ובסוף, ובמרווח הקטנטן בין מחשבה למחשבה, מה שבסופו של דבר מאפשר לנו להיות פחות סחופים במערבולת המחשבתית או הרגשית.
זה היה אתמול....
היום.... מאחר וקמתי בעצמי עצבנית וכעוסה, ישבתי וכתבתי בבוקר בלהט במחברת את כל מה שעצבן אותי, מספרתי את הנקודות, רשמתי כותרות ותתי סעיפים ועשיתי סדר בראש, מתוך מחשבה להוציא את כל אלה על הדף ומחוץ למערכת שלי ולהשאיר את עצמי נקיה.
אבל אז כמובן מתחילה הבעיה הידועה של הסרטה חוזרת ונשנית של אותו הסרט שכבר ביטאנו, אמרנו, הבהרנו ודישה אין קץ באותן המילים שוב ושוב מתוך חוסר יכולת פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה.
ואז חשבתי על זה שאחת הדרכים המהירות להתמודד עם הסוגיה הזאת, היא להתחיל להתבונן במציאות, מבלי לנסות להיפטר ממנה וגם לא להיצמד אליה: כלומר, המחשבה עצמה היא לא המציאות, אבל היא תדר שעובר בראש ומשפיע על מציאות.
היא יוצרת תחושות פיסיות במציאות, מעוררת רגשות מציאותיים ומפעילה תבניות מחשבה ואמונות.
אם במקום להתעסק עם המחשבה ולהיסחף איתה, אתחיל להתבונן במציאות שהיא יוצרת: בתחושה בגוף, ברגש שעולה וכ', אני כבר נמצאת במקום ממורכז יותר של קבלת המציאות שלי, ומתוכו, אחרי שזיהיתי את המציאות ולמדתי להבין מהי בדיוק, אני יכולה להשפיע עליה בכל מיני דרכים- וזה המקום היחיד שבו אני בעצם יכולה לעשות משהו עבור עצמי או עבור מישהו אחר.
זה מזכיר לי שקראתי פעם פוסט של מישהי חכמה, שטוענת שמילים טובות צריכות להיאמר דווקא כשהחוויה המעשית קיימת בשטח וברורה לנוכחים ואז אמירה חיובית רק מחזקת את מה שמורגש ונחרטת בזיכרון במילים החיוביות שנאמרות, למשל:
לראות מישהו מתענג ומלקק את האצבעות מאוכל שהכנת ואז לשאול אותו: "טעים לך?" למרות שברור לך שטעים לו מאוד, האמירה שלו "כן", תאשש את החוויה תישמר אצלו ואצל השואל.
לעומת זאת לטענתה, הרבה פעמים כשיש סיטואציות לא נעימות בין אנשים או עכורות, דווקא אז נוטים אנשים מתוך מצוקתם לשאול: "אתה אוהב אותי?" (לדוגמא...) ובסיטואציה קשה שכל אחד מהצדדים נמצא במערבולת פנימית, זו שאלה שדוחקת אנשים אל הפינה.
הצעתה היא בסיטואציות המעורערות לא להרבות בשאלות ובהגדרות של המצב ולתת להן לשקוע ולעבור, ואת האישורים המילוליים לאהבה לבקש דווקא כשברור לנוכחים בחוויה שהיא קיימת....
כמובן שאין זה גורף או מתאים בכל המקרים, והאופציות לנהל תקשורת טובה הן רבות ומצריכות התבוננות ובחירה מתמידות, אבל בגדול זה כלי לא רע בעיני להוסיף לארגז הכלים (-:
ולגבי הפרק הבא בסיפורנו:
אתמול בשיחה שהתפתחה עם תלמידה שלי, עלתה השאלה מה לעשות בפועל כשיש מחשבות מאוד טורדניות שלא מרפות, איך ממש הלכה למעשה מתמודדים עם המצב.
אז אתמול דיברנו על המון טכניקות שונות שמטרתן הכללית היא ליצור שקט בתודעה ומתוך השקט הזה לאפשר התמודדות טובה יותר עם המחשבות המטרידות: לפעמים צריך קודם לעשות שקט בגוף ולנקות אותו פיסית ואנרגטית (זו הסיבה המקורית ליוגה הפיסית), לפעמים כדי להפסיק להתעסק עם מחשבה מסויימת אני צריכה לקשור את התודעה שלי לאובייקט אחר (נשימה, איבר בגוף, מרחב, מנטרה, תנועה) ולמלא את התודעה איתו במקום המחשבה המטרידה, ולפעמים להתבונן פשוט במחשבה בכזה דקדוק עד שנוצר מרחק מה בינינו ולבין המחשבה ואפשר ממש להבחין בקצה ההתחלה שלה ובסוף, ובמרווח הקטנטן בין מחשבה למחשבה, מה שבסופו של דבר מאפשר לנו להיות פחות סחופים במערבולת המחשבתית או הרגשית.
זה היה אתמול....
היום.... מאחר וקמתי בעצמי עצבנית וכעוסה, ישבתי וכתבתי בבוקר בלהט במחברת את כל מה שעצבן אותי, מספרתי את הנקודות, רשמתי כותרות ותתי סעיפים ועשיתי סדר בראש, מתוך מחשבה להוציא את כל אלה על הדף ומחוץ למערכת שלי ולהשאיר את עצמי נקיה.
אבל אז כמובן מתחילה הבעיה הידועה של הסרטה חוזרת ונשנית של אותו הסרט שכבר ביטאנו, אמרנו, הבהרנו ודישה אין קץ באותן המילים שוב ושוב מתוך חוסר יכולת פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה.
ואז חשבתי על זה שאחת הדרכים המהירות להתמודד עם הסוגיה הזאת, היא להתחיל להתבונן במציאות, מבלי לנסות להיפטר ממנה וגם לא להיצמד אליה: כלומר, המחשבה עצמה היא לא המציאות, אבל היא תדר שעובר בראש ומשפיע על מציאות.
היא יוצרת תחושות פיסיות במציאות, מעוררת רגשות מציאותיים ומפעילה תבניות מחשבה ואמונות.
אם במקום להתעסק עם המחשבה ולהיסחף איתה, אתחיל להתבונן במציאות שהיא יוצרת: בתחושה בגוף, ברגש שעולה וכ', אני כבר נמצאת במקום ממורכז יותר של קבלת המציאות שלי, ומתוכו, אחרי שזיהיתי את המציאות ולמדתי להבין מהי בדיוק, אני יכולה להשפיע עליה בכל מיני דרכים- וזה המקום היחיד שבו אני בעצם יכולה לעשות משהו עבור עצמי או עבור מישהו אחר.
-
- הודעות: 306
- הצטרפות: 15 יולי 2007, 14:54
- דף אישי: הדף האישי של חמו_מה*
הגבירה בחום
אהבתי איך את מסבירה את המופשט כל כך מוחשי. מהכאוס הרגשי למיון - באמת במה חשוב להתרכז כדי להתמקד נטו במה זה עושה לי. לא תמיד קל הביצוע של המהלך הזה. אבל הוא כ"כ מרפא. @}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
לא תמיד קל הביצוע של המהלך הזה. אבל הוא כ"כ מרפא
לגמרי לא קל. הפעולה היא למעשה כ"כ פשוטה וקצרה אבל בפועל היא אתגר קשה לצליחה.
ורוב הקושי מתרכז ביכולת לעשות מעבר מהיסחפות בזרם המחשבות להתבוננות בתחושות המציאותיות. המעבר עצמו קשה, כאשר עולים כבר על הגל של התבוננות במציאות (קשה או כואבת ככל שתהיה), כבר נרשמת איזו הקלה מעצם היכולת להישאר יציבים על הגדה כשהמחשבות ממשיכות עם הזרם - ומכאן אני חושבת בא הריפוי.
(הצהובון אומר: הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות אליו)
לגמרי לא קל. הפעולה היא למעשה כ"כ פשוטה וקצרה אבל בפועל היא אתגר קשה לצליחה.
ורוב הקושי מתרכז ביכולת לעשות מעבר מהיסחפות בזרם המחשבות להתבוננות בתחושות המציאותיות. המעבר עצמו קשה, כאשר עולים כבר על הגל של התבוננות במציאות (קשה או כואבת ככל שתהיה), כבר נרשמת איזו הקלה מעצם היכולת להישאר יציבים על הגדה כשהמחשבות ממשיכות עם הזרם - ומכאן אני חושבת בא הריפוי.
(הצהובון אומר: הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות אליו)
-
- הודעות: 1109
- הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*
הגבירה בחום
עלתה השאלה מה לעשות בפועל כשיש מחשבות מאוד טורדניות שלא מרפות
לפני כמה ימים גיליתי, שעל פי הרפואה הסינית, חולשה בטחול גם מעצימה את הדבר הזה.
אז חיזוק הטחול יכול מאד לעזור לתרגול שאת מציעה.
לפני כמה ימים גיליתי, שעל פי הרפואה הסינית, חולשה בטחול גם מעצימה את הדבר הזה.
אז חיזוק הטחול יכול מאד לעזור לתרגול שאת מציעה.
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
אז חיזוק הטחול יכול מאד לעזור לתרגול שאת מציעה.
אוקיי... נשמע טוב.
עכשיו נותר לברר (כמאמר יקירנו ח.א) איך מחזקין את הטחול באופן ישיר...
בכל מקרה רשמתי לי (-:
אוקיי... נשמע טוב.
עכשיו נותר לברר (כמאמר יקירנו ח.א) איך מחזקין את הטחול באופן ישיר...
בכל מקרה רשמתי לי (-:
-
- הודעות: 1109
- הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*
הגבירה בחום
עכשיו נותר לברר (כמאמר יקירנו ח.א) איך מחזקין את הטחול באופן ישיר
חוץ מדיקור בטח אפשר להזמין איזו מומחית פה באתר, לייעץ
חוץ מדיקור בטח אפשר להזמין איזו מומחית פה באתר, לייעץ
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
הגבירה בחום
השלמתי קריאה
(אין לי גישה למה חדש כרגע).
כרגיל, אוהבת מאד לקרוא אותך ומזדהה עם הרבה דברים. במיוחד עם מה שכתבת על הכתיבה ועל הניסיון לכתוב את המהות מבלי להיכנס לפרטים. גם עליי עובר תהליך ממש דומה....
שבוע טוב
(אין לי גישה למה חדש כרגע).
כרגיל, אוהבת מאד לקרוא אותך ומזדהה עם הרבה דברים. במיוחד עם מה שכתבת על הכתיבה ועל הניסיון לכתוב את המהות מבלי להיכנס לפרטים. גם עליי עובר תהליך ממש דומה....
שבוע טוב
-
- הודעות: 453
- הצטרפות: 17 אוקטובר 2009, 19:45
- דף אישי: הדף האישי של נטע_ק*
הגבירה בחום
נתראה ממש בקרוב וטוב שכך
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
לעומת זאת לטענתה, הרבה פעמים כשיש סיטואציות לא נעימות בין אנשים או עכורות, דווקא אז נוטים אנשים מתוך מצוקתם לשאול: "אתה אוהב אותי?"
או, כל זה מזכיר לי תקופות בהן אבא שלי לוקח אותי לכל מיני טיולים ובאמת מאוד משתדל וכל הזמן שואל אותי אם אני נהנת. וכמה ששנאתי שהוא שואל אותי!
יש לזה כמה סיבות ואנסה למנות אותן:
או, כל זה מזכיר לי תקופות בהן אבא שלי לוקח אותי לכל מיני טיולים ובאמת מאוד משתדל וכל הזמן שואל אותי אם אני נהנת. וכמה ששנאתי שהוא שואל אותי!
יש לזה כמה סיבות ואנסה למנות אותן:
- מצב שבו אני לא נהנת באופן שלם כי יש לי איתו כל מיני סכסוכים פנימיים לא פתורים ולא ברור לי אם הוא קולט או לא, בכל מקרה הוא מרגיש שמשהו לא ממש בסדר ומחפש אישור לאושר שהוא מנסה להעניק לי - אותי זה מרגיז עד אימה כי ממש לא בא לי להיות כנה איתו לגם לא בא לי להיות לא כנה איתו ולאמר לו : אני נהנית, כי זו איזו מחמאה שבכלל לא בא לי לתת לו.
- סוג של ילדותיות שלא מסוגלת לקבל את הרוך הזה ומחפשת את ה"קוליות" - מה אנחנו מפרשנים עכשיו סיטואציות במילים? מה לא מספיק לחוות בשתיקה?
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
לצערי אני אומר לך שזה בעיקר הסיבה הראשונה שמניתי. כך שאם את נתקלת בבעיה הזו, יש סיכוי שאין שם שלמות פנימית.
דווקא בגלל שהאפשרות הראשונה כ"כ נפוצה, ואנחנו כולנו מנסים לפעמים לקבל אישור לאושר דווקא כשאנחנו מרגישים שמשהו שם לא תקין - דווקא בגלל השכיחות של מצבים כאלה, עדיף במצב הזה לא לשאול הרבה שאלות ולהניח לדברים לעבור ולעומת זאת, כשהאושר גלוי ומורגש, דווקא אז לאשש אותו עם השאלות והתשובות - כי זה מה שבסופו של דבר נזכור מהחוויה, תחושה של אושר/ סיפוק/ שמחה... שמלווה במלל: אני שמחה/ אני נהנית וכ'
דווקא בגלל שהאפשרות הראשונה כ"כ נפוצה, ואנחנו כולנו מנסים לפעמים לקבל אישור לאושר דווקא כשאנחנו מרגישים שמשהו שם לא תקין - דווקא בגלל השכיחות של מצבים כאלה, עדיף במצב הזה לא לשאול הרבה שאלות ולהניח לדברים לעבור ולעומת זאת, כשהאושר גלוי ומורגש, דווקא אז לאשש אותו עם השאלות והתשובות - כי זה מה שבסופו של דבר נזכור מהחוויה, תחושה של אושר/ סיפוק/ שמחה... שמלווה במלל: אני שמחה/ אני נהנית וכ'
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
_הפעולה היא למעשה כ"כ פשוטה וקצרה אבל בפועל היא אתגר קשה לצליחה.
ורוב הקושי מתרכז ביכולת לעשות מעבר מהיסחפות בזרם המחשבות להתבוננות בתחושות המציאותיות. המעבר עצמו קשה_
זה לא סתם, שהמעבר קשה.
עוד בראשית הדרך למודעות- מבחינים בין המהות שלנו- האור הזוהר והעוצמתי, מבפנים, לבין האגו והמיינד שלנו - שיוצרים את הסרטים השקריים, ושמתוכם צומחים הדפוסים המחלישים.
לא אחת ההתייחסות לדפוסים הללו היא כאל הרגל, שקיים בנו במשך שנים, או אפילו דורות. אבל זה לא סתם הרגל ״חיצוני״ לנו. האגו הוא מולד ומתפתח בנו. (על אחת כמה וכמה- המיינד).
לדעתי בגלל זה כ״כ קשה לעשות את המעבר. נסיון לשנות הרגלים, זהו משהו קשה דיו, אך לנסות לשנות משהו שטבוע בנו מעצם היותינו אנושיים - אוהו- קשה שבעתיים.
הרבה פעמים כשיש סיטואציות לא נעימות בין אנשים או עכורות, דווקא אז נוטים אנשים מתוך מצוקתם לשאול: "אתה אוהב אותי?"
אתמול, בתי, שעוד לא בת 5, שאלה אותי בדיוק את השאלה הזו, בזמן שכעסתי עליה.
התבוננות בילדים מדגישה את התופעה- ה״פוליטיקה״ אצלם היא עדיין גולמית, אבל לגמרי נובעת מצורך הישרדותי שטבוע בנו.
כשמנסים לפעול שלא מתוך סחף המחשבות אלא לעשות את המעבר להתבוננות עליהם, זה כאילו מנסים ״להרוג״ חלק בתוכנו. לכן זה כ״כ קשה וכמעט מתבקש שתהיינה נפילות. לכן גם, ההלקאה העצמית היא כמעט מגוכחות.
<יופי, לא מספיק שאני נופלת, ולא מספיק שאני מלקה את עצמי, עכשיו אני גם מגוחכת. >
לעניין אחר לגמרי-
נקודות אגדיות, מגיבה לתמיהתך ביחס לטיסה לחלל. שמעתי ראיונות של כמה אסטרונאוטים, שתיארו את החוויה של להיות בחלל. רבים סיפרו שחוו בעוצמה חד פעמית, רגשות של הוד, הדר, וצניעות מתוך ההרגשה של כמה הם קטנים בתוך המרחב האינסופי, שזור הכוכבים, היפהפה והמופלא הזה... נשמע קסום
ורוב הקושי מתרכז ביכולת לעשות מעבר מהיסחפות בזרם המחשבות להתבוננות בתחושות המציאותיות. המעבר עצמו קשה_
זה לא סתם, שהמעבר קשה.
עוד בראשית הדרך למודעות- מבחינים בין המהות שלנו- האור הזוהר והעוצמתי, מבפנים, לבין האגו והמיינד שלנו - שיוצרים את הסרטים השקריים, ושמתוכם צומחים הדפוסים המחלישים.
לא אחת ההתייחסות לדפוסים הללו היא כאל הרגל, שקיים בנו במשך שנים, או אפילו דורות. אבל זה לא סתם הרגל ״חיצוני״ לנו. האגו הוא מולד ומתפתח בנו. (על אחת כמה וכמה- המיינד).
לדעתי בגלל זה כ״כ קשה לעשות את המעבר. נסיון לשנות הרגלים, זהו משהו קשה דיו, אך לנסות לשנות משהו שטבוע בנו מעצם היותינו אנושיים - אוהו- קשה שבעתיים.
הרבה פעמים כשיש סיטואציות לא נעימות בין אנשים או עכורות, דווקא אז נוטים אנשים מתוך מצוקתם לשאול: "אתה אוהב אותי?"
אתמול, בתי, שעוד לא בת 5, שאלה אותי בדיוק את השאלה הזו, בזמן שכעסתי עליה.
התבוננות בילדים מדגישה את התופעה- ה״פוליטיקה״ אצלם היא עדיין גולמית, אבל לגמרי נובעת מצורך הישרדותי שטבוע בנו.
כשמנסים לפעול שלא מתוך סחף המחשבות אלא לעשות את המעבר להתבוננות עליהם, זה כאילו מנסים ״להרוג״ חלק בתוכנו. לכן זה כ״כ קשה וכמעט מתבקש שתהיינה נפילות. לכן גם, ההלקאה העצמית היא כמעט מגוכחות.
<יופי, לא מספיק שאני נופלת, ולא מספיק שאני מלקה את עצמי, עכשיו אני גם מגוחכת. >
לעניין אחר לגמרי-
נקודות אגדיות, מגיבה לתמיהתך ביחס לטיסה לחלל. שמעתי ראיונות של כמה אסטרונאוטים, שתיארו את החוויה של להיות בחלל. רבים סיפרו שחוו בעוצמה חד פעמית, רגשות של הוד, הדר, וצניעות מתוך ההרגשה של כמה הם קטנים בתוך המרחב האינסופי, שזור הכוכבים, היפהפה והמופלא הזה... נשמע קסום
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
אבל זה לא סתם הרגל ״חיצוני״ לנו. האגו הוא מולד ומתפתח בנו
על זה אין בכלל עוררין.
זה לא רק שהאגו מובנה בתוכנו, אלא גם שאנחנו רגילים מאוד לחשוב ולזהות את עצמנו עם המחשבות האלה, להמשיך איתן הלאה, והעצירה הזאת בכלל להבין שיש מחשבות ויש איזושהי איכות פנימית (אני אפילו לא אקרא לה אור או זוהר, כי לפעמים באמת שלא מרגישים את זה כך (-:), במקביל אליהן - עצם ההבחנה ביניהם היא צעד מאוד משמעותי.
בד"כ אחריה מגיע השלב שבו מכירים, כמה זה קשה לשלוף את עצמנו אפילו לשניה מנהר המחשבות הסוחפות ולרגע אחד לשבת על הגדה ולהסתכל עליהן, אח"כ מגלים שיש שברירי שניה שכן אפשר להתבונן במחשבות האלה מבחוץ והופ אנחנו מוצאים את עצמנו שוב שוחים פרפר בזרם (-:
אבל המודעות לזה היא דבר שהולך ומתפתח והתרגול של זה הולך ומשתפר ואכן - אוהו- קשה
ותודה כמובן על הדיון @}
על זה אין בכלל עוררין.
זה לא רק שהאגו מובנה בתוכנו, אלא גם שאנחנו רגילים מאוד לחשוב ולזהות את עצמנו עם המחשבות האלה, להמשיך איתן הלאה, והעצירה הזאת בכלל להבין שיש מחשבות ויש איזושהי איכות פנימית (אני אפילו לא אקרא לה אור או זוהר, כי לפעמים באמת שלא מרגישים את זה כך (-:), במקביל אליהן - עצם ההבחנה ביניהם היא צעד מאוד משמעותי.
בד"כ אחריה מגיע השלב שבו מכירים, כמה זה קשה לשלוף את עצמנו אפילו לשניה מנהר המחשבות הסוחפות ולרגע אחד לשבת על הגדה ולהסתכל עליהן, אח"כ מגלים שיש שברירי שניה שכן אפשר להתבונן במחשבות האלה מבחוץ והופ אנחנו מוצאים את עצמנו שוב שוחים פרפר בזרם (-:
אבל המודעות לזה היא דבר שהולך ומתפתח והתרגול של זה הולך ומשתפר ואכן - אוהו- קשה
ותודה כמובן על הדיון @}
-
- הודעות: 178
- הצטרפות: 01 אוקטובר 2003, 19:14
- דף אישי: הדף האישי של עץ_התמר*
הגבירה בחום
הייי,
אכן אכן,
כמה משמח לקרא ממך
אכן אכן,
כמה משמח לקרא ממך
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
שלום לכולן (תמיד מתלבטת אם לכתוב כולן או כולם בשביל הספק שאולי מבקר פה זכר מידי פעם)
שוב תקופה של התנתקות וירטואלית מכאן והתעסקות בשלי, בניסיונות לחדד את עצמי, לדייק, להציב גבולות במקומות שצריך בהם גבול ולמוסס אותם במקומות שהם מפריעים.
ובדרך לדחוף קדימה ולשאוף למעלה ופנימה, ולקחת את הזמן גם להיות מתוסכלת ולרקוע ברגליים בתסכול, ואז שוב לקום ולהתנער מהרפש והלכלוך המיותר שדבק בי...
וכל זה לוקח זמן ואנרגיות, ובתוך כך עסוקה כתמיד בדיאלוג המתמשך בין הפנים לחוץ ובחזרה, ומתוך שכך כתבתי אחרי הפוגה ארוכה אפילו פוסט חדש בנושא הזה.
מופע הארנבות - מוזמנות לקרוא ולהרהר איתי בקול יחד, כאן, שם ובכל מקום (-:
שוב תקופה של התנתקות וירטואלית מכאן והתעסקות בשלי, בניסיונות לחדד את עצמי, לדייק, להציב גבולות במקומות שצריך בהם גבול ולמוסס אותם במקומות שהם מפריעים.
ובדרך לדחוף קדימה ולשאוף למעלה ופנימה, ולקחת את הזמן גם להיות מתוסכלת ולרקוע ברגליים בתסכול, ואז שוב לקום ולהתנער מהרפש והלכלוך המיותר שדבק בי...
וכל זה לוקח זמן ואנרגיות, ובתוך כך עסוקה כתמיד בדיאלוג המתמשך בין הפנים לחוץ ובחזרה, ומתוך שכך כתבתי אחרי הפוגה ארוכה אפילו פוסט חדש בנושא הזה.
מופע הארנבות - מוזמנות לקרוא ולהרהר איתי בקול יחד, כאן, שם ובכל מקום (-:
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
גם לי היו לא מעט הרהורים בעניין,
בעקבות תקופה מאתגרת שעברה גם עלי.
מה שלא יהיה אני מקווה שהנסיבות החיצוניות השתפרו בינתיים.
הטיגריסיות באמת מכאיבות יותר ופתאום אני נזכרת שראיתי את שמך לא אחת בדף על היתושים..
(אולי כדאי לעבור כי נשמע שהיתושות לא חושבות בכיוון של לזוז כרגע..?)
וחוצמזה- מאד אהבתי את התמונה!
בעקבות תקופה מאתגרת שעברה גם עלי.
מה שלא יהיה אני מקווה שהנסיבות החיצוניות השתפרו בינתיים.
הטיגריסיות באמת מכאיבות יותר ופתאום אני נזכרת שראיתי את שמך לא אחת בדף על היתושים..
(אולי כדאי לעבור כי נשמע שהיתושות לא חושבות בכיוון של לזוז כרגע..?)
וחוצמזה- מאד אהבתי את התמונה!
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
הי אמא של טוסיק, כיף שבאת!
אני מנסה עד כמה שאפשר לשנות את הנסיבות הפנימיות בתקווה שיובילו לנסיבות חיצוניות רצויות יותר ולשחרר בינתיים את החיצוניות.... עד כמה שיש בזה הגיון.
לגבי הטיגריסיות... אין ממש לאן לעבור, הבחור שהגיע ממחלקת התברואה בעריה אמר שהאיזור הזה כולו מותקף על ידן ועדיין לא הומצא ריסוס שמדביר אותן ממש...
בכל אופן בשבוע האחרון נרשמה הקלה במתקפה וכל זה עומד לחלוף בקרוב עם הסתיו... אני מקווה (-:
ולגבי התמונה, אני מניחה שאת מתכוונת לאחרונה... - בכל מקרה היא היחידה ששלי - ותודה רבה (-:
@}
אני מנסה עד כמה שאפשר לשנות את הנסיבות הפנימיות בתקווה שיובילו לנסיבות חיצוניות רצויות יותר ולשחרר בינתיים את החיצוניות.... עד כמה שיש בזה הגיון.
לגבי הטיגריסיות... אין ממש לאן לעבור, הבחור שהגיע ממחלקת התברואה בעריה אמר שהאיזור הזה כולו מותקף על ידן ועדיין לא הומצא ריסוס שמדביר אותן ממש...
בכל אופן בשבוע האחרון נרשמה הקלה במתקפה וכל זה עומד לחלוף בקרוב עם הסתיו... אני מקווה (-:
ולגבי התמונה, אני מניחה שאת מתכוונת לאחרונה... - בכל מקרה היא היחידה ששלי - ותודה רבה (-:
@}
-
- הודעות: 1134
- הצטרפות: 15 ינואר 2006, 19:11
- דף אישי: הדף האישי של אום_שלום*
הגבירה בחום
השלמתי קצת פערים (לא יודעת איך לא שמתי לב שנכתבים פה כל כך הרבה דברי טעם). @}
-
- הודעות: 1134
- הצטרפות: 15 ינואר 2006, 19:11
- דף אישי: הדף האישי של אום_שלום*
הגבירה בחום
והפוסט מקסים.
-
- הודעות: 2708
- הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
- דף אישי: הדף האישי של מי_מה*
הגבירה בחום
הלכתי שמה ומגיבה פה . נקרעתי מצחוק מהתגובות. כמו שהיטבת לומר "חרגתם אותי" וגם החכמתי וננוחמתי מהפוסט עצמו ומהתגובות המלומדות. נישוק חיבוק
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
אומצ'וק, לא שמת לב כי הדברים נכתבים פה במינונים קטנים ומדודים ש מה חדש בולע תוך שניות בבליל המילים והדפים....
או במילים אחרות, אני לא כותבת פה כמו שהייתי רוצה לכתוב (-:
מימה, נשאר לך עוד הדיבור של זהבה, דווקא בא עלך עשר הדיבור הזה...חח
תודה על הנוכחות שלכן כאן, המחממת לבבות כהרגלה @}@}
או במילים אחרות, אני לא כותבת פה כמו שהייתי רוצה לכתוב (-:
מימה, נשאר לך עוד הדיבור של זהבה, דווקא בא עלך עשר הדיבור הזה...חח
תודה על הנוכחות שלכן כאן, המחממת לבבות כהרגלה @}@}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
החיים יכולים להיות כ"כ מפתיעים לפעמים, אם רק נותנים להם הזדמנות.
דברים הם בדרך כלל לא מה שאנחנו חושבים שהם ומה שאנחנו בוחנים וממהרים לשים במגרה בראש, תחת שם ותחושה ידועים – לרוב מתגלה כבעל כל כך הרבה גוונים וצורות.
השבוע זכיתי לחוות מן ערב כזה שבו ניתנה ההזדמנות והחיים לא אחרו להפתיע, והמגרות בראש לא אחרו להיפתח ולהראות שהדברים במציאות לא באמת מסודרים ע"פ הקטגוריות שלי.
אני אף פעם לא מצליחה לבחור איפה לשתף בחוויות האלה, כאן ישירות או בבלוג היוגה, ובסוף בד"כ בוחרת גם וגם.
אז הנה הסיפור כולו שנכתב שם ומובא גם לכאן במלואו רק מכווץ בתוך לינק: ערב טוב קיסריה (-:
פוסט מוזיקלי, לחיי פוסטים קדומים ועמוסי מוזיקה כאן בדף, מוזמנים לשמוע ולהשמיע את קולכם. @}
דברים הם בדרך כלל לא מה שאנחנו חושבים שהם ומה שאנחנו בוחנים וממהרים לשים במגרה בראש, תחת שם ותחושה ידועים – לרוב מתגלה כבעל כל כך הרבה גוונים וצורות.
השבוע זכיתי לחוות מן ערב כזה שבו ניתנה ההזדמנות והחיים לא אחרו להפתיע, והמגרות בראש לא אחרו להיפתח ולהראות שהדברים במציאות לא באמת מסודרים ע"פ הקטגוריות שלי.
אני אף פעם לא מצליחה לבחור איפה לשתף בחוויות האלה, כאן ישירות או בבלוג היוגה, ובסוף בד"כ בוחרת גם וגם.
אז הנה הסיפור כולו שנכתב שם ומובא גם לכאן במלואו רק מכווץ בתוך לינק: ערב טוב קיסריה (-:
פוסט מוזיקלי, לחיי פוסטים קדומים ועמוסי מוזיקה כאן בדף, מוזמנים לשמוע ולהשמיע את קולכם. @}
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
נכנסתי להתעדכן בחדשות בארץ ועל הדרך פוגשת אותך באופן מפתיע..מבטיחה להיכנס בערב.
יום נפלא @}
יום נפלא @}
-
- הודעות: 4
- הצטרפות: 22 ספטמבר 2011, 10:59
- דף אישי: הדף האישי של נורית_מאלייכין*
הגבירה בחום
אהבתי מאוד את הצילומים שלך , בפליקר.
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
שלום לכולם...
הרבה הרבה זמן לא נכנסתי לכאן.
קודם היו כבר סימפטומים של היעדרות ואז באה חופשת פארק הירדן ומשם כבר המשכתי בהיעדרותי.
לא יודעת למה זה כך, אבל יש משהו בהיעדרות ממושכת ממקום פיזי או וירטואלי יוצרת איזו רתיעה מטופשת מהחזרה, אתם מבינים על מה אני מדברת או שזה נשמע מופרך?
כאילו הזמן שעבר הספיק לערום שכבות שחוצצות ביני ובין המקום שממנו נעדרתי, והחזרה והסרת השכבות דורשת איזושהי אנרגיה או "כוחות" שאני נוטה לדחות את גיוסם.
וכך, עם כל יום שעובר, יש יותר שכבות חוצצות ופחות מילים לומר, וצריך יותר אנרגיות לשבור את הקרח הזה שנוצר...
בכל אופן, הנה אני כאן, חוזרת לאיטי, קוראת במתינות, מתעדכנת בדפים חדשים ובחוויות חדשות שעברו על אנשים שאני אוהבת כאן.
ומה חוץ מזה?
עוברת שנה משמעותית מאוד, שדוחקת בי לפגוש את עצמי במקומות שעד עכשיו העדפתי שלא.
מתמודדת עם החלטות לא פשוטות ולומדת לקחת עליהן אחריות - לקחת על עצמי אחריות.
לומדת לקבל את מה שאין לי ברירה אלא לקבל, ועם זאת לומדת לפעול ולעשות את כל מה שיש לי לעשות בעניין.
ועדיין מוצאת מחסה ביוגה, נתמכת, מנוחמת, נאבקת לפרקים, מתערסלת בחוויות העמוקות שהיא מציעה לי בכל רגע שאני באמת מוכנה לקבל אותן.
ומתוך שכך מרחיבה גם את הפעילות בסטודיו ברעננה ופותחת קבוצות חדשות.
מתגעגעת לשיח הזורם כאן @}
הרבה הרבה זמן לא נכנסתי לכאן.
קודם היו כבר סימפטומים של היעדרות ואז באה חופשת פארק הירדן ומשם כבר המשכתי בהיעדרותי.
לא יודעת למה זה כך, אבל יש משהו בהיעדרות ממושכת ממקום פיזי או וירטואלי יוצרת איזו רתיעה מטופשת מהחזרה, אתם מבינים על מה אני מדברת או שזה נשמע מופרך?
כאילו הזמן שעבר הספיק לערום שכבות שחוצצות ביני ובין המקום שממנו נעדרתי, והחזרה והסרת השכבות דורשת איזושהי אנרגיה או "כוחות" שאני נוטה לדחות את גיוסם.
וכך, עם כל יום שעובר, יש יותר שכבות חוצצות ופחות מילים לומר, וצריך יותר אנרגיות לשבור את הקרח הזה שנוצר...
בכל אופן, הנה אני כאן, חוזרת לאיטי, קוראת במתינות, מתעדכנת בדפים חדשים ובחוויות חדשות שעברו על אנשים שאני אוהבת כאן.
ומה חוץ מזה?
עוברת שנה משמעותית מאוד, שדוחקת בי לפגוש את עצמי במקומות שעד עכשיו העדפתי שלא.
מתמודדת עם החלטות לא פשוטות ולומדת לקחת עליהן אחריות - לקחת על עצמי אחריות.
לומדת לקבל את מה שאין לי ברירה אלא לקבל, ועם זאת לומדת לפעול ולעשות את כל מה שיש לי לעשות בעניין.
ועדיין מוצאת מחסה ביוגה, נתמכת, מנוחמת, נאבקת לפרקים, מתערסלת בחוויות העמוקות שהיא מציעה לי בכל רגע שאני באמת מוכנה לקבל אותן.
ומתוך שכך מרחיבה גם את הפעילות בסטודיו ברעננה ופותחת קבוצות חדשות.
מתגעגעת לשיח הזורם כאן @}
-
- הודעות: 1108
- הצטרפות: 31 מאי 2008, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של סגו_לה*
הגבירה בחום
משום מה גם לי פתאום הכתיבה כאן...לא יודעת,נתקעת.
אז שולחת חיבוק תומך,מאחלת לך להיות עם כל מה שקורה באהבה
וכמו בשיר לנסות לשנות רק את מה שאפשר ולהיום בשלום עם כל השאר.
מועדים לשמחה ! @}
אז שולחת חיבוק תומך,מאחלת לך להיות עם כל מה שקורה באהבה
וכמו בשיר לנסות לשנות רק את מה שאפשר ולהיום בשלום עם כל השאר.
מועדים לשמחה ! @}
-
- הודעות: 1108
- הצטרפות: 31 מאי 2008, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של סגו_לה*
הגבירה בחום
להיות בשלום,מעניינת דווקא טעות המקלדת "להיום"
-
- הודעות: 3625
- הצטרפות: 19 יוני 2007, 18:46
- דף אישי: הדף האישי של נקודות_ורודות_אגדיות*
הגבירה בחום
אתם מבינים על מה אני מדברת או שזה נשמע מופרך?
מאוד מובן. גם אני במצב דומה עם באופן. עם כל מיני שינויים לכאן ולכאן, אבל כבר הרבה זמן רוצה לכתוב בבלוג האקולוגי שלי ולא מצליחה למצוא את הכוחות, את הקשר, את המילים, את הסיבה לכתיבה וכו'.
אני יודעת שזה יכול לחזור ופתאום כולנו פה נכתוב ואולי גם נקבל איזה תפנית...לא יודעת.
בכל אופן טוב לשמוע ממך גם כאן ומודיעה שאני לא מסתפקת (-:
מאוד מובן. גם אני במצב דומה עם באופן. עם כל מיני שינויים לכאן ולכאן, אבל כבר הרבה זמן רוצה לכתוב בבלוג האקולוגי שלי ולא מצליחה למצוא את הכוחות, את הקשר, את המילים, את הסיבה לכתיבה וכו'.
אני יודעת שזה יכול לחזור ופתאום כולנו פה נכתוב ואולי גם נקבל איזה תפנית...לא יודעת.
בכל אופן טוב לשמוע ממך גם כאן ומודיעה שאני לא מסתפקת (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
סגולה, גם להיום בשלום עם כל השאר מתקבל בברכה, במיוחד היום, שהוא המממ יום שבו אני לא ממש חיה בשלום עם חלקים נרחבים ממנו (-:
ונקודינה מותק, גם אני בהחלט לא מסתפקת.
דברים קורים, דברים שמרגישים גדולים בפנים מעצם היותם קשורים בתהליך ארוך של מאבק פנימי והתגברות במאמץ על מהמורות וכשהם מתכנסים למילים שצריכות להיכתב כאן, הם הופכים קטנים, תלושים ובלתי ראויים (בעיני) לשיתוף.
ואולי זה מה שחסר לי (ולנו?) - הרצף היומיומי שבעבר היה, כמעט כל שלב בהתפתחות היה עולה על הכתב, כך שגם לצעדים הקטנים בדרך היה כאן מקום, כי עברתי כאן איתכם תהליך שלם, והכתיבה היתה מורכבת מכל מיני רגעים שנתנו תוקף גם לפסגות קטנות או גדולות וגם לבורות קטנים או גדולים....
אולי גם נקבל איזה תפנית...לא יודעת. (-:
ונקודינה מותק, גם אני בהחלט לא מסתפקת.
דברים קורים, דברים שמרגישים גדולים בפנים מעצם היותם קשורים בתהליך ארוך של מאבק פנימי והתגברות במאמץ על מהמורות וכשהם מתכנסים למילים שצריכות להיכתב כאן, הם הופכים קטנים, תלושים ובלתי ראויים (בעיני) לשיתוף.
ואולי זה מה שחסר לי (ולנו?) - הרצף היומיומי שבעבר היה, כמעט כל שלב בהתפתחות היה עולה על הכתב, כך שגם לצעדים הקטנים בדרך היה כאן מקום, כי עברתי כאן איתכם תהליך שלם, והכתיבה היתה מורכבת מכל מיני רגעים שנתנו תוקף גם לפסגות קטנות או גדולות וגם לבורות קטנים או גדולים....
אולי גם נקבל איזה תפנית...לא יודעת. (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
כתבתי אתמול אצל עדינה בבלוג שאני נמצאת במן תקופה של שינויים שבסופו של דבר אמורים להביא להתרחבות וגדילה שלי אבל בינתיים מביאים אותי למן מקום שאין בו קרקע תחת הרגליים.
אני בטוחה שכל מי שעבר שינוי בחייו היה במקום הזה, שבו הנעליים הקודמות לוחצות ולא בשימוש כמעט אבל הנעליים החדשות גם עוד לא נכנסו לתוקף ובינתיים יש מן הרגשה של התפוררות, של כיוון לא ברור, של נדנדת רגשות שנעה בין רגעי חוסר אמונה וביטול עצמי לבין אמונה חדורת שליחות וכוחות.
הרבה פרוצדורות לטפל בהן, מה שתמיד מכניס אותי לפינה שאני לא אוהבת:
מכיוון שאני שונאת להתעסק בהם וכיוון שהם אף פעם לא מתקדמים בקצב שבו אני החלטתי שהם צריכים להתקדם... פחח (-:
כך שתמיד נדמה שאני דורכת במקום
אבל האמת שבפנים אני יודעת שאני מתקדמת. אני מרגישה את זה בכל פעם שאני עוברת משוכה: שמשהו גדל, משהו נלמד, עברתי עוד כברת דרך גם אם התוצאות שלה יתאחרו להגיע.
הרגשה שגם לא הגעתי למסקנה הסופית, הדרך נסללת בשבילי ואני ממשיכה ללכת בה פנימה, גם כשאני מרגישה שנהדפתי לאיזה שביל נידח הרחק מהדרך הראשית.
והפרוצדורות....? הן כנראה פשוט לוקחות זמן.... וצריך תוך כדי, להמשיך ולנהל את החיים, ולשמוח ולחקור ולהתעסק בשיגרה, וככה, מידי פעם לטפל באיזה פרוצדור קטן (-:
אני בטוחה שכל מי שעבר שינוי בחייו היה במקום הזה, שבו הנעליים הקודמות לוחצות ולא בשימוש כמעט אבל הנעליים החדשות גם עוד לא נכנסו לתוקף ובינתיים יש מן הרגשה של התפוררות, של כיוון לא ברור, של נדנדת רגשות שנעה בין רגעי חוסר אמונה וביטול עצמי לבין אמונה חדורת שליחות וכוחות.
הרבה פרוצדורות לטפל בהן, מה שתמיד מכניס אותי לפינה שאני לא אוהבת:
מכיוון שאני שונאת להתעסק בהם וכיוון שהם אף פעם לא מתקדמים בקצב שבו אני החלטתי שהם צריכים להתקדם... פחח (-:
כך שתמיד נדמה שאני דורכת במקום
אבל האמת שבפנים אני יודעת שאני מתקדמת. אני מרגישה את זה בכל פעם שאני עוברת משוכה: שמשהו גדל, משהו נלמד, עברתי עוד כברת דרך גם אם התוצאות שלה יתאחרו להגיע.
הרגשה שגם לא הגעתי למסקנה הסופית, הדרך נסללת בשבילי ואני ממשיכה ללכת בה פנימה, גם כשאני מרגישה שנהדפתי לאיזה שביל נידח הרחק מהדרך הראשית.
והפרוצדורות....? הן כנראה פשוט לוקחות זמן.... וצריך תוך כדי, להמשיך ולנהל את החיים, ולשמוח ולחקור ולהתעסק בשיגרה, וככה, מידי פעם לטפל באיזה פרוצדור קטן (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
שלום לכולם...
שוב עבר זמן ובו העדרות מכאן, מחשבות על כניסה, על בדיקה, על שיתוף וחוסר מציאת הזמן בפועל לממש.
זה בגלל שפשוט אין מספיק שעות ביממה - זאת הסיבה! (-:
אני חושבת שהזכרתי את זה בפעם הכותבת שכתבתי, אבל אני עוברת צעד מאוד משמעותי בחיי המקצועיים.
הצעד הזה גורר בעקבותיו התמודדות עם הרבה אתגרים אישיים, פחדים, חששות, צורך להבין מה באמת אני רוצה, על מה אני מוכנה להתעקש ולהילחם, גם אם זה כרוך בעשיית דברים שאני לא אוהבת לעשות וגם אם זה לא מצליח לי בפעם או הפעמיים הראשונות.
השנה סוף סוף, החל מתחילת החודש הזה, עזבתי את כל מקומות היוגה השונים שלימדתי בהם, ובמקום פתחתי והרחבתי את הפעילות בסטודיו הפרטי שלי
כמובן שזה מלווה בהתגברות על הרבה חששות, אבל אני מנסה לעשות יוגה גם שם (והיוגה באמת עוזרת לי), להשקיע מאמצים אל עבר היעד שלי, לקחת אחריות מלאה על כל מה שבידיים שלי ולנסות להרפות את כל מה שלא בידיים שלי.
וממש כמו בתרגול ובמדיטציה, גם כאן, אני יכולה להכשיר את הקרקע, לזרוע זרעים נכונים, להשקות לעדור, לנכש עשבים ולחכות שהפירות יגדלו בזמנם.
ועם כל זה שיש הרבה עבודה בגינה הזאת, יש הרגשה של מירכוז אנרגטי ובחירה בדרך שנכונה לי - מן הרגשה שזאת הגינה שלי, וכאן אני עובדת. (-:
שוב עבר זמן ובו העדרות מכאן, מחשבות על כניסה, על בדיקה, על שיתוף וחוסר מציאת הזמן בפועל לממש.
זה בגלל שפשוט אין מספיק שעות ביממה - זאת הסיבה! (-:
אני חושבת שהזכרתי את זה בפעם הכותבת שכתבתי, אבל אני עוברת צעד מאוד משמעותי בחיי המקצועיים.
הצעד הזה גורר בעקבותיו התמודדות עם הרבה אתגרים אישיים, פחדים, חששות, צורך להבין מה באמת אני רוצה, על מה אני מוכנה להתעקש ולהילחם, גם אם זה כרוך בעשיית דברים שאני לא אוהבת לעשות וגם אם זה לא מצליח לי בפעם או הפעמיים הראשונות.
השנה סוף סוף, החל מתחילת החודש הזה, עזבתי את כל מקומות היוגה השונים שלימדתי בהם, ובמקום פתחתי והרחבתי את הפעילות בסטודיו הפרטי שלי
כמובן שזה מלווה בהתגברות על הרבה חששות, אבל אני מנסה לעשות יוגה גם שם (והיוגה באמת עוזרת לי), להשקיע מאמצים אל עבר היעד שלי, לקחת אחריות מלאה על כל מה שבידיים שלי ולנסות להרפות את כל מה שלא בידיים שלי.
וממש כמו בתרגול ובמדיטציה, גם כאן, אני יכולה להכשיר את הקרקע, לזרוע זרעים נכונים, להשקות לעדור, לנכש עשבים ולחכות שהפירות יגדלו בזמנם.
ועם כל זה שיש הרבה עבודה בגינה הזאת, יש הרגשה של מירכוז אנרגטי ובחירה בדרך שנכונה לי - מן הרגשה שזאת הגינה שלי, וכאן אני עובדת. (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
ובהזדמנות הזו אני רוצה גם להזמין אתכם לשעור התנסות במתנה בסטודיו שלי.
השעורים מתקיימים בסטודיו מקסים ואינטימי ברעננה:
זהו תרגול דינאמי המשלב תנועה, נשימה, תודעה שקטה ומודעות עמוקה ומשפיע על כל רובדי הקיום שלנו: פיזית, אנרגטית, נפשית ותודעתית.
התרגול מתקיים תוך שימת דגש על עבודה מדויקת מתוך אי-מאמץ, יציבות ונינוחות, ומאפשר שחרור, מרחב ושקט, משפר ומרפא את תפקוד הגוף בכל המערכות ומאפשר שלווה ובריאות טובות יותר.
מוזמנים באהבה לבוא לבקר אותי באחד מימי התרגול הבאים:
יום א' בערב 20:00-21:30 - תרגול יוגה ומדיטציה.
יום ד' בערב 20:00-21:30 - שעור המתמקד ביסודות התרגול, הנשימה והיציבה ביוגה.
יום ו' בבוקר 09:00-11:00 - תרגול משולב בשיחה: בכל פעם נבחר סוגיה אחרת, נציג אותה ואז ננסה לחוות את עקרונות הדיון בתרגול הפיזי.
אשמח מאוד לארח אתכם
הגבירה (ליאת) בחום (-:
052-4263800
השעורים מתקיימים בסטודיו מקסים ואינטימי ברעננה:
- מתקיימים בו שעורי בוקר וערב.
- שעורים למתחילים ולמתקדמים.
- תרגולי מדיטציה
- מפגשי פילוסופיה ותרגול
- קבוצות קטנות ויחס אישי לכל מתרגל.
זהו תרגול דינאמי המשלב תנועה, נשימה, תודעה שקטה ומודעות עמוקה ומשפיע על כל רובדי הקיום שלנו: פיזית, אנרגטית, נפשית ותודעתית.
התרגול מתקיים תוך שימת דגש על עבודה מדויקת מתוך אי-מאמץ, יציבות ונינוחות, ומאפשר שחרור, מרחב ושקט, משפר ומרפא את תפקוד הגוף בכל המערכות ומאפשר שלווה ובריאות טובות יותר.
מוזמנים באהבה לבוא לבקר אותי באחד מימי התרגול הבאים:
יום א' בערב 20:00-21:30 - תרגול יוגה ומדיטציה.
יום ד' בערב 20:00-21:30 - שעור המתמקד ביסודות התרגול, הנשימה והיציבה ביוגה.
יום ו' בבוקר 09:00-11:00 - תרגול משולב בשיחה: בכל פעם נבחר סוגיה אחרת, נציג אותה ואז ננסה לחוות את עקרונות הדיון בתרגול הפיזי.
אשמח מאוד לארח אתכם
הגבירה (ליאת) בחום (-:
052-4263800
הגבירה בחום
ועם כל זה שיש הרבה עבודה בגינה הזאת, יש הרגשה של מירכוז אנרגטי ובחירה בדרך שנכונה לי - מן הרגשה שזאת הגינה שלי, וכאן אני עובדת
מרגש מאוד.
מאחלת לך בהצלחה!
(רונית)
מרגש מאוד.
מאחלת לך בהצלחה!
(רונית)
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
יאוו... איך שראיתי את השם שלך בצד, חשבתי לעצמי "אולי כתבת לי משהו...", יותר נכון קיוויתי (-:
תודה רבה על האיחול!
זוממת לתפוס אותך בטלפון כבר הרבה זמן, וככה נדחה ונדחה, אנסה מחר בצהריים. @}
תודה רבה על האיחול!
זוממת לתפוס אותך בטלפון כבר הרבה זמן, וככה נדחה ונדחה, אנסה מחר בצהריים. @}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
מביאה לכאן דברים שכתבתי בעקבות שעור ושיחה שעסקו בשינויים בחיים.
בשעור עסקנו בצורך שלנו להיצמד אל מה שאנחנו מכירים, בפחד שלנו משינויים, מהלא נודע, ובבילבול המתמיד שלנו בין החולף לניצחי.
בעקבות השיחה שהתפתחה באו המחשבות הבאות והפוסט הנ"ל:
לחיות את השינוי
אשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים, ואיך אתם מתמודדים עם שינויים בחיים @}
בשעור עסקנו בצורך שלנו להיצמד אל מה שאנחנו מכירים, בפחד שלנו משינויים, מהלא נודע, ובבילבול המתמיד שלנו בין החולף לניצחי.
בעקבות השיחה שהתפתחה באו המחשבות הבאות והפוסט הנ"ל:
לחיות את השינוי
אשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים, ואיך אתם מתמודדים עם שינויים בחיים @}
-
- הודעות: 453
- הצטרפות: 17 אוקטובר 2009, 19:45
- דף אישי: הדף האישי של נטע_ק*
הגבירה בחום
תודה מותק ואני מקווה להיות נוכחת בשיעור בעוד שבועיים (טפו טפו טפו... חמסה חמסה חמסה)
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
ייייישששששששששששששששששש!
טפו טפו טפו (-:
טפו טפו טפו (-:
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
הגבירה בחום
איזה יופי של שינוי!!! מרגיש מאד מדויק מהדברים שאת כותבת, מאחלת לך הרבה הרבה הצלחה...
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
תודה רבה ללי יקרה!
מרגיש גם לי נכון, אם כי רצוף כמובן בלא מעטלבטים, רגעי התערערות של ביטחון עצמי, רצון לחזור חזרה אל הביצה וכ' (-:
מרגיש גם לי נכון, אם כי רצוף כמובן בלא מעטלבטים, רגעי התערערות של ביטחון עצמי, רצון לחזור חזרה אל הביצה וכ' (-:
-
- הודעות: 1668
- הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
- דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*
הגבירה בחום
אם כי רצוף כמובן בלא מעטלבטים, רגעי התערערות של ביטחון עצמי, רצון לחזור חזרה אל הביצה וכ'
בארור! איך אפשר אחרת?
בארור! איך אפשר אחרת?
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
מביאה לכאן דברים שכתבתי באתר אודות עשיה ושחרור והמאמץ להרפות
להלן תקציר הדברים ובעקבותיו הפוסט המלא:
אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו כאנשים הוא הרפיה.
נדמה לנו שהמאמץ האקטיבי שלנו הוא זה שיש בו קושי, אבל הקושי האמיתי שלנו הוא השחרור.
למעשה ביוגה, ה-מטרה העליונה היא שחרור וכל המאמצים והעבודה הפיזית קיימים בעיקר כדי לאפשר לנו בסופו של דבר, לשחרר: לשחרר את הגוף מחולשותיו ומכאוביו, לשחרר את הנפש מיסוריה ובעיקר לשחרר את הראש מטרדותיו.
עבור רובנו המאמץ הוא דבר שכיח, רובנו חונכנו שכדי להשיג משהו בחיים אנחנו צריכים לעבוד קשה, להתאמץ.
לעומת זאת את אמנות השחרור לא ממש למדנו, וחיינו כרוכים בד"כ בחוסר איזון בולט בין מאמץ להרפיה.
לכן, אחת ממטרותיה הראשונות של היוגה היא ליצור מחדש איזון נכון בין מאמץ מודע להרפיה (בכל הרמות ומישורי הקיום).
מעבר לזה שאנחנו מרגישים טוב יותר ופחות סובלים בחיי היום יום, כאשר אנחנו מאוזנים יש לנו יכולת להשקיט את התודעה טוב יותר ולראות את החיים שלנו באופן צלול ובהיר יותר.
לקריאת הפוסט המלא
להלן תקציר הדברים ובעקבותיו הפוסט המלא:
אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו כאנשים הוא הרפיה.
נדמה לנו שהמאמץ האקטיבי שלנו הוא זה שיש בו קושי, אבל הקושי האמיתי שלנו הוא השחרור.
למעשה ביוגה, ה-מטרה העליונה היא שחרור וכל המאמצים והעבודה הפיזית קיימים בעיקר כדי לאפשר לנו בסופו של דבר, לשחרר: לשחרר את הגוף מחולשותיו ומכאוביו, לשחרר את הנפש מיסוריה ובעיקר לשחרר את הראש מטרדותיו.
עבור רובנו המאמץ הוא דבר שכיח, רובנו חונכנו שכדי להשיג משהו בחיים אנחנו צריכים לעבוד קשה, להתאמץ.
לעומת זאת את אמנות השחרור לא ממש למדנו, וחיינו כרוכים בד"כ בחוסר איזון בולט בין מאמץ להרפיה.
לכן, אחת ממטרותיה הראשונות של היוגה היא ליצור מחדש איזון נכון בין מאמץ מודע להרפיה (בכל הרמות ומישורי הקיום).
מעבר לזה שאנחנו מרגישים טוב יותר ופחות סובלים בחיי היום יום, כאשר אנחנו מאוזנים יש לנו יכולת להשקיט את התודעה טוב יותר ולראות את החיים שלנו באופן צלול ובהיר יותר.
לקריאת הפוסט המלא
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
הי גבירה,
ברכות על ההתפתחות וההתחדשות והצמיחה! מקוה שישמח אותך (בכל המובנים) הסטודיו החדש.
לגבי עלה התאנה- עניתי לך אצל נטיקה...
שתהיה שבת נעימה. @}
ברכות על ההתפתחות וההתחדשות והצמיחה! מקוה שישמח אותך (בכל המובנים) הסטודיו החדש.
לגבי עלה התאנה- עניתי לך אצל נטיקה...
שתהיה שבת נעימה. @}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
ניצול זמן
לאחרונה, מאז שעשיתי צעד משמעותי מבחינת עצמאותי הכלכלית, העסק שלי הפך עוד יותר עצמאי ממה שהיה ומסתמך בלבד על הסטודיו שלי.
זה דבר נפלא אבל כמובן מחייב מאוד - לבחור לעסוק בדיוק במה שאני רוצה זה אומר להיות הרבה יותר אחראית על עצמי ועל ההתנהלות שלי, וכך יוצא שאני נתלית באילנות גבוהים בכל מה שקשור לארגון זמן והתנהלות נכונה בעסק ומאמצת לי כל מיני עיצות שאני שומעת, מלקטת.
בכל אופן, עצה אחת שקראתי איפשהו נקראת "עיקרון הריפיון" ומדברת על ניצול שעות מתות לעשות פעולות טכניות פשוטות שחוסכות זמן בהמשך כמו למשל לנצל זמן המתנה לקריאה של חומר, או לעשות שיחות טלפון בזמן נסיעה ממקום למקום.
אני בד"כ מנצלת את זמן הנסיעה למחשבות על הדברים שאני רוצה ללמד, סדנאות שאני מבשלת, ופוסטים שאני רוצה לכתוב תוך כדי הקשבה למוזיקה, אבל היום החלטתי לנסות את העיקרון החדש ולנצל את הזמן שלי נכון.
לקח לי זמן להתנתק מהמוזיקה וכל פעם הבטחתי לעצמי שאחרי השיר הבא, והשיר שאחריו, עד שבסופו של דבר התכנית יצאה לפרסומות ואני התארגנתי על עצמי עם אוזניה ועל השיחות שרציתי לעשות, וכשכבר עמדתי עם האצבע על ה- send
התחיל השיר הבא - מי יכול לעשות שיחת טלפון עסקית בזמן שזה מתנגן לי באוטו בבוקר?
אח"כ מייד זה התנגן ומילא את כל הרכב בביטים מקדימה ומאחורה עם צלילים רכים שמחברים ביניהם.
מסקנות מתבקשות:
לאחרונה, מאז שעשיתי צעד משמעותי מבחינת עצמאותי הכלכלית, העסק שלי הפך עוד יותר עצמאי ממה שהיה ומסתמך בלבד על הסטודיו שלי.
זה דבר נפלא אבל כמובן מחייב מאוד - לבחור לעסוק בדיוק במה שאני רוצה זה אומר להיות הרבה יותר אחראית על עצמי ועל ההתנהלות שלי, וכך יוצא שאני נתלית באילנות גבוהים בכל מה שקשור לארגון זמן והתנהלות נכונה בעסק ומאמצת לי כל מיני עיצות שאני שומעת, מלקטת.
בכל אופן, עצה אחת שקראתי איפשהו נקראת "עיקרון הריפיון" ומדברת על ניצול שעות מתות לעשות פעולות טכניות פשוטות שחוסכות זמן בהמשך כמו למשל לנצל זמן המתנה לקריאה של חומר, או לעשות שיחות טלפון בזמן נסיעה ממקום למקום.
אני בד"כ מנצלת את זמן הנסיעה למחשבות על הדברים שאני רוצה ללמד, סדנאות שאני מבשלת, ופוסטים שאני רוצה לכתוב תוך כדי הקשבה למוזיקה, אבל היום החלטתי לנסות את העיקרון החדש ולנצל את הזמן שלי נכון.
לקח לי זמן להתנתק מהמוזיקה וכל פעם הבטחתי לעצמי שאחרי השיר הבא, והשיר שאחריו, עד שבסופו של דבר התכנית יצאה לפרסומות ואני התארגנתי על עצמי עם אוזניה ועל השיחות שרציתי לעשות, וכשכבר עמדתי עם האצבע על ה- send
התחיל השיר הבא - מי יכול לעשות שיחת טלפון עסקית בזמן שזה מתנגן לי באוטו בבוקר?
אח"כ מייד זה התנגן ומילא את כל הרכב בביטים מקדימה ומאחורה עם צלילים רכים שמחברים ביניהם.
מסקנות מתבקשות:
- לכבות את הרדיו בזמן שיחות חשובות (מה פתאום, איך אני אדע אם בדיוק מתחיל שיר מדהים?)
- לנהל שיחות טלפון בשעות מתות עוד יותר מנסיעה (שרותים?)
- לא מתאים לי להיות עצמאית... (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
ואגב פוסטים שנהגים בנהיגה,
זה מה שאני חושבת עליו בנסיעות האחרונות: זכות הפעולה
אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בעניין, כאן או שם. @}
זה מה שאני חושבת עליו בנסיעות האחרונות: זכות הפעולה
אשמח לשמוע מה יש לכם לומר בעניין, כאן או שם. @}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
חברות יקרות, אני יודעת שזה מה זה ברגע האחרון, אבל בכל זאת החלטתי לפרסם.
מחר ב- 9:00 בבוקר אקיים שעור מיוחד שיוקדש כולו ל שביעות רצון ביוגה וכמובן בחיים.
ולא יודעת, ככה משיטוטיי בדפים ובלוגים של נשים יקרות כאן בזמן האחרון זה נראה לי נושא שכ"כ מעסיק את כולנו - היכולת להיות מסופקות ושבעות רצון ממה שיש לנו, ממי שאנחנו.
שפשוט ממש מתחשק לי להזמין אתכן להתארח אצלי,ובאופן כללי בא לי לפגוש בכן.
כולנו רוצים להיות מאושרים ומחפשים את האושר כל הזמן, אבל בסופו של דבר אנשים מאושרים, הם אלה שחשים שבעי רצון.
אז מחר, נראה איך אפשר ליצור שביעות רצון, הלכה למעשה במהלך תרגול היוגה מתוך כבוד וקבלה של מי שאנחנו בהווה.
ונדבר כמובן על היכולת לרכוש שביעות רצון בחיי היום יום שמעבר למזרן היוגה.
אז מי מכן שבא לה בספונטניות לבוא: מחר ב- 9:00 ברח' בורוכוב 42 ברעננה.
יעשה לי ממש שמח על הלב לראותכן @}
הגבירה ליאת בחום (-:
052-4263800
מחר ב- 9:00 בבוקר אקיים שעור מיוחד שיוקדש כולו ל שביעות רצון ביוגה וכמובן בחיים.
ולא יודעת, ככה משיטוטיי בדפים ובלוגים של נשים יקרות כאן בזמן האחרון זה נראה לי נושא שכ"כ מעסיק את כולנו - היכולת להיות מסופקות ושבעות רצון ממה שיש לנו, ממי שאנחנו.
שפשוט ממש מתחשק לי להזמין אתכן להתארח אצלי,ובאופן כללי בא לי לפגוש בכן.
כולנו רוצים להיות מאושרים ומחפשים את האושר כל הזמן, אבל בסופו של דבר אנשים מאושרים, הם אלה שחשים שבעי רצון.
אז מחר, נראה איך אפשר ליצור שביעות רצון, הלכה למעשה במהלך תרגול היוגה מתוך כבוד וקבלה של מי שאנחנו בהווה.
ונדבר כמובן על היכולת לרכוש שביעות רצון בחיי היום יום שמעבר למזרן היוגה.
אז מי מכן שבא לה בספונטניות לבוא: מחר ב- 9:00 ברח' בורוכוב 42 ברעננה.
יעשה לי ממש שמח על הלב לראותכן @}
הגבירה ליאת בחום (-:
052-4263800
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
הגבירה בחום
הי גבירה,
לא אוכל להגיע אבל רציתי להודות לך על ההזמנה המפתה והמחבקת. נשמע שיעור שווה- שמשמח את הגוף והנשמה.
בהצלחה ותהנו. @}
לא אוכל להגיע אבל רציתי להודות לך על ההזמנה המפתה והמחבקת. נשמע שיעור שווה- שמשמח את הגוף והנשמה.
בהצלחה ותהנו. @}
-
- הודעות: 506
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2010, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של דג_חתול*
הגבירה בחום
מייד מגיחים מכל החורים והפינות הנידחות כל האמונות הנמוכות שיש לי לגבי עצמי ובאות לבקר אותי,
איזה קטע! בדיוק כתבתי אצלי משהו בתגובה למשהו שלך, שקשור בדיוק בזה, ועכשיו אני רואה את זה, שכתבת אצל מימה. מדהים. בכל אופן את התייחסת ללכלוך ואני כאילו גררתי את זה לקטע של יופי, לא יודעת למה, בכל אופן, קטעים. נשבעת שככל שמתקדמים מתבהר שזה בלי ספק הורמונלי.
איזה קטע! בדיוק כתבתי אצלי משהו בתגובה למשהו שלך, שקשור בדיוק בזה, ועכשיו אני רואה את זה, שכתבת אצל מימה. מדהים. בכל אופן את התייחסת ללכלוך ואני כאילו גררתי את זה לקטע של יופי, לא יודעת למה, בכל אופן, קטעים. נשבעת שככל שמתקדמים מתבהר שזה בלי ספק הורמונלי.
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
נשבעת שככל שמתקדמים מתבהר שזה בלי ספק הורמונלי.
חחח... ללא ספק קטעים (-:
חחח... ללא ספק קטעים (-:
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
הגבירה בחום
הי גבירה,
הייתי כל כך שמחה לבוא מחר לשיעור שלך, אם הייתי יכולה.
מקנאה במי שכן יכול לבוא....
היכולת להיות מסופקות ושבעות רצון ממה שיש לנו, ממי שאנחנו @}
יעל צ
הייתי כל כך שמחה לבוא מחר לשיעור שלך, אם הייתי יכולה.
מקנאה במי שכן יכול לבוא....
היכולת להיות מסופקות ושבעות רצון ממה שיש לנו, ממי שאנחנו @}
יעל צ
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
יעלצי,
אולי יום אחד תעשי אלי טיול??
נגיד בשישי בבוקר?
אני יודעת שעם ילדים ושות' ומשפחה זה עשוי להיות מורכב, אבל תישני על זה קצת, מתומרת? (-:
אולי יום אחד תעשי אלי טיול??
נגיד בשישי בבוקר?
אני יודעת שעם ילדים ושות' ומשפחה זה עשוי להיות מורכב, אבל תישני על זה קצת, מתומרת? (-:
-
- הודעות: 506
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2010, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של דג_חתול*
הגבירה בחום
היכולת להיות מסופקות ושבעות רצון ממה שיש לנו, ממי שאנחנו
כמעט עשיתי לעצמי פאדיחה ושאלתי את יעל מאיפה הציטוט הזה (-:
טוב, רב הנסתר על הגלוי. מדהים ונחמד. איזה יופי. (את מבינה ודאי, שהבנתי שצריכה לחזור ולחפש את הציטוט ממש כאן, אחרי שכתבת לי על הדיבור החופף, ואז כמובן מצאתי.)
כמעט עשיתי לעצמי פאדיחה ושאלתי את יעל מאיפה הציטוט הזה (-:
טוב, רב הנסתר על הגלוי. מדהים ונחמד. איזה יופי. (את מבינה ודאי, שהבנתי שצריכה לחזור ולחפש את הציטוט ממש כאן, אחרי שכתבת לי על הדיבור החופף, ואז כמובן מצאתי.)
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
האמת שאחרי שקראתי אצלך על שביעות הרצון הייתי בטוחה שכבר ראית את החפיפה אצלי (-:
שויין, העיקר ש מדהים ונחמד פה!
שויין, העיקר ש מדהים ונחמד פה!
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 04 מאי 2004, 21:31
- דף אישי: הדף האישי של יעל_צ*
הגבירה בחום
_אולי יום אחד תעשי אלי טיול??
נגיד בשישי בבוקר?_ אולי באמת....
אני יודעת שעם ילדים ושות' ומשפחה זה עשוי להיות מורכב זה בעיקר עניין של החלטה.... פשוט להדוף הצידה את כל המטלות הבלתי נגמרות, ולנסוע.
בשנה שעברה נסעתי כמעט פעם בחודש ליום-יומיים לבקר חברה יקרה, שגרה רחוק מאוד ממני. (היא כותבת פה באתר, אגב....).
נגיד בשישי בבוקר?_ אולי באמת....
אני יודעת שעם ילדים ושות' ומשפחה זה עשוי להיות מורכב זה בעיקר עניין של החלטה.... פשוט להדוף הצידה את כל המטלות הבלתי נגמרות, ולנסוע.
בשנה שעברה נסעתי כמעט פעם בחודש ליום-יומיים לבקר חברה יקרה, שגרה רחוק מאוד ממני. (היא כותבת פה באתר, אגב....).
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
בוקר מבוזבז
כבר כמה ימים אני בהלך רוח מבולבל ו"עסוק" כזה.
נו אתן יודעות, שכל הזמן מרגישים שיש המון מה לעשות ומסתובבים עם המשפט הזה בראש: יש לי המון מה לעשות, יש לי המון מה לעשות, ישליהמוןמהלעשות...
וכל הזמן מקטרים שאנחנו לא מגיעים להתפנות לעניינים שלנו כי החיים מושכים והעבודה וכ' וכ'...
אז היום, יום ג' שהיה פעם היום העמוס ביותר שלי עם ארבעה שעורים, הפך להיות עכשיו היום הפנוי ביותר ונשאר בו רק שעור היוגה שאני מעבירה בהתנדבות במרכז התעסוקתי לאוטיסטים.
לפעמים כשאני עסוקה ונכנסת לרצף פעולות מהבית, החצי הזמן הזה הקצר מחוץ לבית קוטע אותו ומפר את ההמשכיות ולכן היום כדי להעניק לעצמי מרחב של זמן ולהיפטר מהתחושה שאני צריכה להפסיק את עיסוקיי ולהתפנות למשהו אחר, הברזתי מהשעור עם האוטיסטים (זה לא כזה נורא, וכמובן שהם יתגברו אבל אצלם, האכזבות וההשפעות משינויים ספונטניים בשגרת היום הן מרחיקות לכת).
הדבר המעצבן בכל הסיפור הזה, שדווקא בימים שאני מפנה מכל הפרעה ועיסוק אחרים לבל יפריעו לי להתרכז במלאכתי, הם הימים שבהם אני הכי מופרעת מבפנים.
כך שמכל היום הפנוי הזה יצא, שישנתי לא משו בלילה, ובבוקר לא הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה לפני עשר ומאז ועד עכשיו אני פחות או יותר עושה רק דברים לא חשובים שלא קשורים לדבר שאני צריכה לעשות....
מושכת עוד חמש דקות ועוד חמש דקות, נזכרת במטלה לא חשובה כזאת ואח"כ אחרת, מתפזרת. הכל רק לא לשבת ולהתרכז בדברים שיקדמו אותי בחיים.
כבר כמה ימים אני בהלך רוח מבולבל ו"עסוק" כזה.
נו אתן יודעות, שכל הזמן מרגישים שיש המון מה לעשות ומסתובבים עם המשפט הזה בראש: יש לי המון מה לעשות, יש לי המון מה לעשות, ישליהמוןמהלעשות...
וכל הזמן מקטרים שאנחנו לא מגיעים להתפנות לעניינים שלנו כי החיים מושכים והעבודה וכ' וכ'...
אז היום, יום ג' שהיה פעם היום העמוס ביותר שלי עם ארבעה שעורים, הפך להיות עכשיו היום הפנוי ביותר ונשאר בו רק שעור היוגה שאני מעבירה בהתנדבות במרכז התעסוקתי לאוטיסטים.
לפעמים כשאני עסוקה ונכנסת לרצף פעולות מהבית, החצי הזמן הזה הקצר מחוץ לבית קוטע אותו ומפר את ההמשכיות ולכן היום כדי להעניק לעצמי מרחב של זמן ולהיפטר מהתחושה שאני צריכה להפסיק את עיסוקיי ולהתפנות למשהו אחר, הברזתי מהשעור עם האוטיסטים (זה לא כזה נורא, וכמובן שהם יתגברו אבל אצלם, האכזבות וההשפעות משינויים ספונטניים בשגרת היום הן מרחיקות לכת).
הדבר המעצבן בכל הסיפור הזה, שדווקא בימים שאני מפנה מכל הפרעה ועיסוק אחרים לבל יפריעו לי להתרכז במלאכתי, הם הימים שבהם אני הכי מופרעת מבפנים.
כך שמכל היום הפנוי הזה יצא, שישנתי לא משו בלילה, ובבוקר לא הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה לפני עשר ומאז ועד עכשיו אני פחות או יותר עושה רק דברים לא חשובים שלא קשורים לדבר שאני צריכה לעשות....
מושכת עוד חמש דקות ועוד חמש דקות, נזכרת במטלה לא חשובה כזאת ואח"כ אחרת, מתפזרת. הכל רק לא לשבת ולהתרכז בדברים שיקדמו אותי בחיים.
הגבירה בחום
הדבר המעצבן בכל הסיפור הזה, שדווקא בימים שאני מפנה מכל הפרעה ועיסוק אחרים לבל יפריעו לי להתרכז במלאכתי, הם הימים שבהם אני הכי מופרעת מבפנים
נאבקת עם זה גם כל הזמן...
ומאז ועד עכשיו אני פחות או יותר עושה רק דברים לא חשובים שלא קשורים לדבר שאני צריכה לעשות....
נמצאת באותו הלך רוח- צריכה לנקות ובמקום מוצאת את עצמי בגלישה בבאופן (התמכרות תמימה?!).
בכל מקרה כיף שאת פה על אותו הגל...
די. הולכת לשאוב P-:
נאבקת עם זה גם כל הזמן...
ומאז ועד עכשיו אני פחות או יותר עושה רק דברים לא חשובים שלא קשורים לדבר שאני צריכה לעשות....
נמצאת באותו הלך רוח- צריכה לנקות ובמקום מוצאת את עצמי בגלישה בבאופן (התמכרות תמימה?!).
בכל מקרה כיף שאת פה על אותו הגל...
די. הולכת לשאוב P-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
למון מותק,
פניתי לכתיבת הפוסט הזה (במקום לשבת ולחשוב על עשרה שיתופי פעולי עיסקיים שצריך לקדם) אחרי שקראתי אצלך את: די, צריכה לנקות את הבית פחחח (-:
פניתי לכתיבת הפוסט הזה (במקום לשבת ולחשוב על עשרה שיתופי פעולי עיסקיים שצריך לקדם) אחרי שקראתי אצלך את: די, צריכה לנקות את הבית פחחח (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
ויעלצי, קדימה!!
זה יהיה ממש משובב נפש! @}
זה יהיה ממש משובב נפש! @}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
בחיי זה ממש מעניין מה שקורה כאן.
ביומיים האחרונים מתנהלת שיחה בין החברות המכובדות על שתיקות מעיקות בזוגיות וקולנוע רע מסוגו וכ'.
ואני אצלי למרות ששום דבר מיוחד לא קרה כאן בבית והכל כשורה, מסתובבת גם בימים האחרונים עם מן משו כזה... לא יודעת.. מן משהו, מן משהו - אין לי מילים לזה אבל אתן מבינות.
והיום המשהו הזה מן הסתם הולך איתי ומשפיע על יכולתי הטבעית להיות פעילה ויוצרת (הדבר שאני כ"כ אוהבת להיות).
< יוצאת רגע למאמר מוסגר כדי לספר שלאחרונה גילינו כאן את נפלאות השוקולד הנא ואנחנו מתפרעים קשות עם שוקולד בייתי מפולי קקאו שלמי טבעיים שאנחנו טוחנים ועושים ממנו טרפלס אלוהיים, שגם טעימים בצורה מחרידה וגם ממלאים אותנו בהיקסמות והשתאות של שוקולד שאין בו מרכיב אחד שלא מתפוצץ מבריאות וחיוניות - מתכונים אצל דג חתול או כאן, איפה שתבחרו (-: >
בכל אופן מייד אחרי שכתבתי כאן על הלאות והכבדות וחוסר התפקוד הכללי והימרחות הזאת עם ה"מן משהו" הזה בליבה, קיבלתי מייל מהאיש שכותרתו היא: "בפעם הבאה שנכין שוקולד בריאות" והוא מכיל תמונה מזעזעת שהוא הוריד מהרשת של עוגה מלאת מרגרינה כזאת עם זיגוג עם צבעי מאכל וורודים ואדומים מזעזעים ועליה הכיתוב אני אוהב אותך.
למטה בכוכבית הוא כתב שהצבעים האדומים והוורודים כמובן עשויים מגוג'י בריס ואוכמניות אורגניות... (-:
ושאלה אם בא לי באופן ספונטני באמצע היום ללכת לאכול צהריים באיזו מסעדה ביפו ששמענו עליה טובות.
מה אני אגיד לכן, תוך שניות הרגשתי כמו פופאי שבלע שתי פחיות תרד שכל אחת מהן הולכת ישר לשרירי הזרועות (רק שבמקרה שלי הברזל בתרד נספג טוב), ומייד התחלתי לתקתק פה עניינים, גמרתי כמעט לגמרי את מה שהייתי צריכה לעשות, תליתי כביסה, התלבשתי, עניתי למיילים... ועכשיו יוצאת לאסוף אותו כדי ללכת לאכול.. (-:
לפעמים זה פשוט פטאתי איך מצב כ"כ גשמי וקיומי יכול להתפוגג כלא היה ולהתאייד תוך שניות!
ביומיים האחרונים מתנהלת שיחה בין החברות המכובדות על שתיקות מעיקות בזוגיות וקולנוע רע מסוגו וכ'.
ואני אצלי למרות ששום דבר מיוחד לא קרה כאן בבית והכל כשורה, מסתובבת גם בימים האחרונים עם מן משו כזה... לא יודעת.. מן משהו, מן משהו - אין לי מילים לזה אבל אתן מבינות.
והיום המשהו הזה מן הסתם הולך איתי ומשפיע על יכולתי הטבעית להיות פעילה ויוצרת (הדבר שאני כ"כ אוהבת להיות).
< יוצאת רגע למאמר מוסגר כדי לספר שלאחרונה גילינו כאן את נפלאות השוקולד הנא ואנחנו מתפרעים קשות עם שוקולד בייתי מפולי קקאו שלמי טבעיים שאנחנו טוחנים ועושים ממנו טרפלס אלוהיים, שגם טעימים בצורה מחרידה וגם ממלאים אותנו בהיקסמות והשתאות של שוקולד שאין בו מרכיב אחד שלא מתפוצץ מבריאות וחיוניות - מתכונים אצל דג חתול או כאן, איפה שתבחרו (-: >
בכל אופן מייד אחרי שכתבתי כאן על הלאות והכבדות וחוסר התפקוד הכללי והימרחות הזאת עם ה"מן משהו" הזה בליבה, קיבלתי מייל מהאיש שכותרתו היא: "בפעם הבאה שנכין שוקולד בריאות" והוא מכיל תמונה מזעזעת שהוא הוריד מהרשת של עוגה מלאת מרגרינה כזאת עם זיגוג עם צבעי מאכל וורודים ואדומים מזעזעים ועליה הכיתוב אני אוהב אותך.
למטה בכוכבית הוא כתב שהצבעים האדומים והוורודים כמובן עשויים מגוג'י בריס ואוכמניות אורגניות... (-:
ושאלה אם בא לי באופן ספונטני באמצע היום ללכת לאכול צהריים באיזו מסעדה ביפו ששמענו עליה טובות.
מה אני אגיד לכן, תוך שניות הרגשתי כמו פופאי שבלע שתי פחיות תרד שכל אחת מהן הולכת ישר לשרירי הזרועות (רק שבמקרה שלי הברזל בתרד נספג טוב), ומייד התחלתי לתקתק פה עניינים, גמרתי כמעט לגמרי את מה שהייתי צריכה לעשות, תליתי כביסה, התלבשתי, עניתי למיילים... ועכשיו יוצאת לאסוף אותו כדי ללכת לאכול.. (-:
לפעמים זה פשוט פטאתי איך מצב כ"כ גשמי וקיומי יכול להתפוגג כלא היה ולהתאייד תוך שניות!
-
- הודעות: 306
- הצטרפות: 15 יולי 2007, 14:54
- דף אישי: הדף האישי של חמו_מה*
הגבירה בחום
איפה הכפתור של הלייק כאן ????
אה, הנה : @}
אה, הנה : @}
הגבירה בחום
מושכת עוד חמש דקות ועוד חמש דקות, נזכרת במטלה לא חשובה כזאת ואח"כ אחרת, מתפזרת. הכל רק לא לשבת ולהתרכז בדברים שיקדמו אותי בחיים.
הוי, גם אני. ככה בדיוק. כבר מהבוקר, היום הזה נוזל לי בין האצבעות ועוד לא עשיתי דבר אחד משמעותי. וזה יום שפיניתי בדיוק על מנת להתקדם בכל כך הרבה דברים.
_ושאלה אם בא לי באופן ספונטני באמצע היום ללכת לאכול צהריים באיזו מסעדה ביפו ששמענו עליה טובות.
מה אני אגיד לכן, תוך שניות הרגשתי כמו פופאי שבלע שתי פחיות תרד שכל אחת מהן הולכת ישר לשרירי הזרועות (רק שבמקרה שלי הברזל בתרד נספג טוב), ומייד התחלתי לתקתק פה עניינים, גמרתי כמעט לגמרי את מה שהייתי צריכה לעשות, תליתי כביסה, התלבשתי, עניתי למיילים... ועכשיו יוצאת לאסוף אותו כדי ללכת לאכול_
אני רוצה גם!
(הכל, החל מהצעה ספונטנית לארוחת צהרים דרך התרד של פופאי שממלא באנרגיות ועד לתקתוק המטלות בצ'יק (-:)
נראה לי שאני הולכת לתפוס טרמפ על התפנית שהיום הזה קיבל כאן ולמנף את האנרגיות החיוביות והאופטימיות האלה היישר לתוך המציאות הלא וירטואלית שלי.
יאללה לעבודה.
שיהיה בכיף וטעים@}
ולימונדה, מקווה שהיום שלך גם קיבל תפניות חביבות כאלה(-:
הוי, גם אני. ככה בדיוק. כבר מהבוקר, היום הזה נוזל לי בין האצבעות ועוד לא עשיתי דבר אחד משמעותי. וזה יום שפיניתי בדיוק על מנת להתקדם בכל כך הרבה דברים.
_ושאלה אם בא לי באופן ספונטני באמצע היום ללכת לאכול צהריים באיזו מסעדה ביפו ששמענו עליה טובות.
מה אני אגיד לכן, תוך שניות הרגשתי כמו פופאי שבלע שתי פחיות תרד שכל אחת מהן הולכת ישר לשרירי הזרועות (רק שבמקרה שלי הברזל בתרד נספג טוב), ומייד התחלתי לתקתק פה עניינים, גמרתי כמעט לגמרי את מה שהייתי צריכה לעשות, תליתי כביסה, התלבשתי, עניתי למיילים... ועכשיו יוצאת לאסוף אותו כדי ללכת לאכול_
אני רוצה גם!
(הכל, החל מהצעה ספונטנית לארוחת צהרים דרך התרד של פופאי שממלא באנרגיות ועד לתקתוק המטלות בצ'יק (-:)
נראה לי שאני הולכת לתפוס טרמפ על התפנית שהיום הזה קיבל כאן ולמנף את האנרגיות החיוביות והאופטימיות האלה היישר לתוך המציאות הלא וירטואלית שלי.
יאללה לעבודה.
שיהיה בכיף וטעים@}
ולימונדה, מקווה שהיום שלך גם קיבל תפניות חביבות כאלה(-:
-
- הודעות: 453
- הצטרפות: 17 אוקטובר 2009, 19:45
- דף אישי: הדף האישי של נטע_ק*
הגבירה בחום
_דבר המעצבן בכל הסיפור הזה, שדווקא בימים שאני מפנה מכל הפרעה ועיסוק אחרים לבל יפריעו לי להתרכז במלאכתי, הם הימים שבהם אני הכי מופרעת מבפנים.
כך שמכל היום הפנוי הזה יצא, שישנתי לא משו בלילה, ובבוקר לא הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה לפני עשר ומאז ועד עכשיו אני פחות או יותר עושה רק דברים לא חשובים שלא קשורים לדבר שאני צריכה לעשות....
מושכת עוד חמש דקות ועוד חמש דקות, נזכרת במטלה לא חשובה כזאת ואח"כ אחרת, מתפזרת. הכל רק לא לשבת ולהתרכז בדברים שיקדמו אותי בחיים._
ככה זה בדיוק! גם אצלי @}
מה אני אגיד לכן, תוך שניות הרגשתי כמו פופאי שבלע שתי פחיות תרד שכל אחת מהן הולכת ישר לשרירי הזרועות (רק שבמקרה שלי הברזל בתרד נספג טוב), ומייד התחלתי לתקתק פה עניינים, גמרתי כמעט לגמרי את מה שהייתי צריכה לעשות, תליתי כביסה, התלבשתי, עניתי למיילים... ועכשיו יוצאת לאסוף אותו כדי ללכת לאכול..
איזה כייף!
כך שמכל היום הפנוי הזה יצא, שישנתי לא משו בלילה, ובבוקר לא הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה לפני עשר ומאז ועד עכשיו אני פחות או יותר עושה רק דברים לא חשובים שלא קשורים לדבר שאני צריכה לעשות....
מושכת עוד חמש דקות ועוד חמש דקות, נזכרת במטלה לא חשובה כזאת ואח"כ אחרת, מתפזרת. הכל רק לא לשבת ולהתרכז בדברים שיקדמו אותי בחיים._
ככה זה בדיוק! גם אצלי @}
מה אני אגיד לכן, תוך שניות הרגשתי כמו פופאי שבלע שתי פחיות תרד שכל אחת מהן הולכת ישר לשרירי הזרועות (רק שבמקרה שלי הברזל בתרד נספג טוב), ומייד התחלתי לתקתק פה עניינים, גמרתי כמעט לגמרי את מה שהייתי צריכה לעשות, תליתי כביסה, התלבשתי, עניתי למיילים... ועכשיו יוצאת לאסוף אותו כדי ללכת לאכול..
איזה כייף!
הגבירה בחום
איזה קטעים...הסתנכרנו היום!
אז אחרי שכתבתי אצלך הרמתי שרוולים, שמתי מוסיקה והתחלתי לנקות (מודה-בחוסר חשק מובהק). בדיוק לפני שעמדתי לעשות ספונג'ה התקשרה אלי החברה שלי, לואיז המקסימה, ואמרה שהיום היא עובדת קרוב אלי ואם בא לי להצטרף אליה לצהריים. הבית כבר נראה ממש מסודר (תמיד יוצא שאני מרימה ידיים לפני הספונג'ה- איכשהו אני יותר מוצלחת בניקיון של לסדר ופחות בניקיון יסודי)
אז לא היתה ספונג'ה היום...אבל כן נראה יפה ומסודר. מיהרתי לפגוש את לואיז בעיירה הקרובה, במפגש שהתחיל במסעדה סינית (מפוקפקת) ונגמר בבית קפה עם אספרסואים וסיגריות (לואיז היא החברה המעשנת היחדיה שלי פה, למען האמת גם די החברה היחידה שלי פה...) אז כשאני רואה אותה אני די מתפרעת עם הקפה והסיגריות. היה ממש כיף!!! בעיקר דיברנו על דברים חשובים כמו: טוני סופרנו, דון דרייפר והבטחתי לשלוח לה לינק לסדרה החדשה "מוארת".
חזרתי לבית מסודר וישר רצתי למחשב לבדוק אם יש התפתחויות עם החברות הוירטואליות. יש!!!
ולימונדה, מקווה שהיום שלך גם קיבל תפניות חביבות כאלה תודה גוונים{@ אכן תפנית חביבה. מקוה שגם אצלך...
יאאלה לעבודה- ולתפניות לא צפויות וחביבות (-:
אז אחרי שכתבתי אצלך הרמתי שרוולים, שמתי מוסיקה והתחלתי לנקות (מודה-בחוסר חשק מובהק). בדיוק לפני שעמדתי לעשות ספונג'ה התקשרה אלי החברה שלי, לואיז המקסימה, ואמרה שהיום היא עובדת קרוב אלי ואם בא לי להצטרף אליה לצהריים. הבית כבר נראה ממש מסודר (תמיד יוצא שאני מרימה ידיים לפני הספונג'ה- איכשהו אני יותר מוצלחת בניקיון של לסדר ופחות בניקיון יסודי)
אז לא היתה ספונג'ה היום...אבל כן נראה יפה ומסודר. מיהרתי לפגוש את לואיז בעיירה הקרובה, במפגש שהתחיל במסעדה סינית (מפוקפקת) ונגמר בבית קפה עם אספרסואים וסיגריות (לואיז היא החברה המעשנת היחדיה שלי פה, למען האמת גם די החברה היחידה שלי פה...) אז כשאני רואה אותה אני די מתפרעת עם הקפה והסיגריות. היה ממש כיף!!! בעיקר דיברנו על דברים חשובים כמו: טוני סופרנו, דון דרייפר והבטחתי לשלוח לה לינק לסדרה החדשה "מוארת".
חזרתי לבית מסודר וישר רצתי למחשב לבדוק אם יש התפתחויות עם החברות הוירטואליות. יש!!!
ולימונדה, מקווה שהיום שלך גם קיבל תפניות חביבות כאלה תודה גוונים{@ אכן תפנית חביבה. מקוה שגם אצלך...
יאאלה לעבודה- ולתפניות לא צפויות וחביבות (-:
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
הגבירה בחום
חברות, איזה כיף לקרוא אתכן כאן ולשמוע על ההתפתחויות!
צ'מעו, היה ממש כיף.
למעט חוויית הפקקים בכניסה וביציאה מת"א, הגענו למסעדה יוונית חמודה שחברה סיפרה לי עליה רק אתמול שנמצאת ביפו האעתיקה ממש ליד מרכז המבקרים.
וככה ממש בשולחן הימני הקיצוני ליד החלון המשקיף אל הים ישבנו. כשהמסעדה ולמעשה יפו די ריקה.
האיש צמחוני וגם אני לא ממש אוכלת בשר (למעט טעימות פה ושם) כך שהתרכזנו במנות הסלטים - שכל אחד ואחד מהם, פשוט ובסיסי ומורכב מחומרים איכותיים ומענגים את החיך... לא יודעת איך להסביר לכם את העונג שבלחם זיתים כולו מהביל שמוגש לשולחן עטוף במן נייר דמוי עיתון כזה ולצידו כלי עם זיתים, מן מוס חצילים ורוקט חלקלק וירקרק ומן מטבל פלפלים חריפים או מן תרכובת ירקות חתוכים לחתיכות גדולות של שומר, עגבניות, קרעי מוצרלה משובחת וצנוניות והכל יושב בתוך מן מוס שומר ועגבניות בתחתית... הכל כ"כ פשוט וטעים או מן סלט (זאת היתה המנה הכי הורסת בארוחה) של רצועות זוקיני עם עגניות ובצלים צלויים קלות בבלסמי ומעלי גבינת המאירי ושבבי שקדים קלויים.... אייאיייי - אוכל זה פשוט כזה תענוג... וכמה בקלות אפשר להחזיר לעצמינו את הצבע ללחיים ואת הברק בעיניים, מכלום.. משומדבר כמעט (-:
שמחה מאוד לשמוע על ההתפתחויות כאן, לימונדה נשמע כיף נורא - לא חושבת ציינתי בפניכם את עובדת היותי פרנקופילית מושבעת, כך שכל איזכור של צרפת ובמיוחד של אוכל גורם לי לאגלי קנאה.
גוונים, איך הלך הצליח, האם היום התמנף? (-:
נטע, ומה המצב אצלך?
וחמומצ'יק - תודה על הלייק.
@}
צ'מעו, היה ממש כיף.
למעט חוויית הפקקים בכניסה וביציאה מת"א, הגענו למסעדה יוונית חמודה שחברה סיפרה לי עליה רק אתמול שנמצאת ביפו האעתיקה ממש ליד מרכז המבקרים.
וככה ממש בשולחן הימני הקיצוני ליד החלון המשקיף אל הים ישבנו. כשהמסעדה ולמעשה יפו די ריקה.
האיש צמחוני וגם אני לא ממש אוכלת בשר (למעט טעימות פה ושם) כך שהתרכזנו במנות הסלטים - שכל אחד ואחד מהם, פשוט ובסיסי ומורכב מחומרים איכותיים ומענגים את החיך... לא יודעת איך להסביר לכם את העונג שבלחם זיתים כולו מהביל שמוגש לשולחן עטוף במן נייר דמוי עיתון כזה ולצידו כלי עם זיתים, מן מוס חצילים ורוקט חלקלק וירקרק ומן מטבל פלפלים חריפים או מן תרכובת ירקות חתוכים לחתיכות גדולות של שומר, עגבניות, קרעי מוצרלה משובחת וצנוניות והכל יושב בתוך מן מוס שומר ועגבניות בתחתית... הכל כ"כ פשוט וטעים או מן סלט (זאת היתה המנה הכי הורסת בארוחה) של רצועות זוקיני עם עגניות ובצלים צלויים קלות בבלסמי ומעלי גבינת המאירי ושבבי שקדים קלויים.... אייאיייי - אוכל זה פשוט כזה תענוג... וכמה בקלות אפשר להחזיר לעצמינו את הצבע ללחיים ואת הברק בעיניים, מכלום.. משומדבר כמעט (-:
שמחה מאוד לשמוע על ההתפתחויות כאן, לימונדה נשמע כיף נורא - לא חושבת ציינתי בפניכם את עובדת היותי פרנקופילית מושבעת, כך שכל איזכור של צרפת ובמיוחד של אוכל גורם לי לאגלי קנאה.
גוונים, איך הלך הצליח, האם היום התמנף? (-:
נטע, ומה המצב אצלך?
וחמומצ'יק - תודה על הלייק.
@}