האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
כלל אצבע: מגיל חצי שנה (ולפעמים גם קודם!) בכלל לא מוכרחים בקבוק. אפשר בכוס, כוס פטנט ואמצעים אחרים. בחצי השנה הראשונה: בכפית, בכוסית קטנה להאכלת פגים (יש למשל לחברת מדלה במזרק.
אם את רוצה להמשיך להניק: עדיף שאחרים יתנו לתינוק שלך את הבקבוק, וממך הוא יקבל רק הנקה. כך תגבירי את הסיכוי למנוע או תקצרי בהרבה שביתת יניקה.
אני חוזרת לעבודה בקרוב , להיקפי משרה מזעריים. רוצה להציע לנטע בתי בת החודשיים וחצי בקבוק, עם חלב אם כמובן.
למי יש עצות לגבי המעבר מציצי מלא לציצי + בקבוק. (מלבד העצה שכדאי שמישהו אחר יאכיל עם הבקבוק ואני לא אהיה בסביבה). מה עושים אם היא לא רוצה בקבוק ואין ברירה ?
מה זה מזעריים?
אם היא לא תרצה אפשר לתת לה דרך מזרק או כפית. כדאי כמובן להניק אותה לפני שאת יוצאת לעבודה ומיד כשאת חוזרת. בזמן שאינך כדאי להשאיר חולצה עם ריח שלך או ספוגה בחלב שלך, זה יכול להקל על הפרידה ולהרגיע.
בהנחה שבגיל כזה לא יהיה בלבול פטמות כדאי גם לאפשר להתרגל לפטמת הבקבוק לפני החזרה לעבודה. למשל למרוח על הפטמה קצת חלב שלך. יש בקבוקים של פלייטקס (בסופרפאר ם)שמאוד מחקים את היניקה מהשד. בני דחה מכל וכל את הפטמות הרגילות אך הוא אכל בשמחה מפטמות הפלייטקס.
לא תמיד יש בעיות עם בקבוק. אני עשיתי נסיון עם בני בערך בגיל זה, ולא היתה שום בעיה.
ד"ר ליבוביץ ממליצה דווקא לא להשתמש בבקבוקי פלייטקס, כי אופן היניקה מהפטמה שלהם הוא שונה מאד, ואנחנו מאד לא רוצים שהתינוק ינסה לינוק כך מאמו - זה יכאב לה מאד. היתרון שלהם, אגב, הוא בחימום המהיר יחסית של החלב בשקית, לעומת בקבוק קשיח - וזו הסיבה שאנחנו משתמשים בהם בכל זאת (בינתיים, שימוש אקראי). ההמלצה לתינוקות יונקים היא בקבוק אוונט עם פטמת מעבר איטי (0) - ללא תלות בגיל.
אורנה, חשוב שהניסיון הראשון יהיה רגוע ונינוח ככל האפשר - עדיף מישהו שלא ממש ייקח את זה קשה אם היא לא מסכימה.
נסי גם לחפש ב-FAQ באתר של "ליגת לה לצ'ה" www.lalecheleague.org - יש שם חלק של טיפים לבקבוק, שכרגע אני לא יכולה לחפש.
אני אמא לתינוקת בת 11 חדשים. כמו-כן אני מחנכת בתיכון. בעוד מספר שבועות אמור להיערך טיול שנתי, הכולל לינה. כיוון שאני עדיין מניקה, אינני יודעת מה לעשות.
אם כן, ואם מדובר על לילה אחד, שאבי כמות גדולה יותר, כזו שתתאים לשעות בהן תעדרי. כמו כן, קחי איתך את המשאבה ושאבי בשעות שהתינוקת יונקת בבית (גם אם תצטרכי לזרוק זאת אחר כך, כדי לשמור על אספקת חלב).
הרעיון של אביב חדש הוא רעיון מצויין אבל יש בו חיסרון. לי היה מבחן בעיר אחרת והבאתי איתי אבא ופעוט. מה שקרה בפועל שהוא התעורר הרבה בלילה (כלומר, התעורר רגיל....) ולמחרת הייתי זומבי כל היום.
אולי זו הזדמנות לישון לילה אחד ולתת לעצמך כוחות ואנרגיות חדשים.
ומה עם לקחת את התינוקת איתך לטיול? טיולי בית ספר בד"כ לא כוללים הרבה הליכה... ובטח לא תתקשי למצוא מישהו/מישהי שישגיח עליה בזמן שאת צריכה להיות פנויה.
טכנית - ניתן לשאוב כפי שקרן הציעה. הבעיה היא עם עצם הפרידה ללילה. יש לי תינוק צעיר בחודש, וויתרתי על חופשת-זכיה מפתה מאד, כי אי אפשר לקחת את היונק, ולא נראה לי עדיין לנסוע בלעדיו - לא שיקרה אסון, אבל נראה לי עדיף שלא (למרות שעם הבכורים עשינו את זה).
שלום,
בני בן 5 חודשים יונק הנקה מלאה. לאחר פסח אצטרך לחזור לעבודה - בתור מורה. אני מנסה להרגילו לבקבוק(אוונט) עם חלב שאוב, ובעלי הוא זה שמנסה לתת לו את הבקבוק. אך התינוק מסרב לקבל את הבקבוק ובכלל לא מבין מה עושים איתו. ניסינו לתת לו הבקבוק כשרעב מאוד, אך הוא התעקש ולא רצה. הוא אפילו לא מוצץ את הפיטמה. וניסינו לתת לו גם כשלא רעב במיוחד, אך ללא הצלחה.
אני אמורה לחזור בעוד שבועיים ואני נורא לחוצה... מה יהיה אם לא ירצה את הבקבוק. אין לי אפשרות להביאו להנקה אלי, משום שאני גרה רחוק מבית הספר, והמטפלת תשמור עליו ועל הגדול יותר בביתי.
אשמח לקבל עיצות מעשיות בנושא.
תודה, חני.
אפשר למרוח קצת מהחלב על הפטמה ולתת לו להריח את זה. את יכולה לנסות לתת לו בקבוק בעצמך, ואחרי שהוא יתרגל לנסות שמישהו אחר יתן. אפשר לתת לו כשהוא קצת ישנוני. אפשר לנסות גם מכוס או בכפית. בהצלחה!
בני בן החודשיים וחצי ינק מלא עד היום. כעת אני משלבת לו בקבוק בשל חזרתי לעבודה אחרי פסח (אין באפשרותי להאריך את החופשה). הבעיה למעשה היא אצלי ולא אצלו, כי הוא מגיב יפה לבקבוק, אבל אני פשוט מתפוצצת מכאבים עד השעה 15:30 בה אני מגיעה הביתה (בעתיד). היועצת של "טיפת חלב" המליצה לי להוריד בשלב ראשון את "ארוחת עשר" ובהדרגה להוריד גם את "ארוחת אחד", אני עושה את זה, אבל אני ממש גדושה עם כאבים מרובים וחלב שנשפך מעבר ל- 4 פדים הנקה בכל שד, ואינני יודעת מה לעשות. אני מאוד רוצה להמשיך להניק שכן, אני ובני נהנים מזה מאוד, אבל מצד שני אינני יודעת מה לעשות עם הכאבים והסבל.
עינת, יש סיבה מדוע את לא שואבת חלב בעבודה, וכך גם מורידה את הגודש וגם שואבת חלב בשבילו?
אחרי שתסבירי, אז יש לי כל מיני רעיונות איך לעזור, אבל אני לא רוצה לקפוץ איתם לפני שאת מבהירה את הסיטואציה.
מונו-נוקי - עם הגדולים עשיתי (או מיחדלתי) הרבה דברים שאני לא עושה עם הצעיר. סיטואציה אחרת וגם שינוי גישה אצלי/אצלנו.
עם הבכורים הגענו למצבי התמוטטות, כך שבגיל חודש וחצי כבר השארנו אותם לילה אחד אצל ההורים שלי, כדי שנוכל קצת להשלים שעות (היתה סיטואציה של תינוק שאוכל כל שעה וחצי למשך שלושת רבעי שעה, 24 שעות ביממה,וצורח מכאבי גזים 24 שעות ביממה, ולא ישן כמעט בכלל ועוד תינוקת שדורשת את שלה... וזאת יומ-אחר-יומ-אחר-יום.. ) - ובערך כל חודש וחצי חזרנו על זה.
ולא קרה אסון, והם ילדים מקסימים שיודעים שאוהבים אותם. כך שברור לי לחלוטין שלא יקרה שום אסון מהשארת תינוק ללילה אחד במקום בטוח ואוהב.
יחד עם זאת, אני מאמינה שבגיל הזה התינוק עוד זקוק להוריו כמה שיותר, ובמיוחד בלילה. ואני גם חווה עם הצעיר את הקשר המיוחד בין אמא לתינוק (עם שניים זה אחרת) ובמיוחד תינוק יונק - ולא מסוגלת להעלות על דעתי להשאיר אותו ללילה במקום אחר - כל עוד יש ברירה אחרת.
את הבכורים גם לא הינקתי, ולא קרה אסון, ובכל זאת אני חושבת שמוטב להניק (ומיישמת עם הצעיר).
לגבי שאיבת החלב בעבודה זה בלתי אפשרי מכיוון שאני עובדת עם לקוחות ובמקום לחוץ ביותר, לכן, החלטתי מראש לוותר על הרעיון, לפיכך, אשמח לשמוח את רעיונותייך לעזרה.
מחכה בקוצר, עינת
יש לך אפשרות לפני היציאה לעבודה אם את מעוניינת או פתרונות דומים. אם מטרתך בכ"ז לא לעשות כן ואת מעוניינת למעשה להפחית חלבך בשעות אלו את יכולה לסחוט ידנית, להניח מגבת קרה (לא על הפטמות).
שלום
בני בן שנה וחודשיים, יונק הרבה וגם אוכל. עד עכשיו הייתי צמודה אליו ולעיתים יצאתי והשארתי לו חלב (שאבתי במשאבה ידנית של אוונט בעיקר בזמן שינק כי אז החלב זורם בקלות)
אני אמורה להתחיל לעבוד במקום חדש במשרה מלאה (שזה אומר להיעדר מהבית כעשר שעות) ומודאגת בקשר להנקה - אינני רוצה להפסיק בשלב זה ומצד שני חוששת כי זה מקום עבודה חדש ואינני יודעת אם ארגיש נוח לשאוב שם חלב ואם אסתדר עם זה - גם ככה זה מלחיץ להסתגל לעבודה חדשה, להוכיח שם את עצמי, לקום מוקדם בבוקר וכו'.
חשבתי אולי לשאוב בבית בזמן הנקה במקום בעבודה - אבל מה עם הגודש בזמן שאני מחוץ לבית - מישהי יודעת תוך כמה זמן זה מסתדר והאם זה לא יגרום לגוף להפסיק ליצור חלב?
האם יכול להיות מצב שממשיך להיות חלב בשעות שאני נמצאת בבית?
אשמח לשמוע על נסיון שלכן עם זה
אני רוצה להמשיך להניק לפחות עד גיל שנתיים. בתי הבכורה לא ינקה כמעט בכלל בגלל סיבוך שנגרם ממש בהתחלה מחוסר נסיון, וכמה שניסיתי והתאמצתי לא עזר לא היה לי חלב. ולכן הפעם, כשזה הולך, אני יודעת להעריך את ההנקה כמה זה טוב מכל הבחינות.
בני צעיר מבנך במקצת. אני עובדת כבר הרבה זמן, אם כי קצת פחות שעות.
אני חושבת שבגיל הזה, אם הוא אוכל טוב, הוא יכול להסתדר בשעות העדרותך גם בלי יניקה - ולינוק רק בשעות שאת נמצאת.
אני שאבתי בערך עד גיל שנה (קצת פחות), ואז קלטתי שמוטב לצאת להניק ולחזור (לוקח כמעט אותו זמן, והיתרונות ברורים) - על חשבון ארוחת צהרים. כרגע אני עדיין ממשיכה בסידור הזה, כי הוא אפשרי, אבל ככל הנראה בעתיד הקרוב מאד זה כבר לא יתאפשר (אני יושבת תקופות אצל לקוחות שונים, ועוברת למקום יותר רחוק) - ולא נראה לי שאחזור לשאוב. הוא יסתדר עם אוכל רגיל (ולנו יש את היתרון של אבא קרוב, שמשתדל לבקר אותו כשאני לא יכולה).
מבחינת הגוף, אני חושבת שבגיל הזה רוב החלב מיוצר בעת ההנקה, ולא נאגר מראש, כי אצל רבים ההנקות כבר לא סדירות (כי הן פחות מקור תזונה, ויותר כל השאר). אם היום הוא יונק הרבה, אז יכול להיות שבימים הראשונים תרגישי מלאות - ואז כדאי לסחוט קצת ידנית, כדי למנוע גודש (אבל לא יותר מזה, אם את לא מתכוונת לשאוב), אבל אין סיבה שזה יפסיק את יצור החלב, ואין שום בעיה שתמשיכי להניק בשעות שאת איתו, כולל הנקה מרובה יותר בסופי שבוע וחופשות.
בהצלחה!
תודה על העיצות והעידוד
לצערי מקום העבודה רחוק מדי בשביל לצאת להניק ולחזור אולי אנסה לשאוב חלב בזמן שאני בבית
מישהי יודעת כמה זמן זה מחזיק בפריזר?
זה מאוד מלחיץ לצאת לכל כך הרבה שעות. לא עשיתי את זה כבר 6 שנים בערך - מאז בתי הבכורה. פשוט לא הייתי מסוגלת, אבל אין ברירה, המצב הכלכלי מחייב.
וכמו שהמשפט השנוא עלי אומר - ילדים מסתגלים להכל.
אולי בגלל זה החברה שלנו נראית ככה....
שלום,
אבקש לקבל את עצות בעניין התינוק שלי - בן 7 חודשים, אוכל מזון מוצק 3 פעמים ביום (פירות, ירקות, שקדייה, דייסה מאורז מלא), יונק 3, 4 פעמים ביום, שותה תה צמחים, ובשעות הבוקר (7:30 עד 15:30) נמצא במשפחתון ומקבל שם מנת חלב אחת (חלב אם שאוב) מעבר לארוחות העקריות. המטפלת חושבת שהוא זקוק למנת חלב נוספת. אינני רוצה לתת תחליפי חלב אך גם אין באפשרותי לשאוב יותר ממה שאני שואבת. אולי תוכלו להמליץ על ארוחת ביניים מעניינת, במקום לתת לו תחליף-חלב-אם.
יש לי ילדה בת 5 חודשים, זאת ילדה ראשונה ואני מניקה הנקה מלאה.
חזרתי לעבודה לפני חודש ז"א שבתי היתה בת 4 חודשים. הורי מטפלים בה, אך הבעיה שהיא לא מוכנה לקבל מאף אחד בקבוק. מעטות הפעמים בהן הסכימה לאכול מבקבוק, אבל היא אוכלת מעט מאוד משהו כמו 50 מיליגרם ואז היא סוגרת את הפה כמו מנעול. היא מקבלת בבקבוק חלב אם. ניסינו הרבה דברים גם האכלה מכפית וזה לא עוזר. היא אפילו מפחדת לחייך כדי שלא נכניס משהו לתוכו.
יוצא שאני מגיעה להניק אותה באמצע היום, ז"א שמשמונה שעות שאני לא נמצאת אני חוזרת בצהריים לעוד איזה 10 דקות כדי להאכיל אותה מהציצי. בזמן כזה קצר היא לא מספיקה הרבה לאכול הרבה אבל היא לא מראה סימנים לאי שקט, היא ילדה טובה שמחכה שאימה תבוא להאכיל אותה. הפחידו אותי כבר בטיפת חלב שהיא לא תגדל על חלב אם בלבד ושאני חייבת לתת לה מזון מוצק. דרך הבקבוק אין סיכוי וגם לא נראה שדרך הכפית, אני משתגעת. מה לעשות?
הרופא המליץ לי גמילה מיידית מהציצי מכיוון שהיא לא עולה במשקל, הוא אמר שגם ככה הגמילה היא קשה אז עדיף עכשיו כשהיא עוד קטנה מאשר אח"כ שזה הולך ונהיה יותר קשה.
איך אני יכולה להפסיק להניק אותה? כשהיא בוכה נקרע לי הלב, ובתוך תוכי אני עדיין רוצה להניק. אני כל כך מוכנה עד שהגעתי למצב שאני מעירה אותה פעמיים במשך הלילה (היא ישנה לילה רצוף) רק בשביל שהיא תינק ותעלה במשקל. אין לי אומץ לגמול אותה ומצד שני כולם מפחידים אותי שהיא לא תגדל אם אני אמשיך בצורה כזאת.
הלוואי והייתי מוצאת דרך להרגיל אותה לבקבוק. ניסיתי הכל, משחקים, בשינה, כלום לא עוזר. היא רוצה רק ציצי, יש למשהי עיצה מה עלי לעשות?
אני עם חגית - הילדה זקוקה לחלב שלך, ואומרת את זה בכל צורה אפשרית. את זקוקה לרופא שמבין בהנקה, ושיתמוך בך ובבתך. אם בתך אינה עולה במשקל מההנקה, איש המקצוע שיכול לעזור הוא יועצת הנקה.
אני מסכימה לחלוטין עם חגית וגילה.
ודרך אגב, ד"ר מירה ליבוביץ, רופאה מוסמכת ברפואת משפחה ויועצת הנקה מוסמכת ומנוסה, כתבה בפורום שלה יותר מפעם אחת, שגם הילדים שלה בקושי אכלו כמה טיפות כשהיא היתה בעבודה, והסכימו רק לינוק ממנה. היא גם אומרת שיש הרבה תינוקות כאלה, וזה בסדר גמור.
את יכולה לשלוח את השאלה שלך גם בפורום שלה, ואם את רוצה - את בוודאי יכולה לבוא אליה לתישאול ואיבחון מקיף, לראות אם יש בכלל בעיה.
את הרופא שמציע לגמול דווקא תינוקת שרוצה רק אותך - הייתי מחליפה תיכף ומייד. (מותר להגיד "איזו רשעות מצדו"? או שזה חריף מדי?)
אל תפסיקי להניק!!
מניסיון (של השכנים...) ילד יונק שלא עולה טוב במשקל, לא עולה יותר טוב עם תמ"ל.
אם היא קטנה, היא זקוקה עוד יותר להגנה ולחיסון שתעניקי לה בהנקה.
מצטרפת לעיצה של גילה - יועצת הנקה.
בהצלחה! @}
תחשבי על כך שיש תינוקות (של השכנים של חמותך (-; ) שישנים לילה שלם בגיל הזה - ולא אוכלים במשך שעות רבות. זה בסדר. אופס. קראתי שוב, וגיליתי שגם שלך. איזה כיף. אל תעירי אותה. אם היא זקוקה לחלב, היא תתעורר לבד.
אם היא לא מראה סימני אי-שקט, אז אפשר לסמוך עליה שתשלים את צרכיה כשאת נמצאת והיא ערה.
לדעתי, אתם יכולים להוריד לחץ (המשפט על זה שהיא לא מעזה לחייך, כדי שלא ינסו לדחוף לה אוכל, מעיד על לחץ שלא עושה טוב לאף אחד...). במיוחד אם את באה אליה גם פעם אחת באמצע היום (גם אני! זה מצוין! הרבה יותר טוב וכיף מחלב שאוב). אולי כשירד הלחץ, היא תהיה מוכנה לאכול מבקבוק. ואולי לא.
ממש לא מומלץ לגמול תינוקת בגלל שהיא לא לוקחת בקבוק: אף אחד לא מבטיח שהיא תיקח בקבוק ליותר מאשר המינימום ההכרחי לשרידה, אבל לא יהיה לה את היניקה - וזה עוד לפני שמתייחסים בכלל לחסרונות של אכילה מבקבוק תמ"ל לעומת הנקה, ובמיוחד שלא את ולא היא רוצות בכך.
גם ככה הגמילה היא קשה אז עדיף עכשיו כשהיא עוד קטנה מאשר אח"כ שזה הולך ונהיה יותר קשה.
איזה משפט חסר פשר. גמילה לא חייבת להיות קשה, והיא הרבה יותר קלה כשיש פעוט שאפשר לדבר איתו, ושהוא בשל כבר להפסיק וגומל את עצמו, או שאמא בשלה כבר להפסיק, ואז יש לה כוחות להתמודד עם הקשיים שצצים, והטוב ביותר אם זה קורה ביחד. אם אמא לא רוצה לגמול, והתינוק לא רוצה להגמל, באופן טבעי, הגמילה הרבה יותר קשה.
מירית, בזמן שאת בעבודה אולי היא תסכים לקבל בקבוק עם חלב שאוב בזמן שהיא מנומנמת - חצי ישנה. כשבני היה בשביתת הנקה + בקבוק בשלבי חזרתי לעבודה (לא הסכים לאכול בשום צורה - בקבוק או הנקה!!). הנקתי אותו בזמן נמנום וזה עבד טוב.
בכל מקרה אני מסכימה עם שאר הכותבות, אם הילדה לא דורשת הנקה בלילה סימן שהיא לא מרגישה שהיא זקוקה לזה. אם באמת היא לא עולה במשקל אולי כדאי להגביר את תדירות ההנקה בשעות הערות שלה.
מירית , מניסיוני (ארבעה ילדים..) אין צורך להלחץ מכך שהיא לא מוכנה בשלב זה לאכול 8 שעות, בודאי אם במהלכן היא אוכלת 10 דקות . בגילה היא יכולה לינוק ארוחה יפה ב-10 דקות. התזונה האופטימלית בשבילה לשגשוג וצמיחה היא הנקה, ובמידה והיא לא עולה במשקל רצוי שתתיעצי עם יועצת או מדריכת הנקה.
אוכל מוצק מומלץ לתת מגיל 6 ח', לא לפני. אין שום סיבה שתפסיקי להניק. גם אם את מתחילה לתת לה תוספות עדיין כדאי להמשיך להניקה במקביל. הכי חשוב שלא תהפכי את האוכל למקום של אישו.
בהצלחה. במידה ואת רוצה עזרה במציאת מדריכה / יועצת הנקה כיתבי את אזור מגוריך.
ממש היה לי עצוב לקרוא. כבר קיבלת הרבה עצות טובות, מקווה שתתגברו על הלחץ והתינוקת תתחיל לעלות יותר במשקל. עוד קצת ואפשר לתת לה כבר פירות. זה ירגיע גם אותך וכך תוכלי להמשיך עם ההנקה.
אם היא תהיה ממש רעבה היא תאכל גם יותר מ-50 מ"מ.
חשוב שהורייך יתמכו בך וגם לא ינסו לדחוף לה יותר מידי. קחי אותם איתך לביקור אצל רופאה שתומכת בהנקה כך יוכלו לשמוע ממקור ראשון.
שיהיה בהצלחה.
שלום!
לאחר חופשת לידה מדהימה ונינוחה, אני צריכה בעוד כמה ימים לחזור לעבוד פעמיים בשבוע. הנקתי במשך חצי שנה הנקה מלאה ועכשיו הוספתי להנקה מזון מוצק וסימילאק - מחשש שהחלב הולך ומידלדל (כמו שכולם אומרים - שהילד גדל והכמות של החלב לא מספקת אותו יותר). אני רוצה מאוד להמשיך להניק ומפחדת שהחזרה לעבודה תגרום לחלב להידלדל. בעבודה אין ביכולתי לשאוב מאחר והסביבה אינה סטרילית (פינת חי וכו'). אני אעדר למשך 8 שעות בימים בהם אעבוד. השאלה שלי היא מה יקרה אם לא אשאב במשך השעות הללו? האם החלב באמת יגמר?
החלב מתאים את עצמו לדרישה. גם כשהילד גדל, החלב מתאים את עצמו, ואין צורך, במצב רגיל, בתוספת תמ"ל. גם מזון מוצק הוא בעיקר התנסות עד גיל שנה בערך - ומבחינה תזונתית חלב האם מספק את כל צרכי התינוק עד גיל זה.
בעקרון, לא צריך סביבה סטרילית לשאיבה - רק מקום שבו את יכולה לשאוב בפרטיות (בשעת דחק, עשיתי את זה אפילו בשירותים). אם יש אפשרות לקפוץ להניק את הילד, זה עדיף בכל מובן.
בכל מקרה, בגיל חצי שנה, לאחר הנקה מלאה, הגוף יתאים את עצמו גם להפסקות של 8 שעות, ולא נראה לי שיחסר לך בימים שאת לא עובדת. מה שעלול לקרות, בעיקר אם הוא יונק הרבה בשעות האלו, זה גודש.
תוכלי להקל על עצמך ע"י סחיטה של מעט חלב, או ע"י שאיבה (שתנתן לתינוק). לא כדאי להשתמש באמצעים חזקים כדי לא ליבש את החלב יתר על המידה, אבל חשוב להיות עירניים להתפתחות גודש, כדי שלא תיווצר דלקת וצרות.
אגב, אם את נעדרת רק יומיים בשבוע, את יכולה לנסות לשאוב בימים שאת בבית. ביחד עם מוצקים, זה יכול להיות מספק.
אם אין מקרר, אפשר לקחת צידנית קטנה (יש של 6-8 ל', רכות ומאד נוחות למטרה זו. אפשר בבוקר להביא בהן משהו לאכול, ואח"כ להשתמש לקירור חלב אם). עם כמה קרחומים קפואים, ולשים במקום הכי קריר שיש בסביבה (לא במדגרה (-; ).
מירית, אני חוזרת כדי להדגיש מה שטבע כבר כתבה - בגיל הזה ההנקות מאד יעילות והיא יכולה לקבל כמות מכובדת מאד של חלב ב 10 דקות. כמו כן אם היא לא עולה כמו שצריך במשקל את דווקא עושה נכון בכך שאת מניקה אותה בלילה (משהו שלמדנו בקורס יועצות הנקה לגבי אמהות שחוזרות לעבודה ונתקלות בבעיה עם תפוקת החלב, למרות שחשבתי שאם אציע את זה לאמא שחזרה לעבודה אצטרך למצוא איפה להתחבא אחר כך, אבל אם את ממילא עושה את זה אני יכולה לעודד אותך ולומר לך שזה הדבר הנכון לעשות)
לגבי גמילה קשה יותר בגיל מבוגר - זה ממש לא הכרחי. את בתי גמלתי בגיל 8 חודשים (בלי סיבה אמיתית חוץ מטפשות שלי ) וזה היה סיוט לי ולה. בני נגמל מעצמו ומיוזמתו בגיל שנתיים וחצי באופן טבעי לחלוטין בלי שום בעיה, לא שלו ולא שלי - מלבד איזשהו צער שלי על כך שנגמרה תקופת ההנקה, מעורב בשמחה על כך שהוא כנראה לא זקוק לכך יותר אם הוא נגמל בצורה כל כך חלקה.
מזון מוצק לא מתחילים לתת לפני גיל 6 חודשים, וגם אז זה רק טעימות, ואם התינוק לא מעוניין אין כל סיבה להלחץ. בניגוד למה שאמרו לך בטיפת חלב, בהחלט אפשר לחיות רק על חלב אם אפילו עד גיל שנה ויותר.
אני מצטרפת להצעות לראות יועצת הנקה או רופאה שהיא גם יועצת הנקה כמו ד"ר לייבוביץ' לגבי העליה במשקל. אבל בסך הכל אשרייך, היא מוכנה לחכות לך בסבלנות עד שתגיעי להניק אותה. שני ילדי סרבו לבקבוק וגם ידעו למחות בצורה קולנית מאד אם לא הייתי לידם להניק אותם כך שלא היתה לי שום אופציה להפרד מהם ליותר משעה-שעתיים מקסימום עד שהתחילו לאכול ארוחות מוצקים משמעותיות, אצל בני רק אחרי גיל שנה...
מיכל.
בילד הראשון נאלצתי לחזור לעבודה אחרי 4 חודשים, שאבתי חלב בשעות התואמות להאכלות שלו והצלחתי להחזיק מעמד על כלכלת אם בלעדית עד גיל 9 חודשים. בילד השני חזרתי לעבודה כשהוא היה בן 9 חודשים וכבר אכל ארוחות של ירקות ופירות, לכן לא שאבתי ואני חייבת לומר שמאגרי החלב התדלדלו מיד, ומהר מאוד הוא פשוט לא רצה יותר, לכן עצתי לך היא כן לשאוב, מאחר ובכל זאת שאיבה מגרה ייצור חלב פחות מיניקה.
מהניסיון שלי, זו הדרך היחידה לשמור על ההנקה כאשר לא מניקים כל הזמן.
בהצלחה.
מצטרפת לכותבות מעליי ורוצה להעלות נקודה שעוד לא עלתה
האם חשבת, או שיש באפשרותך לדחות את העבודה לכמה חודשים? אפילו שכבר חזרת בינתיים, האם זה אפשרי לקחת עוד חופשה כלשהי?
נשמע לי שבתך מסמנת מאד בברור שהיא זקוקה לך, אני ממש לא אומרת את זה כדי ליצור רגשי אשם, רק רוצה להראות לך אפשרות נוספת שקיימת.
הילדים שלנו, בהרבה מקרים, מלמדים אותנו על פרופורציות בחיים - מה באמת חשוב ומה אני מוכן/ה לעשות בשביל זה. בעיניי זו הזדמנות מאד טובה להעריך את הבחירות שלנו בחיים ולברר אם אפשר אולי, אפילו באופן זמני, לבחור אחרת. אולי זה יפתח בפנייך אופציות אחרות לתעסוקה, אולי משהו שתמיד רצית לעשות ולא העזת, או שלא התאפשר לך, או שלא חשבת עליו.
אני ממש לא אומרת לך שזה מה שאת צריכה לעשות, אלא מציעה התבוננות מזוית קצת שונה לכל הסיטואציה.
מה דעתך?
בתי בת 10 חודשים אוכלת בהנאה הכל אבל מבקשת (ומקבלת) ציצי לקינוח כמעט אחרי כל ארוחה.
אני עובדת מהבית ובשעות הלילה. הזדמנויות מקצועיות שלא בא לי לוותר עליהן יכריחו אותי לעבוד 3-4
ימים ארוכים בחודש הקרוב. יש לי אחיות וחברות שיכולות להיות איתה שעות ארוכות.
אבל אני לא מצליחה להסתדר עם שאיבות. מה עושים עם ההנקה?
לכל השואלות, הגבתי על כך בדף אחר זה פשוט עלה שם לדיון וכמו כן כתבתי על כך באתר שלי, אבל בקצרה - אני עדיין מניקה את בתי בת השנתיים והנקת בתי הבכורה היתה עד גיל שנתיים וחצי (כשמתוכם 5 חודשים הייתי בהיריון) ואגב, עדיין אין לי מחזור. אני אם עובדת, ואפילו קשה מאד, אני גם מחנכת ופשוט מוציאה המון אנרגיה. מנסיוני, לא הצלחתי לשאוב ולא אהבתי את המכונה (ידנית זה לוקח שעות ובמכונה היתה יוצאת כמות מזערית) ולכן, הצעתי היא ,שלאחר חופשת הלידה והחזרה לעבודה לתת לתינוק בבקבוק מה שתרצו (חלב אם, פורמולה, או כמו שאני עשיתי - בננה עם מים ושקדיה עם מים - דבר שלא ממליצים עליו בריש גלי אבל לדעתי זה עדיף על אבקות) כאשר התינוק מפספס 2 ארוחות ואתן מפצות אותו על כך מרגע חזרתכן הביתה - כמה שרוצה מתי שרוצה (ובעיקר הוא עושה זאת בלילה) וזהו. אגב, עדיפה האכלה בכפית, כי בשלב מוקדם יש הטוענים שאולי התינוק יוותר על הציצי (אצלי זה לא קרה, שתי בנותיי מכורות לציצי...) אפשר להמשיך כך המון, אפשר אפילו לנסוע ליומיים ולחזור, מעבר למה שקורה איתו בבית - לזה אני לא נכנסת - אפשר להמשיך שוב להיניק - הכל זה ענין של היצע וביקוש. כמה שיינק יותר כך יהיה לכן יותר ואז זה יחזור לקדמותו (זה אני יודעת מחברה, אני עדיין לא עזבתי את בנותיי לילה שלם - ומדובר בתקופה של 5 שנים.... את הטיולים השנתיים השארתי לאחרים ותמיד יצא שאמרתי שאני מניקה ולא יכולה לצאת - המורות ששאלו (עינת נדמה לי) - אי אפשר להכריח אתכן ולא להיכנע ללחצים או - לצאת ליום הראשון ולחזור או - שהבעל יביא את הינוקא אליכן לערב... אפשר לחשוב על כל מיני דרכים, צריך מאד "לזרום" ולדעת שהכל ענין של רצון - אם אני הצלחתי לחזור לעבודה לאחר שנים עשר שבועות ולעבוד מאד מאד מאד קשה וגם להיניק, אז אני בטוחה שכל אחת יכולה.... בהצלחה@}
מחקר מעניין שהתפרסם בגליון האחרון של "הרפואה":
"במחקר הנוכחי מודגמת תוצאה מעניינת ובלתי צפויה: נשים שחזרו לעבודה מחוץ לבית היניקו זמן ממושך יותר הנקה משולבת מעקרות בית...."
"הקבוצה שהיניקה באופן מובהק זמן ארוך יותר היתה של יוצאות פרס, עיראק וטורקיה, והקבוצה שהדגימה את משך ההנקה הקצר ביותר הייתה של נשים שמוצאן בצפון אפריקה..."
"גם במחקר הנוכחי נטו נשים חילוניות פחות להנקה מלאה בהשוואה לדתיות..."
"חשוב להדגיש כי הארכת משך חופשת הלידה מהווה מרכיב הקשור ליכולת כלכלית של האישה ומשפחתה ומשפיע מאוד על החלטת האם להמשיך להיניק עם חזרתה לעבודה"
וזה רק פנינים, הפנייה ל full text בקרוב...
לרופא ילדים, מענין מה המחקר, כי לפי הרכיבים, חוץ מענין החזרה לעבודה (מכורח) אני בדיוק ההיפך.... - אני לא יוצאת פרס וכו' אלא צברית עם מוצא אשכנזי, אני חילונית למהדרין, חזרתי מהר מאד לעבודה והמשכתי להניק המון זמן (עד עכשיו) ובתי בת השנתיים עדיין יונקת בלילות מספר פעמים. סקרנית לפול טקסט...
שלא ישתמע שהיא לא יונקת במשך היום.. אם אני בבוקר איתה אז היא יונקת ובכלל במשך היום אני "שולפת" ציץ די הרבה. לאחרונה היא לא אוכלת כמו שצריך, אין לה תאבון בבוקר ולפעמים הצהריים הם ממש קמצוץ וטפו טפו היא נראית די בריאה. אמא שלי אומרת שמזה (מההנקה) היא חיה... בקצור, חזרה לעבודה אינה מהווה "תירוץ" של הפסקת הנקה, הכל ענין של רצון (ולי כנראה היה רצון עז עם העבודה הקשה שחזרתי אליה, לא עד ארבע בצהריים פיזית במקום אבל עד שעות הצהריים).
גם אותי החתך הדמוגרפי הפתיע, מאחר ומרבית המיניקות שאני מכיר הן דווקא: חילוניות, אשכנזיות, משכילות.
המחקר הזה בוצע באיזור הדרום. וגם שם הממצאים היו שמשכילות מיניקות יותר. ממצא נוסף במחקר היה שאמהות לשני ילדים הניקו יותר מאימהות לשלשה.
החוקרים מנסים להסביר את הממצאים בכך ש:
נשים משכילות מודעות יותר ליתרונות ההנקה.
לעקרות בית קשה יותר להניק מאחר ובדר"כ יש עוד ילדים בבית הדורשים את תשומת ליבן
חרדיות מניקות יותר בגלל הסביבה שמעודדת יותר הנקה.
כאמור אלו ההסברים האפשריים של החוקרים, והם מציגים במאמר גם כל מיני תכניות אפשריות לעידוד הנקה.
ברגע שהמאמר יופיע באתר האינטרנט של הר"י אוסיף קישור אליו.
סופי ק
באיזו משאבה את משתמשת? מנסיוני אבנט הידנית מצויינת (הרבה יותר מהמדלה החשמלית איתה סבלתי בהתחלה)
לדעתי אם לא מסתדר לך להניק ולשאוב אז אל תעשי את זה וכשאת לא תהיי היא לא תשתה חלב אם. לא יקרה כלום (הרי היא גם אוכלת בנוסף, לא? זה לא שהיא תלויה בחלב הזה). לכול מקרה את יכולה להשאיר לה בקבוק עם שקדיה, חלב סויה או חלב עיזים. יתכן שאם את לא תהיי נוכחת היא בכלל לא תבקש את ה'קינוח' שאחרי הארוחה, ואפילו לא תחשוב על זה - יש לתינוקות את הנטיה לזהות אנשים עם מצבים מסוימים, וברגע שהאדם המסויים איננו אז גם המצב לא בהכרח חייב להתקיים.
כמובן חשוב שתשמרי על יצור החלב בגוף שלך - ואם קשה לך לשאוב אז בימים ה'בעייתיים' תניקי אותה פעם אחת ביום - מנסיון זה מספיק כדי לשמור על יצור החלב (קרה אפילו ששאבתי כעבור יומיים וזה היה בסדר).
לפני כמה חודשים נעדרתי מהבית לחמישה ימים רצופים כאשר בתי היתה בת שנה. בשעות בהן היא בד"כ יונקת היא קיבלה חלב סויה בבקבוק. בן זוגי שנשאר איתה אמר שהיא אפילו לא ביקשה את זה, אבל מאחר וזה ניתן לה היא לקחה. אני במקביל שאבתי כדי לשמור על יצור החלב וכאשר חזרתי המשכתי להניק כרגיל.
שלום לכם. שאלה למי מכם שמבינה. אני נעדרת מהבית 3 ימים בשבוע, ושואבת חלב אבל רק פעם ביום, ובוודאי לא באותה כמות שמאיה יונקת כשאנחנו ביחד. האם לדעתכם יישאר לי חלב בכמות מספקת. (קצת מפוחדת)
תודה
כל כך הרבה דברים אני רוצה לומר. מאוד התלבטתי אם לבקש את עצתכן שמא תסקלו אותי - או שאלו רגשות האשם שלי.
זה המקום היחידי לדעתי בו אוכל לשפוך את אשר על ליבי. בולו שלי בן 10.5 חודשים יונק וכמעט ורק יונק.
אני מתחילה בעוד שבועיים לעבוד. ניסיתי בכל דרך אפשרית למשוך עוד ועוד, אך אנו זקוקים מאוד לכסף. אני מביאה מטפלת אליי הביתה לאחר אין ספור לבטים וחששות. ממש היה לי קשה לבחור מפני שהקשה מכל עומד לקרות - הפרידה. נראה לי שלי הרבה יותר קשה מהקושי שיהיה לבולו הקטן שלי. אני מסתכלת עליו כלכך תמים ולא יודע שעוד מעט אמא לא תהיה איתו בבית כמו קודם.
אני לא ישנה בלילה מהדאגה וקושי הפרידה. הלואי ויכולתי להשאר כאן בבית אך אין סיכוי.
בעיה שניה: בולו רק יונק ואוכל מרק בצהריים. פירות הוא ממש לא אוהב ניסיתי כל מיני וריאציות וללא הועיל הוא מסרב.
אני לא רוצה לחשוף אותו למוצרי חלב עד גיל שנה ואין לי מושג איזה ארוחה נוספת חוץ ממרק אוכל להציע לו. כמובן שאני לא אפסיק להניק רק בשעות שלא אהיה בבית אני רוצה שילמד לאכול עוד מאכלים. האם יש למישהיא עיצה?
מאז שבולו נולד אני קוראת וגם כותבת כאן באתר עלילות בולו בעולם הגדול ואתן היחידות שהשקפת עולמן קרובה וברוב המקרים זהה לשלי.
זהו. הדף נכתב בדמעות.
מודה שאין לי את ניסיון הפרידה ( למרות שאנו נעזרים מדי פעם במטפלת שאגב בגיל הזה בערך התחלנו איתה).
ראשית, כמובן שאין צורך להפסיק להניק הרי יהיו מספיק שעות בהן תהיו יחד. מה עם לשאוב חלב, ניסית?
אני שומעת מחברות "שאצל" המטפלת לפעמים אוכלים טוב יותר. גם שלי לא אכלנית גדולה ואני מכירה את המצוקה. לגבי מה כדאי לאכול אולי בדף תזונה לתינוק יונק לאם עובדת
שנית, קשיי הפרידה. כמובן זה קשה מאוד.
נראה לי שלי הרבה יותר קשה מהקושי שיהיה לבולו הקטן שלי
אולי אפשר להתחיל את העבודה קצת יותר בהדרגה?
רוצה להגיד משהו על שינוי הגישה - ההסתכלות על המצב, אבל ממש קשה לי כי אני חשה בקושי שלך ובכל זאת אנסה. לא בטוח שהוא כל-כך יסבול! אולי ילמד להסתדר עם עוד אדם שיאהב אותו!
תני לו את הקרדיט והבטחון שהוא יכול להסתדר. ככל שאצלך יהיה יותר שקט בלב, כך יהיה לו טוב יותר - לבד וגם לאחר מכן כשתפגשו.
יודעת שזה ממש קל להגיד ובטח גם חשבת על כך בעצמך. דברים מסתדרים. ואם לא יהיה לו או לך טוב אז בטוח תמצאו כבר פתרון. אלו החיים.
אני מתחילה בעוד שבועיים לעבוד. ניסיתי בכל דרך אפשרית למשוך עוד ועוד, אך אנו זקוקים מאוד לכסף
בלי לסקול, אבל -
האם שקלת חצי משרה?
האם תשלמי למטפלת הרבה פחות ממשכורתך (בניכוי הוצאות נסיעה, אוכל, וביגוד שלך)?
אני זוכרת את הפרידה שלי מהבכור. בכיתי ובכיתי כאילו שסוף העולם הגיע. כל יום בכיתי קצת פחות וזה עבר. עכשיו, כשלוש שנים אחרי הפרידה ההיא, החזרתי אותו ואת אחיו הביתה וסופסוף אין יותר פרידות... (לעת עתה לפחות).
בכל מקרה - לכולנו יש אילוצים שונים, והילדים שלנו מסוגלים להסתגל ולהתמודד איתם, זה בעיקר תלוי ביכולות שלנו !!!
חזקי ואמצי !!
הי, נחמד לדעת שיש מדור כזה וטוב שהגעתי לכאן, יש לי שאלה לגבי הנקה.
הבת שלי היא בת חצי שנה ואני מניקה אותה מלא, עד היום לא קיבלתי מחזור, ואני מעוניינת לחזור לעבודה בחודשיים הקרובים.
הבעיה שהיא לא רוצה לקחת את הבקבוק ואפילו בוכה. ומתעקשת על הנקה.
היא נרדמת על השדיים "כמו מוצץ" כאילו היא בבטן.
השאלה היא: -- איך אפשר להרגיל אותה לבקבוק למנה רצינית לפחות 120 ,
עד היום כל פעם שניסיתי עם בקבוק היא דוחה אותו ומה שאני מצליחה איך שהוא הוא כ- 30 ,
אני רוצה וחושבת להתחיל לעבוד ומפחדת שבמעון היא לא תיקח בקבוק וזה יהווה לי לבעיה רצינית..
אשמח אם למישהי יש רעיון איך לא להפסיק להניק סופית אבל להרגיל לבקבוק.
בכל מקרה התחלתי לתת אוכל. יום מרק, ויום פירות. (כמות עם כפית היא 80 CC
תודה..
אם את מתכננת לחזור רק עוד חודשיים יש לך מספיק זמן להרגיל לארוחת פירות וארוחת ירקות בזמן שאת בעבודה ואת הצורך בנוזלים להשלים בשתיית מים מכוס.
את הצורך ביניקה היא תשלים ביניקות תכופות יותר בזמן שאת איתה
תודה על תשובותיכם, ממש שמחתי להשכיל ולדעת דברים נוספים..
אני מרגילה אותה לפירות. זה בערך בשעה 10.
וירקות 13:00 או 14:00.
כשהיא איתי אני מניקה אותה בין הארוחות.
עכשיו אני מנסה להרגיל אותה לבקבוק בכל מקרה, גם לשתיית מים, תה, מטרנה בערב "לשנת לילה יותר טובה"
ובכלל להיות פחות מוגבלת, הכוונה היא לא לבטל את ההנקה אלה לשלב, היכולת לצאת לעבודה בראש שקט..
מה דעתך כדאי להמשיך להרגיל? ובקשר לשינת לילה ארוכה יותר?
בכל מקרה תודה על תשומת הלב..
אניטה, על זה הייתי מוותרת בכלל, מטרנה לא תיתן לך שנת לילה יותר טובה וגם לא דייסות ושאר סיפורי הסבתא למינהם, להפך זה רק יגרום לך טרחה נוספת, לקום מהמיטה, לחטא בקבוק, להכין מנה באמצע הלילה עם תינוקת צורחת ברקע, לחמם, לקרר... הרבה יותר פשוט קל ויעיל לשלוף שד ולהניק ותוך כמה דקות שתיכן חוזרות למצב שינה (ביחוד אם היא איתך במיטה או לידך בחדר)
נסיון להרגיל אותה לבקבוק לפי הטיפים שמציעים ב"תפוז" בד"כ עובד אבל תמיד יש יוצאים מהכלל, הבן שלי היה אחד מהם ומה שלא ניסינו לא עזר אז הוא גדל בלי בקבוק.
גלית. תודה על תשובתך.
יש לי מס' שאלות.
נכון שממש נוח לי השינה וההנקה, גם את בני בן ה- 3.5 גידלתי עם הנקה עד גיל שנה ו-9 חודשים,
אבל הרצון בלהרגיל לבקבוק הוא להשתלב במעון או מחוץ לבית ללא רצון להדבק לאמא.
איך הוא גדל בלי בקבוק?
עם ההנקה היא ישנה כ- 4 או 5 שעות ראשונות ואח"כ 3 שעות, זה בסדר?
מה קורה שאת לא בסביבה מה עשית, נתת חלב אם בכוס?
אניטה
איך הוא גדל בלי בקבוק?
זה בדיוק מה שרציתי לכתוב ולא הספקתי (-:
חזרתי לעבודה במשרה מלאה כשהוא היה בן חצי שנה, לפני זה הסבתא הצליחה לתת לו קצת בקבוקים של חלב שאוב כך שלא דאגתי והנחתי שאצל המטפלת לא תהיה בעיה, אבל היא נלחצה נורא מהנסיונות הראשונים שלא הצליחו לה ואחרי זמן קצר הוא לא הסכים יותר לבקבוק מאף אחד.
בשבועות הראשונים המשכתי לשאוב בעבודה והמטפלת ערבבה את החלב עם הבטטות ונתנה לו בכפית כדי שיקבל נוזלים, בימים האלה הוא היה מתנפל על הציצי ברגע שחזרתי ושותה בלי הפסקה שעות ארוכות.
לאט לאט המנות של הירקות והפירות גדלו והוא אהב אותם ואכל כמויות די גדולות ואז גם הסכים לשתות מים מכוס פטנט.
אח"כ עברנו לבקבוקי מים מינרליים עם פקק ספורט והוא למד מהר מאוד לשתות מהם בלי להרטב לגמרי.
את השאיבות הפסקתי מאוד מהר כיוון שהרעיון שהוא בקושי שותה את החלב ייאש אותי ולא אהבתי לשאוב.
מכיוון שכשהיה בן 10 ח' פוטרתי מהעבודה ומאז הייתי איתו בבית עד גיל 3 לא היו לי עוד בעיות ולא התעורר צורך בבקבוק
כיוון שהמשיך לינוק עד גיל שנה ו-8 .
עם ההנקה היא ישנה כ- 4 או 5 שעות ראשונות ואח"כ 3 שעות, זה בסדר?
נראה לי בסדר גמור, לא כלכך זוכרת איך היה עם הגדולים אבל התינוק שלי (בן כמעט 5 ח') ישן בערך באותו דפוס שינה בלילה וביום הוא ער שעות ארוכות וישן תנומות קצרות מאוד. אני לא כלכך עוקבת אחרי ההנקות אבל אני חושבת שגם ביום הוא יונק כל 4-5 שעות פרט לכמה שעות קשות בערב בזמן שאני משכיבה את כל האחרים
להשתלב במעון או מחוץ לבית ללא רצון להדבק לאמא
דווקא החוסר בבקבוק לא הפריע לו להקשר למטפלת בלי בעיות והוא מאוד אהב אותה בתקופה שהיה איתה.
גלית תודה רבה על תשובתך המלאה - השכלתי בעוד כמה דברים.
אם אפשר להפריע לך עוד אשמח.
אז לגבי האוכל המוצק.
אני מכינה מרק - קישואים, גזר, תפוח אדמה ..(בהתחלה) בגיל יותר מאוחר מוסיפה עוף.
לגבי פירות - תפוח עץ, בננה, תפוז או עגבניה מוסיפה כפית טחינה.. יותר מאוחר בסקוויט.
החלב עם הבטטות
איך היית מכינה את הבטטות? ,יש לך רעיון לאוכל ראשוני..
ועוד שאלה:
אני נותנת גם פירות וגם ירקות כשאני מרגישה שהיא רעבה, עם ההנקה קשה לי לדעת מתי
בדיוק לתת לה, ואם היא בכלל מלאה. בערך ב- 11:00 או 12:00 פירות , ואח"כ לקראת 16:00,17:00 מרק.
זה בסדר , איך מרגילים לשעות הבוקר שמערכת העיכול יותר מהירה?
אני מקווה שאני לא נודניקית ומי שיש לו רעיון אשמח.
תודה על תשומת לבכם.9-:
אוכל ראשוני - בטטה מבושלת במים בלי כלום היא מתוקה באופן טבעי
תפוחי עץ ואגסים מבושלים קלות כדי שיצאו רכים
עגבניה, תפוז - חומציים נורא , הייתי דוחה יותר קרוב לגיל שנה
לגבי תיזמונים וכד' - אני קצת חלודה בעניין, לא ממש זוכרת ויש לי עוד חודש חודשיים לפני שאתחיל לחזור לענינים
יש לי תינוק בן 5 חודשים שיונק באופן מלא.
אני מנסה לתת לו בקבוק כמובן עם חלב אם והוא לא מוכן בשום אופן. מפנה את הראש, בוכה, משחק עם הפטמה של הבקבוק. הדבר מלחיץ אותי מאוד שכן אני מוגבלת לא יכולה להשאיר אותו בשום מקום, ולא יכולה להעדר מהבית ליותר מ2.5.
ניסיתי את כל הדרכים שמציעים: לתת לבעלי להאכיל אותו, שמתי חלב אם על הפטמה גם לא עזר, עליי לציין שהייתי בארוע ונעדרתי מהבית ל 5 שעות לאחר שבעלי שכנע אותי שהכל יהיה בסדר הילד לא הסכים לאכול בשום אופן ונשאר רעב , אני אמורה להתחיל לחפש עבודה ואני מוטרדת מאוד מאוד
אנא עזרו לי עם העצות הנפלאות שלכם
תודה
אשאל שאלת קיטבג - ניסית להחליף בקבוק? אולי פטמה אחרת? לא את הבקבוקים היקרים דווקא. תקני אפילו משהו הכי פשוט.
עוד משהו שעבד אצל גיסתי - בלילה היא דווקא הצליחה לתת את הבקבוק כשהוא ישנוני, ומכאן אולי אפשר להביא לשינוי.
האם הוא משתמש במוצץ? באם כן, תמלאי את המוצץ בחלב. (שמים קצת חלב בקערית, לוחצים על המוצץ להוצאת אוויר ומשחררים) אם הוא ייקח מוצץ מלא בחלב טעים, אולי הוא לא יתנגד בהמשך לבקבוק.
מנסיון של חברה - ממנה הילד לא לקח אף פעם בקבוק, רק מהסבתא והמטפלת כשהיא הלכה לעבודה! לך תבין!
אחד הדברים הנפלאים שאני הבנתי שהבנות שלי מושפעות מהאנרגיות שלי גם כשהן לא איתי כל הזמן.
כשאני מאוזנת הן איתי וכשאני חרדה הן גם איתי. כל דבר שנראה לי נוראי לא תמיד הוא כך עבור הבנות.
והחלק הנפלא שלפעמים צריך פשוט להיות לעבור את הקושי וללמוד את הדברים שאת צריכה ללמוד על ההורות שלך.
גם מצב כזה הוא דרך של למידה.
יום נפלא
מיה
מחר אני חוזרת ליום ניסיון חד פעמי בעבודה - עם אמא שלי ופוצ' בת ארבעת החודשים, שיסתובבו שם למקרה שהיא תרצה לינוק.
זה מקום עבודה ידידותי מאוד (בית ספר דמוקרטי קטן ומשפחתי), וכששאלתי כמה זמן יארך הניסוי, אמרו לי "כמה שנוח לך".
ובכל זאת..
ובכן..
קשה לי להיפרד ממנה גם למרחק כזה וגם לפרק זמן כזה. המחשבה על הסטת הפוקוס שלי ממנה לילדים אחרים מביאה אותי לידי דמעות.
ומצד שני, אני רוצה לנסות. ואני מאוד אוהבת את בית הספר והילדים שבו.
אולי זה לא ממש לכאן. לא אכפת לי אם מישהי תעביר לעמוד אחר.
אני פשוט זקוקה לתמיכה )-:
המחשבה על הסטת הפוקוס שלי ממנה לילדים אחרים מביאה אותי לידי דמעות
זה משפט מפתח בעיניי. אלא אם כן יש הכרח כלכלי חזק אני באופן אישי לא רואה סיבה לחזור לעבודה אם האמא מתארת תחושה שכזו.
אני בהחלט מבינה רצון לחזור לעבוד שבא מהאם ותחושה שלה שהיא כבר מוכנה לכך, על כל המשתמע מכך, פרידה מהילד, התנתקות, צורך בהתאווררות וכו'.
מעבר לזה, נשמע שהסידור שלך די קלאסי, הוא לידך במרחק שריקה כשאת צריכה להניק.
הכי טוב שיש!
אולי את צריכה עוד לחשוב על זה עם עצמך ויום נסיון כזה עשוי לצייר לך את התמונה הכי מדוייקת שיש. זה בטוח יעלה בך שלל תחושות, מחשבות ורגשות- יהיה לך עם מה לעבוד
בהצלחה
יום נסיון כזה עשוי לצייר לך את התמונה הכי מדוייקת שיש
הלוואי. אבל נראה לי שההיפך הוא הנכון. כשתתחיל שנת הלימודים הבאה והניסוי ייהפך למציאות, היא כבר תהיה בת שבעה חודשים, וכנראה המצב ייראה שונה מאוד מהיום.
יש הכרח כלכלי חזק
לצערי. והוא יישאר כזה, כי גם בשנה הבאה אני אחזור רק לקצת פחות מחצי משרה. ועדיין זה נראה לי המון.
סופסוף מצאתי עבודה טובה.
בתחום שלי, גמישה ביותר ובשעות מגוונות, וכסף טוב.
אפילו הלכתי לקורס -3 ימי השתלמות מלאים (יחד עם הגורה, כמובן).
אבל בעיה-הגורה לא מוכנה לקחת בקבוק (חלב שאוב).
ניסינו אוונט וגם טומי-טיפי, נאדה.
אישי ניסה, אמא שלי וגם אני, ניסינו כשאני בבית או כשאני רחוקה,
כשגורה רעבה קצת או הרבה או המון, כלום.
ניסו גם בכפית, לא הולך.
בפעם האחרונה שניסינו היא התחילה כבר ממש לנעול את הפה כשהפטמה נוגעת בו,
לא משנה אם הפטמה מרוחה בחלב או אם היא מטפטפת לה לפה - זה אפילו יכול עוד יותר לעצבן אותה (כאילו אומרת:"מה אתם מנסים לעבוד עלי, תתבישו לכם!").
(וגם קצת כואב לי הלב אחרי כל נסיון לשפוך לביוב חלב שאוב, בהתחלה שאבתי המון לפני כל נסיון.
בפעם האחרונה, כשאין בי כלל אמונה שהיא תסכים לשתות, שאבתי רק 10 מיליליטר, שכמובן נשפכו לביוב לאחר מספר שעות...)
מה עושים במצב כזה?
האם יש ברירה חוץ מלהשאר בבית ולא לעבוד?
היא בת 4 חודשים ושבוע,
העבודה ממש גמישה, בהדרכות, לא כל יום,
3-8 שעות בערך,
ניסיתי לעבוד יום אחד, ואחרי 4 שעות כשהיא סרבה בכל תוקף לבקבוק ולכפית,
אז אישי הביא לי אותה להניק (חצי שעה נסיעה לכל כיוון), כשהיא מורעבת (היה יום שרבי),
נשבר לי הלב לדעת שהיא זקוקה לי ואני לא שם.
סופסוף מצאתי את העבודה הזו שמתאימה לי ואני נהנית בה, אבל לא יכולה ממש להנות (או לעבוד) כשאני דואגת לגורה,
וכרגע אנחנו די זקוקים לכסף הקטן הזה מהצד.
נואשת
נשבר לי הלב לדעת שהיא זקוקה לי ואני לא שם.
ממליצה לכם לנסות nuk וגם mam.
אפשר גם לתת במזרק, בכוס או במכסה של בקבוק.
יש מצב שאישך יבוא איתך ואם היא תסרב לבקבוק אז יביא אותה להנקה?
למיטב ידיעתי תינוק לא מרעיב את עצמו. יש לה אפשרות לשתות מבקבוק. היא בוחרת לחכות לך.
בגיל 4 חודשים יש תינוקות שפותחים פער של 8 שעות בין הנקות. אולי היא גם יכולה.
תמשיכו לנסות לתת בקבוק.
בהצלחה
חייבת לספר שאחרי כל ההכנות
ושברון הלב המדומה
וההתרגשות
ותחושת האשמה על שאני מעזה להתעניין במשהו שאינו פוצ'
...
דחו את היום המיוחד שלשמו קראו לי לחזור לבית הספר!
וכך קרה שבאנו השכם בבוקר - אמא, אמא, ותינוקת. הילדים קפצו עלינו בשמחה. גילינו שלא הודיעו לי, והלכנו...
(בפעם הבאה אני כבר אהיה מוכנה. השתכנעתי שזה ממש בסדר)
עולם קטן הרעיון של לקחת אותה איתך, עם מישהו נוסף שיביא לך אותה להנקות הוא מאד ריאלי והגיוני ומאד ייתכן שבהמשך היא כן תסכים להשאר יותר בלעדייך, כי בסה"כ היא עוד באמת קטנה... אי אפשר להתעלם מזה. לפעמים כאמהות אנחנו צריכות להתפשר על דברים
נקודה נוספת למחשבה היא שבהחלט ישנם תינוקות שיחכו עד שאמא שלהם תחזור ולא יקחו בקבוק וכו'. זה אומר שאת צריכה לצפות שהיא תתחבר אלייך מהרגע שתחזרי ואולי עד שתלכי שוב. כדאי להיות מוכנים לזה, כי מעבר להיותך בעבודה ומאווררת מהבית, את גם חוזרת דיי שפוכה וצריכה לקחת בחשבון שלאו דווקא תוכלי להגיע הבייתה ולנוח לך בשלווה. ייתכן גם שהלילות שלך ישתנו.
כל אלה הן נקודות שיש לקחת בחשבון, זה לא בהכרח אומר שזה מה שיקרה, ובכ"ז...
שלום אני זקוקה לעזרה.
אני בחששות ולא יודעת אם התוכניות שלי לאחרי הלידה בנות מימוש...
אני סטודנטית ואני מקווה לא להפסיק את הלימודים אחרי הלידה. אז אם הכל יהיה תקין אני מקווה לחזור
תוך שלושה שבועות (אני הגיונית..?).
בכל אופן יש לי יומיים בשבוע שאני לומדת כל היום. יום אחד אקח אותה יחד איתי ולא תהיה בעיה עם ההנקה..(אפשר להיות עם תינוקת קטנה כל כך במשך שעות מחוץ לבית? יש למישהי נסיון עם זה?), וביום השני היא תהיה בהשגחה של סבתא או אבא... ואני אצטרך לפחות חמש מנות או שש.
כמה זמן לפני צריך להתחיל לשאוב? בנוסף להנקה מלאה ביום יום (אני צריכה לפחות שבוע כדאי לאגור כמות כזו..?) וכמה זמן לפני להתחיל להרגיל אותה לבקבוק...?
משהי ניסתה את הבקבוקים של "תומי טיפי" בלעדי בשילב אלה עם פיטמה דמוית אם...?
אני אשמח לשמוע מנסיונכן האמהי...תודה תודה.
אם הכל יהיה תקין אני מקווה לחזור תוך שלושה שבועות (אני הגיונית..?)
הממ... לא בטוח. אבל זה מאד אישי. קחי בחשבון שגם "הכל תקין" הוא, בהסתברות די גבוהה, קושי גדול עם שעות שינה, כאבים, חולשה, אפיפות ומעופפות כללית. מצד שני ייתכן שהלימודים יתנו לך איזשהו עוגן שדווקא יעזור (מה את לומדת?). האם את חייבת להחליט עכשיו? לא תוכלי לבדוק את הצרכים שלך בשעת מעשה ורק אז להחליט מה את עושה?
אפשר להיות עם תינוקת קטנה כל כך במשך שעות מחוץ לבית?
לא מאד מנוסה, אבל נראה לי שאפשר.
בכל אופן, זה קל יותר מאשר להיות עם תינוקת גדולה במשך שעות מחוץ לבית.
וזה גם קל יותר מאשר לא להיות עם תינוקת קטנה כל כך הרבה שעות. לדעתי.
וכמה זמן לפני להתחיל להרגיל אותה לבקבוק...?
יועצת ההנקה שלי אומרת שאין טעם ב"הכנות". דברים קורים בזמן שהם צריכים לקרות, ואת יכולה להשאיר בקבוק פשוט ביום הראשון שבו את יוצאת. תאכל -- יופי, לא תאכל -- תאכל אחר כך. אבל אני לא אשת מקצוע בהנקה ואין לראות בכך עצה מוסמכת.
מה שאולי כן כדאי לך לקחת בחשבון הוא שבשל החשש מבלבול פטמות (תופעה שנויה במחלוקת בקרב אנשי המקצוע, אבל החשש קיים), לא מומלץ להציע בקבוק -- או מוצץ -- לתינוק יונק לפני שההנקה מתבססת (ובפעם האחרונה שהתעדכנתי בנושא הזה דובר על גיל 6 שבועות. אני מקווה שיגיעו תיכף מומחיות ההנקה ויספקו נתונים מוסמכים ומהימנים). אם את חייבת לצאת לפני כן -- אולי עדיף שמי שנשאר איתה ינסה לתת בכפית? לא יודעת. אין לי נסיון בהאכלה של מנות שלמות בכפית. אולי כדאי לך לקרוא לכאן ל עדי יותם או ל בשמת א, ואם אני לא טועה גם ל ורד לב. ובטח לעוד כמה ששכחתי.
קודם כל אני מניחה שמה שאני כותבת לך זה לא בדיוק מה שרצית או ביקשת. אין לי עצות לגבי תחליף הנקה בגיל צעיר כזה.
מה שכן חשבתי להציע זה לשקול את כל העניין הזה. לפעמים אני אישית קובעת לי תוכנית, ומתקבעת עליה כל כך, שקשה לי אח"כ להתגמש ולשנות אותה, ואני סובלת.
התוכנית שלך נראית לי מופרכת, ושעלולה לגרום לך הרבה סבל. יש דברים שלא יכולים לראות עד שלא מגיעים אליהם.
כשיש תינוק פיצי, יש קשיים אדירים. בגיל 3 שבועות את עלולה (והלוואי שלא) להיות עדיין עם כאבים קשים בעקבות תפרים, שיקשו עלייך ללכת ועדיין לשבת הרבה (זה יכול לקרות אפילו אחרי לידת בית, אפילו אחרי אפי-נו). יש סיכוי גדול שלא תישני בכלל בלילות. יתכן שההנקה עדיין לא תתבסס, ותכאב לך. ההנקות יכולות להיות ארוכות מאוד בגיל כזה, גם שעה ושעתיים (בעיקר בתינוק ראשון). יתכן שלא תצליחי עדיין לשאוב. יתכן שתהיי בדיכאון ברמה מסוימת, בנתק מבעלך, בקשיים עם הסביבה שמעירה הערות ונותנת ביקורת.
יתכן שהתינוקת עדיין לא תרצה להיות במנשא. יתכן שהיא תצליח לישון רק בזרועותייך ותצטרכי לשבת שעות ארוכות בכורסה או במיטה, מניקה או נותנת לה לנמנם, ומנמנמת בעצמך. יתכן שלא תצליחי לחשוב על שום דבר אחר מאשר עליה ועל עצמך. יתכן שאם לא תהיי, היא תצרח ימים שלמים ותסרב לאכול, או להיפך, שאחרי בקבוק אחד היא לא תינק טוב, תכאיב לך מאוד ותפתחי חוסר ביטחון בהנקה, שיכולים גם להכשיל אותה.
כל מה שכתבתי לך לא מופרך, אני סבלתי מרוב מה שכתבתי לך (חוץ מהבקבוק, שלא נתתי). אם תקראי סיפורי פוסט-פארטום ברשת, תראי שזה ממש לא נדיר, שהתקופה הראשונית קשה ביותר. למעשה נדיר שהתקופה הזו קלה, והאם יכולה לבצע עוד מטלות, בעיקר בתינוק ראשון. לא סתם חופשת לידה מוגדרת כשלושה חודשים. זה מינימלי לחופשת לידה (בלשון המעטה).
מה שבד"כ עוזר הוא לישון בכל שניה שהתינוק ישן (לא משנה איזו שעה זו, בד"כ זה ביום, כמו שהתינוק רגיל מעוברותו), להתמקד רק בהנקה, מנוחה, אכילה ושתיה. לקבל הרבה עזרה כך שלא תהיה שום מטלה פיזית או חברתית שאת צריכה לבצע. לא לכבס, לא לבשל, לא לסדר, לא לארח. לגמרי להכנע לתינוק ולעשות מה שהוא צריך, לפי סדר היום שלו, לפי הצרכים שלו, שהם בד"כ, בשבועות הראשונים, הרבה שקט, הרבה הנקה, הרבה רוגע, מעט פעילות.
אם תנסי לצאת יומיים בשבוע מהבית, אז לפחות בימים האלה, תוותרי על כל מה שעשוי לעזור לך בתקופה הקשה הזו. את תצטרכי להעיר אותה כדי לצאת מהבית (ואז היא עלולה לבכות ולרצות לינוק, בדיוק כשאת צריכה לצאת). ותצטרכי להעיר את עצמך, ולוותר על בוקר של שינה אחרי שאולי ישנת בכל הלילה שעתיים או שלוש (לא רצוף, כמובן), לעייף את עצמך בחוץ (קשה לדמיין כמה זה יהיה מעייף, כשאת אחרי לידה, ללא שינה, מניקה מלא), ואז אולי לשבת איתה כל הערב והלילה, ושוב לא לישון. לי זה נשמע סיוט בשבילך. לא אידיאלי בשבילה, אולי בסדר בשבילה, אבל בשבילך ממש סיוט. זו נראית לי התחלה קשה מאוד של האמהות שלך.
עוד דבר שלפעמים לא חושבים עליו בנוגע להנקה מלאה. אחרי שהנקה מלאה מתבססת, זה פשוט תענוג. אם את מניקה מלא, את תמיד יודעת שיש לך מספיק חלב (הוא הרי מיוצר עפ"י דרישה). התינוק סיים ארוחה, הוא שבע. זה ברור. הוא שמח ורגוע ואת מרגישה אותו יונק ומרגישה את החלב יוצא. קשה לדמיין כמה נהנים מהנקה בלעדית (ללא בקבוק) בגיל שנה, שנה וחצי, שנתיים. זה כל כך נוח וכיף.
ברגע שנכנסים בקבוקים לתמונה, ושאיבות, המצב כבר לא כזה אידילי (כפי שראיתי סביבי). אדון חוסר ביטחון בהנקה מגיע לביקור ארוך. אם שאבת, האם הגוף שלך מייצר אותה כמות חלב כאילו שעכשיו הנקת? והנקת אחרי השאיבה, האם היה שם מספיק חלב? ומתי יש מספיק חלב? ואת מתחילה להשוות. כמה מ"ל הוא אכל מהבקבוק? האם מהשד יצאה כמות כזו? אולי אין מספיק חלב. לא יאמן כמה שהבקבוקים פוגעים בהנקה. אני מניחה שקיימות עוד (אולי יספרו לך תיכף), אבל אני פגשתי רק אישה אחת, שנתנה בקבוקים בגיל צעיר, והפסיקה עם זה באיזשהו שלב ועברה להנקה מלאה (ואח"כ לשילוב מוצקים). בד"כ זה לא עובד ככה. חוץ ממנה, גם לא הכרתי מישהי שנתנה בקבוק בגיל צעיר ואח"כ הניקה לטווח ארוך. העניין הוא שאולי כל ענייני ההנקה נראים לך רחוקים מאוד. אבל החלטות שאת עושה בגיל צעיר (של התינוקת) יכולות להיות ארוכות טווח. את בהתחלה לא סגורה על עצמך ונותנת בקבוקים, ואח"כ קשה לחזור אחורה למה שאת פתאום רואה שאת רוצה.
העניין הוא שזה כל כך משתנה בגיל חצי שנה, שמונה חודשים. זה עולם אחר. בגיל הזה בד"כ יש לך תינוק שמח וטוב לב, שאפשר לעשות לו איזשהו סדר יום יחסית צפוי, שיש סיכוי לא רע שיתעורר רק פעם אחת או פעמיים בלילה, להנקה קצרה, ויחזור לישון. שאם תעזבי אותו לכמה שעות, יכול לקבל פשוט ארוחה רגילה של מוצקים (זה לא מובטח, אבל זה יתכן בהחלט, את שלי בגיל 9 חודשים אפשר היה לעזוב לאיזה 6 שעות. חברה שלי חזרה לעבוד כשבנה היה בן 8 חודשים ואכל מוצקים במשך 8 שעות העדרותה). כך שאם תוותרי רק על סמסטר אחד, או שניים, זו כבר תהיה אופרה אחרת.
את לא חייבת לענות לי, או להחליט עכשיו. רציתי רק להציג לך את זוית המחשבה הזו, שיהיה לך חומר נוסף למחשבה (כאילו שחסר, לקראת לידה...)
ושיהיה במזל טוב (-:
אני ילדתי באוקטובר 07 ושבועיים / שלושה אח"כ התחיל הסימסטר. היה לי קורס אחד בלבד, שעה וחצי!!! והיה לי קשה!!!!!! פעם היא רצתה לינוק בדיוק כשעמדתי לצאת, ופעם היא הקיאה ופעם הייתי עיפה מדי ושוב עיפה אבל הלכתי בכל זאת. כמובן שזה אינדיבידואלי אבל בעיני העייפות שנבעת מהשינה הלא סדירה מקשה על החיים ובטח על לימודים.
מזל טוב ובהצלחה.
@}
) וזה היה סיוט לי ולה. בני נגמל מעצמו ומיוזמתו בגיל שנתיים וחצי 
