המלצות ספרים

[יעל_צ*]

טוב, אז היום לקחתי את אורה הכפולה בספריה והתחלתי להקריא לבן שלי (בן 7)
והוא נהנה מאוד. יש!

[שרון_ג*]

ואני לקחתי את הספר הראשון של חסמבה, מהוה ובלוי, מתפורר ומצהיב, שהיה שלי כמובן (כשהייתי בדיוק בכיתה א'), והתחלתי להקריא לבת השבע שלי (תוך כדי סיום פרק 2 של הארי פוטר. כבר קראנו את כל השאר)

[פלוני_אלמונית*]

הבשורה על פי ישו זוזה סרמוגו.
מספר את סיפור הברית החדשה בצורה משעשעת ביותר.
הוא מכניס מימד אנושי בסיפור.
לכל החוששים, במדינתו שהינה מדינה נוצרית הספר הוחרם למשך שנים בגלל הלגלוג שהם ראו בספר על סיפור המשיח הנוצרי.

[יעל_צ*]

ואני לקחתי את הספר הראשון של חסמבה
והיא אהבה את חסמב"ה?
איזה כף להסתובב בספריה באגף הילדים הקצת יותר גדולים ולהיזכר בכל הספרים שעוד מעט יופיעו שוב בבית.

ואם דיברו כאן על סרמאגו - על העיוורון - ספר נהדר, לדעתי. רעיון מרתק.

[שרון_ג*]

כן, אהבתי את "על העיוורון".
לגבי חסמב"ה - היא כל כך אוהבת סיפורים "היסטוריים" - קום המדינה, מעפילים, מלחמות ושאר מרעין בישין. ובחסמבה יש מהכל.
אבל כנראה שנחכה עד שהנער הקוסם יסתיים לפני שנמשיך בחסמבה. גם השפה קצת ארכאית.
(ראית את הסרט השלישי? שווה)

[ג'ינ_ג'ית*]

ממליצה בהתלהבות על כל הספרים של ארווין יאלום , מחבר כשניטשה בכה .
יש לו ספרים נוספים:
על הספה
תליין האהבה
כל יום יותר קרובים
אמא ומשמעות החיים .
הספרים כולם עוסקים בדיאלוג שבין מטפל המעמיק בנבכי נפשם של מטופלים. סגנון הכתיבה של יאלום כל כך מרתק שאי אפשר להניח את הספר לרגע מהיד, ובכלל מעניין לקבל הצצה לאינטימיות שנרקמת בין מטפל למטופל, לבעיות רגישות סבוכות שאט אט הופכות לקלות יותר להתמודדות, ובכלל לעבור עם גיבורי הסיפורים הן מצד המטפל והן מצד המטפל, את הטלטלות הרגשיות השיאים, והתהומות שהם עוברים ביחסים.
רוב הספרים מבוססים על סיפורים אמיתיים, שזה אותנטי לכשעצמו. בקיצור - שווה.

[בת_ההרים*]

הדרמה של הילד המחונן מאת אליס מילר, הוצאת דביר. ספר מאד פסיכואנליטי אבל לדעתי מעולה. אם רוצים בתור הורים לקבל את תמצית ה"אל תעשה" - בלי כל מיני עיצות בעלות ניחוח אמריקני - זהו הספר. מעבר לכך שהוא מאד עוזר בתהליכי עבודה פנימית וניקוי ג'יפה מהעבר.
תאונות של יעל הדיה. רומן תל אביבי נחמד. אהבתי את סגנון הכתיבה שלה.

[דנה_יחזקאלי*]

יצא ספרה של טליה שניידר - גן עדן בפתח הבית - ספר הפרמקלצ'ר הראשון בארץ. מומלץ בחום.
טלפון להזמנות: 04-6379416

[.מי*]

מיתוס היופי - על שימוש בייצוגים של יופי נגד נשים
נעמי וולף
ספר מצמרר שמסביר איך המודלים הנוכחיים של יופי פועלים כדי לדכא ולהגביל את הנשים. רק השתחררנו קצת ומיד משכנעים אותנו שאנחנו צריכות להרעיב את עצמנו ולחתוך בבשרנו.

[שמיכת_טלאים*]

השבוע הצלחתי להשיג עותק משומש של "טיל אולנשפיגל" של שרל דה קוסטר, בתרגומו (המופתי) של שלונסקי. זה ספר שקראתי כשהייתי בת 12, ושמחתי מאוד לגלות שהוא לא איבד מאום מחינו. והכי נחמד - הספר מאויר בחיתוכי עץ, והראשון הוא של טיל יונק משדי אימו, איכרה פלמית דשנה.

[מוטי*]

לפרוש צעיר ועשיר - ספר נוסף של המחבר מסדרת "אבא עשיר אבא עני" נותן כיוון מעניין אך לא הכול רלוונטי לישראל וניתן לתפוס את הפרינציפ בכמה עמודים .
בכל מיקרה מומלץ

[חתולה_על_גג_פח_לוהט*]

"ספרי חובה" - אם כבר מדברים על אלזה מורנטה, לטעמי כזב וכישוף הרבה יותר מרגש, ספר קסום שאני יכולה לקרוא כל יום את הפתיחה שלו.
עיין ערך אהבה של דויד גרוסמן ו שואה שלנו של אמיר גוטפרוינד.
הסיפור שאינו נגמר
התיקונים נדמה לי ששם הסופר ג'ונתן פרנזון
כל הספרים של מאיר שלו
ולמי שאוהב שירה מתיבה סתומה של חביבה פדיה

[אורית*]

אנה/ אודי יעקב ספר מדהים של חשבון חברתי ואישי שנסוך על פני שתי נובלות , מעין שירת מחאה שבאה לתבוע את עלבונם של אלו שלא ניתן להם להשמיע את קולם ברבים, המנודים מן החברה הישראלית.
הנובלה הראשונה אנה היא סיפור על ימיה האחרונים של אנה , נערה מתבגרת בחיפה שחייה הם כמיצג לדור שלם של בני נוער אבודים ומנותקים. דרך מבטן של מספר דמויות, כולן שותפות במישרין או בעקיפין לעוול המתגלה בסיום הנובלה, נחשפת מציאות חיים אכזרית ומודחקת. בריאליזם נוקב, בכתיבה פראית ובלתי מתפשרת, משרטט המחבר חיי רחוב התובעים מקורבנותיהם הצעירים את לשד החיים עצמם.
הנובלה השנייה בית ספר לאיבוד משל על התמוטטותו האלימה של בית הספר בישראל של שנות האלפיים, סיפור שהוא קול קורא, זעקה הפורשת בכישרון ובלהט את סיפור התפרקותה של חברה משוסעת ומרובדת המביאה את צעיריה אל מרחב הייאוש והזעם.

[מתנחלת_אלמונית*]

סדרת אן שרלי מומלץ לכל אלה שעדיין מאמינים בארץ הדמיון

[אביגיל_בו*]

Love / Toni Morrison מה יש להגיד, זכתה ביושר בנובל שלה, הגברת.
ספריו הבלשיים של Mankell. הבלש השוודי שלו - Wallander - הוא סקנדינבי בודד ודכאוני. הכי רחוק מפיליפ מארלו שאפשר להעלות על הדעת.

[נאוה_צלר*]

זה אמנם ספר שערכתי במו מקלדתי, אבל אני אמליץ עליו בכל זאת - שמו הוא איך גורמים לאהבה להישאר מאת טום רובינס, יצא לאחרונה בהוצאת מודן. השם המקורי הוא STILL LIFE WITH WOODPECKER, שזה "טבע דומם עם נקר" בעברית, שהוא שם מאוד מתאים ומוצלח, ובכל זאת הוחלף משיקולים שונים (לא שלי).
זה ספר מוטרף לגמרי, שמתרחש בעצם בתוך קופסה של "קאמל", והוא מלא רעיונות מעניינים, אם כי לא חדשים. מה שיכול לדבר אל הנשים שבינינו, זו שיטת ה"לונה-ספשן" שמובאת בו, שיטה של מניעת הריון תוך התחברות לקצב של הירח. קשה עד בלתי אפשרית ליישום בחיינו המודרניים, אבל מעניין (מזכיר את "האוהל האדום", שהומלץ פה מאוד, וגם אני מצטרפת באופן גורף). ספר על איש שחי מחוץ לחוק, לא במובן של עבריין, אלא במובן של אדם שלא עושה מה שמקובל בפרינציפ. וזה סיפור אהבתו עם נסיכה פרועה, והכל ביחד מתהווה לפנטזיה שלטעמי היא מדהימה בכיפיותה, ומה שהכי כיף בספר הזה - הוא שנון מאוד ומצחיק עד דמעות, ושומר על הרמה הגבוהה שלו לאורך כל הספר.

[יעל_דגן*]

ממליצה בחום על הספר אנימה של ד"ר ראומה בת כהן
הספר מיועד לנשים ולגברים שרוצים לשנות את אורח חייהם, ומבוסס על שיטתה של אביבה שטיינר. הוא מיועד לנערות מתבגרות ולנשים בגיל הפוריות, שיש להן בעיות בקבלת המחזור החודשי, וכן יש בו תרגילים שמאפשרים קבלת מחזור חודשי לפי רצון האישה.
בספר תרגילים לנשים עם בעיות במחזור, מחזור ארוך או קצר, מיומה, ציסטה, דימומים ממושכים וחזקים, תרגילים להזרמת אנרגיות לנשים ולגברים. תרגילים לנשים בגיל המעבר וסברים
ד"ר ראומה בת כהן צברה נסיון רב בעבודתה עם נשים, התמחתה בשיטות ריפוי שונות: הומיאופתיה, דיקור, רפואה יפנית ותזונה. לימדה יוגה שנים רבות.
חלק מהתוכן:
המבנה האנטומי של האישה, תרגילים להסדרת המחזור החודשי לפי רצון האישה, גורמים המשפיעים על ביצועי הגוף, גיל המעבר-הגיל הנפלא, הביטויים הפיזיולוגיים של גיל המעבר, מהו גיל המעבר, תרגילים לנשים בגיל הנפלא, גברים ואין אונות תרגילים לגברים מפגש ראשון בין בני הזוג זוגות וזוגיות היכן ניתן ללמוד את השיטה
הספר רק יצא לאור וניתן לפנות למחברת ראומה בת כהן ת.ד.13 יהוד 56000 לגבי הספר.

[פטריוט_כחול_לבן*]

אינני בטוח אם אתם מחפשים המלצות לילדים או מבוגרים...
אך לילדים אני ממליץ בחום על כל דבר של אניד בלייטון. ספרי בילוש והרפתקה ששבו אותי תמיד
כמו כן, מבחינת ספרות ישראלית. חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון, אני אוהב את הסיפור עיני לאה, אך כל השפה שלו כה יפה ועשירה. תענוג.

[אמא_נוגי*]

קראתי עכשיו שוב, ושוב התפעמתי, נחרדתי והתרגשתי מ ברבורי פרא של רונג ג'אנג. ספר מדהים שפורש היסטוריה של מאה שנים בסין, תוך סיפור משפחתי עצוב מזעזע ולפעמים גם שמח. מומלץ!

[אלמונית*]

לקראת השנה החדשה פנקתי את עצמי בספר חדש ואני כבר מוכנה להמליץ עליו. הספר נמצא כרגע ברבי המכר - רודף העפיפונים . אני מוצאת שקשה לעזוב אותו , לראשונה מפגש עם אפגניסטאן ותרבותה שלא דרך כוונות התקשורת העוינת . ( מאז הסרט המופלא לילות ירח בקנדהאר) . בקצור מומלץ, תהנו גם אתם. ושנה טובה .

[הילה_(לא_זאת_למעלה)*]

לאוהבי מדע בידיוני (וגם למי שלא)
המשחק של אנדר כבר כתבו, והמשכו המשחק של בין או שם דומה (כנראה הצל של אנדר), שניהם של אורסון סקוט קארד. אני רואה שיש לזה כאן דף. מוצדק ביותר. ספרים יפים מאד.
כל סידרת וורקורסיגן (Miles Vorkorsigan ) של Lois McMaster Bujold (בריאר ועוד. עכשיו מתחילים לתרגם אותם לעברית, אבל שווה את המאמץ של קריאה באנגלית.) לצערי הרב גמרתי לקרוא את כולם (יש המון. לפחות עשר. רובם טובים, וגם האחרים לא רעים).

וקלסיקה לא בדיונית (למעשה סיפור אמיתי): זן ואומנות החזקת האופנוע של רוברט פרסינג. קראתי עכשיו שוב, וזה פשוט ספר מדהים. }

[מר_ורטיגו*]

ספר העברי הכי טוב שקראתי עד כה: רומן רוסי מאת מאיר שליו
ספר אמריקאי : מר ורטיגו מאת פול אוסטר ובכלל מספריו של פול אוסטר.

[מונו_נוקי*]

קראתי את ארץ לא נודעת של קוני ויליס. אוסף שני סיפורים קצרים ונובלה. לדעתי היא מעלה רעיונות מדהימים ומרתקים. אחד מהם (שהתקשר לי ל תחזוקת בעל ) שנשים יטלו כדורים כדי לא לקבל מחזור. הרעיונות מעניינים מאד, אבל משום מה יש לי הרגשה שהסיפורים קצת פיספסו דיון מעמיק ורציני ברעיונות. וכרגיל הסוף אצלה הוא תמיד הפי אנד כזה ובהכרח מאכזב.
אולי היו לי ציפיות גבוהות בעקבות המשכוכית אבל הרעיונות שהיא מעלה בהחלט פותחים חשיבה לאפיקים חדשים.

[מונו_נוקי*]

בעייה לעשות מנוי בסיפריה. רשימת הספרים שלי לקריאה מתקצרת והולכת. הספרנית אינה ממליצה. הייתי ערה שני לילות ושלושה מתוך ארבעה ספרים הגיעו לקיצם. אני לא מתקשרת יותר לאנשים כי יש לי מה לקרוא. המלצות, מישהו?

[ניבה*]

הכי טוב שקראתי השנה היה של ג'ונתן ספרן פוייר- הכל מואר, והספרים של חניף קוריישי מרתקים... עוד?!

[ג'ינ_ג'ית*]

ממליצה על אוהל אדום / דיאמנט ספר מיוחד, כייפי לקריאה, וחשוב, לשמיעת קולה של האישה בסיפורי התנך הפטריאכליים.

[זהבי_ת*]

האיש הקדוש -ספר חמוד קצת מובן מאליו ועושה טוב בנשמה.
אכילה כפייתית כפיצוי לאהבה מאת ג'נין רות. ספר חם מלא חמלה מבוסס על נסיונה האישי של המחברת .
מלא הומור ותובנות על הדרך לשרוד ילדות קשה ולצאת שלמים.
מסר האנשים האמיתיים סיפור על אישה ש"נלקחה" למסע של כמה אלפי קילומטרים באוסרליה ע"י שבט אבורג'יני.

[לירז*]

ממליצה בחום על ספר נפלא ורגיש ארבעה בתים וגעגוע של אשכול נבו. ספר על משפחות ואהבה.

[פאפאדוק*]

מישהו כבר המליץ על אני לא יודעת איך היא עושה את זה? ספר משעשע מצחיק עצוב ונהדר על אישה שעושה הכל. גם אמא מושלמת, גם אשת קריירה מושלמת, עם המון מחשבות על החיים של הסופר וומן המודרנית, פשוט הנאה צרופה.

[מונו_נוקי*]

ממליצה מאד על חמשת רבעי התפוז של ג'ואן האריס.
http://www.bakbook.co.il/bookstore/book ... &id=128266
כשמתחילים לקרוא, מגלים כי סיפור המסגרת הוא סיפורה של אשה מבוגרת המביטה לאחור אל שנות התבגרותה המוקדמות. המוטיב החזק בספר בעיני הוא התהפוכות בנקודת המבט של הכותבת לגבי יחסיה עם אמה.
לרגע , אמה נראית אשה מטורפת שאינה מבחינה בין ימינה ושמאלה בגלל מחלה מסתורית, רגע אח"כ נראית כאילו היתה אשה שתכננה לפרטי פרטים את המאורעות אחרי מותה.
כל המידע הזה מגיע מאלבום ישן שמשאירה האם לבתה, בניגוד לרכוש אותו מקבלים אחיה שהשימוש שיעשו ברכוש הזה מוצג באירוניה מול שימושה של הבת באלבום.
גם בסיפור המסגרת יש אירוניה והיפוכים. הסוף הוא "הפי אנד" אבל יש בו שאלות רבות שאינן פתורות. בין היתר רב הנושאים הקשורים לבת המספרת באו על פתרונם בסיפור, אך לא לשאר הדמויות.

[מונו_נוקי*]

יש כאן ראיון עם קוני ויליס בעברית
http://space.ort.org.il/sci/scripts/art ... =952659386

[מונו_נוקי*]

קראתי בלילה ספר נורא ואיום . טרחני כמו איזה דוד זקן נודניק שמספר לך "כשאני הייתי בגילך" . גיבורים שאינם גבורים . הכל לא ברור ודומה זה לזה. עיסה ענקית של מילים בלי סיפור. דווקא סופר שאני מחבבת בדרך כלל ("הלוך ושוב" "רביעית רוזנדורף") , נתן שחם.
מזמן לא קראתי ספר שהמילים מגרדות כמו בד יוטה ישן שאתה נאלץ להתכסות בו, ואז אתה אומר לעצמך:"למה אני עושה את זה לעצמי?" מצד שני, אתה חושב. "אולי בכל זאת יקרה משהו?"
אכן קשה, קשה היתה העליה השניה לארץ. זה לא אומר שכולם צריכים לסבול. או במילות הספר, באופן חופשי לא ציטוט מדוייק: יש מקרים שאפשר לפתוח חנות דגים כי ניירות כבר יש.

[מתנחלת_אלמונית*]

האלכימאי / פאולו קאולו

[סירופ_מייפל*]

אני מתחילה ברשימה ומקוה שמתי שהוא אתעכב לפרט:
ספרים מומלצים:
תינוקות זוכרים לידה, דיוויד צ'מברליין
מלבד הכלב, ספר יום הדין - קוני וויליס (מאוד סבלתי מ"מעברים*, כל כך שיעמם אותי ואכזב...)
פרא, דיוטי פרי – גבי ניצן
מישהו לרוץ איתו - דויד גרוסמן
סדרת המוסד וסדרת הרובוטים - אסימוב
סדרת המשחק של אנדר – אורסון סקוט קארד
יוגה הדרכה ואימון בתכנית מפורטת של 28 יום - ריצ'ארד היטלמן.
לבריאות. בישול טבעוני - זהורית שייחי.
מיתולוגיות - רולאן בארת.
הראי כראי תקופה - סוזן זונטג.
הבשורה ע"פ ישו - ז'וזה סאראמאגו
צופן דה וינצ'י - דן בראון.
הכלה המשחררת - א.ב. יהושוע
אהבת שאול - אלי עמיר
ספרים של אירווין יאלום.

את זה – (לילדים), נירה הראל.

Henry moor’s sheep sketchbook
The merchant of marvels and the peddler of dreams. Frederic Clement
The natural healing book compnion. Dr. Deborha A. wiancek
Marshmallow. Clare Turlay Newberry
Wellness from A toZ.
Momo –להורים וילדים. ציכאל אנדה.
Tracy Chevalier. Falling Angels, Girl with a pearl earring

[אביגיל_בו*]

במרחק הליכה - חיבור על תרבות הצריכה / ארנה קזין. כתבתי עליו המלצה קצרה בדף ספר שיבוש תרבות.

[מושון*]

"ספר המתים והחיים הטיבטי" - אני מופתע שעד היום לא המליצו עליו.
קראתי חלקים ממנו ולאחר מכן קראתי את ימי שלישי עם מורי שגם אותו אהבתי אבל הרגשתי כאילו הוא גרסה מתומצת ורדודה לדבר האמיתי (לפי תפישתי כמובן) שהוא ספר המתים והחיים הטיבטי.

[נוצת_הכסף*]

"לויתן" מאת פול אוסטר, חובה למי שעדיין לא קרא.
חמסין וציפרים משוגעות מאת גבריאלה רותם-אביגור, ספר שלא מתמסר בקלות , אך שווה להשקיע בו זמן ומאמץ .

[דליתוש*]

מצטרפת להמלצה על ברבורי פרא הרעיד את נפשי...ספר על קורות הסינים במאה הקודמת בעיקר. מספר על מנגנון שטיפת מוח מ ט ו ר ף שגורם לחשוב על המדינה שלנו היום - דת, צבא וכדומה.
עוד ספרות יפה:
הילד של פילה דילן מתיה המצויינת
המגדלור שירה טל אור (נדמה לי..)
עזאזל ספר בלשי מקסים
אפריקה אפריקה תמר גולן.

ספרי רוח ששינו את חיי:
שיחות עם אלוהים ניל דונלד וולש
משואות האור (לא זוכרת מי כתב)
המסע הביתה קריון
המוות חשוב לחיים אליזבת קובלר רוס

[מ_אור*]

לחובבי ספרי המתח "אין הזדמנות שניה", של ארלן קובן .
no second chance", Harlen Coben"
אחד מהטובים שיצאו בשנים האחרונות
עטור פרסים וקומפלימנטים ממדורי הספרות של העיתונים הנחשבים ביותר בעולם.

[ניתאי*]

שנה טובה לכולם!
יש לי כמה ספרים להמליץ לכם בחום:
1 מלך בשר ודם וההמשך שלו מלחמת בני אור שהוא בצורת מחזה -משה שמיר
כתוב בשפה קצת גבוהה אבל הסיפור והדמויות מאוד ממשיים. הספר מתמקד בתקופת החשמונאים, המלך אלכסנדר ינאי כובש ונלחם והעם הפשוט סובל מכך . מהספר ניתן ללמוד על התקופה, על העלייה לרגל לבית המקדש, המאבקים בין הפרושים לצדוקים... רומן היסטורי יהודי, מומלץ!
2 רודף העפיפונים - כבר נכתב עליו באתר אבל ספר באמת חובה!
3 ז'אן דה פלורט + מאנון -- רצוי לקרוא אחד אחרי השני. מדהים!!!!! מאת מארסל פאניול
4 על טבע - ספר המפרט את מרבית התופעות העל טבעיות (היפנוזה, הזזת חפצים, טלפתיה ועוד הרבה) ואת הניסויים המדעיים שנעשו על מנת להוכיחן.
5 תנ"כ כמובן!!!! ספר הספרים שאין דומה לו!

[יעל_אבמ*]

נכנסתי לכתוב המלצה, ומצאתי את עצמי מעתיקה שמות של ספרים...
Parenting from your heart by Inbal Kashtan. יצא בקרוב בעברית. ספרון קטן אבל חשוב ביותר. הרעיונות המרכזיים מגיעים מ NVC Non Violent Communications. או תקשורת מקרבת (השם בעברית מוצא חן בעיני יותר). אפשר גם באנגלית.
מומלץ בחום. משפר הוויה בציק.

[אחיטוהר_לנצח*]

ראיתי שהמליצו על אירית רושין (צר לי לא יכולה להתאפק ורוצה גם...) ימין ושמאל ומה שביניהם, נחש קדמון, מבט-על בדרך לאדם שלם
כמו שכבר נכתב גם עבורי אלו היו ועדיין ספרים שהשאירו עלי רושם חזק ועזרו לי במסע האישי שלי.

והיום איננו כלה מחבר אייטמאטוב צ'ינגיז בהוצאת עם-עובד . ספר קסום, שגורם לך לחלום על גיבוריו גם בלילה !!!!! העלילה מתרחשת בערבות קזחסטן, נשמע אפל? זה מדהים כמה הספר מעורר חשק עז לנסוע ולטייל בערבות קזחסטן (רק עם גמל - מהספר למדתי שזו כנראה החיה האולטימטיבית) מעין ארץ שומקום, האנשים והסיפור הם אנושיים עד כאב ופשוטים, אני אחטא לספר אם אנסה לכתוב על מה מסופר, זה ישמע אולי לא מזמין. למי שאוהב ספרים שתוך כדי קריאה נוסעים בזמן לאחור ושוב חוזרים, ומשולבים גם אגדות על ג'ינג'ס-חאן. בביקורכם הבא בחנות ספרים, סתם , תזכרו להציץ.*

[מונו_נוקי*]

קראתי את "וגם אהבה". ספר עיון שמנסה להעלות מקורות המראים כי יש תקופות שלמות בהם אהבת אם לא היתה פופולרית עד כדי שאימהות יטרכו לגדל ילדהן בעצמן או לדאוג לשלומם. אימהות צרפתיות במאות 15-18 נהגו להחזיק מינקת שהיתה בעצמה מוסרת את ילדיה למינקת אחרת.
בסוף המאה ה18 התחילה התעוררות (גברית כמובן...) של צורך בתינוקות חיים (רובם היו מתים מהזנחה) ולפיכך עודדו אימהות לדאוג לצאצאים.
מצד אחד יש בכך בהחלט להעלות שאלות חשובות על מהי אהבת אם ומה חזק ממנה. מצד שני, בנושא הזה יש כל כך הרבה מקורות נוספים שעשויים לשפוך אור (למשל אימהות באסיה שלא מהססות לזנוח תינוקות ממין נקבה. בסין לבדה "חסרות" מאה מליון בנות). שקצת מוזר לי הדיון אך ורק בתקופה ובמדינות מסוימות, בפרט אחרי שקראתי במקומות אחרים שאמצעי מניעה היו ידועים עוד בימי הביניים.
כמו כן הפריע לי שהיא מאזכרת מקורות לא רבים, וקשה לי לדעת עד כמה המקורות הללו מייצגים ובעלי השפעה. הספר עורר בי דכדוך: הגברים קובעים את המדיניות אם להיניק או לא. נשים שרצו קריירה (לימודים למשל) יכלו לבחור לא להביא ילדים או למסור אותם. נשמע לי מוכר מדי.

[מ.שלווה*]

פתאום כשקראתי את הספור של הביביסיטר בדף אחר, חשבתי שכדאי להמליץ או להזכיר כאן את הספר הנפלא שמלווה אותי מאז גיל 12 .
מר אל כאן אנה מאת פין ,בהוצ' מרגנית .
קסם של ספר בכל שלב בחיים .

[אחיטוהר_לנצח*]

יש לי יש לי יש לי עוד ספרים טובים, לדעתי:
צבע המים - מחבר מקברייד ג'יימס: אם יהודיה שנישאה לכושי מהארלם בשנות ה 50-60 והביאה, אם אני לא טועה,12-14 ילדים. אגב סיפור אמיתי שמסופר ע'י אחד מילדיה שהוא היום עיתונאי מוכר ומוערך מאוד, ספר אוטוביאוגרפי לא רגיל ומיוחד מאוד, מספר על ילדותו, אחיו וגם מדי פעם מציץ לחיי ילדותה של האם ומה הביאה עד הלום. מעורר השראה (מצטערת על ההיסחפות..) ובעיקר כח האימהות של אותה אם יהודיה שהולכת נגד כל הסיכויים ובניה כולם בסוף יוצאים... אני לא מגלה! ספר חובה! בכח ובאהבה האימהית שבו נותן מישנה תוקף למישפט "אמא אחת יכולה לגדל 10 ילדים...
הר אדוני - ארי דה לוקה - ספר שלי אישית למרות חינו הרב היה קשה לסיים, אני עוד אסיים מבטיחה. אבל יש בו משהו עצוב שלא יכולתי לשאת בזמנו. הדמויות נעימות ותמימות ... סיפור אהבה בנפולי בין ילד בן 13 לילדה בת גילו אך מנוסה שכבר מכירה את "הגועל של החיים" .זהו ספר שהפך לרב מכר וזכה בפרסים למרות פשטותו המופלאה. האמת מה שעולה לי בראש כחויה מהספר, זה שעת שקיעה בציבעי אדום על שכונה איטלקית (שם מסופר הסיפור) כשאני צופה על השקיעה מגובה הרחוב והבתים ככה, נישאים כך שלא רואים את השמש עצמה. נוף עירוני משהו,שבעצם מחמיץ שקיעה קסומה.
צר לי על הציוריות, התפלק לי
מגילת סאן מיקלה - אכסל מונטה, וטרינר פינלנדי(?) שמספר את קורותיו שזור בסיפורים חצי הזויים ונחמדים ביותר.
כל החיים לפניו - אמיל אז'אר. לדעתי כל ספריו טובים .

[פלונית*]

רופא שוודי
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.a ... &PopupID=0

ואמיל אז'אר הוא רומן גארי
רק לאחר מותו התברר שכל הספרים שמחברם הוא אמיל אז'אר הם פרי עטו, ושאמיל אז'אר היה הפסבדונים שלו שנשמר בסוד עד יום מותו.

[שרה*]

אני ממליצה על הספר שידוך הולם - וקראם סת,
לספר יש שני חלקים ומסופר של על החברה ההודית, ומה שקורה לארבע משפחות במשך שנתיים וחצי. הספר הוא שנון, יש בו הומור ועצב, מתוארים בו מצבים מחיי היום-יום שהקוראים יכולים להזדהות איתם. הדמויות שמתוארות בספר מאוד מציאותיות, וכל מי שקורא את הספר יכול להינות מאוד. מומלץ למבוגרים.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

ספר נפלא שאני קוראת עכשיו ואפילו עוד לא סיימתי ונקרא מחר יקרה לנו משהו טוב של הסופרת אסתי ג. חיים.
סיפור על אמהות, הקרבה ואהבה עד אין קץ של אם לבנה.
מומלץ בחום.

[תמרול_ה*]

רודף העפיפונים מאת חאלד חוסייני,
כתוב נפלא,
על האהבה, רגשות האשמה, והסליחות וזה קורה באפגניסטן, עם הריחות והצבעים והטעמים והמנהגים
וכתוב נפלא, סוחף, מלא

[רוני_בלוני*]

ככה במקרה, עיינתי בדף הנפלא הזה שוב.
שתי בנותי (4.5, 6) אהבו מאוד את הספר "ציפור הנפש" (לא זוכרת כרגע את שם הסופר, ספר דק כחול).
הרעיון הוא של הסברת הנפש והרגשות... סחף את הבנות למקומות אחרים ולמחשבות טהורות....
מומלץ עם ההסבר של ההורים כמובן!

[אמא_נוגי*]

אהבתם של עלי ונינו מאת קורבאן סעיד, ספר מרתק עם סיפור מרתק לא פחות על כותבו ועלילותיו, מומלץ!

[בר_עדש*]

משהו קצת פחות חינוכי: ציפור הרפש http://www.upsitedown.co.il/tomvx/savta/sb3.html

[עינב*]

את ציפור הנפש כתבה מיכל סנונית

[דליתוש*]

האישה - גיאוגרפיה אינטימית מאת נטלי אנג'ייר.
יכול להיות שזה יהיה עוד ספר שיכנס לרשימה של "הספרים ששינו את חיי"...
או במילותיה של המבקרת גלורייה סטיינם: "כל מי שחי בגוף של אישה או לידו צריך לקרוא ספר זה". כל מילה!
הספר מתחיל בסקירת מנגנונים ביולוגים- הביצית, הדגדגן, הרחם, השחלות, השדיים.
אח"כ מספר פרקים על הורמונים- מה ידוע, מה השפעותיהם וכו'.
ואז מתחיל להיות מעניין באמת - כיצד חיו נשים לפני השיעבוד? איך הגיעה האנושות לחברה הפטריאכלית של ימינו? מדוע "כיבוש" נשים ושיעבודן לגברים הצליח מבחינה אבולוציונית (בניגוד לחברות הקופים הקרובות ביותר גנטית לאדם)?
ולבסוף- מונוגמיה (נישואים) - מצב המהווה יתרון לנשים? או דווקא לגברים? ואם הוא מהווה יתרון לגברים (והוא אכן כזה) מדוע נשים כה להוטות להנשא? ומדוע דווקא גברים מעידים יותר כי הם נרתעים ממחויבות ומקשרים ארוכי טווח, ונראה כי הם נוטים יותר לבגוד בנשותיהם? ומדוע בגידת אישה נתפסת כחמורה הרבה יותר מבגידתו של גבר?
ועוד ועוד, מרתק ועוצר נשימה, אבל כבר הארכתי מספיק
אבל רק שאלה אחת לסיום:
למה אף אחת לא אמרה לי את הדברים האלה עד היום?!?!? (אז אני אומרת לכן ולכם עכשיו- לכו תקראו את הספר. שלא תגידו "לא ידענו";-)
<ולאיזון - אני מומחית קטנה מאוד בביולוגיה ויכול להיות שחלק מהעובדות בספר לא מדוייקות, למרות התלהבותי הרבה מהמסקנות שאליהן הן מובילות, אז אני אשמח לשמוע ביקורת נוספת אם מישהי/ו כבר קרא/ה. >

[צוויליך*]

איזה כיף של דף !!

לכל התורמים. אגב, הספרנית המקומית פה טוענת שכבר לא קוראים היום ספרים. נו. דווקא היא. הטריגר לקרעכצען היה ספר של נחום גוטמן שלקחתי ושהתאריך האחרון בכרטיס שלו היה מ-1986

גברים בשינוי - בדרך לגבריות אחרת
עול ימים הייתי ופגשתי בחורה מתוקה עם קול של ג'ניס ג'ופלין (ומראה מצודד יותר מג'. ג'.). ה"סיפור" שלנו היה מרגש וקצר ונגמר בשיחת טלפון קטועה שבעקבותיה הגיע מכתב בו הוזכר הספר הזה. כעשור וחצי אחרי, נתקלתי במכתב שנית ומתוך המקום שלי באותו זמן לחש לי הפיי המנחה אותי: לך על זה מותק...
הוא צדק, הפיי, הספר הגיע בדיוק בזמן וסיפרתי עליו לכל חבריי כל כך הרבה עד שכמעט לא נשארו לי כאלה.
הרבה לפני "נשים מנוגה, גברים ממאדים", נכתב ספר ישראלי זה בלשון קלה ואוהבת על המרחק בין הציפיות של האישה ושל הגבר מעצמם ומהזוגיות. הפתיע אותי לראות שהוא לא מוזכר בכלל (נדמה לי) באתר ובמדור זוגיות ומיניות בפרט ; הספר נטול יומרנות ומוגש עם קורט הומור.
אף שהוא מיועד לגברים ונשים הוא מדבר ספציפית עלינו הגברים. כשהאישה נכנסה למילכוד של להיות מפרנסת ואשת קריירה בנוסף לאם ועקרת בית, נכנס הגבר למילכוד של להיות רגיש-מבין-ומודע לצד הנשי שלו בנוסף לחסון ורב-תושיה (גבר-גבר) .
"איזה דייג ויקינגי חסון...אבל רגיש. רגיש בת$ת שלי." (גידי גוב)
בספר מובא הקונפליקט של הגבר, לדוגמא, ע"י וודי אלן וג'ון ויין אשר באים כ"א בתורו לפתור את הבעיות בחיים ובזוגיות בדרכם הם.

קריאה נרגשת - - זוג יקר, קנו לכם עותק, האהבל הח"מ (אני) מאמין בכנות נאיבית שספר זה מכיל אפשרות ליצירת תחילת תהליך של גדילה והבנה.
תודה נרגשת, שקראתם עד כאן, אתם אנשים אמיצים ואיתנים.

נ.ב. למי שהשאלתי את הספר, אנא.

[אני_חושבת*]

כתבתי לי רשימה ארוכה של ספרים ועכשיו יש סיבה ללכת שוב לספריה...
שאלה - האם מישהו יודע על ספר נוסף של פין? - מלבד "מר אל כאן אנה" שהיה ועודנו אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי...

[צוויליך*]

אני חושבת , עד כמה שאני זוכר "פין" (Fynn) הוא פסבדונים. או שאולי זה חלק ממשחק מילים? בכ"א יש עוד שני ספרים (לפחות) שכפי הניראה לא תורגמו לעברית.

Anna, Mister God, and the Black Knight
Anna's Book

חת'כת ספר, זה. סדרת 'מרגנית', יברך מר אל את העורכים שלה. ליוו את ימי ילדותי ונעורי (אהה, היכן הם נעורי? -ביאליק).

[ליזה_ליזה*]

_בכ"א יש עוד שני ספרים (לפחות) שכפי הניראה לא תורגמו לעברית.
Anna, Mister God, and the Black Knight
Anna's Book_
"הספר של אנה" דווקא תורגם לעברית ויש לי אותו בבית. קטן ומלא מתיקות.

[נועה_אהרון*]

אני באמת חושבת ש חיי פיי לא הוזכר כאן מספיק או קיבל מספיק קרדיט.
ללא ספק אחד הספרים המיוחדים ביותר שנכתבו. באשר לסופו - הוא כנראה הספר הראשון מסוגו, ש5 עמודים לקראת סוף הסיפור הכל, אבל הכל משתנה בו. הסוף מזעזע, מרתק, מפתיע בצורה יוצאת דופן. לאחר שתקראו את הסוף לא תוכלו להסתכל על הספר באותה נקודת מבט שוב.
הסיפור עצמו מיוחד, מרגש ואנושי בצורה שלא תאמן. מלא פנינים מקסימות על החיים.
ספר חובה!

[זרה_38*]

שלום לכולם
גיליתי זה עתה את המקום הזה והוא נחמד בעיניי.
מצטרפת בחום להמלצות על "האוהל האדום", "האפיפיורית יוהאנה" שהוזכרו לעיל.
לא סובלת את "אין לי מושג איך היא עושה את זה"- כמו שמישהי ציינה.
ספר ישן קצת, אבל מקסים - שמלת הכלה המכורה- אורה מורג. זוכרים את הבלאגן שהיה לשלי יחימוביץ עם "אשת איש" הראשון שלה? אז זהו, ממנו היא "שאבה" את הרעיון והתכנים...
ההה...וכמובן, צופן דה וינצ'י של דן בראון ריתק אותי. לא אהבתי את "מאחורי הצופן"... מישהו שמחפש הצלחה על גבו של אחר...

[אמא_של_יו_יו*]

מסכימה עם זרה 38 לגבי "אין לי מושג איך היא עושה את זה". הספר הלחיץ ודיכדך אותי.
מדכא, אך גם משמח - כמה כיף לי ואיך אני שמחה לא להיות כמו הדוברת בספר.

[יעלי_ז*]

קוראת עכשו: תרזה בטיסטה עייפה ממלחמות - ז'ורז' אמאדו. מצטרף ל דונה פלור נשואה לשנים - שניהם מקסימים, מקסימים. אמנם, תרזה בטיסטה לעיתים מכעיס (רציתי לשחוט מישהו...). התרגום מצוין, מרנין.

[בטח_וחצי*]

גילגי של אסטריד לינדגרן הוא ספר מופלא. ילדתי בת השבע קראה (במשך הרבה זמן אך באדיקות) והתפוצצה מצחוק למרות העיברית המיושנת. עוד ספרים שהיא אוהבת במיוחד: ויפלאלא, ומומו.

[מונו_נוקי*]

הזדמן לי לקרוא את אחוזות החוף, של אמיר גוטפרוינד. לרב אני סולדת מסיפורים קצרים שלעולם חסרי פואנטה או לחילופין בעלי פואנטה וחסרי עלילה. כאן כל סיפור הוא עולם שלם בפני עצמו. יש עדיין בוסר בכתיבה אבל מהסוג שמביא משב רוח רענן .
כצפוי, לא כל הסיפורים מעניינים במידה שווה אבל בהחלט שווה לקרוא.

[ג'ינ_ג'ית*]

שיו צוויליך נקרעתי מצחוק מההודעה שלך על הספר של הגברים וכו' בעקבות הג'ופלין.

[אורה_גבריאלי*]

יומנים 1945-1933 - ויקטור קלמפרר (עם עובד)

לא רק ספר מרתק אלא אפילו, אם אעז לומר - קריאת חובה.

קלמפרר הוא יהודי גרמני מומר המתעד בדקדקנות ובעין בוחנת את המשטר הנאצי מבפנים, את העם הגרמני ותגובותיו להנחתות המשטר ואת ההשרדות שלו ושל אשתו.
לא הדברים הגדולים הם שחשובים, אלא היומיום תחת הרודנות, שהוא שיישכח. אלף עקיצות יתוש גרועות ממכה אחת על הראש. אני מתבונן בעקיצות היתוש...

[אורה_גבריאלי*]

The Screwtape Letters מאת C.S.Lewis

מכתבי ההדרכה והייעוץ של שד מנוסה לשד מתלמד המופקד על פיתויו של גבר אנושי צעיר והורדתו מדרך הטוב לכיוון הגיהינום...
מצחיק מאוד ועתיר תובנות מחודדות לגבי בני אדם ויכולתם המופלאה לא לראות את עצמם נכוחה.
זה הסופר שכתב את האריה, המכשפה וארון הבגדים דרך אגב, ואת כל ספרי נרניה.

[תמרול_ה*]

המטבח מאת בננה יושימוטו
ספר מקסים שנכתב ע"י יפנית צעירה, כתוב קריא ושוטף כמו עירית לינור, אבל בגלל שזה יפני זה לגמרי אחר. מלא שירה בפרוזה. ישיר ומעט בוטה. מצחיק.

[מבקש_להתחדש*]

העברתי מדף מה זאת אהבה

אנחנו קוראים עכשיו את ספרו המצויין של יורם יובל - מה זאת אהבה (נכון. באמת שם מקורי, הוא כנראה לקח אותו מפה.. )
בכל אופן, מומלץ. גם ספרו הראשון, סערת נפש.

[ג'ינ_ג'ית*]

המטבח מאת בננה יושימוטו

אה, אז אני לא היחידה שקראה אותו ?

[פיץ_מציץ*]

קצת מדרום אמריקה, ספרים שהעברתי איתם כמה שנים קשות:
עיניים של כלב כחול, הסיפור הנורא שלא יאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית - שניהם של מרקס (גבריאל גרסיה, לא מרקס)
גן השבילים המתפצלים - של בורחס. ספר מעשיר ומעמיק בצורה בלתי רגילה את מי שמתעסק במידע ובידע, וגם מהנה מאוד.

[תמרוש*]

ספרי קריאה - מישהו לרוץ אתו של דוד גרוסמן.
מסע לאיכטלאן של קרלוס קסטנדה. יותר טוב משני הספרים הראשונים שלו, ובלי כל הסמים
סתם סיפורים של רודיארד קיפלינג, ודווקא התרגום הישן. יש שם גם כמה סיפורים שלא מופיעים בתרגומים החדשים. (סיפורי למה-ככה וכל מני שמות-תרגום משונים)
הסודות הכמוסים של אטלנטיס - של ג'ון פניאל. למצוא במדפי ניו-אייג'. מכל ספרי הניו-אייג' זה הכי שווה בעיני. אפשר לנפות את כל הניסים והנפלאות (למי שלא מתחבר אליהם) ולהישאר עם ספר מוסר מעולה, שמדבר דוגרי על יחסי אדם לאדם, אדם לסביבה, ומחויבות לשיפור עצמי. אפשר גם להשאיר את הקסם...
הכי חשובים בעיני הפרק על מורים ותלמידים והפרק על תקשור.

על רוב האחרים כבר המליצו...

ספרי עיון:
סרטן כנקודת מפנה של ד"ר לארי לה-שאן. מומלץ בחום לכל מי שרוצה וצריך נקודות מפנה בחיים. הומאני, מעודד, תומך. פסיכולוגיה במיטבה

משפחה במבחן - מאת קארל ויטאקר ואוגוסטוס נפייר. עוד פסיכולוגיה במיטבה (ובדרך כלל אני לא סובלת ספרים של פסיכולוגים - מעט מדי מהם באמת מכבדים בני אדם. אבל אלה כן!!).
זה על משפחות, זוגות, איך משפחות נוצרות, ואיך הן יכולות ורוצות להשתנות ולהשתפר. מאוד עזר לי עם החותנת, הבעל, ההורים, ועם עצמי. וגם החותנת קנתה אותו...

[פילפילה*]

בינת השכווי של עזרא דגן מקסים ומזכיר את מגילת סן מיקלה

[לולי*]

הספר פרפרים ניתן להשיג אותו רק בסיפריות מי שיתאמץ ירוויח שם הסופרת קתרין הארויי

[מונו_נוקי*]

קראתי לאחרונה את "צדפות" של ג'ון ביגנה. עלילה המתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת בדרום לוזיאנה.
גיבורת הספר היא תרז, נערה צעירה, שאביה דייג צדפות המצוי במצוקה כלכלית. כדי לצאת מהמצוקה הוא מעוניין להשיא אותה להורס - אלמן בגילו של אביה .
ספר מתח חביב.
קראתי גם את החיים הסודיים של הדבורים /סו מונק קיד .זה ספר שמומלץ מאד בנסיעה. בעיקר ברכבת אם אתה על אי בודד וכבר קראת את כל נייר הטואלט שאיתך.

[צוויליך*]

הסופר המדהים קורט וונגוט ( Kurt Vonnegut ) , התפלאתי שאחרי חיפוש לא מצאתי איזכור פה בדף המלצות ספרים ...
לכבוד הוא לי.

אחד מ ה סופרים האהובים עלי. vonnegut]ביוגרפיה kurt[/po]/vonnegut.html .
כתיבה פשוטה, בהירה, מצחיקה, חכמה.
מאפיין את כתיבתו: ההבל ורעות הרוח של האדם.

הספר הכי מפורסם שלו, שהפך ללימוד חובה בתיכונים רבים, הוא "בית מטבחיים 5" , מספר על הפצצת העיר דרזדן בגרמניה, מלה"ע II , וונגוט היה שם כחייל אמריקאי שבוי. ספרים ידועים נוספים: אמא לילה, עריסת חתול, יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר, ציפור כלא, זקן כחול, הסירנות של טיטאן... אלו ועוד תורגמו, אך לא כולם. רשימה מלאה במסגרת, בדף הביוגרפיה לעיל.

ציטוט של האיש:
I want to stand as close to the edge as I can without going over. Out on the edge you see all the kinds of things you can't see from the center.
Kurt Vonnegut
kurt]עוד ציטוטים vonnegut[/po].html .

אסכם:
א. זה סופר שמבהיר, בקלות, מה ההבדל בין ספר טוב ל"להג אין קץ" (קהלת).
ב. וגם מבהיר שאחד המדדים לאיכות של ספר הוא קריאה קלה ומ-ה-נ-ה...

[שיפון_1*]

רציתי לסמן את הספר של אשכול נבו ארבעה בתים וגעגוע, ספר שאפשר לקרוא בנשימה אחת, עם זאת בנוי במקוריות ומעביר משהו מהניחוח הירושלמי. חוץ מזה עם כבר ספרים בעברית של סופרים צעירים אז סופרת מהליגה הראשונה דורית רביניאן החתונות שלנו ו-סמטת השקדיות בעומריגאן,במקרה הזה אין מילים סופרת קלאסית בעידן נרטיבי.

[רונן_האן*]

סיימתי את משקפת הענבר של פיליפ פולמן, החלק השלישי בטרילוגיה שלו שנקראת חומריו האפלים. שני החלקים הראשונים הם המצפן הזהוב ו הסכין המעודן.
הדבר הכי טוב שאני יכול להגיד הוא שיש לי חשק להתחיל לקרא את השלושה מההתחלה.
האם מישהו מכם מכיר את פולמן ויכול לספר על מקורות ההשראה שלו?

[קים_קלר*]

לא היה לי סבלנות לקרוא את הדף אז אני לא יודע אם משהו כבר המליץ
האדם מחפש משמעות - ממחנות המוות אל האכסיסטנציאליזם מאת ויקטור פרנקל
הספר מדהים מצמרר ואינטנסיבי

וגם ספר החיים והמתים הטיבטי - עדיף באנגלית!

[נבט_חיטה*]

אם אותי ישאלו מה אני רוצה ליומולדת אני אגיד: את כל ספריה של נטליה גינצבורג
העיר והבית
קולות הערב
מיקלה שלי
כל אתמולינו
ולנטינו

סופרת בחסד עליון, כותבת על החיים, על אהבות, יחסים, אכזבות, הירהורים, משברים, משפחה, הורות, עצב, אסונות ובעיקר אהבה. בעצם כול מה שסובב אותנו... סופרת נפלאה < שהייתי רוצה כבת משפחה> שמתארת הכל בכתיבה שאני מתקנאת בה.
תיאורים אנושיים להחריד, מלאי הומור ועצב ואבסורד ותשוקה וחום. ובשבילי לקרוא אותה זה כמו לפתוח חפיסת שוקולד ולאכול ממנה לאט לאט.
להתענג על כל קובייה. לעצום עיניים ולא לרצות שיגמר. ממליצה בחום.

עוד המלצה ובסגנון אחר לחלוטין שנת הבשרים שלי מאת רות ל. אוזקי. קראתי את הספר בתחילת הריוני- דבר שלא היה קל בכלל.
ספר עשיר וצבעוני שכתוב בצורה קולחת, על הצרכנות ותעשיית הבשרים בארה"ב כפי שנראה ומתואר מנקודת מבטה של במאית סרטים דוקומנטריים - בת לאימא יפנית ולאב אמריקאי.
אחרי הספר הזה, הרגישים והמזדהים בקלות שבינינו, הופכים להיות באופן מידי (וטבעי) צימחוניים או נאמר טבעוניים אורגניים <כמובן מי שעוד לא הפך להיות כזה>. מעבר לזה קיימת עלילה רבת תהפוכות המתארת יחסים, טרגדיות, אוכל, תשוקה, אהבה וכאב בעולמן של שתי נשים מדהימות וחזקות.

המשך המלצות ספרים בפעם הבאה.

[מונו_נוקי*]

ספיבק של רוגל אלפר. זמן רב היה הטור שלו ב"הארץ" בנוגע לטלויזיה, מקור הידע שלי בתחום (אין לי טלוזיה). התבאסתי שהטור נעלם, ואלפר הופיע כעורך המוסף.
והנה הוא חזר על גב ספר. מלא בעצמו כהרגלו. כפי שהיה כותב על עצמו בכל ביקורת שנתן, כך הוא ממשיך לפלרטט עם עצמו בספר שלו. כמו גיבור הספר שלו שחושף את גופו במהלך תוכנית טלויזיה, כך אלפר חושף חלקים מנפשו המסוכסכת .
הספר עצמו לא רע, אבל העניין האמיתי הוא ההצצה . יש כאן דיאלוג כפול. גיבור ספרו מנסה להציץ לחיי אנשים אחרים, והקורא מנסה להציץ אל חיי אלפר.
והנה הצצה

[טליה_אלמתן*]

הנקמה המתוקה של פיקאסו מאת אפרים קישון
שופך מצחוק!

[איריס_עקיבא*]

ממליצה בחום על הספר כמו גחליליות . ספר המספר באופן ישיר ואמיתי ביותר על מכור לסמים קשים . הסיפור מסופר דרך אחותו. מומלץ להורים לילדים מתבגרים.

[אחיטוהר_לנצח*]

_רודף העפיפונים מאת חאלד חוסייני,
כתוב נפלא,_
זה ספר שנותן תחושה כאילו אתה שרוי בסרט דקומנטרי אפילו הסוף שלו לא הוליבודי אלא כה אמיתי וכנה.
מפחיד לחשוב שאנו רק קוראים את הספר מניחים על יד המיטה והולכים לישון... ויש שחיים את המילה הכתובה, תרתי משמע. יש אפגניסטן בעולם והעולם שותק

[עומר_ס*]

מישהו מכיר את הספר "הזכות לעצלות" ? מאת פול לפארז (מצרפתית: תמר קפלנסקי), הוצ' נהר?

ואני ממליץ על
מכונת האמת* (רומן ספקולטיבי) מאת ג´יימס ל´ הלפרין
האיש שאהב רק מספרים* , סיפורו של פאול ארדש, וחיפושו אחר האמת המתמטית, מאת פול הופמן

[דליתוש_ב*]

החיים הסודיים של הדבורים
פשוט ומקסים. צחקתי בקול רם ובכיתי בקול רם..

[א_גרויסע_מויש*]

_רודף העפיפונים מאת חאלד חוסייני,
כתוב נפלא,
מעולה בטרוף!!!!_
לא כל כך מסכימה. החלק הראשון די נחמד, והוא מעביר יפה את המראות והריחות של אפגניסטן שלפני הטאליבן. העלילה באמת מעניינת, אבל הוא קצת טלנובלי ואובר דרמטי מבחינת ההתרחשויות. ומה שיותר הפריע לי, הדמויות לא ממש מתפתחות, ונשארות קצת שטוחות לכל אורך הספר.
אפשר לקרוא, ספר נחמד. אבל אני לא מרגישה שנשארתי עם איזשהו ערך מוסף ממנו.

הסוד/ אנה אנקוויסט
ספר נפלא. הדמות הראשית היא ואנדה, פסנתרנית מחוננת. ציר העלילה נע בין העבר, לאורך תחנות בחייה, ובין ההווה. הספר כתוב במין פרגמנטים קצרים ולפעמים קטועים, שמצליחים להעביר בכל זאת תמונה שלמה ומלאת רבדים. הכתיבה מאד מינורית. אין הרבה תיאורי רגשות מפותלים, אבל איכשהו, במעט מילים ורגישות רבה, מצטיירות הדמויות במלוא המורכבות שלהן, ומצליחות לרגש ולעורר אמפתיה.
ועוד לא כתבתי על עניין המוסיקה. יש משהו באופן שבו היא מתארת מוזיקה, שגורם לרצות לרוץ לשים איזה דיסק ולהקשיב לו לגמרי אחרת מאשר בד"כ. אני מניחה שהחוויה תהיה אפילו יותר חזקה עבור מי שגם מנגנים, ולא רק מאזינים, כמוני.

[אחיטוהר_לנצח*]

אבל הוא קצת טלנובלי ואובר דרמטי מבחינת ההתרחשויות מסכימה, על האובר דרמטיות. בעיקר בסוף.
ונשארות קצת שטוחות לכל אורך הספר. אשמח אם תסבירי סתם לשם העינין כאן או בדפבית מה זה לדעתך דמות שטוחה למשל בספר הזה. בעיקר אהבתי את ההצצה לחיים באפגניסטן, את היכולת להביא משם סוג של מידע הרי זה רחוק יותר מהירח (זה כי קשה ליראות אותה מיכאן:-) וגם כי לא ניראה לי שיהיה אפשר להגיע לבקר בקרוב...

[א_גרויסע_מויש*]

בעיקר אהבתי את ההצצה לחיים באפגניסטן,
גם אני .
מהחלק הזה נהניתי ממנו במיוחד בספר.

אשמח אם תסבירי מה זה לדעתך דמות שטוחה למשל בספר הזה
דמות שטוחה (ואני לא מצטטת את ההגדרה הספרותית, מהסיבה הפשוטה שאני לא זוכרת אותה. כך שמדובר בהגדרה אידיוסינקרטית שלי, שיתכן ומבוססת בחופשיות די רבה על משהו שפעם קראתי ), היא דמות פלקטית, שמעבר למה שנכתב עליה במפורש, היא נשארת די אניגמטית. כשמתוארת דמות עגולה בספר, נוצרת תחושה של הכרות איתה. את יכולה לדמיין אותה, לדבר איתה, את מבינה משהו על העולם הפנימי שלה ועל המניעים שלה.
בספר הזה, הדמויות נשארות מוגבלות למה שנכתב עליהן. כלומר, אנחנו מבינים שכל חייו (של איך קוראים לו? שכחתי) מושפעים מאותו רגע בעברו, אבל זה בגלל שזה כתוב. וכתוב עוד פעם. ועוד פעם, למקרה שלא הבנו
כלומר, אנחנו יודעים שהוא רדוף אשמה, ונואש לאהבת אב, ואוהב את אשתו וכו' וכו', אבל הכל כתוב שחור על גבי נייר לא ממוחזר, בשיא הקונקרטיות. והמבחן הכי טוב שלי לזה, חוץ מתחושת האכזבה תוך כדי הקריאה, הוא העובדה שלא נשארתי אחרי הקריאה עם שומדבר. לא ממש זוכרת את הדמות, לא ממש מתגעגעת, בטח שלא בא לי לקרוא שוב. בשונה, למשל, מואנדה ויריקה (מההמלצה שלי למעלה, אני ממחזרת את עצמי), שמלווה אותי כבר יותר משבוע, מאז שסיימתי את הספר, וברור לי שזו לא פגישתנו האחרונה

אולי פשוט התאכזבתי כי ציפיתי ליותר. למה ציפיתי ליותר? לא יודעת.

<מויש תמיד מפחדת שדיסהמלצות מבאסות את מי שכן אהב את הספר>
<ורושמת לעצמי שוב: לא לקנות רבי מכר בעודם רבי מכר. לא להתפתות לספרים עם עטיפה יפה>
<מויש מסגירה את השטחיות שלה>

[אחיטוהר_לנצח*]

קודם כל נפצח במכיאות כפיים סוערות
מויש תמיד מפחדת שדיסהמלצות מבאסות את מי שכן אהב את הספר> כן קרה לי רגע אחרי שראיתי מה כתבת אבל חזרתי לעצמי ...בעיקר כי כתבת טלנובלה ,כמו קללה המילה הזו:-D

<ורושמת לעצמי שוב: לא לקנות רבי מכר בעודם רבי מכר. לא להתפתות לספרים עם עטיפה יפה> אז זהו קניתי אותו עוד קודם ....גם אני כמוך
לעיניננו את אכן צודקת.באמל אני לא חושבת על אף דמות רק על הסיטואציה. אני משערת שמה שריגש אותי ,שוב זה היכולת להציץ מיתחת לבדים האין סופיים שעוטפים להן את הפנים .
תודה.