המלצות פסטיבלים

[אנונימי]

ראו גם: שאקטי ושיווה על פסטיבל שאקטי, ו{{}}סולם יעקב.

[צוויליך*]

היום בתוכנית "המילה האחרונה" עם אברי גלעד סיפר האחרון שבפסטיבל הנ"ל השנה היה אוהל סיינטולוגיה.
כלומר מתחם שם מכרו חסידי הכת את מרכולתם ומשנתם.
הזדעזע וכעס ואפילו איים להיות אויב (!) לפסטיבל אם גם בשנה הבאה יתנו מקום ובמה לכת זאת.

זה בעצם הטריגר שלי לדף זה.
זה מצטרף למחאות שעלו בעניין פירסום הפסטיבל ע"י פוסטר שמופיע בכל המדיה, אינטרנט וג'אנק מייל ולוחות מודעות וכד'.
שם מופיעה לה בחורה עם גיטרה, בין כל מיני סממני הסיקסטיז come ניו-אייג', עם חצאית שמראה שאין לה כסף לגרמנטים תחתונים...
אותי זה גם ביאס, שוב השימוש הבוטה בגוף האישה, הפעם כדי למכור שאנטי מפלסטיק.
כאילו לא מספיק הציניות והסקסיזם האלים שבמרחב הציבורי, גם במרחב שמתיימר לתת אלטרנטיבה לא צריכים תרוצים.

ואם זה לא מספיק, איזו ועדה שאמורה לאשר את קיום הפסטיבל (על חוף ציבורי) לא נתנה אישור כי כמו כל שנה, המפיקים לא הגישו בקשה בזמן.
ב"כ הפסטיבל זעם ברדיו... ביורוקרטים, אטומים וכו' וכו'.

בההההה.

[ב_עילום*]

בא לי השנה ללכת לפסטיבל וראיתי שניים שנראים מעניינים לי:
שאקטי ו סולם יעקב

אשמח לשמוע ממי שהיה באחד מהם (או שניהם ) , איך היה ובכלל.

[אהבת_עולם*]

יש גם בפסח את הזורבה באשרם במדבר.
זה כמה ימים, עם המון סדנאות שהמרכז שלהן הוא עבודה עם הגוף. (כל מיני ריקוד ותנועה, קונטקט, יוגה, קונדליני, ריקוד סופי ועוד ועוד).
וגם אווירה טובה, ו"צ'אי שופ", ואוכל טעים, ותחושת חופש, והרבה דברים כייפיים.
אה, גם בריכה נדמה לי. או אפילו כמה בריכות.

הייתי לפני כמה שנים בסוכות, וממש ממש נהניתי.

(לקחת בחשבון שזה פסטיבל של הרבה אנשים. אבל בד"כ אנשים טובים ובראש טוב. לא 'עמךָ').

[פלונית*]

לא מכירה את סולם יעקב. בשאקטי הייתי 3 פעמים. מעולה!

[תותים_עכשיו*]

לא מכירה את סולם יעקב. בשאקטי הייתי 3 פעמים. מעולה!
כנ"ל, רק שהייתי בשאקטי פעם אחת. זה מאד תלוי אם את מעונינת גם בחברת גברים, או שחברת נשים בלבד תספק אותך ותטעין אותך (שתי האופציות מטעינות, אבל כל אחת באנרגיה שונה... (-: )

[ההולכת_בדרכים*]

בתור בעלת נסיון (כמפיקה, מנחה ומשתתפת ב שאקטי), אני ממליצה על כמה שאלות שכדאי לך להתייחס אליהן כאשר את בוחרת לעצמך פסטיבל:

• מה הדגש שאת מחפשת בפסטיבל מבחינת תוכן - מוזיקה? מסיבות? ריקודים? או שדווקא חשוב לך מגוון הסדנאות?
• אילו נושאים מעניינים אותך מתוך התכנים שהפסטיבל מציע?
• איפה מתקיים הפסטיבל? באיזה איזור בארץ? ליד הים, במדבר, ביער... ומה מכיל המקום - בריכה/ חדרי אירוח/ דשא וכדומה
• מה האווירה בפסטיבל? מי הקהל שמגיע אליו? נשים, גברים, ילדים, בני נוער, צעירים, מבוגרים, "רוחניקים" עם שרוואלים או סתם אנשים רגילים?

את סולם יעקב אני ממש לא מכירה, אבל על שאקטי אני יכולה לספר לך שזה פסטיבל מדהים, קודם כל מעצם היותו מין אי של נשים...
יש משהו מאוד מיוחד בלהכנס לכמה ימים למרחב שיש בו רק נשים, החוויה של עצמך בתוך מרחב כזה היא מאוד שונה מהרגיל וזה פותח המון דברים.
נשים מגיעות בשביל עצמן, בלי הבעל ובלי הילדים (כן עם תינוקות כמובן), והאווירה היא כזו שמעודדת ומאפשרת התבוננות עומק ותהליכים פנימיים.
יש שפע עצום של סדנאות בנושאים מאוד מגוונים, והמון מנחות איכותיות שמעבירות אותן.
יש הרבה טקסים, מופעים מרכזיים והשנה אפילו בימת מופעים, ועם זאת המוזיקה כשלעצמה היא לא המרכז של הפסטיבל אלא עצם ההתכנסות והחגיגה. יש בריכה גדולה למי שרוצה לנוח בין הפעילויות השונות שהפסטיבל מציע. יש חדרי אירוח למי שלא רוצה לישון באוהל.
יש דוכנים עם דברים שווים ויש מתחם טיפולים... בקיצור מתאים גם למי שרוצה לפנק את עצמה ולהרגיש בנופש
המיקום הוא בבית אורן שבכרמל, מסביב יש יער שאפשר לטייל בו, ונוף הררי מקסים.
הקהל הוא רק נשים, בכל הגילאים. יש המון נשים בגילאי 30-40, אבל גם יותר מבוגרות וגם יותר צעירות... ואפילו נערות.
למרות שהשם שאקטי הוא הודי עם קונוטציה של "שאנטי באנטי" הקהל הוא כבר מזמן לא רק של "רוחניקיות" אלא הרבה יותר מגוון.
יש המון מידע "באתר"www.shakti.co.il

[ב_עילום*]

תודה לכולכן.

ההולכת- כתבת
נשים מגיעות בשביל עצמן, בלי הבעל ובלי הילדים

מה דעתך על לבוא עם ילדה בת 6?

וחוץ מזה באמת עושה חשק לבא.... מה שקראתי..

[ניצן_אמ*]

אני הייתי בשאקטי לפני שלוש שנים וכל כך נהניתי! מעבר לסדנאות המצויינות עם מיטב המנחות, מה שהכי עשה לי את זה היתה הבריכה. לשחות רק עם נשים, חלקן חשופות חזה, כולן נינוחות לגמרי... יוגה צחוק במים... עונג. זו היתה פעם שניה שלי בפסטיבל נשים ופשוט התענגתי על הגילוי הזה. איזו נינוחות הגוף חווה רק משהייה בקרב נשים בלבד. זה לחלוטין ביולוגי, ובהרבה שבטים יש או היו מרחבים ציבוריים למחצה שמיועדים לנשים בלבד (אוהלים אדומים זה רק חלק מזה) לי היה ברור שהגוף ממש בנוי וזקוק להיות חלק מהזמן רק בחברת נשים (אגב, כנ"ל גברים עם גברים, אין לי ספק.) שלושה ימים כאלה היו ממש חוויה נדירה ומיוחדת בשבילי. כל השאר זה דובדבן מצויין מעל הקצפת הזו.

[נעמי_בן_שיטרית*]

פסטיבל סולם יעקב הוא אירוע מוזיקלי, חברתי ותרבותי, יחיד במינו בארץ, לכל אוהבי מוזיקת הפולק והז'אנרים הנלווים: מוזיקה אירית, מוזיקת עולם, בלוז, אתני ורנסנס.
בפסטיבל מתקיימת פעילות מוזיקלית בשישה מוקדים הכוללים קונצרטים, סדנאות לריקודים מסורתיים, סשן אירי, נגינה וריקודים ספונטאניים בכל פינה ובכל שעה, טיפולים הוליסטיים, סדנאות ליוגה ולטאי צ'י, פעילויות לילדים כולל שירים מסורתיים , מופעים, מספרי סיפורים, קרקס ג'אגלינג ויריד אמנים.

זה הפסטיבל המשפחתי שלנו מזה 33 שנה. מה שמיוחד בו לדעתי זאת האווירה, קשה לתאר, אפשר להיכנס לאתר ולקבל טעימה

[ניצן_אמ*]

זה הפסטיבל המשפחתי שלנו מזה 33 שנה
וואו!

[אום_אל_קיצקיצ*]

חלקן חשופות חזה
את זה ראיתי גם בזורבה, מאיזושהי סיבה מוזרה O-: . אם כבר, אז מישהו מוכן לתרגם לי את מה שראיתי?
(לא היינו חלק מהפסטיבל, עברנו בסביבה בחזרה מסיני ונכנסנו לרחרח).
<המרגיעון: זה לא נגדך, זה בעדי D-:>

[ההולכת_בדרכים*]

מעבר לסדנאות המצויינות עם מיטב המנחות
באמת מיטב המנחות, וגם הרבה "משלנו" (יענו "באופניות" )

זה לחלוטין ביולוגי, ובהרבה שבטים יש או היו מרחבים ציבוריים למחצה שמיועדים לנשים בלבד (אוהלים אדומים זה רק חלק מזה) לי היה ברור שהגוף ממש בנוי וזקוק להיות חלק מהזמן רק בחברת נשים (אגב, כנ"ל גברים עם גברים, אין לי ספק.) שלושה ימים כאלה היו ממש חוויה נדירה ומיוחדת בשבילי.
לזה בדיוק התכוונתי, תודה שניסחת!
יש מחקרים על הפרשת אוקסיטוצין מוגברת בחברת נשים, מה שיוצר אווירה של נינוחות מדהימה ורכות בגוף ובנשמה.
בעיני זה הייחוד של שאקטי מעבר לתכנים וכל השאר.

חלקן חשופות חזה
את זה ראיתי גם בזורבה, מאיזושהי סיבה מוזרה ... אם כבר, אז מישהו מוכן לתרגם לי את מה שראיתי?
לא יודעת לגבי הזורבה, אבל בשאקטי אין גברים והכי כיף להיות עם חזה חשוף בלי שזה ייחשב פרובוקטיבי או מיני.
האמת אני אישית עוד לא עשיתי את זה (קצת ביישנית וגם לא היה לי זמן להיות בבריכה עד היום), ובעצם רוב המשתתפות לא עושות את זה,
אבל ממש כיף שהאפשרות ניתנת ופתוחה, להרגיש חופשיה עם הגוף שלך בלי עיניים בוחנות...

זה הפסטיבל המשפחתי שלנו מזה 33 שנה
זה באמת או טעות? הפסטיבל מתקיים מאז שנת 77?
בכל מקרה נשמע אירוע מדהים למי שאוהב מוזיקה טובה!

[ניצן_אמ*]

מה דעתך על לבוא עם ילדה בת 6?
מתוך אתר הפסטיבל -
_כניסת ילדים לפסטיבל:
פסטיבל שאקטי הוא מרחב המיועד לנשים בלבד, ובזה ייחודו. הפסטיבל מתמקד בשירות לנשים ואינו מספק פעילויות ותכנים מיוחדים לילדים.
כמו כן, השאיפה שלנו היא ליצור מרחב בו נשים מרגישות בנוח עם נשיותן, ובכדי לשמור על האנרגיה הנשית בצורה מקסימלית אנו מגבילות את גיל הילדים הבנים היכולים להכנס לפסטיבל לגיל 3 ומטה. ילדות בנות מוזמנות להכנס לפסטיבל ויש עבורן מחירון מיוחד בהתאם לגילן.
אמהות לתינוקות מוזמנות בחום להגיע עמם לפסטיבל._

עלויות:
_מחירון ילדים ונערות עד גיל 18:
תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים ויונקים - חינם
ילדות עד גיל 5 - חינם
ילדות ונערות מגיל 5 עד גיל 15 - חצי מחיר
(בהתאם למועד ההרשמה)
נערות מעל גיל 15 - מחיר מלא (בהתאם למועד ההרשמה)
שימו לב: הכניסה לבנים מותרת עד גיל 3 בלבד,
והינה ללא תשלום._

[נעמי_בן_שיטרית*]

זה באמת או טעות? הפסטיבל מתקיים מאז שנת 77?

זאת האמת. 7 לירות כניסה, בירה נשר חינם. בוב דילן וג'ניס ג'ופלין...

[טלי_מא*]

נעמי,
מה את ממליצה למי שרוצה לבוא עם הילדים, רק לטעימה ולא לכל שלושת הימים?

[נעמי_בן_שיטרית*]

יש אפשרות לשלם רק עבור יום אחד. פרטים tickets]כאן in[/po].asp

[שגית_רי*]

בוב דילן וג'ניס ג'ופלין...
יאההה.....איך הייתי רוצה..

איזה כיף לכם. גם על ההיסטוריה וגם על המסורת המשפחתית. מעורר השראה! (גם ההיסטוריה וגם המסורת.. )

ואני מצטרפת לממליצות בחום על שאקטי. @}

[סאלי_תדמור*]

מה דעתך על לבוא עם ילדה בת 6?

גם אני הייתי לפני שלוש שנים, ומתכננת להגיע השנה, איזה כיף

אני לא ממליצה לבוא עם ילדה. גם לי יש בת 7 אז אני משליכה קצת ממנה, אין שם מה לעשות לילדים יותר מדי.
היא בעצם תרצה להיות איתך, ואת לא תוכלי ממש להתמסר לפסטיבל.
מה שלי היה כיף היה להשתתף בסדנאות. הן היו ממש טובות. גם נהניתי מהאוירה, ומלפגוש חברות ועוד נשים. נהניתי מהשלווה ומהאוירה של התבוננות עצמית (כך אני הרגשתי), פתיחות.
ועם ילדה בגיל הזה, היא בעצם לא עצמאית כי אין לה מה לעשות, לדעתי זה יפריע לך ולא יהיה מעניין לה.

[עפרה_שחר*]

בשנה שעברה היינו בשאקטי 6 חברות עם בנות בנות 4+ והיה כייף. אין מתחם ילדים - אז זה בריכה (עם מצילה) ריקודים (עם סאונדוומן) ואוכל טוב שמבשלים בשבילך. אין כביסה, אין כלים, אין רגשות אשם, הכל זה את. זה שאקטי. כשועלת שאקטי ותיקה ממליצה פעם עם ילדות ופעם בלי- כדי להנות משני העולמות, נגיד: בקיץ עם, בחורף בלי. אחת מאיתנו הנחתה ובאה בלי- והתגעגעה ונישנשה לנו ת'ילדים וכולנו שבאנו עם קינאנו בה... לא בטוחה שתהליכי עומק יכולים לקרות בפסטיבל כלשהו, אבל אם את באה - כבר תרגישי. גם אם את לא מכירה מראש. לא חייבים אפילו להכנס לסדנאות, רק מהוייב. מזכירה שמה שהתחיל מהתכנסות נשים אינטימית בלילה הארוך בשנה (21/6) הפך לפסטיבל פתוח ופותח, אבל מתקשה משנה לשנה לשמור על האינטימיות, מוזה והקשר לאלה, שהיא אנחנו, שלכבודה הפולחן. אני באתי בראש של נופש אלטרנטיבי על הבריכה ביער עם שייק פירות וריקודים מגניבים. הטקסים הם על גבול הרוחניקיות הפלאיירית (אז בואו רגע נקשיב ללב ולהוויה) אבל טיול שחר אחד בבית- אורן, כשעדר סוסים פראיים שועט בואדי והציפורים מתעוררות שווה הכל. אני הולכת ערומה שלושה ימים- פשוט כי שם אני יכולה וזאת חוויה מדהימה שכל אחת יכולה וזה בחינם. כמו הילדים בגן שלי! חוץ מזה חם : )
ובעיניין הסולם: פסטיבל קטן ואיכותי על הכינרת עם מוסיקה מגניבה לייב ואנשים מקסימים. כמו טיול לחו"ל, אולי לאירלנד או לעיר דוברת אנגלית אחרת (רעננה למשל) בקיץ יותר פסטיבל, בחורף יותר אינטנסיב מיוזיק אבל בשני המקרים מעולה עם ילדים ואפילו בלי. ממליצה מאד לפחות לראות מה זה, כי זה 100% מקורי ויפה וקטן וטוב. אנחנו הולכים כל שנה: אני עם האחים שלי ובנות זוגם (בנות הזוג מתחלפות, סולם יעקב נשאר) ואבא שלי (70 וחמוד).
מחבר שלי אופיר יש לי מידע פנימי חיובי ביותר על שיווה- ואני בטוחה שאם הייתי גבר הייתי מסתקרנת ללכת.
תהנו.

[ההולכת_בדרכים*]

מה דעתך על לבוא עם ילדה בת 6?

תלוי למה את מצפה ומה את מגדירה לעצמך כמטרה.

מצד אחד סאלי תדמור ממש צודקת - אם את רוצה להשתתף בסדנאות אז קחי בחשבון שהן רובן ככולן מיועדות לנשים ואין כמעט פעילויות לילדים
(השנה יהיה סשן אחד של שיטת "המסע" לילדים, סדנה אחת בבריכה של שחיית תינוקות, ושתיים-שלוש סדנאות מיוחדות לנערות).
זה אומר שאם את באה עם הילדה (בלי ליווי של מבוגר אחר ששומר עליה מדי פעם) אז מן הסתם לא יהיה לה עניין להיות נוכחת איתך בסדנאות,
וצריך להתחשב בנתון הזה.

מצד שני - יש כל כך הרבה מה לעשות חוץ מהסדנאות - יהיו מלא טקסים מרכזיים, ובימת מופעים, ויש את הבריכה, והדשא, וכל היער שמסביב...
אם את באה איתה כדי להנות מזמן איכות משותף זו יכולה להיות חוויה נהדרת לשתיכן!
ואם את באה איתה וגם עם אמא/ אחות/ חברה אז אולי הן גם ישחררו אותך לכמה סדנאות

[יסכו_נט*]

מה תגידו על לבוא לילה אחד, אני דתייה ואין לי מה לעשות שם בשבת. הבאסה היא שתמיד לוקחים מחיר לא פרופורציונאלי כשלא נשארים לשבת..

[ב_עילום*]

תלוי למה את מצפה ומה את מגדירה לעצמך כמטרה.

נכון זו השאלה . ונראה לי שזו התשובה:

נופש אלטרנטיבי על הבריכה ביער עם שייק פירות וריקודים מגניבים


למרות שאני כמו טדליק, גם מהמופיעים (לא הופעתי בסולם יעקב- כי , כאמור גם לא הייתי שם אף פעם) אבל בפולק קלאב המקומי , אצלינו, הופעתי לא מעט... בשירי דילן ובאאז..
כך שמקום שנותן גם במה.. מדגדג לי ...

תודה רבה רבה על כל התשובות. @}

[ההולכת_בדרכים*]

כך שמקום שנותן גם במה.. מדגדג לי ...
בשאקטי תהיה בין השאר גם בימת מופעי נשים (שירה, נגינה, ריקוד, תיאטרון, סיפורים) שתפעל לאורך כל הפסטיבל, ושעתיים מתוך הזמן שלה יוקדש לבמה פתוחה

מה תגידו על לבוא לילה אחד, אני דתייה ואין לי מה לעשות שם בשבת. הבאסה היא שתמיד לוקחים מחיר לא פרופורציונאלי כשלא נשארים לשבת..
למה בעצם אין לך מה לעשות שם בשבת? יש במרחב כמה פעילויות שלא כוללות חילול שבת... אני יודעת על לא מעט דתיות שהיו ונהנו.
אבל מצד שני מבינה אותך... ונכון שהמחיר ליום הראשון בלבד לא פרופורציונלי.
הסיבה לכך היא כדי לעודד נשים לבוא כל הימים או לפחות לשישבת, ולא לעזוב את המרחב כשהחגיגה רק מתחילה.
העניין הוא לבנות אנרגיה משותפת ולא לעודד עזיבה לפני השיא של האירוע.
מספר הכרטיסים לשאקטי מוגבל ומן הסתם אנחנו מעדיפות שירכשו את מלאי הכרטיסים אלו שבאות ליותר מיום אחד...

[עפרה_שחר*]

אתן - הדתיות - חלק מהשבט שלנו. כמה שיותר דתיות שתהינה - יקחו אתכן יותר בחשבון. כעיקרון - מדובר באירוע חילוני שהוא במקור פגאני, כמו הרבה מהחגים והחגיגות שלנו שקשורים לטבע: שבועות, סוכות, חג האביב וכו'... מהמקום הזה אפשר להרגיש את החיבור, כי משם הרי זה התחיל: ברכת הלבנה, יחד עם חגיגת הלילה הקצר ביותר. תבואי לראות מה זה - ככה סתם מסקרנות, ואם תהני - תזמיני לך חברות דתיות שיעשו איתנו קידוש יפה ונרוויח ונתקדש כולנו.

[ההולכת_בדרכים*]

אתן - הדתיות - חלק מהשבט שלנו
לגמרי, ומוזמנות לשאקטי באהבה!

ברור לי שלדתיות רבות קשה להיות בפסטיבל כאשר סביבן מתנהלת פעילות שאינה שומרת שבת, כולל הפעלת תאורה והגברה, בישול בשבת וכדומה...
אבל אני יודעת שיש לא מעט דתיות שבמשך השנים באו לשאקטי תוך כדי שהן בוחרות להביא לעצמן אוכל לשבת ולהשתתף בפעילויות מסוימות שאין בהם חילול שבת (ויש כאלה). אם את מאלה שיכולות לחיות עם פשרה כזו בשלום אני בטוחה שתהני בפסטיבל @}

כמה שיותר דתיות שתהינה - יקחו אתכן יותר בחשבון
יש בזה משהו... בסופו של דבר הכל עניין של היצע וביקוש.
בשנים קודמות היה מתחם של תפילות ולימוד משותף שנוהל על ידי מנחה דתיה, וסיפק לדתיות שהגיעו לפסטיבל מקום לעשות את השבת יחד בחברותא.
השנה יהיה מתחם דומה שינוהל על ידי שתי מנחות לא דתיות שיקימו בו בית מדרש יהודי-ישראלי. הפעילות תכלול תפילות, ניגונים ולימוד ברוח היהדות המתחדשת, וזאת במתחם אינטימי שמרוחק ממוקדי המוזיקה ושאר חילולי השבת.

[עדידי*]

שלום נשים,
הייתי בפסטיבל שאקטי בחמש השנים האחרונות, עם קבוצת חברות. עד שנה שעברה ממש נהנינו, אבל בשנה שעברה היה ממש קשה.
היה מפוצץ: סדנאות עמוסות ברמה שאי אפשר היה להיכנס או בכלל להנות, תורים ענקיים לארוחות, תורים לשירותים, אוהלים בכל פינה.
קראתי באתר שהשנה מגבילים ל-1200 נשים. חשבתי שהבינו שהיה ממש עמוס, אבל אז ביררתי, ושנה שעברה היו רק 900 נשים...
בעצב החלטנו כולנו לוותר, ואנחנו עושות לנו באותם תאריכים פסטיבל נשים קטן משלנו...

[ההולכת_בדרכים*]

הי עדידי,
באמת בשנה שעברה היה מאוד עמוס, תאמיני לי שהבנו את זה בגדול
האמת שממש הופתענו מהעומס שנוצר אבל בהחלט למדנו את הנושא לעומק והפקנו לקחים...
אני אסביר:
בבית אורן היו בעבר פסטיבלים שהכילו בסביבות ה- 1000 איש, וזאת ללא שום תחושת צפיפות מיוחדת (לדוגמה פסטיבל "לב טהור")
בשאקטי לפני שנתיים היו לנו 650 אורחות, וכמובן ששאפנו להגיע ליותר מזה, כמו פסטיבלים אחרים (סתם לשם השוואה בפסטיבלים כמו סגול וזורבה 1500 איש זה הנורמה)... ואכן בשנה שעברה הצלחנו לעמוד ביעד שהצבנו לעצמנו והגיעו 900 אורחות לפסטיבל.
אבל מה, על דבר אחד קטן לא חשבנו, והוא שאין דין 900 נשים שמגיעות "סולו" לפסטיבל וזמנן חופשי לגמרי להשתתפות בסדנאות וכו',
כדין 900 איש שמורכבים מזוגות ומשפחות, שאצלם תמיד אחוז ההשתתפות בסדנאות הרבה יותר נמוך, כי הם עסוקים גם אחד עם השני ויותר בקטע של להיות בבריכה או על הדשא מאשר לרוץ מפעילות לפעילות...
בקיצור גילינו שבשביל לארח 900 נשים ויותר (עד 1200 מקסימום) אנחנו חייבות לארגן הרבה דברים אחרת כדי למנוע צפיפות,
ואכן השנה יהיו כמה תוספות ושינויים:

• אנו מכשירות יותר מתחמי קמפינג
• אנו בנות יותר מתחמי פעילות
• אנו מוסיפות יותר שירותים, מקלחות וברזיות
• אנו מוסיפות יותר עמדות שירות להגשת אוכל ובצ'אי שופ
• שינינו את מבנה הלו"ז בתוכניה: בכל מתחם הפעילויות יתחילו ויסתיימו בשעות שונות,

וכך כאשר נשים יוצאות מסדנה והולכות לשירותים או לאכול זה לא יהיה כ-ל הנשים בפסטיבל בדיוק על אותה שעה

• נעשה הפסקות בין סופי פעילויות במתחם לתחילת הפעילות הבאה, כך לנשים יהיה יותר ספייס,

והן לא ירוצו מסדנה לסדנה בטירוף ויגיעו כולן לאוכל ולשירותים בדיוק באותן שעות
אנחנו עושות את המקסימום כדי שהפעם מרחב הפסטיבל יהיה נינוח, נעים ומרווח, כפי שהיינו רגילות בעבר.
אני בטוחה שהמודעות המוגברת שלנו לנושא הפקת השטח השנה יישא פירות ונצליח לחבר את הפסטיבל לקרקע ולמימד הפיזי בצורה טובה.

[ניצה_פיצה*]

נדמה לי שקראתי איפהשהוא באתר שיש בקרוב מפגש אביב של שבט הריינבו. מכל הפסטיבלים למיניהם (וזה ממש לא פסטיבל) זה לדעתי הממומלץ ביותר. ממש מחייה נפשות ומתאים לכל גיל ומין. אנחנו השנה לא נוכל לבוא אבל מי שיכול שלא יחשוב פעמיים! מוסיקה שנכנסת ישר לנשמה. אוכל צמחוני בריא ומזין. אנשים טובים. שקט. שקט נדיר - בלי טלפונים בלי מכוניות... אחרי כל מפגש אני מרחפת באוויר שבוע. וכמובן שהכל בחינם. מי שרוצה עובד במטבח מי שרוצה תורם אוכל או כסף או עצים למדורה המרכזית, וגם מי שמרגיש שנכון עבורו רק לקבל ולא לתת מוזמן בשמחה!

[פלונית*]

מישהי יכולה להמליץ על פסטיבל נשי טוב שקורה בזמן הקרוב?

[עפרה_שחר*]

בשאקטי קיץ השנה (ביוני) היה קשה להנות. אשכרה - התאמצתי.

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני דווקא מאד נהניתי וככה גם כל מי שדיברתי איתה.

[ההולכת_בדרכים*]

עפרה, אפשר לשאול מה הקשה עלייך להנות?

[מי_מה*]

ממליצה על פסטיבל הדיג'רידו שיתקיים בראש השנה בבית אורן. פסטיבל מקסים, לאנשים שאוהבים מוזיקה ולאו דוקא קרחניסטים. אנשים טובים, גם צעירים וגם משפחות וכייף כייף כייף. אני אהיה שם עם ילדי וחברים

[עפרה_שחר*]

את יודעת ממש כמוני - לא מאמינה שלא הרגשת, ואני בטח לא בענין של להשמיץ לך את העבודה. קראתי על המאמצים שהשקעתן בחשיבה ועשיה. אני גם יודעת על בנות שבאו בפעם הראשונה ונהנו.
בשבילי באופן אישי - הדברים הכיפיים שהיו - צריך היה להתכופף בשביל לראות אותם מתחת לצל של מה שלא היה שם. תקראי קצת על שאקטי (לא בחוברת של כ.א.ל), תתחברי למה שיש לך מזה בחיים שלך כרגע, ברגע אינטימי עם הלב (באמת). תנסי עוד קצת בעצמך להבין למה אני לא אהיה בשאקטי הבא, וגם לא החברות שלי שזזות, מתקדמות, ומתפתחות משנה לשנה ונהיות מלכות (לפני שאת מפנה אלי את השאלה). הרהב הזה שהיה על הבמה ושהלכתי להקיא ממנו, בשרותים המטונפים והמסריחים בטקס סיום, על זה אני מדברת. לא עוד. סגנון המלכות שלי הוא שונה משלכן.

[אליה*]

הרהב הזה שהיה על הבמה ושהלכתי להקיא ממנו, בשרותים המטונפים והמסריחים בטקס סיום, על זה אני מדברת. לא עוד. סגנון המלכות שלי הוא שונה משלכן.
מצער אותי לכתוב שגמני הייתי שם, בשאקטי השנה, פעם ראשונה עם אחותי, וזה היה די מביך . הרגשתי שעושים צחוק ממני, מהאמונה התמימה שלי ,ומהרצון האוטנטי להתפתח ולקבל השראה, כמו עוד כ 1000 נשים שהיו שם..

זה היה ממש מביך. אפילו לא קרוב למשהו רוחני. משהו שם היה לא אמיתי.
ברגע מסויים אני ואחותי פשוט הבטנו אחת בשנייה, וחייכנו מרוב שזה היה מביך. מילים נבובות וחסרות תוכן, ומשפטי מחץ כמו "להתחבר לאלה שבך!" " את מלכה" - שמישהי שרחוקה מלהיראות מועצמת צעקה מהבמה..

שלא לדבר על הזיוף הקולי הצורם, המביש והכה בטוח בעצמו בטקס הסיום של מישהי שהתבלבלה וחשבה שהיא זמרת (אין לי בעייה שכל אחת תשיר, בקריוקי. אבל כמישהי ממש מופיעה על הבמה המרכזית, ואני חייבת לשמוע אותה, זה אחרת.. הזיוף שלה, והבטחון העצמי שאינו במקומו, אולי מסמל את תחושת הזיוף שהייתה לי מכל הפסטיבל הזה.

גם הסגידה והסופרלטיבים למנהלות האירוע, גרמו לי להרגיש באותו רגע כאילו אני נדחפתי לאירוע פרטי.

אולי לנשים שהן באמת לא מודעות זה לא יצרום. כי הן חושבות שככה זה העצמה נשית - בשבילן העיקר להרגיש חופשייה לדבר בקול רם ולשיר, להסתובב עם ציצי בחוץ בבריכה, זו ההעצמה הנשית שלהן.....כאלה שלא רגילות להוויה הנשית ולמלכות שבהן בחיי היומיום, לאחוות נשים אמיתית ... ציפיתי למשהו קצת יותר מפותח מזה. גם ברמת המנחות. חלקן נראות רחוקות מלהיות מועצמות באמת. (להסתובב עם ציצי בחוץ כול היום ,ולצעוק את נשיותי לכול עבר, לא מוגדר אצלי כהעצמה, אני צריכה קצת יותר מזה )

האמת באה מתוך השקט. "דברי חכמים בנחת נשמעים". כך גם האצילות הנשית. המלכות האמיתית באה לא מתוך הצעקה אלא מתוך ההקשבה לקול הפנימי... זוהי ההעצמה הנשית האמיתית. לא מופע ראווה, לצעוק את נשיותינו ולנסות לשכנע את עצמינו שהנה, לא סתם זרקנו 300 ש"ח...כי הרי אנו מתחבקות, זורקות מילים לאויר כמו "מלכה", "אלה", "קדושה"...מנסות לשכנע את עצמנו שהנה, משמעותן דבקה בנו.

רציתי מנחות מעוררות השראה. דמיינתי נשים עם שקט פנימי, עוצמה פנימית, מחוברות למרכז הפנימי שלהן. כריזמטיות . היחידה שהייתה דומה לזה, זו קטרינה פרקש. זה מעט מדי.
דבר אחד נתן לי הפסטיבל הזה שאליו כנראה לא אחזור - להרגיש ולהבין עד כמה אני כבר מועצמת, עם חוש מפותח לאמת ואוטנטיות. אי אפשר לעבוד עליי יותר.

אם אי פעם אחזור זה יקרה כי אומר לעצמי - נו, נכון, עושים כאן צחוק מהאינטיליגנציה, הנסיון, והמודעות שלי ושל אחרות כאן, אבל אני רוצה לצאת מהבית לכמה ימים. לשתות שייק פירות מעולה שש פעמים ביום, לרבוץ על הדשא עם חברות...(סביר להניח שזה כבר לא יקרה, כי תודה לאל, אנחנו מספיק חברות ליצירת מעגל העצמה נשית משלנו, אוטנטי וחינמי ויש לי בלנדר בבית לשייק פירות)

סגנון המלכות שלי הוא שונה משלכן._
בהחלט גם שלי.

שתהיה לכולנו שנה נפלאה באמת, מלאה בניסים והתפתחות אישית אמיתית @}
מקווה שדבריי אינם פוגעים באף אחד כאן. מאמינה שהושקעה עבודה רבה מצד המארגנות ואולי לא הכול בשליטתן. @}

[ז'אן_דארק*]

וגם הסגידה והסופרלטיבים למנהלות האירוע, שגרמו לי להרגיש באותו רגע כאילו אני נדחפתי לאירוע פרטי

גם אותי הקטע הזה ממש הגעיל. זה כבר באמת היה ממש דוחה.


כמו עוד כ 1000 נשים שהיו שם.. זה היה ממש מביך. אפילו לא קרוב למשהו רוחני. משהו שם היה לא אמיתי. ברגע מסויים אני ואחותי פשוט הבטנו אחת בשנייה, וחייכנו מרוב שזה היה מביך. מילים נבובות וחסרות תוכן ומשפטי מחץ כמו " להתחבר לאלה שבך!" " את מלכה"- שמישהי שרחוקה מלהיראות מועצמת צעקה מהבמה..

זה היה אחד הקטעים שפשוט התעצבנתי שעבדו עלי להגיע לשם.

הרהב הזה שהיה על הבמה, שהלכתי להקיא ממנו בשרותים המטונפים והמסריחים בטקס סיום, על זה אני מדברת. לא עוד. סגנון המלכות שלי הוא שונה משלכן.

הריח המסריח עדיין עושה לי בחילה רק מלהיזכר.


להסתובב עם ציצי בחוץ כל היום, לצעוק את נשיותי לכול עבר, לא מוגדר אצלי כהעצמה, אני צריכה קצת יותר מזה )

זה כבר היה ממש לא לעניין.
לא סתם זרקנו 300 ש"ח...כי הרי אנו מתחבקות, זורקות מילים לאויר כמו "מלכה", "אלה", "קדושה"...מנסות לשכנע את עצמינו שהנה, משמעותן דבקה בנו.

כמה שזה מריר זה גם נכון.

ואני החלטתי שפסטיבלים כאלה הם כבר לא בשבילי.
שיחפשו להם פראייריות אחרות שרוצות להיות אלות ומלכות. אני מלכה בזכות עצמי...

[ההולכת_בדרכים*]

וואו, אני מרגישה עוקצנות במה שכתבתן, אאוץ'
אני מבינה שיש לכן ביקורת, אבל בהחלט חושבת שהייתן יכולות להעביר אותה גם בצורה אחרת, ואני לא מתכוונת רק ל- @} ששמים בסוף הפוסט...
מילים כמו מגעיל, מסריח, בחילה, דוחה, רהב, להקיא בשירותים, נבוב, מזויף, מביש, ואפילו "ציצי בחוץ"... ובכן בעיני יש בהן טעם לפגם,
אקח נשימה עמוקה ואשתדל להיות עניינית בתגובה שלי,
לפחות למען הקוראות העתידיות של הדף:

אני אתחיל דווקא בכך שגם אני לא תמיד מתחברת לסגנון בטקסים, אבל אני יודעת שיש הרבה אחרות שכן מתחברות לזה ואותן זה מעצים.
אנחנו ארבע שותפות המנהלות ויוצרות את הפסטיבל (יחד עם כמה עובדות מדהימות שמלוות אותנו בדרך הזו כבר כמה שנים), והאווירה שמתקבלת בו היא בסופו של דבר אינטגרציה של האיכויות השונות שכל אחת מאיתנו מביאה לתוכו, איכויות שהן שיקוף למגוון הרחב שקיים בקהל הפוטנציאלי שלנו. לדעתנו (ומתוך כך אנו פועלות) הערבוב של הסגנונות השונים מאפשר לכל אישה מכל רקע, מגזר וגיל לקבל משהו משאקטי.

הטקסים הם לא המרכז היחיד של הפסטיבל, אם כי יש להם הכי הרבה נראות על הבמה המרכזית.
גם הבריכה והדשא והשייקים וכל הכיף מסביב הם לא המרכז היחיד, למרות שהם בטבורו של השטח הפיזי.
מבחינתי האישית הלב של שאקטי, והסיבה הכי טובה עבורי להיות חלק מההפקה הזו, הן עשרות הסדנאות שמעבירות כמאה מנחות,
סדנאות שחושפות נשים למגוון עצום של נושאים ופותחות דלת לעבודה פנימית עמוקה אצל המשתתפות.
כן, כן, קראתן נכון - עבודה פנימית עמוקה, למרות שאלו סדנאות טעימה קצרות של שעתיים-שלוש.

האמת שאני עד היום מופתעת מזה בכל פעם מחדש, כי בתור מטפלת, מנחת קבוצות ומלוות תהליכים אישיים, גדלתי על ברכי האמונה שהגעה לעומק וריפוי אמיתי מתרחשים רק בסדנאות ארוכות או תהליכים ארוכים, אבל בכל שנה אני שומעת כל כך הרבה סיפורים מנשים שהשתתפו על "איך שאקטי שינתה לי את החיים" שאני לאט לאט מתחילה להבין שכנראה שסדנה קצרה המוגשת בקונטקסט של התכנסות נשית גדולה ודינמית כמו שאקטי, יכולה לתת הרבה מעבר למשוער "על הנייר". ועד כמה שזה מפליא נשים כמוכן (וכמוני, אני מודה) יש הרבה שמקבלות את הטוב הזה אפילו מהשתתפות בטקסים, גם כאשר הם בסגנון שחלקנו לא מתחברות אליו, ולא תאמינו - אבל יש שעוברות מהפך אישי רק מעצם השהות בחברת נשים בלבד במרחב של שאקטי, אפילו בלי להשתתף בשום פעילות! יש משהו עוצמתי מאוד במסה הקריטית של יותר מאלף נשים שבמשך שלושה ימים מכוונות לתהליך של ריפוי וטרנספורמציה. ה- setting הזה לגמרי משפיע על מה שקורה.

רציתי מנחות מעוררות השראה,דמיינתי נשים עם שקט פנימי, עוצמה פנימית, מחוברות לcenter שלהן.כריזמטיות . היחידה שהייתה דומה לזה זו קטרינה פרקש. וזה מעט מדי.
אנחנו בוחרות את המנחות בפסטיבל ממש בפינצטה, וגם אם נותנות מדי שנה גם קצת מקום למנחות שהן יחסית מתחילות, הרי שרוב רובן של המנחות הן מהותיקות והמוערכות ביותר בארץ, ואת זה יכולה כל אחת לראות ב תוכניה של הפסטיבל המפורסמת בכל מקום לטובת רוכשות הכרטיסים. אני מרגישה מחויבת לפרגן למנחות שלנו ולהגן על שמן הטוב - דיאנה אידלמן, איריס יוטבת, מאורין ברודי, ורד פלד, מיכל דון, ציפור אש הרון,
שון אפרימה, חיה כספי, נטע אלוני,רונית נשר, ארני ש, מירב שרמן, אילנה לשם, טל טיבי, ליאור מן, ועוד עשרות מנחות מקצועיות שחלקן גם חברות יקרות מכאן... ועוד לא ציינתי את האמניות שחלקן מהשורה הראשונה בארץ, שמוכנות לכבד אותנו בהשתתפותן בשנים האחרונות (לאה שבת, קורין אלאל, מארינה מקסימיליאן, סי היימן, ועוד)... לומר על כל אלה שהן לא מעוררת השראה ובעלות עוצמה פנימית יהיה הגזמה פרועה, לגמרי.

אני לא יודעת אם תבחרו להאמין במה שאכתוב כאן או לא, אבל העשייה שלנו באמת נובעת מתוך תחושת שליחות אמיתית, ותוך כדי השתדלות לחשוב על הפרטים הכי קטנים בכדי ליצור אירוע מושקע, מרפא ומעצים. כואב לי לקרוא כאן שחוויתן זיוף ותחושה ש"עבדו עליכן" או "עשו מכן צחוק".
גם לא נעים לי ששולחים אותי "לקרוא קצת על שאקטי (לא בחוברת של כ.א.ל)" ולנסות להבין בעצמי למה לא אהבתן...
<וכמו תמיד המרגיעון נמצא מדויק גם כאן עבור כולנו: הכל נכון – גם פרשנות לקויה>

[אמל_ית*]

הי הולכת,
רוצה לתת קצת את הזווית שלי...
השנה לא הייתי בשאקטי, הייתי בשנה שעברה, אחרי הרבה שנים שתכננתי להגיע אבל לא יצא לי. זה לא היה המפגש הראשון שלי עם הנושא של נשים, נשיות, העצמה, מעגלים... וגם אני חשתי אכזבה (ובודאי לאור סיפורים מדהימים ששמעתי יד ראשונה על פסטיבלי העבר). בסופו של דבר יצאתי עם ההבנה ששאקטי הוא בעצם פתח, ומתוקף היותו פסטיבל ומרובה משתתפות וקצר (ושאמור לענות על עוד צרכים של המשתתפות) הוא לא יכול להוות יותר מפתח. (האם יש דרך לכך? אולי, אני משאירה לכן המארגנות לחשוב על זה ) למרות שאני מרגישה את עצמי שכבר עברתי את השער הזה ולא מעניין אותי לשהות בו שוב, גם לו יש תפקיד - והלא רוב הנשים, לצערי , עוד לא עברו בשער הזה: זהו שער שאחריו את מתייחסת לנשיות שלך אחרת. על כן אני מכבדת את התפקיד הזה של הפסטיבל, וקבלתי בהבנה והשלמה את חוסר החיבור שלי לטקסים המשלהבים, את הקושי לנכוח בסדנאות שהיו על קצה המזלג עם תרגילים שכבר הכרתי לרוב. סביבי היו נשים שכן נהנו. ועובדה שאתן מרחיבות את המעגל משנה לשנה, וזה חשוב.
אני מקווה שקבלת עוד זווית וניסוח קצת אחר (-:
שתהיה לך שנה מקסימה ...

[ההולכת_בדרכים*]

תודה אמל ית @}
אני מעריכה את מה שכתבת ומבינה שזו האמת שלך ושל עוד נשים. גם לוקחת מתוך זה דגשים למסקנות לעתיד.
עם זאת חשוב לי לציין שהעובדות היבשות הן שיש נשים לא מעטות שכבר "עברו בשער" מזמן, ועדיין מוצאות בשאקטי המון ריפוי והעצמה.
זה לא באמת רק "למתחילות"... אני שוב מזכירה שעצם השהות במרחב נשי ייחודי כזה היא מיוחדת ומעצימה בפני עצמה, ושלצד טקסים וסדנאות שמהווים פתח הנוגע רק בפני השטח יש גם לא מעט פעילויות שנוגעות בעומק ומשנות חיים גם למנוסות שבינינו. וכן, צריך לדעת לבחור אותן מתוך השפע הקיים, אבל זה בהחלט שם. אני אפילו נזכרת ספציפית במשהו שסיפרה לי ארני ש על מפגש בינה ובינך במהלך סדנה שלה בפסטיבל. אם הבנתי ממנה נכון המפגש היה משמעותי עבור שתיכן והדהד לתוך החיים האמיתיים. מפגשים כאלה בין נשים והיכרויות מעצימות הם בהחלט גם חלק מהקסם של המרחב.
שנה טובה!

[אליה*]

אני ממש לא חושבת שהתגובה שלי הייתה איומה. היא הייתה ביקורתית, כן, וזה מותר, נכון? אני חושבת שכתבתי באופן מכבד .
אני מבינה שזה יכול "לבאס" אותך, כמפיקת הפסטיבל, תגובות לא חיוביות עליו. אחרי הכול, זה שלך. צריך גם לדעת לקבל ביקורת. בכל מקרה, אם הייתי רוצה ליצור פרובוקציה הייתי משתמשת במילים יותר חריפות. אם להביע ביקורת ולא להעריץ את הפסטיבל הממוסחר הזה נקרא רק לעורר פרובוקציה, אז את יודעת מה, בסדר.

_אנחנו בוחרות את המנחות בפסטיבל ממש בפינצטה, וגם אם נותנות מדי שנה גם קצת מקום למנחות שהן יחסית מתחילות,
הרי שרוב רובן של המנחות הן מהותיקות והמוערכות ביותר בארץ_

מוערכות על ידי מי? קובץ שחקנים מן השורה הראשונה לא מבטיח סרט מצליח. כמו שקובץ מנחות מפורסמות לא מבטיח את איכותן באנסמבל של הפסטיבל, ובטח שלא מבטיח את איכות הפסטיבל עצמו.

_ואת זה יכולה כל אחת לראות ב תוכניה של הפסטיבל המפורסמת בכל מקום לטובת רוכשות הכרטיסים. אני מרגישה מחויבת לפרגן למנחות שלנו ולהגן על שמן הטוב - דיאנה אידלמן, איריס יוטבת, מאורין ברודי, ורד פלד, מיכל דון, ציפור אש הרון,
שון אפרימה, חיה כספי, נטע אלוני,רונית נשר, ארני ש, מירב שרמן, אילנה לשם, טל טיבי, ליאור מן, ועוד עשרות מנחות מקצועיות שחלקן גם חברות יקרות מכאן..._

אל נא תדברי בשם כולן, כי לא הזכרתי לשימצה אף לא אחת מהן. אני אפילו מכירה אישית כמה מהן. לא כל מי זוכה לפירסום היא מנחה טובה. לפעמים זה רק אגו טריפ...
חוץ מזה, זו חוויה אישית . אם יש מנחה שאני מתחברת אליה, מעדיפה לשלם לה ישירות על מה שהיא מעבירה לי.

ועוד עשרות מנחות מקצועיות שחלקן גם חברות יקרות מכאן...
אני חברה באתר, ולא הזדהיתי בשמי. כאמור, גם אני חברה יקרה מכאן, זה לא קשור. מותר לי להעביר ביקורת על כמה מהמנחות שראיתי. זה לא עושה את כולן גרועות, זה בטוח, אבל זה גם לא עושה את החוויה שלי מהפסטיבל ליותר מוצלחת.

את אומרת שעובדה שאומניות מהשורה הראשונה מוכנות לכבד את האירוע הזה...ברור, אבל מה הקשר בכלל? אתן לא משלמות להן?
למה את חושבת שבגלל זה שאמניות מהשורה הראשונה באות לפסטיבל הזה אז זה עושה אותו יותר מעצים? או מתנגד לתחושה שעלתה בי?

ולא תאמינו - אבל יש שעוברות מהפך אישי רק מעצם השהות בחברת נשים בלבד במרחב של שאקטי, אפילו בלי להשתתף בשום פעילות!

אני דווקא כן מאמינה. עדיין, מותר לי להביע ביקורת על מה שלא אהבתי,למה כל כך קשה לקבל ביקורת? את אמורה להיות מוכנה לזה. זו לא הייתה ביקורת זדונית ומרושעת, פשוט הבעת אכזבה של משהו שישב לי על הלב, והרגשתי פראיירית,זה הכול. . לא הבעתי את כל מה שאיכזב אותי. לא חושבת שהתגובה שלי תשנה את הדברים. אני מאמינה שהפסטיבל ימשיך, וכמו שציינתי כבר קודם, יש נשים שלהן זה ממש מספיק כדי להתעצם. לי לא, זכותי.

אני מוסיפה @} כי באמת אין רעל וארס בכוונתי. אולי ,אם מישהי תקרא את התגובה שלי ואת מה שהפריע לי, מישהי שאין לה הרבה כסף ומוציאה את מיטב כספה על הפסטיבל ומצפה לדבר מה משם, אותו הדבר שאני ציפיתי לו, תחשוב פעמיים ותנסה להתעצם ולמצוא את עוצמתה בתוכה, במעגל נשים יצירתי ביוזמתה, עם נשים בסביבתה במקום לשלם לפסטיבל.

אני לא יודעת מה שמך, אבל דעי לך שהדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע בך.
אני באמת מניחה שאת בן אדם עם הרבה כוונות טובות, אחרת לא היית בתחום הזה. יחד עם זאת, יש לי סייגים אותם העזתי לכתוב.
קחי זאת כביקורת בונה.

[ההולכת_בדרכים*]

חשבתי על עוד משהו בהקשר הזה של הסדנאות שהן על קצה המזלג
בעיני אחת הסיבות לבוא לפסטיבלים, ואחת המטרות המוצהרות של פסטיבלים היא האפשרות להתוודע בזמן קצר ובתקציב נמוך להרבה מאוד מנחים ומנחות, ומתוך ההיכרות השטחית לבחור לפתח קשרים עמוקים יותר עם מנחה מסוים (או מסוימת). עבור מישהי שמחפשת כיוון ולא בטוחה למי לפנות כדי להתחיל, מפגשים קצרים בפסטיבל יכולים לתרום לה מאוד על מנת לדייק את הכיוון ולמצוא את המורה או המדריכה בה היא מעוניינת. וזה דבר שנכון לא רק למי שמתחילה את דרכה בעולם המודעות או הנשיות, אלא לכל אחת שרוצה להיפתח למשהו חדש. אני לפני שהגעתי לשאקטי הייתי מאוד בעניין של תהליכי עומק גם כמטפלת ומנחה וגם כמטופלת ותלמידה. ועדיין מפגשים שהיו לי עם מנחות בפסטיבל פתחו לי דרכים חדשות ונפלאות, נושאים חדשים ומרתקים... לדברים האלה אף פעם אין גבול ואין סוף. <אני חושבת שאעביר את התכתובת בינינו לדף המלצות פסטיבלים אם זה בסדר מבחינתך אמל ית>

[אמל_ית*]

את צודקת!
בשאקטי שהייתי נכחתי בסדנאות של ארני ושל עדי יותם והן היו לי מאוד משמעותיות! אך בהרבה מקומות אחרים פחות מצאתי את עצמי. אבל זה בסדר, שתינו יודעות, לא כל אחד מוצא את עצמו בכל מקום. אני בהחלט אדם שמאוד אוהב להיות בחברת נשים ומוצאת בזה איכות מיוחדת שמרווה אותי ללא קשר לתכנים המועברים, ובהקשר הזה השאקטי מושלם בשבילי. ומצד שני, קשה לי עם כמויות גדולות של אנשים בבת אחת ושם אני לא מצליחה להנות מחברת הנשים בשאקטי ... (-: זאת אני, קשה לספק אותי.
בכל אופן חשוב לי להדגיש שבשורה התחתונה זאת יצירה חיובית מה שאתן מביאות לעולם, ועצם הרצון והכוונה לדייק ולהשתפר עושה את זה טוב יותר. גם בלי להכיר אותך, ורק מלקרוא אני מאמינה שבהפקה הבאה תשאלי את עצמך האם יש מספיק סדנאות שעונות על צרכים של נשים ששבות וחוזרות לשאקטי בפעם השניה והשלישית, ושזה יהדהד בכן כזכרון לאזן בין הטקסים והשלהוב ובין השאיפה לפתוח גם פתח לעבודת עומק.
<את מוזמנת להעביר את התכתובת, הבית שלך פשוט עזר לי להתחמם (-: )

[ההולכת_בדרכים*]

אליה, אין לי שום בעיה עם ביקורת. זה מותר וזו זכותך וכל מה שאמרת. יש לי בעיה עם סגנון לא נעים ומילים פוגעניות וחבל לי שהשתמשת בהם.
בעיני זה מעורר פרובוקציה ולא בגלל שאינך מעריצה את הפסטיבל חלילה, אלא כי זה מה שמילים בוטות עושות.
בכל זאת ניסיתי לענות בענייניות לנושאים שהעלית, ואמשיך גם כעת מאחר ואני כן מפרידה בין הסגנון לתוכן ולא מתעלמת ממה שיש לך או לאחרות להגיד.

מוערכות על ידי מי? קובץ שחקנים מן השורה הראשונה לא מבטיח סרט מצליח. כמו שקובץ מנחות מפורסמות לא מבטיח את איכותן באנסמבל של הפסטיבל ובטח שלא מבטיח את איכות הפסטיבל עצמו.
מוערכות על ידי אנשים שהיו בסדנאות שלהן (לא בפסטיבל) לאורך השנים, על ידי קולגות למקצוע, על ידי אנשים שמעורבים בתחומי המודעות וההעצמה הנשית בארץ. מנחה טובה תתן סדנה טובה, גם אם לרשותה עומד זמן קצר והיא תעביר פעילות יחסית שטחית להיכרות וטעימה, היא עדיין תביא את נוכחותה האיכותית והמעצימה למרחב. לכן אנחנו משקיעות כל כך הרבה בבחירת המנחות מתוך מאות פניות שמגיעות אלינו בכל שנה, ופונות ביוזמתנו לנשים שידוע לנו שמה שיש להן להציע מתאים לפסטיבל.


אל נא תדברי בשם כולן כי לא הזכרתי לשימצה אף לא אחת מהן. אני אפילו מכירה אישית כמה מהן. לא כל מי זוכה לפירסום היא מנחה טובה. לפעמים זה רק אגו טריפ... זו חוויה אישית. אם יש מנחה שאני מתחברת אליה, מעדיפה לשלם לה ישירות על מה שהיא מעבירה לי.
לא הזכרת לשימצה, אבל כתבת שרק קטרינה פרקש (הבאמת מדהימה) היתה עוצמתית בעינייך.
לא ציינתי כאן רק מפורסמות, אלא כאלה שאני מאמינה באיכותן מהתנסות אישית.
כתבתי על כך גם בדף הבית שלי ואולי אעביר גם לכאן, חשוב לי לציין שהפסטיבל מעצם מהותו הוא מקום למפגש והכירות עם פאנל רחב של מנחות בזמן קצר ותקציב נמוך. לאחר היכרות זו בהחלט מומלץ וכדאי להעמיק מחוץ לפסטיבל!

אני חברה באתר ולא הזדהיתי בשמי. גם אני חברה יקרה מכאן, זה לא קשור
כתבתי חברות יקרות בגלל כמה כאלה שהן חברות אישיות שלי ויקרות לי אך לא הזכרתי אותן ברשימה החלקית שלעיל. רק רציתי שאם הן יקראו כאן הן יידעו שהן יקרות לי זה לא קשור לדיון עצמו.

את אומרת שעובדה שאומניות מהשורה הראשונה מוכנות לכבד את האירוע הזה...ברור, אבל מה הקשר בכלל? אתן לא משלמות להן?
משלמות להן אבל לא בליגה של התקציבים שהן מקבלות בדרך כלל על הופעות. הן באות כי הן מאמינות בעוצמה ובתרומ של הפסטיבל, ומתחברות אליו מתוך תחושת שליחות ומוך החוייה המדהימה של הופעה מול קהל גדול שכולו רק נשים. אני חושבת שזה מעיד על משהו...

למה את חושבת שבגלל זה שאמניות מהשורה הראשונה באות לפסטיבל הזה אז זה עושה אותו יותר מעצים? או מתנגד לתחושה שעלתה בי?
מי שקונה כרטיס מקבלת תמורה יותר איכותית ככל שהמנחות והאמניות מצוינות. ואני לא מתנגדת לתחושות ולביקורת שלך אלא בעיקר לסגנון התוקפני בעיני.

למה כל כך קשה לקבל ביקורת? את אמורה להיות מוכנה לזה
זה שאני בעמדה שאני מפיקה אירוע גדול וחשופה להרבה קהל לא אומר שאני צריכה להיות מוכנה לקבל מילים פוגעניות או סגנון משתלח

ואולי ,אם מישהי תקרא את התגובה שלי ואת מה שהפריע לי, מישהי שאין לה הרבה כסף ומוציאה את מיטב כספה על הפסטיבל ומצפה לדבר מה משם ,אותו הדבר שאני ציפיתי לו, תחשוב פעמיים ותנסה להתעצם ולמצוא את עוצמתה בתוכה ,במעגל נשים יצירתי ביוזמתה עם נשים בסביבתה במקום לשלם לכן. (כי הרי לרוב המנחות אתן לא משלמות...)
אין לך (וגם לא לי ולאף אחד) שום מושג מי יכולה לבוא לפסטיבל ולהתעצם או לסבול בתוכו. יש הרבה הפתעות בהקשר הזה.
אני בלי קשר אהיה מאושרת מכל מעגל נשים חינמי ביוזמה עצמית שקורה. אני עצמי שותפה לפחות לשניים כאלה וזה מבורך.
בכלל לא ברור לי מדוע את חושבת שזה סותר השתתפות בשאקטי
ועוד דבר שאולי יפתיע אותך, רוב הכסף של הכרטיס שאת משלמת לא הולך ישירות אלינו המארגנות אלא להוצאות הרבות מאוד של ההפקה.
הרמת אירוע גדול כמו פסטיבל דורש הרבה יותר משאבים (כספיים ואחרים) ממעגל נשים שמקיימים בבית.

[ההולכת_בדרכים*]

_אני לא יודעת מה שמך, אבל דעי לך שהדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע בך.
אני באמת מניחה שאת בן אדם עם הרבה כוונות טובות אחרת לא היית בתחום הזה. אבל יחד עם זאת, יש לי סייגים אותם העזתי לכתוב.
קחי זאת כביקורת בונה._
ראיתי רק עכשיו. תודה על הבהרת כוונותייך ושנה טובה @}

[אנונימי]

הבעיה עם הדברים האלה זה שאין מצב לקלוע בול לטעם של כל כך הרבה אנשים.
ממה ששמעתי, שאקטי התחיל בתור פסטיבל קטן ואינטימי, עם קהל יעד מסוים, שיצא ממנו מרוצה מאד מאד, והביא איתו לפסטיבל שאחריו, הרבה חברות, וכך הוא הלך וגדל והתעצם והתרחב, ונהיה כזה שמארח קהל שהוא אולי קצת גדול מדי בשבילו?
בכל מקרה, אינ שמעתי שהרבה שהשתתפו עדין מאד מאד נהנו, כך שלגיטמי שמי שלא נהנתה תשתף פה, ומי שכן שגם תשתף ותאזן, ועדין אפשר ואף רצוי לכתוב בצורה יותר נעימה ובונה ופחות מעליבה ומזלזלת.
הרי אתן יודעות היטב שההפקה הזו נעשתה עם המון השקעה בכל מובן שהוא ובעיקר עם המון כוונות טובות.

---

מעלה רעיון - הפקת מיני שאקטי, אולי אפילו בתדירות של יותר מפעם בשנה, לקהל יותר ממוקד ואינטימי?

[ההולכת_בדרכים*]

הי ליאת, תודה שבאת

יכול להיות שהעובדה שהפסטיבל גדל משפיעה על תחושת ההנאה של חלק מהנשים, שהיו אולי מעדיפות אותו אינטימי יותר.
עם זאת אני חייבת לציין שהתכנים של הפסטיבל רק השתבחו עם השנים, וההפקה כולה הרבה יותר מושקעת. לגודל יש גם יתרונות, ובכל מקרה אנחנו אירוע קטן במונחים פסטיבליים - 1000 נשים זה אפילו יותר קטן מסגול, שלא לדבר על ה"תאגידים" של התחום, שנטיפי, בראשית ובומבמלה

טקסים "רוחניקים" היו בשאקטי מאז ומעולם, הסדנאות תמיד היו בנות שעתיים... באמת שלא ברור לי למשל למה עפרה שחר פחות נהנתה השנה מאשר בשנה שעברה שאחריה היא המליצה בחום על הפסטיבל. ניסיתי לשאול אותה אבל קיבלתי תשובה מאוד לא ברורה מבחינתי

בהחלט לגיטימי לתת ביקורת. אנחנו מקבלות הארות והערות באהבה, לומדות מהן ומתייחסות כמה שמתאפשר לנו.
forum]פורום שאקטי id[/po]=13546 מלא גם בביקורת, לא רק בשבחים, ואנחנו לא מוחקות דבר.
בכל זאת הייתי שמחה אם הביקורת (גם שם וגם כאן) היתה גם ניתנת בצורה יותר נעימה ובונה ופחות מעליבה ומזלזלת
לא רק בגלל שהשקענו את הנשמה ואנחנו פולניות אלא בגלל שזה פשוט בסיסי להתבטא בכבוד אפילו שאנחנו באינטרנט

מעלה רעיון - הפקת מיני שאקטי, אולי אפילו בתדירות של יותר מפעם בשנה, לקהל יותר ממוקד ואינטימי?
אחלה רעיון... ב 2008 ניסינו את זה. הפקנו שני פסטיבלים - אחד גדול בקיץ ואחד אינטימי בחורף.
שאקטי חורף היה מקסים ומיוחד מאוד, אבל לא רווחי כלל. בנוסף גם קרסנו מהעומס של הפקת שני פסטיבלים בלי הפסקה לנשום...
אבל עוד חזון למועד. אנחנו מתכננות להתחיל להיעזר ביותר עובדות, מה שאולי יאפשר לנו לקיים אירועים נוספים קטנים וממוקדי נושא מעבר לפסטיבל הגדול.
כשזה יקרה נודיע לכולן

[לילה_טוב*]

הייתי בשאקטי השנה בפעם הראשונה.
גם אני לא מתחברת בכלל לטקסים. אז פשוט לא הייתי בהם. וגם לא כל כך בסדנאות. הלכתי, לא מצאתי עניין, הבנתי שזאת אני ועשיתי את מה שעשה לי הכי טוב - סדנאות תנועה וריקוד, ולהיות עם החברות שלי. אגב, גם בסדנאות הריקוד - אם לא התאימו לי ההוראות פשוט עשיתי מה שהתאים לי..
דילגתי על מקלחת, כי לא היתה לי סבלנות לעמוד בתור (זה באמת מעט מקלחות בשביל כל כך הרבה נשים) אבל קפצתי לבריכה.
בכל השירותים שביקרתי בהם היה מצב סביר.
היו סדנאות שהיו צפופות מדי - אז יצאתי. אולי זה חבל ואולי הכול לטובה.
היו סדנאות קרובות לבמה המרכזית שהיתה בהן בעיה של רעש - וצריך לחשוב איך לפתור את הבעיה.
היה לי כיף להיות בבריכה, עם בגד ים, לשוטט באזור הקניות, לרקוד, לשבת על המחצלת ליד האוהל ולעשות יוגה ולשתות קפה קר ולדבר עם החברות שלי.
אהבתי חלק מההופעות - הבנתי שקורין אלאל היתה מעולה אבל החמצתי את רובה, אהבתי את מרינה (אבל לא את השירים שלה), אהבתי את המחול היפהפה של אורלי פורטל.
לא טרחתי להיות או להישאר במה שלא אהבתי או במה שמראש ידעתי שלא מדבר אליי. התרחקתי מאיפה שהיה לי רועש מדי.
היה לי מצב רוח טוב ולא נתתי לאף אחד לקלקל לי אותו. כך שהפסטיבל לא היה מושלם אבל נהניתי ממנו מאוד.
לא אהבתי שיש לכל דבר שם באנגלית שנכתב בעברית (וולקאם סנטר..). זה שיא הפלצנות, וכן, יש גם מזה בשפע. אז מה. לא חייבים לקחת כל דבר שיש. אפשר לקחת רק את מה שטוב.
העברתי סדנה פעם ראשונה והיא לא היתה מושלמת ויש לי עוד הרבה ללמוד, אבל נשים באו אליי בסוף ואמרו שהיתה להן חוויה משמעותית. וגם לי.
ועכשיו אני עושה תיקון על זה שלא שלחתי משוב..
אמנם הפסטיבל לא עלה לי כסף, אבל גם כשהלכתי לפסטיבל הגיטרה לפני שנה, וכן עלה לי כסף, לא ישבתי עם פנקס והתחשבנתי על מה אני מקבלת בתמורה. היה לי ברור שההנאה מהפסטיבל קשורה בעיקר אליי. ונהניתי.
אני גם נהנית סתם להסתכל על אנשים. רוב החיים שלי עוברים במקום שקט ומבודד למדי, וזה באמת מרתק אותי להעביר כמה ימים בהתבוננות כזו.
אה כן, אהבתי לקחת חופש מהמשפחה והבית ליומיים ולבלות זמן איכות יקר עם חברות, בריקוד, בשירה, בהשתכשכות, בשיחה, באכילה ובמנוחה.
כל אלה היו הבחירות שלי - קצת שטחיות, אני יודעת. אבל חשוב לציין שהיו שם גם המון אפשרויות אחרות, וחברות שבחרו ללכת לסדנאות ולהתעמק - יצאו נשכרות. וחברות שבחרו ללכת לטיפולים - הרוויחו את שלהן. חברה אחת אהבה מאוד הצגה שבעיני היתה בלתי נסבלת. והטרמפיסטית בת העשרים ומשהו שלקחנו בדרך חזרה הביתה התרשמה עמוקות מסדנת הזעה לילית.. בקיצור, כל אחת וההנאות שלה.
ובסך הכול באמת היו שם המון אפשרויות להמון טעמים ומצבי רוח, והיתה שם גם האפשרות לבחור ליהנות.

[ההולכת_בדרכים*]

הי לילה טוב @}

אכן הפסטיבל מכיל שפע של אפשרויות וזה דבר מרכזי במהות שלו. הוא יכול להיות כל דבר שאישה תבחר לחוות בו - מקום נעים לשכשך בבריכה ולהנות ללא הפרעות עם חברות, מקום שמספק מרתון של סדנאות טעימה והיכרות עם הרבה מנחות ושיטות, מקום שמאפשר מסע עמוק פנימה ומניע שינוי, מקום לרקוד במסיבות ולראות הופעות, מקום להתחבר לטבע שמסביב, וכן - גם מקום לסבול מאווירה המונית ותנאי שטח מאתגרים לפעמים. כמו טיול להודו או לכל מדינת עולם שלישי אחרת... לכל אחת יש אפשרות להתמקד במה שהיא בוחרת מתוך מה שהמקום מציע, וזה גם ממש בסדר שיש כאלה ששום דבר ממה שיש לא נוגע בהן. אני עדיין מחפשת תשובה למה נשים שנהנו מאוד בשנים קודמות ואף המליצו לחברות לא נהנו השנה, אבל בינתיים אין לי בהירות במקום הזה, וחבל, כי יוצא שאין לי שום מסקנה אופרטיבית לשנה הבאה מכל הדיון הזה.

לא אהבתי שיש לכל דבר שם באנגלית שנכתב בעברית (וולקאם סנטר..). זה שיא הפלצנות
לא צריך להגזים... זה בסך הכל שריד שנשאר מימי אשרם במדבר, שם כל השמות של המקומות הם באנגלית, מועתקים מתרבות האשרמים לתיירים בהודו (צ'אי שופ, ג'וס בר, בודהה הול וגם וולקאם סנטר).
זה דווקא משהו שהשתדלנו להוריד בתוכניה ובשילוט ולו רק משום שהביטוי לא מוכר לכולן, אבל לפעמים זה משתרבב לחלקנו מתוך הרגל.
למה את חושבת שזה פלצני? לא אמרנו שמתגעגעות לאינטימיות של הפסטיבלים הראשונים?

[ההולכת_בדרכים*]

תודה אמל ית @}

אם נהנית בשתי הסדנאות שהזכרת והן היו לך משמעותיות, הרי שהיו בפסטיבל עוד הרבה סדנאות שהן בדיוק בסגנון הזה, מתוך מחשבה על נשים שזה מה שנוגע בהן. הכוונה היא לאפשר הרבה מכל מיני סוגים, וכל אחת מוצאת את מקומה. בהחלט לא חייבים וגם לא הגיוני שכל משתתפת תהנה מכל המגוון שמכיל לא מעט ניגודים. אולי צריך להדגיש יותר בתוכניה איזו אווירה מצפה לנו בכל פעילות, כך שנשים יידעו לבחור נכון לפי נטיית ליבן ולא יגיעו "בטעות" לפעילות שממש לא מה שהן חשבו. אני בהחלט אחשוב איך לדייק במקום הזה לפעם הבאה!

[אליה*]

הולכת,
יש משהו קצת מקומם בכך שאת מגיבה כאן ולוקחת את תפקיד ה"נפגעת" מכול ביקורת שאינה הערצה עיוורת לפסטיבל (שהוא במקרה מקור הפרנסה שלך). זה לא אמין.
הדף הזה קרוי המלצות פסטיבלים, ונראה לי לא ממש אובייקטיבי שתשתתפי כאן בתוך המפיקה של הפסטיבל הזה.
לכל אחת כאן מותר להביע ביקורת, אפילו קשה. אני מבינה שאת לא מעוניינת שנשים אחרות תקראנה את הביקורת ולכן מטילה דופי בתגובות הנ"ל.

במקומך,כמפיקה ,לא הייתי בכלל מגיבה חזרה. אם כן הייתי מגיבה, אז מאוד בעיניניות . תני לציבור המשתתפות להביע לפחות את תחושותיו, בלי להרגיש מותקף או חייב לנסח את תגובתו מחדש אחרי כל מחאה שלו. את לא מוכנה לשמוע ביקורת של מישהי שלא התחברה (מה עושה את התגובה שלה לעוקצנית?) לא כולן חייבות להנות ולהעריץ את הפסטיבל הזה. לא כולן חייבות לעזור לך במסע יחסי הציבור שאת עושה לו. יש גם קולות אחרים. תני להם להיות.

[לילה_טוב*]

הולכת יקירה,
זה הבייבי שלך, אני מבינה למה את לוקחת כל דבר כל כך קשה.
ובכל זאת - לי אין שום נוסטלגיה לשאקטי ישנים, ולעומת זאת יש לי רגישות לשפה ולאינגלוז שלה. כל אחת והרגישויות שלה.
אני חושבת שבעיקר כדאי לך לשמוע את המסרים, להעביר אותם הלאה ולראות איך אפשר לשפר. לא ממש יועיל להתנצח.
אני חושבת למשל שאם להרבה נשים קשה להתחבר לטקסים ולרוחניקיות הקיצונית שלהם, אולי שווה לתת להם מקום פחות מרכזי?
אבל האמת היא שאין לי מושג וכנראה שלכן יש יותר, אם אתן מקבלות באמת משובים מהמשתתפות ויודעות לאן נושבת הרוח.
וגם עניין הגודל כנראה מפריע להרבה, אבל את זה אין לי ממש מושג איך אפשר לפתור.

[ההולכת_בדרכים*]

אליה,
אני חושבת שכבר הבהרתי שאני לא מצפה מאף אחת "להעריץ" את הפסטיבל, ובהחלט יש מקום לביקורת.
אבל בכל דף שהוא ובכל נושא שהוא קשה לי לראות התבטאויות פוגעניות וכבר ציטטתי מהן המילים הפוגעניות, אין לי חשק לחזור על זה שוב.
אני הרגשתי ארס נוטף מהמילים וקשה לי להבין מדוע היה כל כך חשוב להשתמש בשפה כזו...
ל{{}}אמל ית בהחלט היתה ביקורת על הפסטיבל, אבל היא העבירה אותה בצורה מכבדת והיה מקום לשיחה בינינו.

אני למדתי את מסקנותי מהדיון איתה ומודה לה על הערותיה. וודאי שאין לי עניין בהתנצחויות אם ככה זה נתפס.
אני בהחלט אמשיך להשתתף בדף הזה כמגיבה לדברים שנכתבים. אני מזדהה כאחת השותפות בהפקה וכותבת בכנות ובשקיפות מלאה. מי שתקרא תיקח מזה מה שתרצה.
כל טוב לכולן ושנה טובה.

[צוויליך*]

קצת מחשבות.
על פסטיבלים, כמובן...

מעבר לפסטיבלים בסד"ג משפחתי (לדוגמה -סוכות באדמה - אצלנו בשכונה - המלצה לא סמויה! (-: ) ,
הפסטיבל האחרון שנהניתי ממנו ממש בלי אבל וחבל היה כזה בגודל של כמה מאות - 300 או 500, משו כזה. (נטאראז' 2003 כניראה)
מאז הייתי בשלושה נוספים, אחד היה חוויה לא נעימה, שניים היו "פסדר", הרבה תודות לזרימה ואופטימיות מצידי. שלושת אלה היו כבר באוכלוסיה של 3000 וצפונה.
היום ברור לי שסד"ג כזה הוא מתכון לחוסר אינטימיות ולאכזבה.
הקו התחתון של מאזן האנרגיה אינו מאוזן. הוא חסר. ההמונים משלמים ע"מ לקבל , הם נותנים כסף עבור החוויה וההתנסות. מסה כזאת של אנשים שבאים לקבל יוצרת ואקום אנרגטי, נוצרת מעין היסטריה המונית של "איפה זה מתרחש, מה אני מפסיד.". הציפיה לקבל עבור הכסף הופכת בלחץ הזה להזדקקות למצוא פורקן ע"י לקחת . מכאן מתחילה ההסתערות על כל פירור של כוח, חשק, שיחרור. מי שחסר, רואה ומרגיש שלילי.

אז בפסטיבל שכולו מוזיקה, נאמר, נו פרובלם. הופעות נטו.
תמורה צפויה ומתקבלת.

בפסטיבל "רוחני" מצד שני, חסר משו במשוואה הזאת. המסה של האנשים, כביכול אף אחד לא באמת מצפה ממנה להיות חלק מהמתרחש אלא באופן פסיבי.
מסירים מהאנשים את האחריות לתהליך שהם אמורים, מצפים לעבור שם.
המרכיב העיקרי בפסטיבל, חווית ההמון כשבט, כתמיכה, כקבוצת למידה הדדית שממנה אתה שואב כוח ואליה אתה מחזיר כוח באחריות וברצון, אינה מתקיימת.

אין אלא להזכיר את התכנסויות הקשת בענן, הריינבו גאזרינג, שם הכל פרוש וברור למסתכל. ללא תוכניה, כרטיסים, התעסקות בלתי פוסקת בהוצאת כסף.
שם במרכז נמצאת הוויית המפגש עם האנשים שבאו. במודעות נמצאת האדמה, הבסיס לקיום.
כמו בקסם אלפים - בחו"ל גם עשרות אלפים - מנהלים במשך שבועות את חייהם כמו יער.
הם פשוט נמצאים שם. מכירים במי שלצידם, מודים על מה שמתחתם, פשוט נמצאים שם.

הקסם הוא שמירה על העקרונות האלה. כנגד כל מה שאנו רגילים אליו. ללא ניהול היררכי. בשימחה וברצון.


אוף. לעצמי עשיתי חשק להתקשבות (התכנסות קשת בענן).

צוויל

[ההולכת_בדרכים*]

צוויליך, כמו תמיד כיף לקרוא אותך ואת הגיגיך @}

מצד אחד ברור לי אינטואיטיבית למה יותר כיף בפסטיבל של 500 איש מפסטיבל של 3000,
אבל מצד שני לא בטוחה שהצלחתי להבין בדיוק את מה שכתבת (וזה דווקא מאוד מעניין אותי ):

_הקו התחתון של מאזן האנרגיה אינו מאוזן. הוא חסר. ההמונים משלמים ע"מ לקבל , הם נותנים כסף עבור החוויה וההתנסות. מסה כזאת של אנשים שבאים לקבל יוצרת ואקום אנרגטי, נוצרת מעין היסטריה המונית של "איפה זה מתרחש, מה אני מפסיד.". הציפיה לקבל עבור הכסף הופכת בלחץ הזה להזדקקות למצוא פורקן ע"י לקחת . מכאן מתחילה ההסתערות על כל פירור של כוח, חשק, שיחרור. מי שחסר, רואה ומרגיש שלילי.
בפסטיבל "רוחני" מצד שני, חסר משו במשוואה הזאת. המסה של האנשים, כביכול אף אחד לא באמת מצפה ממנה להיות חלק מהמתרחש אלא באופן פסיבי.מסירים מהאנשים את האחריות לתהליך שהם אמורים, מצפים לעבור שם.המרכיב העיקרי בפסטיבל, חווית ההמון כשבט, כתמיכה, כקבוצת למידה הדדית שממנה אתה שואב כוח ואליה אתה מחזיר כוח באחריות וברצון, אינה מתקיימת._

האם בפסטיבל קטן אין ציפיה של קוני הכרטיסים לקבל תמורה בעבור הכסף, או לחץ להפסיד התרחשות אחת כאשר הם נמצאים באחרת?
במה המשתתפים בפסטיבל הקטן אקטיביים יותר ומדוע בפסטיבל הגדול נגרעת חווית השבט התומך?
אשמח אם תוכל להסביר...

תודה!

[קן_לציפור*]

אוף. לעצמי עשיתי חשק להתקשבות (התכנסות קשת בענן).
גם לי, למרות שמעולם לא הייתי, ולא חושבת שאהיה.
לדוגמה - סוכות באדמה - אצלנו בשכונה - המלצה לא סמויה!
בדיוק על זה גם חשבתי, אבל אחרי שראיתי את התוכניה הבנתי שפחות מתאים בקונסטלציה שלי. מה שממש כמעט פיתה אותה זה להכיר אותך, שמצחיק אותי בכל דף כמעט שאתה כותב בו, ומשפחתך

[ההולכת_בדרכים*]

לדוגמה - סוכות באדמה - אצלנו בשכונה - המלצה לא סמויה!
גמני ממליצה! לפני כמה שנים היינו כמה פעמים והיה ממש כיף. יופי של אווירה, ריקודים ומוזיקה, והאוכל של ארנית ומשפחתה - תענוג

[דנה_ה*]

אני רוצה להמליץ על פסטיבל שיתקיים ביישוב שאני גרה בו - מעלה צביה - יישוב בדרך האימן בגלילי התחתון (אזור כרמיאל).
זוהי השנה השנייה בה מתקיים הפסטיבל והנושא השנה - לחיות את החיים זו אומנות. יהיו סדנאות, מפגשים, מוסיקה, פעילויות לילדים ועוד.
מוזמנים להתרשם מהדף של הפסטיבל

חוץ מזה - מי שיגיע מוזמן אליי לתה / קפה / מים קרים...

[שמחה*]

יש את פסטיבל עד עלות השחר
בתקוע בליל הושענה רבה,פסטיבל רוחני של מוסיקה וסדנאות לימוד לחילונים ודתיים,

[חוף*]

לגבי פסטיבל בומבמלה:
רק לידיעתך המרה הבומבמלה לא מתקיים בחוף ציבורי אלא בחוף ניצנים שחברת ה"פורום" הבלתי נדלית איכשהו השתלטה עליו כמו שקורה להרבה חופים ופנינות טבע ועושים מלא כסף על ה"חניון" שהם מחזיקים שם.ואם לא בא לי לחנות אצלם אני לא יכולה להגיע לחוף ברכב,להוציא את זה שהשאנטי בומבמלה מלא ילדודס אומללים.

[ישושום*]

פסטיבל "ישושום צליל מדבר"
שיתקיים בימים חמישי שישי 12 / 9-10 במתחם החאן בניצנה.
פסטיבל מוזיקה עם הופעות חיות של הרכבי רוק ומוזקה אתנית.
פרטים נוספים ניתן למצוא בדף הפייסבוק של המקום "ישושום מדבר וציה" או בטלפון נייד 0542111154 נדב.
בואו בשמחה!

[נעמי_בן_שיטרית*]

בסוף השבוע הקרוב, אנחנו נהיה בפסטיבל החורף של סולם יעקב
פרטים באתר: http://www.jlfestival.com/heb/index.asp?id=96

נשמח להיפגש עם הילדים.

[עפרה_שחר*]

תודה נעמי- אנחנו בדרך!

[ג'וי_יה*]

..............
הי חברים יש המלצות לפסח???

[נעמי_בן_שיטרית*]

קצת אחרי פסח - פסטיבל סולם יעקב .
19,20,21 במאי.
כמו תמיד בכפר הנופש גינוסר לחוף הכינרת.
השנה אנחנו חוגגים 35 שנה!
שלושה ימי חגיגה של מוסיקה אירית, קאנטרי ,פולק, בלוז ומוסיקת עולם.

השנה אני חוזרת לנהל אחרי הפסקה של 9 שנים לטובת הנקות ומנשאים.
יהיו הרבה ילדים "באופנים" השנה ויהיו גם מתחמי יצירה של מלאכות עתיקות.

[ההולכת_בדרכים*]

שאקטי חוזרת!!! ותתקיים השנה ב- 16-18 ביוני, בבית חדש נוח, רחב ידיים וירוק - קמפוס גבעת חביבה, ליד חדרה

למי שלא מכירה (וגם למי שכן...) שאקטי הוא פסטיבל נשים המתקיים השנה בפעם ה-11 -
בפסטיבל שפע של סדנאות מעצימות בהמון נושאים (אמהות, הריון ולידה, זוגיות, מיניות, קריירה, התפתחות אישית ועוד התוכניה כאן טקסים ומופעים (לאה שבת, דנה ברגר, מארינה מקסימיליאן), מרחבים חדשים של פעילות חופשית (מעגלי שיתוף, אוהל אדום, אריגה, בנייה בבוץ, שיתופי פעולה, מוזיקה וריקודים ועוד הפתעות והכל במרחב קסום עם בריכה גדולה, מדשאות, דוכנים, צ'אי שופ, סווט לודג', והכי חשוב - שבט גדול ומחבק של נשים יפות, נינוחות, מחייכות

אני (כמו כל אמא, אובייקטיבית כמובן ) ממליצה בחום - בואו באהבה!!!
מוזמנות להתחבר לשבט ולהרגיש את האווירה גם דרך app]הפייסבוק של שאקטי 154523604608262[/po]

[חני_בונה*]

ממליצה בחום על שאקטי.
בשנתיים האחרונות שהשתתפתי בפסטיבל, החוויה שהיתה לי המשמעותית ביותר היו הטקסים.
באה גם השנה. מחכה בסקרנות להתחדשות שתהיה בו.

[ההולכת_בדרכים*]

שמחה לשמוע שאהבת חני, וכיף שתבואי שוב! מקווה להפגש ולהכיר פנים אל פנים הפעם... @}

[נעמי_בן_שיטרית*]

קישור לתכנייה של פסטיבל סולם יעקב
http://www.jlfestival.com/heb/[po]HEBREW SCHEDULE[/po].pdf

[מיכלי*]

נעמי, היינו בשנה שעברה בפסטיבל סולם יעקב, אהבנו את האווירה והמוסיקה.
מה שהיה בעיה מבחינתנו, שהיה קשה למצוא מקום עם צל לאוהל, ובכלל היה קשה למצוא מקום לאוהל.
הגענו זמן לא רב לאחר פתיחת הקופות, אך גילינו שכבר לפני פתיחת הקופות היו הרבה מקומות נחמדים שמתאמים להקמת אוהל כבר תפוסים.
אשמח לשמוע רעיונות/הצעות לבעיית הלינה.

[נעמי_בן_שיטרית*]

הי מיכלי,
את צודקת שיש מקומות מוגבלים עם צל להקמת האוהל.
אך מקום להקמת אוהל לא חסר.
ישנם שלושה אזורים נרחבים שמיועדים לקמפינג ועוד אף שנה הם לא התמלאו.

אין באפשרותנו להקים ציליות לכל באי הפסטיבל, אך אנו דואגים שבשעות החמות יהיו אפשרויות רבות להנות ממוסיקה, יצירה, או סתם רביצה במקומות מוצלים וממוזגים. בנוסף לכך יש מקומות עם צל ליד הים ובבריכה.

אני ממליצה לפרוס מחצלת/שמיכות בצל מול הבמה המרכזית ולהשאיר אותם שם כל הפסטיבל.
בלילה לשבת שם לשמוע מוסיקה ובמשך היום לנוח עליהם.
הנוהג הוא להשאיר שמיכות מול הבמה ולאפשר לאחרים לשבת עליהם כל עוד אתם לא שם.
כך אני עושה.
(זה גם מקום המפגש שלי עם הבנות למקרה שנאבדים, ותחנת נשנושים ומים)

אפשר גם להשאיר שם תיקים ואף אחד לא יגע בהם.
זה פסטיבל כזה עם נימוסים אנגלוסקסיים ומזג אוויר ישראלי.

[מי_מה*]

http://www.ticketcenter.co.il/[po]Ticket Product[/po]-472 1.aspx
זה הקישור לפסטיבל סאן ביטס. פסטיבל בשלושה חלקים. הראשון מחר משלוש אחה"צ ועד חצות. החלק הבא ב18/6 עוד לא סגורים על התאריך של השלישי. זה הולך להיות כל כך שווה!

[מיכל_ע*]

הי נעמי,
אנחנו חושבים להגיע לראשונה, יש לנו כמה שאלות:
_את צודקת שיש מקומות מוגבלים עם צל להקמת האוהל.
אך מקום להקמת אוהל לא חסר._
אנחנו רוצים להקים צל בעצמנו מעל האוהל. מה המשטח? נראה לך שאפשר לתקוע בו יתדות?

ועוד שאלה: אנחנו רוצים להגיע ביום שישי כמה משפחות ביחד. האם בשלב זה אפשר לצפות למצוא מקום מספיק גדול כדי להקים את האוהלים בסמוך?

תודה!

[מי_מה*]

אמנם זה יוצא במקביל לפסטיבל סולם יעקב, אבל אני בכל זאת כותבת על זה פה. ב19-21/5 מתקיים ביער הזורע פסטיבל אקטיביזם וחשוב חשוב לתמוך באירוע הזה הוא הפקה משותפת של כמה וכמה ארגונים חברתיים וסביבתיים. אין רכישת כרטיסים, כל משתתף משלם לפי ראות עיניו ועומק כיסו, ארוחות צמחוניות משותפות, סדנאות מענינות ומופעים שלא רואים בכל מקום. מומלץ!

[נעמי_בן_שיטרית*]

הי מיכל,
מקום לא חסר והכל דשאים.

[נעמי_בן_שיטרית*]

אמנם זה יוצא במקביל לפסטיבל סולם יעקב,

מבאס...
דיברנו איתם וסיכמנו שבשנה הבאה נדאג שיהיו תאריכים נפרדים.

[עצם_מעצמי*]

פסטיבל אקטיביזם 19-20-21/5
http://www.activism-festival.org.il


הפסטיבל זו קרקע פוריה מזמינה וידידותית מאד לרקום שיתופי פעולה,לתת במה ליזמויות ,ליצור מציאות של עולם טוב יותר,לחפש ולמצוא שותפים לדרך

היינו בפסטיבל שנה שעברה ביער עמינדב בהרי ירושלים והיה מאד מרגש לפגוש כל כך הרבה אנשים עם ראש גדול ומודעות ונכונות לייצר מציאות בת קיימא,מציאות חברתית,תרבותית,תזונתית,פוליטית אחרת,טובה יותר.

מוזמנים להגיע,בשמחה
אם למישהוא יש שאלות,אשמח לענות כמיטב ידיעתי...
לא צריך לדעת הרבה. רק לרצות לדעת

יהיו מלא פעילויות וסדנאות,הרצאות,מפגשים,הופעות , בקיצור:מכל טוב . כנסו לאתר ובדקו בתוכנייה מה מעניין אתכם

עבורי מה שהכי שווה,זו עצם הנוכחות,בחוויה של ההוויה . ישנים באוהל,בחיק הטבע,יערות מנשה זה מקום מקסים. שילוב של יער עם נחל זורם. הטבע במייטבו.
יש חברים,יש אוכל שמכינים יחד (יכולים להתנדב לעזרה במטבח למשל או בכל עזרה אחרת שמתאימה לכם,יש רשימה של בקשות באתר,כנסו)
יש עניין,יש כייף,יש מפגש אנושי מרתק,יש אנרגיות חיוביות,יש אהבה,נתינה,תחושת שותפות,שייכות לשבט,לקהילה

אני - נעמה וייס, אנחה מעגל שיח בנושא חינוך ביתי יחד עם עוז גוטרמן . שבת 21/5 10:00

יש המון תקווה כשרואים כמות כזו של אנשים טובים שפעילים בהתנדבות למען עולם טוב יותר.
מומלץ להירשם מראש. כניסה חופשית,.לא חייבים לשלם ולא צריך להזמין כרטיסים מראש . תרומה כנדיבות ליבכם בכובע קסמים
יש מגוון דרכי לתרום לעשייה המבורכת: יש באתר את חנות הפסטיבל: אנשים שמציעים מגוון טיפולים ושירותים תמורת תמורה לפסטיבל. ואפשר להיכנס לרשימת המתנדבים הדרושים לעזרה

תרבות חליפין במלוא הדרה. מעורר השראה והתפעלות

[נעמי_בן_שיטרית*]

התפנו 5 חדרים במלון שבשטח הפסטיבל, פרטים בדף: סולם יעקב

[שאקטי*]

@} @} @} @} @}
פסטיבל שאקטי 11 -פסטיבל להעצמה נשית
18-16 ביוני בגבעת חביבה

פסטיבל שאקטי הוא פסטיבל של נשים ולמען נשים;
מזמינות אתכן לחגוג איתנו ב-10 שערי פעילות- עם 100 מנחות ואמניות- 100 סדנאות! חגיגה של טקסים ומופעים בגבעת חביבה, מקום ירוק ורחב ידיים, נעים וקרוב למרכז.
הופעות מעולות: מארינה מקסימיליאן בלומין- דנה ברגר- לאה שבת
השנה שאקטי מזמינה את כולן לחדש ולהתחדש בכל הרמות והמובנים, להתחבר לתדר של שינוי וצמיחה. יחד איתנו תמצאי מתחמי פעילות חדשים ומדליקים, הרבה מנחות חדשות לצד הוותיקות והקבועות שנמצאות איתנו בכל שנה.
שריינו לכן את התאריכים, התארגנו ו...כן, אפשר ומומלץ להביא חברות!
440 ש"ח עד ה- 6.6, 490 ש"ח מה- 7.6
פחות משבוע לסיום המכירה המוקדמת!
לרכישת כרטיסים, מיטות וחבילות מוזלות במכירה מוקדמת 052-367-7373
מצאי אותנו בפייסבוק בדף "שאקטי העצמה נשית". מידע נוסף באתר שאקטי: www.shakti.co.il
@} @} @} @} @}

[גל_הגלגל*]

קריאה חזקה נשמעה מבטן האדמה ואמרה בקול:
יושבי כדור הארץ והפלנטה!!!
אתם נקראים להשיב אחדות ואיזון על פני האדמה.
האנרגיה הנשית נחוצה בימים אלו יותר מכל,
ולכן אחדו כוחות, שלבו ידיים ולבבות
וצרו מפגש שכולו למען האלה הגדולה

• אמא אדמה-

ואיחוד האנרגיות הנשיות והגבריות
בואו לקחת חלק בעבודה המקודשת הזאת
ועל הדרך
נשמח, נחגוג, נהיה, נאהב, נתבונן ונזכר
מהיכן הגענו ולאן אנו הולכים
נחכים ונקשיב לאמת העתיקה ולפעימת האדמה


מפגש אל האלה-איחוד האנרגיות


חוף חוקוק, על שפת הכנרת, 1-2 ביולי!
החוף מסודר, יש דוכני מזון, שירותים ומקלחות, ומקום לקמפינג
הופעות, קבלת שבת, ג'אמים וסיפורים, סדנאות, מתחם ילדים, טיפולים

www.DevaJi.net
http://www.youtube.com/watch?v=khrN37GZ8QQ

מוזמנות ומוזמנים באהבה רבה

[אהבת_עולם*]

גל, לא בטוחה שהבנתי: הפסטיבל הזה רק לנשים או מעורב?

[גל_הגלגל*]

בהחלט מעורב. בוידיאו המצורף טוטם החמודה קצת מסבירה מה עניין עירוב האנרגיות שם... בציטוט חופשי:
פסטיבל שמבוסס על אנרגיה נשית, ומתוך כך מזמינה להשיב ולחזק את החיבור בין האנרגיות, ומזמינה את האנרגיה הגברית לחגוג עימה...

[אהבת_עולם*]

פסטיבל שמבוסס על אנרגיה נשית, ומתוך כך מזמינה להשיב ולחזק את החיבור בין האנרגיות, ומזמינה את האנרגיה הגברית לחגוג עימה...

אוי, רעיון גדול !
חבל שלא אוכל סופ"ש הזה.

[אוטה*]

פסטיבל הצחוק (-: (-: 3 ימים של כיף לכל המשפחה: צחוקים, משחקים, טבע, עיסוי הדדי, יוגה, קרקס, ריקודים .... בגבעת חביבה מה-14. ל-16. ליוני חמישישישישבת. ישנים באוהלים או בחדרים. כרטיסים מ390 ש"ח (290 ש"ח לילד), מחיר הכרטיס כולל אוכל.
פרטים: www.hitlahavut.co.il או 03-9792941
פסטיבל קטן ואינטימי.

[עלי_השלכת*]

מישהי מכירה את פסטיבל רידנסינג?
בעיקר מעניין אותי לדעת איך האווירה שם..