המשחק של אנדר

מישו קרא את הספר הזה?
הנה גירסה מקוצרת
משום מה הדף על הטרדה מינית הזכיר לי את הצל של אנדר

קראתי לפני כשנה
אבל יש לי זכרון של דג זהב. אני יכולה היום לקרוא אותו שוב ולהנות ממנו כמו בפעם הראשונה.
אתה יכול לפרט?

ספר מדהים.

קיבלתי אותו ליום ההולדת שלי, לפני כ-3 שנים.
קראתי אותו פעמיים (נדיר...) - ואפילו חשבתי לקרא אןתו שוב...
גם ספרי ההמשך טובים מאוד -- פילוסופיים יותר ופחות "אקשן".
עוגיה - דג זהב לא היה זוכר שהוא קרא... ונהנה...

בספר המקביל - שקשה להאמין - אבל אהבתי יותר
מספרים על בין.
לא אגלה יותר מידי אבל בין הוא פנומן בהבנת הסביבה
וניצולה למטרותיו.
כלומר, אם מישו מטריד אותו בגלל חולשה אובייקטיבית (הוא מאוד קטן)
הוא מסוגל לסובב את הדברים כך שישרתו אותו.
בדף ההטרדה המינית מדובר בעקיפין על שני דברים שקשורים:

החולשה, כביכול, שחלק מהמוטרדות שידרו לסביבה
מה עונים למטרידים.

ובלי שום קשר, בספר האחרון(בובות צללים) בסידרה יש כמה קטעים מצויינים
ובמיוחד הפרק בו וירלומי ממרידה את הודו על הסינים.

קראתי את כולם ב צ'יק צ'ק כמובן, אני מהמתמכרים הרי

ספרים מדהימים, סוחפים, מעוררי השראה ומומלצים ביותר (כל ה-7 או 6, כבר לא זוכרת)

מהספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי.
הוא מדע בדיוני רק במקרה, אם אתם מבינים מה אני מתכוון...

שליחה על ידי דנה_ה* » 22 מאי 2004, 16:55

נכון, מסכימה אתכם. ספרים מדהימים ומעוררי מחשבות על העולם והאדם (במיוחד האחרונים בסדרת אנדר). ספרי בין גם הם מקסימים והניתוחים ההיסטוריים-פוליטיים שם תמיד גורמים לי להרגיש שאני נורא אינטליגנטית.
עוד ספר מצויין מאותו סופר נקרא "תצפית עבר" והוא שייך לז'אנר המדע-בדיוני היסטורי, אם כי מה שכתבת עודד הוא מדע בדיוני רק במקרה זה ממש נכון.

שליחה על ידי ענת* » 27 מאי 2004, 00:22

מישהו יכול להגיד לי את כל הספרים בסדרה לפי הסדר שלהם?

הוא מדע בדיוני רק במקרה, אם אתם מבינים מה אני מתכוון...

מבין למה אתה מתכוון.
לדעתי רבים מספרי אורסולה לה גוין הם מדע בדיוני "רק במקרה".

המשחק של אנדר
הצל של אנדר
צלו של ההגמון
בובות צללים
קול למתים
קסנוסייד
ילדי המחשבה

למעשה יש כאן שתי סדרות נפרדות: 1

5

6

7, וסדרת צללים: 2

3

4. הספרים 1 ו-2 מתרחשים באותו הזמן בדיוק, 2-4 ממשיכים את רצף הזמן הזה, ו- 5-7 מתרחשים 3000 שנה מאוחר יותר. מבחינת איכות הספרים, לדעתי, 1-5 באותה הרמה, ואילו 6-7 פחות.

שליחה על ידי דנה_ה* » 27 מאי 2004, 14:11

קראתי שאורסון סקוט קארד (הסופר) עובד עכשיו על ספר מס' 8 (כנראה אחרון בסדרת בין) שייקרא "צילו של הענק".

שליחה על ידי תמר_ס* » 27 מאי 2004, 22:04

ויש גם את "מפות במראה" שזה אוסף של סיפורים קצרים שלו. הוא גם מסביר למה כל סיפור נכתב ומה עומד מאחוריו, הוא די נחשף.
בסיפור אחד בכיתי כהוגן.

שליחה על ידי ענת* » 31 מאי 2004, 21:33

רגע, אז באיזה סדר אנ אמורה לקרוא אותם?
כי בכל מקום שהסתכלתי היה כתוב ש"קול למתים" בא אחרי "המשחק של אנדר"...
אז לקרוא אותם גם לפי הסדר שרשמת?

קול למתים אכן בא אחרי המשחק של אנדר. הסדר שרועי רשם הוא בדיוק הסדר הנכון. פשוט מדובר בשתי סדרות שמתחילות כמקבילות ומתפצלות לזמנים ומקומות שונים.

רועי,
האם ניתן לשאול את הספרים הנ"ל: 2, 3, 4, ו-7?

"קראנו" בגרסת האודיו. באנגלית.
הספרים פשוט מעולים (בינתיים הספקנו לקרוא את השלושה הראשונים אנחנו באמצע הרביעי).
יש לציין שקסנוסייד השלישי בסדרה של אנדר קצת פילוסופי מדי ועם חורים די גדולים בעלילה.
בכל מקרה זו סדרה מעולה שמתחילה כמדע בדיוני אבל ממש ממש לא מדע בדיוני, יותר רומאנים פילוסופיים ולכן פונים לכל סוג של קהל. חשוב עוד לדעת שהסופר מאוד דתי והיה אפילו מסיונר בברזיל בעברו וזה ניכר מאוד בעבודה. את גרסת האודיו יחד עם עוד המון ספרים באודיו למי שנוסע הרבה אפשר להשיג ב www.audible.com
להוריד לפאלם או לנגן MP ולהקשיב בדרך, בזמן הליכה, או אפילו סתם כשרוצים לתת לעיניים לנוח ולנשמה לעוף.

תמיר, אין בעיה עם 7.
2,3,4 מושאלים כרגע אצל אבא שלי, אבל אני לא בטוח שהוא באמת קורא בהם. אני אשאל אותו.

ממש ספר מעולה. הסדרה עצמה מאוד טובה. השניים האחרונים קצת מאכזבים, ללדעתי חסר להם הזיק של הראשונים (-:

ספר מדהים, נכון.
אבל איך אתם יכולים??? הוא כל כך אכזרי!
וזה שהוא כל כך מותח, זה עוד יותר אכזרי. כי באמת, אי אפשר להפסיק לקרוא אותו.

<גמרתי עכשיו את הספר הראשון.>
>ואף אחד פה (בבית) לא מבין על מה אני מדברת.<
<איוש פיספסתי שתי דקות מהעונה החדשה של 24.>
>היתדרדרתי.<

אבל איך אתם יכולים??? הוא כל כך אכזרי! נכון. נורא ואיום. אבל עדיין אחד מהספרים המעולים ביקום.

הוא כל כך אכזרי
אכזרי ויחד עם זאת כל-כך אנושי.

שליחה על ידי אנדר* » 21 יוני 2005, 19:33

מדהים. פשוט מדהים. ואני לךא יגיד עוד - כי כל המוסיף גורע - וזה משפט שפשוט תפורס על הספר הזה! המשחק של אנדר רוצו לספריות...

הוא כל כך אכזרי
אני חושב שאנדר עצמו מגדיר זאת, כשהוא מסביר לוולנטין באגם: כשני נלחם במישהו אני לומד אותו, ואז כשאני מכיר אותו היטב, אני מתחיל לאוהב אותו. ובדיוק אז אני הורס אותו. (סליחה על הציטוט המעפן. מהזיכרון).

עדיין אחד מהספרים המעולים ביקום
היקום הנצפה. פשוט נכון.
ואגב, הספר הטוב בסדרה (אם כי המעצבן ביותר) הוא קסנוסייד.

קראתי את כל הסידרה (מהסיפריה) וכלכך התמכרתי שאחר כך קניתי אותם ואני קוראת שוב מדי פעם.
שני הטובים ביותר , לדעתי, הם המשחק של אנדר וקסנוסייד.
אני ועסקת בפיתוח טכנולוגי והחשיבה של 'לצאת מהקופסה' במשחק של אנדר היתה מדהימה, בכיוון האחר - קסנוסייד גורם לי עד עכשיו מחשבות על אופן התפיסה שלנו לגבי אחרים, איך נקודת המבט או פשוט הגדרה יכולה לשנות את התפיסה שלנו לגבי מה היא אוכלוסיה תבונתית ומה הם יצורים בכלל.
לאורסון סקוט ארד יש עוד ספר של סיפורים קצרים, גם הוא מומלץ בחום.

יש פתגם יפה (לא זוכר של מי):
אהבה היא שנאה החסרה את העובדות.

אני חושב שאנדרו היה חותם עליו.

סדרה מדהימה של ספרים.
מה שהיה מיוחד עבורי זה המעוף שלו - לצאת מסיטואציה של "מדע בדיוני" (ממש לא מדע בדיוני במובן הרגיל של המילה) - ולקחת את הקורא למסע שלם של פילוסופיה אנושית.
האם ידוע למישהו מה קורה עם הספר השמיני, והאם הוא בדרך?

יש עוד ספר שנקרא FIRST ENCOUNTERS - סיפורים קצרים על לפני הספר הראשון.
אנחנו שמענו את כל הסידרה באודיו ומאוד נהנינו מכל הספרים.
וזוגתי שתחיה לא אוהבת מד"ב בדרך כלל.
לא יודע עם הספר שהזכרתי יצא בעברית

שליחה על ידי מרים* » 05 יולי 2005, 17:36

איזה קטע... יש לנו בשבועות האחרונים "מלחמה" בבית. אנדר (בעלי) נגד "חולית" (אני). שנינו לא חובבי מד"ב גדולים ונחשפנו לשתי הסדרות אך הרגע, בשבוע הספר.

אני, מצדי, טוענת שאנדר הוא "סרט כתוב". סיפור שנשמע כאילו מספרים אותו בע"פ ותו לא. כשאני קוראת ספר אני מצפה להרבה יותר. הרבה הרבה יותר. שמתם לב שאין כמעט תיאורים של מראה הדמויות? ושל החדרים, ושל העולמות?ואם יש - דלים ביותר. ועוד דבר בלתי נסבל מבחינתי: שנות השבעים, בהן נכתב הספר, מהבהבות ממנו כמו תאורת ניאון מציקה. מצחיק לחשוב שהשלטון הקומוניסטי ברוסיה נפל כעשרים שנה בלבד לאחר שקארד חזה לו אורך חיים נצחי כמעט במובנים של שלטון ומשטר. או הקטע המעיק עם המפקד הישראלי דווקא שהביא לנצחונות מזהירים (מישהו מריח משהו ממלחמת ששת הימים?)... ועוד כהנה וכהנה. ובכלל מה זה הרעיון הילדותי הזה עם ה"באגים". שנות השבעים העליזות...
מבחינתי, מד"ב טוב (ואני טירונית בז'אנר, ואשאר כזו באם יתברר לי שרוב הספרים בו הם בסגנון אנדר ולא בסגנון חולית, אך בכל זאת ארהיב עוז לפרשן) הוא עלילה שנכתבת כאילו מאותה נק' הזמן שבה הכל מתרחש. שהעתידנות לא תהא מורגשת כלל מתוך הרובד הסיפורי.

ואיך אפשר להתגבר על האמריקקיות הזו שהספר כתוב בה? הפתיחים הטפשיים של תחילת הפרקים... המופרכות ששבה וחוזרת על עצמה לכל אורך העלילה. למשל, איך שהוא חבש את האזניות ולא ידע את זהויות פיקודיו והמילה הראשונה שהוא שומע "סאלאם", ואח"כ אחד אחרי השני צצים להם מיודעיו משכבר... נו, באמת! אין עוד אנשים ביקום טובים מספיק??

חולית , לעומת זאת... כפי שכתב מישהו במעלה הדף - זהו ספר מד"ב אך במקרה... איזה ספר משובח! עמוק, רב ממדי, פילוסופיה, פסיכולוגיה, עלילה יציבה, כתיבה מושלמת (והתרגום גם). אתמול גמרתי אותו, היום פתחתי את "הצל של אנדר" ופשוט לא יכולתי לקרוא יותר מעמוד אחד.

שווווופפפווווו.... הוצאתי את זה, סוף סוף. קיבלתם הצצה חטופה למה שמתחולל אצלנו בבית בשבועות האחרונים, רק שעד עכשיו לא הצלחתי לחהבהיר את משנתי ברצף כזה

שליחה על ידי אלון* » 29 יולי 2005, 12:07

מרים, אני מת על הסידרה, ונשארו לי עוד שני ספרים אחרונים (הצלליים..), אבל אהבתי לשמוע את הפרשנות הביקורתית שלך.
אני גם חושב כמוך שחוליט אכן יותר איכותי, אבל אני פשוט נהנה לקרוא את הסידרה של אנדר יותר.

מרים,

בחינת איכות הכתיבה תמצא - ללא ספק - את "חולית" עולה באיכותו על "המשחק של אנדר". משמעותית!
אבל באמת שמצאת לך 'רמברנדט' של ספרות המד"ב להשוות אליו את "אנדר"...

מצד שני אני קראתי את "אנדר" במספר לא קטן של חנויות סטימצקי לאורך מספר שבועות (היתה לי נטיה להתבלבל בין סניפי סטימצקי וספריות עיון

) ולאורך כל התקופה הזאת רותקתי בצורה יוצאת דופן עד התעלמות מוחלטת ממבטי המוכרות בחנות.

בדר"כ הרבה מהבעייתיות נמצאת בתרגום. אולי עוד 30 שנה מישהו יוציא תרגום חדש...

ו-יד על הלב- היית זוקפת לחובתו של ג'ורג' אורוול את זה שהחברה הזוועתית המסויטת שתיאר ב-"1984" עדיין לא קמה? לאאאא...

גם ספיחי "חולית" (משיח ח', בית הלישכה ח', מותק, כיווצתי את הח' וכו'...) יש ונהיו תעוקתיים מה, בבחינת 'כאילו, די?!' . כביכול נכתבו בחלקם כדי לענות על הדרישה של הקוראים לדעת מה היה לפני או לאחר מכן...

חוצמזה המד"ב הוא תחום כ"כ רחב ומגוון ולא פשוט להגדרה.
כמו ברומן או בספרות ילדים, יש כ"כ הרבה זבל שזה מייאש, אבל הפנינים כה יפות.
זה ז'אנר שפותח את הראש.
היינליין, החזיר השוביניסט הפשיסט הקטן והגאון שקרא תיגר ( במסורת באופן טבעי ) על הרבה מוסכמות חברתיות כפטריוטיות, משפחה, מין, דת ועוד. דווקא הוא, שלא ניראה לי שהייתי רוצה בתור חבר, גרם לי לשקול מחדש אקסיומות טבועות עמוק בנפש. והוא דוגמה טובה לאיך שמד"ב טוב עובד
כמו חלום.
כשאנו מפחדים להתמודד עם ה'שדים' שלנו, אז בחלום אנו נחליף אותם במשהו אחר.
מד"ב טוב סוחף אותנו לסיפור מרתק ומלהטט בכל מיני טכנולוגיות-ששינו-את-החברה-וגרמו-לה-להתנהג-אחרת, ובכך מסיח את דעתנו לרגעים ספורים. והנה לפתע מסתבר - שוב - שהשאלות הפשוטות אינן משתנות, שהדילמות תמיד ניתנות להפשטה, שהאדם הוא אדם גם עוד 500 שנה.

איכשהו, למדע בדיוני יש תדמית של ספרות נחותה. מכאן באים משפטים כמו הוא מדע בדיוני רק במקרה. מענין מאיפה הגיעה התדמית הזאת. הייתי מאשים את Star Wars, אבל זו תופעה עתיקה יותר. זכור לי ויכוח על "עריסת חתול" של וונגוט, שהוא ספר מדע בדיוני, אבל להרבה אנשים קשה לראות אותו ככזה כי הוא פשוט טוב מהציפיות.
מדהים גם שסרטי מדע בידיוני מקבלים אותו יחס, למרות שיש סרטי מדע בידיוני ברשימות "הסרטים הטובים ביותר" (אודיסאה בחלל, 415 פרנהייט, בלייד ראנר, תפוז מכני)

ולגני אנדר - קראתי את ארבעתם. אנדר הכי טוב, ואפילו רלוונטי לאתר הזה.

היינליין, החזיר השוביניסט הפשיסט הקטן והגאון

בספרו לוחמי החלל יש תובנות מרתקות לגבי חינוך ולגבי שיטת ממשל רלוונטית מאוד לישראל

למדע בדיוני יש תדמית של ספרות נחותה
כל מבקרי הספרות שלא מבינים מד"ב קוטלים אותו. וכך סופרי המד"ב מפרגנים לעצמם, כך בספר "מדרך רגל" (לארי ניבן וג'רי פורנל) קיימת "מחתרת סופרי המדע הבדיוני" .
בקשר לזה ניתן להשתמש באמירה האלטיסטית המגעילה: "מי שלא מבין אותנו, אנחנו לא מעוניינים בדעתו" , ו - אנחנו הרי יודעים מה טוב .

כל מבקרי הספרות שלא מבינים מד"ב קוטלים אותו. וכך סופרי המד"ב מפרגנים לעצמם
קילגור טראוט, דמות סופר המד"ב התמהוני של קורט וונגוט, הוא דוגמה מצוינת לסופר שמבקרי הספרות לא מבינים אותו.

דווקא הבינו אותו בסוף. הוא קיבל פרס נובל בארוחת בוקר של אלופים.

טוב, נכון. עכשיו רק נשאר שפיליפ ק' דיק יקבל

פיליפ ק' דיק קיבל כבר אוסקר.
עכשיו נשאר שהאבא - אסימוב - יקבל הכרה על מפעל חיים ועל פאות לחיים.

פיליפ ק' דיק קיבל כבר אוסקר
לא, שפילברג קיבל אוסקר, על סרט מצוין, ששונה מאוד מהסיפור של דיק.

שהאבא - אסימוב - יקבל הכרה על מפעל חיים ועל פאות לחיים.

בנוגע לפיליפ ק. דיק, על בלייד ראנר ועל השחקנים של טיטאן (טירוף גמור!) מגיע אולי נובל.
על יוביק מגיע לו פרס מיוחד שימציאו בשבילו.

יוביק! יש לעיין בהוראות לפני השימוש!

<צוויליך מקווה שמישהו יקבל הרושם שהוא מבין ו"בסוד הענינים" >

אנדר (בעלי) נגד "חולית" (אני).
חולית
ולאורך כל התקופה הזאת רותקתי בצורה יוצאת דופן עד התעלמות מוחלטת ממבטי המוכרות בחנות.
ההתנהגות של המוכרים בארץ פשוט מדהימה, מה הם חושבים שאחרי שהם יצעקו על מישהו שיפסיק לקרוא הוא ייקנה אצלם את הספר.
מה ייקרה אם מישהו יקרא אצלם?
בחו"ל, אגב יש כורסאות לקריאה.
מנקודה עסקית - ממש משתלם שאנשים ישבו ויקראו אצלך בחנות. (נראה יותר הומה - יותר אנשים באים, אם הם יקראו אולי הם יקנו)

<צוויליך מקווה שמישהו יקבל הרושם שהוא מבין ו"בסוד הענינים" >
למה לא תשב איתנו

אני מבקשת לא להתעלם מ"כשל זמן" ומ"סורק אפילה" המורבידיים והנפלאים.

"כשל זמן" ומ"סורק אפילה"

< זנבו בין רגליו הכושלות אץ צוויליך קומתו שפופה ואפילה בעיניו לקנות הספרים >

ומה עם "בית השיר"
שבמקור הקדים את אנדר
וניכרים בו היסודות?

קראתי את הספר הראשון והתמכרתי! עכשיו סיימתי לקרוא את השני- "קול למתים"
ספר מצויייןןןןן:-)

למרים וכל מי שהגיב אליה:
א', המשחק של אנדר הרבה יותר טוב. העובדה שאין הרבה תיאורים מאפשרת לקורא להתרכז במה שחשוב בסדרה הזאת: במחשבות של הדמויות, בצפי הדברים שעומדים לקרות, איך כל דמות תתנהג. כל זה מעודד סוג של חשיבה אנליטית, שהיא די מבדרת ומספקת דרך נהדרת להעביר את הזמן בצורה איכותית. בנוסף, לאורסון סקוט קארד (הסופר) יש כשרון מיוחד לכתיבה זורמת, קל, כיף, ומהיר לקרוא את הספרים שלו.

ב', עם כל הכבוד לחולית ולפרנק הרברט (ולבן שלו. ולחבר של הבן שלו), זה ספר משעמם. כמעט כלום לא קורה (שלפעמים זה לא כל כך רע, בתנאי שיש אספקט בידורי אחר, מה שלא קורה בחולית), הכתיבה (או שהתרגום?) איטית, ארוכה, ומענה (כי היא מעייפת, אך לא מרדימה, וכי יש ציפייה לבאות, אבל שוב ושוב מתאכזבים). ככה זה בעיקר ב"חולית" עצמו, ונמשך לאורך כל ספרי ההמשך, הישנים והחדשים יחסית (בית הארקונן ושות'). תאמינו לי. קראתי את כולם. קלאסיקה קלאסיקה, אבל עדיין משעמם.

ג', כל הספרים של קארד ממש מומלצים, רבים מהם כלל אינם נופלים מ"המשחק". "מפות במראה", לקט הסיפורים הקצרים, פשוט מעולה. ככה גם "אומן השיר", שגיבור שלו, אנסט, שובה לב בדיוק כמו אנדר.

הקיצקצ, לספרייה או לסטימצקי (תקראו שם כמה שבא לכם. אם זה ספר טוב הרי בכל מקרה תקנו)

אם זה ספר טוב הרי בכל מקרה תקנו)

ממממ....
לא בדיוק.......

< לא במחירים של סטימצקי, עושק מורשה

>

לא במחירים של סטימצקי, עושק מורשה
צוויליך, באיזה איזור אתה גר? לפחות במרכז הארץ יש המון חנויות שמתמחות במד"ב יד שנייה. משם תבוא ישועתך.

איפה יש?

אני בטוח שכך, קומה,
בימי כתל-אביבי (

) חרשתי את מרחב L הבן-יהודאי פעמים רבות...
אגב, בבריטניה מקובל בחנויות יד2 לתת זיכוי בגובה 50% מהסכום בו קנית את הספר אצלם.
יש לך כתובות צפציפיות למד"ב יד2?? אשמח לדעת!! לא גר ליד, אבל לפעמים תופשים שיירת בשמים ומגיעים לביקור...
אשמח למצוא שוב את יוביק...

החנות יד-שנייה הידידותית ביותר למד"ב היא "קדמת עדן" (בדיזנגוף ליד הכיכר, מול "דרבי בר" - השווארמייה ר"ל). אפשר להתייעץ שם עם המוכר המזוקן, מומחה מד"ב בפני עצמו.

עוד אחת, עם מבחר עצום: "תגא" בתחנה המרכזית הישנה (לא זוכרת כתובת).בית חרושת לספרי יד שנייה.

ואחת ענקית באלנבי, ממש מול בית הכנסת הגדול, נכנסים פנימה לחצר - ים ספרים בכל מיני שפות, הרבה מד"ב (וגם באנגלית).

וכמובן, לא לשכוח את "הנסיך הקטן" בקינג ג'ורג' (ליד סמטה אלמונית) - מעט יותר יקר אבל מבחר משובח.

מול הנסיך הקטן יש עוד חנות של ספרים יד2, נכון?
אם אני לא טועה קדמת עדן קצת יקרה - אלא אם כן אתה רואה עצמך כאספן.
גם תגא?
או שזכרוני מטעני. או שאני קמצן כילי צייקן חמוץ קמוץ. או גם וגם.

האמת שהיום אני משתדל לקרוא במקור מה שאפשר.

בכ"א תודה על האינפו', בביקור הבא בארצות הלחות הקומית אראה אם אפשר למצוא איזה יוביק עסיסי!!

אם אני לא טועה קדמת עדן קצת יקרה - אלא אם כן אתה רואה עצמך כאספן
דווקא לא נורא... הוא גם הכי פייר, לדעתי, מבין אלה שנותנים זיכוי תמורת ספרים ישנים שאתה מביא להם.
מודה שבתגא לא הייתי אולי מאז הצבא.

הנסיך הקטן החליפה מקום כמה פעמים, לא רחוק ממנה היתה קדמת עדן במשכנה הישן. אבל זה היה מזמן

ראית מה קרה עם הרובוט וראש ממשלת יפן בYNET?
והביאו שמה את חוקי הרובוטיקה

הנה הקישור לכתבה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3131490,00.html

סטניסלאב לם נפטר (יהודי, כמובן). יהי זכרו ברוך.
מה שאני קיבלתי ממנו זו התובנה, שכאשר פוגשים בישות חוצנית וזרה לחלוטין (אבל תבונית) - יש לנסות לקבלה ולהבינה ללא משפט מוקדם ודעות קדומות.

טוב, אז הרגע סיימתי לקרוא את קול למתים... מעולה, אם כי לדעתי קצת פחות משכנע לקראת הסוף. משהו נחלש קצת כשמקבלים תשובות לשאלות מסויימות. אבל כמובן עדיין גאוני.

אחרי קריאת הדף הזה נדמה שיש חילוקי דעות קשים בנוגע לקסנוסיד (תיכף מתחילה אותו... אני קוראת לפי הסדר של סדרת אנדר, בלי הצללים בינתיים). מישהו רוצה להבהיר? או שאחכה לגלות בעצמי...? מעודד לגלות שגם סדרת הצללים טובה אגב, חשבתי שכל הסדרה פחות טובה מסדרת אנדר.

קראתי רק את הראשון ונהניתי מאוד. בכל זאת, לא מצאתי כח להתחיל לחפש את שאר הספרים בסדרה... יש לי בעיה עם סדרות.
קראתי ראיון עם אורסון סקוט קארד שנערך בזמן שיצא התרגום העברי של קסנוסייד, והוא בהחלט אישר את השערת המראיין שמדובר בהתייחסות למוטיבציה להשמדת העם היהודי. לצערי הראיון לא נמצא ברשת