הנקה בציבור במפגשי באופן

[ישראלונה*]

אולי זה לא במקום אבל קצת מפריע לי שבסופו של דבר אנחנו צריכות להסביר שהנקנו בכל מקום אבל אף פעם לא ראו כלום. זה נשמע לי כמו "הנקתי בפומבי אבל בצניעות" שקצת מזכיר לי "בנות שמחפשות סטוצים זה אחלה אבל אני לא כזאת". אולי ההשוואה לא ממש טובה אבל אני לא מכירה נשים שמסתובבות עם הציצי בחוץ בזמן ההנקה (בעצם אחת, אבל היא לא עושה את זה בכוונה). גם אני מניקה בלי שהרוב יראו כי אין ממש צורך לחשוף ציץ שלם בשביל להניק תינוק. ובסופו של דבר הרעיון הוא שהנקה זה דבר טבעי ושאנשים צריכים להתרגל למראה. שום צורך להתריס אלא להתנהג באותה טבעיות בה תוציאי בקבוק מים מהתיק ותשתי.

[יעל*]

סליחה אם זה קוטע את הדיון, אבל רציתי לשאול מה דעתכן:
פעוט בן שנתיים שמבקש להוציא את הציצי "מעלה" ולא "מטה" - כלומר להוריד את המחשוף ולשלוף את כל הציץ, כי ככה יותר כיף לו לינוק - לגיטימי או לא לגיטימי להתחשב בבקשתו בציבור?

[אני_דולב*]

כלומר להוריד את המחשוף ולשלוף את כל הציץ.
אני מניקה רק ככה. ממש לא נעים לי לחשוף את כל הבטן והמותן בדרך השנייה. לא רואים כל כך הרבה, הראש שלו מסתיר את רוב העניינים ומה שרואים, רואים גם ככה כשאני הולכת עם מחשופים.

[ישראלונה*]

אני גם מניקה בדרך כלל ככה. אלא אם כן אני עם גולף.

[פלוני_אלמונית*]

לגיטימי או לא לגיטימי להתחשב בבקשתו בציבור?
השאלה היא מה יותר לגיטימי מבחינתך להתחשב בו או בציבור הרחב.
תקראי מה שכתוב למעלה ותמצאי דעות משני הצדדים.
להסתיר או להחשף אפשר בשני הדרכים, זה עניין של סגנון הלבוש, מיומנות, והכי חשוב רצון כי הוא זה שימצא פתרון.

[ביישניתית*]

אמר לו רבי יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה [תודו שזה טיעון מנצח]" (גיטין פ"ט ע"א)

לא הבנתי...

[מיכל_בז*]

גם אני לא! (תודה שאמרת, ביישניתית. אני התביישתי...)

[בשמת_א*]

אנחנו צריכות להסביר שהנקנו בכל מקום אבל אף פעם לא ראו כלום.
לא מסבירה.
פשוט אומרת, הנקה היא דבר שונה מחשיפה.
אני אישית, ביישנית. וגם בהנקה היה חשוב לי, להרגיש בנוח עם עצמי. לא בגלל אחרים, רק למעני. אחרים? שיקפצו לי. ולכן הנקתי בכל מקום וזמן. בכל המסעדות, ברכבות, במטוסים, בתחתיות, בחדרי קבלה, בבתי חולים, במשרדים, תוך כדי מסירת הדוקטוראט (-: בחתונות ובאירועים אחרים, בכל בית שהיינו בו, בקיצור, במשך 11.5 שנים, בגדול בכל מקום שהייתי - הנקתי, שהרי הייתי די צמודה למישהו יונק רוב הזמן... (היו לפחות שני סמסטרים שהייתי מגיעה לאוניב' ללמד ומתחילה את השיעור בזה שהעברתי תינוק ישן ומוצמד לאבא שלו/ה שלבש אותה/ו עם המנשא).

לגיטימי או לא לגיטימי להתחשב בבקשתו בציבור?
קודם כל תשאלי את עצמך: מתאים לי? נוח לי? אם כן, אז שיקפוץ הציבור. למה את צריכה "להתחשב" בהם?
השאלה היא - האם להתחשב בבקשתו פירושו לעשות משהו שלא נעים לך? או שלא דורש ממך שום הקרבה או אי נוחות והדבר היחיד שמטריד אותך זה אם מישהו שעובר בדיוק בסביבה אולי ירגיש לא נעים.

[ציל_צול*]

למה את צריכה "להתחשב" בהם?
עונה משלי - כי לפעמים פשוט מתאים לי להתחשב ונעימה לי ההתחשבות עצמה.
לפעמים מתאים לי ונוח לי לא להתכסות, אבל בכלל לא מפריע לי להתכסות ואז ההתחשבות מקבלת עדיפות.
אחד הדברים הזכורים לי מאוד משנות ההנקה זה את ההבדל בין החורף לקיץ. לא תמיד היה לי צורך להתכסות בחורף אבל זה היה הגיוני ולא הציק לי. לעומת זאת, בקיץ, להתחשב באחרים גרם לי ולתינוקי להזיע מאוד.
רוצה לומר - מה שמתאים לי ונוח לי לא תמיד מגיע בצבעי שחור ולבן. וגם הצורך להתחשב לא תמיד מגיע בצבעים האלה.
אני שואלת את עצמי לרוב שאלה הפוכה - האם יש מחיר להתחשבות שלי. אם יש מחיר שמעורר בי אי נחת אני לא אתחשב. אם המחיר קטן או אפילו סתם עניין של עיקרון - סביר שאתחשב.

אחרון ודי - באיזו רמה עקרונית של חינוך הציבור, ונוכח המגמות הרווחות היום, עדיף לפעמים שגבר או ילד יראו אשה מניקה מכוסה מאשר שלא יראו הנקה בכלל (כי לאשה לא נעים והיא הולכת לחדר אחר כדי להניק לא מכוסה). אבל זה באמת רק כמחשבה כללית ולא משהו שצריך להשליך על הפעולה של מישהי.

[ישראלונה*]

השאלה אם להתחשב או לא חוזרת ועולה שוב ושוב. אני יודעת שמנסיון שלי, כשאני מניקה אני לא חושבת על הסביבה בדרך כלל. בגדול, אם אני יודעת שיש מישהו שמפריע לו אז אני מתחשבת. אבל לא א-פריורי, רק אם אני יודעת שיש מישהו שלא נוח לו עם זה.
אולי זאת ההתנהגות שלי כי אני כרגע נמצאת במקום בו אין כל כך פולמיה בלהניק בפומבי ואז זה נהיה פשוט. אף מניקה לא חושבת למי היא מפריעה ואם ואיך היא צריכה להניק. היא פשוט מניקה. כמה פשוט וכיף.
(אלה שאני יודעת שמפריע להם הם ישראלים בדרך כלל... לחמי המקומי לא מפריע או מציק בכלל. מן התנהגות טבעית ובריאה. גם כשמדובר בבת שלו שילדה לא מזמן).

[תפילה_לאם]

_אמר לו רבי יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה [תודו שזה טיעון מנצח]" (גיטין פ"ט ע"א)
לא הבנתי..._

להבנתי (הקלושה), תרגום חופשי לדברי ר' יוחנן יאמר משהו כמו: "אם ככה (תפסלו את הנשים בגין כל המעשים שמניתם עד עכשיו) - לא תשאירו אף אישה יהודייה עם בעלה."

[יוליקו*]

"אכלה בשוק, גירגרה בשוק, הניקה בשוק - בכולן ר' מאיר אומר תצא ר' עקיבא אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה [את זה אני לא מבינה] אמר לו רבי יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה " (גיטין פ"ט ע"א)
פרושים לפי מה שהבנתי מגיגול קל:
קודם כל הקטע כולו דן בפעולות מסויימות או מצבים מסויימים שראוי לגרש את האשה בגללם או בסוגי נשים שנכנסות לקטגוריה הזאת.
''גירגרה בשוק'': הלכה בגרון נטוי בשוק (הליכה מפתה ולא צנועה).
כלומר 3 פעולות לא צנועות לביצוע בציבור (שוק) לפי דעת ר' מאיר, שממליץ לגרש את האשה הנשואה שבצעה אחת מהן או יותר, הכוללות אכילה והנקה.
''ר' עקיבא אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה'': כלומר, נשים שטוות בלילה ביחד (אולי מול הירח?) ,ונוטות לכן לרכל (כדי להעביר את הזמן...) גם אפשר לגרש.
מזל שהיה גם רב שפוי (בדרך כלל אני מחזיקה יותר מרבי עקיבא, אבל הפעם התפלק לו, לדעתי):
''אמר לו רבי יוחנן בן נורי אם כך לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה'': כלומר רבי יוחנן בן נורי חושב ששאר הרבנים הגזימו, ושכל אשה יהודיה נשואה עושה לפחות אחד מהמעשים הללו, כלומר שכל הנשים יגורשו אם דעת החבריו המכובדים תתקבל .

[יעל*]

תודה על התשובות

[טלי_ב*]

ישראלונה, מאוד התחברתי למה שכתבת. גם אצלי, לא מתחבר לי הפועל "להתחשב" עם איזשהו ציבור בלתי מסוים. אני עשויה להתחשב באנשים ספציפיים (בדרך כלל אלה שיקרים לי).
כשאני במקום ציבורי, אני רואה את יחסיי עם הסביבה יותר כנימוס ולא כהתחשבות, ונימוס הוא גם שאלה של ערכים. לדעתי להניק זה בהחלט לא בלתי מנומס.

לגבי הקטע המצוטט (אכלה בשוק וכו'), צריך לזכור שיכול להיות שהוא משקף יותר את הגישה כלפי גירושין מאשר כלפי הנקה. אפשר לומר שמי שרוצה להקל בגירושין, יראה דווקא במעשים יומיומיים ונפוצים כסיבה מוצדקת לגירושין.