הנקה ועששת

[חגית_ל*]

בכל מקרה חייבים להקפיד מאוד על הצחצוח. וכדאי לעשות גמילת לילה להנקה.

כדאי, אבל איייייךךךךךךךך?????????

[דנוש_ל*]

אחותי הניקה את בנה המון (מתי שרק רצה לאורך היום והלילה) ולאורך כמה שנים (כמעט 5). הייתה לו עששת איומה. לא גדלו לו מזה שיניים עקומות! אבל היו לו שיניים שחורות ומתישהו התחילו להשבר והיה צריך להוציא לו כמה בהרדמה, מה שהיה מלחיץ בהחלט. היום הוא גמול בן 8 עם שיני בשר יפות!

רק בריאות!

[בשמת_א*]

אין קשר בין העששת לבין שיניים עקומות.
אבל יש קשר בין אי הנקה ובין בקבוק לבין שיניים עקומות.
כמו כן, הבעיה של העששת בגיל כזה לא באה מההנקה (בחלב אם יש חומרים שנלחמים נגד עששת) אלא מתקלות בהריון וכן ממזונות בעייתיים.
חשוב לשתות רק מים, ולתת לשתות מים לאחר כל ארוחה.
לצחצח שיניים הרבה.
להיזהר בתזונה.

[עולם_קטן*]

לבני כיום בן 4 יש עששת כבר כמה שנים, הוא ינק עד גיל 2.4 ושמעתי הרבה אנשים ורופאים שמאשימים בזה את ההנקה.
לא התחברתי לטענה הזו.
תחשבו על זה רגע, זה הרי לא הגיוני שבאופן טבעי, הנקה אמורה להיות עד גיל 3 לפחות, תזיק בצורה כלשהי!
מה שאולי יכול להיות, שבאופן טבעי, אנחנו לא אמורים לאכול כ"כ הרבה מתוק,
ולכן אם אני אוכלת הרבה מתוק אז זה כן עובר בחלב שמשנה את טעמו, ואז יתכן מצב שההנקה כן יכולה לגרום לעששת.
עכשיו אני מניקה גורה נוספת, ובעקבות מחשבה זאת הורדתי בעשרות אחוזים את כמות הסוכר שאני אוכלת.
מתחקיר קטן שעשיתי, מסתבר שגם אבא ודודה של הגור, בגיל שנתיים כבר נזקקו לטיפולי שיניים...
כך שמן הסתם לעניין התורשתי יש פה חלק.
החל מגיל שנה הילד אכל המון ממתקי בריאות (דבש, פירות יבשים) ופה ושם ושם ושם גם שוקולד....
כך שגם זה ודאי הוסיף לקלחת (פשוט כי לא הסכים לגעת בשום מזון אחר).
(למרות שאם משווים ביחס למה שאני רואה אצל השכנים, אז אצלנו כמעט ולא אוכלים ממתקים P-: ).
הלכנו לרופא שיניים שאמר שמישהו אחר היה שולח אותו לטיפול בהרדמה מלאה, אבל הוא המליץ פשוט לגמול מכל המתוקים, והעששת עשויה להתייבש ולהפסיק מעצמה.
אנחנו בתהליך גמילה ממתוק, לא קל בכלל, העששת ממשיכה לאט לאט, במרכזי השינייםהטוחנות, לא נוגעת באזור של השיניים השכנות, כך שכרגע אני בונה על התחלפות השיניים כרפואה...
למישהו יש נסיון עם "טיפול" שכזה?

[טרה_רוסה*]

שיניים טוחנות מתחלפות רק בגיל 11-12.

לצחצח!!!!

[בשמת_א*]

המון ממתקי בריאות (דבש, פירות יבשים) ופה ושם ושם ושם גם שוקולד....
הם פשוט הרסניים לשיניים.
מה שמעניין זה
פשוט כי לא הסכים לגעת בשום מזון אחר
אבל איך בכלל הגיע אליו אוכל כזה?

זו הבעיה הכי קשה, לדעתי.
איך לגדל תינוקות בלי לחשוף אותם לשום דבר מתוק יותר מבטטה עד גיל שלוש ארבע לפחות.
וגם אם נחשפים - אז לא בבית. שלא יהיה בבית.
וכן, במיוחד מי שיש במשפחה של התינוק היסטוריה של עששת בגיל צעיר או בעיות שיניים אחרות, או שידוע שהיתה בעיה בהריון - להקפיד מלידה. פשוט למנוע מהתינוק סוכרים ודגנים כמה שאפשר.
לתת הרבה פירות וירקות ובשר (לא טונה...).
וכן, אין ברירה: גם ההורים יצטרכו לעשות שינוי.

ולכן אם אני אוכלת הרבה מתוק אז זה כן עובר בחלב שמשנה את טעמו, ואז יתכן מצב שההנקה כן יכולה לגרום לעששת.
הטעם - אולי, אם כי הטעמים שמשתנים קשורים יותר לחומרים חריפים, כמו בצל, שום, תבלינים וכדומה. אבל אני לא בטוחה שרמות סוכר גבוהות במזון עוברות בחלב. זה רעיון מעניין! אני אנסה לברר אם הוא נבדק - אצל אמהות מיניקות שאינן חולות סכרת.

[חגית_ל*]

כבר כתבתי שהגדולה שלי ינקה כמעט 5 שנים כל הזמן ולא הייתה לה עששת וגם סתימה עדיין אין לה בפה - וזאת משום שממתקים היא הכירה רק בגיל ארבע וחצי חמש. האמצעית, כבר בגיל 4 עשתה טיפול שורש בשן אחת וזהו, גם עם הנקה מלאה עד גיל ארבע, אבל גם עם ממתקים כבר בגיל שלוש והקטנה בת שנתיים פלוס - עששת איומה, והיא כבר התחילה עם הממתקים בגיל שנה וחצי וגם לא הקפדנו עם הצחצוח מפני שלא היינו מודעים לגודל הצרה.
למה לא טונה? הקטנה משוגעת על טונה. אמנם בשלב מסויים ניזכרתי בכספית והורדתי לה את זה מהתפריט אבל אולי אפשר מעט ולא לגמרי לוותר? בינתיים אני לא נותנת לה כי כבר יש לה המון טונה בפז"ם.

[חגית_ל*]

והגדולה שלי בת שתים עשרה וחצי.

[טליה_טקאוקה*]

אני מכירה שני בנים בגיל 6 עם חורים בשיניים שניהם ינקו עד גיל מאוחר יחסית(אחד 5.5 והשני 3 ) והאמהות שלהם ממש (אבל ממש) מקפידות על תזונה ואני בטוחה שהם לא אכלו ממתקים....ועדיין....
אני גם מכירה קטנים עם עששת שכן אוכלים ממתקים....
לאחרונה אני רואה די הרבה ילדים עם חורים בשיניים (זה נקרא עששת?)
לא זוכרת את התופעה הזו כילדה (שיש חורים בשיניים לפני גיל 7 בערך).
מאד מעניין!!

[חגית_ל*]

עששת זה כשהשניים נרקבות ונאכלות, לאט לאט נעלמות להן.

[פלונית*]

ש יתרון לגמור את זה בפעם אחת ולא לעבור את הסיוט הזה 4 פעמים בסדציה
שקלתם לנסות טיפול ראשון בטשטוש?
אנחנו באותה התלבטות, ולמרות היתרונות של לגמור עם זה בפעם אחת בלי לקוות לשיתוף פעולה של הפעוט, עדיין אני חוששת מהרדמה מלאה.
השאלה היא האם זה ראלי בכלל לצפות מבן שנתיים+ לעבור ארבעה טיפולי שיניים תוך 2-3 חודשים.

[חגית_ל*]

אנחנו סוף-סוף אחרי טיפול עששת עם הרדמה מלאה לבת שנתיים ו-3 חד' - 8:00 יום שישי סיימנו טיפול שהתחיל בשש בבוקר.
החששות הגדולים אייך נעביר את הלילה עם 5 שעות צום ליונקת עמדו במבחן המציאות - במשך היום סיפרתי לה שבלילה לא תוכל לאכול ציצי, רק בבוקר אחרי טיפול רופא השיניים. היא ינקה עד 1 מתי שרצתה, אח"כ טיילתי ונידנדתי אותה בעגלה - מה שהיא הכי אוהבת. המשבר הראשון היה בשלוש פלוס. אמרתי שאסור, שבבוקר תאכל ציצי. הסכימה אחרי יבבות 'ציצי' ללגימת מים מהבקבוק שלה וחזרה לישון והמשכנו לטייל ולנדנד העגלה. המשבר השני הצפוי היה בארבע וחצי - שכצפוי כבר היה יותר קשה וצווחה ובכתה לציצי בספה ורוצה לישון במיטה עם ציצי. פשוט חיבקתי אותה והנעתי אותה ודיברתי אליה ואמרתי שאסור, שבבוקר תאכל ציצי אבל צריך קודם ללכת לרופא שיניים ואחרי שהעירה את כולם נתרצתה לטייל שוב בעגלה.
בחמש ועשרים יצאנו לאוטו כשהיא ישנה בעגלה וכמובן התעוררה כשהעברתי אותה לאוטו ושוב כצפוי התחילה לצווח לציצי ושוב אמרתי לה שאחרי הטיפול וסיפרתי לה על זריחת השמש שזה מאוד עניין אותה ועד שקראנו לשמש שתצא כבר הגענו. חיכה לנו כבר המרדים, ד"ר פרל, ואח"כ הגיעו הסייעת והרופא.
מומלץ ביותר: מרפאת הילדים של ד"ר אריק שטיינברגר - רופא שיניים, מורשה להיפנוזה וליצן רפואי. מרכז רננים, מכבים ( קצת אחרי מודיעין) טל' 08-9266011

[נטע*]

מה לעשות? בן 2.9 יונק 2-3 פעמים ביממה(בגיל שנתיים גמלתי מהנקת לילה) עכשיו עם 5 חורים בשיניים! המליצו על טיפול בהרדמה כללית והפסקת הנקה, מה שלא בא בחשבון מבחינתי, לאחים שלו אין חורים. חוששת להזניח אך ממש מתנגדים לטיפול בהרדמה.

[ליהיא*]

כבר כתבתי שהגדולה שלי ינקה כמעט 5 שנים כל הזמן ולא הייתה לה עששת וגם סתימה עדיין אין לה בפה - וזאת משום שממתקים היא הכירה רק בגיל ארבע וחצי חמש.

אני מצטערת לחלוק, אבל מניסיוני האישי, זה לא רק קשור לממתקים. הבן שלי בן שנתיים כמעט וחצי, עדיין יונק ומעולם (!!!!) לא אכל ממתק ואפילו חצי ממתק. אני מאוד מקפידה על תזונה צימחונית, טבעית ובריאה (כן, הכוללים גם פירות יבשים,דבש וכדומה שכנראה מזיקים לא פחות). לפני כשבועיים היה נדמה לי שראיתי נקודה שחורה באחת משיניו. לקחתי אותו לרופא שיניים ומסתבר שיש לו לקטן 6 חורים!!! מיד גמלתי אותו מהנקת לילה שלתחושתי, יצרו או לפחות החמירו את המצב. לגבי הטיפול, הרופא המליץ על סתימות שיבצעו בשתי פעמים תחת טישטוש. אני עדיין לא יודעת לגבי הטישטוש. מפחיד אותי מאוד.

[עדי_יותם*]

נטע, אם גמלת מהנקת לילה כבר לפני תשעה חודשים, מה הקטע עם המלצה להפסיק את הנקות היום עכשיו? אני לא רואה בזה היגיון.
אם את חוששת מהרדמה, נסי להתייעץ עם רופאי שיניים אחרים המתמחים בילדים.

[חוט_השני*]

נטע, ממליצה לך להתייעץ עם דר ליאור הרציאנו ברח' דיזינגוף (את במרכז?)
לנו רופאה אחרת (שהזדעזע שבת הארבע עדיין נרדמת בהנקה) אמרה שיש 8 חורים בטוחנות והוא הראה שאלו פשוט כתמים שנוצרו בחריצים מאי טיפול ותזונה גרועה לשיניים (עמילנים למיניהם)
בשיניים קדמיות בהן היה צריך טיפול הוא טיפל ללא שום אילחוש, בעדינות ושיתוף פעולה כמותם לא ראיתי.
עדין ומקסים. שווה לשמוע כמה דעות.

[נטע*]

תודה לכן. אנחנו בדרך לחוות דעת נוספת וגרים בגליל העליון. לא ציינתי שנרדם תוך כדי הנקה גם בצהריים וגם בלילה.

[פלוני_אלמונית*]

אנחנו אחרי. עברנו טיפול שיניים פרטי בזיו בצפת. היו 10 שיניים שהיו זקוקות לטיפול! קיבלנו יחס מכבד ומדהים ויצאנו בהרגשה ממש טובה
(גם הילד בן ה 3 שחילק מדבקות לרופאים ואלה שיתפו איתו פעולה). הניקו אך הקפידו על צחצוח!
ממליצה בחום על דר דן לידר שמקבל בראש פינה ובקריית שמונה.

[פלוני_אלמונית*]

קפצתי לרגע בגלל השאלה בככר השוק. עששת בשיניים הקדמיות יכולה להיות מקושרת עם שפה עליונה קשורה (כלומר שהמיתר שמחבר אותה לחניכיים קצת הדוק מידי). החלב נאגר בחללים משני צדי המיתר ולכן גורם לעששת בשיניים הקדמיות. אפשר לבדוק אם זה אכן כך פשוט ע"י הפשלה של השפה כלפי מעלה אחרי ההנקה. אם זה המצב, אפשר לנקות את משקעי החלב אחרי ההנקה ובא לציון גואל.
באופן כללי, צחצוח שיניים יסודי פעמיים ביום יוריד את הסיכוי לעששת גם כשהנקות הלילה ממשיכות כסדרן. עששת נגרמת מהצטברות חיידקים פלוס נוכחות סוכר. אם לפחות החיידקים יורדים בכמות, כבר עזרנו.

[דנה*]

שלום לכולם, רציתי ליידע את כל מי שניתקל בעששת "הגיל הרך" (כך קוראים לה עכשיו בלי קשר אם זו הנקה או בקבוק)...
המידה ותפסתם את זה בזמן והפגיעה היתה רק בציפוי השן (נראה כמו כתמי גיר לבנים על זגוגית השן) ניתן לשקם את השן ללא צורך בהתערבות כרורגית
צטוט: "...בנגע עששת התחלתי, למרות הגעתו לשינן, המשטח החיצוני יכול להיות חלק ללא חירור. הוא מאופיין בהופעת כתם גירי על פני הזגוגית. נגע מסוג זה ניתן לרפא בקלות על ידי סילוק הפלאק והשקעת מינרלים, כגון סידן, פוספט, סטרונציום ופלואוריד על פני הזגוגית."

[חבקנית_עצים*]

המידה ותפסתם את זה בזמן והפגיעה היתה רק בציפוי השן (נראה כמו כתמי גיר לבנים על זגוגית השן) ניתן לשקם את השן ללא צורך בהתערבות כרורגית
אין לי מושג איך עושים קישור יפה אבל מרגישה צורך לקשר פה את זה
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/232/ ... =459&loc=6
בעצם הם מקשרים את אותם כתמים על השיניים לנזקי הפלואוריד...

באשר להנקה ועששת, אז אני באופן אישי מכירה המון ילדים שינקו המון בלילות ובאמת רבים מהילדים האלו סובלים מעששת בשיניים הקדמיות, זה לא גורף אבל זה נתון מבהיל, אני גרה במקום שבו רוב הילדים יונקים עד גיל מאוחר גם בלילות ולא זוללים ממתקים ולא נרדמים עם פטל בבקבוק (רובם לא יודעים שפטל יכול להיות גם משהו שלא צומח ליד מקורות מים), יש פה תופעה מבהילה שלילדים ממש נעלמות השיניים הקדמיות כאילו היו קרח שנמס. יש כמובן נתון גנטי שלדעתי עובד לטובת אלו שהשיניים שלהם תקינות וככה הם צולחים את התופעה.
לי יש שני ילדים עם שיניים (אחד עדיין בלי) הבת ינקה עד גיל 3 גם בלילות, לא הקפידתי איתה כלל על צחצוח והשיניים שלה ללא רבב ואילו אחיה ינק עד גיל זהה גם בלילות, בשלב מסויים מתחלתי לראות כתמים חומים/ירוקים על השיניים ונפער רווח בין שתי השיניים הקדמיות. מיד התחלתי להקפיד על צחצוח במשחה ללא פלואוריד והכתמים הצטמקו אם כי לא נעלמו. לי ברור שיש לו עששת ואני מקפידה איתו מאוד על צחצוח. בינתיים אין התדרדרות במצב עד כדי כך שבביקורת בשבוע שעבר אצל רופא שיניים הוא בקושי הבחין בכתמים.
לי יש שיניים טובות ולא היו לי חורים עד שנות העשרים לחיי (מאשימה באופן ישיר את העישון בכך, זה בסדר, כבר מזמן לא מעשנת) ואילו בן זוגי ידוע בכך שכבר בגיל חמש נהג ללכת לבד לרופא השיניים לטיפולים כי כבר היה כל כך רגיל. אני מניחה שביתי ירשה את חוזק השיניים ממני...

לי ברור שעם הבן השלישי, זה שעוד אין לו שיניים, אקפיד על צחצוח הרבה יותר אבל עדיין אתן לו לינוק גם בלילות. בכל אופן אני רואה היטב איך צחצוח הגון מונע התפתחות אפילו במשחה נטולת פלואוריד.

[אמל_ית*]

גם אני במלחמת החורמה נגד העששת. הרופאה, שלא קראה כנראה את הכתבה של אביב לביא, שלחה אותנו הביתה לצחצח עם פלואוריד , ומתוך שאין לי דרך טיפול אחרת ואני מרגישה חייבת לעשות משהו כי לא רוצה להגיע לעקירות וטיפולים, הלכתי וקניתי משחה עם פלואוריד. גם לפני כן הקפדתי מאוד על צחצוח (ללא משחה עם פלואוריד) והעששת התחילה, אז רציתי להוסיף עוד מרכיב מגן. עכשיו כבר לא יודעת.
בכל מקרה, מתפללים שהכתמים לא יגדלו... כרגע הם נשארים אותו דבר. לא מצטמצמים אמנם, אפילו לא ידעתי שזה יכול לקרות...

[חבקנית_עצים*]

תנסי אולי מברשת שיניים חשמלית. אני בטוחה שיהיו הרבה שיהיה להם מה לאמר שכנגד אבל היא עושה הרבה עבודה במעט זמן.

[פלוני_אלמונית*]

רופא השיניים הנהדר שלי (עדין ומקסים, טיפל בעששת של בת שנתיים בארבע שיניים ללא הרדמה בכלל, ובחור ענקי של בת 6 עם זריקת הרדמה מקומית שנעשתה בעדינות והתחשבות נדירה) מפציר בי שוב ושוב פשוט לנקות את השיניים הקידמיות עם פד גזה אחרי כל הנקה. הוא טוען שלעששת בקבוק (שזה השם גם של עששת שנגרמת מהנקה..) זה יעשה את העבודה עבור אלה עם הגנטיקה הבעייתית. כמובן שהוא גם בעד ציחצוח פעמיים ביום, אבל לא מתרגש אם זה ללא פלואוריד.

[פלוני_אלמונית_2*]

שלי רק בת 8 חודשים, בלי שיניים עדיין, יונקת יוםוליל.
ועכשיו אני מפתחת חרדות בזכות הדף הזה.

[מרינה_מאוהבת_בים*]

מאוד רוצה לשתף:

היום ביקרתי אצל רופא שיניים שלי (אחריי שנים (3) שלא הייתי אצלו, מאז הפכתי להיות אימא לדניאל שעד גיל שנתיים ינק גם בלילה ועכשיו עוד יונק בהרדמות לשינת לילה (כלומר אחרי צחצוח שיניים)).
והוא ממש הפתיע אותי (לטובה)!
מראש לא התכוונתי להיכנס איתו לשיחות של "כן עששת לא עששת בעקבות הנקות בלילה"...גם כי מזמן החלטתי שאני בוחרת כן להניק וגם בלילה ולהיבדק פעם בחצי שנה..וגם כי זה כבר כמעט מאחורינו.
הוא התחיל בהמלצה לא לתת בקבוק עם שתיה מתוקה בלילה, רק מיים ואז כך גלשנו להנקה...והמשפט הראשון שלו היה "הנקה זה משהו אחר לגמרי!!!!!" (אני ממש מתלהבת שהוא רופא שלי!)
ואז הוא כמובן סיפר על אפקט אנטי דלקתי של ההנקה (בטח מוסבר כאן היטב...) וגם סיפר שהוא ינק עד גיל שלוש (ואני סיפרתי לו שדניאל ינק גם אחרי גיל שלוש אם ירצה בכך (-: )

[רולילולי*]

שלום,

האם מישהו מבאי האתר עשה לילדיו טיפול בסדציה?
אם כן מאוד אשמח לשמוע איך זה עבר, או האם יש משהו שממש חשוב שאני אדע.
לרקע לכללי, לפני שנתיים עברה טיפול בהרדמה מלאה.
היום בהיותה בת ארבע צריכה לעבור אי אילו טיפולים ובגלל טראומות קודמות המליצו לנו על סדציה
(הייתי לאורך השנים אצל כמה וכמה רופאים...)
לתשובה מהירה אודה!!

[מרינה_מאוהבת_בים*]

...היום חזרנו מבדיקה שגרתית, יש 2 חורים. הוא כמעט ולא אוכל מתוק, אולי רק בזמן ממש אחרון - גלידה ושוקולד ואף פעם לא בערב-מה שלא סביר שהשפיע כל כך מהר...דווקא התפתח אחרי שהפסקנו הנקות לילה...

הרופאה המליצה על טיפול בסדציה.
תוהה מה יותר גרוע סדציה או גז צחוק? מה גם שהיא אמרה שהוא עדיין קטן מידי (2.8) לטיפול בגז צחוק...


יש יותר יסוד להניח, שהגורם לעששת הוא חסר במינרלים כגון סידן, זרחן ועוד, ובויטמינים כגון ויטמין A, D ועוד
בשמת א, אודה אם תרחיבי בהקשר...האם לבדוק אם חסר, להשלים?

[חוט_השני*]

מתוק פחות בעייתי מאשר כלמיני קורנפלקסים תפוציפס ושאר עמילנים מעובדים ונדבקים.תחשבי יותר על מה שנדבק לשיניים מאשר סוכר. שוקולד למשל נמס ונשטף ופחות מזיק מחטיפי גרנולה וביסלי שנדבקים לשיניים.
כאלה הוא אוכל?

[חוט_השני*]

וגם ממליצה על רופא נהדר אם תרצי דעה נוספת (לנו הוא חסך 8!!! סתימות שרופאה מדופלמת ונחשבת אחרת אבחנה כחורים)

[שרון_מ*]

בגז צחוק צריך שיתוף פעולה מסוים של הילד- שיסכים לשכב עם מסכה, לנשום מהאף וכו'. סדציה נעשית ע"י סירופ שנלקח דרך הפה כחצי שעה לפני הטיפול והופך את הילד למסטול ורגוע.
בשני החומרים לא זוכרים שום דבר מהטיפול אחכ.
חשוב ביותר ללכת לרופא המתמחה בילדים- כדי להמנע מטראומות לעתיד.
(בשמת יכולה להמליץ לך על אחד מקסים ומצוין...)

[מרינה_מאוהבת_בים*]

כאלה הוא אוכל?
אז זהו שממש לא. הוא בבית, לעולם לא טעם לא ביסלי ולא במבה ולא גרנולה...
אולי מחסור בפלואוריד? הוא שותה רק מיים מינירלים ומשתמש במשחת שיניים וולדה...

דיברתי היום עם רופאה שנשמעת טוב: היא אמרה שגז צחוק זה משהו שנוח לרופא...היא לא משתמשתבזה כבר שנים, משתמשת בהפנוזה. אעדכן בהמשך.

[חוט_השני*]

מי הרופאה?

[מרינה_מאוהבת_בים*]

מתוך:
http://www.schneider.org.il/Index.asp?C ... cleID=1600

בתיאור עששת בקבוק כתוב "...בשלב ראשוני ייפגעו תמיד החותכות הנשירות העליונות.."
זה בדיוק השיניים שנפגעו לבני!
אוף. כל ההגיון אומר שזה בגלל ההנקה. וזה ממש קשה לקבל.
כתוב : "הופעת העששת ומידת התקדמותה תלויות בעיקר בתדירות האכילה במשך היום ולאו דווקא במידת מתיקותו של המזון. לכן ההמלצה המקובלת היום היא אכילת ארוחות מסודרות והפחתת ה"נשנוש" בין הארוחות."
בול התנהלות של הנקה לפי דרישה. ממש קשה לקבל! ומה לעשות עכשיו?


הרופאה : ד"ר רוית בר מאיר, מקבלת בירושליים ופתח תקוה

[מרינה_מאוהבת_בים*]

חוזרת לעדכן.
זה לא עששת בקבוק (לפי בדיקה של רופא שלי שהוא משוחד, יונק עד גיל 3 בעצמו )

[רסיסים_של_אור*]

התאומים אובחנו עם עששת די חמורה, כבר היינו במדיקל סנטר ונקבע תור לטיפול תחת הרדמה מלאה (אחד אחרי השני...), הרופאה שבדקה אותם לקחה אותי הצידה והבהירה לי חד משמעית שאם לא מפסיקים הנקה לילית אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בעוד שנה שוב באותו המצב...

ישבתי וקראתי המון המון חומר בנושא אבל יש בי עדיין קצ בלבול ואני אשמח להעזר במי שיכולה:
מאז שהיינו אצלה (שלישי האחרון) התאומים כבר לא יונקים בלילה, לפחות לא בזמינות שהיתה בעבר. כרגע, כשהם קמים ומבקשים סביב חמש וחצי-שש הם יונקים וחוזרים לישון לעוד כמה שעות. אבל אני מתיישבת להנקה הזו ולא שוכבת להנקה בלתי נגמרת.
מעבר לזה, התחלתי לצחצח להם שיניים אחרי כל ארוחה של מוצקים: בבוקר אחרי ארוחת בוקר, בצהריים אחרי ארוחת צהריים ולפני השינה של הצהריים ובלילה כנ"ל, רק שכרגע הם עדיין נרדמים בהנקה. האם צחצוח ולאחריו הנקה הוא מספק או שיש טעם לפגם בעובדה שהם יונקים לפני השינה ?? למיטב הבנתי מכל הקריאה מה שבאמת מוביל לעששת זה שאריות של האוכל המוצק ולא ההנקה אבל אני לא בטוחה שהבנתי נכון.

[חוט_השני*]

זה גם מה שאני הבנתי. ושסוג המזון שהכי משפיע על הפגיעה בשיניים אלו דגנים בכל צורה ובכלל אוכל דביק כמו פירות יבשים (לא מדברת בכלל על חטיפים קורנפלקס וכאלה).
הבנתי שדווקא שאריות של למשל מלפון תפוח בפה מעודדות יצירת רוק ועשויות לעזור בניגוד לאורז או לחם.
בני כמה הם?

[מרינה_מאוהבת_בים*]

זה גם מה שאני הבנתי.
גם אני, תוהה רק אם אנחנו מבינות את מה שרוצות/מתאים לנו...? הנקה כלי מושלם להרדים פעוטות...ועוד כשיש 2.
גם בני יונק בחמש מתוך שינה (גם שלי, כך שלא סביר שנצחצח לו שיניים...) וגם נרדם בהנקה לפעמיים, משתדלים מאוד שלא (אבל אם כן, אני פותחת לו את הפה ומצחצחת לו, קטע בלתי נתפס איך הוא יושן תוך כדי...)

[טניה*]

הרופא המשובח שלי (ד"ר הרציאנו) בהחלט אומר שחשוב לנקות עם פד גזה או משהו דומה אחרי כל הנקה.

[טניה*]

(אבל אצלי תמיד מתעוררים כשאני מנסה..)

[חוט_השני*]

גם אנחנו אצל הרציאנו הנהדר. בעניין הנקה וכששת אני לא מסכימה איתו (ועם רופאים רבים אחרים) לטענה שבחלב אם יש סוכר שפוגע בשיניים בלילה. שוחחתי איתו על זה ממש לאחרונה והוא לפחות הקשיב גם לאפשרות האחרת. יום אחד הוא גם יקרא את ווסטון פרייס

[טניה*]

לא יודעת, לצערי יש לנו כנראה גנטיקה על הפנים או חיידקים אלימים במיוחד, אבל בפירוש הפסקת ההנקה בלילה והפסקת הנקה לגמרי מאוחר יותר עצרו התדרדרות במצב השיניים (שלושה עם עששת בגיל שנתיים או לפני..)
אולי זה קשור לכמה יונקים בלילה, אבל הרבה יונקי לילה בגיל שנה - שנה וחצי - שנתיים שאני מכירה, פחות או יותר ישנים עם הציצי בפה. לא נראה לי שזה יכול להיות ממש טוב לשיניים..

[פלוני_אלמונית*]

שלום, יש לי תינוק בן 9 חודשים יונק ו..גם בלילה! יש לו 6 שיניים ולאחרונה הן נראו מוזר הרופא שיניים קבע שזה עששת אבל עוד לא ממש נתן לי הוראות איך להעלים את זה. הצעות כלשהן...?

[רסיסים_של_אור*]

השתדלו להקפיד על צחצוח השיניים וגם, לנו רופאת השיניים ואחות טיפת החלב אמרוע שכדאי למנוע מצבים שבהם הפטמה נשארת בפה לאורך כל הלילה (להניק ולנתק) .

[פלוני_אלמונית*]

אוקיי רשמתי... תודה. אם יש עוד עצות אני ישמח... תודה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום.
בני בן שנה וחודשיים אובחן עם עששת בארבעת השיניים הקדמיות למעלה. כולל כתמים ושבירת שתי שיניים צדדיות.אני מאוד מפחדת מהרדמה.מאוד!
מה יקרה אם לא אטפל?הרי אלו לא שיניים קבועות... האם העששת יכולה להעלם? אולי מספיק רק ניקוי או טיפול בפלואור?



ומה ההבדל בין טשטוש להרדמה? האם בטשטוש הילד ערני?
כל כך מפחדת!אוף.
וגם אני מניקה...ביום ובלילה.הפסקתי הנקת לילה מאז האבחנה.

[רוניה_בת_השודד*]

הקטן שלי בן שנתיים יונק יום ולילה עם עששת מטורפת שיניים אכולות וחומות, רופאת השיניים אמרה שחייבים טיפולי שורש ועקירות בהרדמה מלאה!!! ממש מפחיד אותי. אני לא באמת רוצה להפסיק הנקה וגם אם אנסה יהיה נורא קשה. האם יש דרך אחרת???

[פלונית*]

לבת שלי גם יש עששת מהנקה, אבל החלטתי לא לעשות עם זה כלום, כל עוד לא כואב לה. מצד שני, כן הפסקתי הנקות לילה, ובתקופה שהרדמתי בהנקה נתתי לה לשתות קצת מים בבקבוק אחרי ההנקה, כדי לנקות את הפה. וציחצחתי היטב.

[פלונית*]

לפלונית מלמעלה: רפואי שיניים טוענים שזה עלול להדביק את שיני הקבע בעתיד. מנסיון של חברות זה לא קרה. אני כאמור החלטתי לא לגעת. קצת בחשש, האמת, אבל מרגיש לי נכון יותר.

[במעבה_הפרדסים*]

מעתיקה לכאן טקסט שהעלתה תמרוש רוש בדף {{}}יונק כל הזמן ורצוי שיהיה גם כאן:

#######

היי,
אנסה גם לעשות סדר בדברים וגם להיות הוגנת באופן ההצגה שלהם - להפריד בדיוק מה אני יודעת מאיפה ואת ההבדל בין מה שאני יודעת כעובדה לבין דעתי האישית על הנושא.
ציטוט שלי: הנקה כשלעצמה לא גורמת לעששת, אבל הנקה-לילית-בדפוסי-נשנוש, בייחוד מעל גיל שנה, וביחד עם פקטורים אחרים - כן.{{}}
פלוני אלמונית: _תמרוש, האם זאת מסקנה אישית שלך, או שמגובה במחקר מדעי?
מדוע לא להבין ממה שאת אומרת שדפוסי נשנוש הן הבעיה. מדוע החלטת שיש קשר להנקה?{{}}_
אז ככה:
קודם כל, מפנה לשני מקורות עדכניים:
סקירה סיסתמטית של המחקרים הבודקים קשר בין עששת להנקה, שנת 2000
סקירה ומטא-אנליזה של המחקרים בנושא, 2015 (רק אבסטרקט, לצערי)
אז נכון לסקירה משנת 2000, המחקר המדעי בנושא לא מספיק ברור, ולוקה בחסר. יש מחקרים שמראים קשר בין הנקה אחרי גיל שנה לעששת, ויש כאלה שלא. כולם נבדלים זה מזה בהגדרות שלהם לעששת, ורובם לא איכותיים במיוחד.
על פי האבסטרקט מ- 2015, יש קשר שלילי בין הנקה ועששת עד גיל שנה (כלומר, יותר הנקה <=> פחות עששת), וקשר חיובי בין הנקה לעששת עם הנקות שמתמשכות מעל גיל שנה. גם הם אומרים שיש פה בעיה מחקרית, כי מסקירת המחקרים האלה אין יכולת לעשות אנליזה של גורמים אחרים שמשפיעים על עששת (היגיינת פה, הרגלי אכילה וכו') ולהפריד אותם מההשפעה של הנקה. הם נזהרים מלהגיד שהנקה אחרי גיל שנה גורמת או תורמת לעששת - ובצדק. גם אני נזהרת מזה.
אבל אני לא אוהבת להסתמך רק על מחקרים, אני אוהבת גם לדבר עם אנשי מקצוע שנראים לי רציניים ושיש לי אמון בהם.
אז דיברתי עם שתי רופאות שיניים, אחת רגילה ואחת שמתמחה בילדים.
הרגילה, שגם תומכת מאוד בהנקה, חברה באגודת המיניקות האוסטרלית וכולי, אמרה לי שהיא רואה בקליניקה הרבה את הדפוס של ילדים /פעוטות (לא תינוקות) שמנשנשים הנקות ובאים עם חורים בשיניים, ואחרי שמסדירים את ההנקות ומגבילים אותן במשך ובתדירות - המצב משתפר. שוב, לכי תדעי מה היתה רמת צחצוח השיניים של הילדים האלה ומה עוד הם אכלו ואיך זה משפיע.
והרופאת שיניים המתמחה, אמרה לי פשוט: זה לא עצם ההנקה, זה דפוס הנשנוש. אם פעוט מנשנש אוכל בביסים קטנים על פני שעה שלמה - זה מזיק לשיניים. אם הוא יושב על הציצי ומנשנש שלוקים במשך שעה שלמה - גם זה מזיק לשיניים. היא לא עשתה הבחנה מדויקת על מה מזיק יותר ומה פחות, כי למיטב ידיעתי המידע הזה לא קיים בשום מקום. וגם היא הדגישה את העובדה שעששת מושפעת ממכלול של גורמים.
אבל גם לשאול מומחים זה לא מספיק, וכשזה מגיע להחלטות אישיות יש בעיני הרבה חשיבות לתצפיות אישיות.
והתצפית שלי על הילד שלי העלתה את העובדות כדלקמן:
א. בגיל שנתיים הוא היה יונק כ- 10 פעמים ביום. לפעמים יניקות קצרות ולפעמים ארוכות.
ב. בגיל שנתיים הוא היה מתעורר ויונק 3-5 פעמים בלילה.
ג. הנקות הלילה היו לעתים קצרות, ולעתים התמשכו אלוהים-יודע-כמה - אני הייתי נרדמת בהנקה ומתעוררת אחרי פרק זמן לא-ידוע, כדי לנתק אותו סוף סוף. בהערכה סובייקטיבית, אני בטוחה שלפחות חלק מההנקות התמשכו על פני יותר מ- 20-30 דקות.
ד. הוא שנא לצחצח שיניים והיה מתחמק מזה כמה שיותר.
ה. הוא היה מנשנש גם אוכל, ואכל קרקרים ובטנים מצופים על בסיס שבועי. לפעמים הוא היה לוקח קערית עם כמה קרקרים לסלון, ומנשנש שם, ביס פה וביס כאן, בין מחשק למשחק. בדיוק מה שלא מומלץ לעשות.
ו. ובגיל שנתיים וחצי היו לו חורים בשתי שיניים.
(ובנימה נרגזת / מתגוננת: הכל בגלל הנקות הלילה המחורבנות האלה שגרמו לי לישון רע כל כך, ולהיות עייפה כל כך, ובנוסף להן האינטנסיביות המתישה שלו כפעוט, עם ההיצמדות הבלתי פוסקת אלי, מה שהביא אותי לוותר על דברים שאני מאמינה בהם ולהרשות הרגלי אכילה מחורבנים, העיקר שיירד ממני. פשוט הייתי עייפה מכדי למצוא פתרונות טובים יותר)
מה אני מסיקה מהמקרה הפרטי הזה? שעששת אכן קשורה לכמה וכמה גורמים. שלתזונה וצחצוח שיניים אכן יש משקל רב. ושדפוסי היניקה המסוימים האלה, שבהם סוכר-החלב שזרם לאטו בהנקות הלילה התיישב נהדר על שאריות הקרקרים שנשארו ולא צוחצחו לפני השינה, ובגלל ההפחתה בכמות הרוק ותנועות הלשון בזמן השינה - תרמו גם תרמו לעששת שלו.
מה היה קורה אילו הוא היה יונק באותם דפוסים אבל אוכל פחות דברים קראנצ'יים ומצחצח שיניים היטב? מן הסתם המצב היה טוב יותר.
מה היה קורה אילו הוא היה אוכל ו(לא) מצחצח שיניים באותם דפוסים, אבל נגמל בגיל שנה וחצי, או יונק רק 3-4 פעמים ביום ואף פעם בלילה? לדעתי, גם אז המצב היה טוב יותר. כי לא היו את השעות הרבות של חשיפה לילית לסוכר.
באיזה תרחיש המצב היה טוב יותר מאשר במשנהו? כלומר, מה היווה גורם סיכון גדול יותר, הקרקרים, הצחצוח, ההנקות בכלל או ההנקות הליליות? על השאלה הזאת בדיוק אף אחד לא יכול עדיין לענות, כי צריך מתודולוגיות מחקריות ממש טובות בשביל אבחנות כאלה. וגם אני אישית לא יכולה לענות על זה.
והנה שאלה מעניינת: מה היה קורה אילו הוא היה אוכל ומצחצח באותם דפוסים אבל לא יונק ולו יום אחד בימי חייו? שאלה מעניינת מאוד. כי מצד אחד, לא היו את דפוסי היניקה הלילית המאוחרים שהשפיעו לרעה. מצד שני, הנקה עד גיל שנה מקושרת לרמות עששת נמוכות יותר (האם נעשה מחקר סיבתי בנושא?? או רק מחקרי התאמה?). מי מהגורמים האלה יצבור דומיננטיות סיבתית על רעהו? אין לי מושג.
זו המסקנה האישית שלי מהמקרה הפרטי שלי ומכל מה שקראתי ושמעתי: שהנקה בגיל מסוים, בתוואי מסוים, עשויה להיות גורם סיכון לעששת, כשהיא מתחברת עם גורמים אחרים.
במקרה שלי, ההנקה הלילית היתה גם גורם סיכון ישיר וגם גורם סיכון עקיף: היא השפיעה לרעה על השינה שלי ומתוך כך על כושר השיפוט שלי, על תהליכי קבלת החלטות הוריות ועל מיומנויות הוריות (למשל, היכולת להמציא משחקי צחצוח אטרקטיביים, שבאה לי הרבה יותר בקלות עם הבן הראשון).
מה אפשר ללמוד מזה על מקרים אחרים? לא יודעת. אבל אם את רוצה לדעת, אני ממליצה לך לעשות בערך את מה שאני עשיתי כאן: לקמבן את הידע המחקרי המוגבל והמסויג על הנקה-ועששת עם הידע הכללי המוצק על המכאניזמים של עששת (חשיפה לסוכר, דפוסי נשנוש וכו') ועם תצפיות אישיות מפורטות על הפעוט, על עצמן ועל המערכת המשפחתית בכללותה, ולהגיע למסקנה משל עצמך: עד כמה ההנקה מהווה גורם הגנה או גורם סיכון אצלך בבית?
אני חושבת שזו הצגה הוגנת של הדברים.